לשם זה היה כדאי להקריב את כל קורבנות השלום.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

כאשר הסאוב ענק, והשחיתות נוראה, יוצא הנשיא השנוי במחלוקת למסע ראווה.

הוא לא עמד כפושע לדין, על מחדלי אוסלו המקוללים.
הוא לא התנצל בפני אלפי קרבנות השלום החפים.
הוא כמו השאח הפרסי חוגג את סופה של מדינת היהודים. עם פאר ובזבוז כספי המובטלים האלמנות והיתומים, עם הקאסמים שמסמים הנופלים על שדרות, והוא, עם כל ממשלת המושחתים והתקשורת שדחפה אותו לתפקיד... חוגגים.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הופכים תארים לקלס ולגלוג טוב, מה כבר נתפלא?
הרי גם ערפאת קיבל פרס נובל לשלום.
מעניין על מה כבר אפשר לשכנע את עם-הארץ שיש להלחם בשבילו ומה הטעם בכלל.
מי ששולח את בנו היום להלחם יש לו בטח הרבה סיוטים ספקות ושאלות, אחת השאלות שיוכל לשאול מדוע גם לבנו אולמרט לא מסדר ויזה לארצות הברית...

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

פרס לא ראוי אפילו להיות מאבטח בסופרמרקט, על אחד כמה וכמה נשיא!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

חכו והמתינו ותוכלו לראות את השוחד שיעביר אולמרט לש''ס עבור הצבעתה עבור פרס.
גם מינוי ראוי כזה מלווה בשחיתות של אולמרט!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הדרוזים מלווים את שמעון מהתחלת דרכו הצבורית , ויהיה מכובד לשמעון אם במעמד הכי מרגש שהוא הולך לעבור שראשי המגזר הדרוזי יוזמנו אליו , הגיע הזמן לקחת את הדרוזים בחשבון גם במעמדי הכבוד הלאומיים , ולא רק בשדה הקרב,

דרוזי גאה , חמצן למדינת ישראל, דרוזי פגוע חמצן לשונאי ישראל....... בהצלחה שמעון

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מדהים כמה שנאה יש ב''עם'' הזה.
ממש ''כמה טוב שהוא כזה''
איזה יאוש.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

יש כבר תקדים של עמדת נשיא לדין

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

שיהיה לאיש הדגול הזה בהצלחה .הצלחה שלו ....הצלחה של כולנו...ושימותו הקנאים.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

המשובצים ....למה מסתירים את העיקר ?

הגב לתגובה זו

היסטוריה של תרגילים פוליטיים מצחינים .לא נשכח שלא שירת בצהל ואת סיפרו של יצחק רבין שידע מיהו שמעון פרס,ירק בפרצופם של בוחריו במפלגת העבודה וברח לקדימה. בדוח וינוגרד גילה דו פרצופיות בישיבות הממשלה במלחמה,

הגב לתגובה זו

של נעליך מעל רגליך.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

גדול ממספר הסובלים אותו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אמר העגלון. זו רק ההתחלה!!!
אחרי שקנה את הנשיאות במחיר מלא מידי רבנים עכו''ם וסניליים בפיצוציה ששמה הכנסת ובתככים - ואחרי רמיסת השטיח האדום -- יתחיל מסע אוירי עולמי, בחיפוש אחרי עוד שטיחים אדומים וכבוד מעמלכתי שמאלצי-פולני!!! היכונו!!!

הגב לתגובה זו

מה לאורנה שמעוני , שהקימה את פארק השלום, ולבנה שנפל בלבנון ולגלעד שרון שהיועץ המשפטי הטירון והפחדן מזוז סגר את תיק השוחד שקיבל מאפל. הטקס עם הפרשים והאופנוענים וקריאות היחי ממש לא מתאים לנו, כל כך הרבה טכסיות בומבסטית, כולל זר למרגלות אש התמיד, אולי לזכר השואה. פרס אינו המלך החדש, הוא נשיא לצרכי טכסים שנבחר לשבע שנים. שרק לא יטריד את עובדות המשכן והכל יעבור בשלום.

הגב לתגובה זו

ככה אנחנו ניראים

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

האיש הזה- ואתם אני מבטיח תופתעו

הגב לתגובה זו

הבחירה שלו היתה תרגיל מסריח של הליכוד ושס. הוי כמה מסריח וכמה מיותר. הרבה זבל הוא משאיר אחרו.

הגב לתגובה זו

הנשיא של העם. כנראה שהפעם הוא ישאר רק הנשיא של הכנסת לפי התגובות.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

גיבור אסון אוסלו זה לא היה רבין אלא הנשיא התשיעי שעושים ממנו יותר גדול מהמלכה אליזבט. שהעניים שלנו יראו ישמחו וישבעו.

הגב לתגובה זו

זה לא טכס הכתרה - זהו טכס השבעה!!! בהכתרה - מכתירים עם כתר, במו מלכת-יופי!!!
חולה הגדלות - רד לשדרות!! תעשה מופע אור-קולי עם קסאם-שמסאמים!!!
מי משלם עבור הביזבוז הזה????

הגב לתגובה זו

את זתגידו אתם בעצמכם: אני לוזר?

הגב לתגובה זו

''כשאני מדבר על זה עכשיו, הגוף שלי מצטמרר.
האיש הזה, ממרומי שנותיו, ומניסיונו הרב, עמד מהצד ושתק מתוך לויאליות. אם הוא לא היה שותק, אולי היינו חוסכים במשפחות שכולות ובהרוגים. זה האיש שאמור להיבחר להיות האזרח מספר אחת?''.
''אנו הורים שכולים אשר שילמו את היקר מכל, וכאזרחים במדינה דמוקרטית מצפים מאישיות פוליטית כה מנוסה המכהנת במשרה כה בכירה, שעם פרוץ המלחמה, בזמן שהממשלה והציבור זקוקים נואשות להכוונתה, תפגין לא רק רוח מנהיגות שתקרין על הסובבים אותה, אלא תיקח אחריות על הנעשה סביבה''.
דוד איינהורן, אביו של יהונתן איינהורן זכרונו לברכה, אשר נפל בתאריך ,1.8.2007 בהיותו בן 22, במלחמת לבנון השניה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אם זה לא פולחן אישיות, אז אני לא יודע פולחן מהו!!!
מה כל החרטה הזאת ומי משלם את כל ההוצאות ''להמלכת המלך''? מי שמכם לעשות זאת ואת כל ההמולה של בוגד מס' 1. האדם לא עבד יום אחד בחייו ורק חי על חשבון משלם המיסים הישראלי כל חייו. מה לעזאזל קורה במדינה שהולכת בצעדי ענק לקראת חיסולה. למה לא יתרמו את ההוצאות למשפחות מעוטות יכולת? למה ההשבעה לא תעשה בשדרות העיר שהופקרה ע''י ''הפוליטיקאים העכשווים'' להראות שלא שכחו אותם.
זהו השמאל הישראלי שעשה הכל ובעקביות לחיסולה של הציונות. תפסיקו את החרטה, כי אין צורך בזה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

צריך קצת ללמוד מארה''ב! בארה''ב הפ מכבדים את כל הנשאים שלהם! אפילו עכשיו שבוש עשה מלחמה לא נחוצה ומלאת קורבנות בעירק, העם עדיין מכבד אותו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

בתפקידיו הציבוריים השונים, פרס ידע לגמול לידידיו העשירים על נדיבותם המופלגת כלפיו. איל ההון ברוס רפופורט, לדוגמא, שתרם כספים רבים למפלגתו של פרס, שימש במחצית השנייה של שנות השמונים כמתווך בעסקה שבה ממשלת ישראל, בראשות פרס, התחייבה שלא לפגוע בתוואי צינור נפט גדול שתוכנן להיבנות בין עירק לירדן - התחייבות שהכניסה לימים את ישראל לבעיה ביטחונית, כי אנשי טרור מיקמו את בסיסם בצמוד לתוואי הצינור; וכשכיהן כשר האוצר, פרס לא היסס להושיט סיוע חריג לאיל ההון אריה גנגר, חברו של אריאל שרון, כאשר הלה רכש מהמדינה במחיר מציאה את השליטה בחברת חיפה כימיקלים. בתמיכת פרס, חיפה הוגדרה כעיר פיתוח, מה שסייע לגנגר לקבל מהמדינה מענקים ופטור ממסים.

הגב לתגובה זו

שמעון פרס היה נגד המלחמה, אך הצביע, מתוך בחירה, בעדה...

''כשאני מדבר על זה עכשיו, הגוף שלי מצטמרר.
האיש הזה, ממרומי שנותיו, ומניסיונו הרב, עמד מהצד ושתק מתוך לויאליות. אם הוא לא היה שותק, אולי היינו חוסכים במשפחות שכולות ובהרוגים. זה האיש שאמור להיבחר להיות האזרח מספר אחת?''.
''אנו הורים שכולים אשר שילמו את היקר מכל, וכאזרחים במדינה דמוקרטית מצפים מאישיות פוליטית כה מנוסה המכהנת במשרה כה בכירה, שעם פרוץ המלחמה, בזמן שהממשלה והציבור זקוקים נואשות להכוונתה, תפגין לא רק רוח מנהיגות שתקרין על הסובבים אותה, אלא תיקח אחריות על הנעשה סביבה''.

דוד איינהורן, אביו של יונתן איינהורן אשר נפל במלחמת לבנון השניה.

שמעון פרס היה, עפ''י עדותו, נגד המלחמה, אך הצביע, מתוך בחירה, בעדה...
ומיד אחר-כך נסע לחו''ל, עם גדולי עולם לשבת, לדון, דיונים לפתֵח, להסביר (דברים למכביר), לתאר, לבאר, לדבר, אמינות וקורת-רוח לשדר, לבטא, לפרש, לנתח, עם מי שאפשר לשוחח, לעיתים אף שיחות בלי כל טעם או ריח, שיחות על כוס תה או קפה, שיחות על הא ועל דא. זה אמנם לא חג-פורים אך לאור-מלחמת לבנון השניה נשמע ונראה הדבר לעיתים כמו עדלידע.
לא תקפו (חלילה!), עקב החלטתו הבעייתית, מלאת-הסתירות, הפליאות, החלטתו התמוהה, שוּם פיק ברכיים (עובדה: הוא מהלך עדיין ועוד איך, על שתיים), לא חִיל, אף לא פחד, גם לא רעדה. אולי אף תאר לעצמו, כפוליטיקאי מנוסה, מתוחכם ושנון, הבקי בפעולות זרועותיו של תמנון, כי הכל יסתיים-ייקבר, כמו כל דבר בארצנו, בעוד איזו שהיא וועדה.
לא העלה אז כלל על דעתו, כי המלחמה בעבורה ברצון הצביע, וכאחד מחסידיה בגינה-בעבורה מחמאות אף השמיע, כי עתידה מלחמה זו להפוך למלחמת ברירה-הרפתקנית-רשלנית-הרסנית-חובבנית-שלומיאלית מלחמה כוזבת-נכזבת, כאשר בהחלט אף היתה גם ברירה אחרת, וודאי פחות כואבת. הוא הצביע בעבור מלחמה כושלת-מרושלת-מיותרת-נפשעת-נמנעת. צעד בלתי-הפיך, אשר קבע, חרץ וגבה חיי-אדם במחיר אכזר ונוֹרָא.
אוי לנו, כמה רע !
אולי ידע, בעמקי נפשו, נשמתו (החתולית), שעמו, עם-ישראל, איננו אכן עַם שכולו תכלת-טלית, שצבאנו נכנס שוב לביצה ולא לשלולית, וכי ביסודה-במקורה מלחמת לבנון השניה, לא היתה ואינה אלא אינה טעות, מעשה נמהר, חמור, פזיז, שטות. צעד אומלל של רשלנות, חטא-יהירות, חוסר בגרות, חוסר-אחריות, טיפשות, חובבנות, ריקנות, התהדרות, התיימרות, התנשאות, אי-קריאה נכונה של מפת מציאות, עלטה, יוהרה, שְגָגה וכל מה שנוסיף ונאמר בנושא עוד לא אמרנו עדיין כלום, מאומה.
לא ראה, לא חשב, לא סבר, כי בלהיות נגד מלחמה אך בלהצביע בעדה, חייבת-להיות-קיימת סתירה מהותית, הכרחית, אמיתית, הגיונית, בסיסית. סתירה אשר אינה משתמעת, חלילה, לשתי פנים ואשר איננה אף נובעת, עם כל הכבוד ועם כל ההבנה, מתום-לב או מחוסר-ברירה. סתירה אותה יפרשו בריות בציבור ובעם כעוד מעשה התחכמות-התפתלות מחושב, עוד תכסיס מתוכנן-מיומן-מעוצב, עוד פעולת התחמקות, תכססנות, נסיגה, מעידה.
אם כי בישראל, כל מה שיקרה, לא יגרום אף פעם לשום רעידה. כך היה, כך הווה, כך יהיה, תמיד. מעולם לא היתה עובדה זו בגדר חידה.

הגב לתגובה זו

הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה.... הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...

הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה.... המַמְלַכְתִּי, המַלְכוּתִּי, האַלְמוּתִי, הסַמְכוּתִי, החָזוּתִי, חֲסַר-החָזוֹן, הנוֹכְחִי, העַכְשָווִי,
אֵיך... ? אֵיך... ? אֵיך... ? וְכֵּיצַד... ? את חֶרְבּוֹן-חוּרְבָּן אוֹסְלוֹ - בחוסר תְּבוּנָה עִיקֶשֶת-נֶחֱרֶצֶת-נִמְרֶצֶת כָּזוֹ,
בֱּקַלּוּת-דַּעַת בִּלְתִּי-נִסְבֶּלֶת, נוֹרָאָה- אָיוּמָה-מַחֲרִידָה-פַאטַאלִיסְטִית שֶכָּזאת, עלינו הֵשִית, הֵמִיט והֵבִיא ?
אֵיך מֶשֶך שָנִים בְּשִיטָתִיוּת אָחֵז את עינינו, שִטָה בָּנוּ, הוֹלִיכנוּ שוֹלָל, עַם שָלֵם (!), בהִתְחזוּתוֹ לנָבִיא...
''מזרח תיכון חדש'' הִצְהִיר, אֲנִי, רַק אָנוֹכִי, אֱזוֹם, אָקִים ואָבִיא !
דָּם כּה רַב נִשְפַּך לשָוְוא מאז בעטיו, דָּם כּה רַב, דָּם יְהוּדִי וערְבִי.
הגַאלִיצְייאנֶר הַלָזֶה.... האָנוֹכִיּי, החַתְרָנִי, התַכְכָנִי, התַכְסְסָנִי, הסַכְסְכָנִי, החַיְיכָנִי, הכּוֹחָנִי, הכּה בִּלְתִּי-חִינוּכִי, הכָּל-כָּך גָלוּתִּי...
כמעט כל דבר בּוֹ נָגַע, אותו עָשַה, נִרְאָה תָּמִיד מִשוּם-מָה, סַסְגּוֹנִי, מְלָאכוּתִי, עַרְטִילָאִי, שַבְרִירִי, פַּזְּרָנִי, גַּנְדְּרָנִי, בִּלְתִּי-יַצִּיב, חָלוּל, נָבוּב, רֵיקָנִי,
צֵל מִתְּעַרְבֵּל, מִתְּעַרְפֵּל, מִתְּפַּתֵּל, צֵל מְהַתֵּל, צֵל קְלוֹקֵל, מִתְּעַקֵל, עַקְמוּמִי, צֵל מַשְלֶה, הָזוּי, שָגוּי ובָּדוּי, לִיווה צְעָדָיו, צֵל דִימְיוֹנִי, תַּעֲתּוּעִי
בתוכן דבריו, בָּם גָלוּם חֶזְיוֹן שווא, לא תִמְצָא, לוּ אַף חִיפּשְת, דבר-מה מַעֲמִיק, מַשְמָעוּתִי, עֶרְכִּי, מַהוּתִי, מְצִיאוּתִי, אֲמִיתִּי,
בסופו של דבר, אף כי הסתובב רבות בעולם, שייך היה ''לכולם'' (ציפית ממנו להיות וודאי עַצְמָאִי, מִקְצוֹעִי, תַּכְלִיתִי),
בָּחַר להיות יְצוּר מִתְקַרְנֵף, מִתְחַנֵף, מִתְחַפֵף, מִתְבַּלֵף, מְזַיֵיף, לַחֲלוּטִין מִשְתַּקֵף, ולְגַמְרֵי, לְגַמְרֵי, עֲלוּתִי, גָּלוּתִי, בְּדוּתִּי ותְּלוּתִי.

