אם יש לך מטרה להיות שם בלי קשר לבטחון זה ספור אחר.
אבל תגובתך לא לעניין מבחינת מי שמחפש מוצא -לא להיות היכן שאינו רוצה להיות.

הגב לתגובה זו

נראה לי שאם תבקש מנער ישראלי להסביר מהו כבוש, הוא יאמר לך בערך משהו כזה:
כאשר פורצת מלחמה בין שתי מדינות, צבא המדינה המנצחת נכנס אל השטח הכבוש ולאחר מכן המדינה המנצחת מקימה ישובים חדשים בשטח הכבוש ומעבירה אליהם חלק מתושביה.
בדוגמה זו אני מנסה להמחיש את התופעה, שבתודעת רוב הצבור הישראלי, מצטיירות ההתנחלויות כחלק מתופעת הכבוש. מדובר באנשים לא קצוניים, שברובם מעונינים להגיע לשלום והם סבורים שחיסול התנחלויות הוא חלק מסיום הכבוש והן תחוסלנה יחד עם סיומו של הכבוש. על פי הבנתם, כבוש והתנחלויות חד המה.
ישראל בעבר נסוגה משני שטחים כבושים, מלבנון ומסיני. שתי הנסיגות האלה נתאפשרו, כיוון שישראל לא הקימה התנחלוית בלבנון וההתנחלויות בצפון סיני הוקמו על אחוז זעום מן השטח הכבוש. לכולנו ברור שאילו, חלילה, הוקמו התנחלויות בלבנון, או שההתנחלויות בסיני היו מסיביות ועל כל השטח, הרי שעד היום היינו תקועים בלבנון וכמובן שלא היה שלום עם מצריים, אלא מלחמות נוספות איתה.

באשר לפלסטינאים, למותר לציין שהם רואים בשני סוגי הכבוש יצורים שונים לחלוטין. התחושה שמשרה כבוש צבאי ללא התנחלויות, היא תחושה של זמניות. כבוש-עם-התנחלויות, לעומת זאת, הוא יצור מאיים, שלא רק משרה אצל הפלסטינאים את תחושת התמידיות, אלא גם את החשש העמוק והפחד המוצדק, שגם את מה שעוד נותר בידם, הם עלולים לאבד לחמדנותם של הישראליים.
אם יאומץ עקרון ההפרדה שתארתי, יחוסל הכבוש בשני שלבים: חסול ההתנחלויות (דהיינו, חזרה למצב ששרר עד תחילת שנות השיבעים) ולאחריו סיום הכבוש הצבאי.
ההבדל בין שני התהליכים האלה הוא עצום.
חסול ההתנחלויות חייב להעשות מייד באופן חד צדדי, ללא כל התניה וללא כל תלות בהתנהגותם הרעה או הטובה של הפלסטינאים. באשר לסיום הכבוש הצבאי, חייבים לנקוט בגישה ההפוכה. סיום הכבוש חייב גם חייב להיות מותנה בהתנהלותם ובהתנהגותם של הפלסטינאים ורק לאחר מו''מ קשוח. הבצוע חיב להעשות ע''י דילול זהיר והדרגתי של הכוחות. באיזורים מסוימים יהיה הדילול מהיר ובאחרים - איטי. הנקודה החשובה היא, שלאחר חיסול ההתנחלויות ומעבר לכבוש-ללא-התנחלויות, נסיגת צהל או דילול כוחותיו יהיו תהליכים הפיכים. במקרה של בעיות בשטח, יוכל צהל בקלות ובמהירות לחזור אל האיזורים שפנה.
אני מצפה מגדי טאוב שיאמץ רעיון זה.

הגב לתגובה זו

אני באמת לא מבין מהיכן לעזזל ,מהיכן החשיבה המעוותת.
האם אתה רוצה בחיסול ישראל כי אנחנו גזענים? הרי כל העולם בנוי על נדידות עמים והחלפת אוכלוסיות אז בשם צדק אבסולוטי אנחנו צריכים להתאבד? האם ארה''ב צריכה להתפנות להחזיר את שטחיה לאינדינים האם אוסטרליה .... וכ''ו
15 מליון איש חצו את הגבולות בין הודו לפקיסטאן מליונים בין טורקיה ויוון. מה אתה רוצה להרוס את תל אביב ולבנות מחדש כפר מחמר ולהושיב5000 צאצאי תושבים של כפר שהיה שם פעם?
איך אתה לא מפנים שיש פה תהליך עצום של איסלם שמבקש להשמיד אותך בכל דרך שלא תהיה עם שלום בלי שלום. ומדוע אתה ממשיך לחיות פה עצם נוכחותך כיהודי בארץ או בעולם כאדם חי פוגע בזכויות של ערבי שפגע בעבר בזכויות של יהודי שפגע בעבר.......

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

רוב הישראלים מעונינים להגדיל את שטח המדינה ואולמרט מעונין לשרוד. עמדתו האישית (אם בכלל יש לו כזאת) אינה רלונטית. הוא מאמץ עמדה, שלהערכתו היא הטובה ביותר מבחינתם של שוחרי ההתפשטות (רוב הצבור, כאמור).
ברור שאולמרט אינו יכול להכריז ''אני כרגע מצוי במלחמת השרדות ואל תבלבלו לי את המוח עם השלום שלכם''. הצהרות כנות מסוג זה כמובן אינן באות בחשבון ועל כן ההתחמקות צריכה להעשות ע''י התחכמויות וספינים מקבוצת 'כן-אבל': ''כל עוד'', ''קודם כל ש...'' ודומיהם.
ואשר לשיחות שלום, מגלה אולמרט נחישות, חריצות ונכונות לדבר עם כולם, למעט הפלסטינאים, כמובן.
ולמה לא עם הפלסטינאים? ובכן, אולמרט הוא אדם זהיר ולא יקח סכונים. הסכון בשיחות עם נציגי הליגה הערבית אינו גדול. בשיחות עם הפלסטינאים, הסכון הוא רב. ישראל תצטרך להתמודד עם העמדה הפלסטינאית ולא עם ''העמדה הפלסטינאית'' כפי שהיא מוצגת ע''י אשפי הספין, אך החמור מכל הוא, שבמקרה הגרוע עלולות השיחות להתגלגל למצב שעלול, חלילה, להביא שלום או לקרב אליו. ברור שאת השלום יש למנוע, כיוון שמשמעותו היא, שכבושי 67 לא יכללו בשטחה של ישראל

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

המצרים לא רוצים את עזה. התיעו להם אותה כמה פעמים, החל ממנחם בגין. הם לא כאלה טיפשים..
הירדנים צריכים שליטה על עוד 2 מליון פשיסטינאים כמו שהם צריכים עוד חור בראש. כבר עכשיו יש לפשיסטינאים רוב דמוגרפי בירדן (מה שהופך את ירדן, אוטומאטית, למדינת אפרטהייד), שנשלט ומדוכא בכח הזרוע ובזיכרונות של ספטמבר השחור, בו חוסיין חיסל 20,000 מהם.

הגב לתגובה זו

תפיסת שטחים פלסטינאים ע''י ישראל והקמת התנחלויות עליהם הן פעילויות ברורות ומוגדרות. ''זכות השיבה'', לעומת זאת, הוא מושג רופף, מעורפל ופנים רבות לו: החל מהגרסה הכי קיצונית של החזרת כל הפליטים לבתיהם בישראל והעברת כל היהודים לארצות מוצאם (או מוצא הוריהם) ועד הגירסה ההגיונית והריאליסטית של החזרת פליטים להתנחלויות שתפוננה, פצויים המלא של האחרים והחזרה סימלית לישראל של עד כמאה אלף. מימוש גירסה זו, בצדק יאפשר למנהיגים הפרגמטיים להכריז: ''נפתרה בעית הפליטים!''.
כל הנ''ל אינו מהווה את ההבדל העיקרי והעקרוני בין תפיסת השטחים הפלסטינאים ע''י ישראל וזכות השיבה של הפלסטינאים.
ההבדל העקרוני הוא לגבי מה שקורה בשטח. ההתפשטות ישראל אל עבר השטחים הפלסטינאים ותפישתם כבר נעשתה בפועל וממשיכה להעשות יום יום. לעומתה, ''זכות השיבה'' בכל גירסותיה, הקיצוניות והמתונות, לא התרוממה עד היום מעל רמת התאוריה והמלל. בפועל לא חזר אף פליט פלסטינאי.

את ההתנחלויות יש להוציא ממערכת ההתניות. הקלף החזק שבידי ישראל לא צריך להיות ההתנחלויות, אלא הכבוש הצבאי. דיללו ההדרגתי עד לסיומו המלא של הכבוש הצבאי, חייב להיות מותנה בצורה קשוחה בהתנהגות הפלסטינים. יתרה מזו, אפילו לאחר פנוי מוחלט, יאפשרו הבדלי הכוחות העצומים בין ישראל לפלסטינאים תוך שעות אחדות לחזור בקלות ובמלואו למצב של כבוש. הפלסטינאים מבחינתם בצדק רואים בכבוש הצבאי ובהתנחלויות שני יצורים שונים לחלוטין. כבוש צבאי בא לפתור, לפחות באופן זמני, בעיה בטחונית. למדינה הכובשת אין שום אינטרס להמשיכו כאשר הבעיה הבטחונית נפתרת. כבוש-עם-התנחלויות, לעומת זאת, הוא בעיני הנכבש, הוכחה לכוונתו האמיתית של הכובש – התפשטות טריטוריאלית של הכובש (ישראל) אל עבר אדמותיו של הנכבש (הפלסטינאים) וסילוקה ההדרגתי של האוכלוסיה הכבושה.
המסקנה העגומה מכל הנ''ל היא, שלנצח נאכל חרב. מלחמתנו בפלסטינאים לא תסתיים לעולם, אם לא יהיו לנו העוז והתבונה לפנות את ההתנחלויות באופן חד צדדי וללא כל תלות בהתנהגותם הטובה או הרעה של הפלסטינאים. במילים אחרות, בשלב הראשון עלינו לחזור אל המצב ששרר בגדה עד אמצע שנות השבעים - כבוש-ללא-התנחלויות.
עוז לתמורה בטרם פורענות!!

הגב לתגובה זו

הדבר היחיד שמעניין אותו זה שימור ההגמוניה הפיאודלית שלו.

הגב לתגובה זו

the majority of us understand and are still connected to reality

הגב לתגובה זו

שהוא בחיים לא יכיר בישראל וגם אם ניתן לו מדינה בגבולות 67, אז זה רק הפסקת אש מבחינתו עד לכיבוש כל הארץ וסילוק המשטר הציוני. אתה יכול להכנס ולקרוא את זה במצא הרשמי שלהם ובעוד אינספור הצהרות ונאומים של בכירי במפלגה. אז על מה בדיוק יש לדבר איתם???
שלא לדבר על זה שמה שמתחולל שמה זה כבר מזמן לא דמוקרטיה, אז אין שום צורך לכבד אותה ככזו.

הבעיה היא שאנשים חלשים מסוגך לא ייתנו לעובדות לבלבל אותם...

הגב לתגובה זו

לא צריך אפילו מו''מ...

הגב לתגובה זו

קאסמים יפלו על פ''ת, ראש העין, כפר סבא ומודיעין.

בתמורה יציע מחנה השלום כך:
א. חלוקת רובים כי האינטרס שלהם לשמור על הביטחון שלנו.

ב. אי התערבות בשטחי יו''ש כי זו גם הפרת הסכם כתוב, גם הזמנה ללחץ בינלאומי וגם סיכון חיילינו וגביית מחיר דמים נורא. עדיף שיהרגו אזרחים. לזה כבר התרגלנו מזמן.

ג. מיגון כל גגות הבתים בישראל תוך הפסקת הלימודם ושינוע האוכלוסיה מצפון לדרום וממזרח למערב, בהתאם למשב הקסאמים באותו הזמן.

ד. לאחר כמה שנים של נפילות קבועות יגיע השמאל החכם למסקנה כי ''הרשות הפלסתינאית אינה קיימת והיא נכשלה כשלון חרוץ''. לכן צריך כח רב לאומי וחתירה מתמדת לשלום.

ה. למי שלא הבין עד אז יציעו האינטלקטואלים מהשמאל לאמץ בעוז את היוזמה הסעודית, המתירה לכולנו לנשום אוויר באופן חופשי על שתיים וחצי בלטות שיוותרו לנו אי שם באיזור פ''ת, וגם זה עוד נתון למשא ומתן.

אל תתיאש גדי טאוב, יש עוד כמה תהומות איוולת שטרם צללתם לתוכם.
רק למה כולנו צריכים להגרר אתכם למטה - את זה עוד לא הצלחתי להבין.

הגב לתגובה זו

ירדן כמעט הפכה לפלסטין ב-1970, אבל ישראל מנעה זאת.
עראפאת השתלט על לבנון וישראל התערבה.
מספיק! שימליכו את מי שהם רוצים, ולנו נשאר רק להגן על עצמנו מבחוץ.

הגב לתגובה זו