מעניין

דווקא בדוגמא זו בחרת כדי ללהג על דוסים מחמד ויחסם לתקשורת?
מלובביטש עולה לך בבריאות? המטורף שהמליך עצמו למשיח ושיגע כת שלמה הכרויה חב''ד, שאין הרבה הבדל בינם למסוממים סופניים? מה לזה וליהדות? מה לזה ולך, עינת ברזילי? האם הרושם שהותרת עד היום, כדתיה אמיתית, כלומר חלק משומרי מצוות כהלכתן שאין הבדל בינם לכל איש נאור מהעולם המערבי בהלכות חייו, השכלתו, מקצועו, ורוחב אופקיו - ובכן האם הרושם הזה היה מוטעה?

זיקתך למקרים הקליניים של הפסוודו-יהדות מפתיעה ומאכזבת.

ובכן, יקירתי, הריני מגיב כמצוותך. כתיבתך כהרגלה מעולה מבחינת משלב לשוני וכן שולחת רמזים די ברורים לשלושת- ארבעת השולטים העיקריים. תוכן הביקורת ענייני ונכון. עם זאת, חוקי המשחק ברורים- וכל דרדק המלהטט בלשונו ובכתיבתו חומד לו 15 דקות תהילה משלו, אפרופו הסרט ''פקטורי גירל''. גם כך הפכה לה התקשורת לתחביב העלאה והורדה של כוכבים לרגע או השמצות פרועות ולא פעם חסרות שחר ללא בדיקה הולמת של עובדות. המדמנה משולהבת מעצמה ותושביה אינם שמים לב לכך שהם רק צפרדעים ורובם לא יהיו לעולם נסיכים. ''כתבי יד אינם נשרפים'', אמר אחד מגיבורי הספר ממנו השם בו בחרתי. הם רק מוזילים עצמם לדעת.

אני לא מבינה אותך - כרטיס הביקור של תומרקין היא ההתנהגות הבהמית והפרובוקטיבית שלו הוא אמן שאוהב לפזר עלבונות והוא עושה את זה עוד הרבה לפני שנולדת, בדיוק כמו שכרטיס הביקור של ברוך מרזל זו הקיצוניות - המשותף לכל מנבלי הפה ואושיות הפרובוקציה למינהם הם שהם לגמרי בידי עצמם ולא מייצגים שום דבר מלבד עצמם, מוחם הקודח והרצון הבלתי נלאה שלהם לקבל תשומת לב (בדיוק כמו ילד קטן שאוהב להגיד- קקי טוסיק תחתונים) העיתונות היא זו שעושה מזה כותרות ומכתיבה את זה כרצונה אם את לא סגורה על עצמך אולי את רוצה להיות סוג של עלה תאנה או לא ...כי זה לא מספיק מגניב- הייתי מציעה שלא תכתבי על זה(על עצמך) כתבות ואם מדור תרבות לא עשה מזה כותרת למה בחרת לצוטט את זה שוב, לקשור את שמך לניבולי הפה של תומרקין בשביל 15 טוקבקים של תהילה

מאוד נהניתי מהטור שלך,אני לא יודע אם את יודעת אבל הגישה שהצגת בכתבה היא גישה חב''דית מובהקת שהיא-שאתה יכול להתחבר לעולם ומאידך להשאר חזק ואיתן עם גאון יעקב,ועם כל זה להיות באמת אבל באמת חבר ואהוד על הסובבים אותך.

אוהב אותך

הסתה ועוד.האמת אני מתחיל להבין שהם כמו קיצוניים איסלמים אבל בתחפושת של חסידים.

לחרחור פלגנות,מדון,סכסכנות,הפצת שנאה,מיסיונריות,משיחיות וטומאה.ועל החב''דניקים כבר נאמר ''כי מלחמה לה' בעמלקים המשתמטים מדור דור''.לערי אני אדם מוסרי,לא דתי,שרתתי בצה''ל ואני עובד למחייתי כך שלא יצא לי להגיע לגיהנום ולראות את המשיח המנוח חי וקיים ז''ל בכף הקלע.

לצערי זה עדיין מופיעה בכתבה וחבל.
לא מכובד

זה בשבילך - לא ממש מגיע לך יישר כח - עצם מקצוע העתונות הוא שקר מי שאיש אמת אין לו מה לחפש פה. גם החלק הדוסי שבך הוא לא אמיתי כי את לא באמת מזדעזעת (לא מתוך רוע - האם את באמת יודעת את דרגתו של הרבי מליבויטש ? או רק מתוך הפיגורה הציבורית )אלא אפילו עמידתך על עקרונותייך היתה מתוך החשש שתראי מתחנפת( = ''מחמד'') ובעצם זה את עוד פעם התחנפת ( תחת מעטה - אפילו בשביל עצמך של לבטים עצמיים)

די לחנופה לחילונים - הם מצפים מאיתנו שלא נתנהג כך ולכן עם כל שנאתם לחרדים הם מכבדים אותם - שנאה היא כבוד ובעקבותיה תבוא אהבה . אבל כשאין כבוד אין אפילו הכרה בקיום ואנא נבוא

אם במערכת מעריב היו יושבים אנשים רגישים לא היו נותנים במה לתומרקין מפאת כבוד האדם באשר הוא אדם בעיקר אם אין לאותו אדם משהו לומר ששווה הקשבה.

מי שמוכן להבליג על / להשלים עם / לקבל את השנאה למתנחלים/ ימין בלי לשאול למה, מדוע לשם מה. וזאת גם אחרי ההתנתקות מגוש קטיף. לעיתים הוא מגדיל לעשות ומצרף את קולו למקהלת השיסוי.

כתבה יפה מאד.
רק הערה אחת - המצב הנורמאלי הוא (לפחות אמור להיות) מצב שבו ''דוסים'' ''וחילונים'' עובדים באותם מקומות עבודה ויוצרים קשרי חברות ללא שום קשר לשאלה איזה דוס\\ית את\\ה או איזה חילוני\\ת את\\ה. אלא פשוט על בסיס של חברות ומכנים משותפים. כאשר זה המצב אין לאף אחד בעיה להביע את דעתו גם בנושאים שלא נעימים לצד השני. לדעתי (ולשמחתי) זהו אכן המצב אצל ברוב המקומות. למעט אולי שני מקומות מרכזיים - אנשים שחיים בבועה (גאוגרפית או אידאולוגית או שניהם ביחד ואכמ''ל) ופוגשים את הזרם השני רק דרך התקשורת או אשני התקשורת עצמם שעסוקים כל הזמן בשאלות הללו.
למרות כל האמור נהנתי מאד מהכתבה (גם מהסגנון וגם מהתוכן)

ואם את שם בכוחות עצמך? אז אל תכניסי את הדת! ואל תשתמשי בדת לצורך עצמך!

אפשר גם אחרת. לדוגמא:
אם שואלים או מרימים גבה על מנהגי היהודיים, כמו שמירת 6 שעות כשכולם אוכלים חלבי או שמירת שבת או צום פה ושם אני פשוט אומר שאני לא יכול לעשות את מה שאתם עושים כי אני יהודי.
בקיצור אני דוס ושכולם יקפצו לי. מחמד או פוליטיקלי קורקט זה לא אני

...המחנה שאבד עליו הקלח הרציונלי ולכן תפקידו[דה] הוא סיזיפי בעליל.

עינת מספקת את הסחורה.
כותבת מקסים.

מעריץ אלמוני מהלימודים בבר אילן...

הדמוקרטיה של התל אביבים, השמאלנים בעיקר, ובייחוד ערך חופש הביטוי- באים לידי ביטוי רק כשזה חופש ביטוי לדעתויהם. הקהילה ההומו לסבית למשל, תזעק את זכותה לצעוד, אבל אם מאיר אריאל יגיד שהם מגעילים אותו, אז הם ירקו בפרצופו ויפוצצו את הופעותיו. אם תציגי דעה ימנית שאומרת נגיד, חילופי אוכלוסיות- יצעקו שאת פאשיסטית- אבל לגירוש יהודים מביתם הם יקראו פינוי. אותם אבירי חופש יקראו הזוי למי שמוכן לתת את נפשו ולגור במקומות נידחים אבל ישבחו אנרכיסטים שמוכנים להרוס גדר ששומרת על ביטחון יהודים מפני פיגועים. אם תציקי להם, או בטעות תשימי להם מעט יותר סוכר באספרסו האיטלקי שלהם- את כבר לא תהיי חמודה. הרי למה להטריד אותם בזוטות כמו ערכים, זכותך לומר את דעתך או יהדות? אם את שונה- אסור לך לדבר וזוהי שמירת חופש הביטוי של חברייך- יש לך חופש ביטוי רק לדעות שהם אוהבים, אחרת את פאשיסטית

האתר של רבי גל טופז אמת ולא רק ,במידה ותיכנסו לאתרו http://galtopaz.serveblog.net/ תראו שחסידיו הכריזו עליו כאל מלך המשיח שנאורסאהן שחזר מן עולם האמת, וככשאלתי את מנהלי האתר בשאלה ששלחתי הם אמרו שהוא מאשר שהינו מלך המשיח , אני פניתי אליו מספר פעמים ובהן צדקי אני יכול להעיד שהוא ניחן בכוחות וברוח קודש , הוא יודע דברים שגם המשמיצים שלו אוכלים את הכובע ואין להם תשובות להסביר איך הוא מגלה מה שהוא מגלה רק לפי שם האדם, ,חצרות רבנים שמפחדים מן העילוי הענק הזה ה'' ישמרהו .יוחאי

אכן ה''שליפה'' של תומרקין היא מכוערת.
לעומת זאת אספתי במיוחד בשבילך שליפות שהופיעו במדור זה אשר הופכות את תומרקין לצדיק הדור לעומתן מצדיקות רצח ערבים, טרור ועוברות על כמה וכמה חוקים של מדינת ישראל.
קבלי:
ע''פ ה''רב'' וולפא - חננאל דיין:
הגיבור ש''הריח'' כבר לפני ועדות החקירה, מיהו דן חלוץ רמטכ''ל הגירוש.

ע''פ נועם פדרמן - אשר ויזגן:
כל תושבי גוש קטיף צריכים לעלות לקברו, להצדיע ולבקש סליחה. להצדיע על מסירות הנפש בניסיונו למנוע את גירושם, וסליחה על שגינו אותו ולא הגיעו לתמוך בו בעת שעמד לדין.

ברוך גולדשטיין :
הד''ר של המדינה. רופא צדיק, רחמן ועניו, ממשיך
דרכו של מרדכי היהודי ויהודה המכבי.

מחתרת בת עין:
יהודים שניסו לאזן קמעה את המשוואה הבלתי מאוזנת בעליל של יהודים נרצחים ואין פוצה פה ומצפצף.

ע''פ הלל וויס - ברוך גולדשטיין:
צדיק יסוד עולם. הפרשה שלו עדיין מצריכה חקירה. גם שם, כמו ברצח רבין, יש שאלות מהותיות שאינן פתורות.

ע''פ נועם ארנון - חננאל דיין:
חייל מצטיין, יהודי גאה ואזרח למופת שעשה צעד חכם, אמיץ ואלגנטי. כל רמטכ''ל נבון היה מתגאה בחייל כזה, וכל איש תקשורת נאור היה מפרגן לו. אך לצערי כנראה אצלנו אין רמטכ''ל כזה ואין אנשי תקשורת כאלו.

ע''פ מיכאל בן חורין - ברוך גולדשטיין:
אוהב ישראל עד כלות ואחד מל''ו צדיקים נסתרים. מעט מסגולותיו נחשפו בספר ''ברוך הגבר'', ומעשה ההצלה הגדולה שעשה מפורט בחוברת ''ברוך פודה ומציל'' המבוסס כולו על עדויות של אנשי צבא וביטחון בפני ועדת החקירה בראשות שמגר.

עכשיו תאמרי לי בבקשה על מה את מתלוננת ומה מעשיך?

לדעתי לכל דוס באשר הוא (ולא משנה מה סוג וגודל הכיפה / פאה / שביס / קרחת ) ישנו תסביך מאוד קשה - אנחנו מתווכחים ומתפלפלים בינינו על כמעט כל נושא שהוא ולא מסכימים כמעט על כלום (אולי קצת הגזמתי), אבל ברגע שמישהו מחוץ למחנה, ייעז לנאץ, לחרף ולגדף מישהוא מהמגזר שלנו, אנחנו נעמוד על הרגליים האחרויות שלנו ונעלב (לפעמים גם בשמו). השאלה היא מה היית עושה אם דוס אחר היה אומר בדיוק את אותם הדברים; היית נעלב או לא.

למי שלא זוכר יש את המשפט המיוחס לרב ש''ך (או לרב עובדיה) שחב''ד היא הכת הקרובה ביותר ליהדות.
אני בתור ארנב, חייכתי לדברי ההלצה הללו, אבל לשמוע את זה מתומרקין?!? שומו שמיים ותרעד הארץ.

אבל ברגע שמביעים עמדה נחרצת בנושא הקשור או שנקשר ע''י אחרים, לעובדת היותך דוס - אתה תמיד תבחן, בין היתר בשל העובדה שאנחנו הרגלנו את כולם, בין היתר בעקבות הפעולות שהיו בסניף בשבת, שבתור ארנב, אני לא מייצג רק אותי, אלא את כל אוכלוסיית הארנבים והשפנים בעולם. ולא תמיד בהצדקה.

יחד עם זאת אני חושב שבמידה שיש נושא עקרוני שמטריד אותך אתה צריך להעלות אותו ולפנות לגורמים המתאימים, בלי שום קשר האם אתה דתי או לא, והאם הנושא שייך לדתיים.

כאשר באתר הקדוש הזה הופיעה הצעה לארוחת שרימפס מפתה, תחת הנימוק - 'אם כבר לאכול בצום, אז שיהיה טעים' ??? (ציטוט מקורב מהזכרון)

בס''ד
כדוסים - עדיין לא השתחררנו מרגשי הנחיתות שלנו.
לא - אנו לא צריכים לתרץ את העמידה על העקרונות שלנו.
באופן כללי - נהניתי מהכתבה.

ב', עם כל מה שאת חושבת שאת לא משפיעה את משפיעה המון המון, גם בלי לומר דבר.

ג', דרכו של הרבי מליובוויטש להתעסק בעיקר בהפצת האור, בהבעת רעיונות יהודים, מתוך הסברה על הנכון הטוב המיוחד והנעלה ביהדות, ולא לגרש את החושך עם מקל.

בכל אופן נהנתי לקראת, תודה.

שמשלנו צומחים פרות כאלה. יישר כוח

אמנם מעריב הורידו את הכותרת אבל את בכבודך ובעצמך אפילו שזה עלה לך בבריאות פרסמת תה כאן. אפשר היה גם בלי זה...טפשונת ומוכשרת.

היטבת לבטא את מה שכולנו מרגישים במשרדים החילוניים, קו התפר העדן בין 'בן אדם למקום'...

חה חה

יפה!

כתיבה יפה מאוד

היטבת לנסח את המלכוד...
זה באמת no win situation, אבל כל הכבוד על האומץ.
והיזהרי כשאת חוצה בצומת מעריב הסואן, רכבים מגיחים מכל מיני כיוונים לא צפויים...

וגם שמאלנים יכלו להרשות לעצמם אנינות שכזאת.

נכון שלכל דוס מחמד יש את שעת המבחן שלו. עם זה אני מסכים.
אבל לגעור בעורך ששם את האמירה הזו בכותרת, זה לא אמור לגרום לך לחשוב שזו שעת המבחן בה בוחנים אותך כמחמד.
כי זה לא תקין בכל קנה מידה, זה גס מידי - לפחות בכל הקשור לאתרי אינטרנט גדולים ורציניים כמו עיתון מקוון.

אני גם לא בטוח שמה שזיעזע אותך זה הפגיעה בכבודו של רב, ביזוי תלמיד חכם, וכיו"ב מושגים דתיים.

אלא מאי? אפשר להצביע כאן על בעיה אחרת. אולי מה שגרם לך לראות בזה נקודת מבחן, זה דבר בעייתי אחר: הקלות שבה אנשים חילונים מזלזלים בכבודו של אדם שהוא רב או אישיות דתית. שהרי אם יש הזדמנות - הם מיד משתמשים בה כדי לבזות ולהגחיך את אותו רב, ואפילו שהוא לא עשה כרגע שום דבר רע, הברמינן.
פתאום נעלמו מהם הרגישות ושיקול הדעת המקצועי שהם מפעילים לגבי כל אחד אחר.

למשל טקסט כזה לא היה עולה לכותרת: "הייתי רוצה לפגוש את בן-גוריון בבית זונות" (למרות שזה גם די מצחיק כשחושבים על זה).
לעומת זאת כותרת כזו יכולה להופיע "הייתי רוצה לפגוש את אלוהים בבית זונות" ( ובתת כותרת: רק כדי לשאול אם גם הוא מפחד מפי-יגלין).

וזה ההבדל ביניך לבין אותו עורך לא-מחמד. בנקודה זו מתגלה עומק השסע ביניכם על אף שחשבת(ם) שזה לא קיים באמת.
וזה כואב. נכון. בכל זאת, גם אנחנו יצורים חברתיים.

ישנו הבדל בין חופש הביטוי לבין לעג סתמי לציבור שלם, וטוב שהעורכת מודעת לו.

את אולי דוסית מחמד אבל את יודעת להיות נושכת כשצריך

לצערי זה לא קשור למחמדות. הכל כסף. לא שמו את הכותרת כי לא רצו לפגוע בשוק הקוראים. זהו.

נראה לי שיש לך בעיה בהבנה של התרבות החילונית - ממש לא אכפת לנו שתופיע כותרת על רבין, בגין, ואפילו אבא אבן או כל דמות פוליטית\\תרבותית\\רוחנית אחרת שאת יכולה לחשוב עליה. למרבית החילונים האמיתיים אין הערצה עיוורת לדמות מסויימת, כי לא חונכנו ככה, אנו בעיקר מעריצים את עצמנו. אז כל עוד את לא אומרת שהיית רוצה לפגוש אותי בבית זונות, מבחינתי את יכולה להגיד הכל..