הגב לתגובה זו

לממשלה קָשֶה לִמְשוֹל – הממשלה כָּשְלָה כָּשוֹל !

''בארבע השנים האחרונות זה מצב בלתי אפשרי - לממשלה קשה למשול והכנסת אינה מפקחת''. ישראל מימון, מזכיר הממשלה.
מזכיר הממשלה אמר כי מבוקר עד ערב הוא עסוק בהישרדות הממשלה ובהחלטות של פרץ
''אני לא יכול לחשוב מעבר ליום אחד קדימה'' - כך אמר הבוקר מזכיר הממשלה, ישראל מימון, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, במושב שעסק בשינוי שיטת הממשל. ''אני לא יודע מה עמיר פרץ יחליט מחר בבוקר, והאם עמי אילון או אהוד ברק יחליטו להישאר בממשלה'', הסביר. מימון הוסיף כי הממשלה נמצאת במצב קשה בגלל החשש מבחירות.
מימון ציין בדיון כי הוא עסוק מהבוקר עד הלילה בממשלה ''לא במובן התיאורטי'', הבהיר. ''כאשר יש עילות שלפיהן הולכים לבחירות, יש חרב מתהפכת מעל הראש כל הזמן''. לדבריו, החרב יוצרת עיסוק מתמיד בממשלה שאינה יכולה למשול. ''בארבע השנים האחרונות זה מצב בלתי אפשרי - לממשלה קשה למשול והכנסת אינה מפקחת''.

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – כָּשְלָה המֶמְשָלָה כָּשוֹל !
ומה עלינו ? אזרחיה ? עד היכן ? עד אנא ? עד מתי ?
לאן נוליך את חרפתה ? לאן נוליך את חרפתנו ?
עד מתי בשיפלותה, בעליבותה, נאלץ בלב כוֹאֵב-דוֹאֵב לִצְפוֹת ?
עד מתי מתיפקודה ומהתנהלותה באופן כה שיטתי-בעייתי-מגמתי נצטרך לִסְבּוֹל ?
יען עָצוּם הכֶּשֶל.
עָמוּק השֶבֶר.
חָמוּר השֶסַע.
עֲנָק הַפַּעַר.
כה רב !
כה רחב !
כה גָדוֹל !

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – כל יום שבא, שחר מפציע, פֶּתַע מופיע עוד נַחְשוֹל !
להרגיע – אין כבר שום כוח שיכול.
מֶמְשָלָה אטומה-מנוונה-מנוולה נָבול-נַבְלָה, קָמול-קמְלָה. לא יוֹעִיל אף אקאמול.
מעצמאותינו, חירותינו, כמיהותינו, כיסופינו, תיקוותינו, ערגותינו, חזונינו, עתידנו
בין אם יום שבת זה, יום של חג, או סתם יום של חול
ממשלתנו-מַכְשלְתֵנוּ, את הבסיס לקיומנו,
את שמחת-חדוות-חיינו,
אפילו את מדינתנו,
סָחבָה-סָחוֹב, גַנְבָה-גַנוֹב, גָזְלָה-גָזוֹל, נִישְלָה נָשוֹל.

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל, כל זאטוט, די-בקלות, להבחין בזאת יכול
יד כל עתה בממשלה - ידה של ממשלה בכָּל
עד מתי חושבת מכשלתנו כך לשְרוֹד ? לִרְעוֹד ? לִפְחוֹד ? למְעוֹד ?
עד מתי תתעקש מַכְשלתֵנוּ על חשבוננו כך למְשוֹך ? לִפְעוֹל ? למְשוֹל ?

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – על חטאיה, יוהרתה, אין-אפשרות בכלל למְחוֹל !
ימין ושמאל רק שְכוֹל ותְכוֹל. מכירת חיסול כללית הפעם - לחיינו ערך מאד זוֹל.
אך מכשלתנו אשר בתיפקודה-בהתנהלותה כל-כך התרשלה-רָשוֹל
בדרכה, לשיטתה, כהרגלה, שוֹרֶדֶת-חוֹגֶגֶת-מִתְמוֹגֶגֶת,
עם שלל בעיותיה כלל איננה-מִתְמוֹדֶדֶת, יוצאת בסערת מָחוֹל.
אותנו, במאבקנו כנגדה,
מַכְשלְתֵנוּ ברַפְסוּתָה, ברִיפְיוֹנָה, בחִידְלוֹנָה,
מְחַשֶלֶת רק חַשוֹל.

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל –עבור עצמה ועבורנו הפכה מזמן לנֵטֶל, עוֹמֶס, עוֹל, מִכְשוֹל.
זָנְחה אותנו, אזרחיה, כָּלִיל הפְקִירה ! לעצמה תקעה (ואיזה...) גוֹל !
זו על רגל אחת, באמת ואמונה, כל התורה כולה, הכל.

הגב לתגובה זו

הוא פָּשוּט כְּלוּמִיאֵל.... מְאוּמִיאֵל.... שְלוּמִיאֵל.... יַשְנוּנִיאֵל...
מפגיעתו הקשה-אנושה ישמרנו האל.
שורו.... הביטו וראו-נא מה בארצנו שלנו, לנגד עינינו ממש, עתה מתחולל –
כשצל דמותו אך מופיעה בקצה-קצות האופק, התן מתחיל ליילל.
מה, איך וכיצד מצליח איש אחד, בלהטוטיו-מחדליו-כשלונותיו, לבדו, בעצמו, לחולל ?
איך באמון העם, באמון הצי-בור כך, בעזות, בחוצפה, במצח נחושה, בלי להניד עפעף,
בנו-בכולנו ראש-מכשלתנו, אולמרט, מוֹעֵל ?
כלום ייתכן כי מורשתו-מוסרו-תרבותו-התנהלותו-התנהגותו בחברה, במדינה ובעם תאוּמַץ ?
תזכה בפרס ? באוֹטוֹ ? בלוֹטוֹ ? בטוֹטוֹ ? (הן ''מַזָּל'' היום באופנה והוא לנו מוֹטוֹ)
בציבור תתקבל ? תהפוך (אוי לנו...!) לטבע-שני ? להרגל ?
''תסתדר''-תסתגל ? תמצא לה תומכים נאמנים ?
אחריות-אישית-ממלכתית-ציבורית-פוליטית-מדינית הלאה תשליך ? תגלגל ?
בנו תשקע ? בלבבנו תבקע ? תעמיק ? תכה שורשים ? בקרבנו תחלחל ?
מה צופן המחר בחובו ?
מה עוד מסוגלים חברי ממשלה-מכשלה זו, כאן ועכשיו, יחדיו עמו עדיין לעולל ?
הבור נכרה כבר לפני מספר חודשים, עתה נותר רק לסתום בעפר עליו או עלינו את הגולל.
לדאבוננו, לא נשאר כמעט בעם אפילו תם, נבון, צדיק אחד, אמיץ או חכם אשר שואל :
מָתַי, אִם בִּכְלָל, יבוֹא לְצִיוֹן גוֹאֵל ?

הגב לתגובה זו

מֶמְשָלָה רשלנית, ריקנית, נקבובית, הרסנית, עלובה, נבובה, כאובה, חבולה, מבולבלה, חולה, חלולה.
במה עוד צפויים ועדים אנו לחזות ולצפות, לא מתוך תחושת חמלה, סליחה ומחילה ?
לאיזה עוד מעשה שלומיאליות ממשלה עקלקלה-בלתי-הגונה-פתלתלה זו מסוגלה ? יכולה ? עלולה ?
שמתם לב ? שמא הבחנתם ? כי למכשלתנו ארשת פנים כפולה, מכופלה, נבולה, נפולה, אומללה.
מחד ממשלה חייכנית, צחקקנית, צדקנית, חנפנית, חינחונית, יומרנית, כוחנית, נכונה למראית עין לכל פעולה
מאידך ממשלה חדלת-אישים, חסרת אונים, משותקת-מוחין, נעדרת תקווה. חזון-יוזמה-עוצמה לחלוטין נטולה
יכולת ממשלתנו להחליט, לתכנן, ליישם, על עמה לגונן, לשקם, לבצע, מנוטרלה כליל, אבודה, מבוטלה, משוללה.
מֶמְשֶלֶת מאובנת, מתנוונת, מתרוקנת, נרגנת, עד-כדי-כך עלובה, שֶלֶד-צֵל-עצמה, לא-ראוייה אפילו לטיפת חמלה.
מֶמְשָלָה אשר ממתינה, בלית ברירה אחרת, לבשורות איוב. לתבוסתה הבאה. למפלתה.

מֶמְשָלָה אשר בלי להניד עפעף מפקירה נתיניה עשרים וארבע שעות ביממה
מאלצת אזרחיה ועַמָה לשתות יחדיו עמה, כוס כישלון, כוס יגון, כוס תוּגָה, כוס תרעלה, ללגום אותה עד תוּמָה.
מֶמְשָלָה אשר לנוכח פני המציאות, בנשמה ובלב, מתפקדת כממשלת-זוועה, אֵימָה, חֲרָדָה, ממשלת מדבר-שממה
ממשלת אשר כליל נעדרת טיפת בושה וכלימה, ממשלה חסרת-מצפון, יסורים, חרפה, התייסרות, חרטה.
מֶמְשֶלֶת קלון, רמון, חקירות, זדון וזימה. ממשלת תולעה ורִמָה. מֶמְשֶלֶת הולכת שולל. מֶמְשֶלֶת כחש, כזב ומירמה.

מֶמְשָלָה שלכסאותיה צמודה מגנטית. בתרגילי הישרדותה יצירתית להפליא, מקורית, פטנטית.
בכישלונותיה הכואבים, צורבים, דואבים, ממשלה אוטנטית. בדרך-התנהלותה-תפקודה לגמרי אימפוטנטית.
התפוגגותה, התפוררותה, התרסקותה, התפרקותה יום-יום מתרחשת לנגד עינינו, אך אינה כלל פתטית.

מֶמְשֶלֶת בועה, יוהרה, ריקנות, ראוותנות, גאוותנות, חלחלה, אמתלה, מהתלה.
מֶמְשֶלֶת מלח על פצעינו, מֶמְשֶלֶת אסון, חרבון, חורבן, השפלה, הצטדקות, התרפסות, חרדה, טלטלה.
מֶמְשָלָה אובדנית-סופנית. מייזעת, מייגעת, משגעת, צולעת, מקרטעת. בדרך-לא-דרך, בנס, מתנענעת.
מֶמְשָלָה ללא קורטוב בריא של טיפת הגיון או שמץ שיקול-דעת.
חיי-אדם עבורה כקליפת-שום ריקה, כתוכה של דלעת.
בהפקרתם היומיומית של אזרחיה, חיי-אדם מסכנת, בכך מתורגלת-מיומנת-מורגלת, מאורגנת, ממושמעת, מודעת.
לעיתים תכופות-תדירות, בליקוי מאורות, לשווא-לחינם, לא רק בשדרות, מפקירה אזרחיה, חיי-אדם ביודעין מקפדת.
כלום יש פלא, איך וכיצד, ממשלה שכזו, על-עִם שלל בעיותיה, כלל איננה מתמודדת ?
על דם אזרחיה מדלגת-רוקדת-שורדת.
על כל צעד ושעל, מצל עצמה בלבד, פוחדת. רועדת. מועדת.
האם ניתן כלל בממשלה רשלנית-שלומיאלית כזאת לבטוח ? לתת בה אמון ?
לשאוב ממנה תקווה ? עידוד ? עזוז ? אמונה ? ביטחון ? כוח ?
מאחריות אישית ממשלתנו בכל הזדמנות נסה. על בני-עמה כלל לא חסה. מישיבות-כנסת נעדרת - לחו''ל תכופות טסה.
מהתמודדות עם מציאות אמיתית בורחת. נמנעת. סולדת.
כלום ניתן לצפות שממשלתנו תגן על חיי אזרחיה ? על ביטחונה של מולדת ?
שמץ וזכר לא היה ואין בה מתכונות חתולה. תשע נשמות יש לה אך אף אחת מהן לא סגולה.

הגב לתגובה זו

מֶמְשָלָה מוּבֶסֶת. מֶמְשָלָה בִּלְתִּי-מְאוּפֶּסֶת. כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת. מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת.
מְאִי-נְטִילַת, אִי-לְקִיחַת, אִי-נְשִיאָה בְּאַחֲרָיוּת אִישִית-מְדִינִית-פּוֹלִיטִית, נִיזוֹנָה-מֶמְשָלָה, מִתְפַּרְנֶסֶת.
מֶמְשָלָה בָּזָה, מְבוּזָה, מִתְבָּזָה, מְאוּסָה, מְקוֹמֶמֶת, מִתְנַווֶנֶת, נִרְגֶנֶת, מְשוּעַמֶמֶת, חוֹמֶסֶת, מְקָרְקֶסֶת, מְקוּרְקֶסֶת, מוֹאֶסֶת, מְבוֹאֶסֶת.
אַתָּה מַרְגִיש אֶת נְשִימוֹתֶיהָ הקְצוּבוֹת, האַחֲרוֹנוֹת,
שֶל מֶמְשָלָה יְהִירָה, יוֹמְרָנִית, הַרְסָנִית, רַשְלָנִית, חוֹבְבָנִית, שְלוּמִיאֵלִית, רוֹמֶסֶת, גוֹרֶסֶת, דוֹרֶסֶת.
חָש וְרוֹאֶה אֵיך וְכֵּיצַד, אֶל מוּל, לְנוֹכַח, לְנֶגֶד עֵינֶיך, מֶמְשָלָה-מַכְשֵלָה זוֹ אַט-אַט גוֹסֶסֶת.
בְּמֵי-מַדְמֵנַת מֶחדְלֵיה שוֹקַעַת יֵישוּתָה, נְמַסָּה-מִתְמוֹסֶסֶת-מִתְבּוֹסֶסֶת-קוֹרֶסֶת.
כָּל הַעַם, לא רַק אַתָּה, עֵדִים לַמִתְרַחֵש, צוֹפִים בַּמִתְחוֹלֵל,
מִתְבּוֹנְנִים בַּתַהֲלִיך - לא מִתוֹך תְחוּשָה שֶל חֵן, רַחֲמִים וחֶסֶד.
חֵרֶף רְצוֹנָם נוֹכְחִים בְּכָּך אֲפִילוּ ''נְצִיגֵינוּ'', ''נִבְחרֵינוּ'' בַּכְּנֶסֶת.
בִּיְהִירוּתָה-רְהֲבתָנוּתָה-גַאֲוְותָנוּתָה-רַאֲוְותָנוּתָה מֶמְשָלְתֵּנוּ אינה מִתְרַפֶּסֶת.
אַך יוֹדַעַת-מוּדַעַת מֶמְשָלָה כִּי חָלַף זְמַנָה. תָּם קוֹרְבָּנָה.
מֶמְשָלָה עֵצָה מְטַכֵּסֶת. מֶמְשָלָה עַל עֵצִים מְטַפֶּסֶת. מֶמְשָלָה אֶת צִיפּוֹרְנֶיהָ כּוֹסֶסֶת.
מי יְתַאֵר עַתָּה את רוּח הַתְקוּפָה ? מִי יִכְתוֹב אֶת תוֹלְדוֹת הַכִּשָלוֹן ? הֵיקֵף הַחִידָלוֹן ? האֲבַדּוֹן ?
עוֹמֶק הַקֶרַע ? חוּמְרַת הַשֶסַע ? גוֹדֶל הַשֶבֶר ? מֵימַדֵי האֶסוֹן ? עוֹצְמַת היָגוֹן ?
מִי יְתַּעֵד עַתָּה אֶת דִבְרֵי הימִים ?
אַף אִם יֵש מְלָאי לְמַכְבִּיר שֶל דְיוֹ בַּקֶסֶת ?

כל מילה נכונה, אין לי מה להוסיף, רק להתפלל שנמשיך להתקיים. ל''ת אמיר ברד, צפון, 14/05/07 11:16

כל מילה מדוייקת. ל''ת אני, 19/05/07 12:34

שיר מגניב. ל''ת לאה, 19/05/07 23:15

עצוב. יותר ממה שזה מרגיז זה עצוב. ל''ת מיכל כהן, 21/05/07 22:44

כואב אבל מקסים ל''ת עוד אחת, 22/05/07 10:42

הגב לתגובה זו

אריאלה גולדמן, אמו של נועם זכרונו לברכה שנפל במלחמת לבנון, אמרה הערב בהפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים: ''כמה חבל שאחרי הכישלונות, אף אחד לא לוקח אחריות. אהוד אולמרט – אתה לא אבי האומה. חזור למקומך, אנא, עזוב אותנו לגורלנו שלנו ולך סופסוף הביתה.''
מוטי אשכנזי: קיומה ודרך התרחשותה של מלחמת לבנון ה-2 היתה פשע. מוטי אשכנזי, מוביל מאבק המחאה נגד ההנהגה המדינית לאחר מלחמת יום הכיפורים אמר היום כי ''המלחמה השנייה בלבנון הייתה פשע כנגד העם בישראל בעצם התרחשותה, ובדרך התרחשותה''. אשכנזי הוסיף כי '' המקבילה בדין הפלילי היא הריגה ברשלנות פושעת. אם לא נתקן את הליקויים היום, נהיה שותפים להרג מיותר גם אצלנו וגם בצד השני''.

בועדה לביקורת המדינה הצהיר אולמרט כי : ''אני חושב שביקורת המדינה הפכה מזמן לקִרְקָס''
הרי לכם עוד אמירה המוכיחה בעליל את עובדת היות ראש-מכשלתנו לחלוטין בלתי-מְאוּפָּס
בימים כתיקונם, על אמירה שכזו, עם שלם היה יוצא לרחובות, קורא וזועק : ''גוועלט ! חמס !''
אך היום שָמַן העם, התְפָּטַם, הפך מפוּטָם, על ימין ועל שמאל תראהו אוֹכֵל, זוֹלֵל, על כל צעד ושעל רַק נוֹגֵס ונגס
חיים מדושנים-נוחים הפכוהו לעם אדיש, בלתי-רגיש, רֵיקָן, תאבתן, רעבתן, נהנתן, שאנן, תועלתן, גס.
עם אשר עניין-רב יגלה ברכישת אוטו, בסכום הזכייה השבועי בטופס הלוטו, בהימורי טוטו, בגודלו של הפְּרָס.
גם ואפילו כאשר בראשות ממשלתו מכהן ראש מכשלה, אשר בתולדות מדינתנו, לא היה עוד כמותו עוד עלוּב כזה, גַּמָּד ונַנָּס
ציניקן-לגלגן-מקצוען, פוליטיקאי-פתלתל-עקלקל-חמקמק-חלקלק, שלֵיחוֹ בעיני עצמו, מעולם לא נָס
בחסד עליון על כסאו שורד שלומיאל-לא-יוצלח זה – בדרכו לצמרת רמס, דרס, גרס והרס, על איש זוּלָתוֹ לא חַס !
וכאשר אולמרט מצהיר ביוהרתו, כהרגלו, בראוותנותו, בהתייפייפותו כטַווָּס
כי ''אני חושב שביקורת המדינה הפכה מזמן לקרקס''
יודע הנך, שלהטוטן-פעלולן-לוליין מרכזי זה (מלבד נשיא ישיש-קשיש-אָדִיש-מתיש וקודמו האַנָּס)
עומד עתה לפניך, ניצב במלוא אופיו, אנוכיותו, הדרו, בממשלה, בכנסת,
על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן אשר עשויים ויכולים לשמש לו כבימה מרכזית ראויה לקִרְקָס.
על זמן אָבוּד, זמן גָזוּל, זמן שָאוּל ידוֹעַ-יוֹדֵעַ טוב והיטב כי מתפקד מי שמכל אחריות נָס כנַנָס
אך לקרב מתמשך בו לבטח צפוי כי סופו שיוּבַס - במלוא מרצו, כשור מועד בזירה,
כשהעם והארץ לרגליו הֲדוֹם, בשעטה היישר מול סַדִין אָדוֹם, בכל-אונו-מאודו, בכל כוונתו-נחישותו, עדיין עוֹלֵץ ושָש.
מי היה מאמין כי לימים שכאלו נגיע ? ימים בהם עם ישראל ייראה כה פגיע ?
מי היה מאמין כי אמירות שכאלה, ראש ממשלה, העז-יעז קבל עם ועולם להשמיע ?
ימים בהם ראש מכשלתנו על הכל ילגלג, כל שייאמר עליו ואליו רק יחלוף על פניו, אף לא ידגדג...
בכל יזלזל, בִּמְחִי הבל-פיו, כל ביקורת כלפיו, ידחה, ישלול, יבטל. הייתכן כי עוד יבואו ימים בהם יאלצנו לומר אף: שמע ישראל!
באושיות דימוקרטיה לא יהסס נַנָס-מזלזל-מחלחל זה לפגוע. אחרי ככלות הכל ממקום מושבו הרם, הנישא, הגבוה,
המציאות הנוכחית מצטיירת שלווה ונוחה. מקום מפלט-מקלט מצויין, רווחה. מקום למנוחה ומרגוע.
למרקם שבור ושביר של רפובליקת-בננות המונהגת בידי אדם עקשן, תחמן, ערמומי, לא-הגון, בִּלְתִּי-מְנוּמַס
יעניק ראש מכשלתנו בהצהרותיו סנוקרת, יחטיף למדינה בלא טיפת רחמים או היסוס, אגרוף אדיר ופָּנַס.

הגב לתגובה זו

הוּא פָּשוּט אוֹבְדוֹנֵר-אָסוֹנֵר- הַסְסוֹנֵר-אָפְסוֹנֵר-מוּקְיוֹנֵר-קִיקְיוֹנֵר-רִיפְיוֹנֵר-רוֹפֶסְיוֹנֵר-כִּישְלוֹנֵר-פַשְלוֹנֵר-זִיגְזוֹנֵר
לא פָּחוֹת אַף לא יוֹתֵר....
כְּלוּם יִיתָּכֵן כִּי בְּלַהֲטוּטָיו הַפּוֹלִיטִיים,
יַֹעֲלֶה בְּיָדָיו מְחָדָש אֶת חַיֵי בָּנֵינוּ לְהַחֲזִיר ? לְשַחֲזֵר ? לְמַחֲזֵר ?
אוֹ שֶמָא אֶת רֶצֶף-זִיגְזוּגָיו-פִישוּלָיו-כִּשְלוֹנוֹתָיו בִּלְבָנוֹן
יְנַסֶה-יִשְתַּדֵל בְּכָּל מְאוֹדוֹ לְמַזְעֵר ?
עַד מָתַי, בְּאֲחִיזָתוֹ בְּקַרְנוֹת הַמִזְבֵּחַ, בְּהִיצָמְדוּתוֹ לְכִּסֵא הַשִלְטוֹן-הַהוֹן-הַשְרָרָה,
בָּנוּ יִתְעַמֵר ? אֵלינוּ כֹּה-יִתְאכְזֵר ?
עַד מָתַי אֶת דַּמֵנוּ יַּקְפִּיא ? אֶת לִיבֵּנוֹ יְצָמְרֵר ? אֵלינוּ יִתְנַכֵּר ?
עַד מָתַי בְּעֶמְדוֹתָיו יִתְחַפֵּר ? יִתְבַּצֵר ? יִתְמַסְמֵר ?
הַאִם חַיֵינוּ, בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, הָפְכוּ אָכֵן לִהְיוֹת לְגַמְרֵי הֶפְקֵר ?
עַד מָתַי הַצְהָרוֹת-סְרָק יַפְרִיחַ ? הַבְטָחוֹת-שָוְוא יַשְמִיעַ ?
לאֲוִיר הַעוֹלָם כָּך יַמְשִיך אוֹתָן לְפַזֵר ?
עַד מָתַי יַמְשִיך לַעֲסוֹק רַק בְּעַצְמוֹ ?
עַד מָתַי יִפְצַח בְּהִמְנוֹן לְאִישִיוּתוֹ ? שִירַת-רִינַת-הִילַת נִיצָחוֹן וּפְּאֵר ?
עַד מָתַי אֶת שְמוֹ בַּחוּצוֹת יְקַלֵס ? יְפַאֵר ? יְהַדֵר ?
עַד מָתַי שִירֵי הַלֵל וְהֵידָד עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד יְשוֹרֵר-יְזַמֵּר ?
עַד מָתַי בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל יַרְעִיף חִיוּכִים ? אַחֲרֵי מַנְהִיגֵי-מְדִינוֹת בִּשְקִיקָה יְחַזֵר ?
מַדּוּעַ כְּמוֹתֵנוֹ, מִתַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים, הוּא אֵינֶנוּ, וְלוּ מְעַט, מִתְנַזֵּר ?
הַאִם לֹא יִשְכַּח עִם שוּבוּ, עַל קִבְרָם שֶל בָּנֵינוּ, לְהַנִיחַ אַף זֵר ?
כְּלוּם אֵינֶנוּ חוֹשֵב, כִּי אָכֵן הגִיעָה אַף עֵת, בָּה אֲנַחְנוּ,
לְצַד דְיוּקָן בְּנֵנוּ-בִּתֵנוּ, בְּמִסְגֶרֶת שְחוֹרָה אוֹתוֹ כְּרֹאש מֶמְשָלָה, נְמַסְגֵר ?
אוֹ שֶמָא מַמְתִּין-מְחַכֶּה הוּא לִרְאוֹת עַד כִּי הַמְדִינָה וְהַמֶמְשָלָה בְּרָאשוּתוֹ
תִּתְפּוֹגֵג ? תִּתְפּוֹרֵר ? תִּתְפַּזֵר ?
''מָה נָאוּו עַל הֶהָרִים רַגְלֵי הַמְבַשֵר?''
מִי הָיָה מַאֲמִין.... ? מִי פִּלֵל.... ? מִי מִלֵל.... ?
מִי יָכוֹל הָיָה לְשַעֵר.... ?
...אֵיזֶה פּוֹלִיטִיקָאִי מַמְזֵר.

הגב לתגובה זו

אוֹלְמֶרְט, צֵל עֲנָק, צֵל חֲמַקְמַק-חֲלַקְלַק, צֵל מְהַתֵּל, צֵל פְּתַלְתַּל-מִתְפַּתֵּל,
צֵל מְהֲלֵך (אֵין כָּל סִיבָּה לְחַייך, גַם לא סִיבָּה לגַחֵך, מוּטָב אַל תִשְאַל לָמָה, מַדּוּעַ וְאֵיך....)
צֵל מְהֲלֵך עֲלֵינוּ אֵימִים, וְהוּא עֲבוּרֵנוּ בְּגֶדֶר סֵבֶל, אֵבֶל, עִינוּי וְסִיוּט !
אוֹלְמֶרְט, לא לָקַח, לא נָשַא, לא נָטַל עַל עַצְמוֹ עַד עַתָּה
יוֹתֵר משְמוֹנָה חוֹדָשִים לְאַחַר מִלְחֶמֶת לְבָנוֹן הַשְנִיָה
וְלוּ מְאוּם, כְּלוּם, שוּם טִיפַּת אַחֲרָיוּת !
אוֹלְמֶרְט הָפַך עַצְמוֹ לְבֵּן נַעֲוַת המַּרְדוּת.
כְּשֶאוֹלְמֶרְט מוֹפִיעַ בְּיָמֵינוּ-בְּלֵילוֹתֵינוּ מְהַוֶוה הוּא לָנוּ חֲלוֹם-רָע-וְנוֹרָא. בִּיעוּת.
מִי הָיָה מַאֲמִין כִּי בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, יִתְגַלְגלוּ כָּך פְּנֵי הַדְבָרִים ? ייהפְכוּ לִמְצִיאוּת.
אֵינֶנִי יוֹדַעַת, אַך אֲנִי כּוּלִי מְקוָוה, כִּי אוֹלְמרְט בַּעָם מְהוֶוה רַק מִיעוּט.

נ. ב.

מה שקשור ונוגע באולמרט מאיים ומְסַכֵּן בריאות.

הגב לתגובה זו

שאולמרט יחליט - או מכירת המדינה או קואליציה רחבה. אין גם וגם.

הגב לתגובה זו

פנה אל הכנסת... מי יכול אז להגיד שהוא מתנגד להסכם שלום, מכיוון שהמחיר ששילמה ישראל היה יקר מדי: הכרה בגבולות 67; הכרה בעקיפין, שלמרות שהתוקפנים והגורמים לכל המלחמות אלה מדינות ערב - הם אף פעם לא יידרשו לשלם מחיר טריטוריאלי; שישראל היא התוקפן; שמצרים מסירה מעליה כל אחריות לבעיית גורלם של הפליטים הפלשתינאים - בעיה שהיא זו שיצרה אותה במלחמת התוקפנות של 48.
החמור מכול: שזהו התקדים לכל מתווה של הסכם עתידי: חזרה לגבולות49 והרס היישובים היהודיים.
אחרי חתימת הסכם -אין טעם בהבאה לכנסת, הכול כבר עשוי.
והרי היו הצעות אחרות, הוגנות, צודקות: להחזיר את רצועת עזה לידי מצרים, לניהולה ולאחריותה, כמו שהיה לפני מלחמת ששת הימים; לחילופין: לצרף לרצועה נתח משטח סיני למען הפלשתינאים; להשאיר את היישובים היהודים הפורחים על תילם ולהעניק למצרים תמורתם שטח זה בנגב - הצעה שהיא יותר מאשר נדיבה - במקום להפוך אותם שוב למדבר שממה, כמו מה שעשתה ירדן לבית הערבה וליישובי גוש עציון אחרי שכבשה אותם ב- 48.
אבל בגין לא רצה לשמוע לכנסת. הוא הפך אותה לחותמת גומי. זה מה שמתכוון גם אולמרט לעשות.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

ראש הממשלה,
התעלמותך מבעיית מערכת החינוך בישראל - אוניברסיטאות, בתי ספר תיכונים נרשמת לחובתך. בוועידת אנאפוליס לא ישתנה באמת שום דבר. אם תעשה מעשה במערכת החינוך, אולי יזכרו לך את זה לטובה.
ותתפטר כבר משר האוצר האנטיפט הזה, שהוא לא רק מאוס, אלא יוצא גם טיפש בניהול המשא ומתן עם המרצים והמורים.
KSP

הגב לתגובה זו

תן לעם להחליט

הגב לתגובה זו

צריך להכריח את ראש הממשלה להבטיח פומבית שלא ימכור את האינטרסים הגורליים של ישראל בנזיד עדשים ומאחורי גבה של המדינה כדי לשרת את האג'נדה האגוצנטרית של עצמו. זה כמו להחתים עובד בנק בעל רישום פלילי כגנב, על הצהרה שלא יגנוב מהקופה. וזאת במקום להעיף אותו לכל הרוחות.

הגב לתגובה זו

''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ראש הממשלה אהוד אולמרט, בדבריו למטיילים בצפון, ערב חג-הפסח.

איך, בתחילת חודש אפריל השנה, ערב חג-הפסח, יכול לבוא ראש-ממשלה
זאת עוד בטרם חלפו שמונה חודשים
למן אותה מלחמה הרפתקנית-הרסנית-רשלנית-כושלת-נכשלת, מלחמה אומללה.
איך יכול ראש ממשלתנו לבוא ולומר,
קבל עם ועדה, לציבור מטיילים המבקר בצפון
דברים ללא טיפת מחשבה, ללא קורטוב של מצפון,
ללא שמץ של הגיון בריא, אמירות אשר אינן ראויות כלל לאמון
הירהורי-לב מקוממים, לחלוטין בלתי-אמיתיים,
דברים חסרי-בסיס, לא-מציאותיים
הבאים לידי ביטוי בהצהרות נעדרות-הבנה ואמת, היישר אל תוך מיקרופון
לומר ש''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ? ? ?
זיכרון רָחוֹק ?
אולי במחשבתו של ראש ממשלתנו, אירועים אלו היו בבחינת ''זיכרון רָחוֹק'',
ייתכן אפילו (לאור ה''ניצחון בנקודות'')
כי האירועים בצפון אף היוו עבורו זיכרון שלא נס ליחו, זיכרון ''מָתוֹק''.
אין זאת, כמסתבר, כי מי אשר יכול ומסוגל להתבטא כך ומַצְלִיחַ לִפְגוֹעַ בָּנוּ כָּל-כָּך עָמוֹק
מצביע כי את זיכרונו הצליח ללא-כל קוֹשִי לִשְחוֹק, לִמְחוֹק, לִדְחוֹק ולִדְחוֹק
ותוך כדי כך את עובדות ההיסטוריה לְסַלֵף, לְזַיֵיף, לְשִימָן לְלַעַג, לְקֶלֶס, לְהֶבֶל, לצְחוֹק.
לִגְרוֹס, לִדְרוֹס, לִרְמוֹס זִכְרוֹנוֹת, כרֶמֶץ תחת אֶבֶן רֵיחַיִים, לִטְחוֹן אוֹתָם לְאָבָק, עַד דוֹק.
בזאת אף מוכיח, מי אשר ניצב ועומד היום בראש ממשלתנו-מכשלתנו
כי אינו אלא בּוֹק, ליצן-מוקיון-טראגי, הֶדְיוֹט, כְּסִיל-אֱוִיל ולא פָּחוֹת מִכָּך: שְמוֹק !

מדויק. ל''ת מיכל כהן, 14/05/07 21:41

אולמרט לך הביתה כשלת ל''ת מיד ועכשיו, 19/05/07 12:36

מי מחפש הגיון ושכל ישר אצל אולמרט?! הצחקתם אותי... ל''ת נחשון אביגוב,ירושלים,19/05/07 17:54

ואללה את צודקת בכל מילה במיוחד שהוא בוק ל''ת רחמה אברם, 18/05/07 23:22

הגב לתגובה זו

יש לחיב את צוות המו''מ לחתום לפני תחילת הוועידה, כי כל הסכם בכתב או בע''פ הנו רק טיוטת הסכם, עד שלא יאושר בכנסת.

חייבים ללמוד מהסכמי אוסלו הבזויים.
שם שתפו פעולה, תנועות השלום, הערבים, מדינות המערב, וגם ארהב בלחצם על רבין.

הם ידעו כי רבין לא מסוגל לעמוד בלחצים, והם לחצו אותו כמו סרדין, והוציאו עבור הערבים הסכם ללא בטחונות, שלא חלמו עליו בחיים.

וגם 1500 קרבנות השלום לא חלמו שהם יוקרבו למען פלסטין, ואינטרסים של תנועות השלום.

אסור שיהיו מסמכים נסתרים או סודיים.

כל מסמך או הסכם בע''פ ירשם ויחשב כטיוטה, עד שיאושר ע''י הכנסת.

צוות המו''ם לא יכנס לפרטים, והדיונים יהיו רק בנושאי הכנה כללים.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

דמוקרטיה חרטוקרטיה

הגב לתגובה זו

בכל מיני ועידות ובכל מיני ארצות, כך שדבר אחד ברור שישראל היא היא שתקיים את חלקם בהסכם שיהיה, ולא משנה מה מחירו, והפלשתינים יצחקו כל הדרך לירושלים ולכל מקום שיפנו להם, כמו את גוש קטיף והשומרון שהפכו אותם למחנות צבא, כך זה היה בעבר וכך זה יהיה בעתיד.
כי הפלשתינים ללא זכות השיבה וללא פינוי כל ישובי ''הארץ'' וזה מתחיל משכונת שי'ח מוניס וכל הקיבוצים והמושבים, שעד מלחמת ששת הימים, שימשו כגבול למדינה, לא יסכימו לשום הסכם!!!
מה שכן, הם יסכימו להפגש רק כדי להראות לעולם, שהנה גם אנו רוצים שלום, אך למרבה הצער זה רק למראית עין, כי הם לא רוצים לא שלום ולא יהודים, תפנימו זאת פעם אחת ולתמיד !

הגב לתגובה זו

הצהרות על כך שבעתיד רואה ישראל את עצמה נכונה לוותר בסוגיות שונות היא תעשה זאת. מסמך כזה אין צורך להביא בפני הכנסת אך הוא
מ ס מ ך מ כ ו נ ן !!!!!!!!!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

גם אש קטנה יום אחד תביא לפיצוץ הסיר.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הוא נוהג כמו שרון.

כל רעיון שיועלה ישמש נקודת פתיחה לועידה הבאה. מבחינת הערבים לא משנה אם 120 אנשים בישראל (שהם היום במקרה חברי כנסת) יאשרו או לא יאשרו.

אולמרט, אשתו ושניים שלשה מאנשיו מעלים רעיונות הזויים (ללא כל דיון מוקדם בממשלה או בכנסת) - ולאחר שיופרחו לאוויר לא תהיה מהם דרך חזרה.

הגב לתגובה זו

האיש הזה-מעורר בחילה עם הנסיונות לייצר-שלום,או הידברות.אני שם את ראשי שמהמפנש דבר לא ייצא.חגיגת הבזבוזים שלו ברחבי העולם נועדה להסיט את-האש ממעשי השחיתות שלו.לא יכול להיות שהמדינה העלובה הזו מתפוררת-הנוער יורד,הצבא מתרוקן,הפשע גואה,החינוךבקריסה,העוני שובר שיאים-ולאף מטומטם בממשלת החלם+120 טפילים שאוכלים בורקס לא מזיזים אצבע??באיזה מדינה זה היה מתאפשר??הנ''ל כתב אשמה כנגד אזרחי המדינה האדישים שאיבדו תקווה. מורה מתוסכל.

הגב לתגובה זו

גם ''הפלסטינים'' יביאו את הנושאים לאישור אצלם.
על זה אנו צריכים לסמוך!

הגב לתגובה זו

למרות שהעם לא מאחוריו , ויושב בכח ,החליט לא להחליט, כמו שכנינו הרודנים אשר מחליטים ומיישמים לבד ,בלבד ,בדד.

הגב לתגובה זו

גם ללא אישור הכנסת כל הסכמה ישראלית תחייב את ממשלות ישראל לדורותיהם, זה הפח שאולמרט טומן למדינת ישראל.

הגב לתגובה זו

יכול להיות מצוין בתנאי שירושלים כולה בידי ישראל .ואולי בלי הישובים הערביים החיצוניים בלבד. כולל ביקעת הירדן .צפון ים המלח וממה שנישאר ממנו .ומיטווה בוש שרון בגדה המערבית .זאת אומרת בשיטחי יהודה ושומרון .וללא החלפת שטחים .זאת אומרת תוכנית ההתכנסות של מיפלגת קדימה .שעים רעיון זה פנתה למערכת הבחירות .ועלתה לשילטון עים 30 מנדטים .

הגב לתגובה זו

זו השאלה

הגב לתגובה זו

ראש ממשלה סְמַרְטוּט, חדל-אישים, חסר-אונים, בז לעצמו, בז למדינתו, בז לעמו, בן נעוות המרדות
אנטי-גמור של אחריות, צל-מוחלט של אישיות, שִיא של בוּז, זִילְזוּל בלי-גְבוּל בחיים, שִיא של צְבִיעוּת
מתייחס אל חיילינו, אל בנינו, אל נערינו, אלינו
כמו אל עצמו, כפי שהוא נראה בעינינו : חפץ, תפאורה, צעצוע, קישוט, ריהוט.
ראש מכשלה כה עָלוּב, כה נָבוּב, כה נָבוּל, כה חָלוּל, במצב כה קָאפוּט
גוליית במדינת גמדים, שליט ברפובליקת בננות, ענק בארץ לִילִיפוּט.
בתולדותינו לא היה לנו מעולם עדיין אדם כה נִקְלֶה, כה נִבְזֶה, כה בָּלֶה,
יצור אשר את כוחותינו מְכָלֶה ובכל זאת מְכַהֵן (יש הדואגים לכיסאם ואומרים לו אָמֵן) כראש מַכְשֵלָה
איך לערך חיינו מתייחס בצורה כה זוֹלָה, מוּפְקָרָה, מַפְקִירָה, מוּזְנָחָה, מְרוּשָלָה, אוּמְלָלָה ?
התייחסות שטחית, אסונית, אפסונית, עקבית, מזלזלת, מקוממת, רדודה, קלילה וקלה
עובדה המעידה כי עבורנו, עבור עמנו, ראש מכשלתנו, לא היה מעולם ברכה אלא קְלָלָה.
דבר-מה בסיסי בממלכתו המושחתת-מסואבת מן השורש ומן היסוד במַהוּת מאד רָקוּב
כלום יש פלא בכך כי ראש מכשלתנו נראה כחֶרְפָּה ? כְּבוּשָה ? ככְּלִימָה ?
כה עָגוּם במראהו ? כה עָלוּב ? כה מדוכא ? כה עָצוּב ?
אמנם, תפקידו עושה ממנו אדם בעל-כוח, איש שררה, בעל שלטון, איש מאד חשוב
אך עמוק בנשמה, קיים אצלו וואקום, חָלָל, רִיק, מִפְגַע, חוּצְפָּה, בוּז, יְרִיקָה עֲסִיסִית בפַּרְצוּף !

ראש מכשלה יהִיר אשר בָּז למוסד ביקורת המדינה, בָּז לכל ביקורת כלפיו, שולחם לכל רוח, שוללם על הסף,
משתלח בהם בכל הזדמנות, את זרע הפורענות, פירות הבְּאוּשִים אותם נָטַע ושָתַל, מעולם לא קָטַף
משל וכאילו היתה ביקורת בבחינת מיטרד עבורו, בגדר בדיחה, שטות וטעות מכוונת, אשר ריח זָדוֹן ממנה נָדַף
תולדות כשלונותיו-שגיאותיו-טעויותיו מתעד ראש מכשלתנו מדי יום ביומו, במו מחדליו מוסיף דף-אחר-דף
להיכן נגוזו ערכינו ? לאן נעלמה ערבותינו ? ערבות הדדית ? איפה קיימת נשיאה באחריות ? אַיֵה הרעות ? בצמרת שולטים רק להיטות לכוח, לשררה, למעילה, בעילה, זימה, זדון, זנות ומינות.

כיצד ואיך עלה בידו של שלומיאל-מושלם-נורא-זה, איש כה בלתי-ראוי, כה-בלתי מוצלח, כה-בלתי-יוצלח
אשר בראי בוקר-בוקר מתבונן בעצמו, בהשתדלו בוודאי לנסות להיראות מְטוּפַּח
כיצד עלה ואיך הצליח להשליך, בעקבות מלחמה, משפחות כה רבות ישירות מן הפחת לפח ?
בעוד הוא ולוּ טיפת אחריות אישית על עצמו לא נושא, לא נוטל. אחרי ככלות הכל הן משמש הוא
כראש מכשלת עם ישראל. מעולם לא חשב אודות כך, כאשר אחריות אישית על עצמו, כלל לא לקח.
לטכס הזיכרון השנתי בהר-הרצל, נמנע מלהגיע, נעדר במפגיע, לא הופיע, לא בא, לא נכח.
אין זאת אלא שבנשמתו, לא רק כראש מכשלה, לא זכה לחינוך ראוי והולם, נותר מופקר, מנוכר,
לעמו יצור זר, קר ומוזר. יצור מוזנח, מתנהג כילד רחוב, כפוּשְטָק ופרחח.
פוליטיקאי יהיר-שאפתן-חמקמק-חלקלק-ממולח אשר דרך ארץ ישכיל ללמוד (אולי) רק משכמותו ומצלופח
כלפי חוץ נראה ראש מכשלתנו תמים כתינוק בן-יומו, נקי וצחור כשלג, זך וצח
אך אם תתן לו רק הזדמנות, נזק ישית וימיט על כולנו, נזק עצום : בוּם ! בוּם ! בוּם ! טְרַח ! טְרַח ! טְרַח !

הגב לתגובה זו

אחיזת עיניים וגניבת דעת. הכנסת תיראה כחבר מטומטמים שפוגעים חלילה וחס בתהליך השלום המקודש.

הגב לתגובה זו