הגַאלִיצְייאנֶר הַזֶה... הפוֹלָנִי ? הוִישִינוֹבִי ? הבּוּקוֹ-וִינוֹבִי ? הבַּקְבּוּקִי-נוֹבִי ? הקִישִינוֹבִי ? הקִישְטָה-הקִישְטָה- וִינוֹבִי !
הלִיטָאִי ? הלְטָאִי ? הלוּלְיָינִי, הנַפְתּוּלִי, הערמומי, התחמני, התַכְכָנִי, התַכְסְסָנִי, הלַהֲטוּטָנִי !
בחייו מְצוּחְצָח, מְגוֹהָץ, מְעוּנָב, מְגוּנָב, מְקוֹרָב הָיָה - רִווחִי, רַאַוותָנִי, גַּאַוותָנִי, אַהֲבְתָנִי, תוֹעֲלְתָנִי, נֶהנְתָנִי,
אוֹפִי זוֹמֵם, תַּחְמָן-תַּכְכָן, תַכְסְסָן-סַכְסְכָן הָיָה לוֹ, אוֹפִי אֲשֶר רוּבּוֹ כְּכוּלוֹ הָיָה, נִשְאַר וְנוֹתָר חַתְרָנִי
איש תְּאֵב שִלְטוֹן ושְרָרָה בְּלִי מֶצרִים, לְלא-מַעֲצוֹרִים, בְּלא-רֶסֶן וגְּבוּל, הֲפַכְפַּך וצָבוּעַ, שְאַפְתָּנִי.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מבוני עגל הזהב שלום-סדום-עמלק-פלסטין-שמאל

הגב לתגובה זו

פאר הוד והדר יביא הנשיא שמעון פרס למדינת ישראל ולעם ישראל בארץ ובעולם. זה יהיה הנשיא הראשון למדינת ישראל שנשיאים ומלכים וראשי ממשלה יחפצו ביקרו וימותו כל הקנאים מכל השנים ששמו רגל לשמעון.

הגב לתגובה זו

אין ספק שלמר פרס יש תולדות חיים ותרומה מהגדולים שהיכרנווהוא איש ראוי לכבוד.אבל דרכו למשכן הנשיא השתדלנות וההיתרפסות מבישים.וא רק זה מוסד הנשיאות מיותר ויקר זהסידור עבודה לפוליטיקאים בסוף דרכם וחבל שאיש כמו פרס יכהן בתפקיד המיותר הזה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

ברכות לפרס וברכות לעם ישראל

הגב לתגובה זו

התעשיה האוירית והצבאית. לא לזלזל
במי שגם תרם. ובמי שגם חלם. על מזרח תיכון חדש.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

''אם היו מנסים למצוא אולם,
בו ניתן יהיה לכנס,
את כל אלה
ששמעון פרס
הוליכם שולל...
לא היו מוצאים
אולם גָדוֹל מספיק
בכדי להכילם''

הגב לתגובה זו

שטיח אדום, תשואות, באיזה אגו טריפ נמצא האיש הדוחה הזה, איכסססססססססס, פשוט להקיא ממנו!!!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

בכל מדינה מתוקנת, עבריין פוליטי מסוגו של פרס, שבגלל עיוורונו, חפזונו וטיפשותו גרם למותם ולפציעתם של אלפי אזרחים בגלל הסכם אוסלו הארור, היה נשפט ונזרק לכלא.
רק ברפובליקת קליפת הבננה, בפח הזבל בו אנחנו חיים, טיפוס כמו פרס יכול לקבל פרס על פשעיו ולהתמנות לנשיא.

הגב לתגובה זו

מה אתה רוצה? שלא נעשה טקסים חגיגיים? אנחנו עדין מדינה שיש לה סמלים לאומיים!! למה לא, בוא פשוט נוציא שולחך פיקניק עם כמה בורקסים , נזרוק קונפטי ונגמר הסיפור!!! מדובר בהכתרת נשיא מדינה! זה יום חג שנפטרים מעונשו של כבוד אנסי קצב וכבוד מכופל שפרס מחליף אותו!! מה אתה רוצה, שכל הבעיות והטרור ישביתו את האורח חיים המעט נורמלי שיש למדינה הזאתי? אני אומר למארגני הטקס- אל תחסכו!!!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

96.
לא נוכל לסיים משפט זה בלי התייחסות לתקשורת.

