הדרך לנשיאות בית המשפט העליון
בשנת 2006 הודיע שר המשפטים חיים רמון כי הוא מבטל שיטה זו ומחייב מעתה רישום פרוטוקול דיונים בוועדה לבחירת השופטים. הוא הוסיף כי הוא רואה את ביניש כמועמדת הראויה לתפקיד אך רמז שמינויה לא יקבע בצורה אוטומטית. בעקבות פתיחת חקירה משטרתית נגד השר רמון בגין הטרדה מינית, התמנה מאיר שטרית כממלא מקום שר המשפטים. מיד עם כניסתו לתפקיד, החזיר את שיטת הסיניוריטי וביטל את ההחלטה להנהיג פרוטוקולים בדיונים.
עם פרישתו של השופט מישאל חשין, ב-16 בפברואר 2006, התפנה כיסאו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון. מאחר שעל פי הנוהג המוסכם, השופט הוותיק ביותר לאחר הנשיא מתמנה כמשנה לנשיא, צפויה הייתה הוועדה לבחירת שופטים למנות את ביניש כמשנה לנשיא, אך מאחר שהוועדה לא כונסה במשך חודשים, מונתה ביניש לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון מבלי שכיהנה קודם לכן כמשנה לנשיא, לראשונה בתולדות בית המשפט העליון.
מספר אישים, כדוגמת אמנון רובינשטיין, התנגדו למינויה לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון על פי שיטת הסיניוריטי. מנגד, התמיכה הרחבה בביניש התבטאה בהצבעה על בחירתה, ואכן ב-7 בספטמבר החליטה הוועדה לבחירת שופטים פה אחד על אישור מינויה לנשיאות בית המשפט העליון.
ב-14 בספטמבר 2006, עם פרישתו של הנשיא אהרן ברק, הושבעה ביניש לנשיאת בית המשפט העליון [5].
[עריכה] בתור נשיאת בית המשפט העליון
דורית ביניש היא האשה הראשונה בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. היא צפויה למלא תפקיד זה במשך 6 שנים, עד שנת 2012 שבה תגיע לגיל 70, שבו לפי החוק על השופט לפרוש מתפקידו.

הגב לתגובה זו

סטודנטית בינונית או לוחמת צדק אמיתית?

מעולם לא עורר מינוי של נשיא ביהמ''ש העליון כזאת מחלוקות כמו המקרה של דורית בייניש. לוחמת צדק, אומרים תומכיה. שופטת אפורה, משיבים המתנגדים
שר המשפטים אברהם שריר התנגד בזמנו למינוי דורית בייניש לפרקליטת המדינה. בייניש המתינה עד שמקורבה דן מרידור מונה לשר משפטים כדי שיוציא לפועל את המינוי. נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר התנגד בזמנו למינויה לבית המשפט העליון. בייניש המתינה לנשיא הבא, התומך הגדול והעקבי בה, אהרן ברק, כדי להעביר את בחירתה. כמו שבעבר היא לא החליקה בקלות לשום תפקיד, כך גם עתה נערמים קשיים.

בייניש היא השופטת הראשונה בבית המשפט העליון שמועמדותה לנשיאה מעוררת מחלוקת עזה. פתאום, שיטת השופט הוותיק זוכה למטחי ביקורת. אומרים שזה מנוגד לחוק, אומרים שבג''ץ
עצמו היה מבקר מינויים לפי ותק במקומות אחרים, אומרים שאתגרי המעמד והניהול מחייבים בחירה מושכלת יותר. אבל בעיקר, המבקרים שוללים את התאמתה האישית והמקצועית.
דורית בייניש בדיוני וועדת הבחירות /images/archive/gallery/488/831.jpg
הפוליטיקה הביינישית המפורסמת
בייניש תמיד היתה שנויה במחלוקת. מסתבר שעשר שנות צינון כשופטת אלמונית ואפורה לא הצליחו להרדים את השדים. הם פרצו שוב, יחד עם הפוליטיקה הביינישית המפורסמת, שנכרכה הפעם בשתי נשים שאיש לא מצליח להבין מדוע האחת מונתה לעליון ומדוע השנייה נפסלה: עדנה ארבל ונילי כהן.

הסיפורים ידועים: כהן, משפטנית מוערכת, נפסלה על ידי רוב מכריע של שופטי העליון לאחר מסע שכנוע שהובילה בייניש. לסיבות אף פעם לא ניתן ביטוי פומבי, אבל חלקן משתלבות היטב עם דפוס פעולה ביינישי מוכר עוד מימיה בפרקליטות - להקיף את עצמה במקורבים שיענו על שני תנאים: שיהיו נאמנים לה ושלא יאפילו עליה. כהן לא עונה לתנאים אלה, במיוחד לא לתנאי השני מבחינת היכולת המשפטית. ארבל דווקא כן.

הנזק שנגרם לבית המשפט העליון בפרשה הזו הוא גדול. גם בעבר נדחו מינויים טובים, גם בעבר היו בחישות. אבל להבדיל ממקרים אחרים, הפעם המחלוקת חצתה את מסדרונות הברנז'ה והתפוצצה בדיון ציבורי ותקשורתי, שחשף פוליטיקה מכוערת במיוחד. הכפשות, רכילויות, הרעלת אוזניים ונפשות באמצעות מקורבים. כל אלה לא נחסכו מכהן, בעוד שמארבל נחסכה בדיקה אמיתית של טענות כמו התהדרות שווא בתואר שני או הפנייה לשרה לימור לבנת כדי שתסייע לבעלה לזכות בחברות בדירקטוריון.

הציבור נדהם מהעוצמות שהתגלו. בייניש לא היתה לבד בסיפור הזה. השופט מישאל חשין לחם נגד כהן, שר המשפטים יוסף לפיד לחם בעד ארבל. ברק היה אמביוולנטי, אבל בייניש נתפסה - במידה רבה של צדק - כבעלת האינטרס והרוח החיה מאחורי שני המהלכים.

