לא מבין מה הוא עשה ................

וכך גם רבים וטובים מחברי ליחידה אלה שהיו מפקדי וגם פיקודי. רוצים ומקווים שאהוד ברק ינהל את מדינת ישראל ...

להראות את לובן העין . מקודם לא סמכתי עכישיו הרבה יותר אני סומך. ברק מתאים להיות שר בטחון. היה גם רמטכ''ל ויש לו ניסיון. אבל ראש ממשלה רק ביבי. הערבים פוחדים ממנו.

משנת 2000 מדיניות של הפיכת צהל ל ''צבא קטן וחכם''.
גם בוינוראד זה הוזכר.
גם פרץ הטיל עליו האשמה במפורש.
חבל שגורמי תקשורת ממשיכים להתעלם מכך

למדנו מי זה ברק ה''אוטיסט''

הוא חזר בכדי לתת דחיפה לעסקיו הפרטיים

תזכורת: את המליונים שלו עשה בהקמת מפעל כוח בירדן - קומבינה שרקח בזמן שהיה ראש ממשלת ישראל ...

התלהמות, בשקט ובקור רוח...
בדרך זו הוא יוכל לנטרל את ההשפעה הרעה של ניתוחים שגויים ותחזיות אפוקליפטיות של תקשורת חסרת אחריות...
למותר לומר שתחזיות שחורות אלה ממריצות ומעודדות את אסד לפעולה בלתי מחושבת והן הופכות בכך לנבואה שמגשימה את עצמה...

המטורף ברק בונפרטה יהיה שר הבטחון, האם יהיה בטחון ???

התשובה בגוף השאלה לא יהיה בטחון ההפך הוא הנכון,

כפי שהוכח והתקשורת מנסה להשכיח את הכשלון של ''ברק הבורח'' ידוע שאדם אשר היה צריך להיות מאושפז במוסד סגור בכפייה הפכו אותו לראש ממשלת ישראל זה היה בשנת 99 וב2000 הוא הביא את האינטיפדה הרצחנית שמוכרת בשמה האינטיפדה השניה !!!

כפי שכבר בשנת 2000 ברק בונפרטה הביא עלינו את האינטיפדה השניה אשר עלתה לאזרחי ישראל אלפי הרוגים ילדים נשים וטף בתוך מסעדות אוטובוסים וקניונים, כפי שאנחנו זוכרים את ההצלחה של ברק שנכשל בצורה מבישה והוכיחה לאזרחי ישראל שהאיש המטורף הזה חייב באישפוז בכפייה במוסד סגור .

היום התקשורת ואולמרט מנסים להשכיח את ברק המטורף והופכים אותו למושיע של הבטחון !!!

מהר מאוד אנחנו שוב נרגיש את הבטחון מתפוצץ לנו בפרצוף כפי שברק יודע לעשות הכל מהר ומדויק גם הפעם אנחנו בקרוב נרגיש את נחת זרועו של ברק פשוט מאוד נחזור מהר מאוד לאינטיפדה השלישית וכרגיל ברק במקום להכות את אוייבי ישראל יפגע באזרחי ישראל זו המומחיות שלו .

והשיטה של ההבלגה שברק הוא הממציא שלה ופרץ ואולמרט ניסו אותה גם כן והתוצאה על בשר אזרחי שדרות ועוטף עזה.

ברק עשה את אותו הדבר עם הבריחה המבישה שלו מלבנון ואחרי הבריחה על כל ירי של החיזבאללה ועל חטיפת החיילים בהר דוב ברק הגיב באיפוק והבלגה,
אשר הפך לנשק הסודי גם של שרון וגם של אולמרט והתוצאות היו ביולי שנה שעברה מלחמת לבנון השניה !!!

ושוב כולם לאחר האסונות יחזרו על המנגינה המוכרת טעינו אנחנו שטעינו רק אנחנו יכולים לתקן את הכשלונות מאחר ואנחנו עשינו את ההטעויות ולכן רק אנחנו יכולים לתקן .

הכתובת על הקיר אנחנו צפויים לאסונות שמלחמת לבנון השניה תראה כפרומו למה שעומד ברק להביא עלינו !!!

ראו הוזהרתם שלא תגידו ''שלא אמרנו לכם'' !!!