לטעמנו, בתיק זה נחצו כל הקווים האדומים, המושג סוב-יודיצה דורדר לתהומות שלא הכרנו.
תוכן עדויות פורסם באמצעי התקשורת, טרם עדים השמיעו את עדותם וכך התוודענו, במספר מקרים, ל''זיהום'' עדויות.
האיסור שלא לפרסם את עדות המתלוננת הופר ברגל גסה ע''י פרסום מילולי של העימות, שהיווה חלק אינטגרלי של העדות. ראיות מתיק המוצגים, לרבות צילומים, פורסמו ברבים, טרם ביהמ''ש אמר את דברו.

אמצעי התקשורת עשו שימוש נלוז בבדיקות פוליגרף לשלוש עדות ההגנה האחרונות, בנסיון ליצור בציבור את התחושה שהמשפט מתנהל בתקשורת ולא בבית משפט.

תחושתנו היתה שנעשים ניסיונות, לעתים ע''י מסרים מוסווים, לעיתים בבוטות, להטות משפט. ליבנו היה גס בנאמר. לנו השופטים אין אלא את צו מצפוננו והוא הוא בלבד שמנחה אותנו.




97. התופעות החמורות שנתגלו במהלך ניהול משפט זה אינן יכולות להישאר ללא מענה. ראוי שהאחראים על מערכת אכיפת החוק יתנו דעתם לאותן תופעות פסולות וינקטו בצעדים הנדרשים.


ניתנה היום י''ב בשבט, תשס''ז (31 בינואר 2007) במעמד הצדדים.

______________ _________________ _______________
ד. בארי – שופט ח. כוחן - אב''ד ד. שריזלי – שופטת

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אנחנו מוצאים את ראש הממשלה אחראי, מיניסטריאלית ואישית, לליקויים בהחלטות שהתקבלו,
ולליקויים בתהליכי קבלתן. ראש הממשלה גיבש את עמדתו מבלי שהוצגה לו תכנית מפורטת ובלי שדרש כי
תוצג, ולכן לא היה יכול לנתח את פרטיה ולאשר אותה. יתר על כן הוא לא דרש חלופות של ממש לשיקול
דעתו, ולא גילה ספקנות ראויה ביחס לעמדות הצבא. בכך הוא כשל. ראש הממשלה כשל גם בכך שהממשלה
בראשותו אימצה החלטות כאלה, בכך שהוא עצמו תרם לתוצאה זו באופן ישיר ומרכזי, בכך שלא התנהל
בצורה שיכלה לתרום לעיצובן בצורה התואמת את הנסיבות, ובכך שהוא עצמו הצהיר על יעדים שאינם
ניתנים להשגה וכי הלחימה תימשך עד השגתם. בכך ראש הממשלה לא פעל במידה המיטבית החיונית
לצורך ייזום מלחמה בשיקול דעת, באחריות ומתוך ראייה אסטרטגית.

הגב לתגובה זו

תודה לך שמעון פרס על הכל!
בהצלחה בהמשך!

ולכל המתנגדים, השנאה שלכם מעוורת אתכם ממה שטוב בישראל ולישראל, נשאר לי רק לרחם עליכם ולסלוד ממכם.

טיפשים.

הגב לתגובה זו

מטפחי המיתוס של רבין תמיד ידגישו את יושרו. להוכחת טענתם, יביאו דוגמא: הוא התפטר מראשות הממשלה, בגין עבירה (קלה) על חוקי המטבע, שעברה אשתו. יש לי דוגמא יותר טובה שממחישה את יושרו: סלידתו הכרונית משמעון פרס.

כל אדם הגון יפתח סלידה אוטומטית, לנוכח התנהלות מלוכלכת של זולתו. ויצחק רבין היטיב להכיר את פרס, ובניגוד למה שאומרים אלה החפצים ביקרו של שימון- רבין סלד ממנו עד יומו האחרון.

זה עתה נתבשרנו: שמעון (''קסאמים שמאסמים'') פרס הוא מועמדו של ראש הממשלה לנשיאות. ועל זה נאמר: ''לא לחינם המליץ העורב על הזרזיר''... תזכורת: ב-93, התמודד אהוד אולמרט מול טדי קולק (להלן המלשן) על ראשות העיר ירושלים. טדי התשוש, לא רצה את התמודדות הזאת, מפאת קשישותו (83). מפלגת העבודה לחצה. כל הקמפיין של אולמרט, כוון לגיל של קולק. ''אוהבים אותך טדי...אבל די''!- הסטיקר הזה יצא מהמטה של אולמרט. אם 83 זה קשיש, 84 מה?!

