היתה לי חתולה (עד היום בבוקר).
אימצתי אותה מהרחוב, עיקרתי אותה וטיפלתי בה. האכלתי אותה את האוכל היקר והמשובח ביותר. טיפלתי בה נגד פרעושים בחומרים היקרים ביותר. לא נחסך ממנה כלום.
לא הייתי מוכן לכלוא אותה בבית. והיא יצאה החוצה. הייתי מוכן לקבל את זה שייתכן ולא תחזור.
עד שהבוקר היא נדרסה אל מול עיניי כשניסיתי למנוע ממנה לחצות את הכביש. אני יודע שהיו לה חיים מאושרים וקצרים. אני לא אקח חתול יותר.
מאוד עצוב לי.

יש לי חתול שכל חייו היה רגיל להיות בחוץ ולפני בערך חצי שנה אימצתי אותו. נתתי לו לצאת והכל, למרות שממש פחדתי, כי הוא כבר היה רגיל. לפני כמה חודשים הוא חלה.. לא משנה . בקיצור היה לו אסור לצאת ועוד כמה ימים כבר יוכל. הוא ממש מדוכא מזה שהוא סגור בבית, ואני רוצה לתת לו לצאת שיהיה שמח.. אבל יש כל כך הרבה סכנות בחוץ.. אני לא יודעת מה לעשות! מה אפשר לעשות? הוא ממש מסכן בפנים ומתגעגע לגינה

האדם הוא החיידק הגרוע וההורס ביותר בעולם אם תרצו ואם לא רק הוא בעל דיעה וחשיבה לעומת החיות התמימות שכל רצונן נחת שלווה מחייה וחופש בא האדם ומתחיל.....חלק לבשר חלק להעברת שיעמום וחלק התעללות וכו וכו עד מתי.....בסופו של דבר גדלו את חיית המחמד שלכם כפי שתרצו באהבה והרבה יחס ותשומת הרי הם חלק מהמשפחה....ממש כמו ילדים....ואם יעבור לידי מתעלל ביות מכל סוג שהיא קרבות וכדומה זה שידי יהיה מסכן אם בכלל יצא חי תודה והמשך יום נעים!

ואני גם מודה שזה נובע מאגואיסטיות. אם יקרה להם משהו, אני לא אם אני אצליח לעמוד בזה.

שניהם נראים מרוצים מהחיים, להבדיל מהרבה אומללים בחוץ. הקטן שלי בכלל נאסף מהרחוב במצב של גסיסה. לא נראה לי שהוא מתגעגע.

אני בטוחה שתסכימו כולם שלאנשים הפוגעים בחתולים אין לתת להסתובב חופשי !!. הצטרפו למשמר בע''ח המוקם בשרון.
מפגש ראשוני - מחר יום שני 4.6.07
בשעה 20:00 ברחוב יצחק שדה 6, כפר סבא.
בשיתוף עם העמותה לחתולי רעננה
וכפר סבא אוהבת חיות

אני מגדלת 3 חתולים בתוך הבית, חתולים שאינם יוצאים כלל. כיום הם בני 16-18 שנה ועדיין בריאים ועליזים. מאידך, בגינת הבית טיפלתי בכ-20 חתולים שלצערי לא זכו להגיע אפילו לגיל 10, מכל מיני סיבות של מחלות, פציעות וכד'. החלטתי לגדר את הגינה. לשמחתי הוארכה תוחלת החיים של החתולים להפליא וחלקם היום בני 13 שנה ויותר, בריאים ועליזים. ניתן לספק את הנאתם של החתולים גם בבית סגור ובכך לשמור עליהם.

הכל כבר נאמר, אני רק אגיד שוב שאני מסכימה איתך.
וממש מזעזע לשמוע על הנער חולה הנפש שרצח את 500 החתולים והתעלל בשני אנשים.
הלוואי שסופו וסוף אנשים כמוהו יהיה כסוף הקורבנות התהורים והתמימים שלו.
נ.ב. - מסכן אוליבר, ואני חייבת לציין שהוא היה חתול מהמם, ויש לי חתול ממש דומה לו.

אני מסוגלת למלא את המסך ב''צודקת''. את כ''כ צודקת.החתולים שלי חיים בבית, טוב להם, אני משתדלת להקדיש להם הרבה זמן ולספק להם צעצועים ועיסוקים שונים. אני לחלוטין נגד יציאת חתולי בית לחצר. החתול הינו חיה מבוייתת ו''חיי החצר'' שאנשים מסוימים מייעדים לחתוליהם, הם לא באמת בחצר אלא בכביש/ברחוב הסואן/תחת רגלי אנשים/נתונים לכל גחמה של אדם פסיכי כזה או אחר. מאחר והאדם הוא זה שביית את החתול,על האדם ליטול אחריות על חיי החתול . הסכנה שאורבת לחתולים בחוץ היא כה גדולה,שאני באמת מאמינה שאסור לנו להציב אותה בפני החתולים.
ישר כוח על כתבה מאלפת!!!

אני מצתרפת אליך וחושבת כמוך על ההרגשה שיוצרת אצלנו אוהבי החתולים, ואכן לצערי החתולים צריכים להתחבות בבתים בגלל אנשים שיש בהם כמות גדולה של רוע וחוסר סבלנות. בארצות נורמליות אפשר לראות את האדם חי עם הטבע והחי. אבל עד שבישראל יהיו אנשים סבלניים שרואים את הטבע כחלק מהם אמשיך להחביא את החתול.

תסלחי לי אבל זה שטויות במיץ. ברור שיש סכנות בחוץ ולא רק לחתולים אלא גם לבני אדם. אבל חתול כל החיים שלו זה ההרפתקאות והחוויות מחוץ לבית. מה שאת עושה זה דאגה לעצמך ולא לחתולים. אגואיזם ממין משובח במסווה של דאגה.

אין להשוות את איכות החיים של חתולים שיוצאים לחצר, חופרים, רצים, רודפים, מריחים. בדירה זה אולי לפעמים קורה במינון קטן, אך לא אמיתי ולא טבעי. ואל תשקרו לעצמכם ובטח לא לחתוליכם, עכבר מפלסטיק אינו כמו עכבר אמיתית, וציפור על עץ כשהחתול בקומה שלישית על עדן חלון, זה לא כמו ציפור שהחתול חופשי לנסות להגיע אליה. פשוט לא!

תודה שאת מראה את הצד השני של המטבע. ואת כותבת מאוד יפה.

גם אני לא נותנת לתינוקות שלי (פרסי ופרסיה מהממים) לצאת החוצה. מעבר לעניין הבטחון האישי (שלהם) והשקט הנפש (שלי), ישנה גם בעיית הפרעושים והמחלות (איידס חתולים, למשל).

למיטב ידיעתי יש גם עצים בטבע...
אולי נשארת יותר כלואה בבית מהחתולה שלך.

אני מגדל חתולה בביתי, אשר נמצא בקירוב לגבעות בהם מתגוררים שועלים. לתת לחתול להסתובב בחוץ זה כמו לגזור את דינו לכלבת.
החתולה מקבל מקסימום תשומת לב, מסתובבת בסבבה במרפסת, אני משתק איתה כל היום וכמשעמם הולכים לטייל בחדר מדרגות או שנוסעים להורים ומציקים לחתולים שם. החתולה מבסוטה, ולראייה זנבה היפה המיתמר מעלה ופרצוף מדושן מעונג.

אני לא מוציאה את ארבעת חתולי מביתי בשל כל הסכנות שתיארת ועוד.

בעיני זה לא כלוב של זהב כי אם חשיבה הגיונית לנוכח המציאות.

ממש לא בא לי לראות את אחד מחתולי מרוח על הכביש.

החתולים שלי מקבלים מעל ומעבר בתוך הבית ואני מנסה בכל מאודי לספק להם גירויים ואטרקציות.

אגב, אני מטפלת במקביל בכ-15 חתולי חוץ שהדאגה והחרדה לשלומם הורידה לי בוודאי הרבה שנים.
כבר ראיתי במו עיניי דריסה ומאז אני בטראומה נוראית.

אין פה שום ''טבע'' שכולם מדברים עליו. איזה טבע? כביש? פחי זבל?ילדים מתעללים?

החתולים שלי לא יוצאים החוצה ולא יצאו!

תודה על הכתבה החשובה.

אם החתול נמצא בבית מגיל ינקות או גיל צעיר מאוד עדיף שישאר בבית-הוא לא יודע מה זה חיי רחוב כי הוא אף פעם לא היה שם ולכן גם לא יודע מה הוא מפסיד. חתול שכזה, ברגע שהוא יצא יהיה אבוד. לעומת זאת חתולי רחוב שנולדו לרחוב וחיו תקופה ברחוב ירגישו כלואים אם פתאום יכניסו אותם לבית. ולכן חתולים שחיו תמיד ברחוב ומואכלים בצורה מסודרת אין מה לעשות, הם נולדו לזה ויודעים להסתדר. רק צריך לדאוג לספק להם אוכל כדי שלא יאלצו לחפש רחוק ולסכן את עצמם בחציית כבישים וסכנות אחרות. והכי חשוב לעקר ולסרס כדי שלא יוולדו עוד גורים לעולם המסוכן הזה.

בשם חתוליי.

אני גרה במיני קוטג'. יש לי בבית 4 חתולים. כולם אומצו מהרחוב בצורות שונות. החתולה הגדולה שלי (בת 7) מנסה לפעמים לצאת לחצר, אבל חוזרת מיד הביתה. יש לי גם חתולה חרשית שגם מנסה לפעמים לצאת, אבל אנחנו תופסים אותה מיד (זה מאוד קל לתפוס חתול חירש) ומחזירים אותה הביתה. החתול הג'ינג' שלי הוא הבעיה הכי גדולה. הוא חתול רחוב ששבר את הברך בגיל 7 חודשים ואני אימצתי אותו. הוא מנסה כל הזמן לצאת ואני מרגישה הרבה פעמים רע עם זה שאני כולאת אותו בבית. כשהוא מצליח לברוח הוא יכול לבלות כל הלילה בחוץ, אבל הוא לא עוזב את מתחם הבלוק, לא עובר כבישים ואל עושה שטויות. כשבבוקר פותחים את הדלת הוא רץ מהר הביתה ונעמד שעות בארגז, אחר כך הוא אוכל הרבה ואז הולך לישון כל היום. כל הזמן אומרים לי לתת לו לצאת ולהכנס חופשי, אבל אני לא מוכנה. אם יקרה לו משהו, אני לא אסלח לעצמי אף פעם.

הרגו לי ככה כמה חתולים שאני מאכיל למטה. חולי נפש הם שונאי החתולים.

מזרחיים ערסים - שונאים
עולים מחבר העמים - שונאים ואף מעורבים במעשי אלימות כלפי חיות מחמד
אשכנזים חילוניים בעלי רמת הכנסה טובה והשכלה גבוהה - יאהבו
חרדים ודתיים מכל עדה שהיא- ישנאו
הומוסקסואלים מכל עדה שהיא - יאהבו
בעלי נטיה פולטית שמאלית - יאהבו
ימניים - פחות
בעלי מקצוע מהבוהמיה , שחקנים, מוסיקאים, אומנים - יאהבו
נהגי מוניות , משאיות, סוחרים, עו''ד - ממש לא

ויש כמובן יוצאים מן הכלל

בסוף הכל תלוי מאוד בחינוך אם תכניס חיות מחמד לבית בשנים המאוד מוקדמות של ילדיך, רוב הסיכויים שהילדים שלך יהיו מחוברים לטבע, יהיו אזרחים טובים של איכות הסביבה, ויאהבו מאוד חיות מחמד.

יש לי בבית 4 חתולים וכבר היו פעם שבעה, רובם היו יוצאים וחוזרים מהחלון במטבח. השכנים שלי התנקלו אליהם כל הזמן בטענות שהם מלכלכים ומרעישים. לבסוף מצאתי שלושה מהם מורעלים ואחד לא נמצא מעולם. פניתי למשטרה והם אמרו שאין הוכחות שזה הרעלהבכוונה.
עצוב שיש אנשים כאלו.
אני שומרת את החתולים שלי קרוב אליי בבית.

ועוד שטויות אחרות...
sundancechannel.com

זה השם הקלאסי של התופעה הזאת. לי יש שלושה חתולים שאימצתי מהרחוב כשהם היו בני חודש (בהפרש של כמה שנים זה מזה). אני מודה ומתוודה שגם לי קשה לפעמים לשאת את המחשבה שהם כלואים ולעיתים קרובות זה מציק לי מאוד. מצד שני, אני שואלת את עצמי האם הסכנות שאורבות בחוץ, בעיקר בסביבה העירונית, באמת שוות את החופש שהחתול מקבל? נניח שהחתול באמת מקבל חופש, אבל האם זה משתלם במידה והחתול נפצע לדוגמא בידי מתעללים ועובר סבל קשה אשר לעיתים קרובות נגמר במוות? אותו דבר לגבי תאונות דרכים. האם החופש שניתן לחתול שווה את כל זה? יש לי שכנה שבחצר האחורית הגדולה שלה חיים מספר חתולים שלעולם אינם יוצאים לרחוב, כך שהם חשופים להרבה פחות סכנות. אם מדובר במקרה כזה, או באדם שחי ברחוב קטן ושקט שאין בו הרבה תנועת מכוניות, אז באמת אפשר ורצוי לתת לחתולים לצאת. אבל מה יעשה מי שאין לו חצר כזאת? או מי שגר על צומת מרכזית וסואנת כמוני? לדעתי הסכנות שאורבות לחתול ברחובות ראשיים כאלה בהחלט מצדיקות את כליאת החתול בבית, עם כל הצער והכאב שבכך. ודבר נוסף - קרה כבר לפחות פעמיים, ששניים מהחתולים שלי יצאו לחדר המדרגות (אחותי יצאה להביא את העיתון והם יצאו ו''נכלאו'' בחוץ). אף אחד מהחתולים לא יצא מחדר המדרגות למרות שהיתה להם את האפשרות, אחד מהם בכה מעבר לדלת כדי שניתן לו להיכנס בחזרה, והשנייה ישבה בשקט ובסבלנות, עד שבמקרה פתחנו את הדלת וראינו שהיא בחוץ. במקרה נוסף, חזרתי הביתה מהעבודה וגיליתי שהדלת פתוחה, כנראה שניסו לפרוץ לנו. כמובן שהדבר הראשון שעשיתי היה לבדוק אם כל הילדים שלי (שני כלבים ושלושה חתולים) נמצאים בבית. ואכן גיליתי שלמרות שהדלת היתה פתוחה והם יכלו לצאת בקלות, אף אחד מהם לא יצא והם בחרו להישאר בפנים. כך שבמקרה שלי נראה לי שהם די מרוצים מחייהם בבית ואין להם צורך לצאת החוצה.

לדעתי, אי אפשר להאשים את אלה שבוחרים להשאיר את חתוליהם בבית, משום שברור שהם רוצים אך ורק את טובת החתולים ובוודאי שאינם רוצים להתאכזר אליהם.

אולי אם כולנו היינו חיים בסביבה כפרית ופחות עוינת, ייתכן מאוד שהסוגיה הזאת לא היתה עולה כלל, אבל היות ולא זה המצב, עצוב להיווכח שגם בין אוהבי החיות המושבעים ישנם חילוקי דיעות רבים למרות שכולם יוצאים מאותה נקודה - אהבה עזה לבעלי חיים בכלל ולחתולים בפרט.

אתמול נפצע אצלי בחצר גור בין כחודש וחצי והוא גורר את חלקו האחורי. הוטרינר שהייתי אצלו אמר שהוא משותק ונתן לו זריקה, כמו כן ביקש להתעדכן בשלומו היום.
הוא אוכל אך אינני רואה שום שיפור במצבו. אשמח לשמוע מכם האם יש לכם נסיון דומה למקרה שלי אם כן מה ניתן לעשות?
תודה מראש לכל המתייחסים

לכלוא חיה כמו חתול בבית כדי לספק את היצרים הילדותיים והאומללים של הכותבת- זאת אכזריות לשמה, בדיוק כמו המטורף שעינה חתולים עשה רק שכאן הסבל מתארך...
פשוט לקרוא את התגובות כאן ולהקיא.
את האומללות שלכם יכול כל פסיכולוג מתחיל יכול לזהות בעזרת סימפטומים ברורים, שבהם אנשים עם עבר של נידוי חברתי מעריצים את החיה הזאת בגלל התנהגותה הסוליסטית..
רפואת הנפש לכולכם- יצורים אומללים ומנודים.

ולכידת מעופפים וגוקים למינהם.
בכלל מאז שיש לי חתולים בבית(3 שאספתי מהרחוב)יש לי צוות מדבירים מעולה.
נמלה אין בבית!

אימצתי חתולה שהייתה בחצר, כי יש לי 2 פינצרים בבית.
לשכנה לא מצא חן, אחרי כמה ימים החתולה נמצאה מתה.
לא תאמינו השכנה הרגה אותה.
סיפור אמיתי . .

אזהרה שכדאי לקרוא, שקיבלתי ממישהי בפורום חתולים וכדאי להעביר אותה גם למי שאתם מכירים שמחפשים בית לחתול:

שימו לב ,זהירות ממאמץ חתולים, בחור בשם שוקי ,מאיזור תל אביב /רמת גן,יש לו כלב גולדן,מספר שניפרד מחברה ו/או שהחתול שלו מת מסרטן.
הבחור חשוד בהתעללות בחתולים, אם פונה אליכם מישהו התואם לתיאור, לא למסור לו.
תזהירו (במסרים) את כל מי שאתם מכירים שמוסר גורי חתולים.

היום אני מצטערת שנתתי לו לצאת.

תגידו שאני חולת נפש אבל קניתי לחתולה שלי רצועה נמתחת (כזו שמתאימה לכלבים מיניאטורים) ואני מוציאה אותה לגינה שלנו עם הרצועה. בהתחלה היה לה קצת קשה להתרגל והיא קצת נבהלה פתאום כשהיא רצה והרצועה נעצרה ומשכה אותה, אבל היא צ'יק צ'ק התרגלה ומטיילה לה בגינה עם רצועה נמתחת..

להכניס חתול הביתה ולהשאיר אותו לתמיד בבית זה רעיון טוב בעיקר בשביל בעלי החתול. נכון, לחתולים אורבות בחוץ גם סכנות. אבל עד המאה ה-20 זה לא היה כך? אז מה חדש?

רשימה מדויקת ,העצוב הוא שיקח זמן עד שהצבועים יורידו את מסכותיהם ויראו את האמת כשם שהיא.

מחזק את ידייך.

מה לעשות שרובנו אמהות יהודיות פולניות בנשמתנו...

אני חיה עם 20 חתולי חופש. לי צומחות כל יום שערות לבנות חדשות מדאגה ליקיריי המשופמים, אבל הם חיים מצויין כל יום ויום בחייהם.

זו דעתי:
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/35/ART1/078/171.html

שבת שלום ונשיקות לחתולים,
ענת

תודה על הכתבה והתמונות - לזכרו של אוליבר חתולי האהוב.
אכן עובדה היא שהסקרנות הרגה אותו. אילולא יצא הוא כנראה היה איתנו היום.

בד בבד אני עדיין מאמינה שחתוליי, לחופש נולדו. חיי החופש שלהם הם חיים מאושרים. הם מתחננים בכל בוקר לצאת החוצה לגינה. רוב הזמן הם בגינה הפרטית שלנו ללא מפריע. לעיתים הם יוצאים לרדיוס רחב יותר...

נקודה נוספת וחשובה:
אם לא הייתי נותנת לחתוליי לצאת, לא הייתי יכולה לגדל בבית חמישה חתולים (ושלושה ילדים). הייתי נאלצת להסתפק באחד או שניים, מקסימום שלושה.
כך שיש יתרונות וחסרונות לכל שיטה.

לסיכום, יעל יקרה, תודה על המאמר ועל שהקדשת אותו לאוליבר שהלך לעולמו והותיר חלל ריק בליבי.
תודה על פרסום התמונות של אוליבר שיופיו הלך לפניו.
וכן, אני מבינה ומקבלת את הגישה שאת מייצגת.
לא נותר לי אלא לקוות שהאירוע שעברנו עם אוליבר היה חריג ונדיר...

מתגעגעים אליך, אוליבר.

לבנה

התגובה לא נקלטה - אנסה שוב.
וחבל שאי אפשר לתת להם להסתובב בחוץ חופשי, אבל הסכנות רבות מידי.
סכנה נוספת היא הוירוסים.
השבוע מת בחצר שלנו חתלתול מקסים כבן שנה [קצת פחות] ממה שהתברר כנראה כוירוס.
בתחילה חשבתי שעבר תאונה, כי הוא מעט צלע, ונשם מאוד קשה, ולאחר שראיתי שהוא לא מתאושש, לקחתי אותו לוטרינרית שלי, ד''ר סמדר טל, הוא קיבל טישטוש [מיוחד לבעיות נשימה] בשביל רנטגן, אבל לא שרד את הטישטוש עצמו.
ברנטגן לא נראתה כלל הסרעפת, והתברר שהכל בפנים היה מלא נוזלים שהיקשו עליו לנשום וגרמו לאי-ספיקת לב.
אז גם זו בעיה שקיימת, לא לכל המחלות יש חיסונים בארץ, וחשיפת חתול לרחוב מסכנת אותו גם מההיבט הזה.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לד''ר סמדר טל על הטיפול המסור ועל האכפתיות.

ולא נראה לי שהם סובלים כשהם הולכים לישון מכורבלים ביחד במיטה .יש מספיק חתולים שגרים ברחוב ומצבם לא פשוט אפילו אחרי שעברו עיקור ויש להם פינות האכלה קבועות .ובקשר לחתול שבתמונה אני לא יודע למה אבל החתולים הגינגים הם מאד מאד פוטוגנים .

וחבל שאי אפשר לתת להם להסתובב בחוץ חופשי, אבל הסכנות רבות מידי.
סכנה נוספת היא הוירוסים.
השבוע מת בחצר שלנו חתלתול מקסים כבן שנה [קצת פחות] ממה שהתברר כנראה כוירוס FIP .
בתחילה חשבתי שעבר תאונה, כי הוא מעט צלע, ונשם מאוד קשה, ולאחר שראיתי שהוא לא מתאושש, לקחתי אותו לטיפול, הוא קיבל טישטוש [מיוחד לבעיות נשימה] בשביל רנטגן, אבל לא שרד את הטישטוש עצמו.
ברנטגן לא נראתה כלל הסרעפת, והתברר שהכל בפנים היה מלא נוזלים שהיקשו עליו לנשום וגרמו לאי-ספיקת לב.
אז גם זו בעיה שקיימת, לא לכל המחלות יש חיסונים בארץ, וחשיפת חתול לרחוב מסכנת אותו גם מההיבט הזה.

אל תיתנו לחתולי הבית לצאת לחצרות, אבל מה עם אלו שנגזר עליהם לחיות בחוץ? הם מראש נידונו
למוות או לצרות אחרות!!!
אנא עיזרו בכל דרך: מים אוכל עיקורים וסירוס.

נכון שבחוץ ישנן סכנות, אך אין עצוב מחתול שסגור בדירה וחלומו הרטוב של חתול כזה הוא לרדוף אחרי עלה, להחישף לריחות ולטפס על עצים או באמת לממש את רצונו לנסות לצוד ציפורים. כל אלה יהיו רק פנטזיה בלתי ממומשת אצל חתולים הכלואים בדירות. לכלוא חתול בדירה זה לא הוגן! צריך לתת לו את האופציה לצאת אם הוא חפץ. ואם הוא יחייה פחות שנים, לפחות היו אלה שנים איכותיות ולא מקסימום שנים בכלא.

גם אני לא מאפשרת ליורש העצר שלי לצאת החוצה, וזה בסדר גמור. אפשר הרי לראות על חתול כשחסר לו משהו, או כשהוא לא מרוצה ולא מסופק, ולנסיך שלי אין שום בעיה כזו. ככה אני שומרת עליו ממחלות, קטטות, מכוניות ושאר מרעין בישין...