ממש במקביל לפרסום שלך כאן פורסם בהארץ מאמר בעניין פירדמן מאת שלמה אבינרי שדווקא צודד בחלק מהרפורמות שלו. לדעתי אתה רואה בהארץ מעוז פוסט ציונים וקופץ על כל ביטוי לעליתיסטיות כמוצא שלל רב, אך למעשה זה עיתון איכותי וליברלי למדי בו נשמעות דעות שונות. חוצמזה צודק טואב שההסתערות העיוורת כנגד פירדמן היא בלתי עיניינית ושמרנית.

הגב לתגובה זו

למעלה= ליותר מהמקובל,ערך מוסף
(בבקשה לא להיתפס להגדרות שבחרתי אלא לכוונה).
כך שתמיד ישאר איזור קצת פחות ''מקובל'' , או חידוש תפישתי.
(ה''חידוש התפישתי'' הוא לא יש מאין הזוי - אלא אמירה בכל רם על תובנות שכבר קיימות).

הריסון צריך לבוא ממוסד הבג''צ עצמו- לא ע''י סירוס כוחני שישאיר בג''צ חסר שיקול דעת, או בעצם בית דין גבוה לעירעורים - בלבד.

הגב לתגובה זו

אני מבקש לחדד את מהות הדיון.

מרבית התגובות התמקדו באיזון בין ליברליזם _לעומת_ דמוקרטיה (פורמלית) או לחילופין שלטון הרוב _לעומת_ זכויות הפרט.

על אף הנקודות המעניינות שעלו, אלה שאינם מאמינים בליברליזם כיסוד מהותי בדמוקרטיה נמצאים מחוץ למסגרת הדיון. לא כי הם טיפשים או בורים אלא כי הדיון פשוט מתמקד בסוגייה אחרת, היא - האיזון שבין שני ה''אדנים'' כדברי ברק - ריבונות העם וזכויות הפרט. (ולא שלילת אחד מהאדנים על חשבון השני).

טאוב אף מתחיל ואומר:
יריביו של שר המשפטים עוקפים את הוויכוח המהותי כאשר הם מסכמים את המחלוקת כך: מצד אחד, ישנם מגני זכויות האדם (התומכים בנשיאת בית שמשפט העליון‭,(‬ מצד שני, ישנם המזלזלים בזכויות אדם (התומכים בפרידמן‭... (‬ בין ''טוקבקיסטים ימנים'' שונאי-ערבים (כמו פרידמן ותומכיו‭,(‬ לבין ליברלים נאורים (כמו ביניש ועיתון הארץ, כנראה‭.(‬

והרי כוונתו ברורה - לא זה הדיון. אך, לצערנו, לשמאל נוח להציגו כך, והימין השכיח, אשר בעמדותיו מתעלם מהצורך באיזון הגיוני שבין הערכים הנ''ל.

המצוקה אשר מעלה טאוב היא הניתוק שבין ''אדן'' הכנסת ותהליך החקיקה, לבין ''אדן'' זכויות הפרט ובג''צ אשר מגן עליהם (בשם חוקי היסוד שחוקקה הכנסת). למה בכלל צריך להיות ניתוק כזה?
הוא תוהה: איך ייתכן שבשם זכויות הפרט, נשללת ריבונות העם שוב ושוב? וכן, איך ייתכן שריבונות העם מתעלמת שוב ושוב מהצורך בחקיקה אשר מתחשבת באופן צודק ושקול בזכויות האדם?

טאוב מכוון את רוב טענתו לכיוון השאלה הראשונה. ריבונות העם, לטעמו (אם הבנתי נכון, ואולי בעצם לא הבנתי), היא הנפגעת העיקרית.

המצוקה ברורה - לא ייתכן שמדינה תסתור את עצמה כל הזמן. הפרדת הרשויות חשובה לשם מערכת איזונים ובלמים, אך אינה אמורה להוביל למאבק מתמיד ועקרוני בין הרשויות.
כיצד הממשלה יכולה להוביל את המדינה עם אג'נדה כלשהי (גם כן ''אג'נדה''), כאשר זו נבלמת שוב ושוב ע''י בג''צ?
אך עם זאת - חשוב לשאול - מדוע המדינה מובילה אג'נדה אשר סותרת את חוקי היסוד שבמסגרתם היא פועלת.

מכיוון שהממשלה והכנסת לא צפויות לשנות את דעותיהן בקרוב (ועל כן, ימשיכו לפגוע בזכויות הפרט), השאלה היא האם יש לשנות את סמכויות בג''צ, ואם כן באיזה אופן כך שתפקידו להגן על חוקי היסוד יישמר אך בה בעת גם ישמר את זכותה של הממשלה להחליט החלטות שפוגעות בזכויות הפרט (מכורח המציאות) על מנת לשמור על זכויות אחרות (בטחון האזרחים).

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

נכון שלא?
ולמה לא- כי הוא נאור, כי בעיני אדם סביר זה שלילי,כי הוא ליברל.

כלומר
מי שיסכים לקיום עבדות--תפישתו החברתית בלתי נאורה,שיפוטו אינו יכול להיחשב סביר, ואינו ליברל בעליל.

כלומר
יש דברים שברור כשמש שהם פסולים.
אי אפשר באמת לטעון כלפיהם-מי אמר?
ברור לכל בר דעת סביר שזה פסול.
_______________________
על עבדות (בימינו)- כולם מסכימים(שאסור).
אבל יש בתקופתנו את העוולות שלה.

קודם כל-הנחת הבסיס המשותפת לכולם-אנחנו רוצים להיות חברה הגונה.
חברה הגונה-למזער עוולות או לשרשן כליל.
______________________
איך לזהות עוול?
פה נכנסת התשובה-לפי שיפוט האדם הסביר * (''כל אחד יראה את זה'' בסלנג עממי), הנאור *(שדורש מעצמו מקסימום קשב ופתיחות לנקודות מבט שונות מתוך כוונה להיות הגון ככל הניתן).

כל טיפול בעוול- עד חצי המלכות, כלומר עד שפוגע במשהו/מישהו אחר.

מה שקורה כאן, בארצנו הקטנטונת-
ה''פגיעה'' במשהו האחר מתרחשת ,בחלוקה גסה, בעיני הימין לפני שהיא מתרחשת בעיני השמאל.

חלוקים בעצם על ''נקודת הפגיעה''.
למשל בג''צ קציר (ערבי שהתעקש להתקבל לישוב קציר)-
בעיני הימין תיקון העוול פגע במשהו האחר(מדינה יהודית) ובעיני השמאל- לא פגע (או פגיעה נסבלת לתיקון עוול).
__________________
הבג''צ אינו ''שמאל'' למרות שיוצא דמיון.
הבג''צ ניסה ללכת למקסימום הניתן כדי לצמצם עוולות,להיות הגון, ולהיות נאמן ל''מדינה יהודית ודמוקרטית''.
המקסימום הזה, קרוב יותר לצורת מחשבה ''שמאלנית''.
אבל זה לא ''שמאל''-זה מקסימום זכויות אדם.
(מקסימום-ככל הניתן,לא להביא לאבסורד).

בית משפט גבוה לצדק ,אינו יכול להיות ימני/דתי (ברוחו) מאחר והוא לא יכול להתרכז בהשקפה מצומצמת מדי.

השופט שמגר היה ימני (בוגר אצ''ל)-אבל בשבתו כשופט עליון-הוא נהג כשופט עליון-הגון ככל הניתן כלפי כולם ,מה שמחייב ראייה רחבה ככל הניתן.

הגב לתגובה זו

כמעט לא החמצת שום ביקורת פופליסטית שמופנית נגד בג''צ: מה היה לנו פה? אליטה מתנשאת שרוצה לכפות את סדר יומה מתוך זלזול בדמוקרטיה ועוד ועוד פנינים שרבים בציבור בולעים בשקיקה. הפרק הבא בסדרה שלך יקרא בטח ''כנופיית שלטון החוק''.
אפשר להתפלסף על ''אדנים'' ועל ההבדל בין ליברליזם לדמוקרטיה,אך הדברים פשוטים יותר.בלי הגנה על זכויות האדם והאזרח,ובעיקר זכויות המעוט,אין דמוקרטיה.במדינה שאין בה חוקה ואין בה מסורת דמוקרטית ארוכה,אך יש בה מיעוטים שזכויותיהם נפגעות,חשוב שיהיה בג''צ שיקבע את הערך של זכויות האזרח.כשערך זה יהיה נחלת הכלל,אפשר יהיה לבקר את בג''צ על ''התנשאותו'' ועל כוחו הרב. מבול התגובות כאן,כולל המאמר שלך,הן ההוכחה עד כמה נחוצה לנו אליטה(מילה גסה היום)משפטית,ערכית שתנחיל את אותו ערך שלא מובן לציבור בדמוקרטיה:ערך השויון.
הדבר חשוב במיוחד כאשר יש לנו שר משפטים,שטוען שבג''צ הוא לא דמוקרטי כי הוא לא נבחר!! זו אולי לא אמירה מתנשאת(אולי כן) אך היא בהחלט פופליסטית וגסה.

הגב לתגובה זו

כמעט לא החמצת שום ביקורת פופליסטית שמופנית נגד בג''צ: מה היה לנו פה? אליטה מתנשאת שרוצה לכפות את סדר יומה מתוך זלזול בדמוקרטיה ועוד ועוד פנינים שרבים בציבור בולעים בשקיקה. הפרק הבא בסדרה שלך יקרא בטח ''כנופיית שלטון החוק''.
אפשר להתפלסף על ''אדנים'' ועל ההבדל בין ליברליזם לדמוקרטיה,אך הדברים פשוטים יותר.בלי הגנה על זכויות האדם והאזרח,ובעיקר זכויות המעוט,אין דמוקרטיה.במדינה שאין בה חוקה ואין בה מסורת דמוקרטית ארוכה,אך יש בה מיעוטים שזכויותיהם נפגעות,חשוב שיהיה בג''צ שיקבע את הערך של זכויות האזרח.כשערך זה יהיה נחלת הכלל,אפשר יהיה לבקר את בג''צ על ''התנשאותו'' ועל כוחו הרב. מבול התגובות כאן,כולל המאמר שלך,הן ההוכחה עד כמה נחוצה לנו אליטה(מילה גסה היום)משפטית,ערכית שתנחיל את אותו ערך שלא מובן לציבור בדמוקרטיה:ערך השויון.
הדבר חשוב במיוחד כאשר יש לנו שר משפטים,שטוען שבג''צ הוא לא דמוקרטי כי הוא לא נבחר!! זו אולי לא אמירה מתנשאת(אולי כן) אך היא בהחלט פופליסטית וגסה.

הגב לתגובה זו

אם כבר ג'ון לוק מוזכר,אז אחד הדברים שמהם הוא חשש יותר מכל, ובוודאי ביחס לזכותו של הפרט הוא :עריצות הרוב. כלומר, מה אם הרוב/העם אנטי דמוקרט ובשם הריבונות ירצה לשלול את זכותו של האדם. מצבה של החברה הישראלית אינו אינו שונה. רוב החברה, בורה נעדרת כל מודעות ביחס להומניזם ועל כן בית המשפט צריך להיות מנותק מעריצות הרוב ולהגן על המיעוט והאדם הפשוט. בג''צ הוא הדמוקרטיה כי הוא נושא את הערכים ההומניים.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

בקרבם הוא חי, הערכתי גם לקול המנומק היטב בה הו מתעקש להשתמש.
ההבדל בין הנאורים התומכים אקטיביזם השיפוטי לבין אלו שנגדה הוא שהראשונים רואים רק את עצמם, זולתם שקופים. השניים מקבלים גם קיומם הל-ג-י-ט-י-מ-י- של בעלי דעות שונות. וזה בולט מאד במאמרו של טאוב.
מעניין מה היו אומרים כל אותם נאורים התומכים באקטיביזם של בית המשפט אם השופטים היו ימניים \\דתיים למשל. או אז הייתם שומעים את זעקות השבר שלהם על החוצפה של בית המשפט לכפות וכו' וכו'. הוא שאמרנו הם לא רואים אחרים ממטר.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אבל צריך למתן את הנטייה שלו לפופוליזם זול.

הגב לתגובה זו

ואם הוא לא מבין שבדמוקרטיה הגנה על זכויות הפרט בכלל והמיעוט בפרט- אינה כפופה לרצון ''הרוב'' אז התואר האקדמי שלו מעורר תמיהה!!!

הגב לתגובה זו

גם בג''ץ מסכים שניתן, בנסיבות מתאימות, לפגוע בזכויות יסוד. למשל, כאשר מימוש זכות מסויימת גורם לפגיעה בזכות אחרת או באינטרס ציבורי חשוב, במידה מוגדרת.

השאלה, למי, במשטר דמוקרטי, יש סמכות לקבוע, מתי ובאיזה נסיבות מותר לפגוע בזכויות.

אפילו הבג''צ מבין שמקור הסמכות, גם בעניין זה, שייך, בדמוקרטיה, לעם. לכן, הוא נאלץ למצוא/להמציא קונסטרוקציה, באמצעות פרשנות יצירתית לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, לפיה העם מסר לו סמכות זו.

הגינות אינטלקטואלית פשוטה, הנדרשת מליברלים ושמרנים כאחד, מלמדת, כי גם אם צדק הבג''צ בפרשנותו לרצון המחוקק בעניין זה, הרי הפה שאסר הוא גם הפה שזכאי להתיר.

דהיינו, העם זכאי לשנות, באופן דמוקרטי, את סמכויות הבג''צ, מבלי שיהיה, בעצם הפעולה, פגיעה בדמוקרטיה ואף לא בליברליזם.

לכן, טענת המקטרגים על שר המשפטים, כאילו הוא מנסה לפגוע בדמוקרטיה או בזכויות היסוד, פשוט איננה נכונה.

יש לצפות, דווקה מהמתיימרים להיות ליברלים ודמוקרטים, שלא ינסו לסתום את פיו של שר המשפטים, באמצעות טענות שווא כגון אלה, אלא יתווכחו לעניין.

הגב לתגובה זו

לומר שביקורת שיפוטית פוגעת ב''דמוקרטיה'' זו שטות ממדרגה ראשונה. אני תוהה אם יש למר טאוב, שהוא פילוסוף משובח, הבנה עמוקה במשפטים. נראה לי שאין לו.

הדמוקרטיה, לשיטתו של טאוב, היא ''שלטון הרוב'', וזהו. ולכן, לדעתו, אם ביהמ''ש הופך החלטה של המוסדות הרובניים (הכנסת או הממשלה) אז הוא ''פוגע בדמוקרטיה''. כמובן שהתפיסה הזו היא שטות מוחלטת.

נתחיל מזה שגם לכנסת וגם לממשלה אסור לעבור על החוק. מותר לכנסת לשנות את החוק. אבל כל עוד היא לא עשתה את זה, אסור לה ולממשלה לפעול בניגוד אליו. ותפקידו של ביהמ''ש - בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם (!), וגם בישראל - הוא לבטל מעשים המנוגדים לחוק. בשביל זה בדיוק יש בית משפט. בכל העולם.

זה נורא יפה, שמצד אחד, הממשלה פועלת בניגוד לחוק (שקבעה הכנסת), ומצד שני היא בוכה על זה שבג''ץ ביטל את הפעולות שלה. יופי גאון! אם תפעלי לפי החוק, לא יבטלו לך את ההחלטות!

יותר מזה, ''דמוקרטיה'' היא לא רק שלטון הרוב. המקומות היחידים שבהם ''דמוקרטיה'' פירושה שלטון הרוב הם מקומות שהדמוקרטיה בהם אינה אמיתית – כמו סוריה, מצרים, או גרמניה של לפני מלחמת העולם השניה. במקומות האלה, השלטון הוא כל-יכול, והסממן הדמוקרטי היחיד שלהן הוא שלטון הרוב. אבל בכל הדמוקרטיות המערביות, וביניהן ישראל, המבנה השלטוני הוא שונה לגמרי. הוא מבוסס על ''איזונים ובלמים'' בין 3 רשויות נפרדות, שיש להן את הסמכות לבלום האחת את השנייה. בכל העולם המערבי, רק 2 מתוך 3 הרשויות האלו הן רובניות (כלומר, יש בהן שלטון הרוב). הרשות השלישית – היא הרשות השיפוטית – לא אמורה להיות תחת שלטון הרוב. וזה אמור להיות ככה. וככה נראית דמוקרטיה אמיתית. לומר שפעילותו של בג''ץ היא ''לא דמוקרטית'' זו שטות מוחלטת. זה כמו להגיד ''הדמוקרטיה לא דמוקרטית''.

לפי גישתו של טאוב, כל מדינות המערב לא דמוקרטיות! ארה''ב לא דמוקרטית! אנגליה, קנדה, צרפת, שוויץ, ספרד, איטליה, הולנד, לוקסמבורג, צ'כיה, נורבגיה.. אף אחת לא דמוקרטית! כי בכולן יש ביקורת שיפוטית על הפרלמנט (הכנסת) ועל הממשלה! וברובן ביהמ''ש הופך הרבה הרבה יותר החלטות שלהן מאשר בישראל!

על מה שטאוב אומר, אפשר להגיד – באמת סליחה שבג''ץ עושה את תפקידו. באמת סליחה שבג''ץ בודק האם פעילות הממשלה והכנסת היא בניגוד לחוק. אה, סליחה, שכחתי. כשבג''ץ מבצע את תפקידו בדמוקרטיה, אז זה פתאום ''לא דמוקרטי''. איזו שטות מוחלטת.

וטאוב מוכיח בעוד עניין שהוא לא יודע על מה הוא מדבר. הוא טוען שביהמ''ש היום לא נותן משקל לכנסת ולממשלה. כמובן שזו שטות מוחלטת. ביהמ''ש נותן להן המון משקל. למעשה, כמעט כל מה שביהמ''ש עושה זה לקרוא את החוקים של הכנסת, לפרש אותם ככל יכולתו ולהפעיל אותם על מקרים קונקרטיים. זה תפקידו וזה מה שהוא עושה. כל מי שמכיר את הפסיקה היומיומית שיוצאת מביהמ''ש יודע שכמעט הכל מתחיל ונגמר בחוקים חוקים חוקים. לומר שביהמ''ש עושה מה שהוא רוצה, בזמן שביהמ''ש בתכל'ס מתעסק רק בחוקים כל היום, זו בורות במקרה הטוב, ורשעות במקרה הרע.

חבל. מטאוב ציפיתי לקצת יותר הבנה.

הגב לתגובה זו

כולם מתווכחים ומנסים בזיעת אפם ממש להוכיח, באמצעות עובדות מעולות וכושר ניתוח מרשים, כי מערכת המשפט הישראלית היא דיקטטורה מהסוג הנלוז ביותר, כזאת שמציגה את עצמה כשמש העמים-לא מפתיע אם מתחשבים במקורות ההיסטוריים של האליטה השלטונית בזמן הקמת מערכת המשפט הישראלית.

כל העובדות וכל הטענות, ולו החכמות ביותר, נופלים על אזניהם הערלות של סמולניים זדוניים.

אבל יש דבר אחד שאיתו לא ניתן להתווכח-בדמוקרטיה כולם שווים, הפרשנות של א' לא יותר טובה מהפרשנות של ב', ולכן כולם זכאים לבחור, שהרי הבחירות הן לב ליבה של הדמוקרטיה.

אלא שבא ברק וקבע שאין דבר כזה ''אדם סביר'', יש ''אדם נאור'', ושמפרשים את החוק צריך לעשות זאת לפי ''האדם הנאור'', וכך גם שמחוקקים אותו. כלומר, אין שוויון-יש נאורים ואלו נמצאים בבגץ ובמערכת המשפט והם אינם תלויים במאום בהחלטת הבוחר שהוא, לכל היותר ''האדם הסביר''.

''האדם הסביר'' משלם מיסים, עומד לדין על עבירת התנועה ולו הפעוטה ביותר ואילו ''האדם הנאור'', זה שברק כתב עליו באופן רשמי שהוא המפרש האמיתי של החוק ולאורו צריך לפסוק (''אדם נאור'' הוא כל מי ששייך לפרומיל אחוז העשיר, האשכנזי החילוני והשמאלני ביותר באוכלוסייה) הוא זה שפוסק לחיים או למיתה.

כך יצר ברק חברה דמוקרטים שהאזרחיםבה, אלו שיש להם זכות בחירה, הם רק אלו שמוגדרים כ''נאורים'', לכל השאר נותנים להצביע בפתקים שבפועל שווים כמו פתקים ריקים.ממש כמו שנותנים לילד קטן אקדח טעון בקפצונים.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

איזה שופטים הם בעל ואשתו, אב ובן, אב ובת...תכניסו גם את אילו שפרשו...תאמינו לי: המדינה תזדעזע...
כדי להשלים את התמונה, רצוי להכניס למפה שהזכרת, גם את פרקליטות המדינה - קרש הקפיצה למינוי לשופט...

הגב לתגובה זו

יש לחקור את הקשר :
-בית משפט עליון(בייניש /ארבל)
- פרקליטות(תביעה כללית)
- אלמנטים במשטרה(בעבר מזרחי ושו''ת).

רמז, זהו בעצם גוף אחד עם אג'נדה מוסכמת. ממש כת מסונית!

הגב לתגובה זו

די לדמגוגיה גדי. תענה לשאלה שבכותרת. פרידמן הציע שבג''צ לא יתערב בתוואי הגדר שגוזלת, שלא בצדק, באיצטלות בטחוניות שקריות גדר מחקלאים מרודים. האם אתה תומך במתן זכות לתושבי איו''ש להשתתף במהלך הדמוקרטי בישראל?

הגב לתגובה זו

טיעוני הטוקבקים טעונים שיפור רציני, וחלקם זקוקים לריענון בשיעורי אזרחות (האם עדיין מלמדים זאת בארץ?). הנה כמה נוקדות הזקוקות לאיזון:

א. דמוקרטיה= שליטת הרוב במדינה (לא ''רדיה'' במיעוט!), באמצעות נבחריו בפרלמנט ובשלטון.

ב. זכויות בסיסיות של המיעוט. כיצד ועל-ידי איזו מערכת נגן עליהם מפני הרוב. הגדרת הזכויות הבסיסיות כנ''ל, על ידי מי וכיצד נגדירם. האם למיעוט ישנן זכויות בסיסיות בלבד או יותר. ולפעמים, יכול להיות מצב שבהיותם מיעוט הם זקוקים לזכויות עודפות. וכל זה, כמובן, ללא הריסת הרוב, דעותיו וזכויותיו (שמעתם על קונסטיטוציה?).

ג. הוויכוח כאן הוא האם לאפשר למצב של ''לינץ'' ציבורי נגד המיעוט באמצעות ה''רוב'' (לאו-דוקא ''לינץ'' פיזי - מספיק גם אם נמנע ממנו (מהמיעוט) הבעת דעתו בצורה מאוזנת בתקשורת, וכתוצאה מכך בהבעת דעה בפרלמנט, וכתוצאה מכך בדרישת זכויותיו, וכתוצאה מכך בהרגשתו מוגן בסיסית ע''י מוסדות השלטון, כולל מערכת המשפט...).

במילים אחרות: האם שלטון הרוב הוא מוחלט! ואזי אין למיעוט ברירה אלא או לברוח או למרוד, או שכחברה, ניצור בלמים ואיזונים מסויימים עבור המיעוט שירגיש שייך (ואני מתכוין הפעם יותר למיעוט היהודי המרגיש מנושל, מה שנקרא ''כתום'', חרדי, או מה שהכותב הנכבד קורא לו ''בעל מצח נמוכה''),

ושוב על ידי מי וכיצד? הכנסת שבמהותה מחליטה לפי דעת הרוב, וכוחו של המיעוט בכנסת אינו אלא בתחמון, וזהו ה''לכלוך'' של הפולטיקאים, שניתן לקנות אותם בשלמונים וכדומה,

או על-ידי מערכת המשפט, וכאן טמונה הבעיה המיוחדת לישראל: בהיות השופטים לא נבחרים על ידי העם, מורמים מעם, בעלי כיוון אחיד בנושאים מרכזיים העומדים לפניהם (עניני ''דת'' יהודית, עניני ''לאום'' יהודים, נושאים ''ציוניים'' ברורים, שכיום לאחר הפוסט כבר לא יודעים מה זה, ועוד), כיצד יוכל המיעוט היהודי להרגיש שיש לו במערכת הזו זכויות יסוד לפחות ''שוות''. וכאשר שוב ושוב מערכת המשפט הזו ''סוטרת'' לו על לחיו, אין לו כבר כל אימון במערכת הזו. מכאן היאוש, מכאן ההשתמטות, מכאן חוסר האימון וכל שאר המרעין בישין האוכלים את המדינה מבפנים.

בכוונה, לא נכנסתי כלל לזכויות המיעוט של הערבים במדינה ''יהודית'' (קודם, ואח''כ) ''דמוקרטית''. כאשר הרוב הערבי, מוכן לקבל דרך של טרור כדרך לגיטימית להתנגדות, ולא רק באמצעות הצבעה חוקית ודמוקרטית, חלקו אף מסייע לטרור (לפני, בזמן, ולאחרי פעולת הטרור), ומיעוטו משתתף בפעולות טרור = זוהי המציאות. איזה זכויות נעניק להם? כמו של מיעוט בסקנדינביה או בניו- זילנד, או כיון שהוכחה זיקתו של הרוב הערבי גם בתוככי הקו הירוק (משאלי דעת קהל וסקרים למיניהם, הכותרות של נציגיהם בכנסת חדשות לבקרים), לטרור נגד אזרחים שלווים (להזכירכם) - אזי יש צורך להגביל את זכויותיו, כיון שלפני הכל ברור שכל גוף חי צריך לדאוג להמשך חיותו (מדינה להמשך קיומה = קרי: בטחון), ואינו יכול לתת עזרה וסיוע לשונאו המנסה להחריבו.

ובנושא הזה, הבג''ץ כמנהיג העדר, גם הבג''ץ של ברק וזה שלפניו, עולה על כל מוקש הנקרה בדרכו, מתוך כוונות ליבריות, שפיות, נאורות וכדומה. וזה כבר משפיע על התקשורת, המחזיקה את הכנסת במבושיה והדרדור ברור, לצערנו

שמעתם על המנגנון היהודי, העשוי כל כולו כדי להחריב את עצמו, כאן בערך אנו נמצאים, לצערנו, לחרדתנו ולבושתנו

הגב לתגובה זו

נניח שרצון רוב העם כפי שיבוטא ע''י רוב של 61 ח''כים יהיה לתלות את 59 הח''כים של ה''מיעוט'' ש''מתנגד'' ל''רצון העם''. אז יש לקבל את דעת הרוב ולתלות אותם. נכון, אדון טאוב?

רבים וחכמים כבר הגדירו את ההבדל בין ''דמוקרטיה'' (שהיא כמתואר לעיל) לבין ''דמוקרטיה ליברלית'' שמכבדת את זכויות המיעוט. למרבה הצער האספסוף שיושב בכנסת אינו מבין בכלל את ההבדל ולכן נחוץ בג''ץ.

היה פעם שיר ''פרלמנט בארץ זולו'' שנאסר לשידור כדי לא לפגוע ביחסי ישראל עם מדינות אפריקה, למרות שבעצם צחק על הכנסת. הגיע הזמן להתחיל לשדר אותו שוב.

הגב לתגובה זו

מי שלא רוצה דמוקרטיה - בסדר. אבל מי שכן רוצה דמוקרטיה, חייב לשאול את עצמו - למה דמוקרטיה? מה פתאום שהרוב יכריע בכלל?
כשאנחנו רוצים לתקן את המחשב שלנו, אנחנו הולכים לטכנאי מחשבים, ולא לכל אחד מהרחוב. כשאנחנו מחפשים מרפא לגוף, אנחנו הולכים לרופא מוסמך, ולא לשכן ממול. אז למה דווקא בניהול מדינה, משימה מסובכת לכל הדעות, אנחנו מוכנים שכל אחד יעמיד את עצמו לבחירה, ושכל אחד מהרחוב (שלפעמים אפילו את חייו שלו אינו מסוגל לנהל), יוכל להשתתף בבחירת המנהיגים.
לזה יש תשובה אחת בלבד: מפני שאנחנו מאמינים שכל בני האדם שווים, ואין אחד חשוב מרעהו. לכן לכל אדם הזכות להשתתף בקביעת גורלו. זהו הליברליזם. אין שום דרך אחרת להצדיק את הכרעת הרוב, שלא אחת היא מטופשת להפליא.
הכרעת הרוב היא מאפיין חיוני של הדמוקרטיה, אבל היא לא הבסיס שלה. בסיס הדמוקרטיה הוא שיוויון ערך האדם, שבלעדיו - אי אפשר להצדיק את הכרעת הרוב.
כאשר הרוב מכריע לפגוע בזכויות בסיסיות של המיעוט, הוא יוצא נגד שיוויון ערך האדם, ולכן באופן אבסורדי, הוא יוצא נגד השיטה הדמוקרטית והכרעת הרוב עצמה.
כיוון שלרוב יש תמיד פיתוי להשתמש בכוחו כדי לרמוס את המיעוט, יש צורך במנגנוני הגנה שימנעו זאת. לכן, חובת בית המשפט לדוןן לפי שוויון ערך האדם, ולפסול חוקים ומעשים, הנוגדים עיקרון זה, שבלעדיו אין דמוקרטיה ואין הכרעת רוב.

הגב לתגובה זו

דמוקרטיה היא מערכת של זכויות, איזונים ובלמים, ורק בסוף התהליך - בחירות לגוף המחוקק.

הבעיה בישראל היא שבעוד האיזון של הרשות השופטת על שתי הרשויות האחרות ברור - לא ברור מי יכול לבלום או לאזן את השופטים.

התשובה אינה דווקא בהכפפה ברורה של בית המשפט לממשלה - זה יהיה אסון, אבל יש להחזיר את אמון הציבור במערכת באמצעות שיתופו.

קודם כל - בערכאות הביניים יש מקום לא רק לקשקש על ''משפט אנגלוסקסי'' אלא להביא את הערך הבסיסי ביותר של שיטת המשפט הזה - המושבעים. כאשר הציבור יודע שבערכאות הביניים אדם עומד מול חבר מושבעים של שוייו האמון במערכת יגדל. הכרעות בעירעורים יעברו הלאה במערכת מול שופטים שברור שבעברם עמדו מול הכרעה ברורה של ''אשם / לא אשם'' ולא פסקי דין בני 90 עמודים בהם התפלספו על ''הוכחת אשמה/חפות'' שעליה לא נבחנו בצורה בעלת שקיפות ציבורית (חוץ ממבחן העירעורים, שהוא מצומצם יחסית) מאז שמונו לשופטים. במערכת שבה השופטים באים מהתביעה הציבורית, ויש 90% אחוזי הרשעה לעבריינים ברמות נמוכות יש צורך בהחזרת האמון הבסיסי במערכת.

שנית - יש לדרוש שבמקרה שיש חוקים ברורים עניינים משפטיים יעלו למעלה לעליון רק במקרים שמצדיקים זאת. העתירות לבג''ץ נגד הפגנה בירושלים מוכיחות לאיזו רמת גיכוח הגיעה זכות העמידה. מערכת משפטית ששוה את שמה לא היתה נותנת לעתירות משונות כאלו לעבור את בית המשפט המחוזי.

שלישית - יש להגדיר את יכולתו של בג''ץ לפסול חוקים כ''בית עליון'' של הכנסת, ולהחזיר אותם לכנסת בציון הנקודה שעליה החוק נפסל. כל עוד התפקיד הזה בא לא מהגדרה אלא מנטילת סמכויות הדבר יגרום ליחסים עכורים.

רביעית - גודעי הידים ומי שרגיל לקחת סמכויות לא לו יצטרכו שיתמנה גוף שתפקידו הברור לאזן אותם. כפי שאף מוקד כוח אחר במדינה לא יכול לפעול ללא ביקורת - כך גם המוקד השיפוטי.

הגב לתגובה זו

לימי הביניים בהם חוג אוליגרכי שחשב שהוא יותר נאור ומתורבת יחליט בשביל כלל האוכלוסיה הפרימיטיבית. מה שקורה בישראל זה לא עריצות הרוב אפילו לא שלטון הרוב, אלא עריצות המיעוט הסמולני קיצוני על פני כל הציבור. אין בכך כל קשר לליברליזם או לזכויות אדם. פשוט תפיסת עולם שמאלית קיצונית שכופה את עצמה על יתר הציבור בנימוקים פסאודו ליברלים שמשמעותם האמיתית היא תמיכה במדיניות האנטישמית של הערבים ואיסור על ישראל להגן על עצמה ולשמור על האינטרסים הביטחוניים והקיומיים שלה.

הגב לתגובה זו

ולא חשוב במה ילבישו את הפיקצציה ואיזה סופרלטיבים יקשתוה, פיקציה היא פיקציה ואסור לשקול אותם.

הליברליזם, אם הוא לא שלך ובבעלותך הוא מתת זמנית.
כן, ויש מעל הליברליזם, ועוד איך יש !!

הזכות לקיום, היא מעל הליברליזם !!
הזכות להגן על עצמך היא מעל הליברליזם.
הזכות לשבור את ידיו של למי שמרים יד עליך, היא מעל לליברליזם.

הזכות, לבצע חלוקה מחדש של העושר הלאומי, היא מעל לכל פסבדו ליברליזם.

ליברליזם לאפשר אך ורק למתי מעט
להיתעשר ע''ח הרוב ולנצלם בשם הליברליזם הוא פשע ועל כן אינו דמוקרטי ויש לעקרו מן השורש.

ליברליזם, כשהוא עניין של גחמה שלמומחים לצקצוק, הוא אף סכנה קיומית.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

ואם אתם בזים לליברליזם-אתם לא דמוקרטים.

ומי שלא מעוניין בזה ו/או בזה-לא נמצא בתחומי הויכוח המדובר.

הגב לתגובה זו

בית המשפט מייצג את עצמו בלבד-הכוח משחית

הגב לתגובה זו

בית המשפט מייצג את עצמו בלבד-הכוח משחית

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

שהוא מקעקע ומחליש את מערכת בתי המשפט לשמחתם של החרדים והמושחתים.

הגב לתגובה זו

לא בית המשפט העליון סכנה,אלא
עריצות הרוב היא הסכנה הגדולה.
רק בית המשפט העליון מגן על מיעוטים כנגד עריצות הרוב.

הגב לתגובה זו

אני מוכן למחול לאולמרט על כל עוונותיו אם יתקן את מערכת המשפט הרקובה.
ואני אשכנזי! חילוני!! מהנדס!!! נכד למייסדי דגניה חושב ואומר את זה ולא ימני אדום צוואר כמו שמנסים להדביק לכל מי שחושב ככה

הגב לתגובה זו

מאמון הציבור.רק בארה''ב שופטים נבחרים וזה נכון לומר.בישראל,וברוב מדינות המערב הנוצריות האחרות,מערכת המשפט היא כמו הכנסיה באירופה של ימה''ב.מדינה בתוך מדינה.גוף שמשליט בכוח הזרוע את הפוסט קומוניזם המכונה ליברליזם ללא שום קשר לתוצאות הבחירות.לא משנה מה בוחרים העמים במערב הנוצרי,הם יקבלו פוסט קומוניזם שיכפה עליהם דרך התקשורת,מערכת המשפט ותכני הלימוד שעל כולם שולטים הפוסט קומוניסטים ללא עוררין.
המערב הנוצרי וגם ישראל צועדים לעבר עידן של מהפכות ומלחמות אזרחים עקובות מדם כדי לחסל את האריסטוקרטיה הפוסט קומוניסטית ששולטת כיום במערב הנוצרי וכופה את ערכיה ואורח חייה על הרוב ללא קשר לתוצאות הבחירות.
מי שחושב שאפשר לנשל אריסטוקרטיות פיאודליות מזכויות היתר שלהן בדרך אחרת מאשר אלימות פיזית קיצונית,חי בסרט.

הגב לתגובה זו

הייתי אומר שטאוב חושב שהוא מסביר להמון בלשונו הנחותה (של ההמון), אבל למעשה ניכר שהוא עצמו איננו מסוגל ליותר מכך.
ההתייחסות ללוק מעליבה את האינטלגינציה, והשימוש במונח ''ליברליזם'' ו''דמוקרטיה'' לא מדויק וחסר הבחנות חשובות.
בקיצור, תת רמה.

הגב לתגובה זו

ומניח כי הליברלים הם ''הטובים'' ולכן יש זכות טיעון רק למי שהינו ליברל.
מי בעצם קבע שישראל צריכה להיות מדינה מערבית-ליברלית-נוצרית?
ישראל קמה כדי להיות מדינת לאום יהודית.היא לא יכולה להיות כזו וגם להיות מערבית או ליברלית.
יש פה סתירה שלא ניתן ליישב.סמולנים לבנים כמו טאוב ובייניש הלכו על האופציה המערבית-ליברלית ולמעשה חיסלו את ההצדקה לקיומה של ישראל שהיא כיום ממלכת הצלבנים ה 3 והולכת לגמור בדיוק כמו 2 קודמתיה ומאותן סיבות בדיוק.
אין שום קשר בין לוק לליברליזם.הליברליזם הוא תוצר לוואי של הקומוניזם ולא התקיים עד לשנות ה 60 כאשר כל הקומוניסטים של מערב אירופה החלו להחשף למה שקורה באמת מאחורי מסך הברזל.האידיאולוגיה שלהם קרסה והם מצאו נגזרת של הקומניזם,שעברה אדפטציות קלות וקראו לה ''ליברליזם''.
כל מי שתמך בזה,היה קומוניסט קודם לכן וזה לא מקרי.הדמיון בין 2 האידיאולוגיות הוא כמעט מוחלט.

זכויות הפרט מעולם לא ערערו על הנחת היסוד בבסיסן של כל המסגרות האנושיות - לפיהן הקולקטיב חשוב מהפרט.את הערעור על ההנחה הזו,עשו הפוסט קומוניסטים שמכונים ליברלים והם למעשה נקמתו של הקומוניזם במערב.הקומוניזם בברה''מ אולי קרס,אבל צאצאיו,הליברליזם לסוגיו,עתידים למוטט את המערב מבפנים.מעין גרסא קומוניסטית למה שעשה שמשון לפלישתים כאקט התאבדות אחרון.

הגב לתגובה זו

וכן למשוך ליותר ליברליזם ושוויון ,יותר מהמכנה המשותף הנמוך בציבור.

הגב לתגובה זו

למה את ה טוען שבית המשפט מתייחס בזלזול לאנשים הקטנים? האם התנגותו של פרידמן אינה מהווה זלזול? הוא שלא נבחר ציבור, אלא מונה על ידי רוה''מ, מבקש כעת לקחת את הכוח למנות את מי שאמור להיות כע אמון על הגשת כתבי תביעה נגד אותו רוה''מ. האם זה לא זלזול באזרחים? מדוע פעולתו של בית המשפט לנתק את עצמו משאר רשויות הממשל כדי להיות עצמאים ובלתי מוטים, האם זה ראוי לגנאי בעיניך? האם זה לא מחזק את הכובע הראשון דווקא?
היית שמח להתכתב איתך על זה בצורה פרטית, אם זמנך יתיר זאת.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אלא זכויות היתר שהם ניכסו לעצמם ונעימות להם.

הזכות לחלק ג'ובים כרצונך בניגוד לחוק בתוך מערכת המשפט ובאופן עקיף (כיום, לאחר פרישת ארבל מהפרקליטות) במשרד המשפטים ובפרקליטות המדינה.
הזכות לקדם את ילדיך ומקורביך ולהקצות לרשותם משאבים ממשאבי הציבור.
הזכות להפעיל את המערכת החזקה- המשטרה והפרקליטות לטובת אנשי הקליקה וכנגד אנשים שהקליקה החליטה שאינה רוצה בטובתם.

הלוואי שהייתי רואה דאגה לזכויות הנכים, בני מיעוטים שונים ואנשים אחרים שזכויותיהם נרמסות במדינה.
האמת היא, שאם ביניש או ארבל טובות הלב, מעוניינות לתרום לקידום זכויות אדם- עליהן להתפטר ולעבוד בעמותה כלשהי.
תפקידם לשפוט בהתאם לחוק, להכריע בסכסוכים ולא לקדם אג'נדה מסויימת.
אם ברצונן לקדם חקיקה- שיהפכו ללוביסטיות או ינסו להיבחר לכנסת.

הגב לתגובה זו

ליברליזם הוא ערך תרבותי, כזה שחברה יכולה לקבל או לדחות. כלומר, לא כל חברה חושבת שזה ראוי שקיום אורגיות בבתים פרטיים ובכלל, פרסומם וגביית תשלום על השתתפות בהן-הוא ראוי. הליברליזם הוא ערך תרבותי שהתלבש על הדמוקרטיה וטוען כי החלטה שקיום אורגיות המוניות הוא אסור-הוא אנטי דמוקרטי.

בהולנד ובגרמניה הזנות ממוסדת, פועל יוצא של הערכים הליברליים מינית של חברות אלו, בישראל יש למיסוד הזנות התנגדות רבה-יש שיאמרו שאנו לא דמוקרטים-אבל אלו הם ליברלים מתנשאים ומזוייפים המרוכזים אך ורק בעצמם.

גם מוסר הוא ערך חברתי, ולא פעם הוא מתנגש קשות עם ליברליזם, דמוקרטיה המבוססת על ליברליזם, כמו הדמוקרטיות האירופאיות הצבועות, תקבע כי עינוי מחבלים כדי להציל חיי יהודים הוא פשע חמור.

דמוקרטיה שמבוססת יותר על המוסר (אם כי עדיין רחוקה אף היא ממנו), כמו הדמוקרטיה האמריקנית, תטען כי עינוי מחבלים כדי להציל חיי אדם הוא הכרחי וכי רוצחי תינוקות וילדים ללא הבחנה דינם מוות.

הליברליזם מפיץ את עצמו דרך פופוליזם ודמגוגיה-נטיעת האמונה בקרב פשוטי העם המנסים להאמין בכל כוחם כי אינם כאלו (כי הרי הם בורגנים), כי המוסר מנוגד ללברליזם ולכן מנוגד לשכל ולכן אדם שאינו ליברלי אינו נאור...

אני איני ליברלי, ואני רואה את עצמי יותר מואר מאהרון ברק מיליון פעם.

הגב לתגובה זו

נמאס כבר מהדיקטטורה של בג''צ. דמוקרטיה זה שלטון העם ואף אחד לא מוסמך לקבוע שהוא יותר נאור מאחרים ולהחליט לבטל לפיכך את החלטות הרוב, בלא שהדבר סותר את החוקה או את חוקי היסוד.

הגב לתגובה זו

בעיקרם דבריו של טאוב דברי טעם, אבל הוא מתעלם מכמה דברים:

1) משמעותה של הדמוקרטיה המערבית כיום אינה מאפשרת את עריצותו של הרוב על זכויות המיעוט. לכן הומצאו ''זכויות האדם'' שמתיימרות להגן על זכויותיו הבסיסיות של אדם באשר הוא. ביהמ''ש הוא המוסמך לתת עדיפות זכויות אלה על פני יוזמות חקיקה המנסות להגביל זכויות אלה.
2) מסתבר שבעימות ה''אידיאולוגי'' לכאורה, יש הרבה משקעים אישיים ושיקולים פוליטיים ואחרים כמו היחס לזכויות הערבים (ראה מאמרו של אהוד אושרי ב''הארץ'' http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/896855.html )

הגב לתגובה זו

גדי, המשך לעסוק בזה. במתנחלים אתה לא מבין, למרות כל היומרה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

בכלל כופרים בזכות הכנסת להחליט,למשל, לצאת מהשטחים ומעגנים את השקפתם כ''אקסיומה''(דתית או לאומית).

הגב לתגובה זו