ד''ר אורית גלילי שמלמדת מדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן מכנה את מר פרס ''תופעה עולמית חד-פעמית''. כמעט אמרה: צריך להכריז עליו כ''אתר שימור של האו''ם''. אין, ולא היה פוליטיקאי כמוהו בכל העולם הדמוקרטי. לוזר (בעיני עצמו הוא לודר) שנישאר בזירה, וראה בקריסתם של כל אלה שהביסו אותו. שבוע אחרי ההפסד שלו לעמיר פרץ, שאל אותו בן שני (ערוץ 10): לא נמאס לך להפסיד? מר פרס חייך והשיב: תראה איפה כל אלה שהביסו אותי, ואיפה אני.

שמעון פרס הוא שילוב נדיר של נרקומן שררה וקרצייה פוליטית. מרגע שטעם את טעמה הממכר של השררה (על הפעם הראשונה, אפשר לקרוא בספר בראשית, פרק ט', פסוק י''א) הוא איתנו. רבים מאלה שנולדו בימים שפרס היה כבר שר בממשלה, מתו בשיבה טובה. אני יודע שצורת ההתבטאות שלי כלפיו איננה מנומסת- וזה בלשון המעטה. אבל אין מה לעשות - קרציות מעיקות עלי.

ההתרסה שלו כלפי המדע, כבר לא מצחיקה אותי. את הבדיחות על פרס שצובע את השיער השחור פחם שלו בצבע לבן, רק כדי לחזק את המראה של ההוגה עתיר הניסיון- אני לא אוהב. מי שראה את התמונות בהן נראה מר פרס נרדם באמצע ראיון טלוויזיה (ערוץ 10 / 10.5.07), חש אי נוחות. צריך להיות ברור: בגיל 84, הבטרייה של הקשיש הזה, כבר לא מגיבה לטעינה. עד כאן בעניין הקשישות

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

כל הקצינים שעזרו לפרס במהלך מלחמת השחרור להתחמק משרות צבאי ולטייל במקומות בטוחים יותר בחו''ל במסווה של ''רכש''.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

עדותו של שמעון פרס בפני ועדת וינוגרד מדכאת. אם נזכור כי המשנה לראש הממשלה הוא השר המנוסה ביותר (ראש ממשלה, שר ביטחון ושר חוץ לשעבר) בממשלתו של אהוד אולמרט, אז עדות זו מלמדת על פשיטת רגל מנהיגותית. ודאי שהעדות גרמה למפח נפש בקרב תומכיו. פרס הצביע בעד מלחמה עליה הוא אומר, שלא היה נכנס אליה. הוא העדיף לשלוח את חיילי צה''ל למלחמה משום שחשב כי כך יסייע יותר לראש הממשלה.

בכך לא די. פרס אמר בעדותו שהוא לא היה תומך (כלומר, בוחר) ברשימת המטרות שקבעה הממשלה. גם כאן יש סתירה חמורה. מי שהצביע ובחר את רשימת המטרות היה ''פורום השבעה'', שכלל את ראש הממשלה, את חמשת סגניו וכן את השר לביטחון פנים אבי דיכטר. שני שרים לא הצביעו בעד רשימת המטרות - דיכטר ושרת החוץ ציפי לבני. פרס אמר בעדותו לוועדה כי רשימת המטרות לא נראתה לו. עם זאת, הוא הצביע בעדה. מדוע לא נהג כמו דיכטר ולבני? מדוע לא נמנע, אם חש התנגדות פנימית? לא ברור.

דיכטר ולבני לא תיאמו ביניהם את התנגדותם. לבני לא רצתה להרחיב את המלחמה. דיכטר חשב כי הפצצה כבדה על רובע ''דאחיה'' בביירות, שם נמצאות מפקדות חיזבאללה ומתגוררים אזרחים רבים, עלולה לגרום לפגיעה קשה בקרב אזרחים, שיעים ברובם.

המוסד והמודיעין הצבאי נשאלו על כך ונציגיהם אמרו שהאזרחים פינו את אזור המפקדות. למרות זאת, החליט דיכטר להתנגד משום שחשב שגם אם נשארו שם משפחות ספורות, ייפגעו אזרחים בהפצצות.

מעדותו של פרס מתברר כי הוא התנגד, אך הצביע בעד. האם חשב שזה יקל על רה''מ אהוד אולמרט לנהל טוב יותר את המלחמה שהוא, פרס, מתנגד לה?

זאת ועוד: פרס אומר בעדותו, כי ''צה''ל לא היה ערוך למלחמה'' וכי נכנס למלחמה עייף. מדבריו לא ברור אם עובדות אלו התבררו לו אחרי המלחמה, או שידע עליהן קודם לכן. אם ידע מזמן, אז הצבעתו בעד שליחה למלחמה צבא שאינו ערוך כראוי חמורה שבעתיים. אם הדבר נודע לו אחרי המלחמה, פירוש הדבר שהממשלה לא ידעה מה קורה בצה''ל.

כל אחת מהאפשרויות הללו רעה. עכשיו מסביר לנו פרס כי ספגנו מפלה פסיכולוגית, ההרתעה הישראלית נפגעה בעיני הערבים ומבחינה בינלאומית, גדלה הדה-לגיטמציה לקיום ישראל, ומצבנו השתנה בעולם. כל זאת בגלל המלחמה, שהיה נגדה והצביע בעדה.

האם זה מקרי שוועדת וינוגרד החליטה, שעדותו של שמעון פרס תהיה הראשונה היוצאת לפרסום? ייתכן. אך אפשר גם שבכך רצתה הוועדה לומר לציבור שמשהו מוזר התרחש בהנהגה המדינית שניהלה את המלחמה

הגב לתגובה זו

המיליונים לחגיגת האוסקר למושחתים הם בעיתוי מושלם להעלאת מחיר הלחם לעניים כי למדינה אין כסף.
מושחתים שזורקים את כספי המיסים שלנו לחגיגות.

הגב לתגובה זו

''תאוות הפירסום העצמי של שמעון פרס היא מהמפורסמות. הוא ''בונה את עצמו'' בלי הרף, במתוכנן ובמחושב ותוך התמדה שאינה נרתעת משום קושי, על ידי טיפוח קשרים אישיים עם עיתונים ועיתונאים, פירסום מאמרים ומתן ראיונות ודאגה לפירסום סיפורים וסקירות על עצמו ומתנים בסתר של קיצבות מהכספים הסמויים שברשותו. האין דבר התעוררותם החופשית של כמה חברים מסורים למלא את החסר באזנה ההסברתי של המפלגה על ידי הוצאת עיתון ערב כאילו על אחריות עצמם משמשת מסווה למזימתו של פרס ? אל אלוהים, כמה כיעור !''

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

משהו פה לא מסתדר לי.

הגב לתגובה זו

...והרבה מיליונים מושקעים באיזשהו טקס ארור במקום שהכסף הזה ילך לניצולי שואה.

הגב לתגובה זו

פרס צריך לשלם את המחיר. במקום לפרוס לו שטיח אדום, צריך להראות לו את הדרך לכלא.
יש לו הרבה מאוד דם יהודי על הידיים.
הוא יחליף את עורו וצבעו לפי הסיטואציה שבה ימצא. בן אדם ערום כנחש רודף כבוד ושררה.

הגב לתגובה זו

השוּעָל (קוים לדמותו)

הוא עוד יקבור את כולנו... !
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
השועל הערום, הנואל
שהונה את עמו ישראל.

הוא עתיד עוד לקבור את כולנו... !
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו
השועל החמקמק, הכושל
שבבינת בני עמו מזלזל.

זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
מאחור יצחקו פוחזות
עיניים לועגות, מלעיזות.

הוא עוד יטמון פח לכולנו...
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
השועל התככן, השפל
שלשררה ולכוח פוזל.

הוא עתיד עוד למכור את כולנו...
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו
העסקן הניצחי, המועל
באמון בני-עמו, ישראל.

זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
מאחור ירעמו מהדהדות
לכבודנו מטחי יריות.

הוא עוד יקבור את כולנו... !
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
הצלופח החלקלק, המהתל
שלמנעמי השלטון התרגל.

הוא עתיד עוד לקבור את כולנו... !
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו...
''חתרן בלתי נלאה'' מתפתל
שעיניו לכבוד מגלגל.

זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
תלוונו שדרה ארוכה של נרות
עת נִיטַמֵנָה (עָמוק) בתוך שורת ארונות.

הגב לתגובה זו

מהקומוניסטים . ההסתדרות וכל השאר הקיבוצים ועוד.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

לא היה כסף לסבסד את הלחם לשכבות הענייות אבל יש כסף לחגיגות ראוותניות.
השחיתות השלטונית ולקיחת הכסף למושחתים בשלטון נמשכת.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

''קסאמים שמסאמים'' - ההתבטאות הכי אומללה בכנסת ה-17.

''קסאמים שמסאמים'', אמר שמעון פרס לעיתונאים שהתקבצו סביבו במזנון הח''כים. פרס רצה להביע את דעתו על אווירת ההיסטריה והפאניקה שמשדרים, לדעתו, פוליטיקאים וגם פרנסי ציבור בדרום, לנוכח מתקפת הקסאמים הנמשכת, אבל האמירה פגעה קשות ברגשותיהם של תושבי שדרות שהכריזו על המשנה לראש הממשלה כאישיות בלתי רצויה. פרס ניסה אחר כך להסביר, אבל גם התפתלויותיו לא הצליחו למזער את הרושם הקשה שהותירו דבריו.

הגב לתגובה זו

''ממרומי שנותיו, ומנסיונו הרב, עמד מהצד ושתק מתוך לויאליות''
מצבו של אולמרט קשה, כך העריך, ועליו לגלות כלפיו, לפחות בשעה קריטית זאת, מידה רבה של קוליגיאליות. וכאשר בנינו יצאו ללחום במלחמת לבנון השניה והקיזו דמם, דם אשר כמים נשפך על פני אדמת-בני-אדם, קולם של מי שהצביעו בעד אותה מלחמה נאלם פתע דום, נבלע, נדם ודמם.
כלום ייתכן כי, אחרי ככלות הכל, שתקו הם משום שהדם שנשפך לא היה כלל דמם ?
ובינתיים, במהלך המלחמה, דלג אחת בפה - אחת בפרס, מי אשר התנגד למלחמה אך הצביע בעדה, בין ארצות ובירות העולם, מתל-אביב לניו-יורק, ללונדון, לפריס, לבריסל, וג'נבה, וחוזר חלילה. ערים חיות, שוקקות-אדם, לא מדבר שממה. בכולן, מסוקר, מכופתר, מעונב, משודר, מצולם, מרואיין, מתועד. לא היה ראיון מתוכנן אחד ממנו, חלילה, נפקד. מאומה, לא נעשה חרש, בחשאי, בדממה. הפוליטיקה שימשה עבורו תמיד בית-ראשון, מפלט, מקלט, חממה.

