רוב ההבדלים נובעים מזה שישובי חומה ומגדל קמו לפני קום המדינה אבל בכל זאת, הנה ההבדלים:
א. הגנה על הישובים בוצעה בדרך כלל על ידי תושבי הישוב וישובים מסביב, לא על ידי גיוס חובה של צבא מבני הישוב העברי או גיוס מילואים ושליחה של אנשים באמצע החיים שלהם לשמור על איזה ישוב מבודד.
ב. תקציבים להקמת הישוב לישובים - פעמים רבות ישובים כאלה הוקמו על ידי אגודות שהשיגו מימון עצמי. נכון, לפעמים הם קיבלו מימון מגופים של הישוב העברי, אבל לא בכל המקרים, בניגוד להתנחלויות, שמעל 90 אחוז מהן נוסדו במימון מלא של המדינה.
ג. תקציבי רווחה לתושבי ישובי חומה ומגדל - לא היה דבר כזה, לא היתה מדיניות מכוונת. מי שגר שם גר באמת מאידאולוגיה נטו. לך תבדוק כמה אנשים גרים בברקן , אריאל, מעלה אדומים וכו' בגלל אידאולוגיה נטו. אם היו לוקחים את כל ההטבות, ולא היו מפלים לטובה את הישובים מעבר לקו הירוק, כמות המתנחלים היתה קטנה היום. נוצר מצב אבסורדי שבו אנשים גרים 10 דקות מירושלים או 5 דקות מכפר סבא ונתניה והם מקבלים הטבות מפליגות לעומת תושבי ירושלים,כפר סבא ונתניה.

הגב לתגובה זו

היה אפשר להשיג את מה שאתה אומר על ידי הקמה של שורה של בסיסי צבא במקום התנחלויות - כלומר, להפוך את יש''ע לרצועת בטחון בדומה למה שהיה בדרום לבנון.
ישיבה של מתנחלים במיוחד בהתנחלויות מבודדות היא נטל בטחוני ולא נכס בטחוני - הצבא צריך לשמור על קבוצה קטנה של אנשים, צריך ללוות אותם לכל מקום (לחוג קרמיקה בישוב הגדול הכי קרוב, לעבודה, וכו' ) וכדומה.
הקביעה שעברו לשם אנשים שמסכנים את חייהם - אל תשכחו שהם מקבלים הטבות מפליגות מהמדינה , כמו הטבות במס הכנסה, תקציב חינוך מוגדל וכדומה. השאלה כמה אנשים היו עוברים לישובים האלה ללא ההטבות הנ''ל.

הגב לתגובה זו