שמעון פרס עפ''י עדותו היה נגד המלחמה, אך הצביע, מתוך בחירה, בעדה...
ומיד אחרי-כן נסע לחו''ל, עם גדולי עולם לשבת, לדון, דיונים לפתֵחַ, לְקַלֵס, להַדֵר, לפַאֵר, לשבֵּח, להסביר (תודה לאל, יש בְּגוֹ דברים למכביר), לתאר, לבאר, לדבר, אמינות וקורת-רוח להקרין-לשדר, כשלונות למזער, לבטא, לפרש, לנתח, עם מי שרק ניתן ואפשר לשוחח, לעיתים אף שיחות בלי כל טעם או ריח, שיחות על כוס קפה או כוס תה, שיחות על הא ועל דא. זה אמנם לא היה חג-פורים אך לאור תוצאותיה הכואבות-עגומות-אומללות של מלחמת לבנון השניה, נראה ונשמע לעיתים הדבר, כמו עַדלָיָדַע.
לא תקפו, חלילה, עקב החלטתו הבעייתית, רבת-הסתירות, מלאת-הפליאות, החלטתו השנוייה במחלוקת, התמוהה, לא פקדו כל פיק ברכיים (עובדה: הוא מהלך עדיין ועוד איך, על שתיים), לא חִיל, אף לא פחד, גם לא רעדה. אולי אף תאר לעצמו, כפוליטיקאי מנוסה, מתוחכם ושנון, מיומן ובקי בפעולות זרועות-מערכת המזכירה לעיתים בהתנהלותה תמנון, אולי שער לעצמו וידע, כי הכל יסתיים-ייקבר, כמו כל דבר אחר בארצנו, בעוד איזו שהיא וועדה. לא העלה אז כלל על דעתו, כי המלחמה בעבורה בנכונות וכה-ברצון הצביע, וכמו כל חסידיה בגינה-בעבורה מחמאות לאינספור אף השמע-השמיע, כי עתידה מלחמה זו להפוך למלחמת ברירה-הרפתקנית-חובבנית-רשלנית-הרסנית-שלומיאלית מלחמה מאכזבת-כוזבת-נכזבת, כאשר בהחלט אף היתה גם ברירה אחרת, הרבה פחות מבזבזת-חיים, פאטאליסטית, כואבת. שמעון פרס הצביע כל-כולו בעבור מלחמה כושלת-נכשלת-מרושלת-מיותרת-פושעת-נמנעת, כשבהצבעתו מוכיח פרס, כי נעדר הוא כליל, כל שיקול דעת. הצבעה שהיוותה צעד בלתי-הפיך, אשר קבע, חרץ וגבה, חיי-אדם במחיר איוולתי, חפוּז, נמהר, אָיוֹם וְנוֹרָא. אוי לנו, כמה רע ! ...אולי חשב, בעומק-עמקי נפשו, נשמתו השורדת-נשרדת, נשמתו החתולית, כי בזו הפעם צבאנו נכנס אך לשלולית, אפילו לא לתלולית וכי עמו, עם-ישראל, ממילא איננו עַם שכולו תכלת-טלית. ייתכן, כך תאר אולי ושער לעצמו, כי שעה שצבאנו חודר לדירת השכנה, עלול הוא למצוא את עצמו שוב טובע ברפש-עד-נפש, בביצת-מֵי-מדמנה. כלום ייתכן שאחת-בפה-אחת-בפרס לא העלה כלל על דעתו כי ביסודה-במקורה-במהותה מלחמת לבנון השניה, לא היתה ואינה אלא מֶקָח-טָעוּת, חוסר-אחריות, מעשה פזיז, נמהר, איוולת גמורה, טיפשות ושטות ? צעד אומלל של רשלנות, חטא-יוהרה, התנשאות, חוסר מוחלט בבגרות, חובבנות, התיימרות, התייהרות, ריקנות, התפארות, התהדרות, אי-קריאה אמיתית-הגיונית-נכונה של מפת מציאות, חוסר-דאגה, עלטה, יוהרה, בוּז, שאננות, שְגָגה וכל מה שנוסיף ונאמר בנושא עדיין עוד לא אמרנו כלום ! מאומה. פרס לא ראה, לא חשב, לא סבר, כי בלהיות נגד מלחמה אך בלהצביע בעדה, חייבת-להיות-קיימת סתירה מהותית, הכרחית, הגיונית, אמיתית, בסיסית. סתירה אשר אינה משתמעת, לשתי פנים ואשר אינה הולמת אפילו את משרתם של שני אדונים. סתירה אשר אף אינה נובעת, עם כל הכבוד ועם כל ההבנה, מתום-לב או מחוסר-ברירה. סתירה אותה יפרשו בריות בציבור ובעם כעוד מעשה התחכמות-התפתלות מתוחכם, תרגיל מחושב, תכסיס מתוכנן-מיומן-מעוצב, עוד פעולת התחמקות, התפתלות, עוד תבוסה, נסיגה, מעידה. אם כי לקחת יש בחשבון שבמדינת ישראל, כל מה שיקרה, לא יגרום אף פעם, לשום רעידה. כך היה, כך הווה, כך יהיה, תמיד. מעולם לא היתה עובדה זו בגדר תשבץ או חידה.

