יש להתפלא על עיתונאי ''הגארדיין'', אשר מראיינים פושע מלחמה כמו חאלד משעל, ובמקום להציג בפניו שאלות אקוטיות על פשעיו נגד האנושות, הם נותנים לו במה פומבית להשמיע את תעמולתו הארסית והשיקרית נגד מדינת ישראל. מדוע לא שאלו אותו למה כוונתו ב''התנגדות לכיבוש'' ? הרי תשובתו היתה בוודאי, שכוונתו ל''כיבוש 1948'' וכי למדינת ישראל אין כלל זכות קיום.

משעל אינו מסתיר כלל את עובדת היותו נותן ההוראות לירי הקסאמים על אזרחי שדרות, שהוא פשע כפול נגד האנושות: פעם אחת עקב ירי ספוראדי של פצצות קטלניות על אוכלוסיה אזרחית גדולה ואילוצה לחיות בפחד מתמיד, ופעם שניה בביצוע הירי הזה מאתרים הנמצאים בקרבת אוכלוסיה פלשתינית אזרחית, כדי שהתגובה הלגיטימית שלנו נגד היורים תתפרש כירי על אוכלוסיה אזרחית, ובכך היורים מסכנים גם את חיי אחיהם האזרחים. יש להזכיר לעולם כי כבר יצאנו לגמרי מרצועת עזה באוגוסט 2005, לכן לא היתה כל עילה להתקפות הרצחניות של ארגוני הטרור על אזרחי מדינתנו.

בנוסף, יש להסביר לעיתונאי ''הגארדיין'' כי אלה שמגנים אותנו במקום את הטרוריסטים הפלשתינים שוגים בכך שבמקום לגנות את התוקפנים הפושעים נגד האנושות, הם מגנים את התגובה הצבאית הלגיטימית של המותקפים וע''י ההתייחסות השגויה הזאת הם נותנים לתוקפנים ''לגיטימציה'' לבצע בנו פיגועים נוספים ''בתגובה על התוקפנות הישראלית'', כביכול, וכתוצאה יוצא שהם פוגעים בנו פעמיים לעומת כל פעם יחידה שאנו פוגעים בהם, ואף זאת אנו עושים כתגובה לגיטימית על התוקפנות נגד אזרחינו. המשמעות: במקום לקדם את השלום, העיתונאים האלה מעודדים טרור נגד אזרחים חפים מפשע וביצוע פשעים נגד האנושות …

לידיעתם: לפי החוק הבינלאומי יש לנו הזכות להגן על אזרחי מדינתנו מפני הפיגועים הרצחניים של הקיצוניים הפלשתיניים, שהגורמים המתונים שבהם אינם מצליחים להתגבר עליהם, למרות רצונם הכן (ואנו מאמינים להם). התוקפנות הפלשתינית היוצאת מרצועת עזה התגברה במקום שתיפסק לגמרי לאחר שפינינו אותה לחלוטין באוגוסט 2005. גם באזורי הגדה פינינו כבר בעבר את כל הערים הפלשתיניות במסגרת הסכמי אוסלו (1993), אך במקום להמשיך ולהתקדם לקראת הקמת מדינה פלשתינית ריבונית וחתימה על הסכם שלום עימנו – העדיפו מנהיגיהם להמשיך לשלח את מפגעיהם הרצחניים נגד אזרחי מדינתנו (תזכורת: האוטובוסים המתפוצצים, מרכזי בילוי שמבליהם התמימים נטבחו וכו'), ונאלצנו לחזור ולהשתלט על המקומות שכבר פינינו, להקים מחסומים ולבנות חומת-מגן גבוהה כדי לעצור את גל הפיגועים הרצחניים (ניתן להציג נתונים סטאטיסטיים מהשנים האחרונות המוכיחים את הטענה היסודית הזאת). יש להדגיש כי איננו יכולים לסגת משטחי הגדה במצב הנוכחי כי ביטול שליטתנו עליהם ללא חיסול הטרור הפלשתיני היוצא מהם פירושו הפקרת אזרחי ישראל למעשי רצח אכזריים כפי שחווינו בעבר הלא רחוק (עובדה: נסוגונו מרצועת עזה, והיא הפכה לבסיס טרור רצחני), ולכן הוא בניגוד גמור לרוח החוק הבינלאומי.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

חוזרים על טעותם שוב ושוב מ1947,דרך אוסלו ועד לכאן...מה השיגו עד היום?...רק סבל לעמם.ב1947 היינו כאן רק 600 אלף וניצתנו..היום אנחנו 6 מליון עם חוסן שלא היה לנו אז,זה ביתנו היחיד ועליו נילחם אם צריך עוד 120 שנה.האיום האמיתי שלנו הוא לא עוד קסאם ועוד עבדל קאדר חוסיני,קאוקג'י,נאצר, אחמד שוקירי,ערפאת,יסין,רנתיסי,הנייה או משעל.האיום האמיתי שלנו הוא מבית
עד כמה ההנהגה תצליח להחזיר את ישראל לעצמה.בביעור השחיתות,בביעור הרדידות והרשלנות,והבערות בהתיחסות שווה לכל אדם לא רק בעת קבורתו אלא גם בחייו שלא יהיו משפחות בישראל של פקידים/נבחרים שמקופת המדינה יקבלו מידי חודש 100000 שח במשכורת/ות,פנסיה והטבות וישראלים אחרים יחיו על משכורות רעב/קיצבות עוני מנוון.(כי קיבוץ הגלויות של''כור ההיתוך''הישראלי לא נתן להם כלים להתמודד ולהסתנכרן עם מציאות החיים כאן.)כל אלה מסוכנים לנו מעוד קסאם או עוד 1000 קסאמים.שצעירים משכילים לא יחפשו להם מולדת חדשה בקצוות עולם,זה המאבק האמיתי והעיקרי שלנו.וכאשר תהייה לכידות חברתית תהייה גם רוח אחרת .

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

1. זה פשוט מאד, הוא רואה שמטוסי
צה''ל חגים בשמי עזה והקסאמים
נוחטים ללא הפרעה !
2. כל עוד הקבינט לא יחליט על פינוי
בית חנון ולהייה, ויחרוש , אבל
ממש יחרוש את השטח, הקסאמים
לא יפסיקו לנחות, ושהרוה''מ לא
יספר לנו סיפורים, כי אין מטה קסם
להפסקת הקסאמים ! אז כן יש,
ושיצא מהבועה שבה הוא שקוע
ויתחיל ל''עבוד'', להפסקת
הקסאמים, כי אחרת ''הוינוגרד
הבא, יהיה סוער מאד, על כל
הפשלות שהממשלה משדרת
לעולם ובפרט לערבים .

הגב לתגובה זו

לא להלחם רק כתגובה לטרור הספציפי אלא לפעול לפי תוכנית לסיום הסיכסוך.

כל האזורים הריקים בצפון הרצועה צריכים להפוך לשטח ביטחון ריק מאדם שלפלסטינאים אסור להכנס אליו,מי שנכנס מחוסל לפי חוק.
וככול שממשיך הטרור,צריך להתחיל לישר שטחים בכיוון דרום,שטחים שיתווספו לשטח הבטחון,הכל צריך להיות בעבודה מסודרת עד שלבסוף כל עזה תהיה שטח בטחון ריק מאדם.
(זה במידה ו''ההתנגדות'' לא תפסק)

וזה הופך את הזמן שיעמוד לטובתנו.
כמה ש''ההתנגדות'' תמשך,עזה תמשיך להתישר ולהפוך לשטח בטחון ריק.
הזמן יעמוד לטובתנו.
אבל צריך מנהיגים אמיתיים בשביל להוציא את זה לפועל (ואין כיום)

צריך לעשות סדר בעזה,לנקות שטחים (שיהיה שם יפה ומסודר),ולחבר אותם עם השטחים הריקים שיהיה הכל ישר ונקי,קל לעבודה ובסוף אם לא תפסק ''ההתנגדות'' עזה תעלם ותהפוך לשטחים חקלאיים יפים ולרצועת חוף תיירותית מהיפות בעולם.
למה לא,לא עדיף ?על ישות טרור שגורמת רק לרצח ועוני וגונבת את כל מליארדי הדולרים ש''העולם'' תורם להם.

תוכנית טובה ואפקטיבית שצריך להתחיל להוציא אל הפועל בשקט,בסבלנות,בהתמדה ובעוצמה מדינית לא מפוחדת ומתרפסת כלפי ''העולם''.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הפתרון היחיד להתעללות הפלשתינאים בנו הוא גרוש של כל הערבים מיהודה ושומרון וחבל עזה ללבנון ויפה שעה אחת קודם! אם לא נעשה זאת, הם יעשו זאת! שלום לא יהיה איתם רק הרג וטרור מצידם! חברה דמוקרטית חפצת חיים חייבת לבצע פעולות דרסטיות כדי לקיים את עצמה! הגיע הזמן שנפעיל צעד זה! גירשנו 600000 בששת הימים, לא יקרה כלום אם נגרש עוד כמה מאות אלפים! ומהר

הגב לתגובה זו

הוא לא מוכן להפרד מהחיים הטובים נסיעות לחו''ל בתי מלון מפוארים קוקטלים ארוחות שחיתות ולהסתובב בחצרות מלכים נסיכים ורוזנים (מדינות ערב כמובן) לעת עתה

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

סגנו של ח'אלד משעל בהנהגת תנועת החמאס, מוסא אבו מרזוק, פותח בראיון המתפרסם באתר החמאס (20 במאי 2007) צוהר להבנת תפיסת העולם של החמאס ביחס לסכסוך עם ישראל. אבו מרזוק אינו מתעלם ממלחמת האחים ברשות הפלשתינית והעימות הצבאי עם ישראל, אך הוא בוחר לבסס את התבוננותו על הסכסוך דווקא מנקודת מבט היסטורית, כבסיס להשגים שהושגו עד כה ובעיקר ליעדים אותם חותרת תנועת החמאס לממש עוד בדור הנוכחי. ואלה הם הקווים המרכזיים בדבריו של אבו מרזוק:
שחרור פלשתין והחזרת כל הזכויות הלאומיות ''הגזולות'' הפכו בשנים האחרונות ללא ספק קרובים יותר למימוש וזאת בשל מספר גורמים שעיקריהם:
א. קריסת כל התוכניות המדיניות ליישוב הסכסוך וליישוב הפליטים.
ב. בשנים הקרובות יהיה רוב פלשתיני בתחומי פלשתין ההיסטורית.
ג. הבעיה הפלשתינית הפכה מבעיה הומניטארית לבעיה של עם, זכויות ומדינה.
ד. דרך ההתנגדות גברה על הדרך המדינית ולה שותפים כל הזרמים הפלשתינים. ההתנגדות תמשיך לפרק את המפעל הציוני ותאפשר לעם הפלשתיני להחזיר את זכויותיו ''הגזולות''.
ה. בישראל צמח דור חדש של מנהיגים, שאינו דבק כבעבר במפעל הציוני בשל סיבות הקשורות למפעל הציוני עצמו ואחרות הקשורות להתפתחויות בסכסוך ובאזור.
ו. הצבא הישראלי, שגבר על צבאות ערב, חזר ונכשל בהתמודדות עם כוח עממי חמוש ברוח של עמידה איתנה ובנחישות לנצח (אינתיפאדה, נסיגה מלבנון, נסיגה מרצועת עזה).
ז. ארה''ב סובלת ממשבר ההולך ומעמיק העשוי לפתוח את הדרך לשינוי יחסי הכוחות במערכת העולמית ולפגיעה במידת התמיכה הבינלאומית בישראל.

הגב לתגובה זו

בימקום להמשיך את התהליך המדיני קדימה .הם מושכים את כול התהליך אחורה.ושלא יבואו בטענות לישראל .

הגב לתגובה זו

בלי שום ''התקפות ציונים'' ושום נעליים.
שקרנים מאוסים

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

להם לחיות בקרב אחיהם המצרים .

הגב לתגובה זו

אותם שזה נוגד את אמנת ג'נבה.

הגב לתגובה זו

אנו יכולים לכתוש את החמאס ולהפיל כל בית בעזה, השאלה אם זה יגרום להם להיכנע.
כל זמן שיש בעזה משפחות רעבות, ללא תעסוקה ללא עתיד, עם דור חדש של ילדים שגדלו על טראומה של הפצצות ומוות בפתח כל בית לא יבוא פתרון.
החמאס קונה את לב העם שם בכספים שהוא נותן למשפחות הנזקקות בארגוני הצדקה שהקים ובבתי הספר ששם מחנכים לקיצוניות החמאסית הידועה.
צריך לגייס את כל המדינות העשירות בעולם שינטרלו את החמאס על ידי פתרון העוני שם.
אחרת אנו נמשיך להקיז את דמם והם את דמנו עוד שנים.

הגב לתגובה זו