ניצחון לפרידמן: תוגבל כהונת נשיאי בתי משפט
הכנסת אישרה ברוב גדול את הצעתו של שר המשפטים להגביל את כהונתם של נשיאי בתי משפט וסגניהם לשבע שנים. השר פרידמן: ''החוק יתרום תרומה משמעותית לעצמאותה ולתפקודה של מערכת המשפט'' כל העם פרידמן יחי הצדק הכבוד והיושר מר פרידמן העם איתך ובהצלחה

הגב לתגובה זו

המשפט, נהוג לומר, הוא כמו מטוטלת: נע מצד לצד. את מלוא עוצמתה של המטוטלת הזו חשה ברגעים אלו נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש. תמיכתה המרומזת בהרשעתו של חיים רמון הסתובבה כעת לעברה כחרב פיפיות, עם מינויו של פרופ' דניאל פרידמן לתפקיד שר המשפטים ועם מינויו האפשרי של מנהל בתי המשפט לשעבר בעז אוקון לתפקיד מנכ''ל המשרד.

השניים הללו, בלשון המעטה, ''צהובים'' לבייניש. פרידמן התבטא בחריפות בשנים האחרונות נגד שיטת הסיניוריטי, על פיה נבחרה בייניש לתפקיד בהיותה השופטת הוותיקה ביותר בבית המשפט העליון. ''מדובר בנוהג פסול ביותר'', הוא אמר בעבר, והגדיר את הבחירה לפי ותק כפעולה ''בלתי חוקית''.
מערכת היחסים של בייניש עם אוקון מסובכת אף יותר. אוקון, בן טיפוחיו של ברק, נלחם יחד עמו בניסיונו למנות את פרופ' נילי כהן לבית המשפט העליון. בייניש, שנעמדה על רגליה האחוריות על מנת לסכל את המינוי, לא מחלה על כך. מחנה התומכים של אוקון סומן וכדרכה של בייניש, כשהבשילה העת, הגיעה הנקמה. כשהתמנתה לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון היא ביקשה להחליף את אוקון בתפקידו, וזה בתגובה עזב את תפקידו כמנהל וכשופט מחוזי בטריקת דלת.
אך בייניש היא לא היחידה שיודעת לנקום את נקמותיה. מאבק טיטנים במערכת המשפטית הוא כעת עניין של זמן, ועושה רושם שלכך בדיוק מכוון ראש הממשלה אהוד אולמרט. רמון, שרמז בעבר כי בכוונתו לשנות את שיטת הסניורטי ולבצע מהפכות מרחיקות לכת במערכת, כבר איננו בתפקיד - אבל ידידו אולמרט לוחם כעת את מלחמתו.
זהו, אם כן, יום הכיפורים של דורית בייניש. כשבהנהגת משרד המשפטים יתייצבו שני כוחות חזקים כל כך, עבודתה תהפוך לכמעט בלתי אפשרית. בכל הנוגע לאוקון, הרי שחילוקי הדעות בין השניים חצו כבר מזמן את הספירה המקצועית, ונדדו אל מחוזותיה של יריבות אישית קשה ומרה. בפרפראזה על האמרה הידועה שהושמעה בשעתו בעניינו של אריאל שרון, אוקון בוודאי יכול לסנן כעת לעברה של בייניש: ''מי שלא רצה אותי כמנהל בתי המשפט, יקבל אותי כמנכ''ל משרד המשפטים''.

הגב לתגובה זו

[עריכה] תולדות חייו
דניאל פרידמן נולד בארץ ישראל, והוא דור שביעי בארץ מצד אמו. למד בתיכון גאולה במגמת גיאוגרפיה וידיעת ארץ ישראל, שסבו, ישראל ויינברג, יסד, והיה פעיל בצופים. ב-1953, בגיל 17, החל כעתודאי את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ו''היה מבריק ובולט בגישתו המשפטית כבר בלימודים'', כדברי השופט בדימוס ורדי זיילר. שם הכיר את מישאל חשין, יצחק זמיר, אהרן ברק ויצחק אנגלרד אך התיידד עם ברק בלבד, ועל כך אמר לימים פרופ' קלוד קליין, ''פרידמן הוא תל-אביבי שפיתח חשדנות כלפי האליטה הירושלמית'' [1]. בתום לימודיו התגייס לפרקליטות הצבאית. לאחר שירותו הצבאי, החל להתמחות אצל שופט בית המשפט העליון יואל זוסמן, לימים נשיא בית המשפט העליון, ואח''כ היה למתמחה של עו''ד ברוך זייגר. בטרם הסמכתו, השלים את ספרו הראשון, ביטוח רכב מנועי 2 למד לתואר מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ולתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית. בשנות השישים כיהן כעוזר אקדמי לפרופ' זאב צלטנר, ולאחר מכן מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, ובשנים 1974 - 1978 היה לדיקן הפקולטה. ממייסדי מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל אביב ומנהלו הראשון. מחזיק הקתדרה למשפט אזרחי והשוואתי ע''ש דניאל רובינשטיין באוניברסיטת תל אביב. כיהן כפרופסור אורח בבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות הרווארד, לונדון, פנסילבניה ופורדהאם.
בשנות השבעים נמנה עם ממייסדי מפלגת ד''ש, ממנה פרש לאחר הבחירות לכנסת התשיעית, שהתקיימו בשנת 1977, אך המשיך להיות מזוהה עם מפלגת שינוי לאורך השנים, ואף תפס את אחד המקומות האחרונים במרצ, עת הייתה הרשימה המשותפת של שינוי, רצ ומפ''ם ב-1992, וכן את המקום ה-120 ברשימת שינוי בבחירות לכנסת ה-16.
כתב יחד עם נילי כהן את סדרת הספרים 'חוזים' (המכונה ''פרידמן-כהן'' ע''י הסטודנטים) שנחשבת לאחד משני הספרים החשובים בתחום. על הכרך הראשון בסדרה הם זכו בפרס זוסמן. כן זכה בפרס מינקוף על מצוינות במשפט. בשנת 1983 הוענק לו פרס צלטנר למשפט. בשנת 1985 התמנה לחבר בוועדת בייסקי לחקירת ויסות מניות הבנקים. בשנת 1991 קיבל את פרס ישראל לחקר המשפט. ב-1990 הקים את בית הספר למשפטים של המכללה למינהל ועמד בראשו עד שנת 1997. בשנות השמונים והתשעים דחה פרידמן את הצעותיהם של מאיר שמגר ואהרן ברק להתמנות לשופט בבית המשפט העליון. עסק לעתים גם בפרקטיקה פרטית, החל משנות השישים ועבור בשנות התשעים, עת כתב חו''ד בתשלום בעבור הבנקים הישראלים נגד דו''ח בעניין הסדר החובות של התנועה הקיבוצית אליהם
פרידמן נחשב נחשב מומחה למשפט מנהלי, למשפט השוואתי ולמשפט אזרחי - דיני חוזים, דיני ביטוח ודיני נזיקין, ופרסם מאמרים רבים בתחומים אלה, בכתב העת ''עיוני משפט'' ובכתבי עת נוספים. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המכון האמריקאי למשפטים והאקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי. היה חבר במספר ועדות ייעוץ משפטיות, ובהן הוועדה בראשות אהרן ברק שעסקה בחיבור תזכיר חוק דיני ממונות. מראשוני התומכים ברעיון החוקה לישראל. מתנגד להגירת עבודה לישראל, במיוחד של פלסטינים [4], ולזכות השיבה [5].
ב-7 בפברואר 2007 החל לכהן כשר המשפטים. עם כניסתו לתפקיד הציג אחדות מתוכניותיו [6]:
קידום חקיקת חוק יסוד: החקיקה
מינוי עורכי דין מהמגזר הפרטי לתפקידי שופטים.
הקמת בית דין למשמעת לנבחרי ציבור. מלחמה בפשע המאורגן.
חיזוק הערכאות של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי
כשר משפטים, חולל פרידמן שינויים רבים, ובין השאר חדל לקבל כבשגרה את המלצות ''ועדת נאור'' בראשות שופטת העליון מרים נאור שבעבר הייתה מכינה הצעות חוק פליליות בעבור משרד המשפטים. [7]

הגב לתגובה זו

מר פרידמן אתה האור שבקצה המנהרה השם יאיר דרכך עלה והצלח
איש מבין עניין !!! במקום הנכון ובזמן הנכון . עדיין צורמות באוזניי . האמרות של הגב' בייניש . אני אחזיר .את אמון הצבור . במערכת בית המשפט . ומה קיבלנו .... הפוך על הפוך . אנדרלמוסיה מערכת עם משבר אמון תכיף ובקריסה טוטאלית
מכלל מערכת בית המשפט . כל העם פרידמן צדק כנות ויושר האג'נדה שלך כנה ושקופה העם אתך מר פרידמן בהצלחה מחזקים לך אצבעות המשך כך וביתר שאט התגובות מדברות בעד עצמן סוף כל סוף כל הסירחון יצא החוצה וזה יאמר לזכותך

הגב לתגובה זו

האם בייניש הוא ''בלתי שפיט''
האם יועץ משפטי לממשלה רשאי להחליט בעניינו של בייניש? והאם אפשר לשפוט את בייניש בישראל?
שבתאי עזריאל, גלובס, 15.2.05
בימים אלה הודיעה הפרקליטות, שאין מקום להגיש כתב אישום נגד עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים ויו''ר העמותה, יחזקאל בייניש, בעלה של דורית בייניש, שופטת בית המשפט העליון, המועמדת לכהן כנשיאה הבאה של העליון.
הקשר המשפחתי מעורר שתי שאלות עקרוניות: האם יועץ משפטי לממשלה רשאי להחליט בעניינו של בייניש? והאם אפשר לשפוט את בייניש בישראל?
החלטה בדבר העמדה לדין היא ''מעין-שיפוטית'', כפי שקבעה השופטת דורנר בע''א 6356/99, חטר-ישי נ' ארבל, וחלים עליה כללי הפסלות החלים על שופטים, כאמור בסעיף 77 לחוק בתי המשפט. בעיקרון, כללי האתיקה אסרו על שופטים להימצא בניגוד עניינים, אך החוק תוקן במארס 2004, אחרי שהשופט תיאודור אור טען, שכללי האתיקה לא מחייבים וסירב לבקשת העיתונאי יואב יצחק לפסול עצמו, כשחברו עו''ד פיני רובין הופיע בפניו, בהליך נגד הורביץ (יו''ר טבע וגיסו של השופט מישאל חשין).
מעתה, החוק מחייב שופט לפסול עצמו כשיש לו עניין ממשי בתוצאות ההליך, בצד להליך או בעורך-דינו. מהחוק עולה, שמזוז ופרקליטיו, המרבים להופיע בפני השופטת בייניש, החליטו בעניין בעלה כשנמצאו בניגוד עניינים, והיה עליהם לפסול עצמם.
מצד שני, אין אפשרות לשפוט את בייניש גם אם יוחלט להעמידו לדין. בסעיף 24 לחוק בתי המשפט נקבע: ''שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית-המשפט העליון את בית-המשפט אשר ידון בהליך''. זוהי החלטה מינהלית, שהנשיא ברק אמר עליה את דעתו: ''יש לנתק את הזיקה (האמיתית או הנחזית) בין שופט כבעל דין לבין ערכאה שבה הוא מכהן או ערכאה הכפופה לסמכותו הערעורית'' (בש''א 5705/00).
היות שכל הערכאות כפופות לסמכותו הערעורית, עולה, ששופט בית המשפט העליון הוא ''בלתי שפיט'' בישראל, ומכנים זאת ''לאקונה''. הכלל חל גם על קרובי שופט. בבש''א 6732/99, שדנה בבעל דין שהוא אחי שופט מכהן באותה ערכאה, החליט ברק: ראוי כי רציונלים אלו יחולו גם כשבית-משפט מתבקש לדון בעניינו של קרובו (מדרגה ראשונה) של שופט מכהן בו. מצב שבו נדון עניינו של קרוב בבימ''ש שבו מכהן השופט, תקשה על השופט הדן, על השופט הקרוב למתדיין ואולי גם על בעלי הדין. כן, זה עלול לפגום בתדמית ובמעמד המערכת השיפוטית.
ח''כ מיכאל איתן, שאליו פניתי עם הסוגיה ענה, שהוא ''ער לבעיה של ניהול תביעה כשאחד הצדדים הוא שופט בימ''ש עליון, אך המקרה נדיר מכדי לחוקק חוק. אם תגיש לי הצעת חוק אבחן זאת בכובד ראש''. לשכת עוה''ד החליטה שלא להתערב

הגב לתגובה זו

בכתבה ארוכה ומפורטת מעלה משה גורלי את דמותה של בייניש כתככנית אמביציונית, מאלו שהבחישה ומינוי מקורבים הן לחם-חוקם. בפרקליטות - בייניש מפתחת את מנגנון תפירת התיקים על מועמדים בעלי פוטנציאל איום על האליטות, בישולם על אש קטנה ושמירתם בכספת ל''עת סגריר''. לאחר הבאתה לעליון ע''י ברק, שכללה בכישוריה היא ופיתחה לדרגת מועדון חברים סגור את טכניקת ה''חבר-מביא-חבר''. בינייש - שמאל קיצוני בדעותיה ומשפטנית בינונית בכישוריה, יוזמת יחד עם ברק שורה של מינויים מניפולטביים במהלך השנים, המעצבים בכניסתה לכס הנשיאות את ''סביבת העבודה'', שאקורד הסיום לה היא בדחיית מועמדותן של נילי כהן ורות גביזון לשופטות עליונות ומנגד קבלתה של חדלת האישים כעדנה ארבל.
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/074/837.html

הגב לתגובה זו

31. איך אשה כל כך רדודה ולא חכמה התמנתה לנשיאת בי''המ העליון??!!לא פחות ל''ת
שלום, תל אביב, 25/07/07 13:08
הגב לתגובה זו




איך!!!זאת לא היא זו החונטה האליטה הדקטטורית!!!בייניש את לא אלוהים
משה, פתח תקווה, 25/07/07 15:16

ומה היומרנות הזו להיות מורמת מהעם .
התמנותך בדרך לא דרך (ניחא) לנשיאת בית משפט העליון .
לכול הפחות שרתי משרה רמה זו .נאמנה אמונה וכנה
ותני לעם תחושה של יש על מי לסמוך
אבל לצערי התגובות מדברות בעד עצמן
הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו