כל הכבוד, אנחנו בעד החתולים..יותר מאשר בעד בני אדם

הגב לתגובה זו

שלושה חתולים נאלצתי להמית במהלך חיי.

את הראשונה מצאתי עם שני אחיה הגורים, מורעבים וחולים לאחר שאימם נעלמה.
בעוד שניים אכלו והתפתחו, השלישית רק התנפחה, וייבבה.
ביקור אצל הוטרינר גילה שהיא סובלת מנגיף קטלני, שאין תרופה עבורו. הוטרינר המליץ על המתה כתחליף למוות בייסורים, ונאלצתי להסכים.
עד היום אני שואל את עצמי מי שמני לאלוהים להחליט על חיים ומוות, והאם לא היה ניתן להצילה.

החתולה השניה נדרסה בסמוך לביתי, ביקור אצל הוטרינר גילה שעמוד השדרה נקרע והיא לא תשוב ללכת עליהן לעולם. הוטרינר קבע כי ללא שליטה על הצרכים ויכולת ללכת החתולה תהיה אומללה. החלטנו להמית אותה.
עד היום אני שואל את עצמי מי שמני לאלוהים להחליט על חיים ומוות, והאם לא היה ניתן להצילה.

החתול השלישי היה חבר שלי. שלוש שנים נתתי לו אוכל מדי יום בגינה השכונתית. יום אחד בלילה חשוך אחד הוא נשכב על הכביש בלי יכולת לקום. לקחתי אותו לבית החולים לחיות ושם אבחנו מחלה הפוגעת בתאי הדם האדומים, ולא מאפשרת לחמצן להגיע לכל הגוף. במשך כחודש הוא שהה בתא חמצן, טיפלנו בו במגוון דרכים אך המחלה סירבה להעלם. ניסיתי לשאול אותו, את הג'ינג'י המפואר מה הוא מחליט, האם עדיף לסבול עוד קצת ולנסות עוד דרכי טיפול, או לסיים את מסכת הסבל, לא קיבלתי ממנו תשובה ברורה, רק מבט עצוב. לאחר חודש של טיפולים, בעצה אחת עם הוטרינר החלטנו להמית אותו.
יומיים לאחר ההחלטה הקשה גיליתי באינטרנט שתי דרכי טיפול חדשניות שעשויות היו לעזור, אך זה היה מאוחר מדי.
עד היום אני שואל את עצמי מי שמני לאלוהים להחליט על חיים ומוות, והאם לא היה ניתן להצילו.

אני מאמין שכל אחד מאיתנו צריך לכבד את החיים ואת קדושתם, גם אצל בעלי חיים.
חישבו היטב לפני שתחליטו להמית בעל חיים כי גם במצבים הקשים ביותר, לעיתים יש אלטרנטיבות...

הגב לתגובה זו

מחלות, לכלוך, יללות באמצע הלילה
מספיק, לא ?

הגב לתגובה זו

אין ולא תהיה סיבה להמית ( אני לא אקרא לזה בשם היפה ''להרדים'') בעל חיים חוץ ממקרה סופני שאין לבעל החיים שום סיכוי להבריא והוא סובל. אני הכרתי חיות בלי רגל או עין שחיות באושר עם המון אהבה. חתול שמסתובב ברחוב הוא לא ''מועמד להמתה'' ואם למישהו כואב הלב שייקח אותו הביתה או יקרא לתנו לחיות לחיות. מזעזע לחשוב שזה הפתרון לכאב לב. אפילו כלב שנושך אסור להמית. הסיכויים הם שבעליו לא לקח אחריות על גידולו והענישה צריכה להיות כנגד הבעלים לא הכלב. הכלב יכול לעבור אילוף או להיות כלב שמירה ישנם הרבה פתרונות, אבל גם כאן תמיד הכלב הוא זה שסופג את העונש. כמו במקרה של הכלבה שלי שחלתה בסרטן ולא הייתה אפשרות לעזור לה...כפי שצוין כאן בעלי חיים יודעים להסתיר את מחלתם... ההחלטה לסיים את חייה בגלל סבלה הייתה קשה מאוד ומייסרת. אותו המקרה היה לי עם אחד החתולים שחלה בסרטן. אני ישבתי כל הלילה לידו ונפרדתי ממנו. אנשים שמסוגלים להמית בעל חיים מכל סיבה שהיא חוץ מהסיבה שציינתי כאן, אין להם שום רגש או כבוד לחיים, וסביר להניח שזה מתבטא גם בתחומים אחרים בחייהם.

הגב לתגובה זו

אסור להמית, להרדים, כל המילים האלו...
אנחנו לא נתנו להם חיים ואין לנו זכות לקחת מהם חיים.
כמו שלא ממיתים אנשים הומלסים, כך אין להמית חתולים או כל יצור חי אחר. לא אנחנו נפחנו בהם נשמת חיים, לא אנחנו שיכולים לקחת אותה.

הגב לתגובה זו

הידד למכבסת המילים...

הגב לתגובה זו

ההחלטה קשורה בנפש ולשום וטרינר לא ניתנה נפש יתרה לעומת כל אדם אחר ובמיוחד אם מדובר במי שנפשו קשורה בהצלה בעזרה ומציאת בתים לחיות אומללות . מה שקורה בפועל שחלק גדול פשוט נוטש ! ולא משנה אם מדובר בחיה בוגרת או גורים חסרי ישע בגלל שהוא מתנגד להמתה . ומענין מה תגידי על החתולים האומללים שחיים על זבל באיזורי תעשיה ? אולי את רוצה לקבל אותם אלייך או שמה את מוכנה להאכיל עוד אלפי חתולים שנמצאים שם במצב איום ?

הגב לתגובה זו

כשיניחו כל בוקר על פתח דלתך קרטון עם חמישה גורים ,בוקר אחר בוקר ,נראה אז איך תחשבי

הגב לתגובה זו

חתול רוצה לחיות אולי בגלל שהוא לא מסוגל להעריך את הסבל שיגרם לו עד המוות.
חוכמה גדולה לומר - לא להרדים חיות. אבל האם ראיתם חתול ששוכב גוסס וחרקים נוגסים בגופו ושעורבים דוקרים את פניו ? והוא עדיין מרגיש הכל .
והחתול עדיין ירצה לחיות...

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

כרגיל, ניתוח מזהיר של מצב מורכב במעט מילים...
ומילה לכל ''האידיאליסטים'' או ה''אידיאולוגים'' למחניהם, שקבעו שמוות עדיף לחתול על חיים ברחוב:Rubbish... מאחורי האידיאולגיה הזאת מסתתר אגו נפוח להחריד ואגואיזם תהומי. הם חושבים שהם אלוהים? האם ההתמודדות שלהם עם ''הרגישויות'' האישיות שלהם מצדיקות חיסול הטריגר להעלאת הרגשות ''הנאצלים'' שלהם? אין לי ספק שהחתולים מהווים עבורם טריגר לבעיות פסיכולוגיות/רגשיות עמוקות. אז שילכו לפסיכיאטר ולא יחסלו יצורים חפים מפשע!
באשר לחתולי רחוב, לאחר עיקור/סרוס ועם אספקה קבועה של אוכל ומים, חייהם אינם גרועים כל כך. יעידו על כך בלא מילים חתולי הרחוב השמנמנים והמטופחים שבטיפולי, שרוב הזמן מלאי שמחת חיים, מתגלגלים על הגב, משתעשעים או מנמנמים בנחת בשמש (לא בימים לוהטים אלה, כמובן). נכון שגם בסביבה מטופלת יש ימים קשים, בעיקר בחורף ובקיץ, אך לאיזה יצור חי אין ימים קשים? אם נמשיך את הקו האידיאולוגי כביכול, עלינו להשמיד את כל חיות הבר כי אולי פעם תהיה שנת בצורת והן תסבולנה מצמא, או אולי פעם תהיה שריפת יער וכו'... ומה עם העובדה שכל סיום חיים בטבע הוא או אלים (כתוצאה מטריפה) או מלווה ייסורי מחלה או פצייעה? אז לא ניתן לשום חיה לחיות את חייה?
גם אני סובלת קשות מההזדהות שלי עם חתולי הרחוב ועם סבלם הקשה של אלה שאינם מטופלים וחיים בסביבות קשות במיוחד (כגון אזורי תעשייה), אך איני מעלה על דעתי חיסול חתולי הרחוב כדי שאני אפסיק לסבול... החלום הבלתי מציאותי שלי הוא חיסול הבעייה: שלא יהיו יותר חתולים ברחוב... שיהיה מבצע עיקורים בקנה מידה לאומי וכל חתול שניתן לאימוץ ימצא בית. אם תהיה התמדה, כי אז במשך השנים לא יהיו יותר חתולי רחוב, וכדי שהתופעה לא תתחדש יהיה צורך בבקרה של החוק על רביית חתולי הבית. וכמובן, יהיה צורך בחקיקה שתטיל עונשים כבדים על נוטשי בעלי חיים, ועוד יותר כבדים - על מתעללים ורוצחים. כאמור, זו פנטזיה, אך בעוד כמה עשרות שנים מי יודע? אולי תהפוך למציאות.

הגב לתגובה זו

מי חושב את עצמו אלוהים לקחת חיים מיצור חי????
המתת חסד - זה לגעול היסורים, לא לקחת חיים.

הגב לתגובה זו

היומיומיים.
אני גם מטפלת בחתול חולה כליות שכל יום בשבילו ובשבילי הוא מתנה ועם זאת אני בוחנת כל הזמן עד כמה הוא סובל.

אני מתה מפחד, אני מודה, אבל אני יודעת כשיומו יבוא וכבר לא יהיה מה לעשות והוא יסבול- אני אאלץ להחליט בשבילו ולסיים בכבוד.

הגב לתגובה זו

היום כשהיד על מזרק המוות לבעלי החיים די קלה, כביכול ''לטובתם'' , או מתוך ''רחמים עליהם'' כדוגמת נעמה שהבאת את כתבתה, יש לייעץ לאותם הורגים שיקחו לעצמם כדור נגד ''רחמים'' וישאירו את בעלי החיים בחיים.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מטור לטור את משתבחת.
איפה היית קודם ? ולמה לא כתבת?
רק על זה אני עדיין קצת כועסת עלייך ~חיבוק~

הגב לתגובה זו