ולכן חובה על כל חבר כנסת אשר העתיד ישראל חשוב לו לטובת מדינת ישראל לשלוח את הממשלה לכל הרוחות ומיד!!!

יש להפיל את הממשלה הגרועה והמסוכנת הזאות לפני שברק יביא את האסונות שהוא כבר התחיל בהכנתם היום !!!

שכר הגסיסה משרד הבטחון.

אנו בנתיב הדרדרות נוראית ועצובה.
והיום בחרנו באדם שדחף אותנו למדרון הזה.

ביום שישי, צהריים בוואשינגטון וערב בישראל, ממש באותה שעה, התפרסמו בשני המקומות הודעות על מינויים צבאיים בכירים. שר ההגנה רוברט גייטס בישר, כי ימליץ לנשיא בוש למנות צמד חדש ליו''ר המטות המשולבים ולמשנהו - אדמירל מייק מאלן מחיל הים וגנרל ג'יימס קארטרייט מחיל הנחתים. בה בעת, הרמטכ''ל גבי אשכנזי הודיע שהחליט, באישור שר הביטחון עמיר פרץ, למנות לסגנו את האלוף דן הראל, הנספח הצבאי בוואשינגטון.

מבנה הממשל, תוכן התפקידים ונוהל המינוי שונים. אשכנזי נדרש לשכנע שניים בלבד - הראל ופרץ. גייטס נאלץ לוותר על ארכת שנתיים ליו''ר, גנרל פיטר פייס, ומשנהו, אדמירל אד ג'יאמבסטיאני, פן הליך האישור בוועדת הסנאט יסחוף את הקצינים, הצבא והממשל למחלוקת על עיראק.

פרץ, לעומתו, בחר לסיים את תקופתו המביכה במשרד הביטחון במחטף בעייתי. הראל סומן מראש כמועדפו של אשכנזי לסגנו וראש מטהו, מנהל ההוצאה לפועל של מדיניות הרמטכ''ל. הם היטיבו לשתף פעולה, אשכנזי כמפקד והראל כפקודו, בחטיבת המבצעים, בפיקוד הצפון וכסגן הרמטכ''ל מול ראש אגף המבצעים.

הרמטכ''ל הקודם, דן חלוץ, אמר לפרץ, לפני המלחמה בלבנון, שבדעתו למנות את האלוף בני גנץ לסגנו השני, באביב השנה. המלחמה טיאטאה את חלוץ, את רעיון מינויו של גנץ ועכשיו גם את פרץ, אך רק לאחר שנחפז לחתום על מינוי הראל, במקום להשאיר אותו לשר הביטחון החדש. מה שהיה סביר ברגע הראשון של אשכנזי, אינו תקין ברגע האחרון של פרץ. אילו נהג אהוד ברק באורח דומה לפני שש שנים וחצי, ערב בחירות 2001, היה מנצל את סמכותו כראש הממשלה ושר הביטחון להחתים את הממשלה על מינוי עוזי דיין לרמטכ''ל.

אלופים במטכ''ל, המקווים להתמודד על תפקיד הרמטכ''ל הבא, טוענים שאסור ''לבזבז'' את סגנות הרמטכ''ל על תותחן שאינו צפוי להיחשב יורש-בכוח לאשכנזי. כאן לא אמריקה, הם אומרים, שם יכול להתמנות אדמירל כמו מאלן שאינו קצין יבשה ואף לא טייס מזרועות האוויר או הים, אלא מפקד משחתות בהכשרתו; בצה''ל שלאחר חלוץ, ברור שהרמטכ''ל לא יבוא מהאוויר, מהים או מהתותחנים. אילו התקבלה עמדה זו, אחד הנהנים ממנה היה אלוף יואב גלנט, יורשו של הראל בפיקוד הדרום. הראל היה תותחן עד לדרגת תת-אלוף. גלנט צמח והתבלט בחיל הים עד לאלוף משנה, אך בעשור האחרון התייבש למהדרין. שלא כהראל, היה גלנט מפקד אוגדה סדירה, אך הראל עבר שלושה תפקידי אלוף לעומת שניים של גלנט. מינוי הראל דוחק את גלנט הצדה וממקם את הסגן היוצא משה קפלינסקי ואת אלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט, אולי הסגן השלישי של אשכנזי, בעמדת יתרון להתמודדות על הרמטכ''ל הבא, בעוד שלוש שנים וחצי.

מינוי הראל דומה לגיוס האלוף דוד עברי מהמילואים כסגנו של הרמטכ''ל משה לוי ב-1983, גם אז בעקבות מלחמה בלבנון ודו''ח ועדת חקירה. לוי חתר אז לחבל במינוי יריבו, דן שומרון, לסגנו ולבסוף ליורשו, אלא שאז היה שר הביטחון החדש, משה ארנס, שותף למהלך והתנה אותו בהקמת מפקדת חילות השדה, בפיקוד שומרון. פרץ לא התאפק, העניק מתנת פרידה לאשכנזי ופגע ביודעין במרחב התמרון של שר הביטחון הבא, שיהיה בכל מקרה ממבקרי תיפקוד פרץ במשרד הביטחון. זה המחטף האחרון שלו בביטחון - אלא אם בתמורה לו, ממש עם פרישתו, ישיג פרץ מאשכנזי קידום צבאי למקורביו.

בחודשים האחרונים מתנהל משרד מבקר המדינה בדיקה מקיפה של התנהלות ממשלות ישראל השונות בסוגיית רכישת הגז הטבעי. הבדיקה, שבמהלכה נחשפו עובדות מאלפות, מתמקדת בכמה החלטות לא ברורות די צרכן שהתקבלו במשך השנים, בהן החלטתו של ברק, בעת שכיהן כראש הממשלה, להעניק לרשות הפלשתינית זיכיון לביצוע קידוחי גז מול חופי עזה. לפי יודעי דבר, היא נתקבלה בלחצו ובתיווכו של שכנו בכוכב-יאיר, איש העסקים המנוח יוסי גינוסר, לשעבר בכיר בשב''כ, אשר ניהל קשרים עסקיים ענפים ומשתלמים מאוד עם בכירים ברשות, וככל הנראה היה אמור ''לגזור קופון'' בעסקה.

אם לא די בכך, המבקר חוקר במקביל פרשה נוספת הקשורה לברק: במהלך התמודדותו האחרונה על הנהגת מפלגת העבודה, אנשיו לא היססו לקבל תרומה מאיש עסקים ישראלי שהורשע בדין בשווייץ בגין הלבנת הון. עמותת אומ''ץ היא זו שפנתה אל המבקר בבקשה שיבדוק האם קבלת התרומה נעשתה בידיעתו ובברכתו של ברק.

דומה שברק לא למד את הלקח המתבקש מחקירת המשטרה הסבוכה בפרשת עמותות הקש שלו, חקירה שנפתחה בעקבות דוח חמור שפרסם מבקר המדינה לשעבר, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג. בחקירה ההיא, ממנה יצא חבול אך ללא כתב אישום, ברק חייב תודה גדולה לעו''ד יצחק הרצוג, באותה העת מזכיר הממשלה והיום שר הרווחה, שניצל את זכות השתיקה ומיאן לספר את הידוע לו על התנועות הסיבוביות של הכספים שהגיעו לעמותות הללו. בשעתו תקפנו כולנו בבליסטראות את השר לשעבר אריה דרעי בגלל שתיקתו, והנה בוז'י שלנו, ששתק גם הוא, לא רק שנהנה מחסינות, אלא אף זכה ליחסי ציבור טובים, שסייעו לו להתברג בצמרת מפלגתו בבחירות הפנימיות האחרונות שנערכו בה.

הרצוג נמנה כיום עם הכוורת של ברק, הכוללת שני שרים נוספים שבלשון המעטה לא התבלטו בשנים האחרונות ביושרם: הראשון שבהם - שר החקלאות, שלום שמחון, שנגדו מתנהלת חקירת משטרה בחשד שקיבל טובות הנאה מחברת ק.א.ל. להטסת מטענים חקלאיים (לפי המידע שהגיע אל עמותת אומ''ץ והועבר למבקר המדינה, שמחון, בני משפחתו וחברים של ילדיו טסו לחו''ל בחינם במטוסי חברת המטענים. השר הכחיש בשלב הראשון שטס על חשבון ק.א.ל., אבל בהמשך שינה כיוון וטען שהחזיר לה את עלות נסיעתו). שמחון גייס עבור ברק קולות רבים במושבים, וכל הסימנים מעידים שבמגזר הזה פעלה שיטת ה''תן וקח''. עמותת אומ''ץ ריכזה חומר מאלף בנושא, חומר שהועבר לבדיקת מבקר המדינה.

השר השני - שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר - טבל בשחיתות מאז נכנס לחיים הפוליטיים ואינו מהסס גם היום לבעוט בשלטון החוק בראש חוצות, תוך שהוא מוסיף לגלות חוסר רגישות לכספי הציבור. כך, למשל, באחרונה התקיים בממשלה דיון על התוכנית לחתימת הסכם לרכישת גז טבעי מחברת בריטיש גז, הקשורה לרשות הפלשתינית. הספק המתחרה, יוסי מימן, בעל מניות בחברה שבה שותפה ממשלת מצרים, טען כי אחד השותפים הסמויים בחברת בריטיש גז הוא לא אחר מאיל ההון האוסטרי מרטין שלאף, בעליהם של הקזינו ביריחו ואוניית ההימורים בחוף אילת. שלאף מחובר לכל הצמרת הפוליטית בישראל - משפחת שרון, אולמרט, רמון, אביגדור ליברמן - וגם פואד מנסה כנראה להצטופף בחיקו. אגב שלאף, כדאי לציין שאחד מיועציו הבכירים - שמעון שבס, מנכ''ל משרד ראש הממשלה בימי כהונתו של יצחק רבין - מילא באחרונה, במקרה או שלא במקרה, תפקיד בכיר במסע הבחירות של ברק לראשות מפלגת העבודה. שבס, אדם שהורשע בדין פלילי, ממתין כעת לתמורה מברק. פואד בהחלט יכול להיות הצינור להעברת האתנן.

בחודשים האחרונים מתנהל משרד מבקר המדינה בדיקה מקיפה של התנהלות ממשלות ישראל השונות בסוגיית רכישת הגז הטבעי. הבדיקה, שבמהלכה נחשפו עובדות מאלפות, מתמקדת בכמה החלטות לא ברורות די צרכן שהתקבלו במשך השנים, בהן החלטתו של ברק, בעת שכיהן כראש הממשלה, להעניק לרשות הפלשתינית זיכיון לביצוע קידוחי גז מול חופי עזה. לפי יודעי דבר, היא נתקבלה בלחצו ובתיווכו של שכנו בכוכב-יאיר, איש העסקים המנוח יוסי גינוסר, לשעבר בכיר בשב''כ, אשר ניהל קשרים עסקיים ענפים ומשתלמים מאוד עם בכירים ברשות, וככל הנראה היה אמור ''לגזור קופון'' בעסקה.

אם לא די בכך, המבקר חוקר במקביל פרשה נוספת הקשורה לברק: במהלך התמודדותו האחרונה על הנהגת מפלגת העבודה, אנשיו לא היססו לקבל תרומה מאיש עסקים ישראלי שהורשע בדין בשווייץ בגין הלבנת הון. עמותת אומ''ץ היא זו שפנתה אל המבקר בבקשה שיבדוק האם קבלת התרומה נעשתה בידיעתו ובברכתו של ברק.

דומה שברק לא למד את הלקח המתבקש מחקירת המשטרה הסבוכה בפרשת עמותות הקש שלו, חקירה שנפתחה בעקבות דוח חמור שפרסם מבקר המדינה לשעבר, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג. בחקירה ההיא, ממנה יצא חבול אך ללא כתב אישום, ברק חייב תודה גדולה לעו''ד יצחק הרצוג, באותה העת מזכיר הממשלה והיום שר הרווחה, שניצל את זכות השתיקה ומיאן לספר את הידוע לו על התנועות הסיבוביות של הכספים שהגיעו לעמותות הללו. בשעתו תקפנו כולנו בבליסטראות את השר לשעבר אריה דרעי בגלל שתיקתו, והנה בוז'י שלנו, ששתק גם הוא, לא רק שנהנה מחסינות, אלא אף זכה ליחסי ציבור טובים, שסייעו לו להתברג בצמרת מפלגתו בבחירות הפנימיות האחרונות שנערכו בה.

הרצוג נמנה כיום עם הכוורת של ברק, הכוללת שני שרים נוספים שבלשון המעטה לא התבלטו בשנים האחרונות ביושרם: הראשון שבהם - שר החקלאות, שלום שמחון, שנגדו מתנהלת חקירת משטרה בחשד שקיבל טובות הנאה מחברת ק.א.ל. להטסת מטענים חקלאיים (לפי המידע שהגיע אל עמותת אומ''ץ והועבר למבקר המדינה, שמחון, בני משפחתו וחברים של ילדיו טסו לחו''ל בחינם במטוסי חברת המטענים. השר הכחיש בשלב הראשון שטס על חשבון ק.א.ל., אבל בהמשך שינה כיוון וטען שהחזיר לה את עלות נסיעתו). שמחון גייס עבור ברק קולות רבים במושבים, וכל הסימנים מעידים שבמגזר הזה פעלה שיטת ה''תן וקח''. עמותת אומ''ץ ריכזה חומר מאלף בנושא, חומר שהועבר לבדיקת מבקר המדינה.

השר השני - שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר - טבל בשחיתות מאז נכנס לחיים הפוליטיים ואינו מהסס גם היום לבעוט בשלטון החוק בראש חוצות, תוך שהוא מוסיף לגלות חוסר רגישות לכספי הציבור. כך, למשל, באחרונה התקיים בממשלה דיון על התוכנית לחתימת הסכם לרכישת גז טבעי מחברת בריטיש גז, הקשורה לרשות הפלשתינית. הספק המתחרה, יוסי מימן, בעל מניות בחברה שבה שותפה ממשלת מצרים, טען כי אחד השותפים הסמויים בחברת בריטיש גז הוא לא אחר מאיל ההון האוסטרי מרטין שלאף, בעליהם של הקזינו ביריחו ואוניית ההימורים בחוף אילת. שלאף מחובר לכל הצמרת הפוליטית בישראל - משפחת שרון, אולמרט, רמון, אביגדור ליברמן - וגם פואד מנסה כנראה להצטופף בחיקו. אגב שלאף, כדאי לציין שאחד מיועציו הבכירים - שמעון שבס, מנכ''ל משרד ראש הממשלה בימי כהונתו של יצחק רבין - מילא באחרונה, במקרה או שלא במקרה, תפקיד בכיר במסע הבחירות של ברק לראשות מפלגת העבודה. שבס, אדם שהורשע בדין פלילי, ממתין כעת לתמורה מברק. פואד בהחלט יכול להיות הצינור להעברת האתנן.

בחודשים האחרונים מתנהל משרד מבקר המדינה בדיקה מקיפה של התנהלות ממשלות ישראל השונות בסוגיית רכישת הגז הטבעי. הבדיקה, שבמהלכה נחשפו עובדות מאלפות, מתמקדת בכמה החלטות לא ברורות די צרכן שהתקבלו במשך השנים, בהן החלטתו של ברק, בעת שכיהן כראש הממשלה, להעניק לרשות הפלשתינית זיכיון לביצוע קידוחי גז מול חופי עזה. לפי יודעי דבר, היא נתקבלה בלחצו ובתיווכו של שכנו בכוכב-יאיר, איש העסקים המנוח יוסי גינוסר, לשעבר בכיר בשב''כ, אשר ניהל קשרים עסקיים ענפים ומשתלמים מאוד עם בכירים ברשות, וככל הנראה היה אמור ''לגזור קופון'' בעסקה.

אם לא די בכך, המבקר חוקר במקביל פרשה נוספת הקשורה לברק: במהלך התמודדותו האחרונה על הנהגת מפלגת העבודה, אנשיו לא היססו לקבל תרומה מאיש עסקים ישראלי שהורשע בדין בשווייץ בגין הלבנת הון. עמותת אומ''ץ היא זו שפנתה אל המבקר בבקשה שיבדוק האם קבלת התרומה נעשתה בידיעתו ובברכתו של ברק.

דומה שברק לא למד את הלקח המתבקש מחקירת המשטרה הסבוכה בפרשת עמותות הקש שלו, חקירה שנפתחה בעקבות דוח חמור שפרסם מבקר המדינה לשעבר, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג. בחקירה ההיא, ממנה יצא חבול אך ללא כתב אישום, ברק חייב תודה גדולה לעו''ד יצחק הרצוג, באותה העת מזכיר הממשלה והיום שר הרווחה, שניצל את זכות השתיקה ומיאן לספר את הידוע לו על התנועות הסיבוביות של הכספים שהגיעו לעמותות הללו. בשעתו תקפנו כולנו בבליסטראות את השר לשעבר אריה דרעי בגלל שתיקתו, והנה בוז'י שלנו, ששתק גם הוא, לא רק שנהנה מחסינות, אלא אף זכה ליחסי ציבור טובים, שסייעו לו להתברג בצמרת מפלגתו בבחירות הפנימיות האחרונות שנערכו בה.

הרצוג נמנה כיום עם הכוורת של ברק, הכוללת שני שרים נוספים שבלשון המעטה לא התבלטו בשנים האחרונות ביושרם: הראשון שבהם - שר החקלאות, שלום שמחון, שנגדו מתנהלת חקירת משטרה בחשד שקיבל טובות הנאה מחברת ק.א.ל. להטסת מטענים חקלאיים (לפי המידע שהגיע אל עמותת אומ''ץ והועבר למבקר המדינה, שמחון, בני משפחתו וחברים של ילדיו טסו לחו''ל בחינם במטוסי חברת המטענים. השר הכחיש בשלב הראשון שטס על חשבון ק.א.ל., אבל בהמשך שינה כיוון וטען שהחזיר לה את עלות נסיעתו). שמחון גייס עבור ברק קולות רבים במושבים, וכל הסימנים מעידים שבמגזר הזה פעלה שיטת ה''תן וקח''. עמותת אומ''ץ ריכזה חומר מאלף בנושא, חומר שהועבר לבדיקת מבקר המדינה.

השר השני - שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר - טבל בשחיתות מאז נכנס לחיים הפוליטיים ואינו מהסס גם היום לבעוט בשלטון החוק בראש חוצות, תוך שהוא מוסיף לגלות חוסר רגישות לכספי הציבור. כך, למשל, באחרונה התקיים בממשלה דיון על התוכנית לחתימת הסכם לרכישת גז טבעי מחברת בריטיש גז, הקשורה לרשות הפלשתינית. הספק המתחרה, יוסי מימן, בעל מניות בחברה שבה שותפה ממשלת מצרים, טען כי אחד השותפים הסמויים בחברת בריטיש גז הוא לא אחר מאיל ההון האוסטרי מרטין שלאף, בעליהם של הקזינו ביריחו ואוניית ההימורים בחוף אילת. שלאף מחובר לכל הצמרת הפוליטית בישראל - משפחת שרון, אולמרט, רמון, אביגדור ליברמן - וגם פואד מנסה כנראה להצטופף בחיקו. אגב שלאף, כדאי לציין שאחד מיועציו הבכירים - שמעון שבס, מנכ''ל משרד ראש הממשלה בימי כהונתו של יצחק רבין - מילא באחרונה, במקרה או שלא במקרה, תפקיד בכיר במסע הבחירות של ברק לראשות מפלגת העבודה. שבס, אדם שהורשע בדין פלילי, ממתין כעת לתמורה מברק. פואד בהחלט יכול להיות הצינור להעברת האתנן.

האמת היא שגם בלי מטחי האש שיחטוף מוועדת וינוגרד, חלוץ הוא המועמד האידיאלי לשאת על כתפיו רבים מכשלי המלחמה. מאז שיצא לאזרחות הוא שומר על שתיקה שרק מזמינה עוד ביקורת. חלוץ בחר להתנתק מהסערה ולנסוע לקורס קצר במנהל עסקים באוניברסיטת הארוורד. לכאורה, בנסיבות כאלה הוא עלול להפוך לקרבן שווא כתוצאה מביקורת יתר על מהלכיו, אבל במקרה שלו מרבית הביקורת מוצדקת.

גם המילים החריפות ביותר בדוח וינוגרד לא יגרמו לו עוול. לחלוץ ממילא לא היה סיכוי לצאת בשלום מהדוח. הביקורת שכבר צוטטה מתוך הדוח, לכאורה, נשמעת נכונה. חלוץ בהחלט חטא בחטא היוהרה. הוא ניהל את המלחמה כמו טייס סולו ואף סתם פיות במטה הכללי. נשמע מוגזם, אבל חלוץ בפירוש נתן הנחיה לכל הקצינים הכפופים לו שלא להשמיע דעה אחרת משלו בפני הדרג המדיני. היחיד שקיבל היתר להציג עמדה עצמאית היה ראש אגף המודיעין אלוף עמוס ידלין, בשל לקחי מלחמת יום הכיפורים על פי דוח ועדת אגרנט.

גם הטענה שהושמעה כנגד חלוץ, שהוא לא הציג לממשלה חלופות שונות ולמעשה כפה עליה את עמדתו, נכונה. ואולם, בעניין זה יותר מאשר הבעיה היתה בהתנהלות של חלוץ מול השרים, הליקוי היה באופן שבו ראש הממשלה אהוד אולמרט התייחס בעצמו לשריו. אולמרט ראה בפורום הממשלה רק חותמת גומי לסיכומים על דרכי פעולה שאליהם הגיע ישירות מול חלוץ, עם או בלי מעורבותו של שר הביטחון עמיר פרץ. חלוץ רק שיתף פעולה עם ההצגה שבה השרים כאילו החליטו משהו.

שראייתם תחזור יהיה מאוחר וכולכם תהפכו כמו פעם לוסים שלו אולי תהיה לכם דעה אך תפחדו לתמוך בה

נמצא מעל החוק? בעוד הרמטכ''ל לשעבר, רב-אלוף דן חלוץ, נהנה מלימודיו בארצות-הברית, מסתבר כי לימודים אלה עומדים בניגוד לנורמות ולחוקים שהוא עצמו קבע, ואשר לפיהם - אין לאשר לימודים לקציני צה''ל הנמצאים בחופשת פרישה.
עם כניסתו לתפקיד הרמטכ''ל בחודש יוני 2005 קיבל לידיו רב-אלוף דן חלוץ מספר רב של בקשות ממפקדי זרועות וראשי אגפים בצה''ל לממן את לימודיהם של קצינים בכירים במהלך חופשת הפרישה שלהם מצה''ל. האלופים שהעבירו את הבקשות החמיאו לקצינים, וטענו כי לאחר שנים ארוכות של שירות בצה''ל ''מגיע להם לצאת ללימודים לפני סיום השירות הצבאי כדי לרכך את ההתאקלמות באזרחות''.אך הרמטכ''ל לשעבר לא ראה בעין יפה את הבקשות, ודחה אותן על הסף. ב-5 באוגוסט 2005 דאג חלוץ להפיץ באמצעות עוזרו, אלוף-משנה יואב הר-אבן, מסמך שבו הדגיש את עמדתו. ''מצוד אקדמי'' אחרי חלוץ קבוצת סטודנטים בהרווארד ובהם יהודים וישראלים, קוראת לשפוט את הרמטכ''ל על פשעי מלחמה ''מובהרת מדיניות הרמטכ''ל: 'לימודים בהסדר
לימודים בהסדר פרישה''', נכתב במסמך. עוד קבע הרמטכ''ל במסמך כי הוא אינו מאשר הארכת חופשות פרישה לצורך מיקסום זכויות של הפורשים. הרמטכ''ל קבע כי ''את מיקסום הזכויות יש לפתור באמצעות עיתוי סיום התפקיד''.

אולם חלוץ עצמו, מסתבר, אינו פועל על פי הכללים שהוא עצמו קבע. הרמטכ''ל לשעבר נהנה מאישור לימודים באוניברסיטה האמריקנית היוקרתית הרווארד, בעלות של 54 אלף דולר. מאחר שעד כה היה לחלוץ תואר ראשון בלבד ובסוף לימודיו יהיו לו שני תארים, תהיה ללימודיו השפעה ישירה על גובה הפנסיה שיקבל לאחר פרישתו.

ידעת שהוא מעוניין לשבת בממשלה אבל חברת אליו הוא אמר שישב עד הדוו''ח הבא של וינוגרד אך הוא מניפולטור לא קטן יעבוד על כולכם אין יותר קבוע מזמני אומרות האגדות

אלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, היה בימים האחרונים המומחה המבוקש במערכת הביטחון: הם מנסים ללמוד ממנו כיצד צפוי לנהוג שר הביטחון, אהוד ברק. אייזנקוט היה מזכירו הצבאי של ברק, רוב תקופתו כראש הממשלה ושר הביטחון; בעוד הוא משחזר לעצמו נקודות בולטות מעברו עם ברק, בתקווה למצוא מפתח לעתיד, התברר שמתחת לאפו נרקם הווה בעייתי.

לא רק התושבים בגליל נקראו אתמול לפנות ערב לחזור לשגרה: צה''ל חזר באחת למצב הרגיל, המתלבט, שאיפיין אותו עד ל-12 ביולי אשתקד. הכלה והבלגה, או יוזמה העלולה להביא להסלמה? האם להדגיש חזית אחת, הפלשתינית, על חשבון אחרת, הצפונית? ואיך תשפיע שרשרת של התגרויות בגבול לבנון על המתיחות בגולן מול הצבא הסורי?

אין תשובות מוחלטות, כי אין לישראל מדיניות. הממשלה אינה יודעת מה היא רוצה, וחוששת לשלם את המחיר אם תבחר בין החלופות. זהו מחדל-על מדיני, אך יש גם צד מקצועי, צבאי ומודיעיני. צה''ל הופתע משיגור הרקטות לקרית שמונה. לא היתה התרעה על כוונה כללית לחדש ירי תלול מסלול, לא אסטרטגית ולא נקודתית. היעדר ההתרעה הוא גם הנימוק, או התירוץ, לכישלון המערכות האמורות להבחין בירי ולאכן את מקורותיו. המערכות, הנושאות את הכינוי ''מאמין בריבוע'', מופעלות רק על בסיס חשש לירי. אם אין מידע מוקדם, אין גם מוכנות להתקפת פתע. בעזה נחלקת האחריות בין השב''כ (הטוען שחזה במדויק את ההתפתחויות בזירה הפלשתינית) לבין אמ''ן. בחזית הצפונית הכישלון כולו של אמ''ן.

הפיקוד הבכיר של צה''ל בקיץ 2007, יחד עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ, צריכים להתנצל בפני קודמו של אייזנקוט, האלוף אודי אדם, ובפני מפקדה הקודם של אוגדה 91, תא''ל גל הירש. אדם והירש התכוננו לסיכול התקפות, אמנם ב-12 ביולי ללא הצלחה, גם כאשר לא קיבלו התרעה מודיעינית. אתמול לא היה לפיקוד הצפון ולאוגדה 91 הסבר מספק להפתעה. ייתכן שצורכי השעה בדרום נחשבו חיוניים יותר - אבל הרי כך היה גם לפני שנה, לאחר חטיפת גלעד שליט וערב חטיפתם של אלדד רגב ואודי גולדווסר.

ליומרתו של אולמרט להישאר בתפקידו למרות מסקנות וינוגרד באמתלה של תיקון המקולקל, לא היה כיסוי, וכך גם למסעו של פרץ לטיהור הצמרת הצבאית הקודמת ולאמירתו של הרמטכ''ל כי צה''ל, בתקופתו, נמצא רק באחד משני מצבים - לחימה או התכוננות לה.

ירי הקטיושות מגדיל גם את סימני השאלה סביב עבודתה של ועדת וינוגרד. במקום לחתום את תקופת התעניינותה ביום הפסקת האש, הפליגה הוועדה, בעיקר בעדויות שגבתה מאנשי הדרג המדיני, לאפשרויות שונות של שיפוט בדבר הישגי המלחמה ממרחק הזמן. זהו מאמץ ללא תכלית - שקט של עשרה חודשים יכול להתנפץ ברגע אחד, וללדת בכך את הפקפוק ביעילותם של כוח האו''ם ושל צבא לבנון. 13 אלף חיילי יוניפי''ל עוסקים בעיקר במיזמים לרווחת תושבי הדרום. מוצב יוניפי''ל ליד עדייסה לא סיכל אתמול את הנחת משגרי הקטיושה. היוזמה, כרגיל, בידי האויב, ובהתחשב באיכות ההחלטות בישראל - לפחות עד שגרסת 2.0 של ברק תיבחן מחוץ למעבדה - אולי מוטב כך.

46 ו 22 יצא 68
למה לא 120?

יש עתיד שי תקווה.

ועל החוצפה וחוסר הבושה של ברק? אין מקום גדול מספיק בכדי להרחיב את הדיבור!

הצלחה שלו היא הצלחת כולנו...מברך על כניסתיך לתפקיד.......

ןמי בחר בו אם לא הערבים..אדם בלי טיפת בושה ..שאני בספק אם הוא זכה בצורה הוגנת בלי זיופים