תירשמו ל''זכויות בעלי-חיים השבוע'', השבועון שבו אריאל צבל כותב ועורך, ובו מתפרסמים מאות מאמרים מעניינים שכאלה על זכויות בעלי-חיים.

כאן:
http://www.anonymous.org.il/magazinternet.htm

מאמר מעניין ומעורר מחשבה. כנראה שלא כל הפעילים לזכויות בעלי-חיים הם טיפשים כמו שרובם נראים.

עם כל הכבוד לכותב, שבאמת יודע את העבודה, מוזר מדוע אינו מזכיר בכתבה זו את הספר החשוב בשפה העברית ששמו ''אתיקה, רגשות ובעלי חיים'' שיצא לאור במרץ 2002 (הדפסה שניה, יולי 2005), מאחר ובמאמרו הוא חוזר הרבה על הכתוב שם בעמ' 52-51, ובפרק 7 המורחב העוסק לא רק בזכויות, גם בחובות בעלי החיים. הוא משמיט שלא במתכוון, ודאי, שמות של אתיקנים חשובים כמו פטר סינגר, ואפילו מן הראוי היה להזכיר את שקדמו לג'ון רולס, דוגמת קיקרו. ובכלל, הגישה נגד דעתם של פילוסופים ''מפולפלים'' אינה במקומה, וחבל. זה לא מגיע להם, ובדאי כשהם לרוב מתמודדים בכל מאודם עם ההשקפות המוסריות, שאנונימוס נוהג להקצין לכיוון של רווחת החיות ופחות לזכויות החיות ומערבב בין השניים בלי משים...

על כול מי שמגדיר את עצמו כראציונלי ומוסרי - חלה החובה המוסרית לדאוג לכול אחד, במיוחד לחלשים ממנו שלא יכולים להגן על זכויותיהם (ובכלל זה בעלי החיים).

אפשר לטעון שלבעלי חיים אין מוסר או יכולת לחשוב על הכלל.
אבל זה לא אמור לשנות לאף אחד מאיתנו. כול עוד אנחנו יודעים שבעלי חיים סובלים, זה בכלל לא רלוונטי שהם לא מוסריים. מה שמשנה זה שאנחנו כן (לפחות אמורים להיות) וצריכים לדאוג לחלשים מאיתנו. אז מה אם אין להם את הערכים המוסריים שלנו - הם עדיין רוצים לחיות בלי לסבול, ומי אנחנו שנחליט שלא מגיע להם?

וזה כולל גם את כול בעלי החיים בתעשיות המזון, שכול הצרכים הטבעיים שלהם נשללים באופן כול כך בוטה.
בסוף הכתבה יש לינק לאתר אנונימוס, מומלץ מאוד להיכנס ולקרוא כי מוסבר שם בהרחבה על מה שעובר על בעלי החיים ומה אפשר לעשות בשביל לא לקחת חלק בזוועות.

עוד רעיון ''נפלא'' מבית היוצר של האדם שמרשה לעצמו להגדיר מוסר ונתינת/לקיחת זכויות של השונים ממנו . מרוב פילוספיה כזו העולם הזה נראה כפי שנראה והכיוון רק הולך ומחריף