הגב לתגובה זו

''כשאני מדבר על זה עכשיו, הגוף שלי מצטמרר.
האיש הזה, ממרומי שנותיו, ומניסיונו הרב, עמד מהצד ושתק מתוך לויאליות. אם הוא לא היה שותק, אולי היינו חוסכים במשפחות שכולות ובהרוגים. זה האיש שאמור להיבחר להיות האזרח מספר אחת?''.
''אנו הורים שכולים אשר שילמו את היקר מכל, וכאזרחים במדינה דמוקרטית מצפים מאישיות פוליטית כה מנוסה המכהנת במשרה כה בכירה, שעם פרוץ המלחמה, בזמן שהממשלה והציבור זקוקים נואשות להכוונתה, תפגין לא רק רוח מנהיגות שתקרין על הסובבים אותה, אלא תיקח אחריות על הנעשה סביבה''.

דוד איינהורן, אביו של יהונתן איינהורן זכרונו לברכה, אשר נפל בתאריך ,1.8.2007 בהיותו בן 22, במלחמת לבנון השניה.

הגב לתגובה זו

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְדֵרוֹת שֶל הַלֵּב ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
צוֹמְחִים הַפְּרָחִים בִּשְדוֹת בָּר ?
כָּל פֶרָח זֶה אָח שֶהִנִּיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶאָהַב.

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִיתָּנוּ הָאָח ?
אֲנַחְנוּ נַעֲבוֹר עִם הָרוּחַ
אֶת זֶה שֶנָּפַל לֹא נִשְכַּח.


מילים: שמואל פישר
לחן: עממי

הגב לתגובה זו

מֶמְשָלָה רשלנית, ריקנית, נקבובית, הרסנית, עלובה, נבובה, כאובה, חבולה, חלולה
במה עוד צפויים ועדים אנו לחזות ולצפות, לא מתוך תחושת חמלה, סליחה ומחילה ?
לאיזה עוד מעשה שלומיאליות ממשלה עקלקלה-לא-הגונה-פתלתלה זו מסוגלה ? יכולה ? עלולה ?
שמתם לב ? שמא הבחנתם ? כי לממשלתנו ארשת פנים כפולה, מכופלה, נבולה, נפולה, אומללה.
מחד ממשלה חייכנית, צחקקנית, צדקנית, חנפנית, חינחונית, יומרנית, כוחנית, נכונה למראית עין לכל פעולה
מאידך ממשלה חדלת-אישים, חסרת אונים, משותקת-מוחין, נעדרת תקווה. חזון-יוזמה-עוצמה לחלוטין נטולה
יכולת ממשלתנו להחליט, לתכנן, ליישם, על עמה לגונן, לשקם, לבצע, מנוטרלה כליל, מבוטלה, אבודה, משוללה.
מֶמְשֶלֶת מאובנת, מתרוקנת, מתנוונת, נרגנת, עד-כדי-כך עלובה, שלד-צֵל-עצמה, לא-ראוייה אף לטיפת חמלה.
מֶמְשָלָה אשר ממתינה, בלית ברירה אחרת, לבשורות איוב. לתבוסה הבאה. למפלה.

מֶמְשָלָה אשר בלי להניד עפעף מפקירה נתיניה עשרים וארבע שעות ביממה
מאלצת אזרחיה ועַמָה לשתות יחדיו עמה, כוס כישלון, כוס יגון, כוס תוּגָה, כוס תרעלה, ללגום עד תומה
מֶמְשָלָה אשר לנוכח פני המציאות, בנשמה ובלב, מתפקדת כממשלת-אֵימָה, ממשלת מדבר-שממה
ממשלת אשר כליל נעדרת טיפת בושה וכלימה, ממשלה חסרת-מצפון, יסורים, חרפה, חרטה.
מֶמְשֶלֶת קלון, רמון, זדון, חקירות וזימה. ממשלת תולעה ורִמָה. מֶמְשֶלֶת הולכת שולל. מֶמְשֶלֶת כחש, כזב ומירמה.

מֶמְשָלָה שלכסאותיה צמודה מגנטית. בתרגילי הישרדותה מקורית להפליא, יצירתית, פטנטית.
בכישלונותיה הכואבים, דואבים, צורבים, ממשלה אוטנטית. בדרך-התנהלותה לגמרי אימפוטנטית.
התפוגגותה, התפוררותה, התרסקותה, התפרקותה יום-יום מתרחשת לנגד עינינו, אך אינה כלל פתתית.

מֶמְשֶלֶת בועה, יוהרה, ריקנות, ראוותנות, גאוותנות, חלחלה, אמתלה, מהתלה.
מֶמְשֶלֶת מלח על פצעינו, מֶמְשֶלֶת אסון, חרבון, השפלה, הצטדקות, התרפסות, חרדה, טלטלה.
מֶמְשָלָה אובדנית-סופנית. מייזעת, מייגעת, משגעת, מקרטעת, צולעת. בדרך-לא-דרך, בנס, מתנענעת.
מֶמְשָלָה ללא קורטוב בריא של טיפת הגיון או שמץ שיקול-דעת.
חיי-אדם עבורה כקליפת-שום ריקה, כתוכה של דלעת.
בהפקרתם היומיומית של אזרחיה, חיי-אדם מסכנת, בכך מתורגלת-מיומנת-מורגלת, ממושמעת, מודעת.
לעיתים תכופות-תדירות, בליקוי מאורות, לשווא-לחינם, לא רק בשדרות, מזניחה אזרחיה, חיי-אדם ביודעין מקפדת.
כלום יש פלא, איך וכיצד, ממשלה שכזו, עם שלל בעיותיה, כלל איננה מתמודדת ?
על דם אזרחיה מדלגת-רוקדת-שורדת.
על כל צעד ושעל, מצל עצמה בלבד, פוחדת. רועדת. מועדת.
האם ניתן כלל בממשלה רשלנית-שלומיאלית כזאת לבטוח ? לתת בה אמון ?
לשאוב ממנה תקווה ? עידוד ? עזוז ? אמונה ? ביטחון ? כוח ?
מאחריות אישית ממשלתנו בכל הזדמנות נסה. על בני-עמה כלל לא חסה. לחו''ל תכופות טסה.
מהתמודדות עם מציאות אמיתית בורחת. נמנעת. סולדת.
כלום ניתן לצפות שממשלתנו תגן על חיי אזרחיה ? על ביטחונה של מולדת ?
שמץ וזכר לא היה ואין בה מתכונות חתולה. תשע נשמות יש לה אך אף אחת מהן לא סגולה.

הגב לתגובה זו

אוֹלְמֶרְט, צֵל עֲנָק, צֵל חֲמַקְמַק-חֲלַקְלַק, צֵל מְהַתֵּל, צֵל פְּתַלְתַּל-מִתְפַּתֵּל,
צֵל מְהֲלֵך (אֵין כָּל סִיבָּה לְחַייך, גַם לא סִיבָּה לגַחֵך, מוּטָב אַל תִשְאַל לָמָה, מַדּוּעַ וְאֵיך....)
צֵל מְהֲלֵך עֲלֵינוּ אֵימִים, וְהוּא עֲבוּרֵנוּ בְּגֶדֶר סֵבֶל, אֵבֶל, עִינוּי וְסִיוּט !
אוֹלְמֶרְט, לא לָקַח, לא נָשַא, לא נָטַל עַל עַצְמוֹ עַד עַתָּה
יוֹתֵר משְמוֹנָה חוֹדָשִים לְאַחַר מִלְחֶמֶת לְבָנוֹן הַשְנִיָה
וְלוּ מְאוּם, כְּלוּם, שוּם טִיפַּת אַחֲרָיוּת !
כְּשֶאוֹלְמֶרְט מוֹפִיעַ בְּיָמֵינוּ-בְּלֵילוֹתֵינוּ מְהַוֶוה הוּא לָנוּ חֲלוֹם-רָע-וְנוֹרָא. בִּיעוּת.
מִי הָיָה מַאֲמִין כִּי בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, יִתְגַלְגלוּ כָּך פְּנֵי הַדְבָרִים ? ייהפְכוּ לִמְצִיאוּת.
אֵינֶנִי יוֹדַעַת, אַך אֲנִי כּוּלִי מְקוָוה, כִּי אוֹלְמרְט בַּעָם מְהוֶוה רַק מִיעוּט.

נ. ב.

מה שקשור ונוגע באולמרט מאיים ומְסַכֵּן בריאות.

הגב לתגובה זו

''אם הנחת העבודה שלנו היא כי הצפון הולך להיות מותקף, אני מציע שלפני שאנו מגיבים, לנקוט פעולות בשביל להגן על האוכלוסייה בצפון וראוי לעשות את זה שעה אחת קודם ולא להמתין להידרדרות. אני מציע לפני זה לעשות את כל פעולות ההכנה בצפון, בשביל לראות איך אפשר לצמצם את הנזקים בעניין, לפני שאנחנו תוקפים. ואם צריך להמתין כמה שעות - אז צריך להמתין אותן''. מאיר דגן, ראש המוסד, ערב המלחמה.

''אל-יתהלל חוגר כמפתח''. מלכים א', כ', י''א

''יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו''. שמואל ב', ב', י''ד.

משה רודובסקי, אבא של גל רודובסקי זכרונו לברכה אשר נפל בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון אמר בשעתו: ''הם (מתכנני המבצע) חשבו שהם יוצאים עם כתה ז' לטיול שנתי בלבנון''. על משפט זה מבוסס השיר.

''''טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....''

הֵם בָּחֲרוּ שֶלא לִשְעוֹת, לא להַאֲזִין כְּלָל, לְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין
מהַצָּעַתוֹ-הַתְרָאָתוֹ ומאַזְהָרוֹתָיו שֶל רֹאש הַמוֹסָד, מֵאִיר דָגָן
חָשְבוּ.... כָּך עָשוּ לְעַצְמָם חֶשְבּוֹן.... כִּי לְכָּל הַיוֹתֵר הֵם יוֹצְאִים
לְטִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....
לא קָלְטוּ, לא תָּפְשוּ, לא הִשְכִּילוּ לְהַבִין, כִּי הִכְרִיזוּ מִלְחָמָה (לא ''קְרָב'' או ''מִבְצַע'')
אַך אֲבוֹי... כַּמָּה חָגָג לְפֶתַע ''פִּתְאוֹם'' הַבַּאלָאגַן ....
יָם הַדְמָעוֹת אֲשֶר נִשְפַּך מֵאָז בְּעֶטְיים
הָפַך מִזְמַן כְּבָר לִהְיוֹת אַגָּן.

''באלאגן, באלאגן'' אמר סרן בניה ריין זכרונו לברכה לאמו חגית בשיחת הטלפון האחרונה שלו מלבנון.

מאיר דגן (ראש המוסד) ביום החטיפה: לפני שמגיבים - להכין את העורף

ראש המוסד, האלוף (מיל') מאיר דגן, המליץ ביום פתיחת המלחמה בלבנון לעכב את התגובה הישראלית לחטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה. דגן אמר בדיון: ''לדעתי, אנו הולכים במהלכים האלה להידרדר לעימות ארוך טווח. הפוטנציאל של עימות כזה לפגוע במטרות עורפיות בישראל הוא גבוה מאוד. לא חייבים לתקוף מחר בבוקר. אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים?''
דגן סבר כי יש לנקוט צעדים בסיסיים לשיפור ההתארגנות בעורף הישראלי לקראת מתקפת קטיושות של חיזבאללה, בטרם יתקוף צה''ל בלבנון. הדברים נאמרו בהערכת מצב מיוחדת שכינס שר הביטחון, עמיר פרץ, בלשכתו בעקבות החטיפה. הישיבה התקיימה ב-12 ביולי אשתקד, בשעה 14:30. להערכת דגן כי מהלומה בלבנון תביא להסלמה ניכרת וממושכת שבמהלכה יותקף העורף, הצטרפו גם ראש השב''כ, יובל דיסקין וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד.
דיסקין טען, כי ''אין דרך להימנע מחזית בצפון. אם אנחנו יורים עליהם, אם אנו הולכים ליזום כעת, משמעות הדבר כי הם יירו עלינו חזרה ואנחנו נצטרך להמשיך, מתגלגל הגלגל''. עמוס גלעד צפה: ''הוא (חיזבאללה) יכה אותנו קודם כל בקטיושות רגילות, שמספרן עצום. הטווח שלהן הוא 20 קילומטר והעומק שלהן בגליל הוא גדול. זה אומר שהגליל יכול להיות די שומם''. גלעד הוסיף אזהרה לפרץ: ''אתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים בגליל - זה גם אחד הסודות הגלויים. אין בו מספיק מקלטים''. חרף האזהרות בישיבה בצהריים, המליצו בערב לממשלה שר הביטחון ובכירי צה''ל על תקיפה אווירית נרחבת ובכלל זה השמדת מערך הרקטות. בטרם התקיפה לא ניתנה הנחיה לנקיטת צעדים מיוחדים להכנת העורף בצפון, כמו גיוס מילואים משמעותי לפיקוד העורף או תדרוך של האוכלוסייה. בשורת תחקירים שנעשו לאחר המלחמה נמתחה ביקורת קשה על ההיערכות המאוחרת לטיפול באיום הקטיושות על העורף. כנקודת תורפה מרכזית סומנה העובדה שבזמן שהצבא התארגן בהדרגה למהלך התקפי ממושך, לא ננקטו צעדים דומים בעורף.

הגב לתגובה זו

מתוך מילות הספד אותן נשא יוסי, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.

חלוץ-אולמרט-לבני-פרץ-פרס-בג''ץ ושאר פוליטיקאים:''תגידו לנו עם יד על הלב!''

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !

אור שחר הי''ד נצרב בליבי כבר אז עם כל חיילינו- מודה על הכתוב ל''ת לזכור ולשמור, ולהזכיר תמיד, 12/11/06 12:11
אבוי ליבי, ליבי,ליבי אוי כתם דם שותת.... כולו איתך בזעקתך אינכם לבד באובדנכם. אובדנכם הוא גם שלנו האמן.... שתמצאו נחמה נועה, 04/05/07 14:39

הגב לתגובה זו

''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ראש הממשלה אהוד אולמרט, בדבריו למטיילים בצפון, ערב חג-הפסח.

איך, בתחילת חודש אפריל השנה, ערב חג-הפסח, יכול לבוא ראש-ממשלה
זאת עוד בטרם חלפו שמונה חודשים
למן אותה מלחמה הרפתקנית-הרסנית-רשלנית-כושלת-נכשלת, מלחמה אומללה.
איך יכול ראש ממשלתנו לבוא ולומר,
קבל עם ועדה, לציבור מטיילים המבקר בצפון
דברים ללא טיפת מחשבה, ללא קורטוב של מצפון,
ללא שמץ של הגיון בריא, אמירות שאינן ראויות כלל לאמון
הירהורי-לב מקוממים, לחלוטין בלתי-אמיתיים,
דברים חסרי-בסיס, לא-מציאותיים
הבאים לידי ביטוי בהצהרות נעדרות-הבנה ואמת, היישר אל תוך מיקרופון
לומר ש''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ? ? ?
זיכרון רָחוֹק ?
אולי במחשבתו של ראש ממשלתנו, אירועים אלו היו בבחינת ''זיכרון רָחוֹק'',
ייתכן אפילו (לאור ה''ניצחון בנקודות'')
כי האירועים בצפון אף היוו עבורו זיכרון שלא נס ליחו, זיכרון ''מָתוֹק''.
אין זאת, כמסתבר, כי מי אשר יכול ומסוגל להתבטא כך ומַצְלִיחַ לִפְגוֹעַ בָּנוּ כָּל-כָּך עָמוֹק
מצביע כי את זיכרונו הצליח ללא-כל קוֹשִי לִשְחוֹק, לִמְחוֹק, לִדְחוֹק ולִדְחוֹק
ותוך כדי כך את עובדות ההיסטוריה לְסַלֵף, לְזַיֵיף, לְשִימָן לְלַעַג, לְקֶלֶס, לְהֶבֶל, לצְחוֹק.
לִגְרוֹס, לִדְרוֹס, לִרְמוֹס זִכְרוֹנוֹת, כרֶמֶץ תחת אֶבֶן רֵיחַיִים, לִטְחוֹן אוֹתָם לְאָבָק, עַד דוֹק.
בזאת אף מוכיח, מי אשר ניצב ועומד היום בראש ממשלתנו-מכשלתנו
כי אינו אלא בּוֹק, ליצן-מוקיון-טראגי, הֶדְיוֹט, כְּסִיל-אֱוִיל ולא פָּחוֹת מִכָּך: שְמוֹק !

מדויק. ל''ת מיכל כהן, 14/05/07 21:41

אולמרט לך הביתה כשלת ל''ת מיד ועכשיו, 19/05/07 12:36

מי מחפש הגיון ושכל ישר אצל אולמרט?! הצחקתם אותי... ל''ת נחשון אביגוב,ירושלים,19/05/07 17:54

ואללה את צודקת בכל מילה במיוחד שהוא בוק ל''ת רחמה אברם, 18/05/07 23:22

הגב לתגובה זו

אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-נִמְנַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מִתְיימֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.

בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !

עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, האָב, האָח, האָחוֹת, הַבֵּן והַבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...

עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !

כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.

ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-לִבְנִי-פֶּרֶץ-פֶּרֶס
שוֹפְטֵי בג''ץ ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !


כמה עצוב, כמה נכון, כמה נורא! ל''ת ענת, 28/10/06 18:14

דמם של הנופלים במלחמה המיותרת על מצפונם של מנהיגינו ששלחו אותם למות ל''ת יוסקה, 28/10/06 14:53

הגב לתגובה זו

איך אתם חברי הכנסת רוצים שחילנו יצאו לקרב הבא ?ואתם לא מסוגלים להיתיחד עם משפחות הנופלים כל פעם אני מיזדעזע מחדש לאיזה רמה ירדתם ואין לכם בושה ,בימים קשים שכאלה כולם צריכים להיות מלוכדים וליזכור את חילנו שנפלו למען המדינה ,ראש הממשלה חיב ללכת הביתה מיפני שהוא לא מסוגל להביט בעניהם של המישפחות השכולות ,יהיה זיכרם ברוך ושלא תידעו עוד צער!!!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

עם כל הצער ועם כל ההבנה והרגישות אין ואסור להשתמש במושגים מהשואה מה גם שקיימת כאן קרונוטציה פוליטית וההורים השכולים בעצם מנוצלים הם ורגשותיהם .

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מישהו כאן איבד את השפיות !

הגב לתגובה זו

אולמרט, אשר לאורך כל השנה האחרונה, מביע אטימות אל מול כאבם של הורי החטופים וההורים השכולים, מחליט לפתע הערב, לנהוג ברגישות, ולא להופיע לטקס'' על מנת למנוע מקרובי החללים לעבור בדיקות בטחוניות מקיפות'', האם גם לטקס הזיכרון של חללי מלחמות ישראל הוא לא יגיע

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

פתאום הם בכלל נגד מלחמות

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

משהו שדומה לזה חלילה !

הגב לתגובה זו

אנחנו מדינה ריבונית עם צבא חזק ואף אחד לא הלך כאן בצאן לטבח !!!
מספיק עם הכתומים המסיתים הללו.

הגב לתגובה זו

ראש המששלה שלנו כזה דפוק..

הייתה מלחמה קשה שנה שעברה.

הגב לתגובה זו

אני מבין כי שניכם יושבים בבית בדאגה וחששות בלב על שני הבנים , לא על שני הבנים שנחטםו להם אין מה לדאוג היות והם קרובים לבית קרוב קרוב בלבנון , ממש ליד הבית , הדאגה שלכם היא לשני בניכם הנמצאים רחוק רחוק , האחד בארה''ב והשני בפריס מרחקים המצדיקים דאגה , כמו כן אהוד לא יכולת להשתתף היום לזכר הנופלים מחשש ודאגה לבנים , ועליזה מאוד עסוקה באומנות וזכור לנו פעולתה הברוכה להציג במוזיאון ת-א תערוכת גרפיטיס אותם אספה מקירות במזרח ירושלים ובהם סיסמאות של החמס הקוראות להשמדת ישראל , ממש אומנות במיטבה , ואם להוסיף את המאמצים ברכישת נדל''ן , אז אנו רואים כי יש הצדקה לאי נוכחותך בטקסי הזיכרון , בקצרה יש לכם די הוכחות שחייכם קשים ואף אחד לא עוזר לכם ,
נ.ב : ד''ש לדנה ולכל נשות ווטש .

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

חשוב !!!!!

הגב לתגובה זו

את המלחמה לשואה. מישהו השתגע.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

''רק שני שרים בדיון על הנצחת חללי המלחמה''

''ועדת השרים לסמלים וטקסים התכנסה לדיון באופן בו יונצחו הנופלים במלחמת לבנון השנייה, אך אליו טרחו להגיע רק היו''ר יעקב אדרי ושר הרווחה שהחליטו לדחות את ההכרעה. זלזול בשכול: ועדת השרים לסמלים וטקסים התכנסה היום כדי לדון באופן הנצחת הנופלים במלחמת לבנון השנייה, אך נראה כי העיסוק בשכול לא הצליח לעורר עניין רב בקרב נבחרי הציבור החברים בוועדה. לדיון הרגיש טרחו להגיע רק היו''ר, יעקב אדרי, ושר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ואילו השרים ציפי לבני, אבי דיכטר, יעקב בן-יזרי, יולי תמיר, זאב בוים, יצחק אהרונוביץ' ויצחק כהן נעדרו.'' מתוך כתבתו של אורי יבלונקה ברשת-NRG מתאריך 6.6.2007

זִילְזוּל בַּשְכוֹל

אין שוּם חדש תחת השמש....
לא מהיום.... לא ממחר.... לא משלשום... לא מאתמול....
חרף העובדה כי במדינתנו ימין ושמאל,
על כל צעד וכל שעל, תמצא (כמעט) רק שכול ותכול
מעדיפים ''נבחרינו'' ''נציגינו'' בממשלה, בכנסת הרופסת, המפרכסת, הגוססת,
פחות משנה לאחר מלחמה
לצפצף על תוצאותיה ! לצפצף על הכל ! לצפצף עלינו ! לצפצף גם על שכול !
לחגוג ! להתמוגג ! לטוס לחו''ל ! לשכוח - יישר כוח !
הן על הכל רצוי, אפשר, כדאי לסלוח !
גם על כבודנו (האבוד) למְחוֹל !
מצויידים בשפע של חיוכים סוחפים-מיופייפים-גורפים
חיוכים אותם בשמחת-ניצחון,
בלי התנצלות או התייסרות, לכל כיוון ועבר ''נבחרינו'' ''נציגינו'' מרעיפים
יודעים ומוּדָעִים הם כי אצלם מזמן תם שעון החול, אך עדיין יוצאים הם בצהלת מחול.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו