- 150.
''אצל אביגדור בדשא'' כל דמיון בין הדמויות למציאות הנם על אחריות הקורא
בלבד, 23/10/07 12:14
קפלינסקי ובוכריס ישבו אצל בן מובחר בדשא
קפלינסקי צועק לרוסו שיביא עוד כוסית
אדם צועק עד מתי בטלנים
קחו קצת אחריות שם נופלים חיילים
העם לא ישתוק השתנו הזמנים.
היי חלוץ 'יש שמונה נפגעים'
פנינה תמכרי את התיק יש הרוגים
קפלן נסה למזמז חתיכה
אמר לבוכריס הי מה דעתך
ננעץ בהם סכין 'כן זו השיטה'
איך עושים מלחמה
איך עושים מלחמה
בצפון השנה
איך עושים מלחמה
בצפון השנה
אולמרט הכריז ''כן זו מלחמה''
פרץ שאל עוד שאלה נבובה
רגב אמרה תראו איזה כיף
יש חמוצים צריך מתופף
אשכנזי הגיע שזוף מחפש עבודה.
איך עושים מלחמה...
אשכנזי ובוכריס יושבים אצל בן מובחר בדשא
מי שרוצה שיזמין גם להם עוד כוסית
עוד כוסית
בואו כולם ושירו איתם
וינוגרד בדרך כן יהיה פה חם
אשכנזי תעשה איזה מירוץ
למען העם....-
למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של חלוץ אני חושבת על מניות.... ?אלישבע, 25/10/07 21:31
למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של חלוץ אני חושבת על מניות.... ?
לאחר מלחמת לבנון השנייה פירסם ''מעריב'', כי בבוקר שבו פרצה המלחמה התקשר חלוץ לבנק והורה למכור את תיק המניות שלו, בשווי 120 אלף שקל. בדיעבד, מבחינה כלכלית, היתה זו החלטה שגויה, משום שהבורסה רק הוסיפה לעלות. אבל הרבה מעבר להפסד הכספי, היתה לחשיפת פרשת מכירת המניות השפעה הרסנית על מעמדו הציבורי של חלוץ.
למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של דן חלוץ
אני חושבת על מניות... ?
ומיד אחר-כך, חוזרת אנכי ונזכרת,
בתוצאות אותה מלחמת-ברירה רשלנית-הרסנית-שלומיאלית :
בסבל, באבל, בכעס, בצער, בזעם, בצרות,
ביגון, בשכול, בכאב, בים הדמעות.
איך נפלו כך בחורים ?
איך הקריבו נפשם עלמים צעירים, פרחי-חמדה, שְכִיוֹת.
איך בעקבות מלחמת ברירה הרפתקנית-חובבנית- מקוממת-מרושלת-כושלת-נכשלת הצטרפו למעגל-שכול עוד משפחות ?
איך הצטנפו-התכרבלו בתוכם אמהות, אבות,
אחים, אחיות, בנים, בנות ?
איך התכנסו בריות, אט-אט פנימה,
כמו שבלולים אל תוך קונכיות ?
הרמטכ''ל היוצא דן חלוץ נואם. צילום: אופיר דוד
אכן, גם הפעם לא תעזורנה קינות, נהיות, תהיות, תמיהות, פליאות.
אכן גם הפעם לא תיטולנה-תקחנה-תשאנה דמויות-פוליטיות
ולו מעט טיפת אחריות על חיי-חיילינו, חיי בנינו, חיי-נערינו,
בגין רצף טיפשי, מר, נמהר, נפשע, נמנע, מיותר, הרה-אסון
אשר נגרם בעטיין של החלטות כושלות, אומללות, לקויות, שגויות.
אכן, גם הפעם, ייתכן כי לא יהיה איש שילמד, מי אשר יפיק לקחים
משרשרת מקוממת-נמהרת-מיותרת-נמנעת-חֲפוּזָה-פזיזה של טעויות.
למה כאשר אנכי מתבוננת בעיניו של דן חלוץ אני חושבת על מניות.... ?
כאילו שלא חסרות לנו, באמת ובתמים, במדינתנו, כלל יותר צרות, מצוקות, בעיות ?
או שמא נובעת אכזבתנו מכך שגבוהות מדי היו מ''מנהיגינו'' וממפקדינו הציפיות ?
בלית-כל-ברירה, מתמיהות, משאלות, מפְּלִיאוֹת אותה מלחמה, אזכור אף אזכורה,
כי היה מי שזמן ופנאי היה לו (איך וכיצד ייתכן הדבר ?), ערב פרוץ מלחמה,
לחשוב, לעסוק ולטפל בתיק-מניות.
והיתה בקרית-שמונה המופגזת, אשה אחת (היש מי שיודע את שמה?)
אשר בעת מטחי הירי, את כל זמנה ועיתותיה הקדישה
לחילוצן, רווחתן ולהצלתן של חיות.
ממשלה משותקת אחד אחד אפסים ל''ת אולמרט לך הביתה, 19/05/07 12:35
עצוב בלב. מיכל כהן, כדא''ה, 11/05/07 09:09
מה אפשר לומר ? שיהיה בסדר ? שיהיה טוב ? שממה שקרה נלמד ? נתקן ? נפיק לקחים ?
את חושבת שהם יודעים איזה לקחים להפיק שם למעלה ?
צה''ל חזק יותר ? זאת התשובה ? שר בטחון מוכשר יותר ? זאת התשובה ?
רמטכ''ל שהוא חי''רניק ולא מחיל האוויר ? זאת התשובה ? ראש ממשלה בטחוניסט אולי ?
שבת שלום.
-
- 149.
אוף,אני מכין עוד פעם את הפלאזמה שלי-האוגדנר הפשלונר מלבנון 2 (ל''ת)
חירי בירי, 23/10/07 08:05
- 148.
בפעם הבאה, בשנה הבאה, נשב על המרפסת ונספור ציפורים בודדות... (ל''ת)
בנימינאי, 22/10/07 23:12
- 147.
- 146.
נקווה שלהבא מישהו יקדים ויפרק טיפוסים סכינאים כמוך לפני שיסבו נזק! (ל''ת)
תסתכל על עצמך, 21/10/07 19:09
- 145.
בתקופת קפלינסקי צהל התמחה בסכינאות ובגידה במפקדים בקרב! (ל''ת)
אילו ערכי צהל, 21/10/07 18:25
- 144.
קצין כמו קפלן שמביא לצהל התנהגות של מאפיה מבזה את המדים!
והוא רוצה להיות, 21/10/07 18:22
בושה שזה היה מפקד בצהל!
- 143.
הסכינאות של קפלינסקי במלחמה נגד מפקדי האוגדות הכשילה אותנו! (ל''ת)
היינו שם, 21/10/07 18:19
- 142.
''אל יתהלל חוגר כמפתח'' קודם תעשה ואחר כך תדבר בכל אופן איחולי הצלחה (ל''ת)
אמא לחייל קרבי, 21/10/07 14:01
- 141.
מֶמְשָלָה חֲלוּלָה.ממשלת מֶלַח עַל פְּצַעֵינוּ.חוּכָא ואִיטְלוּלָא.
אלכס, 21/10/07 11:29
מֶמְשָלָה חֲלוּלָה. מֶמְשֶלֶת הִילוּלָה. מֶמְשֶלֶת מֶלַח עַל פְּצַעֵינו. מֶמְשֶלֶת חוּכָא ואִיטְלוּלָא.
מֶמְשָלָה רשלנית, ריקנית, נקבובית, הרסנית, עלובה, נבובה, כאובה, חבולה, חלולה
במה עוד צפויים ועדים אנו לחזות ולצפות, לא מתוך תחושת חמלה, סליחה ומחילה ?
לאיזה עוד מעשה שלומיאליות ממשלה עקלקלה-לא-הגונה-פתלתלה זו מסוגלה ? יכולה ? עלולה ?
שמתם לב ? שמא הבחנתם ? כי לממשלתנו ארשת פנים כפולה, מכופלה, נבולה, נפולה, אומללה.
מחד ממשלה חייכנית, צחקקנית, צדקנית, חנפנית, חינחונית, יומרנית, כוחנית, נכונה למראית עין לכל פעולה
מאידך ממשלה חדלת-אישים, חסרת אונים, משותקת-מוחין, נעדרת תקווה. חזון-יוזמה-עוצמה לחלוטין נטולה
יכולת ממשלתנו להחליט, לתכנן, ליישם, על עמה לגונן, לשקם, לבצע, מנוטרלה כליל, מבוטלה, אבודה, משוללה.
מֶמְשֶלֶת מאובנת, מתרוקנת, מתנוונת, נרגנת, עד-כדי-כך עלובה, שלד-צֵל-עצמה, לא-ראוייה אף לטיפת חמלה.
מֶמְשָלָה אשר ממתינה, בלית ברירה אחרת, לבשורות איוב. לתבוסה הבאה. למפלה.
מֶמְשָלָה אשר בלי להניד עפעף מפקירה נתיניה עשרים וארבע שעות ביממה
מאלצת אזרחיה ועַמָה לשתות יחדיו עמה, כוס כישלון, כוס יגון, כוס תוּגָה, כוס תרעלה, ללגום עד תומה
מֶמְשָלָה אשר לנוכח פני המציאות, בנשמה ובלב, מתפקדת כממשלת-אֵימָה, ממשלת מדבר-שממה
ממשלת אשר כליל נעדרת טיפת בושה וכלימה, ממשלה חסרת-מצפון, יסורים, חרפה, חרטה.
מֶמְשֶלֶת קלון, רמון, זדון, חקירות וזימה. ממשלת תולעה ורִמָה. מֶמְשֶלֶת הולכת שולל. מֶמְשֶלֶת כחש, כזב ומירמה.
מֶמְשָלָה שלכסאותיה צמודה מגנטית. בתרגילי הישרדותה מקורית להפליא, יצירתית, פטנטית.
בכישלונותיה הכואבים, דואבים, צורבים, ממשלה אוטנטית. בדרך-התנהלותה לגמרי אימפוטנטית.
התפוגגותה, התפוררותה, התרסקותה, התפרקותה יום-יום מתרחשת לנגד עינינו, אך אינה כלל פתטית.
מֶמְשֶלֶת בועה, יוהרה, ריקנות, ראוותנות, גאוותנות, חלחלה, אמתלה, מהתלה.
מֶמְשֶלֶת מלח על פצעינו, מֶמְשֶלֶת אסון, חרבון, השפלה, הצטדקות, התרפסות, חרדה, טלטלה.
מֶמְשָלָה אובדנית-סופנית. מייזעת, מייגעת, משגעת, מקרטעת, צולעת. בדרך-לא-דרך, בנס, מתנענעת.
מֶמְשָלָה ללא קורטוב בריא של טיפת הגיון או שמץ שיקול-דעת.
חיי-אדם עבורה כקליפת-שום ריקה, כתוכה של דלעת.
בהפקרתם היומיומית של אזרחיה, חיי-אדם מסכנת, בכך מתורגלת-מיומנת-מורגלת, ממושמעת, מודעת, מאורגנת.
לעיתים תכופות-תדירות, בליקוי מאורות, לשווא-לחינם, לא רק בשדרות, מזניחה אזרחיה, חיי-אדם ביודעין מקפדת.
כלום יש פלא, איך וכיצד, ממשלה שכזו, עם שלל בעיותיה, כלל איננה מתמודדת ?
על דם אזרחיה מדלגת-רוקדת-שורדת.
על כל צעד ושעל, מצל עצמה בלבד, פוחדת. רועדת. מועדת.
האם ניתן כלל בממשלה רשלנית-שלומיאלית כזאת לבטוח ? לתת בה אמון ?
לשאוב ממנה תקווה ? עידוד ? עזוז ? אמונה ? ביטחון ? כוח ?
מאחריות אישית ממשלתנו בכל הזדמנות נסה. על בני-עמה כלל לא חסה. לחו''ל תכופות טסה.
מהתמודדות עם מציאות אמיתית בורחת. נמנעת. סולדת.
כלום ניתן לצפות שממשלתנו תגן על חיי אזרחיה ? על ביטחונה של מולדת ?
שמץ וזכר לא היה ואין בה מתכונות חתולה. תשע נשמות יש לה אך אף אחת מהן לא סגולה.
- 140.
בתקופת קפלינסקי, צה''ל התמחה בירי על חושות ריקות ועל שטחים פתוחים
הנהגה צבאית, 21/10/07 11:10
איך צבא שנלחם נגד שטחים פתוחים ע''פי מיטב הדוקטרינות של השמאל, יצליח לעמוד מול לוחמי חיזבאללה מאומנים?
השמאל הרס את צה''ל ובקרוב יהרוס את המדינה.
- 139.
בִּפְרוֹס השָנָה החֲדָשָה, שנת התשס''ח (בְּלִי כסת''ח)
תמרה, 21/10/07 10:30
אָז מָה יֵש לָנוּ כָּאן, בְּעֶצֶם, בִּפְרוֹס השָנָה החֲדָשָה, התשס''ח (בְּלִי כסת''ח), בַּחֶבְרָה וּבַּמְדִינָה ?
נָשִיא (לשעבר, תודה לאֵל) אוֹנֵס ראש-מַכְשֵלָה חוֹמֵס וְרוֹפֵס
שִלְטוֹן מְפַרְכֵּס וְגוֹסֵס.
עֶבֶד כִּי יִמְלוֹך אֲשֶר יוֹשֵב לוֹ כְּמוֹ מֶלֶך עַל כֵּס.
עַם מִתְלַבֵּט, מִתְחַבֵּט, מִסְתַלְבֵּט. עַם מְנוּמְנָם, אָדִיש, שָאֲנָן, מְתוּסְכָּל, מְהַסֵס.
אֵם וְאָב שַכּוּלִים אֲשֶר בְּעִקְבוֹת מִלְחָמָה, נֶאֱלָצִים אֶת צִיפּוֹרְנֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם לְכּוֹסֵס.
וִינוֹגְרָד מִתְמוֹסֵס.
שְלוּמִיאֵל-לֵיצָן-מוּקְיוֹן-טְרָאגִי אֲשֶר אֶת שִלְטוֹנוֹ,
חֵרֶף וְלַמְרוֹת מֵימַדֵי כִּישְלוֹנוֹ, אַט-אַט מְבַסֵס.
נָבָל אֲשֶר מַמְשִיך לְהַחֲזִיק בְּקַרְנוֹת הַמִזְבֵּחַ. בִּשְרָרָה, כּוֹח, הוֹן וְשִלְטוֹן אֶת ידָיו מְכַּבֵּס.
חִינוּך, צֶדֶק, מוּסָר, חוֹק ומִשְפָּט בַּמְדִינָתֵנו מִתְמוֹטֵט וְקוֹרֵס.
רְחוֹב וְשוּק הוֹמֶה, שוֹקֵק וְתוֹסֵס.
אֶזְרָח קָטָן אַשֶר בְּקוֹשִי מוֹצֵא אֶת לַחֲמוֹ. לא גוֹמֵר חוֹדֶש. בְּדַחַק רַב מִתְפַּרְנֵס.
מְדִינָה אֲשֶר פּוֹעֶלֶת בְּלִי טִיפַּת הִגָיוֹן ושֵכֶל - סוֹמֶכֶת רַק עַל נֵס !
עַם אֲשֶר בְּמַחֲדַלָיו, מֵי-מַדְמֵנָתוֹ, בִּיצָתוֹ, מִתְבּוֹסֵס.
אוֹבְדוֹנֵר-אָסוֹנֵר-אָפְסוֹנֵר-כִּישְלוֹנֵר-מוּקְיוֹנֵר-קִיקְיוֹנֵר-זִיגְזוֹנֵר
קָלִיקֶר אֲשֶר בְּכָּל מְאוֹדוֹ, אֶת הַמְצִיאוּת בְּצֶבַע וָרוֹד, מְנַסֶה-מִשְתַּדֵל לְרַסֵס.
לא-יוּצְלַח אֲשֶר אֶת סַבְלָנוּתוֹ הַפוֹקַעַת שֶל עַמוֹ
לקְצִיצוֹת קְטַנּוֹת קוֹצֵץ, לפְּרוּסוֹת דְקִיקוֹת חוֹתֵך וּפּוֹרֵס.
...אֵיזֶה Mess !
- 138.
לאה, 21/10/07 10:26
הַשְכוֹל הוּא שַפַּעַת… ?
לֵאָה אוֹמֶרֶת,
שֶאֲנָשִים חוֹשְבִים,
כִּי הַשְכוֹל הוּא שַפַּעַת...
אַך הֵם שֶעָבְרוֹ זאת,
יוֹדְעִים,
כִּי אוֹיֵב בְּרִיאוּת האָדָם הוּא לנֶצַח. מִדַעַת.
במִילוֹן לֹא תִמְצָא הַגְדָרָה מְדוּיֵיקֶת אֲשֶר תַצְלִיחַ לְבַטֵא שְכוֹל
בְּצוּרָה חוֹתֶכֶת. נוֹקֶבֶת. קוֹלַעַת.
מַגְמָה רוֹתַחַת. לוֹחֶכֶת.
פוֹרֶצֶת מראש הַר גַעַש פָּעִיל,
הטָמוּן בְּגַרְעִין אוֹתָה פְּקַעַת.
כִּי מָה שֶעוֹשֶה הַשְכוֹל לַנְשָמָה עוֹשָה לגוּף (אוּלַי?) הצַרַעַת
והֵיעַדְרוּתָה שֶל שִמְחַת-חַיִים, הִנָה, לַבֶטַח,
חִסָּרוֹן עִיקָרִי, בָּרוּר ובּוֹלֵט, בְּלִי כָּל צֵל שֶל סָפֵק - מִגְרַעַת.
אִם פַּעַם רוּחֵנוּ הַיְתָה מְכַסָה מֶרְחַבִים אַדִּירִים...
מֶרְחַקִים כַּבִּירִים מַדְבִּירָה וְגוֹמַעַת...
הַיוֹם רַק בשְנַת נְדוּדִים, בְּלֵילוֹת טְרוּפִים-קְטוּפִים-רְדוּפִים, מְצְטַיֵינֶת הִיא. בְּגוֹדֶש שוֹפַעַת.
שוֹרֵף, דוֹאֵב, צוֹרֵב, כּוֹאֵב הוּא הַשְכוֹל, בהֶגְיוֹנוֹ מוּטַב לֹא לַגַעַת !
גַם דַעֲתּוֹ, מרָצוֹן אוֹ מבְּלִי... בְּרוּחֵנוּ פוּגַעַת... אוֹתָה מְשַגַעַת...
כָּל הִרְהוּר בּוֹ אֶת תָּאֵי זִיכְרוֹנֵנוּ, חוּט מַחְשָבְתנוּ, קוֹרַעַת. שוֹסַעַת. קוֹטַעַת. פּוֹצַעַת. גוֹדַעַת.
שְמָמָה שֶל דְמָמָה. שִבְרוֹן לֵב. אֲדָמָה נֹכְרִיָה. אַכְזָרִיָה. רָעָה ומְרוּשַעַת.
יִש בּוֹ בַּשְכוֹל, לְדַאֲבוֹננוּ הַרַב, סַבְלָנוּת מְעוּרְעֶרֶת, פוֹקַעַת
קוֹצֶר-רוּחַ מַדְהִים הַגוֹרֵם לאָדָם אִי-שֶקֶט מַתְמִיד וְחוֹסֵר-נֶצַח בְּנַחַת.
לִמְצוֹא מְנוּחָה לַנְשָמָה... כְּמוֹ לְחַפֵּש מַחַט בְּעֲרֵמַת שַחַת,
בִּפְרָט כַּאֲשֶר נִזְכָּרִים כִּי מְדוּבָּר בְּרַשְלָנוּת נוֹרָאָה. אֲיוּמָּה וְעִיקֶשֶת.
נִמְנַעַת! פּוֹשַעַת!
מְאוּפְיינֶת עַל יְדֵי ''סְמוֹך עלי!'', אֲדִישוּת תְהוֹמִית מְקוֹמֶמֶת,
תַּרְבּוּת חֶבְרָתִית יְרוּדָה, פְּסוּלָה וקְלוֹקֶלֶת, מְלוּוה בְּחוֹסֶר בָּרוּר שֶל מִשְמַעַת,
וקְצִינִים אֲשֶר בִּמְקוֹם לְהִשְתַּמֵש בְּמוֹחַ ושֵכֵל - בַּחֲרוּ ( לָמָה...? מַדוּעַ...? מִשוּם מָה...? )
לְהַפְעִיל רַק ראש דְלַעַת.
אַך מָה שֶלֵאָה לא אָמְרָה וְהִיא הֵיטֵב זאת יוֹדַעַת...
הוּא שֶכְּשֶהַעַיִּן בוֹכָה וְשוֹטֶפֶת, נוֹטֶפֶת, מוּצֶפֶת, קוֹלַחַת,
הִיא נִזְכֶּרֶת, בְּלֵית כָּל בְּרֵירֶה:
בְּאוֹתָה הֶפְקֵרוּת נוֹרָאָה ! רַשְלָנוּת אֲיוּמָה ! לֹא-מִקְרִית ! תְהוֹמִית ! מְקוֹמֶמֶת ! עִיוֶּורֶת ! עִיקֶשֶת ! קִישַחַת ! נִמְנַעַת ! אֲרוּרָה ופוֹשַעַת !
אֲשֶר בְּשִמְחַת-יַמֵינוּ פּוֹגַעַת.
תוֹחֶלֶת חַיֵּינוּ קוֹטַעַת. שוֹסַעַת. קוֹרַעַת. גוֹדַעַת.
לאה צוריאנו, אמו של גיל צוריאנו זכרונו לברכה, חייל יחידת החילוץ 669 אשר יחד עם חברו אסף רוזנברג זכרונו לברכה נהרג עת כבל החילוץ הפגוּם אשר נשא אותם מתחת למסוק נקרע.
- 137.
אם הוא לא היה שותק, אולי היינו חוסכים במשפחות שכולות ובהרוגים.
דוד איינהורן, 21/10/07 10:03
''כשאני מדבר על זה עכשיו, הגוף שלי מצטמרר.
האיש הזה (שמעון פרס), ממרומי שנותיו, ומניסיונו הרב, עמד מהצד ושתק מתוך לויאליות. אם הוא לא היה שותק, אולי היינו חוסכים במשפחות שכולות ובהרוגים. זה האיש שאמור להיבחר להיות האזרח מספר אחת?''.
''אנו הורים שכולים אשר שילמו את היקר מכל, וכאזרחים במדינה דמוקרטית מצפים מאישיות פוליטית כה מנוסה המכהנת במשרה כה בכירה, שעם פרוץ המלחמה, בזמן שהממשלה והציבור זקוקים נואשות להכוונתה, תפגין לא רק רוח מנהיגות שתקרין על הסובבים אותה, אלא תיקח אחריות על הנעשה סביבה''.
דוד איינהורן, אביו של יהונתן איינהורן זכרונו לברכה, אשר נפל בתאריך ,1.8.2007 בהיותו בן 22, במלחמת לבנון השניה.-
אזרח, 21/10/07 10:31
השוּעָל (קוים לדמותו)
הוא עוד יקבור את כולנו... !
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
השועל הערום, הנואל
שהונה את עמו ישראל.
הוא עתיד עוד לקבור את כולנו... !
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו
השועל החמקמק, הכושל
שבבינת בני עמו מזלזל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
מאחור יצחקו פוחזות
עיניים לועגות, מלעיזות.
הוא עוד יטמון פח לכולנו...
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
השועל התככן, השפל
שלשררה ולכוח פוזל.
הוא עתיד עוד למכור את כולנו...
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו
העסקן הניצחי, המועל
באמון בני-עמו, ישראל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
מאחור ירעמו מהדהדות
לכבודנו מטחי יריות.
הוא עוד יקבור את כולנו... !
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
הצלופח החלקלק, המהתל
שלמנעמי השלטון התרגל.
הוא עתיד עוד לקבור את כולנו... !
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו...
''חתרן בלתי נלאה'' מתפתל
שעיניו לכבוד מגלגל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
תלוונו שדרה ארוכה של נרות
עת נִיטַמֵנָה (עָמוק) בתוך שורת ארונות.-
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה.... הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...
עמי, 21/10/07 20:25
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה.... הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה.... המַמְלַכְתִּי, המַלְכוּתִּי, האַלְמוּתִי, הסַמְכוּתִי, החָזוּתִי, חֲסַר-החָזוֹן, הנוֹכְחִי, העַכְשָווִי,
אֵיך... ? אֵיך... ? אֵיך... ? וְכֵּיצַד... ? את חֶרְבּוֹן-חוּרְבָּן אוֹסְלוֹ - בחוסר תְּבוּנָה עִיקֶשֶת-נֶחֱרֶצֶת-נִמְרֶצֶת כָּזוֹ,
בֱּקַלּוּת-דַּעַת בִּלְתִּי-נִסְבֶּלֶת, נוֹרָאָה- אָיוּמָה-מַחֲרִידָה-פַאטַאלִיסְטִית שֶכָּזאת, עלינו הֵשִית, הֵמִיט והֵבִיא ?
אֵיך מֶשֶך שָנִים בְּשִיטָתִיוּת אָחֵז את עינינו, שִטָה בָּנוּ, הוֹלִיכנוּ שוֹלָל, עַם שָלֵם (!), בהִתְחזוּתוֹ לנָבִיא...
''מזרח תיכון חדש'' הִצְהִיר, אֲנִי, רַק אָנוֹכִי, אֱזוֹם, אָקִים ואָבִיא !
דָּם כּה רַב נִשְפַּך לשָוְוא מאז בעטיו, דָּם כּה רַב, דָּם יְהוּדִי וערְבִי.