הנזק התעצם בגימוד דימויו של בית המשפט העליון. אם יש בו מקום למשפטנית כארבל ואין בו מקום לכהן או לרות גביזון, האם זהו בית המשפט הטוב ביותר שיכול להיות לנו? הנזק הוסיף ותפח בערעור מעמדו של העליון בקרב האקדמיה המשפטית, וגם בבתי המשפט המחוזיים מתרבים הקולות שלא ממש מעריכים את אלה שדנים בערעורים עליהם. האם בייניש תוכל לעצור את הסחף הזה, את השחיקה הזוחלת הזו? נראה שקשה לחתום על תשובה אופטימית.

הגב לתגובה זו

האם בייניש הוא ''בלתי שפיט''
האם יועץ משפטי לממשלה רשאי להחליט בעניינו של בייניש? והאם אפשר לשפוט את בייניש בישראל?
שבתאי עזריאל, גלובס, 15.2.05
בימים אלה הודיעה הפרקליטות, שאין מקום להגיש כתב אישום נגד עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים ויו''ר העמותה, יחזקאל בייניש, בעלה של דורית בייניש, שופטת בית המשפט העליון, המועמדת לכהן כנשיאה הבאה של העליון.
הקשר המשפחתי מעורר שתי שאלות עקרוניות: האם יועץ משפטי לממשלה רשאי להחליט בעניינו של בייניש? והאם אפשר לשפוט את בייניש בישראל?
החלטה בדבר העמדה לדין היא ''מעין-שיפוטית'', כפי שקבעה השופטת דורנר בע''א 6356/99, חטר-ישי נ' ארבל, וחלים עליה כללי הפסלות החלים על שופטים, כאמור בסעיף 77 לחוק בתי המשפט. בעיקרון, כללי האתיקה אסרו על שופטים להימצא בניגוד עניינים, אך החוק תוקן במארס 2004, אחרי שהשופט תיאודור אור טען, שכללי האתיקה לא מחייבים וסירב לבקשת העיתונאי יואב יצחק לפסול עצמו, כשחברו עו''ד פיני רובין הופיע בפניו, בהליך נגד הורביץ (יו''ר טבע וגיסו של השופט מישאל חשין).
מעתה, החוק מחייב שופט לפסול עצמו כשיש לו עניין ממשי בתוצאות ההליך, בצד להליך או בעורך-דינו. מהחוק עולה, שמזוז ופרקליטיו, המרבים להופיע בפני השופטת בייניש, החליטו בעניין בעלה כשנמצאו בניגוד עניינים, והיה עליהם לפסול עצמם.
מצד שני, אין אפשרות לשפוט את בייניש גם אם יוחלט להעמידו לדין. בסעיף 24 לחוק בתי המשפט נקבע: ''שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית-המשפט העליון את בית-המשפט אשר ידון בהליך''. זוהי החלטה מינהלית, שהנשיא ברק אמר עליה את דעתו: ''יש לנתק את הזיקה (האמיתית או הנחזית) בין שופט כבעל דין לבין ערכאה שבה הוא מכהן או ערכאה הכפופה לסמכותו הערעורית'' (בש''א 5705/00).
היות שכל הערכאות כפופות לסמכותו הערעורית, עולה, ששופט בית המשפט העליון הוא ''בלתי שפיט'' בישראל, ומכנים זאת ''לאקונה''. הכלל חל גם על קרובי שופט. בבש''א 6732/99, שדנה בבעל דין שהוא אחי שופט מכהן באותה ערכאה, החליט ברק: ראוי כי רציונלים אלו יחולו גם כשבית-משפט מתבקש לדון בעניינו של קרובו (מדרגה ראשונה) של שופט מכהן בו. מצב שבו נדון עניינו של קרוב בבימ''ש שבו מכהן השופט, תקשה על השופט הדן, על השופט הקרוב למתדיין ואולי גם על בעלי הדין. כן, זה עלול לפגום בתדמית ובמעמד המערכת השיפוטית.
ח''כ מיכאל איתן, שאליו פניתי עם הסוגיה ענה, שהוא ''ער לבעיה של ניהול תביעה כשאחד הצדדים הוא שופט בימ''ש עליון, אך המקרה נדיר מכדי לחוקק חוק. אם תגיש לי הצעת חוק אבחן זאת בכובד ראש''. לשכת עוה''ד החליטה שלא להתערב

הגב לתגובה זו

דורית ביניש - שופטת בבית המשפט העליון
אשתו של יחזקאל ביניש (המעורב כתובע או כנתבע בהליכים משפטיים שונים), אמה של דניאלה ביניש (לשעבר פרקליטה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שנהגה להופיע בפני חבריה לערכאה), חברתה של עדנה ארבל (מי שנבחרה בדיל לבית המשפט העליון) ועוד ועוד...

דורית בייניש: שופטת בית המשפט העליון בתה, דניאלה בייניש, התמחתה אצל נאוה בן-אור, מבכירי פרקליטות המדינה (שפרשה באחרונה). לאחר מכן היתה בן-אור ממונה על דניאלה ביניש ובאותה עת הופיעה לפני אמה, השופטת דורית בייניש. דניאלה בייניש עובדת עדיין בפרקליטות המדינה בירושלים ומופיעה לפני עמיתיה של אמה, שופטי בית המשפט העליון, בהם חברתה הטובה עדנה ארבל. ולבסוף אוסיף ואומר שזוהי חונטה של נישאים מעם, שמעולם לא נבחרו על ידי העם, ומשנבחרו ע''י חברי החונטה - בחירתם לכל החיים. באופן הכי אנטי-דמוקרטי הם משפיעים על כל פן בחיי כולנו, והשפעתם חסרת כל פרופורציה למיעוט שבחר בהם.

כתבת דיוקן על דורית בייניש - נשיאת העליון הבאה.

בכתבה ארוכה ומפורטת מעלה משה גורלי את דמותה של בייניש כתככנית אמביציונית, מאלו שהבחישה ומינוי מקורבים הן לחם-חוקם. בפרקליטות - בייניש מפתחת את מנגנון תפירת התיקים על מועמדים בעלי פוטנציאל איום על האליטות, בישולם על אש קטנה ושמירתם בכספת ל''עת סגריר''. לאחר הבאתה לעליון ע''י ברק, שכללה בכישוריה היא ופיתחה לדרגת מועדון חברים סגור את טכניקת ה''חבר-מביא-חבר''. בינייש - שמאל קיצוני בדעותיה ומשפטנית בינונית בכישוריה, יוזמת יחד עם ברק שורה של מינויים מניפולטביים במהלך השנים, המעצבים בכניסתה לכס הנשיאות את ''סביבת העבודה'', שאקורד הסיום לה היא בדחיית מועמדותן של נילי כהן ורות גביזון לשופטות עליונות ומנגד קבלתה של חדלת האישים כעדנה ארבל.
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/074/837.html
הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

המצב שבו שופטים עליונים נשפטים בידי זוטרים למרות כל האיסורים, מחייב חקירת חשדות לכאורה לקנונייה והפרת אמונים ולכל הפחות העמדה לדין משמעתי של המעורבים בכך.
ראוי לציין שמשרד המשפטים ובית המחוקקים מסרבים ליזום פיתרון.
בעבר, היועץ המשפטי לממשלה טען בבג''ץ שאין אפשרות בחוק להעמיד לדין משמעתי את המפכ''ל רפי פלד בפרשת הג'אקוזי. נראה שהוא משנה את דעתו בהתאם לצרכים.
כדאי ליזום במקביל הקמת גוף שאינו מטעם מערכת המשפט, שיחקור וישפוט שופטים ופרקליטים.
פנייה לוועדה לבחירת שופטים בעניין מועמדותה של ביניש לנשיאה, שבתאי עזריאל, 4.9.06
כידוע, הוועדה אינה משיבה למסתייגים. כך או אחרת, בייניש נבחרה לכהן כנשיאת בית המשפט העליון וביום 14.9.06, היא הושבעה על ידי ח''כ דליה איציק, שהחליפה את הנשיא קצב מפאת ''נבצרותו הפיקטיוויות''
איך נבחרה ביניש לנשיאה - סאטירה - 11.9.06
לפחות, חוש ההומור עוד נותר לנו להתמודד עם המציאות. אז בואו ונדמה, כיצד לדעתכם התנהלה הישיבה של הוועדה לבחירת שופטים ואיך נבחרה בייניש
נספחים שצורפו לפנייה אל מבקר המדינה
א' - מכתב התראה מיום 31.7.06 מאת שבתאי עזריאל אל השופט דותן - קישור
התראה לשופט דותן, שאינו רשאי לנהל הליכים משפטיים כנגד שופטים עליונים ובני משפחותיהם
ב' - ''האם בייניש הוא 'בלתי שפיט'?'', רשימה עיתונאית, שבתאי עזריאל, גלובס, 19.2.05 - קישור
הרשימה נכתבה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט שאין להעמיק לדין את יחזקאל ביניש. על כך הועלו תהיות, כיצד מי שנציגיו מופיעים בפני דורית ביניש, מחליט בענייני בעלה והאם אפשר בישראל לשפוט שופטים עליונים ובני משפחותיהם?
ג' - ''הפרקליטות קבעה: לא יוגש כתב אישום נגד עו''ד בייניש בגין אי העברת ניכויים'', רשימה עיתונאית, יואב יצחק, אתר מחלקה ראשונה, 8.2.05 - קישור
הסקירה הנרחבת ביותר על ''פרשת ביניש'' מצוייה באתר של יואב יצחק, NFC. זוהי אחת הכתבות
ד' - ''העיקר שהבעל יהיה מרוצה'', רשימה עיתונאית, יאיר שפירא, ''מקור ראשון'' 30.9.04 - קישור
שפירא ממקור ראשון, כותב מזה מספר שנים באופן ענייני ויסודי על מערכת המשפט, וכתיבתו גדושה בתיאורים. זוהי אחת מרשימותיו, על יחזקאל הבעל
ה' - תלונה על שחיתות לכאורה בוועדה לבחירת שופטים, שבתאי עזריאל אל מבקר המדינה, 3.5.04 - קישור
לאחר בחירתה של עדנה ארבל לבית המשפט העליון, מלאה התקשורת בתיאורים כיצד התרחשהליך הבחירה. בקיצור, מדובר במספר אנשים שניכסו לעצמם את הוועדה, בוחרים את אנשיהם בדילים, נמנעים מפרוטוקולים, ועושים בתוכה כרצונם, לא לטובת הציבור אלא לטובת חבריהם ולטובתם
ו' - ''באתיקה אין די'', רשימה עיתונאית, מאת יצחק זמיר, הארץ, 8.12.04 - קישור
יצחק זמיר הוא שופט עליון בדימוס. איש צבוע ופתלתל, שמותח ביקורת על מינויים פגומים, אתיקה חסרה וכו'. כמה מעניין לבחון אם הוא מוכן ליישם את הטפות המוסר הכפול שלו על חבריו במערכת המשפט

ז' - ''העתירה נדחית ותמסור ד''ש חמה לאמא'', כתבת תחקיר, שבתאי עזריאל, מוסף הארץ, 14.10.05 - קישור
זוהי כתבת תחקיר מגזינית על הנפוטיזם במערכת המשפט, שהיוותה ריכוז כל הידוע עד לאותה עת ונחשבה למקיפה ביותר שנכתבה על הנושא
ח' - תלונה על מינוייה של נציבת תלונות הציבור על השופטים, שבתאי עזריאל אל מבקר המדינה, 7.8.06 - קישור
כמה מביש... טובה שטרסברג-כהן, נבחרה לכאורה בדרך של מירמה לכהן כנציבת תלונות הציבור על השופטים. המבצעים הם שר המשפטים טומי לפיד, נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. השותקים הם אנשי האקדמיה למשפטים

הגב לתגובה זו

אשתו של יחזקאל ביניש (המעורב כתובע או כנתבע בהליכים משפטיים שונים), אמה של דניאלה ביניש (לשעבר פרקליטה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שנהגה להופיע בפני חבריה לערכאה), חברתה של עדנה ארבל (מי שנבחרה בדיל לבית המשפט העליון) ועוד ועוד...
פנייה למבקר המדינה לחקור חשדות לכאורה לקנוניה בין משפחת ביניש והשופטים דוד חשין וצבי דותן, 4.9.06
הצטרפות לפנייה
יש לפנות במייל אל מבקר המדינה עם הנוסח המוצע הבא:
מאת (שם ומשפחה, תואר או כל נתון אחר, כתובת וטלפון). הריני מבקש/ת לחקור חשדות לכאורה לקנונייה בין משפחת בייניש ובין השופטים דוד חשין וצבי דותן, בהסתמך על המתואר בפנייתם של קבוצת אזרחים מיום 4.9.06.

אפשרות נוספת היא, להוריד את הפנייה (קובץ וורד מוגן סיסמא), לסמנו ולהעתיקו לקובץ חדש (התהליך, כדי לזהות שהקובץ אינו מקורי), ולאחר מכן להוסיף, לגרוע ולשנות לפי דעתך ולשלוח במייל או בפקס 02-6665150

ביום 4.9.06, פנו תשעה אזרחים למבקר המדינה לחקור חשדות לכאורה לקנונייה בין משפחת ביניש והשופטים דוד חשין וצבי דותן, ולהלן נסיבות הפנייה:

עו''ד יחזקאל ביניש (להלן יחזקאל), הוא בעלה של השופטת העליונה דורית ביניש (להלן דורית). יחזקאל היה מעורב כנתבע בהליכים משפטיים שונים, בגלל פרשת התזמורת הסימפונית בירושלים, ובשלב כלשהו, ההליכים הופסקו לפי החלטה של מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה. על כך כתב בהרחבה יואב יצחק (קישור לכתבות באתר NFC)

כמו כן, יחזקאל מנהל הליכים משפטיים כתובע, בפני השופט צבי דותן מבית משפט השלום בהרצליה.

אלא שכל ההליכים הללו מתנהלים בניגוד לפסיקה, לחוק, לכללי האתיקה ולכללי מניעת ניגודי עניינים

אולי קשה להאמין, אך בחוק קיימת לאקונה ידועה לכל, ולפיה אין אפשרות לשפוט בישראל שופטים עליונים ובני משפחותיהם. למרות זאת, בהיתממות בלתי נסבלת, שופטים עליונים וקרוביהם מתייצבים כתובעים או נתבעים בפני שופטים זוטרים שקידומם תלוי בנשפטים שלהם או שהם כפופים לסמכותם הערעורית של הנשפטים שלהם
מדוע מבקר המדינה הוא הכתובת לבדיקת החשדות?
מדוע מני מזוז אינו כתובת מתאימה? כי הוא עצמו אלוף ניגודי העניינים בישראל.
מדוע נציבת תלונות הציבור על השופטים אינה הכתובת המתאימה? כי היא עצמה מינוי בלתי חוקי שהושג בדרך של מירמה.
מדוע המשטרה אינה הכתובת? נו באמת... אשתו של מני מזוז היא המשנה ליועץ המשפטי למשטרה.
מדוע נשיא בית המשפט העליון אינו הכתובת המתאימה?
פרטים נוספים קרא בתלונה שהופנתה אל מבקר המדינה

שחיתות משתרשת ומתמשכת במערכת המשפט!!

יש לזכור שמערכת המשפט גדושה במינויים בלתי חוקיים, חיפוי הדדי, ניגודי עניינים, חוסר שקיפות, דילים וקומבינות, נפוטיזם חמור ביותר, מצגי מירמה בבית המשפט על ידי הפרקליטות, בני משפחה הכפופים זה לזה וכיוצ''ב. כל המתואר, שידוע היטב לכל העוסקים בתחום, הוא תוצאה של עצימת עיניים עקשנית.

הגב לתגובה זו

פרידמן איש של עקרונות

משה גורלי מסביר למי שלא יודע שהקרב הנוכחי בין פרידמן לביניש הוא מאבק פוליטי על כוח ושליטה
הציבור מבין שיש מלחמה, אבל לא בדיוק מבין על מה. ואם יבין, ספק אם ממש אכפת לו. ההתלקחות האחרונה היא סביב השאלה מי ימנה את הנשיאים וסגני הנשיאים בבתי המשפט. פרידמן מבקש לנתק את ביניש מהתהליך.

החוק נותן את סמכות המינוי בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, אלא שמציאות מתמשכת של נשיאים דומיננטיים כאהרן ברק ומאיר שמגר ושרים שסרים בדרך כלל למרותם, הפכה את היוצרות כך שנשיאי בתי המשפט שלטו במינויים. בדיוק כמו שהם שולטים במינויים לבית המשפט העליון, באמצעות המינויים בפועל. הם מחליטים מי מהמחוזיים יזכה לתקופת ניסיון בעליון, ומתעקשים שמינויי הקבע יבואו רק מהקבוצה הזו.

וכשפרידמן מבקש לטלטל את שתי המסורות האלה בתוך חודש, הגיוני שביניש תתפוצץ. מסורת היא ערך מקודש במשפט, במיוחד כשהיא מקדשת את שליטת נשיאי העליון במערכת.

אגב, לא בכל המקרים. בלהה גילאור מונתה בידי השרה לבני לנשיאת המחוזי בחיפה בניגוד לדעת ברק. גם גלית ויגוצקי-מור מונתה בידי השר רמון לנשיאת בית המשפט לנוער בניגוד לדעתו. אדמונד לוי מונה לעליון בלחץ שר המשפטים מאיר שטרית, בניגוד לדעת שופטי העליון. אלא שמחלוקות אלה לא קודמו למרכז הבמה הציבורית ולא הוצגו כניסיון של השר למוטט את מערכת השפיטה.

פרידמן, להבדיל, לא הולך על מינויים נקודתיים, אלא על העיקרון. לשיטתו, תלות השופטים והנשיאים בנשיא העליון אינה ראויה ויש לנתקה. הצעתו היא להעביר לוועדת איתור את בחירת הנשיאים עליהם ימליץ השר בהסכמת הנשיאה. זה אכן יקטין את אחיזת ביניש במינויים, אבל לא ברור למה זה אסון כזה גדול? הרי גם השר זז הצידה לטובת ועדת איתור. אלא שהמאבק הוא פוליטי על כוח, שליטה ומסורות. ובאמת, רק מאבקים כאלה מצדיקים את עוצמת הזעקה שעולה ממכתבה של ביניש.

הגב לתגובה זו

פרופסור דניאל פרידמן, פרסם מאמר ב''המשפט'', כתב עת של המכללה למינהל, בשם ''פורמליזם וערכים - בטחון משפטי ואקטיביזם שיפוטי''. הפעם מגיע הקול מכיוון לא צפוי - מהאקדמיה, ממי שכבר נוכח בתהליכים אגב קריאת פסקי דין בלבד!!!. אצטט חלק ממילות הסיכום שלו:

''....משנות השמונים לערך של המאה הקודמת החלה תפנית, שבמסגרתה אנו עדים למעבר מאקטיביזם שיפוטי מתון וזהיר לאקטיביזם שיפוטי חריף, שהרחיב באופן דרסטי את שיקול דעתם ואת כוחם של בתי המשפט. דרישות פורמאליות שצומצמו כבר בתקופה הקודמת, נמחו כמעט לחלוטין, והערכים שעליהם ביקשו דרישות אלה להגן נותרו לחסדו של שיקול דעתו של בית המשפט, שתפיסת עולמו החלה לדחוק את לשון החוק ואת לשונם של המסמכים הכתובים.

כל זה נעשה כמובן בשל ערכים שבית המשפט מאמין בהם, אולם התהליך גבה מחיר כבד. המכנה המשותף של הקהילה המשפטית התערער, ובתחום האזרחי נפגע קשות הביטחון המשפטי. יחד עימו נפגעו לא אחת האוטונומיה של הצדדים, הציפיות הסבירות שלהם והאמון בבית המשפט, והתחזקה התחושה, המופרזת לדעתי, שבית המשפט הוא כל יכול ואיננו כפוף למגבלות כל שהן.

גבר גם הדחף להתדיינות במקרים שבעבר איש לא היה מעלה על דעתו להגיש תביעה, ועמו גדל גם העומס על בתי המשפט.

בתחום המשפט הפרטי התערער האיזון בין האוטונומיה של הצדדים לבין תפקידו של בית המשפט כמי שמפרש או מיישם את אשר הוסכם ביניהם. בתחום המשפט הציבורי התערער האיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.....''

הגב לתגובה זו

המשפט, נהוג לומר, הוא כמו מטוטלת: נע מצד לצד. את מלוא עוצמתה של המטוטלת הזו חשה ברגעים אלו נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש. תמיכתה המרומזת בהרשעתו של חיים רמון הסתובבה כעת לעברה כחרב פיפיות, עם מינויו של פרופ' דניאל פרידמן לתפקיד שר המשפטים ועם מינויו האפשרי של מנהל בתי המשפט לשעבר בעז אוקון לתפקיד מנכ''ל המשרד.

השניים הללו, בלשון המעטה, ''צהובים'' לבייניש. פרידמן התבטא בחריפות בשנים האחרונות נגד שיטת הסיניוריטי, על פיה נבחרה בייניש לתפקיד בהיותה השופטת הוותיקה ביותר בבית המשפט העליון. ''מדובר בנוהג פסול ביותר'', הוא אמר בעבר, והגדיר את הבחירה לפי ותק כפעולה ''בלתי חוקית''.
מערכת היחסים של בייניש עם אוקון מסובכת אף יותר. אוקון, בן טיפוחיו של ברק, נלחם יחד עמו בניסיונו למנות את פרופ' נילי כהן לבית המשפט העליון. בייניש, שנעמדה על רגליה האחוריות על מנת לסכל את המינוי, לא מחלה על כך. מחנה התומכים של אוקון סומן וכדרכה של בייניש, כשהבשילה העת, הגיעה הנקמה. כשהתמנתה לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון היא ביקשה להחליף את אוקון בתפקידו, וזה בתגובה עזב את תפקידו כמנהל וכשופט מחוזי בטריקת דלת.
אך בייניש היא לא היחידה שיודעת לנקום את נקמותיה. מאבק טיטנים במערכת המשפטית הוא כעת עניין של זמן, ועושה רושם שלכך בדיוק מכוון ראש הממשלה אהוד אולמרט. רמון, שרמז בעבר כי בכוונתו לשנות את שיטת הסניורטי ולבצע מהפכות מרחיקות לכת במערכת, כבר איננו בתפקיד - אבל ידידו אולמרט לוחם כעת את מלחמתו.
זהו, אם כן, יום הכיפורים של דורית בייניש. כשבהנהגת משרד המשפטים יתייצבו שני כוחות חזקים כל כך, עבודתה תהפוך לכמעט בלתי אפשרית. בכל הנוגע לאוקון, הרי שחילוקי הדעות בין השניים חצו כבר מזמן את הספירה המקצועית, ונדדו אל מחוזותיה של יריבות אישית קשה ומרה. בפרפראזה על האמרה הידועה שהושמעה בשעתו בעניינו של אריאל שרון, אוקון בוודאי יכול לסנן כעת לעברה של בייניש: ''מי שלא רצה אותי כמנהל בתי המשפט, יקבל אותי כמנכ''ל משרד המשפטים''.

הגב לתגובה זו

השר החדש: אגן על הציבור מהשחיתות

הכנסת אישרה את מינוי פרופ' דניאל פרידמן לשר המשפטים, שהבטיח לשמור על שלטון החוק אבל גם לשפר. ''הנימוקים החזקים ביותר ששמעתי נגד התפקיד היו מאנשי הביטחון''

הכנסת אישרה היום ברוב של 50 תומכים מול 24 מתנגדים את מינויו של פרופסור דניאל פרידמן לשר המשפטים. לאחר הברכות של יו''ר דליה איציק ולאחר שהצהיר אמונים אמר השר הטרי: ''תודה רבה. אשתדל להצדיק את האמון שניתן לי'', ותפס את מקומו ליד שולחן הממשלה.

שר המשפטים דניאל פרידמן אמר בהצהרה ראשונה לאחר השבעתו, שלקראת קבלת התפקיד הוא שמע נימוקים רבים מדוע לא לקבל את התפקיד ולמה כן כדאי. ''החזקים ביותר נגד קבלת התפקיד היו ההסברים ששמעתי מאנשי הביטחון על סידורי האבטחה שמצפים לי'', הוא התלוצץ.
לאן מועדות פניך?
מינויו של פרופ' פרידמן מתקבל במערכת המשפט בדעות חלוקות. בעוד איש לא חולק על יכולותיו, יש כאלה שמסתייגים מהתקפותיו הרבות על המערכת

לכתבה המלאה
''אני אסיר תודה על התמיכה הרחבה שקיבלתי בכנסת לא רק מצד מי שהצביע בעד, אלא גם מצד מי שהצביע נגד וניגש אליי להביע תמיכה'', המשיך ואמר. ''בכוונתי להמשיך תוך שיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים במערכת המשפט ובמערכת אכיפת החוק''.

את דבריו סיכם פרידמן באומרו שהמטרה שלו היא ''לשמור על שלטון החוק אבל גם לשפר, לשמור על כבודם של בתי המשפט וגם על זכויות הציבור שנפגע מעבריינות ומשחיתות''.

מצא: הוא מונה בגלל האגנדה
על מינויו של פרופסור פרידמן הודיע אתמול ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מינויו של פרידמן הובא אמש לאישור הממשלה, לאחר שהשרים הוזמנו לישיבה מיוחדת בשעה 18:00. פרופ' פרידמן יחליף בתפקיד את שרת החוץ, ציפי לבני, ששימשה כממלאת מקומו של שר המשפטים שהתפטר, חיים רמון.

''פרופסור פרידמן הוא האיש המתאים ביותר לכהונת שר המשפטים'', אמר אולמרט, בהודעה רשמית שפורסמה מטעמו בנוגע למינוי. ''הוא משפטן בעל שיעור קומה עולמי, ישקוד על המשך ביצור שלטון החוק במדינה, שיפור מערכת אכיפת החוק, חיזוק המאבק בפשיעה ובשחיתות, ייעול ושיפור השירות לאזרח וקיצור זמן ההמתנה במערכת המשפט''.

לעומתו, המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, אליהו מצא, לא מיהר כל כך לברך, ואמר בראיון לגלי צה''ל ש''פרופסור דניאל פרידמן התמנה לתפקיד שר המשפטים בשם האגנדה שהוא התחיל לפרסם מאז שמועמדותה של ידידותו הקרובה
נילי כהן לבית המשפט העליון נדחתה''.

מצא בחר להגיד בקול את מה שרבים מעמיתיו לשעבר שעדיין מכהנים בתפקיד אומרים בחדרי חדרים. ''המינוי עלול, אבל הוא לא חייב, להביא להחרפה ביחסים בין שר המשפטים לבין הרשות השופטת והמערכות האחרות'', אמר מצא. ''הוא איש רציני מאד, ידען גדול ודעתן'', החמיא מצא, ''אלא שלא בשל תכונותיו אלה הוא התמנה, אלא בשם האג'נדה שהוא התחיל לפרסם מאז שמועמדותה של ידידותו הקרובה נילי כהן לבית המשפט העליון נדחתה.

''מאז החלה הביקורת, שגלשה לסגנון משתלח בכל מה שקשור במערכות'', המשיך מצא. ''אינני יודע אם הכל אישי, אבל הנפץ שעורר את כל העניין היה ככל הנראה הדבר הזה. עד לפרשה הזאת אני לא זוכר שהוא מתח ביקורת על המערכת, יצא במסע צלב כל כך מתוקשר נגד האקטיביזם השיפוטי, שיטת המינויים והאג'נדה האישית של אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז''.
דפדף בחדשות
אריק בנדר

הגב לתגובה זו

הכנסת אישרה ברוב גדול את הצעתו של שר המשפטים להגביל את כהונתם של נשיאי בתי משפט וסגניהם לשבע שנים. השר פרידמן: ''החוק יתרום תרומה משמעותית לעצמאותה ולתפקודה של מערכת המשפט'' כל העם פרידמן יחי הצדק הכבוד והיושר מר פרידמן העם איתך ובהצלחה

הגב לתגובה זו

דניאל פרידמן פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (1991) ומאפריל 2007, שר המשפטים בממשלתו של אהוד אולמרט.
דניאל פרידמן נולד בארץ ישראל, והוא דור שביעי בארץ מצד אמו. למד בתיכון גאולה במגמת גיאוגרפיה וידיעת ארץ ישראל, שסבו, ישראל ויינברג, יסד, והיה פעיל בצופים. ב-1953, בגיל 17, החל כעתודאי את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ו''היה מבריק ובולט בגישתו המשפטית כבר בלימודים'', כדברי השופט בדימוס ורדי זיילר. שם הכיר את מישאל חשין, יצחק זמיר, אהרן ברק ויצחק אנגלרד אך התיידד עם ברק בלבד, ועל כך אמר לימים פרופ' קלוד קליין, ''פרידמן הוא תל אביבי שפיתח חשדנות כלפי האליטה הירושלמית'' [1]. בתום לימודיו התגייס לפרקליטות הצבאית. לאחר שירותו הצבאי, החל להתמחות אצל שופט בית המשפט העליון יואל זוסמן, לימים נשיא בית המשפט העליון, ואחר כך היה למתמחה של עו''ד ברוך זייגר. בטרם הסמכתו, השלים את ספרו הראשון, ביטוח רכב מנועי [2].
למד לתואר מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ולתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית. בשנות השישים כיהן כעוזר אקדמי לפרופ' זאב צלטנר, ולאחר מכן מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, ובשנים 1974 - 1978 היה לדיקן הפקולטה. ממייסדי מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל אביב ומנהלו הראשון. מחזיק הקתדרה למשפט אזרחי והשוואתי ע''ש דניאל רובינשטיין באוניברסיטת תל אביב. כיהן כפרופסור אורח בבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות הרווארד, לונדון, פנסילבניה ופורדהאם.
בשנות השבעים נמנה עם ממייסדי מפלגת ד''ש, ממנה פרש לאחר הבחירות לכנסת התשיעית, שהתקיימו בשנת 1977, אך המשיך להיות מזוהה עם מפלגת שינוי לאורך השנים, ואף תפס את אחד המקומות האחרונים במרצ, עת הייתה הרשימה המשותפת של שינוי, רצ ומפ''ם ב-1992, וכן את המקום ה-120 ברשימת שינוי בבחירות לכנסת ה-16.
כתב יחד עם נילי כהן את סדרת הספרים 'חוזים' (המכונה ''פרידמן-כהן'' על ידי הסטודנטים) שנחשבת לאחד משני הספרים החשובים בתחום. על הכרך הראשון בסדרה הם זכו בפרס זוסמן. כן זכה בפרס מינקוף על מצוינות במשפט. בשנת 1983 הוענק לו פרס צלטנר למשפט. בשנת 1985 התמנה לחבר בוועדת בייסקי לחקירת ויסות מניות הבנקים. בשנת 1991 קיבל את פרס ישראל לחקר המשפט. ב-1990 הקים את בית הספר למשפטים של המכללה למינהל ועמד בראשו עד שנת 1997. בשנות השמונים והתשעים דחה פרידמן את הצעותיהם של מאיר שמגר ואהרן ברק להתמנות לשופט בבית המשפט העליון. עסק לעתים גם בפרקטיקה פרטית, החל משנות השישים ועבור בשנות התשעים, עת כתב חו''ד בתשלום בעבור הבנקים הישראלים נגד דו''ח בעניין הסדר החובות של התנועה הקיבוצית אליהם [3].
פרידמן נחשב נחשב מומחה למשפט מנהלי, למשפט השוואתי ולמשפט אזרחי - דיני חוזים, דיני ביטוח ודיני נזיקין, ופרסם מאמרים רבים בתחומים אלה, בכתב העת ''עיוני משפט'' ובכתבי עת נוספים. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המכון האמריקאי למשפטים והאקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי. היה חבר במספר ועדות ייעוץ משפטיות, ובהן הוועדה בראשות אהרן ברק שעסקה בחיבור תזכיר חוק דיני ממונות. מראשוני התומכים ברעיון החוקה לישראל. מתנגד להגירת עבודה לישראל, במיוחד של פלסטינים [4], ולזכות השיבה [5].

הגב לתגובה זו

''בייניש אף התייחסה להצעת השר להכניס לוועדה שופטים מערכאות נמוכות יותר, והציעה לו לבדוק האם כשעומדים למנות פרופסור באוניברסיטה, מערבים במינוי גם דוקטורנטים. ''שופט שלום או מחוזי לא יכול להיות יותר עצמאי משופט עליון, ועם כל הכבוד, יש גם היררכיה במערכת השיפוטית''.

שיפור המערכת רק באמצעות תמיכה תקציבית

בייניש התייחסה בדבריה
גם להצעת החוק שיזם שר המשפטים, פרופ' פרידמן, לפיה יוגבל בג''ץ ביכולתו להתערב בחוקים של הכנסת. הנשיאה הודיעה כי היא מתנגדת להצעה זו, וטענה כי ''הצעתו של פרידמן אינה מתאימה למציאות הפוליטית שלנו, ואינה חיונית''. בייניש ציינה כי היא תומכת בכינון ''חוק יסוד: החקיקה'', אך ככזה שיאפשר להרכב מורחב של שופטי עליון לבטל חוקים של הכנסת.

גם הצעותיו לייעול של שר המשפטים זכו להתייחסותה, והיא מדגישה כי עם כל הרצון לשפר ולייעל את המערכת, הדבר לא יצלח לחלוטין בלי תמיכה תקציבית. ''אנחנו נמצאים בשעת חירום. המערכת על סף קריסה, ואני מקווה שפרידמן ילמד את צרכי המערכת ויבין שהתוכניות שלו הן תוכניות לטווח ארוך שמחייבות בדיקה מעמיקה''.

מאז מונתה לתפקידה, הקדישה בייניש את רוב זמנה ללימוד הבעיות במערכת המשפט. לעיתונאים היא סיפרה על מערכת שקורסת תחת העומס, ועל המשימה העיקרית שניצבת בפניה - שיפור מערכת בתי המשפט באמצעות שינוי העבודה הניהולית, שינוי סדרי המנהל ותגבורה.

היעד: התיקים יישמעו מיום ליום

בייניש ציינה בנוסף כי אחד הדברים העיקריים שמטרידים אותה הוא קצב התנהלות השופטים. ''כל שר חדש שבא אומר שמוכרחים לשפר, אבל אלו רק סיסמאות'', אמרה. ''אנחנו תלויים בגורמים חיצוניים – בתקציבים, באיוש, במבנים''.

לדבריה, התנאים בהם עובדים השופטים בבתי המשפט ברחבי הארץ הם מחפירים. ''אני חושבת שאם הייתי צריכה להתחיל היום לשבת בתא האסירים הקטן הזה, לא הייתי רוצה את זה''. בייניש התייחסה גם לתנאים בהם עובדים המזכירים והפקידים בבתי המשפט, וסיפרה שהתנאים הביכו אותה.

עם זאת, היא מציינת כי אין בכוונתה לחכות עד שהמערכת תקבל את התקציבים הדרושים לשיפור המצב, ומדגישה כי יחד עם מנהל בתי המשפט, הם בוחנים אפשרות לחלק את עבודת השופטים בצורה אחרת. היעד המרכזי שהציבה לעצמה הוא כי עד לתחילת שנת העבודה הבאה יחלו בתי המשפט לשמוע תיקים מיום ליום.

הגב לתגובה זו

''חילופי השרים פוגעים במערכת המשפט''

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, תקפה בחריפות את הממשלה: אי אפשר לקדם חקיקה או להוביל מהלך של רפורמות בלי שר משפטים. ביקורת חריפה גם על התקשורת



דפדף בחדשות
גיל סלומון
עדכון אחרון : 1/12/2006 0:28






נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, נזהרה מאז מינויה לתפקיד מלבקר את המערכת הפוליטית, אך אמש היא הסירה את הכפפות: ''המצב הפוליטי וחילופי שרי המשפטים התדירים פוגעים במערכת המשפט''.


לבני תכהן גם כשרת המשפטים
לאחר שכבר לפני שבוע פג תוקף המינוי הזמני של שטרית כשר המשפטים, ואיש לא אייש מאז את המשרד, החליט רה''מ למנות לתפקיד את שרת החוץ עד להכרעה בפרשת רמון
לכתבה המלאה



שלשום הודיע ראש הממשלה כי שרת החוץ, ציפי לבני, תכהן גם כשרת המשפטים. המינוי של לבני בא בתום שבוע בו התנהלה מדינת ישראל ללא שר משפטים, לאחר שהסתיים תוקף המינוי הזמני של מאיר שטרית. לבני תכהן בתפקיד לפחות עד תום ההליכים נגד השר חיים רמון.

העובדה שבשלושת החודשים האחרונים ישבו על כס שר המשפטים שלושה שרים שונים, הוציאה ככל הנראה את בייניש משלוותה. ''יש עומס רב וחוסר בשופטים'', אמרה הנשיאה בנאום שנשאה לפני הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין. ''שופטים לא מונו כיוון שוועדת המינויים לא מתכנסת, ועל כן אין את היכולת להגשים את היעדים. חלק מכך הוא עקב המצב הפוליטי וחילופי שרי המשפטים התדיר''.





''כל שר משפטים עצר את הרפורמות באמצע הדרך''



''אי אפשר לקדם חקיקה בלי שר משפטים'', היא הוסיפה. ''אי אפשר להוביל מהלך של רפורמות. יש כמה שרי משפטים אשר התחילו לקדם מהלכים, אבל כל אחד עצר באמצע הדרך''.

היא סיפרה לנוכחים כי החלה לקיים סיורים בבתי המשפט השונים כדי לעמוד מקרוב על התנאים בהם עובדים השופטים. לדבריה, היא פוגשת אנשים רבים המסורים לעבודה, אך התנאים בהם עובדים חלק מהשופטים קשים ביותר. היא סיפרה שאחד השופטים אף אמר
לה כי הוא מרגיש מאוים מהמרחק הקצר בינו לבין מקום מושבם של הנאשמים במשפט. ''קשה להאמין שהשופטים יעמדו בנטל ללא שיפור באמצעים שיש בידם'', אמרה.

בייניש גם לא חסכה שבטה מהתקשורת. לדבריה, בשנים האחרונות האווירה בבתי המשפט הפכה ל''חדה ובוטה''. אחת הסיבות לכך, לפי השופטת, היא הסיקור התקשורתי. ''הדיווח בעיתונים על עולם המשפט הוא צהוב ורכילותי, ומבטא יותר מכל את הזילות בבית המשפט''.

הגב לתגובה זו

כולנו רוצים בהצלחת פרידמן, ובכך מציל את המדינה משונאיה!
השמאלנים היהודים הם הרבה יותר גרועים מהערבים, וגם איתם נבוא חשבון!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

יש פה את האליטה המתנשאת מרצניקית שמייצג מעט מאוד אנשים המדיה אבל מחזיקה כח לא פרופורציונלי בתקשורת, אקדמיה וכמובן במערכת המשפט...

הציבו חש מנוכר לאותה אליטה..

מה שכלכך מטריף אנשים כמו חשין (ועל כן הוא איים לפגוע בו פיזית) זה שעכשיו תומכים בפרידמן לא רק העמך, אלה חלק גדול מהציבור הכיביכול אליטיסטי (למרות שזה בא לידי ביטוי חלש בתקשורת)...ליתר דיוק פרידמן עצמו הוא כזה...הוא שמאלני בבסיס, אשכנזי, אקדמאי, איש צנוע וגר ברמת אביב...הוא ממש ''משלנו''...איך הוא מעיז להתנהג ככה.

הגב לתגובה זו

רק לימין הסהרורי ולחרדים שלא עובדים יש זמן להתעסק בשטויות האלה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

''כבוד'' השופטת ביניש היא פוליטיקאית קטנה, מושחתת ונבלה

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אבל פרידמן שינה את דעתי. השר הטוב ביותר ב 20 שנה האחרונות.
שממשלה תישאר כדי שיוכל להמשיך בעבודת הקודש

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

וידוע שההגנה הטובה ביותר היא התקפה.

בוז לדיקטטורית ביניש. בוז לברק.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו