האירוע שהתרחש מבטא את מה שכולם יודעים - מערכת החינוך חולה במחלה סופנית במצב מתקדם ביותר.
א. מערכת החינוך בארצות הדמוקרטיות בכלל, ובישראל בפרט, מפגרת בשנות אור ביחס לקידמה המדעית-טכנולוגית שבה היא נמצאת. החינוך במהותו ממשיך לאפיין תפיסת עולם מימי הביניים, ולא נותן מענה לחינוך המתוחכם והמורכב שנדרש לפתח בתנאים של אפשרויות פתוחות, הנובעות מהתפיסה הדמוקרטית.
ב. בישראל המצב חמור יותר היות ואנו, כמו בהרבה דברים אחרים, קיצוניים וגסי לב ומוח. ''הילד'' אצלנו במרכז גם על חשבון הפיכת ההורים לסמרטוטים של ילדיהם והפיכת המורים לסמרטוטים של ''הילדים'', הוריהם הסמרטוטיים ומנהלי מערכת החינוך לכל דרגותיהם, שהשתעבדו לרעיון של הילד במרכז וההורים הסחטניים. בכך כל המערכת הפכה לסמרטוטית, וחיי התלמידים והמורים לבלתי נסבלים - דווקא של אלו שמתכוונים ברצינות לעשות את הדברים הנכונים.
כך קורה, שהצביעות חוגגת, ו''הנהגת'' מערכת החינוך מעניקה פרס חינוך לבית ספר שבין כתליו מתרחש ארוע זוועתי כזה.
המערכת כל-כך חולה, שגם אם יכפילו - באמת - את השכר למורים ולמנהלים, גם אם יקטינו את הכיתות ל-20 תלמידים בכיתה ויכפילו את המשאבים שעומדים לרשות בתי הספר המצב לא יישתפר בצורה משמעותית (ראו מה קורה בארצות שבהן שכר המורה כפול, הכיתות קטנות והמשאמים רבים, ובכל זאת האלימות הולכת וגוברת בקרב בני הנוער - אנגליה, ארה''ב ועוד)
המחלה הרבה יותר עמוקה ממה שנדמה, במיוחד מכיוון שראשי מערכות החינוך לא מסוגלים להבין את המקורות העמוקים של הבעיה. די לקרוא את הכתבה של שרת החינוך בביקורה בסינגפור כדי לראות את עומק הבעייה - במהלך 4-5 ימי ביקור הייתה לה התגלות, מהו הפיתרון הרציוי, וכבר במטוס, בדרך חזרה לישראל עלו בה הספקות לגבי הפתרון.
כך גם ליבנת, באמצעות איש העסקים דוברת, חשבה להביא את הישועה למערכת החינוך. שרת החינוך לא הבינה שכלכלה וחינוך הם שני עולמות מחשבה שונים במהותם ואף סותרים. די להציג - רק אחד -מההבדלים המרכזיים בין חשיבה כלכלית לחשיבה חינוכית: האינטרס המרכזי של איש הכלכלה - לגרום לצרכן לצרוך כמה שיותר וללא גבולות. אחת מהמטרות המרכזיות של איש חינוך לחנך לצרכנות מושכלת, שתנאי לה היא היכולת לדחות סיפוקים ולא לצרוך ללא גבולות.
כך ניתן לראות את תנועת המטוטל של מערכת החינוך בעשורים האחרונים, המצביעים על כך שלראשי המערכת אי מושג וחצי מושג כיצד לנהל מערכת חינוך במשטר דמוקרטי.
בעוד שלארצות דמוקרטיות אחרות יש את התנאים להתקיים מספיק זמן עד שתתבהר לראשי מערכות החינוך שלהן מהם הכיוונים הנכונים שצריך ללכת בהם, עבור מדובר בסכנה קיומית - חורבן בית שלישי
הגב לתגובה זו