הגַאלִיצְייאנֶר הַלָזֶה.... האָנוֹכִיּי, החַתְרָנִי, התַכְכָנִי, התַכְסְסָנִי, הסַכְסְכָנִי, החַיְיכָנִי, הכּוֹחָנִי, הכּה בִּלְתִּי-חִינוּכִי, הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...
כמעט כל דבר בּוֹ נָגַע, אותו עָשַה, נִרְאָה תָּמִיד מִשוּם-מָה, סַסְגּוֹנִי, מְלָאכוּתִי, עַרְטִילָאִי, שַבְרִירִי, פַּזְּרָנִי, גַּנְדְּרָנִי, בִּלְתִּי-יַצִּיב, חָלוּל, נָבוּב, רֵיקָנִי,
צֵל מִתְּעַרְבֵּל, מִתְּעַרְפֵּל, מִתְּפַּתֵּל, צֵל מְהַתֵּל, צֵל קְלוֹקֵל, מִתְּעַקֵל, עַקְמוּמִי, צֵל מַשְלֶה, הָזוּי, שָגוּי ובָּדוּי, לִיווה צְעָדָיו, צֵל דִימְיוֹנִי, תַּעֲתּוּעִי
בתוכן דבריו, בָּם גָלוּם חֶזְיוֹן שווא, לא תִמְצָא, לוּ אַף חִיפּשְת, דבר-מה מַעֲמִיק, מַשְמָעוּתִי, עֶרְכִּי, מַהוּתִי, מְצִיאוּתִי, אֲמִיתִּי,
בסופו של דבר, אף כי הסתובב רבות בעולם, שייך היה ''לכולם'' (ציפית ממנו להיות וודאי עַצְמָאִי, מִקְצוֹעִי, תַּכְלִיתִי),
בָּחַר להיות יְצוּר מִתְקַרְנֵף, מִתְחַנֵף, מִתְחַפֵף, מִתְבַּלֵף, מְזַיֵיף, לַחֲלוּטִין מִשְתַּקֵף, ולְגַמְרֵי, לְגַמְרֵי, עֲלוּתִי, גָּלוּתִי, בְּדוּתִּי ותְּלוּתִי.
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה... הפוֹלָנִי ? הוִישִינוֹבִי ? הבּוּקוֹ-וִינוֹבִי ? הבַּקְבּוּקִי-נוֹבִי ? הקִישִינוֹבִי ? הקִישְטָה-הקִישְטָה- וִינוֹבִי !
הלִיטָאִי ? הלְטָאִי ? הלוּלְיָינִי, הנַפְתּוּלִי, הערמומי, התחמני, התַכְכָנִי, התַכְסְסָנִי, הלַהֲטוּטָנִי !
בחייו מְצוּחְצָח, מְגוֹהָץ, מְעוּנָב, מְגוּנָב, מְקוֹרָב הָיָה - רִווחִי, רַאַוותָנִי, גַּאַוותָנִי, אַהֲבְתָנִי, תוֹעֲלְתָנִי, נֶהנְתָנִי,
אוֹפִי זוֹמֵם, תַּחְמָן-תַּכְכָן, תַכְסְסָן-סַכְסְכָן הָיָה לוֹ, אוֹפִי אֲשֶר רוּבּוֹ כְּכוּלוֹ הָיָה, נִשְאַר וְנוֹתָר חַתְרָנִי
איש תְּאֵב שִלְטוֹן ושְרָרָה בְּלִי מֶצרִים, לְלא-מַעֲצוֹרִים, בְּלא-רֶסֶן וגְּבוּל, הֲפַכְפַּך וצָבוּעַ, שְאַפְתָּנִי.-
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה..הקוֹלְחוֹזִי המְחוֹזִי, הלוֹעֲזִי, הפוֹחֲזִי
עמי, 21/10/07 20:58
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה... הנִצְחִי, הבִּלְעָדִי, האַגָּדִי, שאחריו יכול לבוא רק המַבּוּל, אשר הוֹכִיחַ עצמו כפוליטיקאי שִטְחִי, כָּל-כָּך בִּלְתִּי-יְסוֹדִי
איך את ''הֶסְכֵּם'' אוֹסְלוֹ יָזַם, רָקַם, בִּשֵל ורָקַח מאחורי גַבֵּנוּ ומאחוֹרֵי גַב רַבִּין באוֹרַח כּה אוֹבְדָּנִי, סוֹפָנִי וסוֹדִי ?
''הֶסְכֵּם'' שסוֹפוֹ היָדוּעַ, הקזת דָּם קָבוּעַ, באוֹפֶן אִישִי, יְצִירָתִּי, שִיטָתִי, אֲמִיתִּי, רִשְמִי, יִיחוּדִי, ייעוּדִי, תְּמִידִי, מְקוֹרִי, מַדָּעִי, בִּלְעָדִי, הֲמוֹנִי, עוֹלָמִי, עֲמָמִי, הֲדָדִי
על כך לא לקח (כָּרָגִיל) כל אַחֲרָיוּת על עַצְמוֹ, לא אמר: הדָּבָר ''לא הָיָה קוֹרֶה בִּלְעָדִי'' - הֶעדִּיף לִהְיוֹת צִפְעוֹנִי, קִיפּוֹדִי , שאיננו יוֹתֵר יְדִידִי.
אוּלַי (לא רַק) משוּם כָּך נוֹתָר בִּיְסוֹדוֹ, בכל קְלִיפָת-כְּבוֹד-הוֹד-מְאוֹדוֹ, כּה לא אָהוּד, כּה-לא-חָמוּד, שָרוּי בְּבִּידוּד, מָאוּס, מְנוּדֶה, מְבוּזֶה וגַּלְמוּד,
חָשוּב אך חָשוּד, בסתר-חַתְרָן, לאוֹר-שֶמֶש-שַקְרָן, בפְּרוֹבוֹקָצְיוֹת ואִינְטְרִיגוֹת לִשְמָן, מצאת בו תָּמִיד שוּתָּף גֵּאֶה, זָקוּף, מָסוּר, בָּקִיא, נֶאֱמָן
בְּרֶפוּבְּלִיקת-בָּנָנוֹת אֲשֶר שְמָה יִשְרָאֵל, דוּגְמָא ומוֹפֵת שִמֵש לשוֹרֶש הָמָן, יָדוֹ בּכָּל – אַך יָד כָּל בּוֹ גַם !
אַף אִם, למַרְאִית עַיִן, לא נִיכְּרוּ בּוֹ כָּלִיל פַּעֲמֵי ואוֹתוֹת הזְמָן,
נִרְאֶה הָיָה באַחֲרוֹנָה, כִּי בְּכָּל זאת בָּא בָּימִים, נֶחֱלָש ותָשַש, נוֹאָש מִתְכָכָיו, קָמַל ונָבל , עֲיַף וזָקַן.
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה... הַלָזֶה... מְרוּבֶּה הדֵעוֹת, בַּעַל אֵינְסְפוֹר-זְרוֹעוֹת, ממשפחת חֲסְרֵי-החוּלְיוֹת, מרוּבֵּי-צְלָעוֹת, הרַב-לְאוּמִי, הכּה רַב-פַּרְצוּפִי
אֶת כּל שֶעָשָה, פּוֹלִיטִית עָשָה, בְּאוֹפֶן כּה שִטְחִי וְרָדוּד, מָרוּט, יָרוֹד ומָרוּד, באוֹרַח עָלוּב, בּוֹאֵש, מַבְאִיש, מֵבִיש, דַל, חֲפִיפִי
כשֶהָיָה צָרִיך, יָדַע אל-נָכוֹן, לִזְחוֹל עַל גָּחוֹן, אף שֶהֶעֱדִיף רוֹב ימיו, שְעוֹתָיו וזְמָנוֹ לִשְהוֹת וּלְבַלוֹת במחלקה ראשונה באוויר - כעֲפִיפוֹן
חַמקְמָק כשְפִיפוֹן, חַלקְלָק כצְלוֹפָחוֹן, חָנַק כְּפִּיתּוֹן, מֵרִיחַ תְּכָכִים כדְבִיבוֹן, חבֵר נֶצַח-בצַחֲנָת-מִטְבָּחוֹן מִמֶנוּ בּוֹאֵש-נוֹדֵף-למרָחוֹק-לעַד-סִירָחוֹן,
בעל תֵּשַע נְשָמוֹת, נֶעדַּר אַשְמוֹת, חֲסַר-עַכָּבוֹת, עָקָר מַחֲשָבוֹת, נִשְרָד כְּחָתוּל, מתִּשְרֵי עד אֱלוּל, מְאוּנְפָף, מְיוּפְיָיף, מְזוּיָיף, מְחוּנָף, מְחוּפָף, שְפִיפִי, אֲפִיפִי.
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה... הקוֹלְחוֹזִי, המְחוֹזִי, הלוֹעֲזִי, הפוֹחֲזִי, השַעַטְנֵזִי, הנִיבְזִי, הנְלוֹזִי, הזַרְזִירִי, המַמְזֵרִי, החֲזִירִי, החֲזַרְזִירִי, הכְּלָל-לא-נְזִירִי, הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...
התנהלותו בפוליטיקה, בלית ברירה מזכירה (מָה לעֲשוֹת?), מִקְצוֹעַ בִּלְתִּי-נִשְכַּח, עַתִּיק יוֹמִין, מִקְצוֹעַ נֶאֱלָח, מְלוּכְלָך, מִשְלַח-יָד זִילוּתִּי, גְנוּתִּי וזְנוּתִּי
כשתשמענו מֵגִיב אוֹ נוֹאֵם, משהו לפתע בלבבנו (שוֹמוּ שמיים!) נוֹהֵם, פּוֹעֵם והוֹלֵם, מִתְמַרֵד, מִתְקוֹמֵם, מִתְרַעֵם בְּעוֹצְמָה בִּלְתִּי-נִלְאֵית, חַתְרָנִית, אַדִּירָה-כַּבִּירָה בחָזֶה
אך אימרו-נא, מַדוּעַ, המצב עמו מתפרש-מתרחש ונשמע כל-כך גָרוּעַ ? מַדוּעַ, למען השֵם, נדמה או נראה כי הוא תָּמִיד מִתְחַזֶה ? ? ?
מָה חֲבָל, כּה חֲבָל, כי את תככיו-מעלליו-הונאותיו-תַּעֲלוּלָיו-לַהֲטוּטָיו-גַּחמוֹתָיו-תַּרְגִּילָיו-שְקָריו וּכְּזָבָיו, לא הֶעלוּ עד-עַתָּה על בָּמָה בְּתוֹר מַחֲזֶה.-
גַאלִיצְייאנֶר מִמֶנוּ לא היית מֵעֵז לִקְנוֹת מְכוֹנִית מְשוּמֶשֶת
עמי, 22/10/07 23:15
גַאלִיצְייאנֶר מִמֶנוּ במְצִיאוּת - לא היית וודאי מֵעֵז או מהִין לִקְנוֹת מְכוֹנִית מְשוּמֶשֶת
אלא אם כן פקדה אותך, תקפה אותך, מחלת העַשֶשֶת
נמצא בראש פירמידה, היררכיה פּוֹלִיטִית-נִיצְחִית יְהִירָה, מוּשְחָתָּה, יְשִישָה, אֲדִישָה, אָנוֹכִית, אֲטוּמָה וְכּוֹתֶּשֶת,
היררכיה אשר את חיינו מְשָתֶּקֶת, עתידנו מְפָרֶקֶת-מְפָבְּרֶקֶת-מְמָרֶקֶת, חזוֹננוּ חוֹרֶשֶת, עלינו חוֹלֶשֶת, אחרינו בּוֹלֶשֶת
אֵיך... ? אֵיך... ? אֵיך... ? אֵיך אֵרַע... ? כֵּיצַד קָרָה... ? שֶהִצְלִיחַ במַעֲרוּמָיו ותְּכָכיו לְהַעֲרִים כָּך על עמו ואֶחָיו
להֲפוֹך בִּין-לַיִל מְדִינָה רַעֲנָנָה-צְעִירָה, יְצִירָתִית, עַצְמָאִית, אוֹפְטִימִית, בְּרִיאָה, שְמֵחָה, שוֹקְקָה, בְּטוּחָה בְּעַצְמָה,
ליֵישוּת עַצְבָּנִית, מְסוּכְסָכָה, נִרְעֲדָה, נִפְחֲדָה, אֲחוּזת חִיל, אֵימָה, חֲרָדָה, שְסוּעָה, קְרוּעָה, פְּרוּעָה, פְּצוּעָה, מְפוּלָגָה, מְפוּצָלָה, גַּלְמוּדָה, נִלְעָגָה,
חֶבְרָה סַכִּינַאִית, אַלִּימָה, מִילִיטַרִיסְטִית, בְּרוּטָלִית, חַלָּשָה, נֶחְלֶשֶת, מוּחְלֶשֶת, מוּתֶּשֶת, עַל כָּל צַעַד ושַעַל, מעַצְמָה בִּלְבַד רַק חוֹשֶשֶת,
תִּקְווָתוֹ, ''חָזוֹנוֹ'', פּוֹעֲלוֹ – עַד לְאַחֲרִיתוֹ - לבֶטַח מִבּוֹא מְבוֹשֶשֶת.
גַאלִיצְייאנֶר שמְקוֹמוֹ הַהֶגְיוֹנִי, הטִבְעִי, הַמִתְבַּקֵש בְּגִּילוֹ, צָרִיך לִהְיוֹת כְּבָר מִזְמַן בְּבֵית-אָבוֹת
מְשָמֵש עֲדַיִין ''מִשְנֶה לְ...'' בארְצֵנוּ המְיוּסָרָה-אוּמְלָלָה, אֶרֶץ תַּלְאוֹבוֹת, שוֹפעת-מְלאת-מְרוּבָּת מַכְאוֹבוֹת ואַכְזָבוֹת
בזִקְנָתו המביישת נְעוּרָיו אֵינוֹ מִתְכּוון, כנִרְאֶה מְמַאֵן, לְהִתְיישֵב וְלִכְתוֹב זִכְרוֹנוֹת,
אוֹזְנָיו עֲרֵלוֹת-אָטוּמוֹת, מִשְמוֹעַ קוֹל בְּכִיוֹת-אָחִים-אֶזְרָחִים, נְהִיוֹת, קִינוֹת, יְבָבוֹת
וכְּבָר אָמַר הנָבִיא: שִינֵי בָּנִים תִקְהֵינָה באֱכוֹל בּוֹסֶר אָבוֹת.
-
-
-
-
''קסאמים שמסאמים'' - ההתבטאות הכי אומללה בכנסת ה-17.
מנשה, 21/10/07 10:32
''קסאמים שמסאמים'' - ההתבטאות הכי אומללה בכנסת ה-17.
''קסאמים שמסאמים'', אמר שמעון פרס לעיתונאים שהתקבצו סביבו במזנון הח''כים. פרס רצה להביע את דעתו על אווירת ההיסטריה והפאניקה שמשדרים, לדעתו, פוליטיקאים וגם פרנסי ציבור בדרום, לנוכח מתקפת הקסאמים הנמשכת, אבל האמירה פגעה קשות ברגשותיהם של תושבי שדרות שהכריזו על המשנה לראש הממשלה כאישיות בלתי רצויה. פרס ניסה אחר כך להסביר, אבל גם התפתלויותיו לא הצליחו למזער את הרושם הקשה שהותירו דבריו.-
עובדיה, 21/10/07 10:55
הקסאם נורה - הלול נפגע
שתי רקטות קסאם שנורו הבוקר לנגב המערבי גרמו לפציעת אדם קל, ולמותן של עשרות תרנגולות אחרי תקופה שקטה יחסית, תושבי שדרות קמו הבוקר לקול פיצוץ. שתי רקטות קסאם נורו הבוקר לעבר שטח ישראל, כאשר אחת פגעה בשדרות והשנייה נחתה באזור הנגב המערבי. אדם אחד נפצע מרסיסים ושני בני אדם נוספים לקו חרדה. קסאם שנחת באחד הקיבוצים בנגב המערבי גרם למותן של כמה עשרות תרנגולות ולנזק למבנים חקלאיים. ''החיים שלנו הפכו לבלתי נסבלים'', סיפרה רינה מור-יוסף, תושבת העיר.
הַבּוֹקֶר (בּוֹקֶר יום א' 17.9.2006 ובּוֹקֶר יום ה' 16.11.2006) קָרָאתִּי שֶבְּקִיבּוּץ גֵבִים
נָפַל קַאסָם וגָּרַם לְמוֹתָן של עֲשָרוֹת תַרְנְגוֹלוֹת
זֶה הִזְכִּיר לִי כִּי לֹא מִזְמַן, הִצְהִיר מְיוּדָּעֵנוּ פֶּרֶס: ''קַאסָאמִים שְמַאסָמִים''
הַנוֹפְלִים, כַּיָדוּעַ, בְּלִי לְהַבְחִין אוֹ לְהַבְדִיל כְּלָל, בֵּין יָמִים לְלֵילוֹת
באֲמִירָה אוּמְלָלָה זוֹ, הֵבִיא פֶּרֶס שֶפַע שְאֵלוֹת, תְהִיוֹת, פְּלִיאוֹת וּתְמִיהוֹת...
מִחוּשָם-תֶּרַח-שוֹטֶה-עַרְמוּמִי-תַכְכָנִי-תַכְסְסָנִי-סַכְסְכָנִי
אַשְמַאי-זָקֵן-מִתְנָוֵון-מִזְדָקֵן-מִסְכֵּן-מִתְרוֹקֵן-יָשִיש-אָדִיש שֶבְּמַהֲלֶך חַיָּיו הִיכָּנוּ
מַכּוֹת קָשוֹת-''בִּלְתִּי-נִילְאוֹת''-חֲזָקוֹת-אֵיתָנוֹת-נִימְרָצוֹת עַל הַרֹאש טְרַח בְּפַּטִיש
בָּרוּר כִּי אֵין בִּכְלָל כְּבָר מָה לְצַפּוֹת – יַעַן אָכֵן הַמַצָּב עַתָּה כֹּה בִּיש וּמֵבִיש
אֵין אַף מָה לְיַיחֵל מִכָּל ''הַנְהָגָתֵנוּ'' לְנִיסִים כָּלְשֶהֵם, נְצוּרוֹת, נִפְלָאוֹת, גְדוֹלוֹת.
אוּלַי, אִם יִקְרֶה-יאֱרַע הַדָבָר, אַחֲרֵי שֶפֶרֶס יִקְבּוֹר אֶת כּוּלָנוּ....
לֹא יִהְיֶה מָקוֹם לִשְאוֹל אוֹתוֹ וְאוֹתָנוֹ יוֹתֵר שְאֵלוֹת.
אוּלַי... ? יִיתָכֵן... ? אִם יִתְרַחֵש הַדָבָר... ?
ופֶּרֶס יֵיאָלֵץ לאַרֵחַ-לְחֶבְרָתָן, לִשְהוֹת-אַף-בִּמְחִיצָתָן, שֶל שְלָדִים וְשֶל גוּלְגָלוֹת
יַפְנִים וְיַבִין, כִּי לְגִיל תָּשוּש, קָשִיש, מַתְּשִיש, מַחְלִיש ומֵתִיש
מִזֶה זְמַן רַב כְּבָר הגִיעַ
וְאוּלַי מוּטַב כִּי יִפְרוֹש לוֹ עַתָּה וְיִכְתוֹב אִם יַסְפִּיק (כַּנִרְאֶה לֹא יַסְפִּיק...) זִכְרוֹנוֹת.
-
-
שמעון פרס עפ''י עדותו היה נגד המלחמה, אך הצביע, מתוך בחירה, בעדה...
דורי, 21/10/07 10:59
שמעון פרס עפ''י עדותו היה נגד המלחמה, אך הצביע, מתוך בחירה, בעדה...
ומיד אחרי-כן נסע לחו''ל, עם גדולי עולם לשבת, לדון, דיונים לפתֵחַ, לְקַלֵס, להַדֵר, לפַאֵר, לשבֵּח, להסביר (תודה לאל, יש בְּגוֹ דברים למכביר), לתאר, לבאר, לדבר, אמינות וקורת-רוח להקרין-לשדר, כשלונות למזער, לבטא, לפרש, לנתח, עם מי שרק ניתן ואפשר לשוחח, לעיתים אף שיחות בלי כל טעם או ריח, שיחות על כוס קפה או כוס תה, שיחות על הא ועל דא. זה אמנם לא היה חג-פורים אך לאור תוצאותיה הכואבות-עגומות-אומללות של מלחמת לבנון השניה, נראה ונשמע לעיתים הדבר, כמו עַדלָיָדַע.
לא תקפו, חלילה, עקב החלטתו הבעייתית, רבת-הסתירות, מלאת-הפליאות, החלטתו השנוייה במחלוקת, התמוהה, לא פקדו כל פיק ברכיים (עובדה: הוא מהלך עדיין ועוד איך, על שתיים), לא חִיל, אף לא פחד, גם לא רעדה. אולי אף תאר לעצמו, כפוליטיקאי מנוסה, מתוחכם ושנון, מיומן ובקי בפעולות זרועות-מערכת המזכירה לעיתים בהתנהלותה תמנון, אולי שער לעצמו וידע, כי הכל יסתיים-ייקבר, כמו כל דבר אחר בארצנו, בעוד איזו שהיא וועדה. לא העלה אז כלל על דעתו, כי המלחמה בעבורה בנכונות וכה-ברצון הצביע, וכמו כל חסידיה בגינה-בעבורה מחמאות לאינספור אף השמע-השמיע, כי עתידה מלחמה זו להפוך למלחמת ברירה-הרפתקנית-חובבנית-רשלנית-הרסנית-שלומיאלית מלחמה מאכזבת-כוזבת-נכזבת, כאשר בהחלט אף היתה גם ברירה אחרת, הרבה פחות מבזבזת-חיים, פאטאליסטית, כואבת. שמעון פרס הצביע כל-כולו בעבור מלחמה כושלת-נכשלת-מרושלת-מיותרת-פושעת-נמנעת, כשבהצבעתו מוכיח פרס, כי נעדר הוא כליל, כל שיקול דעת. הצבעה שהיוותה צעד בלתי-הפיך, אשר קבע, חרץ וגבה, חיי-אדם במחיר איוולתי, חפוּז, נמהר, אָיוֹם וְנוֹרָא. אוי לנו, כמה רע ! ...אולי חשב, בעומק-עמקי נפשו, נשמתו השורדת-נשרדת, נשמתו החתולית, כי בזו הפעם צבאנו נכנס אך לשלולית, אפילו לא לתלולית וכי עמו, עם-ישראל, ממילא איננו עַם שכולו תכלת-טלית. ייתכן, כך תאר אולי ושער לעצמו, כי שעה שצבאנו חודר לדירת השכנה, עלול הוא למצוא את עצמו שוב טובע ברפש-עד-נפש, בביצת-מֵי-מדמנה. כלום ייתכן שאחת-בפה-אחת-בפרס לא העלה כלל על דעתו כי ביסודה-במקורה-במהותה מלחמת לבנון השניה, לא היתה ואינה אלא מֶקָח-טָעוּת, חוסר-אחריות, מעשה פזיז, נמהר, איוולת גמורה, טיפשות ושטות ? צעד אומלל של רשלנות, חטא-יוהרה, התנשאות, חוסר מוחלט בבגרות, חובבנות, התיימרות, התייהרות, ריקנות, התפארות, התהדרות, אי-קריאה אמיתית-הגיונית-נכונה של מפת מציאות, חוסר-דאגה, עלטה, יוהרה, בוּז, שאננות, שְגָגה וכל מה שנוסיף ונאמר בנושא עדיין עוד לא אמרנו כלום ! מאומה. פרס לא ראה, לא חשב, לא סבר, כי בלהיות נגד מלחמה אך בלהצביע בעדה, חייבת-להיות-קיימת סתירה מהותית, הכרחית, הגיונית, אמיתית, בסיסית. סתירה אשר אינה משתמעת, לשתי פנים ואשר אינה הולמת אפילו את משרתם של שני אדונים. סתירה אשר אף אינה נובעת, עם כל הכבוד ועם כל ההבנה, מתום-לב או מחוסר-ברירה. סתירה אותה יפרשו בריות בציבור ובעם כעוד מעשה התחכמות-התפתלות מתוחכם, תרגיל מחושב, תכסיס מתוכנן-מיומן-מעוצב, עוד פעולת התחמקות, התפתלות, עוד תבוסה, נסיגה, מעידה. אם כי לקחת יש בחשבון שבמדינת ישראל, כל מה שיקרה, לא יגרום אף פעם, לשום רעידה. כך היה, כך הווה, כך יהיה, תמיד. מעולם לא היתה עובדה זו בגדר תשבץ או חידה.
וואו, אתה כותב נפלא רמי, 14/06/07 17:39 מסכים עם כל מילה-
''ממרומי שנותיו, ומנסיונו הרב, עמד מהצד ושתק מתוך לויאליות''
דורי, 21/10/07 11:14
''ממרומי שנותיו, ומנסיונו הרב, עמד מהצד ושתק מתוך לויאליות''
מצבו של אולמרט קשה, כך העריך, ועליו לגלות כלפיו, לפחות בשעה קריטית זו, מידה מאד רבה של קוליגיאליות. שתיקה תתפרש כחוכמה ולויאליות. וכאשר יצאו בנינו ללחום במלחמת לבנון השניה והקיזו דמם, דם אשר כמים נשפך על פני אדמת-בני-אדם, קולם של מי שהצביעו בעד אותה מלחמה נאלם פתע דום, נבלע, נדם ודמם.
כלום ייתכן, אחרי ככלות הכל, כי הם ששתקו שתקו משום שהדם שנשפך לא היה כלל דמם ?
ובינתיים, במהלך המלחמה, מְקַפֵּץ אחת-בפה-אחת-בפרס, מקפץ כחגב, קיץ עתה באוויר, ימי חודש אב, מדלג מי אשר התנגד למלחמה אך הצביע בעדה, בין פגישה אחת לבין ועידה, בין ארצות ובירות העולם, עסוק בשלו, כהרגלו, כפי שחזה, חלם והגה, הרי מעולם לא שגה, הן צדק תמיד מלכתחילה, מתל-אביב לניו-יורק, ללונדון, לפריס, לבריסל, ולג'נבה, וחוזר חלילה. ערים חיות, שוקקות, הומות-מאדם, לא, חלילה, ישימון צחיח, מדבר של שממה. בכולן, מסוקר, מסודר,מכופתר, מעונב, משודר, מצולם, מרואיין, מתועד. לא היה ולוֹ ראיון מתוכנן אחד - ממנו חלילה נפקד. מאומה, לא נעשה חרש, בחשאי, בדממה. הפוליטיקה שימשה תמיד עבור אחת בפה-אחת בפרס, בית-ראשון, מקלט, מפלט, חממה.
''אם הוא לא היה שותק, אולי היינו חוסכים במשפחות שכולות ובהרוגים''
לא מצאת בין ''מנהיגינו'' אף לא אחד אשר חרטות הביע, הסתייגויות כלשהן השמיע, התלבטויות בטא, נמנע מתחת שטיח עובדות לטאטא, מנהיג אשר ברחשי-לבבו יבטא לפחות איזה שהם יסורים. כולם נהגו כמו בשירים ג'נטלמנים-אחים: ''הנה מה טוב ומה נעים''. כך נפלו בחורים. נכונו עוד לנו, כעם מיוסר, לְמוּד אֵבֵל וסֵבֵל, עוד הרבה מרורים. כך, בל-נשכח, בלי להניד עפעף, הצטרף בהצבעתו מנהיג מנוסה, אחד בלב-פרס - אחד בפה, לעוד אצבעות אשר את חיי בחורינו קבעו וחרצו. גבולות, סייגים, גדרות כליל ולגמרי פרצו. את בנינו שלחו היישר אל מותם. אל מלא רחמים, אל אלוהים, כלום ייתכן כי עמנו אכן כה טמבל, שלומיאלי ותם ?
בלי טיפת בושה, בלי כל חוש אחריות, ללא שמץ התלבטות, ללא התייסרות, בלי תחושת חרפה, ללא קורטוב חרטה או כלימה, אף יטען אחת-בלב-פרס, אחת בפה, בחוכמה שלאחר מעשה : ''למלחמה התנגדתי ! אך הצבעתי בעדה'' בהעמידו בהפתעה פני פוליטיקאי מתמם נפעם-משתומם-מתפלא. בין אם תאמינו לו או לא - ממש דמות אדם תם.
נותר רק לקוות כי עמנו, בסופו של דבר, אף אם לא הוכיח עצמו כעם נבון במיוחד, עם חכם, אך לבטח איננו לחלוטין עַם מטומטם, ידוע-ידע ויוכל להבחין בין אויל-מחריש, יָשִיש-אָדִיש-מֵבִיש-תָשוּש-חָלוּש-מַחְלִיש-מֵתִיש-מַתְּשִיש ובין אדם אשר שמו אמנם הלך והולך לפניו דורות ושנים כאיש מנומס, מי שזכה אף באוסלו בפרס, איש מסביר פנים היודע איך וכיצד לסובב על אצבעו הקטנה המונים. בין פוליטיקאי חמקמק-חלקלק, להטוטן-לוליין המהלך דרך-טבע על חוט דק. אך בזו הפעם לא פתלתלותו-אמינותו של שמעון פרס היא אשר עומדת במבחן-המציאות וניצבת כסימן שאלה כה-גדול (איך אפשר בכלל סתירות שכאלה לסבול?), אלא שיקול דעתו. שיקול דעת אשר הוכיח עצמו כה מנותק, מרוחק, מתנוון, מתרוקן, שיקול דעת כה-זוֹל, בז, מזלזל, כל-יכול. שיקול דעת מאד מפוקפק, אשר לעומק סדוק גם נסדק. שיקול דעת הנובע מהצבעתו המשתמעת לשתי-פנים, ואשר מוכיח כי לא ניתן לשטות לעד בצִי-בּוּר ובעם ולהוליך שולל המונים.
כלום ייתכן כי שיקול דעתו התְנָוֵון ? הזְדָקֵן ? הִתְרוֹקֵן ? ואם אכן כן, מדוע יש הכרח שוב להמשיך ולומר כן לזקן ? שהרי גם אם יחליט מחר לפרוש ולכתוב זכרונות, שמעון פרס עדיין איננו, חלילה, בגדר מסכן.-
''מי שגילה ריפיון בזמן אמת'' אך מעולם לא הפסיק לאהוב את חייו הנוחים''
דורי, 21/10/07 11:26
''מי שגילה ריפיון בזמן אמת'' אך מעולם לא הפסיק לאהוב את חייו הנוחים-הטובים-המדושנים-הנהנתניים, בשוכחו-בהזניחו את חלקו שלו, שותפותו המלאה, ערבותו ההדדית, אחריותו האישית, לגורל זולתו, גורלו של אחיו, גורלו של המת, איש ואדם שכזה לא יוכל, לא יצלח, למלא כל תפקיד, אף לא תפקיד זוטר של פקיד. לא כל שכן שלא יוכל לשאת במשרה ממלכתית-נשיאותית-ציבורית, חשובה ונכבדה ככל שתהא. סופו בהכרח שעִם ציבור ייאלץ להתמודד במוקדם יותר מאשר במאוחר. עִם עַם, עַם הנחשב ל''נבחר'', עם לו חשוב ואכפת, ולוּ אף במקצת, חזון, עתיד ומחר. עִם עַם כזה יצטרך לשנס את מותניו, לאזור חלציו, להתנצח, להתעמת. זו אכן האמת, כל האמת, רק האמת.
-
-
-
- 136.
- 135.
למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של חלוץ אני חושבת על מניות.... ?
אלישבע, 21/10/07 09:53
למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של חלוץ אני חושבת על מניות.... ?
לאחר מלחמת לבנון השנייה פירסם ''מעריב'', כי בבוקר שבו פרצה המלחמה התקשר חלוץ לבנק והורה למכור את תיק המניות שלו, בשווי 120 אלף שקל. בדיעבד, מבחינה כלכלית, היתה זו החלטה שגויה, משום שהבורסה רק הוסיפה לעלות. אבל הרבה מעבר להפסד הכספי, היתה לחשיפת פרשת מכירת המניות השפעה הרסנית על מעמדו הציבורי של חלוץ.
למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של דן חלוץ
אני חושבת על מניות... ?
ומיד אחר-כך, חוזרת אנכי ונזכרת,
בתוצאות אותה מלחמת-ברירה רשלנית-הרסנית-שלומיאלית :
בסבל, באבל, בכעס, בצער, בזעם, בצרות,
ביגון, בשכול, בכאב, בים הדמעות.
איך נפלו כך בחורים ?
איך הקריבו נפשם עלמים צעירים, פרחי-חמדה, שְכִיוֹת.
איך בעקבות מלחמת ברירה הרפתקנית-חובבנית- מקוממת-מרושלת-כושלת-נכשלת הצטרפו למעגל-שכול עוד משפחות ?
איך הצטנפו-התכרבלו בתוכם אמהות, אבות,
אחים, אחיות, בנים, בנות ?
איך התכנסו בריות, אט-אט פנימה,
כמו שבלולים אל תוך קונכיות ?
הרמטכ''ל היוצא דן חלוץ נואם. צילום: אופיר דוד
אכן, גם הפעם לא תעזורנה קינות, נהיות, תהיות, תמיהות, פליאות.
אכן גם הפעם לא תיטולנה-תקחנה-תשאנה דמויות-פוליטיות
ולו מעט טיפת אחריות על חיי-חיילינו, חיי בנינו, חיי-נערינו,
בגין רצף טיפשי, מר, נמהר, נפשע, נמנע, מיותר, הרה-אסון
אשר נגרם בעטיין של החלטות כושלות, אומללות, לקויות, שגויות.
אכן, גם הפעם, ייתכן כי לא יהיה איש שילמד, מי אשר יפיק לקחים
משרשרת מקוממת-נמהרת-מיותרת-נמנעת-חֲפוּזָה-פזיזה של טעויות.
למה כאשר אנכי מתבוננת בעיניו של דן חלוץ אני חושבת על מניות.... ?
כאילו שלא חסרות לנו, באמת ובתמים, במדינתנו, כלל יותר צרות, מצוקות, בעיות ?
או שמא נובעת אכזבתנו מכך שגבוהות מדי היו מ''מנהיגינו'' וממפקדינו הציפיות ?
בלית-כל-ברירה, מתמיהות, משאלות, מפְּלִיאוֹת אותה מלחמה, אזכור אף אזכורה,
כי היה מי שזמן ופנאי היה לו (איך וכיצד ייתכן הדבר ?), ערב פרוץ מלחמה,
לחשוב, לעסוק ולטפל בתיק-מניות.
והיתה בקרית-שמונה המופגזת, אשה אחת (היש מי שיודע את שמה?)
אשר בעת מטחי הירי, את כל זמנה ועיתותיה הקדישה
לחילוצן, רווחתן ולהצלתן של חיות.
ממשלה משותקת אחד אחד אפסים ל''ת אולמרט לך הביתה, 19/05/07 12:35
עצוב בלב. מיכל כהן, כדא''ה, 11/05/07 09:09
מה אפשר לומר ? שיהיה בסדר ? שיהיה טוב ? שממה שקרה נלמד ? נתקן ? נפיק לקחים ?
את חושבת שהם יודעים איזה לקחים להפיק שם למעלה ?
צה''ל חזק יותר ? זאת התשובה ? שר בטחון מוכשר יותר ? זאת התשובה ?
רמטכ''ל שהוא חי''רניק ולא מחיל האוויר ? זאת התשובה ? ראש ממשלה בטחוניסט אולי ?
שבת שלום.
הגב לתגובה זו.
- 134.
קצין טיפש וחרוץ. קצין כזה הוא סכנה איומה
חנן וייס,סא''ל מ, 21/10/07 09:42
''אני מחלק את קציני לארבע. החכמים, העצלנים, החרוצים והטיפשים.
בכל קצין מתקיימות לפחות 2 מהתכונות הנ''ל.
לעבודת מטה בכירה- חכמים וחרוצים.
לפיקוד זוטר בשטח- עצלנים וטיפשים.
לפיקוד הבכיר – חכמים ועצלנים. עצביהם ומזגם מאפשרים להם להתמודד עם כל סיטואציה.
אבל אין נורא מקצין טיפש וחרוץ. קצין כזה הוא סכנה איומה וחייבים לשחרר אותו באחת מהצבא.''
הברון קורט פון האמרסטיינר, רמטכ''ל צבא גרמניה-
צבא אשר אינו מקצועי ואינו מיומן
אמציה, 21/10/07 10:05
בין הטענות הראשונות שהושמעו, לאחר מותם של אסף רוזנברג וגיל צוריאנו זיכרונם לברכה, קורבנות אסון כבל המסוק של יחידת חילוץ 669 היתה, כי הם ''לא היו מיומנים מספיק'' (טענה קלה וסימן היכר מובהק של המערכת הצבאית אשר בה הסימפטום והסינדרום של ''הקורבן אשם'' שב תמיד וחוזר. גם, אבל לא רק, משום שהקורבן כבר לא יכול להגן על עצמו). תא''ל (מיל') אמציה חן מי שהיה מפקד מתקן האימונים בצאלים אמר כי ''יש לנו צבא לא מקצועי עם כושר מבצעי לקוי''. על משפט זה מבוסס השיר.
צבא אשר אינו מקצועי ואינו מיומן
צבא אשר אינו מקצועי ואיננו מיוּמן
לא תצילנו שכחה - אף לא יצילוהו פעמיו של הזמן
לא יצילנו רהב, להג, שחץ, הבל פי מפקדיו
אשר שכול ויתמות לא עברו, כמו אם ובת, בן ואב.
לא יצילנו מצ''ח – בתישאול (לא תיחקור) של סִילוּף וזִיוּף הוויה –
לא יצילנו פצ''ר - בפיברוקה של עוד ראייה
בזריית חול לעיני הבריות... בטיפוחה של עוד אשלייה...
בטשטוש, טאטוא, מריחה וטיוח של מציאות וקיום בעייה
לא יצילוהו קצינים בביסוס ואִימוּת בדייה
החגיגה צריכה להימשך... קצין בצה''ל חייבת בהחלט להיות חוויה !
לא יצילנו ''סמוך עלי!'' של כבוד-הוד-עוד רמטכ''ל
הבא לכסות תחת קצינים (כסת''ח) ולקבור סופית את המחדל...
צבא שכזה, טוב יעשה, אם לקרב לא יצא -
כי שואה וחוּרבן ימיט על עצמו ועמו אם ירצה וגם אם לא ירצה
טוב יעשה אם ישב עם הסבתא בצוותא בכורסא מוּל האח
יספר לה צ'יזבטים ויפליג בערגה בשבחם של לוחמי הפלמ''ח
ישוֹרֵר שירי מולדת ויפצח ברינה ב''אם גם ראשנו לא שח''
ועם פינוקים, פיצוחים ושאר תפנוקים יתיימר להגן על כל זקן, על כל מך ועל דך
צבא שכזה – חומת מגן לא יהין, לא יוכל לעולם לשמֵש !
כוחו רק בפיו, אינו יודע פירוש-משמעות: מגל, חנית או חרמש.
צבא שכזה הוא האויב הגדול ביותר של עצמו – תכניותיו שלו ישבש !
מקור גאווה וחיים פסק וחדל מזמן כבר להיות –
מעיין אכזב מתגבר הוא, חרֵב ויבש.
צבא שכזה: ממורק, מצוחצח, מתחמש, מתחדש
את עובדת היותו מלך עירום לא יצליח לעד לטשטש
אֵמוּן הבְּרִיוֹת, צו הדורות, ערבות הדדית, רֵעוּת ואחוות לוחמים – מפקיר הוא ונוטש
בשדות-קרב להתמודד יוּכל רק בדומינו, דמקה, קלפים או שש-בש.
כי צבא שכזה, רשלן, טיפש, עלוּב ...ואוי ...כה אומלל
אין זכות קיום ויישות עצמו כל-כולו הִנוֹ משוּלל !
עוד טרם יצא לרדוף בשדות צר ואויב יהפוך את עצמו מְקוּלל
והוא עצם מעצמותינו, בשר מבשרנו, איך וכיצד נהיה כך מְחוּלל ?
-
- 133.
רק ביבי יפרק ויחסל את החיזבאללה תוך שעתיים.
חרמושי, 21/10/07 09:29
ביבי ימחק את כל דרום לבנון במכה אחת ואפילו עם פצצת אטום.
ביבי נתניהו לא עושה חשבון לאף אחד לא ללבנונים ולא לחיזבאללה ולא לסורים ובטוח לא יעשה חשבון לסמולנים. אז יאללה ביבי תפוס כבר את השלטון. כולנו מחכים לך.
- 132.
מה עם הקסאמים קפלינסקי? מה עשיתם 6 שנים? אתה וכל צמרת צה''ל כשלון
אתם כולכם, 21/10/07 08:32
חוץ מפה גדול ושחצנות מכאן ועד להודעה חדשה, אין בכם כלום.
אתה וחבריך מזכירים לי את השדרן של קול הרע''מ מקהיר - דיבורים בלי כיסוי.
לא למדתם כלום וגם לא תלמדו כלום.
צריכים להעיף את כולכם לפח האשפה ולמנות במקומכם שדרת פיקוד חדשה לצה''ל.-
מזכיר את תשובתו האינטיליגנטית של רא''ל משה (בוגי) יעלון
אזרח, 21/10/07 08:56
כאשר נשאל הלה, בעת מלחמת לבנון השניה ''האם ידעתם כי לחיזבאללה אלפי קאסאמים?'' ענה : ''ידענו''. שאל המראיין : ''והאם לא חשבתם כי הם ישתמשו בהם?'' באה התשובה : ''חשבנו שהם יחלידו במערות''.
-
השדרן של קול הרע''מ מקהיר כבר יכול לעבור אצלנו השתלמות (ל''ת)
איך התדרדרנו?, 21/10/07 10:24
-
- 131.
- 130.
מינוי עומרי הפושע מקבל הכשרה אמריקאית וימונה לראש המוסד עי הסוכן
הבזוי אולמרט, 21/10/07 08:28
לנוכח החשיפה המדהימה שגם טדי קולק היה בוגד אשר פעל מתוככי צמרת השלטון בישראל (היה מנהל לשכת ראש הממשלה, שליח המדינה בוושינגטון וראש עיר נצחי בירושלים, אשר מחליפו הוא, הממ... אולמרט) מתעוררת החובה הביטחונית והקיומית לטהר את כל מוסדות השלטון ומוקדי ההשפעה בישראל ממרגלים, סוכנים זרים ובוגדים.
על-מנת שלא להחשיד חלילה כשרים לשווא, אין הכוונה לנקוב כאן בשמות, על אף הראיות והסימנים למכביר, לקיומם של מרגלים וסוכנים מטעם המודיעין הסעודי (האם מישהו שיתף פעם פעולה עם עדנאן חשוגי?), המודיעין הצרפתי (מישהו עקב אחרי מי שגזר קופונים פרטיים מהנדבן הידוע הברון דה רוטשילד?), המודיעין האירני (מישהו זוכר מי עבד עם מר גורבניפאר?), המודיעין הפלשתיני (מרטין, אתה שומע?), המודיעין המצרי (מישהו אמר גז טבעי ולא קיבל?), המודיעין הבריטי (היריעה קצרה מלהכיל, אז נסתפק בטדי קולק ויתר חבריו למיזם המודיעין הבריטי, רפ''י) וממילא האמריקני (סנוב, במכון הגיוס של הוסט פוינט כבר היית, או שאתה סתם מתפרנס על-ידי הקרן החדשה לישראל או כ''עמית'' במכוני המחקר והדמוקרטיה, לכאורה? ובכלל - האם יש מישהו שמסוגל לקבל החלטות במדינה שאין לו בעברו הליך מועמדות, בחינה, קבלה והכשרה באחד מהמוסדות ה''חצי אזרחיים'' של ארה''ב?).
הבריטים מנועים מלחשוף את תיקי המודיעין של אנשים שעדיין בחיים ופעילים בחיים הציבוריים, ולכן. אבל מדוע מדינת ישראל אינה עושה מעשה המעביר מסר ברור לכל בוגד ומלשין ומשתף פעולה עם שלטון זר, וברור לכולם שיש כאלה מסביב, הן בפוליטיקה הן בתקשורת והן במערכות השלטון המשפטי ובכלל (ולא כולם של בריטניה וארה''ב או צרפת, אלא יש גם טביעות אצבע רוסיות, אירניות וסעודיות ומצריות).
יש לאפשר מנגנון וידוי וחשיפה שלפיו כל משתף פעולה שיודה ועוזב, ירוחם. כי חשיפת השיטה בדחיפות ויעילות ומהימנות חשובה יותר מהצורך בנקמה.
אבל גם מנגנון הרתע שלפיו כל מי שלא יודה יידע, כי הוא יירדף, גם ארבעים שנה אחרי מנוחתו בקבר.
- 129.
רון, 21/10/07 08:19
אחרי זמן מסוים העם והצבא נכנסים לשאננות ואת כספי משרד הבטחון מיעדים למתרות אחרות ולא לאימונים.
אולי הדבר שילמדו הוא במקום לתקוף לשתוק וזה יותר מסוכן.
איפוא נשמע שראש ממשלה יעמוד בפני ועדה על זה שפעל על פי עצה של שר בטחון ורמטכ''ל ביחוד רמטכ''ל לא מתאים שמונע ע''י שר בטחון לא מתאים(מופז).
- 128.
קפלינסקי,נכשלת, עוף לנו מהעיניים
מושון, 21/10/07 08:19
מה שאמרת כאן ידענו לפני שנה וחצי, ומה עשית עם זה?
ישבת והתגרדת וחיכית לדרגת רב אלוף. העדפת לשתוק ונתת לצה''ל להיכשל בלבנון רק כדי לשמור לעצמך על התחת ולא לסכן את עתידך בצבא
לא ציצת כשהיית בתפקיד סגן רמטכ''ל רק כי פחדת להרגיז את חלוץ שמא יפגעו סיכוייך לרשת אותו
אז זהו שלא - אתה לוזר, אתה וחלוץ דפקתם לנו את הצבא, ושניכם הלכתם הביתה בבושת פנים
העם מצא מנהיגים ראויים יותר מכם
להנהיג אותנו.
אתה ופלוץ לכו לשחק מטקות בים, תשאירו לנו לדאוג לעתידנו, נסתדר טוב יותר בלעדיכם
- 127.
קפלינסקי היה שייך ל''פורום החווה'' של משפ' הפשע מחוות השיקמים (ל''ת)
אין צורך, 21/10/07 08:11
- 126.
פקק תנועה, 21/10/07 08:03
אירן סוריה ולבנון .ומי יודע אולי גם מדינות אחרות .
- 125.
בזכות חיילים ננצח,עם האוגדנרים עם הפלזה שלא משתתפים בקרב יש בעיה (ל''ת)
גולנציק, 21/10/07 08:03
- 124.
- 123.
-
לא צריך את ילדי אולמרט-הילדים של כולנו יפרקו את חיזבלה
גדעון לוי, 21/10/07 08:05
לא צריך את ילדי אולמרט-הילדים של כולנו יפרקו את חיזבלה
-
- 122.
-
- 121.
קפלינסקי, אתה חושב שכולנו מטומטמים, אהבלים ודפוקים במוח. תדע לך (ל''ת)
שעם ישראל יותר, 21/10/07 07:51
- 120.
קפלינסקי סתום. לפחות תשתוק עד שיחזירו את החטופים, ואז תדבר שטויות (ל''ת)
טורונטו טורונטו, 21/10/07 07:51
- 119.
מקווה מאוד שלא בונים עליך כראש המוסד הבא.
טעית על גב, 21/10/07 07:43
איזה כישורים נוספים יש לך חוץ מהחנופה לדרג המדיני?
עדיף שראש המוסד הנוכחי ימשיך בתפקידו. הוא לפחות לא מפחד מהסורים ומתחנן להכנס אם למו''מ.
- 118.
בישראל אין דבר כזה בפעם הבאה. כבר עשיתם את הנזק
ממתי יש הזדמנות, 21/10/07 07:40
כשהיה צריך את הצבא (בייחוד כשבממשלה יש כאלה בוקים) לא סיפקתם את הסחורה והכנסתם מדינה שלמה לחרדה קיומית
- 117.
כן,כן,כמו שפרקתם אותו עד עכשיו ,אדון קפלינסקי ,גדול בדיבורים ! (ל''ת)
יורם קניג, 21/10/07 07:34
- 116.
-
- 115.
קפלן גם במכון וושינגטון תשלוף סכינים ותתקע בגב הסטודנטים?... (ל''ת)
פנינית, 21/10/07 06:25
- 114.
כן, ברור. לא עשיתם את זה כי לא היה בא לכם?
ד, 21/10/07 06:03
נו באמת? אתה מזלזל בעם...פשוט כמשמעו. אם יהיה סיבוב נוסף? תגיד האם ברור לך שמדובר בחיי אדם? במשפחות שנהרסות ע''ח האגו שלכם?
אם אתה יודע איפה ולמה לא עשיתם זאת עד כה?
- 113.
הקשקשן קפליסקי את החמאס לא הצלחתם לפרק אז את החיזבאללה תפרק
חייל מלבנון, 21/10/07 06:01
ממילא אתה בחוץ אז אתה ממשיך לא רק לעשות פאשלות כמו בלבנון 2 עכשיו אתה מברבר דברים שהם רק מס שפתיים מוטב היה אילו לא דיברת בכלל מהירהורי ליבך.
- 112.
ל'קח.?איזה לקח.?אם אתה מדבר כך לא למדת כלום..יוהרה מתכון לכישלון (ל''ת)
אור2, 21/10/07 05:53
- 111.
- 110.
אפרים, 21/10/07 05:14
אתר הנצחה בלי שמות הנופלים
התנועה הקיבוצית תנציח חלליה, באתר חדש ללא אזכור שמותיהם. המשפחות מסרבות להופיע לטקס. משפחות שכולות מקרב התנועה הקיבוצית הודיעו כי הן לא מתכוונות להופיע לטקס חניכתו של אתר ההנצחה לחללי התנועה שיוקם בפארק מנשה. הודעת המשפחות נמסרה לאחר שהתנועה הקיבוצית החליטה שלא לרשום את שמות הנופלים באתר, המוקדש ל-2,200 חללים, מתוך חשש ''פן יישכח ולו חלל אחד בטקס החניכה''. עמוס שלו, אביו של ניסן ז''ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה: ''אני מקווה שבעתיד הקרוב יתקנו את הטעות הקשה''.
חבר קיבוץ עברון עמוס שלו, שבנו ניסן נהרג במלחמת לבנון השנייה, זועם על ההחלטה שלא להטביע את שמותיהם של החללים על קיר ההנצחה ומבהיר כי התנועה הקיבוצית כלל לא הודיעה על ההחלטה למשפחות השכולות. במכתב לרכז פרויקט ההנצחה, עזרא רבין, ולאנשי סניף יד לבנים בתנועה הקיבוצית, כתב שלו כי הוא דוחה את ההזמנה שקיבל במחאה על כך ששמות הנופלים לא הוטבעו על קיר ההנצחה. ''בצער רב אני מחזיר לכם את הזמנתכם למשפחות השכולות להשתתף בטקס חנוכת מפעל ההנצחה'', כותב שלו. ''אני מקווה שבעתיד הקרוב תתקנו את הטעות הקשה ותתקינו לוח זיכרון עם שמות הבנים והחברים שנהרגו במלחמות ישראל''.
לזכרו של רס''ן ניסן שלו זכרונו לברכה.
אֲתַר הַנְצָחָה בְּלִי שֵמוֹת
בַּזִכָּרוֹן מְחוֹלֵל
רָעוֹת, פְּרָעוֹת, פּוֹגְרוֹם וְשָמוֹת.
חֶבְרָה בַּעֲלַת לֵב-אֶבֶן.
לא רוֹצָה שֵמוֹת.
לא חֲפֵצָה בְּאֲשָמוֹת.
עַד אָן ? עַד אָנָה ?
עַד הֵיכָן הִגַעֲנוּ ? לְאָן הִדַרְדַרְנוּ ?
לא מַגִיעַ לִחְיוֹת עִם שֵמוֹת ?
אַף לְאַחַר מוֹת ?
אֵיפה הַמוּסָר ? אַיֵּה הַחִינוּך ? הֵיכָן הַמִידוֹת ?
לְאָן נֶעֱלְמוּ עֲרָכִים ואַמּוֹת ?
אֲתַר הַנְצָחָה אִלֵם ושוֹתֵק.
אֲבָנִים דוֹמְמוֹת, שוֹמְמוֹת, דוֹמְעוֹת, מְדַמְמוֹת.
אֲתַר הַנְצָחָה בְּלִי שֵמוֹת.
כְּמוֹ כִּיתוֹת בָּתֵי-סֵפֶר
בְּלִי בָּנִים ובָּנוֹת.
כְּמוֹ פְּרָחִים ופֵּירוֹת בַּחוֹרֶף
ללא חֲמָמוֹת.
כְּמוֹ יְמֵי הוּלֶדֶת ללא מַתָּנוֹת.
כְּמוֹ שָנָה בְּלִי עוֹנוֹת.
כְּמוֹ גוֹרֵד שְחָקִים בְּלִי קוֹמוֹת.
כְּמוֹ מַּפָּה גֵיאוֹגְרָפִית
בְּלִי צִיוּן מְקוֹמוֹת.
מִי הָיָה מַאֲמִין ? בְּאַרְצֵנוּ ?
לנוֹפְלִים אֵין נְשָמוֹת ?
הַחְלָטוֹת כּה מְקוֹמְמוֹת.
- 109.
מֶמְשָלָה גוֹסֶסֶת... כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת... מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת...
אלכס, 21/10/07 05:09
מֶמְשָלָה מוּבֶסֶת. מֶמְשָלָה בִּלְתִּי-מְאוּפֶּסֶת. כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת. מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת.
מְאִי-נְטִילַת, אִי-לְקִיחַת, אִי-נְשִיאָה בְּאַחֲרָיוּת אִישִית-מְדִינִית-פּוֹלִיטִית, נִיזוֹנָה-מֶמְשָלָה, מִתְפַּרְנֶסֶת.
מֶמְשָלָה בָּזָה, מְבוּזָה, מִתְבָּזָה, מְאוּסָה, מְקוֹמֶמֶת, מִתְנַווֶנֶת, נִרְגֶנֶת, מְשוּעַמֶמֶת, חוֹמֶסֶת, מְקָרְקֶסֶת, מְקוּרְקֶסֶת, מוֹאֶסֶת, מְבוֹאֶסֶת.
אַתָּה מַרְגִיש אֶת נְשִימוֹתֶיהָ הקְצוּבוֹת, האַחֲרוֹנוֹת,
שֶל מֶמְשָלָה יְהִירָה, יוֹמְרָנִית, הַרְסָנִית, רַשְלָנִית, חוֹבְבָנִית, שְלוּמִיאֵלִית, רוֹמֶסֶת, גוֹרֶסֶת, הורסת. דוֹרֶסֶת.
חָש וְרוֹאֶה אֵיך וְכֵּיצַד, אֶל מוּל, לְנוֹכַח, לְנֶגֶד עֵינֶיך, מֶמְשָלָה-מַכְשֵלָה זוֹ אַט-אַט גוֹסֶסֶת.
בְּמֵי-מַדְמֵנַת מֶחדְלֵיה שוֹקַעַת יֵישוּתָה, נְמַסָּה-מִתְמוֹסֶסֶת-מִתְבּוֹסֶסֶת-קוֹרֶסֶת.
כָּל הַעַם, לא רַק אַתָּה, עֵדִים לַמִתְרַחֵש, צוֹפִים בַּמִתְחוֹלֵל,
מִתְבּוֹנְנִים בַּתַהֲלִיך - לא מִתוֹך תְחוּשָה שֶל חֵן, רַחֲמִים וחֶסֶד.
חֵרֶף רְצוֹנָם נוֹכְחִים בְּכָּך אֲפִילוּ ''נְצִיגֵינוּ'', ''נִבְחרֵינוּ'' בַּכְּנֶסֶת.
בִּיְהִירוּתָה-רְהֲבתָנוּתָה-גַאֲוְותָנוּתָה-רַאֲוְותָנוּתָה מֶמְשָלְתֵּנוּ אינה מִתְרַפֶּסֶת.
אַך יוֹדַעַת-מוּדַעַת מֶמְשָלָה כִּי חָלַף זְמַנָה. תָּם קוֹרְבָּנָה.
מֶמְשָלָה עֵצָה מְטַכֵּסֶת. מֶמְשָלָה עַל עֵצִים מְטַפֶּסֶת. מֶמְשָלָה אֶת צִיפּוֹרְנֶיהָ כּוֹסֶסֶת.
מי יְתַאֵר עַתָּה את רוּח הַתְקוּפָה ? מִי יִכְתוֹב אֶת תוֹלְדוֹת הַכִּשָלוֹן ? הֵיקֵף הַחִידָלוֹן ? האֲבַדּוֹן ?
עוֹמֶק הַקֶרַע ? חוּמְרַת הַשֶסַע ? גוֹדֶל הַשֶבֶר ? מֵימַדֵי האֶסוֹן ? עוֹצְמַת היָגוֹן ?
מִי יְתַּעֵד עַתָּה אֶת דִבְרֵי הימִים ?
אַף אִם יֵש מְלָאי לְמַכְבִּיר שֶל דְיוֹ בַּקֶסֶת ?
כל מילה נכונה, אין לי מה להוסיף, רק להתפלל שנמשיך להתקיים. ל''ת אמיר ברד, צפון, 14/05/07 11:16
כל מילה מדוייקת. ל''ת אני, 19/05/07 12:34
שיר מגניב. ל''ת לאה, 19/05/07 23:15
עצוב. יותר ממה שזה מרגיז זה עצוב. ל''ת מיכל כהן, 21/05/07 22:44
כואב אבל מקסים ל''ת עוד אחת, 22/05/07 10:42
- 108.
נתן ואלכסנדר, 21/10/07 04:50
אֱלִיפֶלֶט
נְזַמֵּר נָא אֶת שִיר אֱלִיפֶלֶט
וְנַגִּידָה כּוּלָּנוּ בְּקוֹל:
כַּאֲשֶר עוֹד הָיָה הוּא רַק יֶלֶד,
כְּבָר הָיָה הוּא בִּיש-גַּדָּא גָדוֹל.
בּוֹ שְכֵנִים וּשְכֵנוֹת דִּיבְּרוּ דוֹפִי
וְאָמְרוּ: ''שוּם דָּבָר לא יוֹעִיל –
אֱלִיפֶלֶט הוּא יֶלֶד בְּלִי אוֹפִי,
אֵין לוֹ אוֹפִי אֲפִילוּ בְּמִיל....''
אִם גּוֹזְלִים מִיָּדָיו צַעֲצוּעַ
הוּא נִשְאָר מְבוּלְבָּל וּמְחַיֵּיך,
מְחַיֵּיך בִּבְלִי דַּעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד, וּבְשֶל מַה זֶה, וְאֵיֵך.
וְנִדְמֶה כִּי סְבִיבוֹ – זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
בְּלֵיל קְרָב בִּרְעוֹם אֵש מְזַנֶּקֶת,
בֵּין אַנְשֵי הַפְּלוּגָה קוֹל עָבַר ;
הָעֶמְדָּה הַקִּידְמִית מְנוּתֶּקֶת,
מְלַאי תַחְמוֹשֶת אָזַל בָּהּ מִכְּבָר !
אָז הִרְגִּיש אֱלִיפֶלֶט, כְּאִילּוּ
הוּא מוּכְרָח אֶת הַמְּלַאי לְחַדֵּש,
וְכֵיוָון שֶאֵין אוֹפִי בְּמִיל לוֹ –
הוּא זָחַל כָּך יָשָר מוּל הָאֵש.
וּבְשוּבוֹ מְהוּמָם וּפָצוּעַ
הִתְמוֹטֵט הוּא, כָּרַע וְחִיֵיך,
הוּא חִיֵּיך בִּבְלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מָה זֶּה, וְאֵיךְ.
וּבְלִיבּוֹת חֲבֵרָיו, זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
וּבַלַּיְלָה חָבוּש קַסְדַּת פֶּלֶד,
אַט יָרַד הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל
וְנִיגַּש לִמְרַאֲשוֹת אֱלִיפֶלֶט,
שֶשָכַב בַּמִּשְלָט עַל הַתֵּל.
הוּא אָמַר: ''אֱלִיפֶלֶט, אַל פַּחַד,
אֱלִיפֶלֶט אַל פַּחַד וָחִיל,
בַּמָּרוֹם לָנוּ יֵש מִמְּךָ נַחַת –
אַף שֶאֵין לְךָ אוֹפִי בְּמִיל...''.
זֶהוּ זֶמֶר פָּשוּט גַּם תָּמוּהַּ
אֵין רֵאשִית לוֹ וְסוֹף וְהֶמְשֵךְ,
זִיּמַּרְנוּהוּ בְּלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מַה זֶּה, וְאֵיךְ.
זִיּמַּרְנוּהוּ סְתָם כָּךְ, זֶה מוּזָר,
כִּי דְבַר מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
מילים: נתן אלתרמן
לחן: אלכסנדר ארגוב
- 107.
הוּא פָּשוּט כְּלוּמִיאֵל...מְאוּמִיאֵל..שְלוּמִיאֵל.. יַשְנוּנִיאל
תמרה, 21/10/07 04:47
אולמרט פָּשוּט כְּלוּמִיאֵל.... מְאוּמִיאֵל.... שְלוּמִיאֵל.... יַשְנוּנִיאֵל...
מפגיעתו הקשה-אנושה ישמרנו האל.
שורו.... הביטו וראו-נא מה בארצנו שלנו, לנגד עינינו ממש, עתה מתחולל –
כשצל דמותו אך מופיעה בקצה-קצות האופק, התן מתחיל ליילל.
מה, איך וכיצד מצליח איש אחד, בלהטוטיו-מחדליו-כשלונותיו, לבדו, בעצמו, לחולל ?
איך באמון העם, באמון הצי-בור כך, בעזות, בחוצפה, במצח נחושה, בלי להניד עפעף,
בנו-בכולנו ראש-מכשלתנו, אולמרט, מוֹעֵל ?
כלום ייתכן כי מורשתו-מוסרו-תרבותו-התנהלותו-התנהגותו בחברה, במדינה ובעם תאוּמַץ ?
תזכה בפרס ? באוֹטוֹ ? בלוֹטוֹ ? בטוֹטוֹ ? (הן ''מַזָּל'' היום באופנה והוא לנו מוֹטוֹ)
בציבור תתקבל ? תהפוך (אוי לנו...!) לטבע-שני ? להרגל ?
''תסתדר''-תסתגל ? תמצא לה תומכים נאמנים ?
אחריות-אישית-ממלכתית-ציבורית-פוליטית-מדינית הלאה תשליך ? תגלגל ?
בנו תשקע ? בלבבנו תבקע ? תעמיק ? תכה שורשים ? בקרבנו תחלחל ?
מה צופן המחר בחובו ?
מה עוד מסוגלים חברי ממשלה-מכשלה זו, כאן ועכשיו, יחדיו עמו עדיין לעולל ?
הבור נכרה כבר לפני מספר חודשים, עתה נותר רק לסתום בעפר עליו או עלינו את הגולל.
לדאבוננו, לא נשאר כמעט בעם אפילו תם, נבון, צדיק אחד, אמיץ או חכם אשר שואל :
מָתַי, אִם בִּכְלָל, יבוֹא לְצִיוֹן גוֹאֵל ?
- 106.
אוֹלְמֶרְט, צֵל עֲנָק, צֵל חֲמַקְמַק-חֲלַקְלַק, צֵל מְהַתֵּל סִיוּט
אלישבע, 21/10/07 04:40
אוֹלְמֶרְט, צֵל עֲנָק, צֵל חֲמַקְמַק-חֲלַקְלַק, צֵל מְהַתֵּל, צֵל פְּתַלְתַּל-מִתְפַּתֵּל,
צֵל מְהֲלֵך (אֵין כָּל סִיבָּה לְחַייך, גַם לא סִיבָּה לגַחֵך, מוּטָב אַל תִשְאַל לָמָה, מַדּוּעַ וְאֵיך....)
צֵל מְהֲלֵך עֲלֵינוּ אֵימִים, וְהוּא עֲבוּרֵנוּ בְּגֶדֶר סֵבֶל, אֵבֶל, עִינוּי וְסִיוּט !
אוֹלְמֶרְט, לא לָקַח, לא נָשַא, לא נָטַל עַל עַצְמוֹ עַד עַתָּה
יוֹתֵר משְמוֹנָה חוֹדָשִים לְאַחַר מִלְחֶמֶת לְבָנוֹן הַשְנִיָה
וְלוּ מְאוּם, כְּלוּם, שוּם טִיפַּת אַחֲרָיוּת !
אוֹלְמֶרְט הָפַך עַצְמוֹ לְבֵּן נַעֲוַת המַּרְדוּת.
כְּשֶאוֹלְמֶרְט מוֹפִיעַ בְּיָמֵינוּ-בְּלֵילוֹתֵינוּ מְהַוֶוה הוּא לָנוּ חֲלוֹם-רָע-וְנוֹרָא. בִּיעוּת.
מִי הָיָה מַאֲמִין כִּי בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, יִתְגַלְגלוּ כָּך פְּנֵי הַדְבָרִים ? ייהפְכוּ לִמְצִיאוּת.
אֵינֶנִי יוֹדַעַת, אַך אֲנִי כּוּלִי מְקוָוה, כִּי אוֹלְמרְט בַּעָם מְהוֶוה רַק מִיעוּט.
נ. ב.
מה שקשור ונוגע באולמרט מאיים ומְסַכֵּן בריאות.-
אבשלום, 21/10/07 07:28
בַּ-5 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1892
נִכְנְסוּ חַבְרֵי כְּנוּפְיַת דַּאלְטוֹן
לִשְׁנֵי סְנִיפֵי בַּנְק בַּעֲיָרָה COPYVILLE
כְּדֵי לְרוֹקֵן אֶת תְּכוּלָתָם
הֵם הֻפְתְּעוּ.
בְּנֵי הַמָּקוֹם הֵגִיבוּ בִּמְהִירוּת
וּבִקְרָב יְרִיוֹת שֶׁאָרַךְ חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֶה דַּקּוֹת
נֶהֱרְגוּ אַרְבָּעָה שׁוֹדְדִים וַחֲמִשִּׁי נִתְפָּס
אֲבֵדּוֹת הַעֲיָרָה הָיוּ
שֶׁרִיף
סַפָּר
חֶנְוָנִי
וּבְנוֹ שֶׁל הַכּוֹמֶר.
זֶהוּ הַמִּיתוֹס שֶׁל אָמֶרִיקָה
בַּ- 12 בְּיוּלִי 2006
חָדְרוּ אַנְשֵׁי כְּנוּפְיָה מְסֻכֶּנֶת
לִגְבוּלָה הַצְּפוֹנִי שֶׁל מְדִינָה חֲזָקָה
בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן
חָטְפוּ שְׁנֵי חַיָּלִים וְנֶעְלְמוּ
מִיָּד הוֹרָה ראשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לִצְבָאוֹ
לְהִתְנַפֵּל עַל הַכְּנוּפְיָה
עִם טַנְקִים מְטוֹסִים וּסְפִינוֹת
וּלְהָשִׁיב אֶת הַחֲטוּפִים לְבֵיתָם
בִּקְּרָב שֶׁאָרַךְ חוֹדֶשׁ יָמִים
לא חוּסְלָה הַכְּנוּפְיָה
לַמְּדִינָה נִגְרְמוּ אֲבֵידוֹת
וְהַחַיָּלִים טֶרֶם שׁוּחְרְרוּ
וְזֶהוּ הַמִּיתוֹס שֶׁלִּי-
הם לא ידעו כי דמם לא ייחשב בדמים....
נתן, 21/10/07 08:58
אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-נִמְנַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מִתְיימֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.
בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !
עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, האָב, האָח, האָחוֹת, הַבֵּן והַבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...
עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !
כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.
ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-לִבְנִי-פֶּרֶץ-פֶּרֶס
שוֹפְטֵי בג''ץ ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !
כמה עצוב, כמה נכון, כמה נורא! ל''ת ענת, 28/10/06 18:14
. הכי עצוב שהקורבנות היו לחינם בגלל הנהגה איומה.שילכו כבר! ל''ת שילכו כבר!, מילואימניק, 28/10/06 14:56
דמם של הנופלים במלחמה המיותרת על מצפונם של מנהיגינו ששלחו אותם למות ל''ת יוסקה, 28/10/06 14:53-
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
חיים נחמן, 21/10/07 09:09
''...וְאֶל מִחוּץ לָעִיר תֵצֵא וּבָאתָ אֶל בֵית-הָעוֹלָם,
וְאַל-יִרְאֲך אִיש וִיחִידִי תָבוֹא שָמָה,
וּפָקַדְתָ קִבְרוֹת הַקְדוֹשִים לְמִקְטַנָם וְעַד-גְדוֹלָם,
ונִיצַבְתָ עַל עֲפָרָם התָחוּח וְהִשְלַטְתִי עָלֶיך דְמָמָה.
ולְבָבְך יִמַק בְך מעצֶר כְאֵב וכְלִימָה -
וְעָצַרְתִי את-עֵינֶיך ולא-תִהְיֶה דִמְעָה,
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
וְהִקְשַחְתִי את-לְבָבְך ולא-תָבוֹא אֲּנָחָה.
הִנֵה עֶגְלֵי הטִיבְחָה, הִנֵה הֵם שוֹכְבִים כוּלָם -
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
סִילְחוּ לי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלוֹהֵיכֶם עָנִי כְּמוֹתְכֶם,
עָנִי הוא בְחַיֵיכֶם וְקַל-וָחוֹמֶר בְמוֹתְכֶם,
כי תָבוֹאוּ מָחָר על-שְכַרְכֶם וּדְפַקְתֶם על-דְלָתָי -
אֶפְתְחָה לכם, בוֹאוּ ורְאוּ: יָרַדְתִי מִנְכָסָי !
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
ושְכִינָה מָה אוֹמֶרֶת ? - הִיא תִכְבוֹש בֶעָנָן רֹאשָה
וּמֵעוֹצֶר כְּאֵב וכְּלִימָה פוֹרֶשֶת וּבוֹשָה...
וְגַם-אֲנִי בַלַיְלָה בַלַיְלָה אֵרֵד על-הַקְבָרִים,
אֶעֱמוֹד אַבִיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹש בַמִיסְתָרִים -
וְאוּלָם, חַי אֲנִי, נְאוּם יי, אִם-אוֹרִיד דִמְעָה.
וגָדוֹל הכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִימָה -
וּמָה-מִשְנֵיהֶם גָדוֹל ? - אֱמוֹר אַתָה, בֶן-אָדָם !
אוֹ טוֹב מִזֶה - שְתוֹק ! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי.
וּבְשוּבְך אֶל בְנֵי עַמְך - אַל-תָשוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסָר כְּלִימָתִי תִשָא והוֹרַדְתוֹ על-קֳדְקֳדָם,
וּמִכְאֵבִי תִקַח עִמְך והֲשֵבוֹתוֹ אל חֵיקָם''.
חיים נחמן ביאליק, בעיר הַהֲרֵיגָה
תמוז-תשרי, תרס''ד
-
-
-
- 105.
אֵיך אַדְמַתֵנוּ מִדָּם בַּחוּרֵינוּ כַּיְאוֹר הֶאֱדִימָה ?.
אלכס, 21/10/07 04:38
אֵיך אַדְמַתֵנוּ מִדָּם בַּחוּרֵינוּ כַּיְאוֹר הֶאֱדִימָה ?
נְזְכּוֹר, לא נִשְכַּח, בתוֹדָעָה נִצְרוֹב, לא נִסְלַח, תְקוּפָה רָעָה-אֲיוּמָה-נוֹרָאָה בְּרָאשוּת מִפְלֶגֶת ''קָדִימָה''
אֵיך אַדְמַתֵנוּ מִדָּם בַּחוּרֵינוּ כַּיְאוֹר הֶאֱדִימָה.
אֵיך וכֵּיצַד לִישוֹן הִשְכִּיבָה ''קָדִימָה'' עַם אָדִיש-מְנוּמְנָם-שַאֲנָן, עַם כְּסִיל, עם אֱוִֹיל,ֹ לְגַמְרֵי הִרְדִימָה.
אֵיך חֲבוּרַת פוֹלִיטִיקָאִים נִיבְזִים-נְלוֹזים-פוֹחֲזִים בְּמַקְהֵלת-פֶּה-אֶחָד, אַך בָּדָד, שָרָה-הִשְמִיעָה
הִמְנוֹן תַרְמִית קוֹלָנִי-תוֹעֲלתָנִי-אָנוֹכִי לְמפלגת ''קָדִימָה'': ''נֵס ואָבוּקָה הָבָה נָרִימָה!''
אֵיך עַל עַם שָלֵם בְּנִיצוּל כּוֹחַ-שְרָרָה, חוּצְפַּת-מנגְנוֹן-שִלְטוֹן, עֲזוּת-מֶצַח, הֶעֱרִימָה ''קָדִימָה''.
אֵיך אָטִימוּת לִבְלִי קֵץ, גְבוּל, סוֹף ודַי מפלגת ''קָדִימָה'' הִפְגִינָה.
חֵרֶף הַעוּבְדָה, כִּי בַּמִלְחָמָה, לִשְלוֹם בַּחוּרֵינוּ הִתְפַּלַלְנוּ, הַגִינוּ, פִּילַלְנוּ, יִיחַלְנוּ, רָצִינוּ בְּכָּל-מאֹודנו
כָּל-כָּך לְהַאֲמִינָה, מְלֵאֶי-תִקְוָוה, עִם כָּל הַלֵב, שַרְנוּ, הִמְהַמְנוּ : ''כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימֶה''
לא היתה אוֹזֶן קַשֶבֶת-שוֹמַעַת ב''מַנְהִיגוּת'' מִפְלָגָה עָלוּבָה, נְבוּבָה, רְקוּבָה, מְסוֹאֶבֶת, מַשְמִימָה
מִפְלָגָה אשר מְאוּמָה, שוּם-כְּלוּם, טִיפַּת-עֵרֶך, לא חָרְתָה על דִגְלָה, דָבָר לא הִפְנִימָה.
מִפְלָגָה אֲשֶר בְּחַיֵי חֲיילֵינוּ שִיחֲקָה, שִיחֲקָה וְצַחֲקָה, שִיחֲקָה וְשָתְקָה, כְּמוֹ בְּמִשְחַק פַּנְטוֹמִימָה
מִפְלֶגֶת עִיוְורִים-אִילְמִים-חֵרְשִים-עֲרֵלִים-אַכְזָרִיִּים אֲשֶר שְמָה הוֹלֵך לְפָנֶיה : ''קָדִימָה'' !
איך שָלְחוּ ''מנהיגינו'' את בָּנֵינוּ לתוֹפֶת, למָוֶות, להֶרֶג, לחֲזִית, לשֶטַח
בֵּן-אחר-בֵּן, פֶּרַח-אחר-פֶּרַח, מִשְפָּחָה-אַחַר-מִשְפָּחָה, פֶּלַח-אַחַר-פֶּלַח.
הִשְלִיכוּם בלתי-מוכנים כְּנֶגֶד צַר וְאוֹיֵב, כרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיה, כצאן לטֶבַח.
לא הוֹתִירוּ לבָּנֵינוּ כָּל שֶמֶץ סִיכּוּי, שְבִיב תִקְוָה, צֵל שֶל אוֹר, בִּשְעַת חֵירוּם, שְעַת רֶתַח.
לא הִשְאִירוּ לָהֶם דֶרֶך מִילוּט, חִילוּץ, חַלּוֹן, סוּלָם, צוֹהַר, פֶּתַח.
ועוד זכו ''מנהיגינו'' אחרי-כן מנֶאֱמָנֵיהֶם-עֲמִיתֵיהֶם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, קֶלֶס, פְּאֵר, הַלֵל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זָכְרוּ, לא הִפְנִימוּ לא רָצוּ ''מנהיגינו'' לִזְכּוֹר, כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנֵינוּ בֵּן טָהוֹר, בֵּן צָחוֹר, בֵּן חָפֵץ-אוֹר,
בֵּן מְלֵא-חַיִים, בֵּן שוֹאֵף דְרוֹר, בֵּן אוֹהֵב, מֶלַח האָרֶץ, בֵּן בִּמְלוֹא תִפְאֶרֶת פְּרִיחַת-עֲלוּמָיו, בֵּן יָקָר, בֵּן פֶּרַח.
וכמו להוסיף חֵטְא על פֶּשַע, בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת, אֲשֶר כוּלָנוּ תקווה כִּי ייערכו, מִי יתן, הלוואי, בעוד יֶרַח
בשֲעֲטַתם-דְהַרתָם שוב לשְרָרָה-כּוֹח-הוֹן וְשִלְטוֹן, הוֹאִיל ולא יסתפקו כְּמוּבָן ''מנהיגינו'' אַך בנֶתַח
בְּהַזְכִּירָם ''מנהיגותם'' בעֵת-מִלְחָמָה, תְקוּפָה הֲרַת-אָסוֹן, שעה רְוּוית-מְלאַת-סְפוּגַת-מֶתַח
בְּהִתְעלְמָם מאִי-הִתְמַצְאוּתָם הבְּסִיסִית- אוֹבְדָנִית-אָסוֹנִית-סוֹפָנִית-חוּרְבַּנִית-גוֹרָלִית
בָּה לְעוֹלָם לא יוֹדוּ ''מנהיגינו'' לבֶטַח
אִי-יְכוֹלְתָם לִקְרוֹא קְרִיאַת מַפַּת-מְצִיאוּת נְכוֹנָה-הֶגְיוֹנִית-אֲמִיתִית בשֶטַח
יָמִים בָּהֶם שָלְחוּ, בְּלֶי-הִיסוּס, את בָּנֵינוּ כְּעֵדֶר-צאן לטֶבַח
עוד יְנַסוּ-יְקווּ-יבַקְשוּ וודאי ''מנהיגינו'' להַפִיק מִכָּך (אֵיך לא?) מֵירַב ומְלוֹא-רֶוַוח.
- 104.
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ?
שמואל פישר, 21/10/07 04:36
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ?
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְדֵרוֹת שֶל הַלֵּב ?
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
צוֹמְחִים הַפְּרָחִים בִּשְדוֹת בָּר ?
כָּל פֶרָח זֶה אָח שֶהִנִּיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶאָהַב.
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִיתָּנוּ הָאָח ?
אֲנַחְנוּ נַעֲבוֹר עִם הָרוּחַ
אֶת זֶה שֶנָּפַל לֹא נִשְכַּח.
מילים: שמואל פישר
לחן: עממי
- 103.
הוּא פָּשוּט אוֹבְדוֹנֵר-אָסוֹנֵר-מוּקְיוֹנֵר-קִיקְיוֹנֵר-זִיגְזוֹנ
אלכס, 21/10/07 04:34
הוּא פָּשוּט אוֹבְדוֹנֵר-אָסוֹנֵר- הַסְסוֹנֵר-אָפְסוֹנֵר-מוּקְיוֹנֵר-קִיקְיוֹנֵר-רִיפְיוֹנֵר-רוֹפֶסְיוֹנֵר-כִּישְלוֹנֵר-פַשְלוֹנֵר-זִיגְזוֹנֵר
לא פָּחוֹת אַף לא יוֹתֵר....
כְּלוּם יִיתָּכֵן כִּי בְּלַהֲטוּטָיו הַפּוֹלִיטִיים,
יַֹעֲלֶה בְּיָדָיו מְחָדָש אֶת חַיֵי בָּנֵינוּ לְהַחֲזִיר ? לְשַחֲזֵר ? לְמַחֲזֵר ?
אוֹ שֶמָא אֶת רֶצֶף-זִיגְזוּגָיו-פִישוּלָיו-כִּשְלוֹנוֹתָיו בִּלְבָנוֹן
יְנַסֶה-יִשְתַּדֵל בְּכָּל מְאוֹדוֹ לְמַזְעֵר ?
עַד מָתַי, בְּאֲחִיזָתוֹ בְּקַרְנוֹת הַמִזְבֵּחַ, בְּהִיצָמְדוּתוֹ לְכִּסֵא הַשִלְטוֹן-הַהוֹן-הַשְרָרָה,
בָּנוּ יִתְעַמֵר ? אֵלינוּ כֹּה-יִתְאכְזֵר ?
עַד מָתַי אֶת דַּמֵנוּ יַּקְפִּיא ? אֶת לִיבֵּנוֹ יְצָמְרֵר ? אֵלינוּ יִתְנַכֵּר ?
עַד מָתַי בְּעֶמְדוֹתָיו יִתְחַפֵּר ? יִתְבַּצֵר ? יִתְמַסְמֵר ?
הַאִם חַיֵינוּ, בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, הָפְכוּ אָכֵן לִהְיוֹת לְגַמְרֵי הֶפְקֵר ?
עַד מָתַי הַצְהָרוֹת-סְרָק יַפְרִיחַ ? הַבְטָחוֹת-שָוְוא יַשְמִיעַ ?
לאֲוִיר הַעוֹלָם כָּך יַמְשִיך אוֹתָן לְפַזֵר ?
עַד מָתַי יַמְשִיך לַעֲסוֹק רַק בְּעַצְמוֹ ?
עַד מָתַי יִפְצַח בְּהִמְנוֹן לְאִישִיוּתוֹ ? שִירַת-רִינַת-הִילַת נִיצָחוֹן וּפְּאֵר ?
עַד מָתַי אֶת שְמוֹ בַּחוּצוֹת יְקַלֵס ? יְפַאֵר ? יְהַדֵר ?
עַד מָתַי שִירֵי הַלֵל וְהֵידָד עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד יְשוֹרֵר-יְזַמֵּר ?
עַד מָתַי בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל יַרְעִיף חִיוּכִים ? אַחֲרֵי מַנְהִיגֵי-מְדִינוֹת בִּשְקִיקָה יְחַזֵר ?
מַדּוּעַ כְּמוֹתֵנוֹ, מִתַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים, הוּא אֵינֶנוּ, וְלוּ מְעַט, מִתְנַזֵּר ?
הַאִם לֹא יִשְכַּח עִם שוּבוּ, עַל קִבְרָם שֶל בָּנֵינוּ, לְהַנִיחַ אַף זֵר ?
כְּלוּם אֵינֶנוּ חוֹשֵב, כִּי אָכֵן הגִיעָה אַף עֵת, בָּה אֲנַחְנוּ,
לְצַד דְיוּקָן בְּנֵנוּ-בִּתֵנוּ, בְּמִסְגֶרֶת שְחוֹרָה אוֹתוֹ כְּרֹאש מֶמְשָלָה, נְמַסְגֵר ?
אוֹ שֶמָא מַמְתִּין-מְחַכֶּה הוּא לִרְאוֹת עַד כִּי הַמְדִינָה וְהַמֶמְשָלָה בְּרָאשוּתוֹ
תִּתְפּוֹגֵג ? תִּתְפּוֹרֵר ? תִּתְפַּזֵר ?
''מָה נָאוּו עַל הֶהָרִים רַגְלֵי הַמְבַשֵר?''
מִי הָיָה מַאֲמִין.... ? מִי פִּלֵל.... ? מִי מִלֵל.... ?
מִי יָכוֹל הָיָה לְשַעֵר.... ?
...אֵיזֶה פּוֹלִיטִיקָאִי מַמְזֵר.
שיר נהדר ל''ת רועי,18/03/07 09:56
יופי של תגובה לת, 08/03/07 13:38 כל הכבוד על הכשרון וההשקעה. נהניתי מאד לקרוא את היצירה. מה גם שכל מילה אמת. מרענן לקרוא תגובה כה אינטיליגנטית, לשם שינוי ולא רצף של שגיאות כתיב ולשון דלה, כרגיל.
וואו! מילים כדורבנות צריך להתפרסם בכל העתונים ל''ת אבינועם, 28/05/07 07:50
- 102.
J-Rod, 21/10/07 04:11
''שקול מילים, לפני שתישקול שיניים''!!
מספיק להתרברב ביכולת של צה''ל!! אנחנו כבר מזמן לא נלחמים נגד אנשים פרמטיבים עם מקלות ואבנים.
- 101.
מְדִינָה בְּפְּשִיטַה מוחְלֶטֶת של רֶגֶל
דורי, 21/10/07 04:02
מְדִינָה בְּפְּשִיטַת רֶגֶל
''נְשִיא'' הַמְדִינָה, קָצָב, עָסוּק וטָרוּד מעַל לראשוֹ לא בייצוּג
אֶלָא עִיקָר הִתְמַקְדוּתוֹ, רִיכּוּזוֹ ומַעֲיינָיו
נְתוּנִים בִּלְעָדִית-יִחוּדִית לְמַזְכִּירוֹתָיו,
לְנוֹשְאֵי מִין וְעִנְיינֵי שֶגֶל.
בַּחוּרֶיה למִלְחָמָה יוֹצְאִים, נִקְרָאִים למַלֵא חוֹבָתָם,
במְסִירוּת וְחֵירוּף נֶפֶש מְבַצְעִים לוֹחֲמִים שְלִיחוּתָם בְּהַגֵנָם על מוֹלַדְתָּם,
בַּזֶה-אַחַר-זֶה נִקְרָאִים בָּנִים לַדֶגֶל.
לא מַעֲלִים על דַעֲתָּם בָּנֵינוּ, לא מְתַאֲרִים אַף לְעַצְמָם בָּנִים,
כִּי חֶבְרָתָם, מְדִינָתָם וצְבָאָם נִמְצָאִים
בְּמַצָּב כּה עָגוּם, כּה עָצוּב, כּה כָּאוּב, כּה רָקוּב.
כּה עָלוּב נִרְאִים כָּל ''מנהיגינו'' - כּוּלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל - כָּל הַסֶגֶל.
חוֹר גָדוֹל נִפְעַר עַתָּה בַּחֶבְרָה וּבַּמְדִינָה,
חוֹר עָצוּם אֲשֶר בְּאֲוִיר מָלֵא, כְּמוֹ בַּבֵּיְיגְל.
אִימְרוּ-נָא, הַגִידוּ, כְּלוּם משֶה לא שָבַר אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית רַק בְּשֶל עֵגֶל ?
- 100.
דורון, 21/10/07 03:32
בְּתֶּקֶן שֶל חֲצִי-אֱלוֹקִים
הם עשו חוֹזֶה, חוֹזֶה מוּשְלָם, חוֹזֶה בִּלְתִּי-הָפִיך, חוֹזֶה עם אֱלוֹקִים
כי כל עוד היהודים ושכניהם זה את זה במֶרֶץ מַכִּים
יוּבְטַח להם מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
גם, אבל לא רק, משום כך הם תמיד לבטח נראים
כה אגדתיים, כה נצחיים, כה נְפִילִים, כה עֲנָקִים.
יש להם, לפוֹלִיטִיקָאִים, הֶסְכֵּם מוּזָר עִם אֱלוֹקִים
כי כל עוד שְאִיפוֹת כּוֹחַ, הוֹן, שִלְטוֹן ושְרָרָה בהם מִמַעֲמָקִים מְפַכִּים
יוּקְנֶה ויִהְיֶה להם לַעַד מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
בשמו, בשמם, בשמנו, בשם חברתנו, בשם מדינתנו,
מְחוֹקְקִים הם להם ולנו שְלָל חוּקִים
אשר תודות להם, נראים אנו, בסופו של יום, כָּל כָּך מְצ'וּקְמָקִים
דְרוּסִים כמו תִּיקְנִים, מַקָקִים, ג'וּקִים מְחוּצִים, מְחַיִים-מְחוּקִים.
הם עשו חוֹזֶה עם הקב''ה, עִם אֱלוֹהֵינוּ, עִם אֱלוֹקִים
כי כל עוד יִשְחוּ ויִשְהוּ במַיִם רְדוּדִים, מְעוּפָּשִים, מַיִם לא-עֲמוּקִים
נמשיך אנו להיראות כה אוּמְלָלִים, עָלוּבִים, נִידָפִים,
מְשוּתָּקִים, מְצוּמָקִים ושְחוּקִים.
בתוֹר מְיַיגֵע, מְיַיזֵע, תור אָרוֹך-מִשְתַּרֵך, מגָלִיל וְעַד נֶגֶב, מִיַרְדֵן וְעַד יָם מִשְתַּרֵעַ,
בפניהם אנו מתבטלים, אליהם אנו מִתְחַנְפִים, נִדְחַפִים, נִדְחַקִים
מצטופפים כמו תְנוּעָה שוֹקֶקֶת-הוֹמָה בצוואר בַּקְבּוּקִים
מתנהגים כמו ציבור, ערב רב, של שְמוֹקִים-שְמוֹקְמוֹקִים
חיים כהרגלנו חיים מְרוּחֲקִים, מְנוּתָקִים ודְחוּקִים.
מִי אֶבְיוֹנִים וְדַלִים מעָפָר ומאַשְפָּתוֹת סוף-סוף יַעֵז, ירִים ויקִים ?
קִים... קִים... קִים... קִימָה-הֶר... קִים-מַהֵר... קִים...
- 99.
''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ראש הממשלה אהוד אולמרט, בדבריו
אלישבע, 21/10/07 03:30
''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ראש הממשלה אהוד אולמרט, בדבריו למטיילים בצפון, ערב חג-הפסח.
איך, בתחילת חודש אפריל השנה, ערב חג-הפסח, יכול לבוא ראש-ממשלה
זאת עוד בטרם חלפו שמונה חודשים
למן אותה מלחמה הרפתקנית-הרסנית-רשלנית-כושלת-נכשלת, מלחמה אומללה.
איך יכול ראש ממשלתנו לבוא ולומר,
קבל עם ועדה, לציבור מטיילים המבקר בצפון
דברים ללא טיפת מחשבה, ללא קורטוב של מצפון,
ללא שמץ של הגיון בריא, אמירות אשר אינן ראויות כלל לאמון
הירהורי-לב מקוממים, לחלוטין בלתי-אמיתיים,
דברים חסרי-בסיס, לא-מציאותיים
הבאים לידי ביטוי בהצהרות נעדרות-הבנה ואמת, היישר אל תוך מיקרופון
לומר ש''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ? ? ?
זיכרון רָחוֹק ?
אולי במחשבתו של ראש ממשלתנו, אירועים אלו היו בבחינת ''זיכרון רָחוֹק'',
ייתכן אפילו (לאור ה''ניצחון בנקודות'')
כי האירועים בצפון אף היוו עבורו זיכרון שלא נס ליחו, זיכרון ''מָתוֹק''.
אין זאת, כמסתבר, כי מי אשר יכול ומסוגל להתבטא כך ומַצְלִיחַ לִפְגוֹעַ בָּנוּ כָּל-כָּך עָמוֹק
מצביע כי את זיכרונו הצליח ללא-כל קוֹשִי לִשְחוֹק, לִמְחוֹק, לִדְחוֹק ולִדְחוֹק
ותוך כדי כך את עובדות ההיסטוריה לְסַלֵף, לְזַיֵיף, לְשִימָן לְלַעַג, לְקֶלֶס, לְהֶבֶל, לצְחוֹק.
לִגְרוֹס, לִדְרוֹס, לִרְמוֹס זִכְרוֹנוֹת, כרֶמֶץ תחת אֶבֶן רֵיחַיִים, לִטְחוֹן אוֹתָם לְאָבָק, עַד דוֹק.
בזאת אף מוכיח, מי אשר ניצב ועומד היום בראש ממשלתנו-מכשלתנו
כי אינו אלא בּוֹק, ליצן-מוקיון-טראגי, הֶדְיוֹט, כְּסִיל-אֱוִיל ולא פָּחוֹת מִכָּך: שְמוֹק !
מדויק. ל''ת מיכל כהן, 14/05/07 21:41
אולמרט לך הביתה כשלת ל''ת מיד ועכשיו, 19/05/07 12:36
מי מחפש הגיון ושכל ישר אצל אולמרט?! הצחקתם אותי... ל''ת נחשון אביגוב,ירושלים,19/05/07 17:54
ואללה את צודקת בכל מילה במיוחד שהוא בוק ל''ת רחמה אברם, 18/05/07 23:22
- 98.
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ?
שמואל פישר, 21/10/07 03:29
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ?
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְדֵרוֹת שֶל הַלֵּב ?
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
צוֹמְחִים הַפְּרָחִים בִּשְדוֹת בָּר ?
כָּל פֶרָח זֶה אָח שֶהִנִּיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶאָהַב.
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִיתָּנוּ הָאָח ?
אֲנַחְנוּ נַעֲבוֹר עִם הָרוּחַ
אֶת זֶה שֶנָּפַל לֹא נִשְכַּח.
מילים: שמואל פישר
לחן: עממי
- 97.
תמרה, 21/10/07 03:28
''מְכַנֶה מְשוּתָּף''
לדן חלוץ, לחיים רמון ולצחי הנגבי יש וקיים ''מְכַנֶה מְשוּתָּף''
כל אחד מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ להנאתו מַחֲטָף.
איזה רצון, איזה חשק, איזה יֵצֵר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ? מה אוֹתָם סָחַף ?
אֵיזוֹ 'הִילַת-קוֹדֶש' איש-איש מהם עָטַף ?
מָה אוֹתָם רָדַף ? מָה, כלל לא לפתע, צָץ וצָף ?
מָה את שלושתם בפְרוץ מלחמה ובתוך מִלְחָמָה הנִיעַ ?
מָה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מָה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מָה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מָה הִמְרִיץ אותם ? מָה האִיץ ותָקַף ?
הן בסופו של דבר, איש לא עוֹדדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעוֹרְפָּם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל הִיסוּס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת מְמלְאִים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נַפְשָם בֹכַּף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מְנוּמֶקֶת, ''מוּצְדֶקֶת'', סִבָּה ועִלָה למַחֲטָף.
רָמוֹן ''תוֹקֵעַ לָשוֹן'' בתשוקתו ובתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה''ב בעֵת מִלְחָמָה
על מנת לבַלוֹת ''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִית''
ואילו חָלוּץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר צַחֲנָה, רֵיחַ כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בְּלִי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גַל פְּלִיאָה, גַל תְמִיהה, גַל תַדְהֵמָה,
אם לִנְקוֹט בְּלְשוֹן הַמְעָטָה, גַל אֲשֶר בחֶבְרָה
טִפְטֵף, טִיף-טִיף, דָלַף ורָעַף.
גַל אֲשֶר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בְּתוֹם לֵב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סְתָם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, גָרוּעַ, פָּרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הֵן בשעת חֵירוּם היה מְדוּבָּר, לא בסְתָם עוֹד יוֹם שֶל חוֹל,
יום תָכוֹל, יוֹם שֶל כֵּיף, יוֹם נִכְסָף.
אָכֵן, דָן חלוּץ, צחִי הנֶגְבִּי וחיים רָמוֹן
עברו את הגְבוּל במלחמה,
באָדוֹם ושָחוֹר, חָצוּ את הסַף.
בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי קיים דימיון-רב,
יש אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פְּרוֹץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי נקיפות מַצְפּוּן, חצוּ את הגְבוּל, עברו את הסַף.-
פרופ' גד ברזילי, 21/10/07 04:42
אובדן צלם אחריות
לדעת גד ברזילי, העובדה כי רמון מצא זמן להתנשק בין דיונים ערב מלחמה מוכיחה שאינו ראוי להנהיג
פרשת חיים רמון היא רק קצה קרחון פוליטי של בעיה חברתית עמוקה וקשה תופעה מקיפה של שחיתות ציבורית. הדוח לשנת 2006 של Transparency International- הבוחן מדדי שחיתות במרבית המשטרים הפוליטיים בעולם - מלמד כי ישראל היא מדינה מושחתת יותר מרוב הדמוקרטיות בעולם, ומקדימים אותה ברשימת המשטרים הפחות מושחתים כמה מדינות עולם שלישי.
השחיתות הציבורית בישראל מתאפיינת בעיקר במינויים פוליטיים; אי סדרים כספיים; חלוקות תקציבים; מימון מפלגות; אי סדרים ברשויות מקומיות; חלוקת טובות הנאה ועבריינות מינית. עוצמתה של מעורבות המדינה בחברה; תחרות פוליטית קשה; הקשר הגורדי בין צבא-פוליטיקה-עסקים; העדר נורמות ברורות של כיבוד פרוצדורה דמוקרטית; דלות כיבוד של זכויות אדם כמו גם היעדר שקיפות של פוליטיקאים לציבור הרחב, הם מהגורמים המרכזיים לשחיתות הגואה.
קריאה מעמיקה בפסק הדין הקשה בעניינו של חיים רמון מגלה פן נוסף, חשוב ביותר, שמסביר את מקורותיה של השחיתות. פסק הדין קובע כי העבירה המינית בוצעה בטווח הזמן שבין התייעצות ביטחונית בלשכת ראש הממשלה לבין ישיבת הממשלה, שענינה דיון בתגובה האפשרית בעקבות חטיפת והרג החיילים בגבול הצפון.
העובדה כי בעת משבר קשה, בין שתי ישיבות ממשלתיות גורליות, ערב מלחמה עקובה מדם, מפלטרטט שר בישראל עם חיילת צעירה בלשכת ראש הממשלה, היא עובדה מצמררת, מבלי להפחית מחומרת מהמעשה המגונה עצמו. התנהגות כזו של שר בכיר, בעודו מעורב בתהליך קבלת החלטות בעת משבר ביטחוני חמור, בעייתית לא פחות מהחלטת הרמטכ''ל דאז, דן חלוץ, לגלות דאגה לתיק המניות הפרטיות שלו כאשר כבר נראה היה בעליל כי עומדת לפרוץ מלחמה.
העובדה כי בכירי השלטון בישראל איבדו צלם של אחריות בשעות משבר מבעיתה במיוחד, בין אם המדובר בעבירת מין (רמון) או במעשה לא אתי של ממון (חלוץ). כוח פוליטי משחית, ותחושת כוח פוליטי מוחלט משחיתה באופן מוחלט. רק כך ניתן להבהיר את העיוורון המוחלט של אישי ציבור בכירים לשמץ של הפגנת סולידריות ואחריות ציבורית.
הזמנה לפלרטוט
בלהט הוויכוח על מידת אשמתו הפלילית של רמון בביצוע מעשה מגונה נשכחה העובדה כי אפילו אם יזוכה רמון בערכאות ערעור, הרי הוא אינו ראוי למנהיגות. אם לשפוט על פי הכרעת הדין, די בגרסתו של רמון בפני בית המשפט כדי להרשיעו אתית, אפילו אם בסופו של הליך משפטי יימצא זכאי.
בחברה הישראלית הקטנה והדחוסה, עמוסת הלחצים, בה מטשטשים במהירות קווי הגבול בין פוליטיקה, כספים, תקשורת וצבא, קל לפוליטיקאים לצבור תחושות כוח מדומיינות. העובדה שאין בישראל כל יסודות של שיטת בחירות איזוריות משחררת פוליטיקאים מהצורך להפגין אחריות אישית כלפי בוחריהם.
ההתחככות המתמדת עם הצבא, התקשורת ועולם הכספים, מעניקה לפוליטיקאים תחושת עוצמה, חסינות וחוסר פגיעות. לא מעטים בקרב האליטות הפוליטיות בישראל שרויים בתחושות של שכרון גבהים וחיסיון מפני בקרה ציבורית אפקטיבית.
באווירה כזו של עוצמה מדומיינת עלולים גברים לפרש ביטויי חיבה או שיחה קלה עם נשים כהסכמה לביצוע אקטים מיניים. בעולם הכוח הפוליטי, שנשלט בעיקר על ידי גברים, עלולה נשיות להתפרש בטעות כהזמנה לפלטרוט, ומכאן ועד לביצוע עבירות מין נגד נשים במוקדי כוח פוליטיים-גבריים, הדרך פעמים קצרה ביותר.
-
- 96.
אלכס, 21/10/07 03:27
חֲנוּת מַכּוֹלֶת
מְנַהֲלִים הֵם אֶת מְדִינָתֵנוּ הקְטַנְטוֹנֶת, בָּבַת-עֵינֵינוּ, אֶת אַרְצֵנוּ הַפִּיצְפּוֹנֶת
כְּמוֹ אֶת מֶמְשָלְתָם-מַכְשֵלְתָּם-מַכְשֵלְתֵּנוּ מָשָל וּכְּאִילוּ הָיְתָה זוֹ חֲנוּת מַכּוֹלֶת
חֲנוּת פְּרָטִית, מִשְפַּחְתִית, פִּינָתִית, שְכוּנָתִית, יוֹם סְגוּרָה, יוֹם פְּתוּחָה,
יוֹם יֵש, יוֹם אֵין, קֶמָח, אוֹרֶז או סוֹלֶת.
חֲנוּת מַכּוֹלֶת בָּה אֶפְשָר, לְעִיתִּים, מִפַּעַם לְפַּעַם, לִמְכּוֹר אַף פְּסוֹלֶת.
תַּרְנגוֹל גָדוֹל פוֹסֵעַ-טוֹפֵף בַּחֲזִית חֲנוּת המַכּוֹלֶת,
צוֹעֵד הֲלוֹך וחֲזוֹר כְּשוֹמֵר-סַף, שְמַר-טַף
תַּרְנגוֹל אָדוֹם גָדוֹל, תַּרְנגוֹל מְגוּנְדָר, תַּרְנגוֹל צִבְעוֹנִי בַּעַל כַּרְבּוֹלֶת
מִדֵי פַּעַם התַּרְנגוֹל עוֹצֵר, מְנַקֵר, בּוֹלֵעַ גַרְגֵר חִטָה אוֹ שִיבּוֹלֶת.
הַאִם יַצְלִיחַ תַּרְנגוֹל זֶה לְבַדּוֹ, בְּעַצְמוֹ, לִשְמוֹר אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת ?
לְהַבְטִיח אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְנֵי סְגִירָה ?
טַלְטֵלָה ? נְעִילָה ?
לְהַצִילָה מִמַפּוֹלֶת ?
לְהַגֵן עַל חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְּנֵי מְעַרְבּוֹלֶת ?
- 95.
תמרה, 21/10/07 03:26
''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִּית''
הנגבי אישר צווי 8 וטס לחופשה בארה''ב – בעת שחברי ועדת החוץ והביטחון מתכנסים כמעט מדי יום לרגל המצב, בחר יו''ר הועדה, לצאת לחופשה משפחתית בארה''ב. ח''כ ישראל חסון: ''צריך לעמוד לצדו של העם ברגעים קשים''. הנגבי בתגובה: ''הנסיעה לא צפויה לפגוע בעבודת הועדה''.
זה הזמן לחופשה ? ? ?
מלשכתו של ח''כ הנגבי נמסר בתגובה, כי מאחר שרעייתו היא ילידת ארה''ב מדי שנה נוסעת המשפחה בתקופת פגרת הכנסת לביקור משפחתה.
לאחר פרוץ מלחמת לבנון השניה חתם צחי הנגבי על צווי 8 ויצא עם משפחתו לחופשה משפחתית
השהות בארה''ב תמיד היתה עבורו חוויה בלתי-נשכחת, חוויה אשר העניקה לו הרגשה כה ביתית
הכל צריך היה להתנהל במדוקדק, לפרוטרוט, בדיוק ובהתאם לתוכנית שנתית תכליתית.
כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון תפקידו לא הטרידו עוד יותר, לא מעשית, וודאי לא מהותית
אחרי ככלות הכל, לאחר מלאכה קשה, עבודה מאומצת, צחי הנגבי זקוק היה, באמת, לשלווה ולמנוחה אמיתית.
ומי שמכיר ויודע, אין כמו אמריקה, המסוגלת להקנות ולתת לך, בצורה כה טבעית
הרגשת חופש, אוויר נחוץ לנשימה, תחושה מנצחת, אולימפית, אוורירית, חגיגית, הרגשה עִילָאִית.
לעובדה שבארץ בינתיים פרצה מלחמה
לא היתה משמעות בשבילו מעבר למה ששמע וראה
הפוליטיקה אשר היוותה עבורו בבחינת בית שני, חֲמָמָה
תדע אף לשמש לו לבטח מקום מִפְלָט ומִקְלָט בעֵת מְצוּקָה וְצָרָה.
אך בינתיים, מה שסברו וחשבו פוליטיקאים, כי מדובר רק ב''קרב'' או ''מבצע''
לא נשמע, לא נראה כך, בוודאי לא לאחר אותה הפְצָצָה.
המערכה הופכת יותר ויותר למה שנקרא ומכונה בעברית : מִלְחָמָה
בְּשוֹרוֹת אִיוֹב מתחילות לְהַגִיעַ. במשפחות שוֹרֶרֶת אווירת דְמָמָה וּשְמָמָה.
המלחמה מתחזקת, הולכת-גוברת, מדי-יום נהרגים בה בנים
למי יש עתה פנאי וזמן לחשוב על חופשה ? מניות ? נשיקות ? הנאות ? עינוגים ? שעשועים ?
הבן יקיר לי יניב ? ....אם אשכחנו תשכח ימיני !
על מה ומדוע בוֹכָה את ? אָנָא סַפְּרִי לִי, אָנָא אִימְרִי לי, אִמִי.
ביתר שאת הולכת-גוברת מתעצמת המלחמה
בדיאבד, פוליטיקאים כאולמרט, פרץ, פרס, רפי איתן, חיים רמון וצחי הנגבי, ידעו למצוא בה אף הרבה נֶחָמָה
צחי הנגבי עדיין שוהה באמריקה, רָמוֹן מִזְמַן תָקַע לָשוֹן, חָלוּץ החָרוּץ בתיק מניותיו כבר טִיפֵּל
מי יעמוד עתה לעזרה ? מי יוֹשִיעַ ? מי יחלץ ויציל, בשעת חירום, את עם ישראל ?
עמכם הסליחה, אם שכחנו לשאול אֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל ?
- 94.
''מזל שיצאנו למלחמה'' ח''כ רפי איתן בעדותו בפני ועדת וינוגרד
דבורה, 21/10/07 03:24
''מזל שיצאנו למלחמה....''
אף שהסתיימה בצורה כה הרת-אסון, הרסנית, רשלנית, שלומיאלית,
מקוממת, כושלת, מרושלת, נכשלת, עצובה, עגומה, כאובה, אומללה.
אמנם יש עתה אנשים הצריכים להתמודד, מה חבל, עם מר גורל
אך לנו, חברי כנסת, היה יש ונותר כמובן הרבה יותר שכל, שחק לנו הפעם, אכן באמת, המזל.
מזל שלא אנחנו צריכים היינו לשלוח את בנינו אל קו החזית (מי מוגדר ונחשב כאן בחזקת פרזיט ?)
שעה שמדינה שלמה ועם מוּבַל (גם על כך מה חבל...) מונעים על-ידי רוח עיוועים,
רוח טיפשים, רוח חלמאים, רוח תזזית.
ראש ממשלה היה ויש לנו, שלומיאל-לא יוצלח בחסד-עליון-גדול,
לנהל מדינה לא היה לגמרי יכול, לא היה לכך כלל מסוגל !
אך בהיותו פוליטיקאי מיומן-מתוחמן-משומן, איש פתלתל-חמקמק-חלקלק-עקלקל,
כך גם למד, התפתח, הסתגל והורגל
המתין וחכה למוצא פיו של רמטכ''ל,
אדם שחוץ, יהיר, נמהר, מהיר, בלתי-זהיר,
הכל לו תמיד מובן, ברור ונהיר.
למילותיו שלו בלבד יִיחֵל אולמרט, פִּלֵל, ייחל ופָּזַל
לא הבין, כי בינתיים, אף זמנו שלו הלך לאיבוד. הסתיים חיש-ביש, תם ואזל.
רמטכ''ל אשר עד ליומו האחרון בתפקיד, לא קלט, לא הפנים, לא תפש כלל, כי פתח במלחמה.
לא במעט, משום כך, נראתה תוצאתה כה עלובה, עצובה, כאובה
הרסנית, שלומיאלית, טרגית, גרועה, אומללה. שממה של דממה.
מן הראוי כאן וזה המקום אף לומר ברבים, לכל אלו המצהירים, חדשות לבקרים,
אזרחים פשוטים, ישרים, עמלים, נאורים, חכמים, תמימים, שאינם יודעים לשאול,
ביניהם (מה לעשות?), יש אף כמה אווילים וכסילים,
ולא מעט חברי כנסת אשר שבים וחוזרים על מנטרת שְאוֹל : ''היה מזל שיצאנו למלחמה''
להצהיר בפניהם : ''בכנסת הבאה לא תימצאו את מקומכם''
אף אם בכך, לא נמצא אנחנו, ולוּ טיפת נחמה.
לכם ולשכמותכם, בעזרת אל, תחדל כנסת-ישראל, מלשמש בעתיד מקלט, מפלט, חממה.
נכשלתם ב''אחריותכם'' בערבותכם ההדדית לשלומינו, קיומינו, בריאותינו, חיינו.
החרבתם, גרמתם לקריסת-עולמינו. עשיתם כך טוב והיטב, עם-או-בלי כְּאֵב,
ללא סיבה או טעם, טוב יותר מאשר אי-פעם
הפכתם יוצרות-עולם על בסיסם, בהפילכם מוסדות-ארץ ועמודי-תווך בביטחון,
ברשלנות וביוהרה ישירות עלינו,
לא כל שכן כאשר מדובר אף בשלומנו, נפשנו, לבנו, נפש כולנו, נפש עמנו.
איך העזתם להפוך כך את חיינו למדבר של שממה ?
להחליט, בלי-תכלית, סתם כך אסון להמיט. ''ניהול'' חובבני להשליט. חורבן מוחלט להשית.
להֵלִיט ללא שיקול-דעת את גלגל החמה.
יקוב הדין והדם את דבריכם !
יקוב הדין והדם אף את הדממה !
31. קשקשן סנילי, ספר לי על דבר טוב אחד שעשיתה למען הגימלאים במשך שנה.
ציון, חיפה, 05/07/07 20:12 הייתי בטוח שלמשימה הזאת ניבחרת.
30. העדות נשמעת כמו מלמול חסר שחר של איש סנילי ל''ת אחות גריאטרית, 05/07/07
22. ומזל שהמדינה עוד קיימת אחרי המלחמה ל''ת עם צוות שכזה, 05/07/07 14:55
- 93.
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
תמרה, 21/10/07 03:18
בביקור אבלים אותו ערך במהלך ה''שבעה'' מפקד חיל האוויר, האלוף הרצל בודינגר, בביתה של חיה נוסבוים-רוזנברג, אמו של אסף, זכרונו לברכה, אשר נהרג יחד עם חברו גיל צוריאנו, זכרונו לברכה, עת נקרע כבל במסוק של יחידת חילוץ 669, שאל האלוף, על מפתן הדלת וטרם כניסתו לדירה, בלי כל בושה, ידיד משפחה שעמד בפתח הדלת, לשמו של בנה. האם, אשר שמעה את שאלתו של עלוּב בודינגר אמרה לו באותו מעמד: ''גידלנו עבורכם ילדים כתרנגולות בסופרמרקט''. על משפט זה מבוסס השיר.
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
כתרנגולות בסופרמרקט, גידלנו עבורכם ילדים, לשם כפרה.
כפרה על חיינו... עוון כולנו... עוול כלפיהם...
בפוליטיקה, בחברה, במדינה, בבג''ץ ובצה''ל
מעולם לא ייחסו חשיבות מיוחדת למשמעות חייהם !
ילד ...ועוד ילד ...ועוד ילד ...בזרם מתמיד !
לנצח... לעד... כך תובטח בעירת נר התמיד...
מחורבן צאלים השני כבר כמעט אין שומעים יותר על תאונות
אין מדווחים... אין כותבים... אין מוסרים יותר על התאבדויות
זה וודאי, אינו אומר בהכרח, שהן אינן קיימות
בפוליטיקה, במדינה, בחברה, בבג''ץ ובצה''ל
פשוט מתמחים בהסתרת ובהעלמת ראיות
ההכחשה, הכזב, הטיוח, השקר, תקפים וחלים על הכל
ערך חיי האדם היום בצבאנו נמכר בחיסול בזיל הזול !
את המציאות אפשר תמיד לצבוע וורוד ועובדות ניתן להטות
''הדג מן הראש מסריח !'' ...ישיחו ...יאמרו הבריות
מיטב נוער צעיר ובריא בשיא פריחת עלומיו
על חטאי ושגיאות מפקדיו ישלם בחייו
דור שואף דרור... צמא חיים... חופשי... רענן...
נרמס, נהרס, נדרס ונגרס באמצעות גוף מסואב שאנן
נופל שדוד ...ללא קרב מניח הנשק ...למולך מוקרב כקורבן !
אבות אכלו בוסר וחיי בנים יכלו טרם זמן
''כי במותם הם ציוו לנו...'' יחרוק התקליט הישן...
הולך סובב לו הרוח ועל סביבותיו שב
קדיש על הבן יאמר כבר לבטח האב
אין חדש תחת השמש
מה שהיה הוא מה שיהיה: היום, מחר או אמש.
השמש זרחה... הקמה בשלה... וצה''ל שחט
מי עוד זוכר שפעם חגגנו יחדיו ט''ו בשבט ?
''איש אינו כה אווילי, אשר יבחר מרצון במלחמה במקום השלום; הרי בשלום קוברים הבנים את אבותיהם, ואילו במלחמה האבות קוברים את הבנים'' הרודוטוס, א, 87.
- 92.
תמרה, 21/10/07 03:08
שוּם דָבָר לא רוֹגֵעַ
''אני תוֹהֶה אם לא רוֹצִים לעורר שֵדִים רְדוּמִים. הוועדוֹת הגיעו למָבוֹי סָתוּם. מעוֹלָם לא קיבלנו מידע חד-משמעי לגבי מָה שֶקָרָה. יש מִיסְתּוֹרִין רַב. אנשי היחידה מִשְתַּדְלִים שלא לדוּן בזה יותר מדי.... יֵש שְאֵלוֹת רַבּוֹת שֶאֵין עֲלֵיהֶן תְשוּבוֹת. זֶה מְשַגֵעַ''. נחשון, אביו של רז טבי זכרונו לברכה, לוחם השייטת אשר יחד עם אחד-עשרה מחבריו נהרג בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון.
''לפני כמה ימים טילפן אלי אבא, אָדָם אַלְמוֹנִי שאני לא מכירה אותו, והוא אמר לי שהוא לא ילך ביום הזיכרון לעצרת הזיכרון. אני שואלת אותו: למה ? אז הוא אמר לי : ''כִּי אֲנִי לא יָכוֹל לַשֵאת שֶאוֹמְרִים 'בָּנֵינוּ', זֶה לא 'בָּנֵינוּ', זֶה הַבֵּן שֶלִי''. דליה דורנר, שופטת בית המשפט הגבוה לצדק.
מוקדש לזכרם של שנים-עשרה לוחמים גיבורים ואמיצים של השייטת אשר נפלו בלבנון.
תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.
בְּדִיוּק בֵּן, בֵּן-אָדָם, בֵּן הַאָדָם, יְצוּר בַּעַל-רוּחַ, גוּף, לֵב, רֶגֶש, תְחוּשָה, נְשָמָה, מַחֲשָבָה,
אוֹתוֹ חוֹשֵב וסָבוּר הַצָּבָא
כִּי הִנוֹ רְכוּשוֹ הַפְּרָטִי וְכִּי לַהוֹרִים (בּוֹא לא נֹאמַר ''כְּלָל'')
זֶה לֹא נוֹגֵעַ
אֶת מַחֲשַבְתָּם שֶל הוֹרִים, לְאַחַר מוֹת בָּנוֹת וּבָּנִים,
בְּמֶשֶך כָּל וּמְלוֹא מַהֲלָך חַיֵיהֶם,
מַעֲסִיק הַנוֹשֵא בְּלִי-הֶפְסֵק, מַטְרִיד לְלֹא-הֶרֶף,
בְּהֶחְלֵט נִיתָּן לוֹמַר בִּצְנִיעוּת גְמוּרָה : מְשַגֵעַ !
לִבְּרִיאוּתָם שֶל הוֹרִים לא מוֹסִיפִים הַכְחָשוֹת, הִתְעַלְמוּת, מִיסְתּוֹרִין
אֵין סָפֵק כִּי בּבְּרִיאוּתָם שֶל הוֹרִים
יַחַס תָמוּהַ, מִתְנַשֵא, יָהִיר, מְזַלְזֵל, מְנוּכָּר-מִתְנַכֵּר שֶל הַצָּבָא,
קָשוֹת גַם עָמוֹק לְהַכּוֹת טוֹב יוֹדֵעַ,
לְעִיתִּים יְשִירוֹת אַף פּוֹגֵעַ.
כִּכְלָל, בְּהֶחְלֵט אֶפְשָר, בְּוַודָאוּת אַף לוֹמַר,
כִּי שוּם דָבָר
לְאַחַר מוֹת בֵּן אוֹ מוֹת בַּת,
אֵינוֹ מִתְנַהֵל יוֹתֵר עַל מֵי מְנוּחוֹת,
שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא רוֹגֵעַ.
- 91.
- 90.
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
תמרה, 21/10/07 02:50
''המומה, כואבת וקפואה, אני שומעת את דבריו החלשים של התובע הדורש למצות את הדין על רשלנות מירבית והוא לבדו מול סניגוריה משומנת היטב, מול נציגי התנועה הקיבוצית ומול הקצונה הצבאית. הולכת ונחשפת דרך סלולה לפיזור האשמות ולשחרור נאשמים... אין ספק: לא ממצים את הדין עם מוכשרים ונאמנים שהמערכת רוצה בהם''.
נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת מערכות.
''הושיבו אותנו סביב שולחן מלא מומחים. מרחו אותנו. דיברו איתנו על חשיבות המסר החינוכי, שרואה הפרקליטות במשפט הזה. יש איזה אבסורד בכך, שעד שאתה לא נפגע אישית, אתה לא מוּדע לנושא הבטיחות. אבל כשאתה נפגע, המערכת מתייחסת אליך בפטרונות כאל מסכן, מסכנה, אלמנה. צריך להתייחס לטענות שלה בהבנה – וכך פוטרים את הטענות שלי כלא רציניות... אז אולי האסון הזה לא קרה באותם נסיבות שהתרחש האסון הקודם אבל אנחנו כמו ניבאנו אותו. כי שום מסר גדול לא יצא מן האסון הקודם. אפילו המשפט עוד לא הסתיים. וכשיינתנו גזרי הדין ישכחו כבר מה היה באסון צאלים א'. ואם היה איזשהו מסר מהמקרה הראשון, אם מפקד היה יודע שכשהוא מתכנן תרגיל-אש ולא סוגר אותו מכל הקצוות וקורה אסון – הוא יאכל אותה בגדול – אולי האסון שקרה עכשיו לא היה קורה. זה המסר שצריכה להעביר מערכת המשפט הצבאית''.
בינה, אחותו של רס''ר רמי כץ זיכרונו לברכה שנהרג באסון צאלים הראשון.
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה''ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.
כל כך קולע תומר, תל אביב, 19/08/06 20:11
אני באמת מרגיש כאילו אני ב''1984'' של אורוול.. האח הגדול..
על איזה הפסד מדברים? הרי ניצחנו בגדול! תראו,זה כתוב בכל העיתונים,זה נשמע על ידי כל הדוברים, זה ניצחון ! כל הכבוד לצה''ל ! להתעורר, ודחוף. כי זה הכל חוץ מניצחון.
כי כשבצה''ל מודיעים ש... ''נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה''ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
''נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!''
27. נער הייתי וגם זקנתי ואיני זוכר חוסר אונים כזה מימי תש'ח עד היום ל''ת משה בודק, חיפה, 17/11/06 11:50
אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד : האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתִּיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגַדָּא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש ! המַבְאִיש ! המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד, טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר. לא כמו דוֹבֵר צה''ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוּא. אֵין כָּל סִימָן בּוֹ לְדוֹפִי או פְּגָם.
ישר כוח!! קלעת ל''ת נאוה, כואבת, 17/08/06 11:22
חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה''ל מודיעים ש''סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. חיובי. רציני. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה''ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה''ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.
גדול ל''ת גדול, 14/02/07 16:06
- 89.
בנימין, 21/10/07 02:43
מתוך מילות הספד אותן נשא יוסי, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.
חלוץ-אולמרט-לבני-פרץ-פרס-ועדת-וינוגרד בג''ץ ושאר פוליטיקאים:''תגידו לנו עם יד על הלב!''
''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !
''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !
''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.
''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?
''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !
''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !
אור שחר הי''ד נצרב בליבי כבר אז עם כל חיילינו- מודה על הכתוב ל''ת לזכור ולשמור, ולהזכיר תמיד, 12/11/06 12:11-
היו שמים יד על הלב, אבל אין להם לב,
נס, 21/10/07 04:08
אין להם בושה!!!
חיי בנינו זו לא מכונה שצריכה כיוון, אז לא הלך ננסה שוב
על הכושלים להתפתר מייייייידדדדדדד-
-
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
atuk, 21/10/07 05:56
רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
-
-
-
- 88.
''''טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....
משה, 21/10/07 02:40
''אם הנחת העבודה שלנו היא כי הצפון הולך להיות מותקף, אני מציע שלפני שאנו מגיבים, לנקוט פעולות בשביל להגן על האוכלוסייה בצפון וראוי לעשות את זה שעה אחת קודם ולא להמתין להידרדרות. אני מציע לפני זה לעשות את כל פעולות ההכנה בצפון, בשביל לראות איך אפשר לצמצם את הנזקים בעניין, לפני שאנחנו תוקפים. ואם צריך להמתין כמה שעות - אז צריך להמתין אותן''. מאיר דגן, ראש המוסד, ערב המלחמה.
''אל-יתהלל חוגר כמפתח''. מלכים א', כ', י''א
''יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו''. שמואל ב', ב', י''ד.
משה רודובסקי, אבא של גל רודובסקי זכרונו לברכה אשר נפל בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון אמר בשעתו: ''הם (מתכנני המבצע) חשבו שהם יוצאים עם כתה ז' לטיול שנתי בלבנון''. על משפט זה מבוסס השיר.
''''טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....''
הֵם בָּחֲרוּ שֶלא לִשְעוֹת, לא להַאֲזִין כְּלָל, לְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין
מהַצָּעַתוֹ-הַתְרָאָתוֹ ומאַזְהָרוֹתָיו שֶל רֹאש הַמוֹסָד, מֵאִיר דָגָן
חָשְבוּ.... כָּך עָשוּ לְעַצְמָם חֶשְבּוֹן.... כִּי לְכָּל הַיוֹתֵר הֵם יוֹצְאִים
לְטִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....
לא קָלְטוּ, לא תָּפְשוּ, לא הִשְכִּילוּ לְהַבִין, כִּי הִכְרִיזוּ מִלְחָמָה (לא ''קְרָב'' או ''מִבְצַע'')
אַך אֲבוֹי... כַּמָּה חָגָג לְפֶתַע ''פִּתְאוֹם'' הַבַּאלָאגַן ....
יָם הַדְמָעוֹת אֲשֶר נִשְפַּך מֵאָז בְּעֶטְיים
הָפַך מִזְמַן כְּבָר לִהְיוֹת אַגָּן.
''באלאגן, באלאגן'' אמר סרן בניה ריין זכרונו לברכה לאמו חגית בשיחת הטלפון האחרונה שלו מלבנון.
מאיר דגן (ראש המוסד) ביום החטיפה: לפני שמגיבים - להכין את העורף
ראש המוסד, האלוף (מיל') מאיר דגן, המליץ ביום פתיחת המלחמה בלבנון לעכב את התגובה הישראלית לחטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה. דגן אמר בדיון: ''לדעתי, אנו הולכים במהלכים האלה להידרדר לעימות ארוך טווח. הפוטנציאל של עימות כזה לפגוע במטרות עורפיות בישראל הוא גבוה מאוד. לא חייבים לתקוף מחר בבוקר. אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים?''
דגן סבר כי יש לנקוט צעדים בסיסיים לשיפור ההתארגנות בעורף הישראלי לקראת מתקפת קטיושות של חיזבאללה, בטרם יתקוף צה''ל בלבנון. הדברים נאמרו בהערכת מצב מיוחדת שכינס שר הביטחון, עמיר פרץ, בלשכתו בעקבות החטיפה. הישיבה התקיימה ב-12 ביולי אשתקד, בשעה 14:30. להערכת דגן כי מהלומה בלבנון תביא להסלמה ניכרת וממושכת שבמהלכה יותקף העורף, הצטרפו גם ראש השב''כ, יובל דיסקין וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד.
דיסקין טען, כי ''אין דרך להימנע מחזית בצפון. אם אנחנו יורים עליהם, אם אנו הולכים ליזום כעת, משמעות הדבר כי הם יירו עלינו חזרה ואנחנו נצטרך להמשיך, מתגלגל הגלגל''. עמוס גלעד צפה: ''הוא (חיזבאללה) יכה אותנו קודם כל בקטיושות רגילות, שמספרן עצום. הטווח שלהן הוא 20 קילומטר והעומק שלהן בגליל הוא גדול. זה אומר שהגליל יכול להיות די שומם''. גלעד הוסיף אזהרה לפרץ: ''אתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים בגליל - זה גם אחד הסודות הגלויים. אין בו מספיק מקלטים''. חרף האזהרות בישיבה בצהריים, המליצו בערב לממשלה שר הביטחון ובכירי צה''ל על תקיפה אווירית נרחבת ובכלל זה השמדת מערך הרקטות. בטרם התקיפה לא ניתנה הנחיה לנקיטת צעדים מיוחדים להכנת העורף בצפון, כמו גיוס מילואים משמעותי לפיקוד העורף או תדרוך של האוכלוסייה. בשורת תחקירים שנעשו לאחר המלחמה נמתחה ביקורת קשה על ההיערכות המאוחרת לטיפול באיום הקטיושות על העורף. כנקודת תורפה מרכזית סומנה העובדה שבזמן שהצבא התארגן בהדרגה למהלך התקפי ממושך, לא ננקטו צעדים דומים בעורף.
- 87.
- 86.
- 85.
- 84.
- 83.
והשאלה הגדולה:מדוע נאסראללה למד לקח לפנינו והיינו צריכים לתת מחיר
אחד הברווזים:, 21/10/07 01:03
גבוה כדי שיאמר משפט ,שכל ילד אמר אותו לפני המלחמה ובמהלכה?!
הגיעה העת שיקומו מפקדים בכירים ויצרחו את האמת לכשלונות:ידי הצבא כבולות על ידי ממשלה שלה שיקולים משיקולים שונים,שבבסיס כולם ההתחשבות והפחד מפני תגובת העולם וארה''ב.ואין לממשלה כל העדפה לבטחון האזרחים והחיילים.
ודוגמה אחת ידועה לכל:אנו נמשיך להצטייד במיטב כלי הטיס ונשעבד לשם כך את תקציב החינוך והרווחה ,אבל נהסס לפוצץ מבנה שממנו משגרים מרגמות נגדנו,ונשלח גדוד חיילים על משורייניהם לפעולות ''כירורגיות'',שבסופן חלק מהבית יהרס ,יתפסו 20 מחבלים ויהרגו לנו שני חילים.''הישג למופת''.העולם מוחא כפיים...ואמהות מתאבלות
- 82.
- 81.
אלי, 21/10/07 00:42
שנהרגו לחינם בשל הצבא המחורבן שיש לנו.. ומנהיגי הצבא הרשלניים שיש לנו.
- 80.
- 79.
נכשלת, 21/10/07 00:30
ואתה היית הגורם הבכיר ביותר בזמן המלחמה הכושלת לאחר הרמטכל ושר הבטחון
- 78.
- 77.
- 76.
עוד דביל שברח מלבנון ,ברח מעזה ,הפסיד לחיזבלה ,ולא מתביש לדבר מחוץ
יחזקאל, 21/10/07 00:23
לכתלי הכלא כי הוא אחד מאלה שצרכים לשלם על המחדלים
אגב זה אותו השר שברח מלבנון נותן לו הוראות
גמרו את מלאי הפצצות והיהמים בלבנון חשמל נמל רכב ןדלק
אז את מי נצחתם שם
או את מי נצחתם בעזה
ומה הבטחתם אם נסוג
הבאתם קבצתם את כל היהודים שארית הפלטה לארץ ישראל ואנכם מסוגלים לשמור עליה
מושחתים
- 75.
יש לו מזל שכולם שכחו לו את הציטוט של אחרי המלחמה
אני לא, 21/10/07 00:22
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=769745
- 74.
- 73.
- 72.
בתור מפיאניק אני רוצה להגיד לכם
צנובר, 21/10/07 00:09
שבינימין נתניהו לבד יעשה עבודה
יותר טובה ונאורה מכל המושחטים של קדימה, והליצנים מש''ס, והברון ליברמן חויאינה.
- 71.
- 70.
האמת ,,אני לא יכול לומר מה יהיה במלחמה הבאה,,
JIM BEAM, 21/10/07 00:07
אבל מה יהיה במלחמה אחרי ,אני כן יכול לומר לכם,,,, ילחמו ,,,בחרבות וחצים קשתות וקידונים
- 69.
Avi Ecuador, 21/10/07 00:06
והבעיה בכלל לא חיזבאללה כמו שהבעיה לא הייתה קובה במשבר הטילים עם רוסיה.
האמריקאים גמרו את הבעיה שלהם עם חיזבאללה, סליחה, קובה בהפגנת שרירים מול סוריה, סליחה, רוסיה.
אפילו לא היו צריכים ''מלחמה'' עם הקובנים.
האמריקאים השיגו שני ציפורים באותה ''הזדמנו'', כוח ההרתעה שלהם עלה מול רוסיה ו''החיזבאללה'' הבין את מקומו.
הבנתם גנרלים גאונים?
- 68.
הם לא ידעו כי דמם לא ייחשב בדמים....
נתן, 21/10/07 00:04
אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-נִמְנַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מִתְיימֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.
בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !
עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, האָב, האָח, האָחוֹת, הַבֵּן והַבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...
עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !
כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.
ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-לִבְנִי-פֶּרֶץ-פֶּרֶס
שוֹפְטֵי בג''ץ ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !
כמה עצוב, כמה נכון, כמה נורא! ל''ת ענת, 28/10/06 18:14
. הכי עצוב שהקורבנות היו לחינם בגלל הנהגה איומה.שילכו כבר! ל''ת שילכו כבר!, מילואימניק, 28/10/06 14:56
דמם של הנופלים במלחמה המיותרת על מצפונם של מנהיגינו ששלחו אותם למות ל''ת יוסקה, 28/10/06 14:53-
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
חיים נחמן, 21/10/07 04:55
''...וְאֶל מִחוּץ לָעִיר תֵצֵא וּבָאתָ אֶל בֵית-הָעוֹלָם,
וְאַל-יִרְאֲך אִיש וִיחִידִי תָבוֹא שָמָה,
וּפָקַדְתָ קִבְרוֹת הַקְדוֹשִים לְמִקְטַנָם וְעַד-גְדוֹלָם,
ונִיצַבְתָ עַל עֲפָרָם התָחוּח וְהִשְלַטְתִי עָלֶיך דְמָמָה.
ולְבָבְך יִמַק בְך מעצֶר כְאֵב וכְלִימָה -
וְעָצַרְתִי את-עֵינֶיך ולא-תִהְיֶה דִמְעָה,
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
וְהִקְשַחְתִי את-לְבָבְך ולא-תָבוֹא אֲּנָחָה.
הִנֵה עֶגְלֵי הטִיבְחָה, הִנֵה הֵם שוֹכְבִים כוּלָם -
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
סִילְחוּ לי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלוֹהֵיכֶם עָנִי כְּמוֹתְכֶם,
עָנִי הוא בְחַיֵיכֶם וְקַל-וָחוֹמֶר בְמוֹתְכֶם,
כי תָבוֹאוּ מָחָר על-שְכַרְכֶם וּדְפַקְתֶם על-דְלָתָי -
אֶפְתְחָה לכם, בוֹאוּ ורְאוּ: יָרַדְתִי מִנְכָסָי !
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
ושְכִינָה מָה אוֹמֶרֶת ? - הִיא תִכְבוֹש בֶעָנָן רֹאשָה
וּמֵעוֹצֶר כְּאֵב וכְּלִימָה פוֹרֶשֶת וּבוֹשָה...
וְגַם-אֲנִי בַלַיְלָה בַלַיְלָה אֵרֵד על-הַקְבָרִים,
אֶעֱמוֹד אַבִיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹש בַמִיסְתָרִים -
וְאוּלָם, חַי אֲנִי, נְאוּם יי, אִם-אוֹרִיד דִמְעָה.
וגָדוֹל הכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִימָה -
וּמָה-מִשְנֵיהֶם גָדוֹל ? - אֱמוֹר אַתָה, בֶן-אָדָם !
אוֹ טוֹב מִזֶה - שְתוֹק ! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי.
וּבְשוּבְך אֶל בְנֵי עַמְך - אַל-תָשוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסָר כְּלִימָתִי תִשָא והוֹרַדְתוֹ על-קֳדְקֳדָם,
וּמִכְאֵבִי תִקַח עִמְך והֲשֵבוֹתוֹ אל חֵיקָם''.
חיים נחמן ביאליק, בעיר הַהֲרֵיגָה
תמוז-תשרי, תרס''ד
-
- 67.
הסניגוריה הצבאית נ' ועדת וינוגרד ונ' מבקר המדינה
חנן וייס,סא''ל מ, 21/10/07 00:01
הסניגוריה הצבאית נ' ועדת וינוגרד ונ' מבקר המדינה
לשיא אחר של תפלות הגיע צבאנו אחרי מלחמת לבנון 2 כשעתר לבג''צ נגד ועדת וינוגרד ונגד מבקר המדינה עקב העזתם להפיק דוחות שליליים על תפקוד הצבא ופיקוד העורף במלחמה
אביתר בן-צדף פובליציסט
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-25408-00.html?tag=00-00-31
- 66.
חנן וייס,סא''ל מ, 21/10/07 00:00
הונאה והונאה עצמית
לכל הרעות הללו מצטרפת תחושת ה''מִסדר'' - העלית הביטחונית הנה ארגון חברים סגור, השומר בלהט על אחווה ועל חשאיות. לכן, תרגילים משתפרים במפתיע מהצגה בפני מפקד בכיר להצגתם בפני מפקד עוד-יותר-בכיר. כוחותינו, כמובן, אינם יכולים להיכשל; ואם נכשלו - יד לפה! ובעיקר, אין לספר זאת לרמה הממונה.
אביתר בן-צדף פובליציסט
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-25408-00.html?tag=00-00-31
- 65.
הפצוע האנגלי, 20/10/07 23:55
נראית מעודדת הכותרת
כך גם היה לפני מלחמת לבנון השניה
רק מה?
מאז ועד היום הספיקו ליפול איזה 4000 קטיושות
ידי החיזבאלה יצאו על העליונות ואנחנו הובסנו
אני מקווה שאם יהיה סיבוב נוסף לכל הפחות נוכל להגיד שגברנו על אוייבינו
כי כרגע הפסדנו ובגדוללללללללל
- 64.
- 63.
- 62.
קפלינסקי - הערכות ''מלומדות'' כאלה היו גם לפני מלחמת לבנון השניה
אז תפסיק, 20/10/07 23:47
ביצועיו העלובים של צה''ל במלחמת לבנון השניה, יעודדו מדינות אוייב להצטרף למעגל המלחמה נגדנו בסיבוב הבא.
לא צריך להיות גנרל גדול כדי לנחש שאם תפרוץ מלחמה נוספת בינינו לבין החיזבאללה, יצטרפו אליה גם איראן וסוריה וייתכן שגם מצרים תצטרף אליה באיזה שהוא שלב, כאשר ההנהגה שלה לא תוכל לעמוד בלחץ דעת הקהל שיקרא לה להצטרף למלחמה.
אם זה אכן יהיה המצב, אז במלחמה הבאה זה יהיה בלתי אפשרי להתגבר על איראן, על סוריה, על החיזבאללה ועל מצרים רק בעזרת נשק קונבנציונלי.
אם הסכסוך היה מוגבל רק לסוריה ולחיזבאללה, אולי אפשר היה להכריע את המערכה הבאה רק בעזרת נשק קונבנציונלי.
אבל ברגע שמיני-מעצמה כמו איראן ומדינה כמו מצרים תהיינה מעורבות גם הן בסכסוך, זה כבר ישנה את כל התמונה וזה עלול להביא לקריסתו של צה''ל שבקושי הצליח לפני שנה להתגבר על 2000 לוחמי חיזבאללה.
אם ניקח בחשבון גם את הרפיון בהנהגה המדינית והצבאית, העייפות בציבור, אובדן האמונה בצדקתנו ובזכותנו על א''י, סרטן השמאל שמכרסם בנו והורס כל חלקה טובה ועוד סיבות רבות שמדרדרות אותנו, ונשווה את כל הרעות החולות האלה למוטיבציה האדירה ולנחישות של אוייבינו, אני מגיע למסקנה שבסופו של דבר לא תהיה לנו ברירה אלא להשקיט את האיזור בעזרת כמה גלולות הרגעה מדימונה, דבר שתוצאותיו תהיינה הרות אסון לאיזור כולו ובמיוחד לנו.
אז אדון קפלינסקי, טול קורה מבין עיניך כי העניינים הרבה יותר מסובכים מכפי שאתה מתאר והציבור הרבה יותר חכם מכפי שאתה חושב.
- 61.
עם טפש יושמד, 20/10/07 23:44
הסניגוריה הצבאית נ' ועדת וינוגרד ונ' מבקר המדינה
לשיא אחר של תפלות הגיע צבאנו אחרי מלחמת לבנון 2 כשעתר לבג''צ נגד ועדת וינוגרד ונגד מבקר המדינה עקב העזתם להפיק דוחות שליליים על תפקוד הצבא ופיקוד העורף במלחמה.
לכאורה, צריך הצבא לחקור את תפקודו, ולהפיק לקחים. ועדת חקירה (ואין משנה האם זו ועדה ממלכתית, או ממשלתית) מסייעת לו להתמקד במטרה. בפועל, הצבא מפחד, כיוון שדוחות של ועדות חקירה אינם יכולים להישאר במרתפים, ולהעלות אבק. לפחות, יידרשו להתיז כמה ראשים בעקבותיהם. לכן, עובדת כעת הסניגוריה הצבאית שעות נוספות, כדי לסכל את עבודת ועדת וינוגרד, ולדחות את פרסום מסקנותיה ככל האפשר - או, לפחות, עד שיסיימו הקצינים את כהונתם, וייצאו לעולם, שכולו טוב, מינויים בכירים ופנסיות שמנות במיוחד.
ואל תתפלאו למצוא, בעוד סיבוב מינויים, או שניים, את אלוף-משנה אורנה דוד, הסניגורית הצבאית הראשית, כתא''ל (בדרגה אישית, או כפרקליטה הצבאית הראשית), או אפילו כמועמדת להיות אלופה (כנשיאת בית-הדין הצבאי לערעורים). כשתסיים להטריד את ועדת וינוגרד ואת מבקר המדינה ולהתישם, הרמטכ''ל, סגן הרמטכ''ל היוצא והרבה אלופים ותא''לים ייוותרו חייבים לה הרבה; וכנראה, יתגמלוה בהתאם.
אל''ם דוד תבעה מוועדת וינוגרד להבהיר ''האם בכוונתה לשגר מכתבי אזהרה לקצינים, העלולים להיפגע ממסקנות הדוח הסופי. ולא, תעתור [הסניגוריה הצבאית, כפי שכבר עשתה לפני כחודשיים] לבג''צ'' - דיווח אתר msn - ''גורמים בסניגוריה הצבאית חוששים, כי גם קביעות ערכיות עלולות לגרום נזק לקצינים, ששירתו בתפקידי מפתח בזמן מלחמת לבנון השנייה''.
אני מניח, שבשום מדינה נורמלית לא היו מתירים לצבא לעתור נגד ועדת חקירה ונגד מבקר המדינה, שמונו לחקור את מחדליו. ברפובליקת הבננות הישראלית לצבא יש מדינה; ולכן, מותר לו לעשות הכל באין פוצה פה ומצפצף.
- 60.
אלה גלילי, 20/10/07 23:31
וזאת תהיה תרומתך הגדולה ביותר לעם ישראל.-
אני מוכן להקים עמותה שתשלם לו כדי שלא יכנס לפוליטיקה
מי מצטרף?, 21/10/07 00:25
נגייס תרומות ונשלם לקציני צה''ל כדי שלא יתערבו בפוליטיקה.
-
- 59.
אלון, 20/10/07 23:20
רק כשהכומתות השחורות שלטו במטכ''ל - בשנות הששים - היתה שם דרך ארץ ועבודה אמיתית. מאז שהחירניקים ואחריהם הכחולים נכנסו למטכ''ל במספרים גדולים מידי - ודחקו את הכומתות השחורות החוצה - החל צה''ל לעסוק יותר מידי ביחסי ציבור וקשרי עתונות ופחות מידי בעבודה נטו. צריך להחזיר את הכומתות השחורות למטכ''ל ומהר.-
צודק ב100 אחוז, מומלץ על שילוב הכומתות השחורות והכחולות, ולהחזיר
טורונטו טורונטו, 21/10/07 00:53
את החי''ר ושאר הלוחמים לפרופורציות הנכונות,
-
- 58.
בעל זכרון ארוך, 20/10/07 23:12
הוא מזכיר לי את אותם הגנרלים שמבטיחים כי '' במועד ב' נעבור את המבחן''.....
הוא רק שוכח ש:
1. במלחמות א-י-ן '' מקצה שיפורים''
2. גם האוייב לומד ,ואוי למדינה שנלחמת את המלחמה ה-ב-א-ה בצורה ובאופן שהייתה אמורה להלחם במלחמה...הקודמת!!!
- 57.
- 56.
- 55.
במלחמה הבאה, 20/10/07 23:01
הם אמנם לא משרתים בצה''ל אבל הם ידרבנו את הלוחמים בצריחות ''היידה ביבי'' וסכינים.-
אתה בטח מתכוון למשפחת פרס המהוללת
שורו, 20/10/07 23:30
כל גבר במשפחה הזו היה לוחם מהולל - במיוחד הסבא שמעון-
הצ'ופצ'יק, 20/10/07 23:51
תגיד יש גבול לשטויות שאתה יכול לדבר ?
סבא שמעון באמת לא היה לוחם
אבל הייתי מציע לך ללכת לבדוק מה עשה אחד
חמי פרס. חאלס לדבר שטויות אה ?-
חמי פרס עשה תובלות משדה דב לרמת דוד. וזהו!!!!!
הוא היה ג'ובניק, 21/10/07 02:56
אבא שמעון דאג שלא יסכנו אותו יותר מדי
-
-
אין בקדימה לוחם אחד כולם שם אחד אחד
מצביע על גנבים, 21/10/07 00:03
כושר לקוי, חוץ ממופז שהג'ובניקים עבדו עלין וזרקו אותו להיות שר התחבורה שהוא המשרד היחיד בממשלה שלא מקבל תקציב.
-
אזרח, 21/10/07 00:05
השוּעָל (קוים לדמותו)
הוא עוד יקבור את כולנו... !
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
השועל הערום, הנואל
שהונה את עמו ישראל.
הוא עתיד עוד לקבור את כולנו... !
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו
השועל החמקמק, הכושל
שבבינת בני עמו מזלזל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
מאחור יצחקו פוחזות
עיניים לועגות, מלעיזות.
הוא עוד יטמון פח לכולנו...
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
השועל התככן, השפל
שלשררה ולכוח פוזל.
הוא עתיד עוד למכור את כולנו...
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו
העסקן הניצחי, המועל
באמון בני-עמו, ישראל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
מאחור ירעמו מהדהדות
לכבודנו מטחי יריות.
הוא עוד יקבור את כולנו... !
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
הצלופח החלקלק, המהתל
שלמנעמי השלטון התרגל.
הוא עתיד עוד לקבור את כולנו... !
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו...
''חתרן בלתי נלאה'' מתפתל
שעיניו לכבוד מגלגל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
תלוונו שדרה ארוכה של נרות
עת נִיטַמֵנָה (עָמוק) בתוך שורת ארונות.-
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה.... הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...
עמי, 21/10/07 02:54
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה.... הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה.... המַמְלַכְתִּי, המַלְכוּתִּי, האַלְמוּתִי, הסַמְכוּתִי, החָזוּתִי, חֲסַר-החָזוֹן, הנוֹכְחִי, העַכְשָווִי,
אֵיך... ? אֵיך... ? אֵיך... ? וְכֵּיצַד... ? את חֶרְבּוֹן-חוּרְבָּן אוֹסְלוֹ - בחוסר תְּבוּנָה עִיקֶשֶת-נֶחֱרֶצֶת-נִמְרֶצֶת כָּזוֹ,
בֱּקַלּוּת-דַּעַת בִּלְתִּי-נִסְבֶּלֶת, נוֹרָאָה- אָיוּמָה-מַחֲרִידָה-פַאטַאלִיסְטִית שֶכָּזאת, עלינו הֵשִית, הֵמִיט והֵבִיא ?
אֵיך מֶשֶך שָנִים בְּשִיטָתִיוּת אָחֵז את עינינו, שִטָה בָּנוּ, הוֹלִיכנוּ שוֹלָל, עַם שָלֵם (!), בהִתְחזוּתוֹ לנָבִיא...
''מזרח תיכון חדש'' הִצְהִיר, אֲנִי, רַק אָנוֹכִי, אֱזוֹם, אָקִים ואָבִיא !
דָּם כּה רַב נִשְפַּך לשָוְוא מאז בעטיו, דָּם כּה רַב, דָּם יְהוּדִי וערְבִי.
הגַאלִיצְייאנֶר הַלָזֶה.... האָנוֹכִיּי, החַתְרָנִי, התַכְכָנִי, התַכְסְסָנִי, הסַכְסְכָנִי, החַיְיכָנִי, הכּוֹחָנִי, הכּה בִּלְתִּי-חִינוּכִי, הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...
כמעט כל דבר בּוֹ נָגַע, אותו עָשַה, נִרְאָה תָּמִיד מִשוּם-מָה, סַסְגּוֹנִי, מְלָאכוּתִי, עַרְטִילָאִי, שַבְרִירִי, פַּזְּרָנִי, גַּנְדְּרָנִי, בִּלְתִּי-יַצִּיב, חָלוּל, נָבוּב, רֵיקָנִי,
צֵל מִתְּעַרְבֵּל, מִתְּעַרְפֵּל, מִתְּפַּתֵּל, צֵל מְהַתֵּל, צֵל קְלוֹקֵל, מִתְּעַקֵל, עַקְמוּמִי, צֵל מַשְלֶה, הָזוּי, שָגוּי ובָּדוּי, לִיווה צְעָדָיו, צֵל דִימְיוֹנִי, תַּעֲתּוּעִי
בתוכן דבריו, בָּם גָלוּם חֶזְיוֹן שווא, לא תִמְצָא, לוּ אַף חִיפּשְת, דבר-מה מַעֲמִיק, מַשְמָעוּתִי, עֶרְכִּי, מַהוּתִי, מְצִיאוּתִי, אֲמִיתִּי,
בסופו של דבר, אף כי הסתובב רבות בעולם, שייך היה ''לכולם'' (ציפית ממנו להיות וודאי עַצְמָאִי, מִקְצוֹעִי, תַּכְלִיתִי),
בָּחַר להיות יְצוּר מִתְקַרְנֵף, מִתְחַנֵף, מִתְחַפֵף, מִתְבַּלֵף, מְזַיֵיף, לַחֲלוּטִין מִשְתַּקֵף, ולְגַמְרֵי, לְגַמְרֵי, עֲלוּתִי, גָּלוּתִי, בְּדוּתִּי ותְּלוּתִי.
הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה... הפוֹלָנִי ? הוִישִינוֹבִי ? הבּוּקוֹ-וִינוֹבִי ? הבַּקְבּוּקִי-נוֹבִי ? הקִישִינוֹבִי ? הקִישְטָה-הקִישְטָה- וִינוֹבִי !
הלִיטָאִי ? הלְטָאִי ? הלוּלְיָינִי, הנַפְתּוּלִי, הערמומי, התחמני, התַכְכָנִי, התַכְסְסָנִי, הלַהֲטוּטָנִי !
בחייו מְצוּחְצָח, מְגוֹהָץ, מְעוּנָב, מְגוּנָב, מְקוֹרָב הָיָה - רִווחִי, רַאַוותָנִי, גַּאַוותָנִי, אַהֲבְתָנִי, תוֹעֲלְתָנִי, נֶהנְתָנִי,
אוֹפִי זוֹמֵם, תַּחְמָן-תַּכְכָן, תַכְסְסָן-סַכְסְכָן הָיָה לוֹ, אוֹפִי אֲשֶר רוּבּוֹ כְּכוּלוֹ הָיָה, נִשְאַר וְנוֹתָר חַתְרָנִי
איש תְּאֵב שִלְטוֹן ושְרָרָה בְּלִי מֶצרִים, לְלא-מַעֲצוֹרִים, בְּלא-רֶסֶן וגְּבוּל, הֲפַכְפַּך וצָבוּעַ, שְאַפְתָּנִי.
-
-
-
- 54.
אוי, 20/10/07 22:59
לאברהם הירשזון היתה חברה צעירה. לילך נחמיה שמה. בעולם שבו חיים הירשזון ואולמרט חברות היא ערך עליון, ולחברים צריכים לדאוג.
ומהי בעצם ההגדרה של ''חבר''? חבר הוא אחד שאתה דואג לו ועוזר לו - אבל לעולם באמצעות כספים ומשאבים שאינם שלך. ברגע האמת גם הוא יגמול לך ב''חברות'' - באמצעות השליטה במשאבי הציבור שהופקדו בידיו.
על פי טיוטת כתב האישום שהוגש שלשום, התברר שהירשזון רצה לדאוג לחברה שלו. אז הוא אירגן סידור נחמד: לילך נחמיה קיבלה משכורת של 5,000 שקל בחודש ממשרד עורכי הדין של ברוך אדלר - מבלי לעבוד שם בפועל - כשבמקביל הוגדל שכר הטרחה ששילמה הסתדרות העובדים הלאומית למשרדו של אדלר. וזוהי תמציתה של החברות: אני אשתמש בכסף של אחרים כדי לדאוג לך.
אבל לנחמיה היה תיאבון גדול: 5,000 שקל לא הספיקו לה כמובן. מה שמביא אותנו לחקירה פלילית אחרת, שנפתחה השבוע, נגד ראש הממשלה. אחד המינויים המפוקפקים שעשה אולמרט כשהיה שר התמ''ת הוא מינויה של נחמיה לג'וב חדש, שהומצא בעבורה, של סמנכ''לית הרשות לעסקים קטנים.
אולמרט ויד ימינו רענן דינור מינו את נחמיה לתפקיד הזה, אף שנפסלה על ידי ועדה ציבורית מלכהן בתפקיד אחר ברשות הממשלתית לתיירות, בגלל הזיקה הפוליטית שהיתה לה ובהיעדר כישורים מיוחדים.
בחקירות הפליליות יוכלו כמובן אהוד אולמרט ואברהם הירשזון למוטט את כל הקו של הפרקליטות:
הרי איך אפשר בכלל לטעון כי לילך נחמיה חסרה כישורים מיוחדים אם הצליחה להפוך לחביבתם של הירשזון ואולמרט?
- 53.
זהבה, 20/10/07 22:47
אברהם הירשזון היה עסקן פוליטי קטן שלא היה ראוי להיות שר אוצר או חבר כנסת. על פי טיוטת כתב האישום, הוא היה גם נוכל קטן שגנב מיליונים בשיטות העלובות ביותר: מזומנים במעטפות וחשבונות הוצאות מנופחים.
אבל הירשזון אינו הסיפור כאן: מה שחשוב יותר הוא מדוע מונה לתפקיד שר האוצר, וכשמונה לתפקיד - מדוע המערכת הפוליטית והציבורית שתקה.
הירשזון הוא חוליה נוספת בשרשרת מינויים עלובים של ראש הממשלה אהוד אולמרט; עסקן פוליטי קטן שאולמרט ידע שהוא יכול ''לסמוך עליו''.
בתי המשפט אוהבים להתפלפל עד אין סוף בשאלה מהי ''הפרת אמונים''. אבל כל בן אדם עם שכל ישר מבין היטב מהי הפרת אמונים כשהוא רואה אותה. מינויו של טיפוס מסוגו של הירשזון לתפקיד שר האוצר אולי אינו פלילי - אבל מדובר בהפרת אמונים כלפי הציבור, שעל נכסיו ורווחתו מופקד ראש הממשלה.
- 52.
מזל גדול שברק שר הבטחון בימים אלה !!
אזרח, 20/10/07 22:45
ברק מפקדו הבכיר של ביבי בעבר , ומי שהביס אותו בגדול בבחירות , ידע לטפל בפרסים, חיזבאללה, וחמאס , בחוכמה ותחבולות תעשה לך מלחמה !! לא בפה בעיתון וטלוויזיה-
-
איך למד עודד תאומי את תפקידו של הרמטכ''ל (האהוד הברק) במחזה ''ערפל''.