''אם הוא לא היה שותק, אולי היינו חוסכים במשפחות שכולות ובהרוגים''
לא מצאת בין ''מנהיגינו'' אף לא אחד אשר חרטות הביע, הסתייגויות כלשהן השמיע, התלבטויות בטא, נמנע מתחת לשטיח עובדות לטאטא, מנהיג אשר ברחשי-לבבו יבטא לפחות איזה שהם יסורים. כולם נהגו כמו בשיר: ''הנה מה טוב ומה נעים''. כך נפלו בחורים. נכונו לנו, כעם מיוסר, למוד סבל ואבל, עוד יותר מרורים.
כך, בל-נשכח, בלי להניד עפעף, הצטרף בהצבעתו מנהיג מנוסה, אחד בלב-פרס - אחד בפה, לעוד אצבעות אשר את חיי בחורינו חרצו. גבולות, סייגים, גדרות כליל ולגמרי פרצו. שלחו את בנינו ישירות אל מותם.
אל מלא רחמים. כלום ייתכן כי עמנו אכן כה טמבל, שלומיאלי ותם ?
בלי טיפת בושה, בלי כל חוש אחריות, ללא התלבטות, ללא התייסרות, בלי תחושת חרפה, ללא כל שמץ חרטה או כלימה, אף יטען, בחוכמה שלאחר מעשה : ''למלחמה התנגדתי ! אך הצבעתי בעדה'' בהעמידו בהפתעה פני פוליטיקאי נפעם, מתמם-משתומם-מתפלא, אדם ממש תם.
נותר לקוות כי עמנו, בסופו של דבר, אף אם לא הוכיח עצמו כעם נבון במיוחד, עם חכם, אך לבטח אינו לחלוטין עַם מטומטם, ידוע-ידע ויוכל להבחין בין אויל-מחריש, יָשִיש-אָדִיש-מֵבִיש-תָשוּש-חָלוּש-מַחְלִיש-מֵתִיש-מַתְּשִיש. איש אשר שמו אמנם הלך והולך לפניו דורות ושנים כאדם מנומס, מי שזכה אף בפרס, איש מסביר פנים היודע איך לסובב על אצבעו הקטנה המונים, פוליטיקאי חמקמק-חלקלק, להטוטן-לוליין המהלך על חוט דק, אך בזו הפעם לא פתלתלותו-אמינותו היא אשר עומדת במבחן המציאות וניצבת כסימן שאלה כה-גדול (איך ניתן ואפשר בכלל סתירות שכאלה לסבול?), אלא שיקול דעתו, אשר הוכיח עצמו כה-זוֹל, מזלזל, כל-יכול ומפוקפק. שיקול דעת, אשר בהצבעתו המשתמעת לשתי-פנים, סדוק גם נסדק. הייתכן כי שיקול דעתו התְנָוֵון ? הזְדָקֵן ? הִתְרוֹקֵן ?
ואם כן, מדוע אכן יש הכרח שוב להמשיך ולומר כן לזקן ? שהרי גם אם יחליט מחר לפרוש ולכתוב זכרונות, הוא עדיין איננו, חלילה, בגדר מסכן.

''מי שגילה ריפיון בזמן אמת'' אך מעולם לא הפסיק לאהוב את חייו הנוחים-הטובים-המדושנים-הנהנתניים, בשוכחו-בהזניחו את חלקו שלו, שותפותו המלאה, ערבותו ההדדית, אחריותו האישית, לגורל זולתו, גורלו של אחיו, לגורלו של המת, איש ואדם שכזה לא יוכל, לא יצלח, למלא כל תפקיד, אף לא תפקיד שולי, זוטר, של פקיד. לא כל שכן שלא יוכל לשאת במשרה ממלכתית-נשיאותית-ציבורית, חשובה ונכבדה ככל שתהא. סופו בהכרח שעִם ציבור ייאלץ להתמודד במוקדם יותר מאשר במאוחר. עִם עַם, עַם הנחשב ל''נבחר'', לו חשוב ואכפת, ולוּ אף במקצת, עתיד, חזון ומחר. עִם עַם כזה יצטרך לשנס את מותניו, להתנצח, להתעמת.
זו אכן האמת, כל האמת, רק האמת.

הגב לתגובה זו

המדינה בלי כסף לסל התרופות, לסטודנטים מעלים שכ''ל, הצבא קורס, קאסמים בשדרות ויש מיליונים לחגיגות ראוותניות במקום טקס עממי.
להקיא מהשחיתות.

הגב לתגובה זו

סוף סוף עשו אותי מאושרת.
אדם אינטיליגנטי, ג'נטלמן, נהדר !
חבל שלא הכרתי אותו לפני נשואיו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

פעמיים לקבל את האוסקר זה כוכב גדול. ואם לא בכל מקרה מגיע לו עוד אוסקר כי שבר את את סף הגיל של כהונת נשיא.

הגב לתגובה זו