אולמרט עסוק ופועל בימים אלה בימים אלה בעתידה של מדינת ישראל. ולא חסרות לא מכשילנים מבית ובחוץ . חרף כל זאת אולמרט ממשיך כבולדוזר וממשיך להוביל את העגלה המדינית קדימה . וזה לא הזמן לחפש או לסדר לו מחליפים. ציפי ליבני היא אכן מוכשרת וראויה לראשות הממשלה . וזה אכן יתגשם בעתיד . אולמרט חייב להמשיך את תרומתו למען העתיד של כולנו ושל ההסטוריה של מדינת ישראל.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

החוץ ?בימקום להחל לשרת החוץ בהצלחה במשימתה הקשה.שאיםהיא תצליח היארק תועיל לישראל .אתם מגיבים בצורה חסרת תקדים ללא קשר לשום דבר .

הגב לתגובה זו

אפשר לגמור משימה זאת בטלפון, בפקס או בסקייפ.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

במיוחד לא מגיעה לאצבעו הקטן בחכמתה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

רטוריקה ותעמולה איראנית
הדוגמאות הן דוגמאות חיות ואמיתיות מההיסטוריה הקרובה של מדינת ישראל. חלק מהדוגמאות מתבססות על ה''מודל'' וההתנסות האיראנית באופן ישיר. דוגמאות אחרות מתייחסות למקרים ואיומים מצד מדינות אחרות בזירה, אבל בהחלט ניתן ללמוד מהן על הדינמיקה, על ההגיון ועל התהליכים שמהם ניתן להשליך על איראן.
האיומים והאתגרים הבטחוניים והקיומיים שנדרשנו להם, ויכולנו להם, היו בכל קנה מידה אובייקטיבי הרבה יותר חריפים מהאיום האיראני הקונבנציונאלי דהיום, ולכן, חשוב שנסתכל על האיום האיראני, ובעצם, על העוצמה האיראנית האמיתית, בעיניים מפוקחות וללא היסטריה ופאניקה ציבורית. לדעתי, ולצערי, הרטוריקה האיראנית יותר מפחידה ומשפיעה פסיכולוגית על הציבור במדינה, מאשר עוצמתה האמיתית.
מעבר לכך, איראן רחוקה מאוד ממדינת ישראל, והיכולת שלה לפגוע בנו בנשק וחימוש קונבנציונאליים, היא מאוד מאוד מוגבלת. יתרה מזאת, המשטר שם בהחלט מודע למגבלות שלו, ולתגובה הישראלית והבינלאומית (בעיקר אמריקאית), אשר תבוא, היה ובכל זאת תצליח לפגוע באופן ממשי ואסטרטגי בישראל. על פי פירסומים זרים, יש לנו יכולת להרוס את טהרן, ולא רק את טהרן. והם יודעים זאת. לכן, על אף הרטוריקה המתלהמת שבאה מטהרן, להערכתי זוהי רטוריקה לצרכי פנים. ובכלל, אני מעריך שלא רחוק היום בו הממשל באיראן יסלק את האדון אחמדינג'אד מכל תפקיד הנהגתי ובעצם יפטר ממנו לחלוטין, כי האיש עלה לדעתי גם על עצביהם של האיראניים. זאת מאחר והרטוריקה שלו פוגעת באינטרס האיראני באופן מסוכן. רשמו זאת לפניכם!
ועוד דבר, האיראניים בדקה תשעים לפני מכה צבאית קשה אמריקאית. זאת משתי סיבות. ראשית, במערב, ובעיקר בארה''ב, אין נכונות וסובלנות לקבל במערכת המדינית הבינלאומית הנהגות קיצוניות, מתלהמות ואלימות שעוסקות בטרור וגרעין ומאתגרות את המערב והעולם החופשי. שנית, לארה''ב יש חשבון פתוח עם איראן ועם משמרות המהפיכה, על רקע ההשתלטות האיראנית על השגרירות האמריקאית בטהרן ותפיסת בני הערובה שם. מה שיציל את האיראניים מהתרסקות וממכה צבאית קשה מאוד, זה אך ורק הורדת פרופיל טוטאלית, הן בתחום הגרעין והן בתחום הטרור, לצד סילוקו של אחמדינג'אד.
לסיכום, הגם שאל לנו להקל ראש באיום המגיע מאיראן, עלינו להתייחס אליו בפרופורציות הנכונות, ללא פאניקה, ובעיקר, להיערך בהתאם, ובעיקר, עלינו לבטוח צה''ל ולסמוך על צה''ל, שבשעת מבחן, והלוואי שלא נצטרך, הוא יעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. באשר לגרעין האיראני, זה כבר סיפור אחר. היה והקהילייה המערבית לא תמנע זאת (דבר שלא נראה לי מתקבל על הדעת במציאות הנוכחית), מדינת ישראל חייבת לעשות הכל, אבל הכל - אפילו במחיר של עימות צבאי, על מנת לא לאפשר את התגרענותה של איראן, כי זה בנפשנו. זוהי שאלה קיומית ממש וכמובן, חייבים להערך בהתאם, הן ברמה הצבאית מבצעית והן ברמת העורף.
ולסיכום.....שאלה לגברת ליבני....
כיצד את מעיזה ''לסנגר'' על איראן (בהנחה שהידיעות נכונות), להקל ראש באיום האיראני ולהודיע קבל עם ועולם שאיראן מגורענת לא מהווה סיכון קיומי לישראל ?
את פועלת בניגוד לקו הממשלתי ולכן ראש הממשלה חייב לפטר אותך לאלתר !!!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מלחמת ששת הימים – במלחמת ששת הימים, נאלצנו להתמודד עם איום חריף ביותר ורטוריקה קיצונית ומטורפת אכולת שנאה ודם מצד דוברים ומנהיגים ערביים. אויימנו באופן חריף ומיידי על ידי 3 מדינות ערב חזקות, מחומשות ונחושות (מצרים, סוריה וירדן). האווירה בציבור היתה של מדינה על סף תבוסה איומה. כמעט שואה. האיום הערבי המיידי אז, ערב ששת הימים, נתפס הרבה הרבה יותר חזק מהאיום האיראני (הקונבנציונאלי) הנוכחי. ומה התוצאה? אחרי 6 ימי לחימה צה''ל יושב על תעלת סואץ, רמת הגולן בידינו, ובגבולנו המזרחי צה''ל יושב על הירדן כשירושלים ויהודה ושומרון בידינו.
מלחמת יום הכיפורים – במלחמת יום הכיפורים (היתה לי הזכות להשתתף כמפקד טנק במילואים בחזית המצרית, לרבות צליחת התעלה), נתפסנו לגמרי לא מוכנים, ''עם המכנסים למטה''. מצרים וסוריה התנפלו עלינו בעיצומו של יום הכיפורים ושבת, כשצה''ל כלל לא מוכן. המצב נראה כמעט אבוד. עם פרוץ הקרבות, ואף בהמשכם, היתה במדינה אווירה של אסון. מספרים על שר הבטחון דאז, משה דיין, שדיבר על חורבן בית שלישי. מדברים על הצעות/הירהורים של בכירים בהנהגה שלנו, על שימוש במה שנקרא ''נשק יום הדין''. האיום והעוצמה של הקואליציה הערבית שכפתה עלינו מלחמה נראתה הרבה יותר קריטית ומהותית מהאיום האיראני. ואיך סיימנו את המלחמה הזו? סיימנו אותה כשצה''ל נמצא מעבר לתעלת סואץ, כ-100 ק''מ מקהיר. בצפון, העמקנו את החדירה בגולן עד לכ–40 ק''מ מדמשק. רק התערבות המעצמות הצילה את המדינות הללו מתבוסה מוחלטת ומהשמדה מוחלטת של היכולת הצבאית שלהן.
משבר בני הערובה בשגרירות האמריקנית בטהרן – בנובמבר 1979, עידן חומייני, השתלטו משמרות המהפיכה האיראניות על שגרירות ארצות הברית בטהרן והחזיקו במשך 444 ימים 52 אזרחים אמריקניים. לא עזרו כל מאמצי ממשלו הכושל של נשיא ארה''ב דאז, ג'ימי קרטר, ואיראן לא נאותה לסיים את המשבר. מתי ''הואילה'' איראן לשחרר את בני הערובה ולסיים את המשבר? רק בינואר 1981, מספר שבועות לאחר היבחרו של רונאלד רייגן, שהיה ידוע כבעל קו נוקשה ותקיף בכל הקשור לבטחון הלאומי האמריקאי, וכשלדעתי, היה ברור לאיראנים שהמשך כיבוש השגרירות ואי שיחרור בני הערובה יוביל לתגובה צבאית אלימה, חריפה וסופית כנגדם. או אז הם הבינו והתקפלו מהר מהר, לפני שמימשל רייגן ינקוט צעדים צבאיים חריפים נגדם.
מלחמת איראן-עיראק – אז ראינו את ביצועי האיראנים בשדה הקרב במלחמת איראן – עיראק שהתנהלה בין השנים 1980-1988. עיראק, עם כל חולשתה אז, הצליחה לכבוש שטחים נרחבים מאיראן באיזור נהר השאט אל ערב. מדובר באיראן בעידן חומייני ועיראק בעידן סדאם חוסיין.
עיראק בשתי מלחמות המפרץ – כולנו זוכרים את האיום ואת העוצמה העיראקית המדומה, ואת הפאניקה שנתפסנו בעקבותיהם. שוב, אווירה של טרור, פחד, מגננה, היסטריה ומסיכות אב''כ. כעת, בואו נסתכל בעיניים מפוקחות כיצד התמוססה כל העוצמה העיראקית. צבא עיראק ''האיום והעז'' נוטרל תוך שעות ורק משיקולי פנים, ג'ורג' בוש האב החליט שלא להיכנס לבגדד וללכוד את סדאם. במלחמת המפרץ השניה הפיאסקו העיראקי היה עוד יותר מביש והסוף ידוע.... אז ראו מהי עוצמה מדומה של מדינה ומהי עוצמה אמיתית שמתגלה אחרי המבחן האמיתי.
ומייד חלק ג' ואחרון

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

בניתוח זה אנסה להעריך את עוצמתה האמיתית הסגולית של איראן, אל מול עוצמתה המדומה, כפי שהיא נתפסת על ידי הציבור הרחב, כאן ובעולם המערבי. אדגיש ואומר כי הניתוח מתבסס אך ורק על הערכות והתבוננות פרטיים שלי, אזרח מן השורה, מתוך מה שפורסם בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, הגלויים לכל, ועל בסיס ההתנהלות השחקנים הראשיים (מדינות המזרח התיכון), באיזור במהלך כמה עשורים האחרונים. בכל מקרה, חשוב להדגיש כי אין להקל כלל וכלל ראש באיום האיראני ובעצם, בעוצמה האיראנית; לא ביחס לאיום הקונבנציונאלי ובוודאי שלא ביחס לאיום הגרעיני, שלקראתו איראן מתארגנת.
אז ברור הוא שאם איראן תממש את הפוטנציאל הגרעיני שלה אזי שמדובר בפוטנציאל איום ועוצמה אסטרטגית משמעותיים ואפילו קיומיים למדינת ישראל, ולכן אסור לקהילייה הדמוקרטית המערבית (כמו גם לעולם הערבי ולגוש האסיאתי), באופן מוחלט ובכל מחיר, לאפשר את התגרענותה של איראן והדברים ברורים מעל לכל ספק. מאחר והסוגיה הגרעינית ברורה ומעל לכל וויכוח, אבקש בניתוח זה להתמקד בעוצמה האיראנית האמיתית אל מול העוצמה המדומה של איראן לא מגורענת. היינו, איראן קונבנציונאלית.
ובכן, על פניו, לעניות דעתי, העוצמה האיראנית (ושוב – הקונבנציונאלית), פחותה משמעותית מהעוצמה האמיתית כפי שהיא משתקפת מהצהרות ההנהגה האיראנית, מההתלהמות שמגיעה מטהרן ומאיומי הנהגתה, מהמשתקף בתקשורת וכפי שאני מתרשם - מפחדי הציבור הישראלי (שהם מובנים למדי). לדעתי, איראן אינה בעלת עוצמה רבה יותר באופן משמעותי, אם בכלל, ממדינות ערב אשר התעמתו מולנו בעבר הרחוק והפחות רחוק, ובוודאי שאיננה רבה יותר מהעוצמה העיראקית בעידאן סדאם חוסיין כפי שנתפסה ע''י הציבור והמדינה, בטרם רוסקה פעמיים. לדעתי, המרכיב התעמולתי והפסיכולוגי, הוא הוא שנותן את הטון ומוביל אותנו, את אזרחי המדינה לאווירה של חששות, פחדים וכמעט פאניקה. הגם שאסור להקל בהן ראש, הרי שלטעמי, הפחדים מופרזים מאוד.
ובכן, מדוע? ומהי העוצמה האיראנית האמיתית?
להלן אנסה במספר דוגמאות מהעבר, להראות שעד כה, כשמדינת ישראל וצה''ל, ניצבו בפני אתגרים בטחוניים קשים, האיום והעוצמה המדומה של היריבים במהלך ההיסטוריה הקרובה, היו תמיד חזקים ועוצמתיים יותר ממבחן המציאות הלכה הלמעשה, ולכן, ביותר מדי מקרים, הציבור הישראלי שהושפע מרטוריקה ומתעמולה היסטרית, היה שרוי במצב רוח לאומי ומוראל ירודים שלא בצדק.
מלחמת העצמאות – במלחמת העצמאות מדינת ישראל שרק כוננה ואוכלוסייתה מנתה כ-600,000 נפש בלבד עם צבא דל וקטן, השכילה להתמודד ולהביס 4 צבאות ערב סדירים (ירדן, מצרים, סוריה ולבנון) מצויידים ומאומנים היטב ע''י בריטניה וצרפת, בצירוף סיוע צבאי פעיל מכמה מדינות ערביות כגון עיראק ותימן ועוד, פלוס מיליציות פלסטיניות ומתנדבים נוספים, אשר תקפו את המדינה הצעירה בלא אזהרה והתרעה מוקדמים. לאחר כשנה של קרבות, עם הפוגות פה ושם, סיימנו את המלחמה הזו בנצחון אדיר, השתלטנו על הנגב, על הגליל ועוד איזורים נרחבים חשובים ואסטרטגיים לקיומה והתפתחותה של מדינת ישראל ועיצבנו את גבולות המדינה. האווירה שהיתה במדינה עם פרוץ הקרבות היתה אווירה של פחד ויאוש והרטוריקה הערבית דאז היתה הרבה יותר קיצונית מהרטוריקה האיראנית. גם תפיסת האיום והעוצמה הערביים בקרב הישוב היהודי בימים ההם, היתה הרבה יותר חריפה ומתסכלת מהאיום והעוצמה האיראנית דהיום.
מפאת קיבולת התגובות באתר - המשך התגובה בחלק ב'

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

ציפי ליבני בראשות קדימה. זה אומר שקדימה תזכה לנצחון סוחף. לא ברק ולא ביבי יהיו אלטרנטיבה לציפי .
ואת זה נווכח כולנו עוד בערב הבחירות הבאות.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אנשים רבים ששוחחו איתה בחודשים האחרונים מתארים את הבעת הבוז והתיעוב שמתפשטת על פניה כשהיא נדרשת לעניין אולמרט. לבני, מספרים רבים ממקורביה, לא מעריכה את אולמרט ומאמינה שהיא יכולה להנהיג את המדינה טוב פי כמה (גם בלשכת ראש הממשלה, מנגד, רוטט מחוג ההערכה ללבני על האפס). ''היא אומרת שאולמרט הוא אדם ציני ונמהר, חסר שיקול דעת'', מספר אחד מידידיה. ''היא מכנה אותו שלפן. אפילו בימים האחרונים, בעקבות פגישות אולמרט-אבו מאזן, היא טוענת שבנמהרות שלו בתהליך המדיני אולמרט עלול לוותר על נכסים ישראליים אסטרטגיים''. מקורב ללבני מספר כיצד היא מתקשה לרסן את עצמה לאחר החלטות שהוא מקבל, ''תראה איך הוא מתנהג'', היא אומרת ותופסת את הראש.

הנסיבות שבגינן חוטף אולמרט את החצים הארסיים ביותר הן 60 שעות הלחימה האחרונות במלחמת לבנון השנייה, אלו שנולדו בהחלטה משותפת של אולמרט ועמיר פרץ במקביל להתגבשות ההחלטה על הפסקת האש במועצת הביטחון של האו''ם. ''אם היא תפתח את הפה על מה שקרה מערב שבת עד בוקר יום שני כל הארץ תרעש'', אומר אדם ששוחח עם לבני על העניין. ''היא מדברת על השעות האלה בזעזוע עמוק''. את החלטתה להישאר לבסוף בממשלה מסבירים מקורביה ממש כשליחות לאומית. היא שם כדי לשמור עלינו מפני אולמרט.

הגב לתגובה זו

בשבוע שעבר...אוי ואבוי אם זאת צריכה לפעול עבורנו...

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

נסיעה טובה ובהצלחה ציפו'ש ,

שבוע טוב ,

הגב לתגובה זו