הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

כנראה שעדיין לא הצלחת לתפוס את החסד האלוקי שנפל עלינו כרעם ב- 6 ימי מלחמה וניצחון. וכבר כתוב בתורתינו ''מעט מעט אגרשנו...'' אז זו רק ההתחלה אם חפצים אנחנו לרשת את ארצנו ולזכות לבנית בית הבחירה בדרכך שלך.

הגב לתגובה זו

יש דרך מקוממת להביע רעיון או לבצע פעולה, ומאידך קיימת דרך שתעורר הבנה ואף סימ פטיה לגבי אותן נפשות על אותם מעשים.

הגב לתגובה זו

תמיד ידע שכדי להתברג במקומות הנכונים יש להתנצר, להיות שמאלן נאור, ומוכיח בשער. בציפורנו של ילד יהודי קטן בחברון או בעפרה יש יותר ציונות ואהבת ישראל מאשר בכל התירוש הזה.

הגב לתגובה זו

אם הבנתי נכון את המאמר הזה, עולה שהציונות הדתית מעולם לא גרשה אף ערבי ממקומו - לא במלחמת העצמאות, לא בששת הימים וכמובן לא אחריה. שום ערבי לא גורש מביתו כדי להקים התנחלות. לעומת זה הציונות החילונית של תירוש - הסולד ממורשת אבותיו הציונית-דתית - גרשה את הערבים מעשרות כפרים וערים, וכל בית ערבי נטוש או חורבה ערבית הפזורים בארץ, הם מעשי ידיהם של הציונים שתירוש רוצה כל כך ביקרם. טוביה חטא וזיגוד מינגד. משנאה עצמית כזאת צומחים כמובן אבסורדים כאלה.

הגב לתגובה זו

זהו נאום הכלבים!!!!!!!!!!!!!!!

הגב לתגובה זו

שמאלני דתי (קומבינציה הזויה והרסנית), שמרחם, ברוב צביעותו, על כלבים עזובים בלטרון, אך ליבו גס, למשל, בעקורי גוש קטיף שחובשים כמותו כיפה סרוגה. כמי שעוקב אחר מאמריו, איני מופתע שתירוש מעריץ את מי שבגינו נשפכו ועוד יישפכו, חלילה, נהרות של דם (פרס); ומעולם לא מחה כנגד פשע העם שבוצע בגוש קטיף.

הגב לתגובה זו

היום אנחנו יודעים יותר.
המרחם על רשעים ועסוק ברווחתם - משלם מחיר כבד ועושה עוול למי שראוי לכבדו - משפחתו ועמו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אוי ואבוי ועל שמו של חיים משה שפירא קראו את בית ספר התיכון בו למדתי. זה מנהיג דתי-לאומי?

הגב לתגובה זו

אל תכבוש ואל תבכה.
אל תדכא ואל תכתוב על כלבים עזובים ועריסות ריקות.
אל תשלח כדור בראש ותבכה על הגוויה שמוטלת לפניך.
כובש הוא לא נאור כי הוא יורה וכותב על כלבים בבכי.
זה בתמצית מה שאומר לך החילוני בארבעים השנים האחרונות.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אני חייב לציין שאני גאה במגיבים לפני (1-10), אני שנולדתי הרבה אחרי מלחמת ששת הימים, לתוך ימים שבהם הציונות החילונית כבר הייתה פסה, לימים שהראש השמאלני החולה ניסה בכוח פסיכולוגי ושילטוני להרוס כל חלקה טובה שאנשי התיישבות הקימו ועושה זאת עד היום.
המגיבים לפני מאירים את הנקודות שהשמאל מנסה להחשיך ולהשכיח, ההבדל ביננו לבין הערבים זה שכשהם בעמדה של כח הם לא יהססו לנסות להשמידנו בלי להשאיר זכר אפילו מסמולני אחד קטן (ראה ערך אירן) והזקנים והזקנות אצליהם ישמחו וירקדו על הגגות (ראה ערך המלחמה האחרונה) ואילו עכשיו כשלנו יש את הכוח אז מאצלנו!!! מגיעים קולות יבבה על זה שצה''ל מסכל פיגועים ע''י מחסומים והסמולנים שהפוסט ציונות משפיע עליהם קשות הולכים ועוזרים להם...

אני בטוח שהמגיבים הקודמים הם מייצגים את רוב ששמח שאנחנו ניצחנו ואנחנו ה''כובשים'', ושלא קרה ההיפך.

הגב לתגובה זו

וכאשר שדרות מופגזת
משורר הדלות שותה שמפניה

הגב לתגובה זו

אברהם תירוש מתחיל את ההיסטוריה של יחסי יהודים ערבים בארץ ישראל מכלבים נובחים ומנסה לעודד אותי לרחם על כלבים ערבים, עריסת תינוק ריקה, כירה מחוממת וכל שאר מרכיבי החמלה הספרותיים .
אני גאה על השתיכותי לאלה שמאושרים עד השמיים מתיאורי שירות הפליטים האומללים הללו. אני שייך לאלה מן היהודים החיים בארץ ישראל שמאמינים באמרתו של רפול ע'ה שחינך דורות שלמים של צנחנים על הקביעה האבסולוטית שגם כלב ערבי הוא ערבי.
אני שייך לאלה שיצאו למלחמת ששת הימים כשבערפי מונחת וקבועה ההכרה שאם חס וחלילה הם מנצחים לאתהיה אף שיירה של פליטים יהודים באף אחד מכפרי החקלאים באיזור כולל מקבוץ נחשון שמשתייך לתנועת השומר הצעיר שרצו , לפחות בהכרזות, ביחסים טובים עם ערביי ארץ ישראל.
אני אינני מתבייש, אינני נבוך , אינני מצטער ואינני מתנצל על שיירות של פליטים ערביים. אני מתבייש בעובדא שאחד מחברי הצנחנים חטף כדור מכלב ערבי בשיירת פליטים אומללים בעת שנתן לאומללה ערבייה מים בנקודה שיושב בה היום הישוב ורד יריחו. ועוד יותר אני מתבייש שלא הצלחנו להשמיד את הכלב הערבי הזה מפני שהוא הצליח לברוח בין האומללים הערבים הללו שצעדו במורד ההרים מירושלים מזרחה.
מאה אחוזים מן הטרגדיה הערבית בארץ ישראל מו8נחת על הערבים ותודה לאל שיש בארץ ישראל טרגדיה ערבית ולא טרגדיה יהודית.
על שולחני מונח תנ'כ שאני מעיין בו בקביעות מדי יום ביומו. לא מצאתי שם הוראה שכל הטרגדיות בעולם הן שלי או על אחריותי.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

כידוע, ישנה בתורה מצווה הנקראת ''שילוח הקן''. בו מצצוה אדם הרוצה לאכול ביצי ציפור, לשלח ראשית את האם ורק אז לקחת את הביצים. זו גם המצווה היחידה (בנוסף למצוות כיבוד אב ואם) שבה נאמר ''למען ייטב לך והארכת ימים''.
לכאורה, מה הסיפור הגדול? אז אדם חפץ בביצים, תופס גם את האם, מחסל אותה ונהנה מתוצרתה. ביג דיל.

אבל כהמשך לכך שהתורה היא תורת חיים, האומרת לנו שפיקוח-נפש דוחה הכל, היא ממשיכה גם כאן באותו ההיגיון. אל תהרוג לחינם. שלח תשלח. הציפור-האם כבר תמצא בן זוג ויהיו לה ביצים חדשות.

זה, בערך, מה שעשו יהודים במלחמות ישראל. ''שילחו'' את הערבים ושיחררו את אדמות ''ארץ- ישראל''. או בעברית פשוטה - חזרו לביתם. או שמא אתה גם מתכחש לרישום במינהל-מקרקעי-ישראל, כפי שמופיע בפרשת חיי-שרה?

מצד שני, מה עשו הערבים, לאורך הדורות?
בדיוק הפוך. הרגו את אויביהם ולקחו את אדמותיהם.
האם מר תירוש יכול להראות מקרה אחד, בו התנהגו יהודים, כפי שהתנהגו ערבים בחברון? בגוש-עציון לאחר כיבושה ב-1948? הלינץ' ברמאללה? חילול הגופות של הל''ה? שנמשיך בדוגמאות?

ההבדל התהומי בייניו לערבים הוא בדיוק בכך -
אצלנו החיים הם שיא הקדושה.
אצלם המוות הוא שיא הקדושה.

גם אני הייתי חייל מילואים במלחמת ששת הימים. אני זוכר ששמעתי לראשונה על שיחרור העיר העתיקה, בפתח מיצרי המיתלה (כטנקיסט). דמעות שמחה זלגו מעיני ללא הרף.
לאחר 2000 שנה חזרנו לביתנו ואתה מיצר על מי ששואף לשחוט אותנו, בהינתן להם הזדמנות קטנה שבקטנות?

הגב לתגובה זו

מה לא עשתה המפדל אז כדי למצוא חן בעיני הפריץ ממפא''י ,אפילו היתה מוכנה למכור את נכסי הברזל של האומה היהודית - יש עד היום כאלה שמנסים ''למצוא חן'' בעיני הפריץ דהיום, ויש שהתבגרו מאז - נדמה לי שהכותב הנכבד עדיין לא התבגר והוא ממשיך בדרך השמאל הקיצוני, לו שותפים היום רק מתי מעט ,אפילו מקרב ה''פריצים'' של אז...

הגב לתגובה זו

תחשוב למשל מה היה קורה אם הם היו מנצחים. האם היו בכלל נשארים כאן יהודים ואם כן לאן הם היו בורחים? זוכר שאף מדינה לא רצתה אותנו כמה עשרות שנים קודם ולכן נהרגו לעמנו מיליונים?

הגב לתגובה זו

עם שלושת הכפרים היה חשבון ארוך ממלחמת השחרור, 19 שנים בלבד קודם. אלא שהאסון של אויביך קרוב ללבך יותר מאסון בני עמך, עניי אויבך קודמים.

נסה לנצל פעם את כשרונך הפיוטי למען מגורשי גוש קטיף.

הגב לתגובה זו

נראה ששכחת מה הביא לאותה מלחמה... נראה ששכחת כבר באותו קיץ, שבו הוצבת כמילואימניק בלטרון שזה עתה שוחררה.

הגב לתגובה זו

אז ראה שבכירי אנשי הרוח הקימו את חוג אי''ה ואילו היום כל מי שמעז לומר משהו פושר לגבי זכותנו על הארץ מנודה ומ צונ זר כפי שיעשו גם לי.
ואם תרצה התאבדות הערכים של השמאלנים זה הדבר ה עצוב שעבר עלינו.
מציונות חילונית לשמאלנות בוגדנית.

הגב לתגובה זו

המפד''ל של משה חיים שפירא הייתה גוף גלותי, פחדן משתרך מאחרוי הקרון של מפא''י הדורסנית. אני בטוח שתירוש מתגעגע לימים ההם שבהם המפד''ל הייתה פודל קטן ולא מזיק אך מה לעשות ואחרי ששת הימים התברר שהקטר שנקרא השמאל הציוני חסר כוח, אינו יודע את הכיוון ולא מבין מה הוא בכלל עושה.

הציונות הדתית תפסה את מקומו. תירוש יכול להתלהם עד מחר אבל הטרמינולוגיה של בן גוריון היא הרבה יותר גאולית משיחית מאשר של המפד''ל היום. טוב שחלומותיו של תירוש לא מתגשמים כי אז היינו דנים על האירועים האחרונים בשטעטעל.

הגב לתגובה זו

לפני 40 שנה יכולתי להזדהות עם תחושותיך , ואכן כך הרגשתי אף אני.

ברמה האישית - חמלה על המפסיד ורגישות לסיבלו.

ברמה הלאומית - רווחה על שלא אני ובני עמי ומשפחתי היינו נתונים לרחמיהם של אלו שנוצחו....

הסיכוי לשלום - לא היה קיים אז , ואיננו קיים היום , כי הפלסטינים מעולם לא רצו בפתרון שישלים עם קיומנו הריבוני...
''זכות השיבה'' ''התנגדות'' ו''צומוד'' הם רלוונטיים היום בשיח הפלסטיני ובתודעתו , ואילו ''2 גדות לירדן'' נשמע ארכאי משהו, הלא כן ?

משמע - תודעתית ,אנחנו השלמנו עם זכותם הלאומית. ואילו הם ?

במשך 40 שנה , אנשים ממחנה השמאל מחפשים את כל הסיבות הלא נכונות לאי ההשלמה בינם לביננו , ולא יתנו לשום מציאות לקלקל להם את התיאוריות...
אשמנו ,בגדנו ,טעינו ,פשענו ...
ז''א , לא אנחנו , אלא חלק מאיתנו . החלק הרע....

דברי הבל חסודים.

הגב לתגובה זו