אין רישום כנשוי
אין הזדקקות לרבנות, גם לא בגט.
וכל הזכויות הכלכליות הם כזוג.
ויש הסכם ממון שמפחית בלאגן בזמן הפרדות.

הציבור החילוני לא מת על הרבנות, ואם הייתה אופציה יהודית רפורמית/ יהודית קונסרבטיבית / יהודית חילונית. מוכרת ע''פ חוק. רבים רבים היו רצים לשם. ולא לרבנות.
המיתוס של פיו הציבור מעדיף את הרבנות האורתודוכסית היא בלוף, יש כפיה ממוסדת

התרבות היהודית יכולה להפיק יותר מצרות עין חרדית-דתית.
מי שבוחר להתחתן ע''פ הרבנות, יצטרך להקים עוד ועוד ארגונים להצלה.

הגב לתגובה זו

בניגוד למה שחושבים רבים בציבור (והכותבת בכללם), לנישואין האזרחיים בחו''ל (נישואי קפריסין ודומיהם) אין תוקף הלכתי כשל חופה וקידושין... משרד הפנים של מדינת ישראל אמנם רושם את בני הזוג כנשואים וזאת מכיוון שמדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שמחייבות אותה להכיר בנישואים שנערכו כחוק במדינות העולם.

מבחינתם של בתי הדין הרבניים, המצב הוא הרבה יותר סבוך... ובמקרה של גירושים הם ינפיקו ''גט לחומרא'' או יפקיעו את הנישואים - כאילו שהם מעולם לא התקיימו...
(העניין של ''גט לחומרא'' בא לידי ביטוי כאשר לבית הדין יש חשש שמא היו קידושין ולכן, על מנת למנוע כל צל של ספק, הם נותנים את הגט הזה אשר הרבה יותר קל לקבל אותו ובדרך כלל אין הרבה אפשרות לסרבנות...)

במכתבו לבג''ץ, הסביר אב בית הדין, דייכובסקי, את הנושא של סיום נישואים אזרחיים, כפי שהוא נתפס בעיניהם של בתי הדין הרבניים :

הויכוח על תוקפם ההלכתי של הנישואים האזרחיים (נישואי ערכאות, כפי שהם נקראים על ידי הממסד הרבני) נמשך כבר שנים רבות.

דעתו המנומקת של ''האגרות משה'' (שעליה, פחות או יותר, דיבר גם דייכובסקי במכתבו) היא כדלקמן:

לדעת ''האגרות משה'' צריך לפצל את הזוגות הנשואים אזרחית לשתי קבוצות:

1) יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים מכיוון שלא הייתה להם שום ברירה אחרת (למשל יהודים שחיו בברית המועצות ששם אסור היה לנהל חיים יהודיים) - צריך להכיר בהם כנשואים לכל עניין ודבר מכיוון שיש להניח שאם הייתה להם אפשרות, הם היו בוחרים להתקדש כדת משה וישראל.

2) יהודים שחיים במדינה חופשית, כמו ארה''ב או ישראל ובחרו, מרצונם החופשי, לא להתקדש - אין להכיר בהם כנשואים מבחינה הלכתית.

חשוב מאד שתבינו - לדעתם של כל החכמים אין בטקס האזרחי שום עניין של קידושין : אין עדים כשרים, אין אמירת ''הרי את מקודשת לי...'' ואין קידושין... על זה אף אחד לא חולק !!!

אז איפה הבעיה ? הבעייה היא שבאקט של ה ביאה (קיום יחסי מין) יש קידושין, וזאת בתנאי שבני הזוג אכן התכוונו לקידושין בעת שקיימו יחסים.
ולכן סברו חלק מהחכמים כי בזה שבני הזוג הולכים להנשא בנישואים אזרחיים הרי בוודאי שיש להם כוונה להתקדש, וכיו''ב... ויש להכיר בהם כנשואים ולו מהסיבה הפשוטה שהביאה נעשית מתוך כוונה להתקדש.

בכל מקרה, כפי שנאמר, ההכרה בקידושין היא רק ''מחמת הספק'' וגם הגט, בהתאם, הוא ''גט לחומרא''.

הגב לתגובה זו

הדתיות שלכם שווה לקליפת שום.
אבדתם את דתכם, כפרתם בתורתכם,אתם רוצים דת גזורה לפי מדותיכם השליליות.
מי את ומי בית אביך שתרימי קול על בתי הדין.
אוי לך מיום הדין, אוי לך מיום התוכחה .
את נקראת פושעת ומבזה תלמידי חכמים.
הרבנים של הם חבר של פושעים ,שהתקוה חשובה לך ולהם יותר מספר תהלים.
לגמרי השתבשה דעתכם.

הגב לתגובה זו

כל הדמגוגיה לא הצליחה, פשוט לא הבנתי מה ההגיון בטענה שאפילו בהסכמה בין שני צדדים שלא לאפשר לבתי הדין לדון דיני ממונות. מה זה כאן צפון קוריאה או רוסיה הסובייטית בתקופות החשוכות שלא נתנו להתפלל בבית כנסת.
מאיפה צץ הרעיון שזה יזיק לנשים, מה הקשר. איך מחברים מין בשאינו מינו. ואם החשש שהבעל יסחוט את אשתו בתמורה לגירושין, וידרוש הסכמה לדיון בבית דין בדיני ממונות, הרי הוא יכול לסחוט אותה וסתם ככה לדרוש תשלום כספי כל עוד הוא אינו מחוייב להתגרש, אז אולי נאסור בחוק שאסור לבעל לקבל מאשתו סכום כסף בהסכמה, כי אולי הכסף ינתן במסגרת סחיטה כשהוא יסרב לתת גט. הרי אין גבול לדימיון הקודח, אז רעות, יש לך רעיון חדש לחקיקה. ואח''כ כדי למנוע הערמה ותבואו לחוקק לחזק את מעמד האשה ותאסרו עליו לקבל כסף גם מאדם אחר, כי אולי הכסף הגיע מאשתו, וכך הלאה.
מדוע יש קשר דיון בבית דין בהסכמה למעמד האשה. האם אין גבול לדמגוגיה. מדוע כל הבעלים מוחזקים כסרבנים וצריך להפעיל דימיון קודח לעצור את התופעה. הרי זו תופעה שולית לחלוטין, והמספרים שהציג אלי בן דהן מוכיחים זאת ביושר.

הגב לתגובה זו

הכותבת הנכבדה מעדיפה לטשטש ולהסוות את המסר האמיתי שלה.
אם עד היום היו מצוות ביהדות שגם מרבית הציבור החילוני קיים בשמחה, כגון נישואין כדת משה וישראל, הכותבת מעודדת את הציבור הדתי והחילוני גם יחד להמנע מקיום מצוות נישואין כדת משה וישראל, והדך שלה היא דרך ההפחדה והטלת האימה. והכל בעזרת נתוני שקר על סרבנות רחבת היקף של גברים רבים.
הציבור התמים שלא בדק את הנושא לעומק מעמיד את הכותבת על חזקת כשרות וניח שהעובדות נכונות, ובכך היא השיגה את מטרתה - שעוד כמה זוגות יימנעו מנישואין בחופה וקידושין כהלכה וינשאו בקפריסין.
וכן מעודדת שלא תהיה אפשרות לשני אנשים לפתור סכסוך ביניהם באמצעות דיון בבית דין רבני בהסכמה !!! ממש כפייה אנטי דתית. והכל כביכול מתוך דאגה לנשים. אני מצי לנשים להתקומם

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

כמה פעילות באיגוני נשים חיות טוב מפעילות של הפצת בדותות כנגד בתי הדין, ובתעמולה כנגד דבר סביר ביותר כמו לאפשר לבתי הדין לדון דיני ממונות בהסכמה, וכדי להצדיק את קיומן הם עושים תעמולה ומפיצים נתונים ללא כל אסמכתא.
מדוע אין תגובה מתאימה והולמת של מסגרת בתי הדין.

הגב לתגובה זו

מה יותר פשוט מליתן זכות לבתי הדין לדון בין שני צדדים בהסכמה.
אם שניהם מסכימים ברצון חופשי, מדוע שבתי הדין לא יוסמכו לדון ביניהם, מדוע מסע עקירת הדת הזה. אולי תאסרו על עשרה אנשים להתפלל ביחד באותו חדר בהסכמה. זה ממש מתאים לרוסיה הסובייטית בימים ''הטובים'' שלה.
הפחדים מלחץ על אשה להסכים הוא ממש מגוחך, שהרי אותו דבר הבעל יכול להחליט שאינו נותן גט וזהו. אז מדוע להמציא פחדים וחששות והכל כאילו מגוייס לטובת מעמד ההאשה, מדוע נושאים את ''מעמד האשה'' לשוא, ובכך פוגעים במעמדה, כשלא עושים את הדברים הנכונים. ולוחמי ''מעמד האשה נתפסים כדון קישוטים חסרי היגיון.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אירגוני הנשים מכניסות לתקשורת נתונים שיקריים, וחוזרים על הדברים פעם אחר פעם, וגם כשהם שקר מוחלט, הם מניחים שהציבור יאמין, שהרי כתבו כך בעיתון ואמרו כך בתקשורת. ויתכן שהן מצליחות בדרך זו ליצור אוירה מתלהמת כנגד בתי הדין.
כל האמירות האלו, לרבות הכתבה הנוכחית, אינן מבוססים על כל מידע אמין, או על סטטיסטיקה. המוסד הממשלתי המוסמך להעברת הנתונים הוא הנהלת בתי הדין, בראשות הרב אליהו בן דהן, והוא אינו חשוד שהוא חרדי קיצוני או פנאטי, ואם הוא יעביר לציבור נתונים שיקריים, מיד יפטרו אותו.
הוא מעביר נתונים ברורים הקובעים חד משמעית שאין תופעה רחבה של סרבנות גט, והמספרים הם נמוכים מאד אפילו בקנה מידה כלל ארצי. עד היום אף אחד לא הפריך נתונים אלו.
אמנם כתבה מנהיגת אחת מאירגוני עו''ד סוזן וייס - שלפי תפיסת עולמה, כל בעל הוא בחזקת סרבן גט שהרי קיים בידיו כח פוטניאלי לסרב לתת גט. אלו דברי הבל, ודומים לטענת הבל שהיא יכולה לעלות, שכל אדם הוא רוצח פוטנציאלי כי יש בביתו סכין מטבח שבו ניתן לרצוח.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אין בכך הבדל מבית המשפט החילוני
האם צריך שבית המשפט יכפה על האיש קנסות על סירובו? ודאי
האם צריך לכפות על האיש ענישה על אי ציות? ודאי
אבל צריך לעשות זאת מתוך ההלכה, על ידי העצמת בית הדין ולא החלשתו.
יש להתיר, על פי חוק, לא רק לכלוא בעלים סרבנים אלא גם להחרים את רכושם ולשמו במזונות נדיבים לאשה
אבל בלא שלבית המשפט יהיה זכות להטיל דופי בהליך
העירוב ובלבול הערכאות הם הבעיות העקריות

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הכותבת הנכבדה כותבת בטעם רב וברהיטות ניסוח, אולם אני ממש לא משוכנע שביחסי מדינה-דת, זה הדבר הבעייתי, כפי שהיא טוענת.
אמנם איני חשוף לנושא, אולם כל הדוגמאות שהוצגו באתר הזה (ובמקומות אחרים) הינן של נשים דתיות בלבד.
אמנם יש להן בעייה (ובעייה חמורה מאד) וצריך לטפל בה ולסייע להן, אבל הבעייה העיקרית נובעת מהכלא בו הן בחרו לשים את עצמן.
הפוליטיקאים הדתיים (כמו כל פוליטיקאינו) עוקבים אחר הציבור שלהם. לציבור שלהם לא איכפת (אחרת היו עושים משהו). אותן נשים הן חלק מציבור זה. אם נהיה בוטים לרגע אחד (בלבד!) - מדוע עלי לדאוג להן אם הציבור שלהן מזניח אותן והן בוחרות להישאר בו?

הגב לתגובה זו

הכל אמת ונכון לגבי בתי הדין הרבניים.

אבל למה אף אחד לא מדבר על הצורך הדחוף לבטל את הרבנות המקומית, רבני ערים ושכונות.

אלה הם רבנים שלא נבחרים באופן ישיר ודמוקרטי על ידי הציבור, ואחר כך משרתים כל ימי חייהם בלי שום צורך לתת דין וחשבון לאף אחד!

הגיע הזמן שכל קהילה יהודית יבחר את הרב שלו על פי הצבעה ישירה, ועל פי חוזה חתום שמגדיר את האחריות ההדדית בין הרב לבין הקהילה, ושיש בו בחירות חדשות בתום החוזה.

אכן צריכים בתי דין אמתיים. גם כן צריך רבני קהילות אמתיים ששואבים את סמכותם ישירות מקבלתם על ידי הציבור.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

לטענת ארגוני הנשים של סיכסוך כספי שיש בין הבעל לאשה הופך אוטומטית את האשה למסורבת גט..
הנתוניםן האמיתיים רחוקים מאות ממה שהם מספרים..
אני חדלתי מזמן להאמין להן ,יש להם אגנדה ברורה נגד הגברים..הדיינים..החרדים..ובעצם נגד מי שלא הן......

הגב לתגובה זו