עודד תאומי, 21/10/07 03:06
איך למד עודד תאומי את תפקידו של הרמטכ''ל (האהוד הברק) במחזה ''ערפל''.
שאלה: איך למדת אותו ?
תשובה: ''יש לי שלוש תוכניות מוקלטות של שיחת ועידה עם ברק. אני צופה בהן המון. לא כדי
לחקות אותו, אלא כדי לקרוא בעיניים שלו איזו הארה לגבי המבנה הנפשי של הדמות.
לא מעניינת אותי ההקבלה הממשית למציאות''.
שאלה: והיתה הארה כזו ?
תשובה: ''כשהוא מספר למשעל שהוא לא ברח ממקום התאונה, הוא מתאר את המצב, ובתיאור
שלו יש תחושה שהוא היה בהלם. הוא מביא דוגמא בראיון ואומר: ''תאר לך שאלוף
הפיקוד היה נקרא לצומת בית ליד לאחר הפיגוע, האם התפקיד שלו היה לגשת לפצועים,
או לוודא שהכל עובד נכון?''. פחות או יותר. ופתאום אמרתי:
מה פתאום הוא מביא את הדוגמא הזו ?
הוא הרי לא הגיע למקום אחרי האסון, הוא היה שם כל הזמן.
אני חושב שהוא היה בהלם בשעה שקרה האסון, כי האופציה השנייה - שהוא לא היה
בהלם ובאינסטינקט לא ניגש לפצועים - היא לא אנושית. במחזה זה המצב, למרות שאני
לא מודה בזה כלפי חוץ''.
מתוך ראיון עם עודד תאומי אשר גִלם במחזה ''ערפל'' את תפקידו של רב אלוף אבנר סלע, רמטכ''ל צאלים ב' (האהוד הברק) על איך וכיצד למד את דמותו ואת תפקידו.
-
-
''אני רצתי לפצועים. אהוד לא ניגש.''
עמירם לוין, 21/10/07 00:32
''אני רצתי לפצועים. אהוד לא ניגש.''
''אני רצתי לפצועים.
אהוד לא ניגש.
היו שני פצועים שזה הרתיח אותם.
אני לא הסתכלתי עליו.
לא יודע מה הוא עשה.
אולי דבר בפלאפון,
אבל לא ניגש.
אולי היה בהלם''.
אלוף עמירם לוין בהתייחסו להתנהגותו ולהתנהלותו של הרמטכ''ל (האהוד הברק) באסון צאלים ב'.-
חזי שלח, 21/10/07 02:47
''לא עשה כלום''
הגיע הזמן, שמישהו שלא היה בצאלים כאשר אירע שם האסון ייצג את כל מי שלא היו שם אך יודעים בדיוק איך התנהג הרמטכ''ל אז. צריך רק להסתמך על מה שאהוד ברק בעצמו אמר, ומה שאמר מתאים למה שאמרו האחרים שהיו שם, אלופים ופחות מאלופים.
אני יודע שהוא דיבר אמת כי מה שאמר הוא בהחלט לא לטובתו, מעיד על אופיו ומחדד את השאלה, מיהו האיש הרוצה עכשיו להיות ראש הממשלה.
ברק אמר שהוא לא ברח ולא הפקיר פצועים. יש להניח שבאמת לא ברח, ואין ספק שלא הפקיר פצועים. הוא לא היה יכול להפקיר כי הפצועים היו בידיים נאמנות. מה כן עשה ? הוא לא עשה כלום. וזהו לבו של העניין. על פי דבריה של מבקרת המדינה, ברק הציג לפניה עמדה חד משמעית: הוא נהג כפי שנוהג רמטכ''ל, והיה עליו לעסוק ב''קשירת קצוות''.
אבל ממתי רמטכ''לים קושרים קצוות ? ובייחוד באירוע כזה, כשמסביב המוני קושרי קצוות פוטנציאליים, והיחידה הצבאית היא אירגון מיומן ומשופשף – סיירת מטכ''ל ? מה היה שם לקשור ? היה צריך לדווח על האסון, להזעיק מסוקים לחילוץ, להורות אולי על תיגבור האמצעים הרפואיים ולהכניס לכוננות בתי-חולים. האם מישהו מאמין שהיה צריך רמטכ''ל שלם בשביל כל הדברים האלה ?
לעומת זאת, יש לשים לב מה עשו האלופים שהיו שם: אורי שגיא, עמירם לוין ושמואליק ארד רצו אל הפצועים, עזרו לחבוש, עודדו, פשוט כרעו לידם, כי גם כשכואב נעים שאלוף מחזיק לך את היד ואומר כמה מילים של בן אדם נבוך.
בן אדם, זו מלת המפתח, ואני מציע שבנקודה זו נפסיק לחקור ונסיק את המסקנה היחידה המתחייבת מן האירוע ומהתנהגות הרמטכ''ל של אז: הוא פשוט לא בן אדם.
תרבות הניסוח שלי בעניינים כגון אלה היא נטולת רחמים ולקוחה מהלקסיקון הבדוק והמדוייק של הדור שאליו אני שייך ושל הסביבה הצבאית שבה גדלתי. אני מכיר היטב ומקרוב את הרמטכ''לים שבאו מהסביבה ההיא, ושלא יבלבלו לי את המוח על מצבים היפותטיים. מוטה ורפול ומוישה וחצי ודן שומרון לא היו סוגרים שום קצוות ולא מדווחים לאף אחד. הם היו הדוגמא שלפיה נהגו אורי ועמירם ושמואליק.
העובדות ברורות: אהוד לא ברח, הוא עמד שם שלוב ידיים. אין לי ספק שהיה מזועזע, אך הוא לא לכלך את הידיים ולא כרע על מנת לעודד. מי שלא יבחר בו בגלל זה להיות ראש ממשלת ישראל, או שהוא עדיין רוצה את נתניהו, או שהוא סתם יפה נפש, או שהוא דוגל באימרה הרומית, שמדבר אחד מסיקים על כל היתר.
חזי שלח
תל-אביב-
''הסתכל איך שמטפלים, הסתכל על איך שמתרוצצים. הוא פשוט עמד ולא זז''
יעקב, 21/10/07 03:04
''זה שאמרו שברק דיבר בטלפון זה לא נכון. הוא עמד שם עם פרצוף רציני והוא פשוט הסתכל.
הסתכל איך שמטפלים, הסתכל על איך שמתרוצצים. הוא פשוט עמד ולא זז וממה שאני ראיתי הוא לא דיבר בפלאפון ולא בקשר. ממה שאני ראיתי, הוא לא ניהל בפועל את פינוי הפצועים ולא פיקד על האירוע''.
יעקב, לוחם בסיירת מטכ''ל
-
-
אלמגור ונצר, 21/10/07 02:55
בלדה לחובש
הם התקדמו לאט, הכל היה רגוע,
מנגד הנהר וגומא מרשרש.
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע !
אני כבר בא – ענה לו החובש.
עלינו על מוקש ! – צעק אז הפצוע,
אני כאן לצדך – ענה לו החובש.
ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע,
מעבר לנהר, לגומא הרוחש.
השאירו אותי כאן – בקש אז הפצוע.
עזוב שטויות – ענה אז החובש.
תציל את עצמך – בקש אז הפצוע.
אני נשאר אתך – ענה לו החובש.
והם נותרו שניהם, והשדה פתוח.
והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש.
אנחנו אבודים – מלמל אז הפצוע.
אחוז בי טוב – ענה לו החובש.
נפצעת גם אתה – מילמל אז הפצוע.
עזוב זה לא נורא – ענה לו החובש.
האש כבדה, כבדה ! קשה, קשה לנוע.
רק לא להתייאש, רק לא להתייאש.
אזכור אותך תמיד – נשבע אז הפצוע.
רק לא ליפול – מילמל אז החובש.
שלך עד יום מותך – נשבע אז הפצוע.
היום הוא יום מותי – ענה לו החובש.
פתאום ענן-אבק, פתאום עלתה הרוח.
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו ! הם באים ! – יבב אז הפצוע,
אך לא שמע מלה מן החובש.
אחי, אחי שלי ! – יבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש.
אחי, אחי שלי,
אחי, אחי שלי,
אחי ! ! ! ....
מילים: דן אלמגור
לחן: אפי נצר
-
-
כמו שהציל את מדחת יוסוף בקבר יוסף
אלי, 21/10/07 01:22
מפקיר פצועים למוות-למה אנו זקוקים לחסר חוט השדרה הזה?
למה מפלגת העבודה לא יכלה לנפק לנו משו מוצלח מהטפלון הזה?
-
- 51.
- 50.
- 49.
מישהו סגר לי את tv-links.uk היום זו בעיה שקפלינקי יפסיק לבלבל תמוח (ל''ת)
והשאר שטויות, 20/10/07 22:39
- 48.
צבא מלא שמאלנים אולי טוב לצד פרפרים כולם סורסו כבר רק אחמדינגד (ל''ת)
יושיע אותנו, 20/10/07 22:35
- 47.
- 46.
אדם רדוד. אני בהלם שכל השנים הללו הוא היה בצה''ל. (ל''ת)
יואל. סגן אלוף, 20/10/07 22:32
- 45.
שמאלן אוהב ערבים שמשרת בצבא למה זה טוב? מה יצא מזה קוטף זייתים?? (ל''ת)
זה מה יש לך, 20/10/07 22:30
- 44.
כל עוד יש ליפי נפש שמאלנים השפעה, צה''ל מסורס.
אייל, 20/10/07 22:29
אחד מהתורמים העיקריים להשפלה שספגה ישראל ולאבידות מיותרות הוא לא אחר מאשר אופיר פינס יפה הנפש. כאשר היה ברור שטילים משוגרים מעיירה X, הועלתה הצעה להחריב את אותה עיירה, כדי להשמיד עד כמה שיותר את יכולת השיגור ולאפשר לכוחות קרקע כניסה בטוחה. ישב לו הפלצן במגדל השן שלו והתעקש שזה ''לא מוסרי'' להחריב את העיירה, כי אולי יש שם ''חפים מפשע''. עקב כך המשיכו הטילים לפגוע בחפים באמת מפשע בצפון הארץ ונפלו גיבורים במלכודות המוות של החיזבאללה, שנשארו על טילם. כמובן שאופיר וחבריו יתנערו בכל תוקף מאחריות, תוך הפגנת צדקנות זועמת.
כל עוד מכהנים סבוטז'ניקים כמו מר פינס בתפקידי מפתח, צה''ל מסורס וכולנו נשלם את המחיר על כך-חיילים ואזרחים כאחד.-
לא רק פינס התנגד מטעמים ''מוסריים''. גם מפקד חי''הא התנגד מאותן סיבות (ל''ת)
מישהו שיודע, 21/10/07 00:03
-
- 43.
- 42.
מה עם השחצנות מלפני 30-40 שנה: ''את לבנון ננצח עם תזמורת צה''ל''? (ל''ת)
לא שוכח, 20/10/07 22:26
-
אייל, 21/10/07 01:34
-
- 41.
אדוני הגנרל, הבעיה היא לא החיזבאללה. הבעיה היא אולמרט.
גולני, 20/10/07 22:26
צה''ל ידע לפרק את חיזבאללה גם קודם.
רק שחבורת החובבנים אולמרט-פרץ-חלוץ לא ידעה מהחיים של עצמה.
- 40.
קפלינסקי, סיימת לבלוע כבשים בחווה של עומרי שרון המפיונר ? (ל''ת)
לינדנשטראוס, 20/10/07 22:25
- 39.
אדון קפלינסקי, הכריזו כבר רשמית על התקיפה בסוריה.
ע, 20/10/07 22:24
אני לא מבין מה הערפל סביב הפרשה הזאת , למה אי אפשר לתת מידע על התקיפה שכבר פורסמה באופן רשמי. למה להיתמם? מה זאת התגובה הסתומה הזאת שלך?
- 38.
אבי, 20/10/07 22:21
אוליכדאלקחתבחשבוןשגםבחיזבאלהלמדומשהו...חששנישאנחנומתכונניםלנצחבמלחמהשהייתה.
- 37.
רק פינוי ניקוי של השמאל העמלקי אל אחיהם בעזה תביא את הנצחון (ל''ת)
פינוי מייד, 20/10/07 22:17
- 36.
- 35.
שוב הקשקשת משתלטת..ראינו איזו הצלחה אתה במלחמה הקודמת
לוחמת, 20/10/07 22:15
אויל משריש,בדיבורים אתה חזק...
- 34.
רק אם אולמרט יוחלף ויבוא במקומו נתניהו !
אולמרט הוא, 20/10/07 22:14
יש לנו צבא חכם וחזק מפקדים טובים וגם שר ביטחון לא רע ,רק ראש הממשלה שלנו הוא 0,ולכן אם נדע להטיס אותו כמו שהטסנו את פרץ אבו-שפם וחלוץ השחצן אז ננצח כל חיזבלון.
- 33.
- 32.
השאלה היא האם רוצים לטפל בחיזבאללה
לואי ליפסקי, 20/10/07 22:09
לדעתח, קפלינסקי גם ידע בקיץ 2006 איך להתמוד עם החיזבאללה. כשלונו האישי נבע מכך שפחד יותר על כסאו מאשר על חיי עם ישראל, ולכן היה צייתן לציר חלוץ-אולמרט.
מי שמוביל היום את המדינה הוא אותו אחד שעמד לימין שרון בביצוע ההתנתקות המיותרת ואף הדיח רמטכ''ל מצוין באיש שכל התאמתו היתה נכונות לציית לשרון ואולמרט בשימושם בכלי המדינה לטובתם האישית.
צה''ל יודע לטפל גם בחיזבאללה, גם בסוריה וגם בחמאס המתחמש ומתעצם. צריך רק להעיף את אולמרט ואז צה''ל יוכל לעשות זאת.
- 31.
-
- 30.
מוטי בר-נס, 20/10/07 22:06
אלוף קפלינסקי הינו עוד אלוף שהשתמש בצה''ל קרדום לחפור בו לכיוון תפקיד מנכ''ל או פוליטקאי.
האלוף קפלינסקי מצטרף לעוד שורה ארוכה של אלופים שמשרתים בקושי שנתיים בתפקיד, לא יודעים איך לבצע את תפקידם ואח''כ פותחים פה גדול.
ולענייננו אם הוא כזה חכם למה לא ראינו קצת מזה במלחמת לבנון השנייה.
אם ניתן לגנרלים לנהל את העניינים אנחנו נהייה כל הזמן במלחמות וכל הזמן נבזבז כספים על עוד ועוד נשק.
הגיע הזמן להשאיר את האלופים בתפקעד לפחות 5 שנים שילמדו איך צריך לעבוד ואז אולי יהיה להם זכות דיבור.
- 29.
לא די להוריד 18 קילו, צריך להיות גם עם מנת משכל מתאימה. (ל''ת)
מרכזי מורית, 20/10/07 22:05
- 28.
יש לנו עניין עם צויוי דתי איסלאמי
משה דגן, 20/10/07 22:04
אנשים התעוררו...שום סנקציות לא יועילו כי אלוהים מבקש מעכברי נאזאד ומהאיסלאם להשמיד את ישראל ולשחרר את פלסטין הקדושה... נו יש טילים נגד כזה דבר ???? יהיה שמח פה...
משה דגן מאסלו נורבגייה
- 27.
- 26.
במלחמה תיפקד כמו דחליל ועכשיו פתח את הפה שלו.............. (ל''ת)
רוני, 20/10/07 22:03
- 25.
- 24.
קפלינסקי, איך הרגשת כשהדם ניתז מהסכין האישית שלך במלחמה ? (ל''ת)
דגנראט, 20/10/07 22:02
- 23.
צריך להשיב את הנוצרים ללבנון על אפם וחמתם של המוסלמים!!!!!!!!!!!!!! (ל''ת)
השבת הנוצרים לל, 20/10/07 21:58
- 22.
עוד במדים הוא קורא להחזרת הגולן-שחצנות נוראית!!
עידו, 20/10/07 21:58
-
זה מזכיר לי את השחצנות של מלחמת יום כיפור!!
עדינה, 20/10/07 22:59
היתי חיילת צעירה אז כל קציני הצבא הבכירים הסתובבו כמו אלילים עם חזה נפוח ''נפר להם את העצמות'' הם אמרו. ומה התוצאות:
חורבן בית3 ו2600 הרוגים
-
- 21.
- 20.
- 19.
- 18.
- 17.
''אנחנו יודעים כיצד להתמודד עם המלחמה ועם הטרור הזה''
רינת, 20/10/07 21:45
רואים את ''הידע'' משך 7 שנים בשדרות!!!
- 16.
ראינו ושמענו...גיבור גדול!...בפה!
אבי, 20/10/07 21:43
רק פושטים דגנרלינו מדים ומיד חוטפים פטפטת...!
את יכולותיך וביצועיך,שלך ושל הבוס שלך הטייס ראינו וספגנו...
באמת היה מרשים ולכן נמשיך לממן אתכם במיליארדים רבים של דולרים,משכורות ,רכב,תנאי שירות ומיטב צעצועי המלחמה של הדוד סם.
אחרת איך תבצעו את הפיאסקו הבא מול יחפני החיזבאללה?
הנורא מכל אולי הוא לא הביצועים הכושלים שלכם אלא הרהב הריק ממעש!!!
הביתה! ושקט!!
- 15.
זיו, 20/10/07 21:40
ממש אי אפשר להבין איך לא חשבו על זה לפני כן. לתת להם בראש, להפציץ אותם שוב ושוב עד שיבינו שאנחנו הטובים והם הרעים! חבל בכלל לנסות לשכנע אחרים בצידקתנו כשאפשר להמשיף ולהפציץ!!
- 14.
קשקו! מאז קום המדינה לא למדה שום ממשלה שום לקח
@ פרשנות, 20/10/07 21:36
לא צבאי ולא פוליטי, לכן המדינה על סף התפרקות למרות מצבה הכלכלי היחסית טוב. מסקנה לנהל כלכלה זה דבר אחד ולנהל מדינה זה דבר אחר כי להרויח כסף אפשר כמעט בכל מקום בעולם לא צריך דוקא מדינה בשביל זה (אצל יהודים זה קצת יותר מורכב כמו כל דבר אצל יהודים).
- 13.
- 12.
- 11.
תמרה, 20/10/07 21:25
שוּם דָבָר לא רוֹגֵעַ
''אני תוֹהֶה אם לא רוֹצִים לעורר שֵדִים רְדוּמִים. הוועדוֹת הגיעו למָבוֹי סָתוּם. מעוֹלָם לא קיבלנו מידע חד-משמעי לגבי מָה שֶקָרָה. יש מִיסְתּוֹרִין רַב. אנשי היחידה מִשְתַּדְלִים שלא לדוּן בזה יותר מדי.... יֵש שְאֵלוֹת רַבּוֹת שֶאֵין עֲלֵיהֶן תְשוּבוֹת. זֶה מְשַגֵעַ''. נחשון, אביו של רז טבי זכרונו לברכה, לוחם השייטת אשר יחד עם אחד-עשרה מחבריו נהרג בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון.
''לפני כמה ימים טילפן אלי אבא, אָדָם אַלְמוֹנִי שאני לא מכירה אותו, והוא אמר לי שהוא לא ילך ביום הזיכרון לעצרת הזיכרון. אני שואלת אותו: למה ? אז הוא אמר לי : ''כִּי אֲנִי לא יָכוֹל לַשֵאת שֶאוֹמְרִים 'בָּנֵינוּ', זֶה לא 'בָּנֵינוּ', זֶה הַבֵּן שֶלִי''. דליה דורנר, שופטת בית המשפט הגבוה לצדק.
מוקדש לזכרם של שנים-עשרה לוחמים גיבורים ואמיצים של השייטת אשר נפלו בלבנון.
תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.
בְּדִיוּק בֵּן, בֵּן-אָדָם, בֵּן הַאָדָם, יְצוּר בַּעַל-רוּחַ, גוּף, לֵב, רֶגֶש, תְחוּשָה, נְשָמָה, מַחֲשָבָה,
אוֹתוֹ חוֹשֵב וסָבוּר הַצָּבָא
כִּי הִנוֹ רְכוּשוֹ הַפְּרָטִי וְכִּי לַהוֹרִים (בּוֹא לא נֹאמַר ''כְּלָל'')
זֶה לֹא נוֹגֵעַ
אֶת מַחֲשַבְתָּם שֶל הוֹרִים, לְאַחַר מוֹת בָּנוֹת וּבָּנִים,
בְּמֶשֶך כָּל וּמְלוֹא מַהֲלָך חַיֵיהֶם,
מַעֲסִיק הַנוֹשֵא בְּלִי-הֶפְסֵק, מַטְרִיד לְלֹא-הֶרֶף,
בְּהֶחְלֵט נִיתָּן לוֹמַר בִּצְנִיעוּת גְמוּרָה : מְשַגֵעַ !
לִבְּרִיאוּתָם שֶל הוֹרִים לא מוֹסִיפִים הַכְחָשוֹת, הִתְעַלְמוּת, מִיסְתּוֹרִין
אֵין סָפֵק כִּי בּבְּרִיאוּתָם שֶל הוֹרִים
יַחַס תָמוּהַ, מִתְנַשֵא, יָהִיר, מְזַלְזֵל, מְנוּכָּר-מִתְנַכֵּר שֶל הַצָּבָא,
קָשוֹת גַם עָמוֹק לְהַכּוֹת טוֹב יוֹדֵעַ,
לְעִיתִּים יְשִירוֹת אַף פּוֹגֵעַ.
כִּכְלָל, בְּהֶחְלֵט אֶפְשָר, בְּוַודָאוּת אַף לוֹמַר,
כִּי שוּם דָבָר
לְאַחַר מוֹת בֵּן אוֹ מוֹת בַּת,
אֵינוֹ מִתְנַהֵל יוֹתֵר עַל מֵי מְנוּחוֹת,
שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא רוֹגֵעַ.
- 10.
איזה יופי- וכל העורף יהיה בן ערובה להרפתקאות המלחמתיות האלה (ל''ת)
אזרח, 20/10/07 21:21
- 9.
- 8.
- 7.
יהודית, 20/10/07 21:17
עדיין לא הגענו לשלב ההוכחות,אז למה לדבר דברי רהב לא מבוססים?
דרך אגב,קראתי על פעילות צהל בדרום לבנון בתחילת שנות ה-70 ואז תפס צהל את בית-ג'בייל ומרון-א-ראס ביום אחד
- 6.
התכוונת קפלן שבפעם הבאה תנעץ סכין בגב מפקדים עמוק יותר... (ל''ת)
העוקבים וזוכרים, 20/10/07 21:15
- 5.
נחמה, 20/10/07 21:09
''ההישגים'' [כשלונות] שלך ושל חבריך ילמדו בסיפרי ההיסטוריה של עם ישראל.
- 4.
בפעם הבאה תהיה גם סוריה ואיראן
ואולי אפילו, 20/10/07 21:09
בפעם הבאה יצטרפו ל'משחק' גם סוריה ואיראן, וגם השטחים יבערו מטילי נ.ט ואלפי חמושים בארגון איראני. אני מקווה שעל מצב כזה חשבתם.
בפעם הבאה, אם צה''ל יפסיד או ייסוג, אפילו קצת, יכול להיווצר מצב שבו למצריים ולירדן אין ברירה אלא להצטרף ולתקוף את ישראל כדי לשמור על קיומן מפני הקיצוניים שבתחומם ומפני המציאות הגיאוגרפית החדשה שכוחותיה של איראן (המוזכרים לעיל) עלולים לקבוע.-
-
-
צוק העיתים, 20/10/07 23:46
בהשואה לעז. הערותיך ממש מבריקות....
-
-
-
- 3.
צייד עמלקים, 20/10/07 21:09
צריך לסגור מעגל עם כמה בוגדים פה במדינה בטרם נצא למלחמה הבאה.-
קח פטיש ומסמר ותתחיל לבנות את המיליציה שלך מחנות השמדה (ל''ת)
אתה מומחה, 21/10/07 00:26
-
- 2.
אחז, 20/10/07 21:03
מיהו קפלינסקי ? אם אינני טועה, הוא השותף הבכיר לכשלון הדרג הצבאי-מבצעי של הקיץ הקודם. הוא נציג הרמטכ''ל חלוץ [אם מישהו זוכר] בפיקוד צפון הקורס.
קפלינסקי מצטרף לקשקשנים היודעים לדבר טוב לאחר שהוכחה אפסותם בשעת מעשה.
התכבד - ושב בביתך...-
נחמד בוושינגטון.מה??ע''ח מיסי האזרחים חוגגים האלופים המשתחררים
צ, 20/10/07 22:17
כאילו לא די במשכורתם עבור עבודתם. מוטב כי יחריש הנאד הנפוח.
-
- 1.
אני עדיין זוכר את המשפט שנאמר במלחמה האחרונה
מאיר, 20/10/07 21:01
''אנחנו ננצח'' אז בבקשה תפסיקו להתלהם, דיבורים ובירבורים לא תורמים כלום. נדע לשפוט אחרי מעשה-
משפט זה התחלף אחר כך ב''נסתפק בתיקו'' ואז ב''לפחות השתתפנו'' (ל''ת)
יותר זכור, 21/10/07 00:27
-
שלמה, 21/10/07 06:44
אל יתהלל חוגר כמפתח. כלומר, אל יתהלל זה שחוגר את כלי מלחמתו כמי שחוזר מן הקרב לאחר הניצחון. קפלינסקי ומפקדי צה''ל שעכשיו כל אם עבריה יודעת ביד מי הפקירה את ילדיה, מוטב להם לשתוק עכשיו ולדבר לאחר שיעשו משהו.
קפלינסקי פשוט תשתוק, גם על זה אמר שלמה המלך משהו: גם אויל מחריש חכם יחשב.
-