הדרך לנשיאות בית המשפט העליון
בשנת 2006 הודיע שר המשפטים חיים רמון כי הוא מבטל שיטה זו ומחייב מעתה רישום פרוטוקול דיונים בוועדה לבחירת השופטים. הוא הוסיף כי הוא רואה את ביניש כמועמדת הראויה לתפקיד אך רמז שמינויה לא יקבע בצורה אוטומטית. בעקבות פתיחת חקירה משטרתית נגד השר רמון בגין הטרדה מינית, התמנה מאיר שטרית כממלא מקום שר המשפטים. מיד עם כניסתו לתפקיד, החזיר את שיטת הסיניוריטי וביטל את ההחלטה להנהיג פרוטוקולים בדיונים.
עם פרישתו של השופט מישאל חשין, ב-16 בפברואר 2006, התפנה כיסאו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון. מאחר שעל פי הנוהג המוסכם, השופט הוותיק ביותר לאחר הנשיא מתמנה כמשנה לנשיא, צפויה הייתה הוועדה לבחירת שופטים למנות את ביניש כמשנה לנשיא, אך מאחר שהוועדה לא כונסה במשך חודשים, מונתה ביניש לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון מבלי שכיהנה קודם לכן כמשנה לנשיא, לראשונה בתולדות בית המשפט העליון.
מספר אישים, כדוגמת אמנון רובינשטיין, התנגדו למינויה לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון על פי שיטת הסיניוריטי. מנגד, התמיכה הרחבה בביניש התבטאה בהצבעה על בחירתה, ואכן ב-7 בספטמבר החליטה הוועדה לבחירת שופטים פה אחד על אישור מינויה לנשיאות בית המשפט העליון.
ב-14 בספטמבר 2006, עם פרישתו של הנשיא אהרן ברק, הושבעה ביניש לנשיאת בית המשפט העליון [5].
[עריכה] בתור נשיאת בית המשפט העליון
דורית ביניש היא האשה הראשונה בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. היא צפויה למלא תפקיד זה במשך 6 שנים, עד שנת 2012 שבה תגיע לגיל 70, שבו לפי החוק על השופט לפרוש מתפקידו.

הגב לתגובה זו

משה גורלי מדגיש כי התנהלות מערכת המשפט תרמה לערעור אמון הציבור במוסדות המדינה

18/5/2005

גם למערכת המשפט תרומה לערעור אמון הציבור באישים ובמוסדות שמנהלים את חייו. עיקר תרומה זו איננה נזקפת דווקא לתוצרים המקצועיים שלה, אלא לפוליטיקה ולנפוטיזם שפשטו בה, למינוי בני משפחה ומקורבים לכל חלקה טובה.

הדוגמאות לא חסרות: אשתו של אהרן ברק, הבת של דורית בייניש, הבת של מנהל בתי המשפט הקודם דן ארבל, היועץ המשפטי הקודם אליקים רובינשטיין ורעייתו מרים. לעתים נדמה שאין מערכת משפחתית יותר מהשירות הציבורי השיפוטי.

בשנים האחרונות נחשפה גם הפוליטיקה הירודה של המינויים לבתי המשפט ובעיקר בית המשפט העליון. קודם זה היה השופט מישאל חשין שיצא חוצץ נגד מינוייה של השופטת איילה פרוקצ'יה שהרשיעה את גיסו אלי הורביץ. חשין, שמשמש גם כממונה על האתיקה של השופטים, היה חייב להימנע מהתערבות במינוי זה. פסילתה של פרופסור נילי כהן תוך הפרחת השמצות לגביה, ומבלי לאפשר לה להשמיע את עמדתה, היא דוגמא מצוינת להתנהלות שבגינה היה בית המשפט משפד אחרים, אבל נמנע מליישם את אותן נורמות על עצמו.

מינוייה של עדנה ארבל הוא דוגמא נוספת לחברה שמביאה חברה תוך עקיפת כל סימני השאלה המטרידים שנלוו למינוי. וכשמשווים מינוי זה להתנגדות העזה לפרופסור גביזון, מתחזקת התחושה שלמועדון העליון מתקבלים רק חברים או יס-מנים. ואם כבר מדברים על חברי מועדון, צריך לזכור את סדרת הזיכויים של בכירי צווארון לבן כיעקב גנות, רפי הוכמן, שמחה דיניץ ואחרים, זיכויים שחלקם התמוה סיפק רוח גבית לשחיתות, רוח שהתחזקה בסדרה ארוכה של חקירות מתוקשרות שלא הניבו דבר, מלבד כותרות ותחושה קשה שהותיר היועץ המשפטי הנכנס מני מזוז שדיבר על סימון מטרות ושיקולים זרים באכיפה. ההתנגשות בין משטר ארבל למשטר מזוז במשרד המשפטים הגבירה בלבול ומבוכה: מה תורם יותר לשחיתות - האינפלציה בהפעלת הכלי הפלילי, או הריסון שבהפעלתו.

בכל מקרה, התחושה ששלטת היא שהרשעה פלילית היא חזות הכל, וכל מה שלא נושק לרף הגבוה הזה הוא כשר. זהו גן העדן של השחיתות הציבורית שבתוכו חוגגים פוליטיקאים, חבריהם, מקורביהם ובני משפחתם. זהו גן העדן שהמערכת המשפטית לא השכילה להפוך לגיהנום. לא במעשה ולבטח לא בדוגמא אישית.

הגב לתגובה זו

במערכת המשפטית ביקשו להימנע עד כמה שאפשר מ''הכתמת'' ההליכים הפורמליים הכרוכים במינוי ביניש לנשיאת העליון, בשל ההליכים הפליליים נגד רמון. אלא שגם הוראתו של מזוז לרמון להימנע מעיסוק במינוי שופטים לא סייעה בדבר: רמון לא יכול היה לחתום על ההודעה ב''רשומות''; ברק, שיזם את הגשת שמה של ביניש כמועמדת, ביקש לא להיות זה החותם על ההודעה; וכך נותר אוקון כאופציה אחרונה. מדובר באחת הפעולות האחרונות של אוקון כמזכיר הוועדה לבחירת שופטים וכמנהל בתי המשפט, שכן הוא אמור לפרוש מתפקידו בעוד כחודש, בשל יחסיו הרעועים עם ביניש.
התוצאה של ההליך הבעייתי היא שהפרסום הכללי לציבור על מועמדותה של ביניש ייעשה רק אחרי שלא ניתן יהיה עוד להוסיף שמותיהם של מועמדים נוספים. בנוסף, הוועדה תכונס בהתראה הקצרה מ-21 ימים. לדברי גורם בכיר במערכת המשפטית, ''כל המטרה היתה להכשיר מבחינה פורמלית את יכולתה של הוועדה להתכנס כעבור 21 יום, והפרסום עוד נעשה יומיים לפני המועד האחרון, כדי להימנע מתקלה''. לדברי הגורם הבכיר, כלל לא ברור אם הכללים מחייבים פרסום ב''רשומות'' של מועמדים לנשיאות העליון, אך כדי להימנע מתלונות הוחלט לפרסם את ההודעה.
דוברת בתי המשפט מסרה, כי ''פרסום המועמדות נעשה ברגיל על ידי השר. במקרה זה פעל מנהל בתי המשפט על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ועל פי הנחיית נשיא העליון''. מלשכת רמון נמסר, כי הוא לא היה מעורב בהליך.

הגב לתגובה זו

מדוע לא מנקים עכשיו את קן הצרעות שחכמי אוסלו יצרו לנו?
למה לא מפסיקים בכוח את היתחמשות הפרועה שלהם !?
למה מחכים??? לעוד אסון? לעוד דם? לטילים על ראשון לציון, אשדוד, ובת ים [בטווח הטילים של עזה]
אלה בסוף מצתרך לעשות שם סדר אם נירצה או לא נירצה זה יתפוצץ בסוף ![תרתי משמע!]

הגב לתגובה זו

נראה לי שהם בטוחים שהם אל עליון לא בית משפט עליון. אני חוששת שהם ינהלו א ת המלחמה הבאה - ויודיעו שאסור לירות על האויב - כי זה לא יפה אוי אוי אוי

הגב לתגובה זו

למחלקת התעמולה של הפת''ח והחמ''ס

הגב לתגובה זו

אולמרט וברק לא מסוגלים לספק הגנה מינימלית לאזרחים, דבר אחד בלבד מעניין אותם והוא לשמור על הכסא.
תושבי שדרות קחו את חייכם בידכם ועזבו את העיר פשוט קומו ועזבו, למי שאין לאן ללכת שישבות ליד רה''מ.
לצמרת המדינה יש את כל המיגון הדרוש לבני ביתם ואתם הפרייארים בשדרות משלמים בחייכם ולאיש במדינה לא אכפת מכם.

הגב לתגובה זו

וגם איזו תגובה !
פתאום יכנסו לעזה לעשות ''נקיון'' כמו שצריך ולסלק מישם את קן הצרעות שהקימו חכמי אוסלו בעזה !

הגב לתגובה זו

הדרך לנשיאות בית המשפט העליון
בשנת 2006 הודיע שר המשפטים חיים רמון כי הוא מבטל שיטה זו ומחייב מעתה רישום פרוטוקול דיונים בוועדה לבחירת השופטים. הוא הוסיף כי הוא רואה את ביניש כמועמדת הראויה לתפקיד אך רמז שמינויה לא יקבע בצורה אוטומטית. בעקבות פתיחת חקירה משטרתית נגד השר רמון בגין הטרדה מינית, התמנה מאיר שטרית כממלא מקום שר המשפטים. מיד עם כניסתו לתפקיד, החזיר את שיטת הסיניוריטי וביטל את ההחלטה להנהיג פרוטוקולים בדיונים.
עם פרישתו של השופט מישאל חשין, ב-16 בפברואר 2006, התפנה כיסאו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון. מאחר שעל פי הנוהג המוסכם, השופט הוותיק ביותר לאחר הנשיא מתמנה כמשנה לנשיא, צפויה הייתה הוועדה לבחירת שופטים למנות את ביניש כמשנה לנשיא, אך מאחר שהוועדה לא כונסה במשך חודשים, מונתה ביניש לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון מבלי שכיהנה קודם לכן כמשנה לנשיא, לראשונה בתולדות בית המשפט העליון.
מספר אישים, כדוגמת אמנון רובינשטיין, התנגדו למינויה לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון על פי שיטת הסיניוריטי. מנגד, התמיכה הרחבה בביניש התבטאה בהצבעה על בחירתה, ואכן ב-7 בספטמבר החליטה הוועדה לבחירת שופטים פה אחד על אישור מינויה לנשיאות בית המשפט העליון.
ב-14 בספטמבר 2006, עם פרישתו של הנשיא אהרן ברק, הושבעה ביניש לנשיאת בית המשפט העליון [5].
[עריכה] בתור נשיאת בית המשפט העליון
דורית ביניש היא האשה הראשונה בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. היא צפויה למלא תפקיד זה במשך 6 שנים, עד שנת 2012 שבה תגיע לגיל 70, שבו לפי החוק על השופט לפרוש מתפקידו.

הגב לתגובה זו

משה גורלי מדגיש כי התנהלות מערכת המשפט תרמה לערעור אמון הציבור במוסדות המדינה

18/5/2005

גם למערכת המשפט תרומה לערעור אמון הציבור באישים ובמוסדות שמנהלים את חייו. עיקר תרומה זו איננה נזקפת דווקא לתוצרים המקצועיים שלה, אלא לפוליטיקה ולנפוטיזם שפשטו בה, למינוי בני משפחה ומקורבים לכל חלקה טובה.

הדוגמאות לא חסרות: אשתו של אהרן ברק, הבת של דורית בייניש, הבת של מנהל בתי המשפט הקודם דן ארבל, היועץ המשפטי הקודם אליקים רובינשטיין ורעייתו מרים. לעתים נדמה שאין מערכת משפחתית יותר מהשירות הציבורי השיפוטי.

בשנים האחרונות נחשפה גם הפוליטיקה הירודה של המינויים לבתי המשפט ובעיקר בית המשפט העליון. קודם זה היה השופט מישאל חשין שיצא חוצץ נגד מינוייה של השופטת איילה פרוקצ'יה שהרשיעה את גיסו אלי הורביץ. חשין, שמשמש גם כממונה על האתיקה של השופטים, היה חייב להימנע מהתערבות במינוי זה. פסילתה של פרופסור נילי כהן תוך הפרחת השמצות לגביה, ומבלי לאפשר לה להשמיע את עמדתה, היא דוגמא מצוינת להתנהלות שבגינה היה בית המשפט משפד אחרים, אבל נמנע מליישם את אותן נורמות על עצמו.

מינוייה של עדנה ארבל הוא דוגמא נוספת לחברה שמביאה חברה תוך עקיפת כל סימני השאלה המטרידים שנלוו למינוי. וכשמשווים מינוי זה להתנגדות העזה לפרופסור גביזון, מתחזקת התחושה שלמועדון העליון מתקבלים רק חברים או יס-מנים. ואם כבר מדברים על חברי מועדון, צריך לזכור את סדרת הזיכויים של בכירי צווארון לבן כיעקב גנות, רפי הוכמן, שמחה דיניץ ואחרים, זיכויים שחלקם התמוה סיפק רוח גבית לשחיתות, רוח שהתחזקה בסדרה ארוכה של חקירות מתוקשרות שלא הניבו דבר, מלבד כותרות ותחושה קשה שהותיר היועץ המשפטי הנכנס מני מזוז שדיבר על סימון מטרות ושיקולים זרים באכיפה. ההתנגשות בין משטר ארבל למשטר מזוז במשרד המשפטים הגבירה בלבול ומבוכה: מה תורם יותר לשחיתות - האינפלציה בהפעלת הכלי הפלילי, או הריסון שבהפעלתו.

בכל מקרה, התחושה ששלטת היא שהרשעה פלילית היא חזות הכל, וכל מה שלא נושק לרף הגבוה הזה הוא כשר. זהו גן העדן של השחיתות הציבורית שבתוכו חוגגים פוליטיקאים, חבריהם, מקורביהם ובני משפחתם. זהו גן העדן שהמערכת המשפטית לא השכילה להפוך לגיהנום. לא במעשה ולבטח לא בדוגמא אישית.

הגב לתגובה זו

במערכת המשפטית ביקשו להימנע עד כמה שאפשר מ''הכתמת'' ההליכים הפורמליים הכרוכים במינוי ביניש לנשיאת העליון, בשל ההליכים הפליליים נגד רמון. אלא שגם הוראתו של מזוז לרמון להימנע מעיסוק במינוי שופטים לא סייעה בדבר: רמון לא יכול היה לחתום על ההודעה ב''רשומות''; ברק, שיזם את הגשת שמה של ביניש כמועמדת, ביקש לא להיות זה החותם על ההודעה; וכך נותר אוקון כאופציה אחרונה. מדובר באחת הפעולות האחרונות של אוקון כמזכיר הוועדה לבחירת שופטים וכמנהל בתי המשפט, שכן הוא אמור לפרוש מתפקידו בעוד כחודש, בשל יחסיו הרעועים עם ביניש.
התוצאה של ההליך הבעייתי היא שהפרסום הכללי לציבור על מועמדותה של ביניש ייעשה רק אחרי שלא ניתן יהיה עוד להוסיף שמותיהם של מועמדים נוספים. בנוסף, הוועדה תכונס בהתראה הקצרה מ-21 ימים. לדברי גורם בכיר במערכת המשפטית, ''כל המטרה היתה להכשיר מבחינה פורמלית את יכולתה של הוועדה להתכנס כעבור 21 יום, והפרסום עוד נעשה יומיים לפני המועד האחרון, כדי להימנע מתקלה''. לדברי הגורם הבכיר, כלל לא ברור אם הכללים מחייבים פרסום ב''רשומות'' של מועמדים לנשיאות העליון, אך כדי להימנע מתלונות הוחלט לפרסם את ההודעה.
דוברת בתי המשפט מסרה, כי ''פרסום המועמדות נעשה ברגיל על ידי השר. במקרה זה פעל מנהל בתי המשפט על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ועל פי הנחיית נשיא העליון''. מלשכת רמון נמסר, כי הוא לא היה מעורב בהליך.

הגב לתגובה זו

הוועדה לבחירת שופטים פירסמה בהיחבא את מועמדות ביניש לנשיאות העליון; רמון לא חתם על ההודעה
שלח באי-מייל
09:38 | 18.8.2006 יובל יועז
תגיות: בית המשפט העליון, דורית בייניש, הוועדה לבחירת שופטים, חיים רמון
נסללה הדרך למינוי השופטת דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון, לאחר פרישתו לגמלאות של הנשיא אהרן ברק בעוד כחודש: הוועדה לבחירת שופטים פירסמה שלשום בהיחבא את שמה של ביניש כמועמדת יחידה לדיון במינוי נשיא לעליון, בישיבה הקרובה של הוועדה.
בניגוד לנוהג המקובל, נמנעה הוועדה מפרסום שמה של ביניש במודעות בעיתונות ובהודעה באתר בתי המשפט והסתפקה בפרסום ב''ילקוט הפרסומים'' שבמסגרת הפרסום הרשמי ב''רשומות''. הוועדה היתה אמורה להתכנס ב-7 בספטמבר, שבוע לפני מועד פרישתו של ברק, כדי לבחור את ביניש לנשיאה. אולם, לאחר שהוחלט אתמול להגיש כתב אישום נגד יו''ר הוועדה, שר המשפטים חיים רמון, לא ברור אם הכינוס יתאפשר.
ההודעה ב''רשומות'', שנושאת את התאריך של יום שלישי השבוע, פורסמה שלשום. בדרך כלל חתום על הודעות מטעם הוועדה לבחירת שופטים מי שעומד בראשה - שר המשפטים. אולם, בשל ההליכים הפליליים נגד רמון, חתום על ההודעה דווקא מזכיר הוועדה, מנהל בתי המשפט בעז אוקון. ההחלטה שאוקון יחתום על ההודעה התקבלה בשיחות בין ברק ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ובין מזוז לרמון.
לפני פרסום ההודעה ב''רשומות'' עידכן אוקון את רמון - שמנוע מלעסוק בענייני מינוי שופטים - על הפרסום. באופן יוצא דופן פרסום שם המועמדת גם לא לווה בהודעה על מועד כינוס הוועדה. רק לאחר שיתברר מתי ניתן לכנס את הוועדה, מתכוונים בהנהלת בתי המשפט לפרסם גם באמצעים נוספים את דבר מועמדותה של ביניש.

הגב לתגובה זו

האם בייניש הוא ''בלתי שפיט''
האם יועץ משפטי לממשלה רשאי להחליט בעניינו של בייניש? והאם אפשר לשפוט את בייניש בישראל?
שבתאי עזריאל, גלובס, 15.2.05
בימים אלה הודיעה הפרקליטות, שאין מקום להגיש כתב אישום נגד עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים ויו''ר העמותה, יחזקאל בייניש, בעלה של דורית בייניש, שופטת בית המשפט העליון, המועמדת לכהן כנשיאה הבאה של העליון.
הקשר המשפחתי מעורר שתי שאלות עקרוניות: האם יועץ משפטי לממשלה רשאי להחליט בעניינו של בייניש? והאם אפשר לשפוט את בייניש בישראל?
החלטה בדבר העמדה לדין היא ''מעין-שיפוטית'', כפי שקבעה השופטת דורנר בע''א 6356/99, חטר-ישי נ' ארבל, וחלים עליה כללי הפסלות החלים על שופטים, כאמור בסעיף 77 לחוק בתי המשפט. בעיקרון, כללי האתיקה אסרו על שופטים להימצא בניגוד עניינים, אך החוק תוקן במארס 2004, אחרי שהשופט תיאודור אור טען, שכללי האתיקה לא מחייבים וסירב לבקשת העיתונאי יואב יצחק לפסול עצמו, כשחברו עו''ד פיני רובין הופיע בפניו, בהליך נגד הורביץ (יו''ר טבע וגיסו של השופט מישאל חשין).
מעתה, החוק מחייב שופט לפסול עצמו כשיש לו עניין ממשי בתוצאות ההליך, בצד להליך או בעורך-דינו. מהחוק עולה, שמזוז ופרקליטיו, המרבים להופיע בפני השופטת בייניש, החליטו בעניין בעלה כשנמצאו בניגוד עניינים, והיה עליהם לפסול עצמם.
מצד שני, אין אפשרות לשפוט את בייניש גם אם יוחלט להעמידו לדין. בסעיף 24 לחוק בתי המשפט נקבע: ''שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית-המשפט העליון את בית-המשפט אשר ידון בהליך''. זוהי החלטה מינהלית, שהנשיא ברק אמר עליה את דעתו: ''יש לנתק את הזיקה (האמיתית או הנחזית) בין שופט כבעל דין לבין ערכאה שבה הוא מכהן או ערכאה הכפופה לסמכותו הערעורית'' (בש''א 5705/00).
היות שכל הערכאות כפופות לסמכותו הערעורית, עולה, ששופט בית המשפט העליון הוא ''בלתי שפיט'' בישראל, ומכנים זאת ''לאקונה''. הכלל חל גם על קרובי שופט. בבש''א 6732/99, שדנה בבעל דין שהוא אחי שופט מכהן באותה ערכאה, החליט ברק: ראוי כי רציונלים אלו יחולו גם כשבית-משפט מתבקש לדון בעניינו של קרובו (מדרגה ראשונה) של שופט מכהן בו. מצב שבו נדון עניינו של קרוב בבימ''ש שבו מכהן השופט, תקשה על השופט הדן, על השופט הקרוב למתדיין ואולי גם על בעלי הדין. כן, זה עלול לפגום בתדמית ובמעמד המערכת השיפוטית.
ח''כ מיכאל איתן, שאליו פניתי עם הסוגיה ענה, שהוא ''ער לבעיה של ניהול תביעה כשאחד הצדדים הוא שופט בימ''ש עליון, אך המקרה נדיר מכדי לחוקק חוק. אם תגיש לי הצעת חוק אבחן זאת בכובד ראש''. לשכת עוה''ד החליטה שלא להתערב
הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו