- 46.
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
תמרה, 19/02/07 06:12
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
כתרנגולות בסופרמרקט, גידלנו עבורכם ילדים, לשם כפרה.
כפרה על חיינו... עוון כולנו... עוול כלפיהם...
בפוליטיקה, בחברה, במדינה, בבג''ץ ובצה''ל
מעולם לא ייחסו חשיבות מיוחדת למשמעות חייהם !
ילד ...ועוד ילד ...ועוד ילד ...בזרם מתמיד !
לנֶצַח... לעד... כך תוּבְטַח בעירת נר התמיד...
מחורבן צאלים השני כבר כמעט אין שומעים יותר על תאונות
אין מדווחים... אין כותבים... אין מוסרים יותר על התאבדויות
זה וודאי, אינו אומר בהכרח, שהן אינן קיימות
בפוליטיקה, במדינה, בחברה, בבג''ץ ובצה''ל
פשוט מִתְמָחִים בהסתרת ובהעלמת ראיות
ההכחשה, הכזב, הטיוח, השקר, תקפים וחלים על הכל
ערך חיי האדם היום בצבאנו נמכר בחיסול בזיל הזול !
את המציאות אפשר תמיד לצבוע וורוד ועובדות ניתן להטות
''הדג מן הראש מסריח !'' ...ישיחו ...יאמרו הבריות
מיטב נוער צעיר ובריא בשיא פריחת עלומיו
על חטאי ושגיאות מפקדיו ישלם בחייו
דור שואף דרור... צמא חיים... חופשי... רענן...
נרמס, נהרס, נדרס ונגרס באמצעות גוף מסואב שאנן
נופל שדוד ...ללא קרב מניח הנשק ...למולך מוקרב כקורבן !
אבות אכלו בוסר וחיי בנים יִכְלוּ טרם זמן
''כי במותם הם ציוו לנו...'' יחרוק התקליט הישן...
הולך סובב לו הרוח ועל סביבותיו שב
קדיש על הבן יאמר כבר לבטח האב
אין חדש תחת השמש
מה שהיה הוא מה שיהיה: היום, מחר או אמש.
השמש זרחה... הקָמָה בשלה... וצה''ל שחט
מי עוד זוכר שפעם חגגנו יחדיו ט''ו בשבט ?
- 45.
רחל, 17/02/07 12:47
נראה מי אתה במשך 4 שנים בקדנציה. שחק אותה עד הסוף במצדיעה לך הרמטכ''ל.
- 44.
תמרה, 17/02/07 07:09
השיר מוקדש: ליוסי וליונה שחר הוריו של אור זכרונו לברכה, למיכל ולדויד גרוסמן, הוריו של סמ''ר אורי גרוסמן זכרונו לברכה ולכל הורי חיילינו אשר לחמו, חרפו, והקריבו נפשם במלחמה בלבנון. כן מוקדש השיר לשרה ספיר תבל''א, אמא של מעיין ספיר זכרונה לברכה (גלשו לאתר האינטרנט שהקימה שרה לזכרה של מעיין), לכרמלה מנור, אמו של טייס חיל האוויר סרן אורי מנור אשר אמרה: ''שאלו אותי לא פעם: מָה זה יִתֵּן לך, המלחמה הזאת'' ? לי, זה כבר לא יִתֵּן דבר. אבל לרבים מאיתנו יש עוד ילדים המשרתים בשלב כזה או אחר בצבא ואם הצבא לא לומד מטעויות, לא מפיק לקחים ובחיל האוויר לא מסוגלים להודות באחריות – לאן נגיע ?'' ....לעודד רענן: ''....כשאני מספר לאנשים שברצוני לחזור לפורטסמות, לנמל היציאה, וכשאני מנסה לברר שמות, תאריכים ואנשים, שהיו קשורים לאירוע, אני מקבל ''למה לך?'' כתשובה. ''עזוב את זה, מה יצא לך מִזֶה...?''. כן מוקדש השיר לכל שאר האבות והאמהות, אשר בחלומם הגרוע ביותר, לא תיארו לעצמם ולא היו מאמינים כי במדינתנו, מדינה בה גדלנו והתחנכנו ובצבאנו היקר לנו כל-כך, מסוגלים יהיו להוליך אותנו שולל, להתיש אותנו עד-כדי כך, לכזב ולשקר בריות בגבהות לב שכזו ובעַזוּת מצ''ח נחושה. ''כשקיבלנו את תיק החקירה, הרגשנו עלבון נורא ! שמתייחסים אלינו כמו אל ילד מפגר. זאת היתה התחושה. איך אפשר לכתוב תיק חקירה כזה ולחשוב שאנחנו נקבל את הדברים...? רמת החקירה. השפה שבה זה נכתב. השאלות שנשאלו ובעיקר אלו שלא נשאלו. התשובות שהתקבלו וכיצד הסתפקו בהם. זלזול. פשוט זלזול מוחלט ! חושבים שאנו מטומטמים ! הרי גמרנו פה בית ספר. שרתנו בצבא. פשוט עלבון לאינטיליגנציה'' (בינה, אחותו של רס''ר רמי כץ אשר נהרג בחורבן צאלים הראשון).
כָּחוּש-רָזֶה
''לכן כה אמר ה' אלוקים אליהם, הנני-אני, ושפטתי בין-שֶה בִרְיָה ובין שֶה רָזָה'' יחזקאל, ל''ד, כ'
הם פונים ברחוב אליך ושואלים: ''מה יצא לך מִזֶה...?''
הופכים אותך, בלית ברירה, לעוד יותר כָּחוּש. רָזֶה.
דַּל. מוּשְפָּל ועֲרִירִי. חָבוּל. חָבוּט. עָלוּב. נִבְזֶה.
על שֶלְך... כלום תוותר ? ...הרי הנך יַבְחוּש כָּזֶה ?!
אבל אתה יודע, כי בעצם, לא נותרה לך בְּרֵירָה
לחילופין, המציאות, פִּי שבעתיים חֲמוּרָה !
כל כולך, הנך בינתיים, חַבּוּרָה אחת גְדוֹלָה
חשרת עבים, בכל דקה, לבוא שֵנִית הֵן עֲלוּלָה !
הם פוגשים אותך, על אֵם הדרך, בשאלתם:
''הגד-נא... מה יצא לך מִזֶה... ?''
אינך נוכח, כי זה זמן רב, מחוּלְשָה אתה מְזֵה ?
עזוב את זה... ! תשכח מכך ! מי אתה ? נָבִיא ?! חוֹזֶה ?
המציאות חֲזָקָה מִמְך ! דוֹן קִישוֹט הִנְך ?! הוֹזֶה ?
מסביבך, כולם דוברים, אך אין אחד שפיו פוֹצֶה !
מצפצפים ...על מי ? ...על מה ? - מכנה משותף אחד בלבד אותם חוֹצֶה
קו תָּחוּם-בָּרוּר, בֵּינְך-בֵּינָם, שרק אמת אחת רוֹצֶה :
שאף אחד, מן העולם, שוב לחִינָם ושווא יצא !
נִרְגָשִים, נִיגְשִים בשְבִיל אליך ושואלים: ''אֱמוֹר-נָא, מה יֵצֵא לְך מִזֶה?''
הופכים אותך, בשאלתם, לעוד יותר פָּחוּס. רָזֶה.
חֲדַל-אִישִים. עוֹר וגִידִים. דַּך. מָך. יְדוּע חוֹלי. אִיש-מַכְאוֹבוֹת. הַלָזֶה.
נִקְלֶה. כָּחוּש. מוּתָּש. מוּחְלָש. רָצוּץ. קָצוּץ. ּמָעוּך. נִבְזֶה.
על שלך, כְּלוּם תוותר ? הִנְך נָחוּש, יַתּוּש כָּזֶה !
-
יֵש יָמִים לא גוֹאֵל ולא רֵעַ. יֵש יָמִים כלֵילוֹת אֲפֵלִים.רחל, 17/02/07 08:48
יֵש יָמִים – העוֹלָם מסביביך
רק סְמָלִים לא תדע שחרם
יֵש יָמִים ותִפְאֶרֶת שָמֵיך
רְמוּסָה באָבָק ובְּדָּם.
יֵש יָמִים - ימי עֶבֶד יָגֵעַ
עֶבֶד דַּך, מְעוּנֶה הכְּבָלִים.
יֵש יָמִים לא גוֹאֵל ולא רֵעַ.
יֵש יָמִים כלֵילוֹת אֲפֵלִים.
רחל
כ' אייר, תרפ''ו
-
די כבר, נמאסתם לגמרי הלומי צער!
די נמאסתם!, 17/02/07 17:48
אני מכיר היטב את אחד המקרים מהתגובה שלך (לא אפרט למעט העובדה שהבן שלי היה מיד אחריו). ברור לגמרי שאת הלומת צער ואין לך מושג איך נהרג הבנאדם.-
''הלומת עצבת ויגון נורא, אם זקנה ניצבת ונושאת דברה'' (בערבות הנגב) (ל''ת)
רפאל, 17/02/07 20:15
-
-
משה, 17/02/07 20:16
מִסְפֵּד
הַשְכוֹל מִתְהַפֵּך בְּגַנֵּנוּ כְּחֶרֶב.
פּוֹקְדֵנוּ הַשְכוֹל, בֵּית-אֵם וּבֵית-אָב.
עִם שַחַר יָצָא נַעֲרֵנוּ – עִם עֶרֶב - -
בָּא בּוֹקֶר. תַּם יוֹם – הוּא לא שָב.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – עֵץ זַיִת מַכְסִיף,
הָיָה – צַפְצָפָה חֲלוּמַת הֶעָלִים.
הָיָה נַעֲרֵנוֹ – אַלּוֹן מַעֲנִיף,
הָיָה הַתָּמִיר בּדְקָלִים !
נוֹלַד נַעֲרֵנוּ בְּצֵל הַגִּלְבּוֹעַ.
רוּחַץ נַעֲרֵנוּ בְּנַחַל חֲרוֹד.
נַעֲרֵנוּ שֶלָנוֹ הַטּוֹב, הַגָּבוֹהָּ.
אֲהַבְנוּך עַד צְחוֹק וּדְמָעוֹת !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – שְדֵה פַלְחָה מוֹרֶקֶת.
הָיָה – עַפְעַפֵּי שַחֲרִית נִקְרָעִים.
הָיָה – כְּתִפְרַחַת תַּפּוּחַ צוֹחֶקֶת.
הָיָה הַבָּשוּם בַּפְּקָעִים !
נִגְמַל נַעֲרֵנוּ לְאוֹר וְלִתְכֵלֶת.
נוֹעַד נַעֲרֵנוּ לִשְבוֹעַ יָמִים.
נַעֲרֵנוּ הַגֵּא, נַעֲרֵנוּ בְּרוֹש-יֶלֶד,
אֵיך זָנַק מוּל חֶרְמֵש הַדָּמִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּאוֹרֶן הַחוֹרֶש.
הָיָה – תְּאֵנָה הַחוֹנֶטֶת פַּגִים.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – הֲדַס סְבוּךְ הַשוֹרֶש.
הָיָה הלוֹהֵט בַּפְּרָגִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – בָּבַת-יִזְרְעֶאל,
טִיפְּחוּהוּ תְּכוֹל-שַחַק, מָטָר וְשָרָב.
לְפּוֹעַל-חַיָּיו עֵמֶק-רֵעַ יִחֵל,
יִחֵל וּבָטַח. לא לַשָוְוא ! –
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּצוּק הַגִּלְבּוֹעַ,
הָיָה – כִּמְעוּף נְשָרָיו נֶאְדָּר –
אַמִּיץ וְנוֹעָז וְגָבוֹהָּ-גָבוֹהָּ
עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו מוּל הַצָּר.
משה טבנקין.
-
- 43.
רחל, 17/02/07 06:59
כאלה באב התשס''ו ימותו
כאלה בקיץ ימותו,
אני יודעת זאת,
חיים יגאו, חיים ירונו
בריבואות קולות:
כל הדברים יהיו לפתע
גלויים למרחוק
והאדם יבטח באושר
בהיר נפש כתינוק:
חידת חיים תהיה מובנת,
צוקת חיים - קלה.
כאלה בקיץ ימותו -
ברכה היא או קללה ?
רחל
תל-אביב, תרפ''ו
- 42.
תמרה, 17/02/07 06:55
שְתִיקָה
''ביודענו שאין מקום בארץ לכאב שלנו ואנו מושבעים להגיד ולדרוש – אמרנו קץ לשתיקה ולוּ במחיר מאבק שיכתוש אותנו, הקורבנות החיים, ואף במחיר קטיעת ההשתייכות לאותה חברה, שקיומה ידרוש שתתלכד נגדנו ותגן על תדמיתה של המדינה. הרי כאן, כמו בשואה, מאחורי כל דלת מאמינים שהמכה תדלג ותנחת על אחרים , ולא פורצים החוּצה לעצור אותה. השואה כתשלובת של ההשתקה וההכחשה שבה אלינו על כל תיסמונותיה''. נעמי אונגר, אמו של ניצן זיכרונו לברכה, אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל בצנחנים, בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת 'מערכות'.
''מיום מותו אני נוסעת לבדי וזועקת את שמו בקולי קולות. כל כבישי הארץ מהצפון ועד הדרום שמעו כבר את הזעקה של שמו ושום דבר לא קרה. לפי גודל הזעקה כבר צריך היה לקרות משהו... היום בנוסעי, אני מטה אוזן לקולן של המכוניות. נדמה לי שכל מכונית שניה צועקת. יש לי הרגשה שיבוא הרגע והכבישים לא יבלמו יותר את הזעקות ומישהו יצטרך לשמוע. בינתיים אין בכוחי לעשות דבר. את כל המכתבים כתבתי. החוקים הם שקובעים כרגע. צה''ל יכפה עצמו בדרכו ויעמידנו על המוגמר חוץ מאם יקרה נס חנוכה''.
שולה מלט זיכרונה לברכה, ''אמא של ילד'', אמו של אמיר מלט זיכרונו לברכה אשר נהרג כתוצאה מ''משחקים'' אותם נהגו ''לשחק'' בבסיס חיל האוויר בחצרים.
כשבית המִשְפָּט העֶלְיוֹן שוֹתֵק –
שוּתָּף מָלֵא הוּא לפֶשַע.
אֶת אֵמוּן העַם בכֵּס הַצֶדֶק
הוּא שוֹחֵק ומוֹחֵק
- תְּחִי מַמְלֶכֶת הרֶשַע !
שְתִיקָה אִילֶמֶת,
אוֹ שְתִיקָה רוֹעֶמֶת,
מַשְמָעוּת הִיסְטוֹרִית לָהֶן - אַחַת ויְחִידָה :
נֶחֱרָץ שוּב גּוֹרָל לשֵבֶט אוֹ חֶסֶד
שֶל אֵם עִבְרִיָה וּתְּמִימָה.
-
רחל, 17/02/07 08:44
שְתִיקָה
זֶה נֵטֶל הַשְּתִיקָה לָאָרֶץ מְדַכְּאֵנִי,
זוֹ חֶרֶב הַשְּתִיקָה גוֹזְרָה אֶת לְבָבִי.
אֲנִי עוֹדֶנִּי פֹּה וּמַמְתִּינָה - עוֹדֶנִּי,
וְדַם שִירַי פָּלוּט עוֹד מַאְדִּים סְבִיבִי.
הַמָּוֶת הוּא דוֹמֵם, אָכֵן נִדֹּם כּוּלָנוּ
כְּתוֹם, בְּבוֹא הַיוֹם, הָאֹרַח הַקָּצֵר;
אַךְ לַחַיִּים יֵש קוֹל וְנִיב לָהֶם, וְלָנוּ
הֶמְיָה לַנִּיב הַזֶּה וְהֵד צָלוּל וָעֵר.
הִיא מַקְפִּיאָה אוֹתִי. עִמָּה אֵימַת הַקֶּבֶר
אֶת פִּיהָ הֶעָקוֹם פּוֹעֶרֶת לִבְלִי חוֹק -
אֲנִי עוֹדֶנִּי פֹּה - - עוֹדֶנִּי פֹּה - - מֵעֵבֶר - -
הַכֵּנִי בְּמִילִים ! אַךְ אַל נָא - אַל תִּשְתּוֹק !
רחל
-
אֲנִי נושֵא עִמִּי אֶת צַעַר הַשְּתִיקָה,
אורלנד וזהבי, 17/02/07 08:59
אֲנִי נושֵא עִמִּי
אֲנִי נושֵא עִמִּי אֶת צַעַר הַשְּתִיקָה,
אֶת נוף הָאֵלֶם שֶשָרַפְנוּ אָז מִפַּחַד
הֲלא אָמַרְתְּ אֵלַי, הָעִיר כּל-כָּך רֵיקָה,
הֲלא אָמַרְתְּ אֵלַי, נִשְתּוק מְעַט בְּיַחַד.
בְּחַלונִי קָמְלוּ כְּבָר שושַנֵי הַנוחַם
בְּחַלונִי נִסְתַּם חֲזון הַמֶּרְחָבִים,
רַק הָרְחובות עוד מְחַיְּיכִים בִּמְלוא הָרוחַב
אֶל כָּל אֶשְנָב מוּצָּת בְּאור הָעֲרָבִים.
בּואִי נֵצֵא שוּב לַחוּצות אותָם הָלַכְנוּ,
אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן-הָעִיר,
אוּלַי נִפְגוש עוד בַּפָּנִים אֲשֶר שָכַחְנוּ,
אוּלַי נִשְמַע עוד מֵחָדָש אותו הַשִיר.
בַּחֲלומות הָהֵם עַל הַסָפְסָל הַקַּר
בַּחֲלומות הָהֵם נַרְדִים אֶת עֲבָרֵנוּ,
עַד שֶיום אֶחָד, גָּבוהַּ וּמוּכָּר
יִפּול שוּב בִּנְשִיקות עַל צַּוָוארֵנוּ.
מילים: יעקב אורלנד
לחן: דוד זהבי
-
-
- 41.
''תדע כל אם עבריה כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך''
אלכס, 16/02/07 22:49
''תדע כל אם עבריה כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך'' ציווה דוד בן-גוריון את צה''ל בראשית דרכו. אין לי כל צל של ספק כי דן חלוץ איננו נמנה על אותם ''מפקדים הראויים לכך''. הצהרתו אתמול, ש''אחריות היא לא אשמה'' מורה ומצביעה בבירור על כך כי הוא מפקד כושל וכי אין הוא נמנה על החומר ממנו קרוצים ועשויים ''מפקדים ראויים''.
מדוע אֵם השולחת את בנה למלחמה ובנה איננו שב חי מן המלחמה, חשה כלפיו רגשי אחריות ורגשי אשמה על מותו והוא (דן חלוץ) אינו חושב (לא כל שכן שאינו חש) שיש באחריות, בפרט למי אשר כשל כמותו, אף אשמה. צודקת ליאת מהצפון (בתגובתה בכתבת NRG ''אחריות היא לא אשמה'') באומרה לאימהות: ''עכשיו לפחות לא תוכלו לומר שלא ידעתן. מות בנים לא גורם לאף אחד בצבא להתייסר על כשלונו. זה מותר וזה בסדר. איפה הזמנים שבהם מפקדים התייסרו על טעיות קטנות יותר מזו שחלוץ עשה ומפחות הרג ומוות ? המוסר מת יחד עם הבנים היקרים''
-
חיה, 16/02/07 22:53
הַשְכוֹל הוּא שַפַּעַת… ?
לֵאָה אוֹמֶרֶת,
שֶאֲנָשִים חוֹשְבִים,
כִּי הַשְכוֹל הוּא שַפַּעַת...
אַך הֵם שֶעָבְרוֹ זאת,
יוֹדְעִים,
כִּי אוֹיֵב בְּרִיאוּת האָדָם הוּא לנֶצַח. מִדַעַת.
במִילוֹן לֹא תִמְצָא הַגְדָרָה מְדוּיֵיקֶת אֲשֶר תַצְלִיחַ לְבַטֵא שְכוֹל
בְּצוּרָה חוֹתֶכֶת. נוֹקֶבֶת. קוֹלַעַת.
מַגְמָה רוֹתַחַת. לוֹחֶכֶת.
פוֹרֶצֶת מראש הַר גַעַש פָּעִיל,
הטָמוּן בְּגַרְעִין אוֹתָה פְּקַעַת.
כִּי מָה שֶעוֹשֶה הַשְכוֹל לַנְשָמָה עוֹשָה לגוּף (אוּלַי?) הצַרַעַת
והֵיעַדְרוּתָה שֶל שִמְחַת-חַיִים, הִנָה, לַבֶטַח,
חִסָּרוֹן עִיקָרִי, בָּרוּר ובּוֹלֵט, בְּלִי כָּל צֵל שֶל סָפֵק - מִגְרַעַת.
אִם פַּעַם רוּחֵנוּ הַיְתָה מְכַסָה מֶרְחַבִים אַדִּירִים...
מֶרְחַקִים כַּבִּירִים מַדְבִּירָה וְגוֹמַעַת...
הַיוֹם רַק בשְנַת נְדוּדִים, בְּלֵילוֹת טְרוּפִים-קְטוּפִים-רְדוּפִים, מְצְטַיֵינֶת הִיא. בְּגוֹדֶש שוֹפַעַת.
שוֹרֵף, דוֹאֵב, צוֹרֵב, כּוֹאֵב הוּא הַשְכוֹל, בהֶגְיוֹנוֹ מוּטַב לֹא לַגַעַת !
גַם דַעֲתּוֹ, מרָצוֹן אוֹ מבְּלִי... בְּרוּחֵנוּ פוּגַעַת... אוֹתָה מְשַגַעַת...
כָּל הִרְהוּר בּוֹ אֶת תָּאֵי זִיכְרוֹנֵנוּ, חוּט מַחְשָבְתנוּ, קוֹרַעַת. שוֹסַעַת. קוֹטַעַת. פּוֹצַעַת. גוֹדַעַת.
שְמָמָה שֶל דְמָמָה. שִבְרוֹן לֵב. אֲדָמָה נֹכְרִיָה. אַכְזָרִיָה. רָעָה ומְרוּשַעַת.
יִש בּוֹ בַּשְכוֹל, לְדַאֲבוֹננוּ הַרַב, סַבְלָנוּת מְעוּרְעֶרֶת, פוֹקַעַת
קוֹצֶר-רוּחַ מַדְהִים הַגוֹרֵם לאָדָם אִי-שֶקֶט מַתְמִיד וְחוֹסֵר-נֶצַח בְּנַחַת.
לִמְצוֹא מְנוּחָה לַנְשָמָה... כְּמוֹ לְחַפֵּש מַחַט בְּעֲרֵמַת שַחַת,
בִּפְרָט כַּאֲשֶר נִזְכָּרִים כִּי מְדוּבָּר בְּרַשְלָנוּת נוֹרָאָה. אֲיוּמָּה וְעִיקֶשֶת.
נִמְנַעַת! פּוֹשַעַת!
מְאוּפְיינֶת עַל יְדֵי ''סְמוֹך עלי!'', אֲדִישוּת תְהוֹמִית מְקוֹמֶמֶת,
תַּרְבּוּת חֶבְרָתִית יְרוּדָה, פְּסוּלָה וקְלוֹקֶלֶת, מְלוּוה בְּחוֹסֶר בָּרוּר שֶל מִשְמַעַת,
וקְצִינִים אֲשֶר בִּמְקוֹם לְהִשְתַּמֵש בְּמוֹחַ ושֵכֵל - בַּחֲרוּ ( לָמָה...? מַדוּעַ...? מִשוּם מָה...? )
לְהַפְעִיל רַק ראש דְלַעַת.
אַך מָה שֶלֵאָה לֹא אָמְרָה וְהִיא הֵיטֵב זֹאת יוֹדַעַת...
הוּא שֶכְּשֶהַעַיִּן בוֹכָה וְשוֹטֶפֶת, נוֹטֶפֶת, מוּצֶפֶת, קוֹלַחַת,
הִיא נִזְכֶּרֶת, בְּלֵית כָּל בְּרֵירֶה:
בְּאוֹתָה הֶפְקֵרוּת נוֹרָאָה ! רַשְלָנוּת אֲיוּמָה ! לֹא-מִקְרִית ! תְהוֹמִית ! מְקוֹמֶמֶת ! עִיוֶּורֶת ! עִיקֶשֶת ! קִישַחַת ! נִמְנַעַת ! אֲרוּרָה ופוֹשַעַת !
אֲשֶר בְּשִמְחַת-יַמֵינוּ פּוֹגַעַת.
תוֹחֶלֶת חַיֵּינוּ קוֹטַעַת. שוֹסַעַת. קוֹרַעַת. גוֹדַעַת.
-
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול, 16/02/07 23:02
רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
-
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
חיים, 17/02/07 06:47
''...וְאֶל מִחוּץ לָעִיר תֵצֵא וּבָאתָ אֶל בֵית-הָעוֹלָם,
וְאַל-יִרְאֲך אִיש וִיחִידִי תָבוֹא שָמָה,
וּפָקַדְתָ קִבְרוֹת הַקְדוֹשִים לְמִקְטַנָם וְעַד-גְדוֹלָם,
ונִיצַבְתָ עַל עֲפָרָם התָחוּח וְהִשְלַטְתִי עָלֶיך דְמָמָה.
ולְבָבְך יִמַק בְך מעצֶר כְאֵב וכְלִימָה -
וְעָצַרְתִי את-עֵינֶיך ולא-תִהְיֶה דִמְעָה,
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
וְהִקְשַחְתִי את-לְבָבְך ולא-תָבוֹא אֲּנָחָה.
הִנֵה עֶגְלֵי הטִיבְחָה, הִנֵה הֵם שוֹכְבִים כוּלָם -
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
סִילְחוּ לי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלוֹהֵיכֶם עָנִי כְּמוֹתְכֶם,
עָנִי הוא בְחַיֵיכֶם וְקַל-וָחוֹמֶר בְמוֹתְכֶם,
כי תָבוֹאוּ מָחָר על-שְכַרְכֶם וּדְפַקְתֶם על-דְלָתָי -
אֶפְתְחָה לכם, בוֹאוּ ורְאוּ: יָרַדְתִי מִנְכָסָי !
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
ושְכִינָה מָה אוֹמֶרֶת ? - הִיא תִכְבוֹש בֶעָנָן רֹאשָה
וּמֵעוֹצֶר כְּאֵב וכְּלִימָה פוֹרֶשֶת וּבוֹשָה...
וְגַם-אֲנִי בַלַיְלָה בַלַיְלָה אֵרֵד על-הַקְבָרִים,
אֶעֱמוֹד אַבִיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹש בַמִיסְתָרִים -
וְאוּלָם, חַי אֲנִי, נְאוּם יי, אִם-אוֹרִיד דִמְעָה.
וגָדוֹל הכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִימָה -
וּמָה-מִשְנֵיהֶם גָדוֹל ? - אֱמוֹר אַתָה, בֶן-אָדָם !
אוֹ טוֹב מִזֶה - שְתוֹק ! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי.
וּבְשוּבְך אֶל בְנֵי עַמְך - אַל-תָשוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסָר כְּלִימָתִי תִשָא והוֹרַדְתוֹ על-קֳדְקֳדָם,
וּמִכְאֵבִי תִקַח עִמְך והֲשֵבוֹתוֹ אל חֵיקָם''.
חיים נחמן ביאליק, בעיר הַהֲרֵיגָה
תמוז-תשרי, תרס''ד
-
-
-
- 40.
בנימין, 16/02/07 22:46
''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים''. נעמי אונגר, בספרה ''לעצור את הכדור'', מערכות.
''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצְתָה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם. ''ברור היה לי שהם לא בסדר אבל ברור היה יותר שהאחראים האמיתיים לא יושבים אתם על הספסל. היה ברור שהמערכת מגלגלת את האשמה על אנשים בדרגת סרן, כשהבעיות הן ברמת ניהול של תא''ל. כגודל הכאב היה גודל הכעס. אני חושבת שאת עיקר הכעס צברתי כלפי התובעת. עיסקות-הטיעון הרתיחו אותי. איזה מסר מעבירים על-ידי עיסקות אלה לציבור ולצה''ל...?''. איילה, רעייתו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג בחורבן צאלים הראשון.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
אך איש אינו לוקח זאת, חלילה, ברצינות יותר מדי חמורה
באשר להמשך קידומם הצבאי, אין ספק,
כי לא יחלוף יום והם יקודמו במהרה... ! ! !
המוות. השכול. היגון. הכעס. הזעם. הסבל. הכאב. עובדה גמורה. חתומה.
גדשה הכוס. הגיעו מים עד נפש. פקע כיס המרה.
כלום ''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' מתיימר להיות מס-מתק-שפתיים ? קלישאה ? אמירה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לא לחינם פרקליטות המדינה (העורב)
על הפצ''ר (הזרזיר) שפע הלל ושבחים מרעיפה, מעטירה
צה''ל ניצח ! ניצלה (בנס?) מדינה !
לשבט או חסד ייחרץ בעתיד גורלה או דינה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לכל היותר, יגישו שוב כמה הורים שכולים עוד עתירה לבג''ץ, שִגרה של עוד עתירה...
מנהיגות הצבא עם קציניה לעולם לא מחמירה...
ערך שמירת החיים צונח. יורד. נופל נפילה חופשית. מדרדר ומוּזל. מתחסל במכירה.
''כי במותם הם ציוו לנו את החיים...''. יחרוק תקליט ישן. אך יש צורך להמשיך בשמירה.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' כמה נכון, כמה כואב וכמה מעצבן ל''ת
לאפס שואף היום ערך חיי-האדם בצבא
באוצר מילות צה''ל לא קיים מונח המגדיר בוודאות מַהוּת אחריות אישית
אך יש במילון מושג המסביר מהי:
רשלנות פושעת. נמנעת. מיותרת. נמהרת. ארורה. טיפשית.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מבחינת הצבא, עובדה זו, בהחלט מספיק מרתיעה !
זורים חול לבריות בעיניים. משלמים מס מתק שפתיים.
דובר צה''ל מודיע: ''התאונה הבאה תתרחש'' בעוד שעה ? שעתיים ? יומיים ? שבוע ? שבועיים ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מאין ולאן הולכת את, משתרכת, בכבדות מתנהלת לך, השיירה... ?
רשימת חללים מתארכת... מלאכה מפרכת... חזיון שווא ? כלום אמנם, אכן, באמת ''אין ברירה'' ?
זר פרחים. רגבי עפר. אדמה. את חפירה. רב. פסוקי תהילים. אותיות נשמה. ''קדיש''. ''אל מלא רחמים''.
אב ואם. אח ואחות. מגש כסף. נער. נערה.
יש שקיבלו מכתבי אזהרה...
...יש שעבורם אין כבר דרך חזרה.
- 39.
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
בנימין, 16/02/07 22:41
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה''ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.
כי כשבצה''ל מודיעים ש...
''נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך
או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה''ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
''נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!''
אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד
האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתִּיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגַדָּא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש ! המַבְאִיש ! המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד,
טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר.
לא כמו דוֹבֵר צה''ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוּא.
אֵין כָּל סִימָן בּוֹ לְדוֹפִי או פְּגָם.
חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה''ל מודיעים ש''סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. חיובי. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה''ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה''ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.
-
עמיאל, 17/02/07 07:01
שִימוּעַ...
כשאתה קורא בעיתון ...שהפצ''ר יערוך לקָצִין שִימוּעַ...
יודע הנך... שאתה נמצא (לפחות) במערב הפָרוּע !
חַיֵי הַבָּנִים, עֲבוּר הקצִינִים, לא היו ואינם בחזקת שַעֲשוּעַ
עָלֶה תְּאֵנָה... מִן הפצ''ר... פִּתְרוֹן בהחלט רק גָרוּעַ ! ! !
כי כשאתה שומע, שהפצ''ר יזְמִין, קָצִין לשִימוּעַ
יודע אתה שבצה''ל מכין לנו (ביסודיות) עוד טִאטוּא !
מְרִיחָה וטִיוּחַ של עוד עניין ''סוֹדִי'', רָקוּב ונָגוּעַ
כשלכל ברור, שהסוף גם לבטח, כְּבָר גָלוּי ויָדוּעַ !
כששומע הנך, שהפצ''ר מְזַמֵן, קָצִין לשִימוּעַ
קח בחשבון, כי אין זה מִיקְסָם שווא, חִזָּיוֹן רְפָאִים או תַּעְתּוּעַ
יען כי הפצ''ר יְזַמֵן קָצִין לשִימוּעַ
רק ואך אם ברצונו להשאיר (באמת ובתמים!) את העסק תָּקוּעַ
''טוב שֶהַכֶּלֶב ימשיך לָנוּם את שְנָתוֹ''
ובלבד שהכל יישאר כה אָדִיש, כה רָדוּם, כה שאנן, כּה רָגוּע,
קְרוֹב הקוֹרְבָּן לבדו יחוּש: שָסוּע... קָרוּעַ... פָּגוּעַ ...
ומי שלו כבר לא ישחק המזל
וזמנו, בעולם זה, תם חִיש מהר ואזל
יען מת, ככה סתם, מוות בִּיש ואוּמְלָל
מה גם שלא היה אִיש שלֶקָח הֵפִיק מִן המֶחְדָל
אנא חייל... אנא...
אל תשאל... אל תשאל...
בצה''ל לא הפיקו לקח, לא למדו כלל מן המחדל !
כלום העלה הפצ''ר בדעתו שאולי הוא עצמו הפושע ?? ?
שכן, את האמת, אין ספק, (לפחות) הוא לבטח יודע !
יודע... שומע... מטייח... מורח...
בצה''ל לצדק מעולם לא היה טַעַם... לא רֵיחַ...
בסרט הזה, כך דומה, כבר פעם היינו...
עת כולנו יחדיו, בחדווה, בשמחה ובצוותא, את חיינו חיינו.
חייל ! אזרח ! זכור !
כשאתה שוֹמֵע שהפצ''ר עומד לערוך שִימוּעַ...
דַע לך, כי הגעת אל טַבּוּרוֹ של המַעֲרָב הפָּרוּעַ ! ! !
-
- 38.
מהן טעויות ''סבירות'' ומהן טעויות בלתי-סבירות ? ? ? (עפ''י דן חלוץ)
אלכס, 16/02/07 22:36
''אנחנו חייבים להיות סובלניים גם לטעויות, בתנאי שהן סבירות...'' אומר הרמטכ''ל היוצא, דן חלוץ. מה פירושה של המלה ''סבירות'' בעיני דן חלוץ ועפ''י השקפתו ? ? ? האם טעות אשר קיפדה חיי-אדם, טעות שגרמה למות סתם, מות שווא, מות חינם של חייל או חיילת היא טעות ''סבירה'' ? ? ? (מוות, אם חלוץ לא לקח זאת בחשבון, הנו בלתי-הפיך). מה הקשר של טעויות ''סבירות'' בהתייחסן לביצוע ולתנהלות שלומיאלית, רשלנית, הרת אסון של אלו אשר אחראיים (כבני-אדם, כקצינים, כמפקדים) למהלך (צבאי- אך גם מדיני ופוליטי) אולם מתנערים מאחריותם זו ולא לוקחים או נוטלים טיפת אחריות אישית, שילוחית או אחרת על עצמם ? דן חלוץ נתן את תשובתו הנבובה, הרדודה, הריקה מכל תוכן משמעותי בהצהרתו ש''אחריות אינה אשמה''. על אמירה שכזאת אי-אפשר אפילו להתדיין או להתווכח עם קצין או עם אדם (לא כל שכן עם רמטכ''ל). הוא יהא תמיד צודק (אך לא חכם). הטוען, מצהיר או אומר זאת לוקה באופן בסיסי, מהותי ויסודי במצפונו ובמבנה אופיו ואישיותו כאדם וודאי וודאי שאיננו ראוי או מתאים לשמש ולהיות מפקד. צודקת ליאת מהצפון האומרת לאימהות (בתגובה לאותה הצהרה מטופשת וחסרת-אחריות של שחוץ: ''עכשיו לפחות לא תוכלו לומר שלא ידעתן. מות בנים לא גורם לאף אחד בצבא להתייסר על כשלונו. זה מותר וזה בסדר. איפה הזמנים שבהם מפקדים התייסרו על טעיות קטנות יותר מזו שחלוץ עשה ומפחות הרג ומוות ?
המוסר מת יחד עם הבנים היקרים''. ודוד בן-גוריון, אשר צריך להתהפך בקברו למשמע דבריו של דן שחוץ, לא היה מתאר לעצמו שקיימת בימינו אף אפשרות אחרת לומר את המשפט אותו ציווה על צה''ל בראשית דרכו: ''תדע לה כל אם עבריה כי הפקירה את חיי בנה בידי מפקדים שאינם ראויים''.
-
משה, 16/02/07 22:51
מִסְפֵּד
הַשְכוֹל מִתְהַפֵּך בְּגַנֵּנוּ כְּחֶרֶב.
פּוֹקְדֵנוּ הַשְכוֹל, בֵּית-אֵם וּבֵית-אָב.
עִם שַחַר יָצָא נַעֲרֵנוּ – עִם עֶרֶב - -
בָּא בּוֹקֶר. תַּם יוֹם – הוּא לא שָב.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – עֵץ זַיִת מַכְסִיף,
הָיָה – צַפְצָפָה חֲלוּמַת הֶעָלִים.
הָיָה נַעֲרֵנוֹ – אַלּוֹן מַעֲנִיף,
הָיָה הַתָּמִיר בּדְקָלִים !
נוֹלַד נַעֲרֵנוּ בְּצֵל הַגִּלְבּוֹעַ.
רוּחַץ נַעֲרֵנוּ בְּנַחַל חֲרוֹד.
נַעֲרֵנוּ שֶלָנוֹ הַטּוֹב, הַגָּבוֹהָּ.
אֲהַבְנוּך עַד צְחוֹק וּדְמָעוֹת !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – שְדֵה פַלְחָה מוֹרֶקֶת.
הָיָה – עַפְעַפֵּי שַחֲרִית נִקְרָעִים.
הָיָה – כְּתִפְרַחַת תַּפּוּחַ צוֹחֶקֶת.
הָיָה הַבָּשוּם בַּפְּקָעִים !
נִגְמַל נַעֲרֵנוּ לְאוֹר וְלִתְכֵלֶת.
נוֹעַד נַעֲרֵנוּ לִשְבוֹעַ יָמִים.
נַעֲרֵנוּ הַגֵּא, נַעֲרֵנוּ בְּרוֹש-יֶלֶד,
אֵיך זָנַק מוּל חֶרְמֵש הַדָּמִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּאוֹרֶן הַחוֹרֶש.
הָיָה – תְּאֵנָה הַחוֹנֶטֶת פַּגִים.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – הֲדַס סְבוּךְ הַשוֹרֶש.
הָיָה הלוֹהֵט בַּפְּרָגִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – בָּבַת-יִזְרְעֶאל,
טִיפְּחוּהוּ תְּכוֹל-שַחַק, מָטָר וְשָרָב.
לְפּוֹעַל-חַיָּיו עֵמֶק-רֵעַ יִחֵל,
יִחֵל וּבָטַח. לא לַשָוְוא ! –
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּצוּק הַגִּלְבּוֹעַ,
הָיָה – כִּמְעוּף נְשָרָיו נֶאְדָּר –
אַמִּיץ וְנוֹעָז וְגָבוֹהָּ-גָבוֹהָּ
עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו מוּל הַצָּר.
משה טבנקין.
-
שאלה אחת בלבד ישאלוך: אם לפני מותך חיית !
דורי, 16/02/07 23:03
...והיה
בהגיע שעתך ללכת...
כי תִיפּוֹל ותִיבּוֹל כעַלֶה בשַלֶכֶת
ולהמשיך לא תוּכַל עוד הלאה...
תִיקָרֵא לעמוד
לפני בית-דין של מעלה.
מוטב שתדע מבעוד יום מה צפוי
אחרת תעמוד שם בראש חפוי.
שם לא ישאלוך אם צברת הון רב
או אם נפלת כגיבור בקרב
אם צדיק או אם רשע היית
שאלה אחת בלבד ישאלוך:
אם לפני מותך
חיית !
-
הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים
נתן ונחצ'ה, 17/02/07 07:05
הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים
הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים, אֲבָל לַקֶצֶּף אֵין זוֹכֵר
זוּלַת הַהֵם, אֲשֶר עָבְרוּ עִם רוּחַ לַיְלָה מְאַחֵר
מזִיכְרוֹנָם הוֹא לְעוֹלָם לא יִימָחֶה,
לא יִימָחֶה.
הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.
כָּמוֹהוּ גַּם, עַל חוֹף לִבָּם, רַטָט אָז מַשֶהוּ חִיוֵּור,
וְהֵם רָשְמוּ בְּתוֹך הַחוֹל, כְּשֶהַיָרֵחַ העוֹבֵר
הֵאִיר פִתְאוֹם, פָּנִים זָרוֹת וּשְחוֹק רָפֶה.
הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.
היו שָם קוֹנְכִיּוֹת רֵיקוֹת, שֶנַהֲמוּ קִינָה שֶל יָם,
ובֵּית עָלְמִין עַל הַגְבָעוֹת
וְשְנַיִים שֶחָלְפוּ דוּמָם
בֵּין החָצָב וְהַקְבָרִים וְהַשִקְמָה.
הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.
מילים: נתן יונתן
לחן: נחום היימן
-
-
-
- 37.
''צבא אשר אינו מקצועי ואינו מיומן''
אלכס, 16/02/07 22:30
בין הטענות הראשונות שהושמעו, לאחר מותם של אסף רוזנברג וגיל צוריאנו זיכרונם לברכה, קורבנות אסון כבל המסוק של יחידת חילוץ 669 היתה, כי הם ''לא היו מיומנים מספיק'' (טענה קלה וסימן היכר מובהק של המערכת הצבאית אשר בה הסימפטום והסינדרום של ''הקורבן אשם'' שב תמיד וחוזר. גם, אבל לא רק, משום שהקורבן כבר לא יכול להגן על עצמו). תא''ל (מיל') אמציה חן מי שהיה מפקד מתקן האימונים בצאלים אמר כי ''יש לנו צבא לא מקצועי עם כושר מבצעי לקוי''. על משפט זה מבוסס השיר.
צבא אשר אינו מקצועי ואינו מיומן
צבא אשר אינו מקצועי ואיננו מיוּמן
לא תצילנו שכחה - אף לא יצילוהו פעמיו של הזמן
לא יצילנו רהב, להג, שחץ, הבל פי מפקדיו
אשר שכול ויתמות לא עברו, כמו אם ובת, בן ואב.
לא יצילנו מצ''ח – בתישאול (לא תיחקור) של סִילוּף וזִיוּף הוויה –
לא יצילנו פצ''ר - בפיברוקה של עוד ראייה
בזריית חול לעיני הבריות... בטיפוחה של עוד אשלייה...
בטשטוש, טאטוא, מריחה וטיוח של מציאות וקיום בעייה
לא יצילוהו קצינים בביסוס ואִימוּת בדייה
החגיגה צריכה להימשך... קצין בצה''ל חייבת בהחלט להיות חוויה !
לא יצילנו ''סמוך עלי!'' של כבוד-הוד-עוד רמטכ''ל
הבא לכסות תחת קצינים (כסת''ח) ולקבור סופית את המחדל...
צבא שכזה, טוב יעשה, אם לקרב לא יצא -
כי שואה וחוּרבן ימיט על עצמו ועמו אם ירצה וגם אם לא ירצה
טוב יעשה אם ישב עם הסבתא בצוותא בכורסא מוּל האח
יספר לה צ'יזבטים ויפליג בערגה בשבחם של לוחמי הפלמ''ח
ישוֹרֵר שירי מולדת ויפצח ברינה ב''אם גם ראשנו לא שח''
ועם פינוקים, פיצוחים ושאר תפנוקים יתיימר להגן על כל זקן, על כל מך ועל דך
צבא שכזה – חומת מגן לא יהין, לא יוכל לעולם לשמֵש !
כוחו רק בפיו, אינו יודע פירוש-משמעות: מגל, חנית או חרמש.
צבא שכזה הוא האויב הגדול ביותר של עצמו – תכניותיו שלו ישבש !
מקור גאווה וחיים פסק וחדל מזמן כבר להיות –
מעיין אכזב מתגבר הוא, חרֵב ויבש.
צבא שכזה: ממורק, מצוחצח, מתחמש, מתחדש
את עובדת היותו מלך עירום לא יצליח לעד לטשטש
אֵמוּן הבְּרִיוֹת, צו הדורות, ערבות הדדית, רֵעוּת ואחוות לוחמים – מפקיר הוא ונוטש
בשדות-קרב להתמודד יוּכל רק בדומינו, דמקה, קלפים או שש-בש.
כי צבא שכזה, רשלן, טיפש, עלוּב ...ואוי ...כה אומלל
אין זכות קיום ויישות עצמו כל-כולו הִנוֹ משוּלל !
עוד טרם יצא לרדוף בשדות צר ואויב יהפוך את עצמו מְקוּלל
והוא עצם מעצמותינו, בשר מבשרנו, איך וכיצד נהיה כך מְחוּלל ?
-
בנימין, 16/02/07 23:05
''מַעֲשֶה חָרִיג''
כשדובר צה''ל טוען שהמַעֲשֶה הוא ''חָרִיג''
אתה יוֹדֵעַ... שלְפָחוֹת עבוּרוֹ... הדִיבּוּר רק הָגִיג
WISHFUL THINKING שאין עמו שֶמֶץ קוּרְטוֹב של אֱמֶת
דוֹבֵר צה''ל... מוכן להוסיף... רק פֶּשַע על חֵטְא !
דוֹבֵר צה''ל מוכן להוסיף רק פֶּשַע על חֵטְא
כי יש בדבריו הרבה יותר מאשר בִּיזְיוֹן כְּבוֹד המֵת
לא הִתְבַּגֵּר, לא השְכִּיל לעלות מכתה א' ל-ב'
בִּזְכוּתוֹ נתן צה''ל לחִינָם לעַם גֵט !
דוֹבֵר צה''ל מכזב (לו ולנו) באופן טִבְעִי
השֶקֶר פשוט הפך לו לאוֹפִי, לטֶבַע שֵנִי
חשובים לו יותר התדמית, הדרגה, ה''אני''
מִנְכסיו יָרַד לְגַמְרֵי, הָפַך לאֶבְיוֹן ועָנִי.
ואילו אַתָּה, הקוֹרְבָּן, האֶזְרָח הקָטָן, אָנָּא הַסְכֵּת והַחְלֵט
האִם שַאֲנָן מִן הצַד בדְבָרִים רַק תמְשִיך ותַּבֵּט ?
אוֹ שֶמָא הגִיעָה גַם עֵת לשָנֵס אֶת מוֹתְנֶיך
לְמַעַן לא יִבְכּוּ... מְאוּחָר מִדַּי... יְדִידיך עֲליך !
-
אלכס, 17/02/07 06:49
נעמי טובים, אמו של אליחי טובים זיכרונו לברכה, לוחם שמשון אשר נהרג בנפילתו לבאר, בשטח אימונים צה''לי מוכרז בנבטים, ארבעים מטר עומקה של הבאר וחמישה (!) מטרים קוטרה, באר אשר הושארה לגמרי פתוחה בשדה, בלתי מגודרת לחלוטין, ללא כל שילוט, בלי כל אמצעי אזהרה, בלי שמץ וטיפת מחשבה או התראה (באר אותה מכנים בצה''ל בשם ''בּוֹר'') אמרה, בסיומו של המשפח הצבאי אשר נערך בבית-הדין הצבאי בקריה ובעקבות פסק הדין המגוחך אשר הוּטַל על הנאשמים ברשלנות אשר גרמה למות אליחי בנה ''משחק מָכוּר!''. על משפט זה מבוסס השיר.
''מִשְחָק מָכוּר!''
הַבֵּן קָבוּר.
הַלֵב שָבוּר.
הַכָּל גָמוּר.
''מִשְחָק מָכוּר!''
כָּל-כָּך בָּרוּר.
חֶשְבּוֹן אָרוּר.
יָגוֹן אָצוּר.
''מִשְחָק מָכוּר!''
מִשְפָּט עָכוּר.
הָיָה בָּחוּר...
מָה שְמוֹ ? זָכוּר ?
צה''ל הַטוֹבֵל בחֵטְא
מְכַזֵב בכַחַש לאֱמֶת
מְבַזֶה זִכְרוֹן הַמֵת
לא הִשְכִּיל לעֲלוֹת מְכִּתָּה א' לְ ב'.
אֵין נֶחָמָה !
אֵין תְחוּשָת נְקָמָה.
חֶבְרָה אֲטוּמָה
מִתְפּוֹרֶרֶת... אוּמְלָלָה.
מִשְחָק. כָּדוּר.
לִחְיוֹת אָסוּר.
נֶעֱתָּק דִיבּוּר.
הַכָּל אָרוּר.
חֶשְבּוֹן גָמוּר.
-
דורי, 17/02/07 08:45
מִשְפָּט מָרוּחַ
דמותו של אב שכול, אביו של ירון בר-דור, יָשוּב שָפוּף ושחוּח בבית המשפח הצבאי בקריה בתל-אביב, ראשו שָמוּט ונתמך בין ידיו, מאזין למהלך הדיונים והאירועים אשר הובילו לרשלנות הפושעת אשר קיפדה את פתיל חיי בנו ירון וחיי חברו ליחידה ערן, לא משה מנגד עיניי. השיר מוקדש לירון בר-דור ולערן עופר זיכרונם לברכה, חיילי סיירת מטכ''ל אשר התייבשו למוות.
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
דַף שָטוּח
בֵּן ''מָנוֹחַ''
הֵיכָן הרוּחַ ?
(...כי ברוחם הם ציוו לנו את החיים).
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
אָב שָחוּח
כְּתוֹבֶת. לוּחַ.
קֵץ בָּטוּחַ.
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
פצ''ר. טִיוּחַ.
מצ''ח. דו''ח
חֵץ שָלוּחַ !
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
דִמְעָה, לִחְלוּחַ
דָּם, קִילוּחַ
נְגְדַע אָשוּחַ.
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
פֶּצַע פָּתוּח
נֹאד נָפוּח
בְּכִי מָלוּחַ.
''מִשְפָּט מָרוּח !''
קְפִיץ מָתוּחַ
סוֹף בָּטוּחַ
לֵב שָכוּחַ.
-
נתן ואלכסנדר, 17/02/07 08:53
אֱלִיפֶלֶט
נְזַמֵּר נָא אֶת שִיר אֱלִיפֶלֶט
וְנַגִּידָה כּוּלָּנוּ בְּקוֹל:
כַּאֲשֶר עוֹד הָיָה הוּא רַק יֶלֶד,
כְּבָר הָיָה הוּא בִּיש-גַּדָּא גָדוֹל.
בּוֹ שְכֵנִים וּשְכֵנוֹת דִּיבְּרוּ דוֹפִי
וְאָמְרוּ: ''שוּם דָּבָר לא יוֹעִיל –
אֱלִיפֶלֶט הוּא יֶלֶד בְּלִי אוֹפִי,
אֵין לוֹ אוֹפִי אֲפִילוּ בְּמִיל....''
אִם גּוֹזְלִים מִיָּדָיו צַעֲצוּעַ
הוּא נִשְאָר מְבוּלְבָּל וּמְחַיֵּיך,
מְחַיֵּיך בִּבְלִי דַּעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד, וּבְשֶל מַה זֶה, וְאֵיֵך.
וְנִדְמֶה כִּי סְבִיבוֹ – זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
בְּלֵיל קְרָב בִּרְעוֹם אֵש מְזַנֶּקֶת,
בֵּין אַנְשֵי הַפְּלוּגָה קוֹל עָבַר ;
הָעֶמְדָּה הַקִּידְמִית מְנוּתֶּקֶת,
מְלַאי תַחְמוֹשֶת אָזַל בָּהּ מִכְּבָר !
אָז הִרְגִּיש אֱלִיפֶלֶט, כְּאִילּוּ
הוּא מוּכְרָח אֶת הַמְּלַאי לְחַדֵּש,
וְכֵיוָון שֶאֵין אוֹפִי בְּמִיל לוֹ –
הוּא זָחַל כָּך יָשָר מוּל הָאֵש.
וּבְשוּבוֹ מְהוּמָם וּפָצוּעַ
הִתְמוֹטֵט הוּא, כָּרַע וְחִיֵיך,
הוּא חִיֵּיך בִּבְלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מָה זֶּה, וְאֵיךְ.
וּבְלִיבּוֹת חֲבֵרָיו, זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
וּבַלַּיְלָה חָבוּש קַסְדַּת פֶּלֶד,
אַט יָרַד הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל
וְנִיגַּש לִמְרַאֲשוֹת אֱלִיפֶלֶט,
שֶשָכַב בַּמִּשְלָט עַל הַתֵּל.
הוּא אָמַר: ''אֱלִיפֶלֶט, אַל פַּחַד,
אֱלִיפֶלֶט אַל פַּחַד וָחִיל,
בַּמָּרוֹם לָנוּ יֵש מִמְּךָ נַחַת –
אַף שֶאֵין לְךָ אוֹפִי בְּמִיל...''.
זֶהוּ זֶמֶר פָּשוּט גַּם תָּמוּהַּ
אֵין רֵאשִית לוֹ וְסוֹף וְהֶמְשֵךְ,
זִיּמַּרְנוּהוּ בְּלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מַה זֶּה, וְאֵיךְ.
זִיּמַּרְנוּהוּ סְתָם כָּךְ, זֶה מוּזָר,
כִּי דְבַר מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
מילים: נתן אלתרמן
לחן: אלכסנדר ארגוב
-
-
-
-
- 36.
- 35.
- 34.
- 33.
- 32.
נתחיל לישון טוב בלילה. אשכנזי.....
בהצלחה לאשכנזי, 16/02/07 08:50
נראה קשוח ורציני כל הכבוד.אפשר לסמוך עליו רואים.
לחייב אימונים דחוף כולם ללא כושר.
טיפ קטן: תתרחק מהתקשורת ההרסנית.
- 31.
אני דווקא זוכר את תרבות הסמוך של אשכנזי בשנת 2000 בצפון.... (ל''ת)
בלי הטפות מוסר, 16/02/07 08:48
- 30.
הרמטכ''ל חלוץ אופק ועוד אופק קדימה ! אשכנזי נבחר על-ידי סר-ביטחון
אמנון בן-יהודה, 16/02/07 08:40
שהוא צר- ביטחון ! צריכים דחוף את מר ביטחון ושיגאל את העם הזה ! צריך את הרמטכ''ל וראש הממשלה לשעבר , אהוד ברק ! הוא ולא אחר ! עכשיו ולא מחר , שאילו לא יעשה כך אזיי הרמטכ''ל החדש יהיה רמטכ''ל-על בהעדר שר ביטחון מן השורה !
- 29.
פרץ מכין צבא של עסקנים - בסגנון ההסתדרות
צבא עסקנים, 16/02/07 08:03
כשאר הכישור היחידי הדרוש הוא נאמנות לפרץ...
- 28.
תתכונן למלחמה - הפלשטינים מתישים את צה''ל
תרגיל ערבי, 16/02/07 08:01
צה''ל משקיע יותר מדיי זמן בפלשטינים
יש להסביר לדרעק המדיני כי צה''ל מבזבז זמן בשטחים בפתרונות כירורגיים
יש לשלוח טיל או פגז על כל קסאם - ובזה לסגור עניין
לרחם עם האוכלוסיה האזרחית הערבית - כפי שאחמדניגאד ירחם עליינו במלחמה.
ולהכין צה''ל למלחמה גדולה - וכל פעם שיכנס כוח צה''ל למקום ערבי בגלל יתר התפרעות, שישאיר אדמה חרוכה!
אבל בשביל זה צריך להחליף אול-מרד ופרץ - שזה באמת שורש הכישלון של ישראל!
- 27.
- 26.
- 25.
מינוי שר הבטחון הוא מינוי יהיה בסדר זה מתחיל מהראש ..אז מה הפלא מינ (ל''ת)
מינוי עסקן פולט, 16/02/07 06:53
- 24.
מינוי שר הבטחון הוא מינוי של יהיה בסדר.נאה דורש נאה מקיים השר חייב (ל''ת)
ללכת לא יהיה שק, 16/02/07 06:35
- 23.
אין מקום לסמוך על הצבא עם נפצעים כלוחמים פשוטים....................
לוחם פצוע, 16/02/07 05:54
הרמטכ''ל החדש מדבר לצבא הלוחמים הבראים אך הצבא מפקיר ברגל גסה את הלוחמים שנפצעו ועושה הכל שלא יעברו 50% נכות
דרך כל המנגננוים שיצר ואת השיטה של ועדות ל'' מיודות למקושרים ולבעלי הממון והקצנים הבכירים והועדות הרפואיות וועדות הקשר שללא חוות דעת יקרות מאד וללא עו''ד יקר מאד לא יתנו לך אפילו רבע ממה שמגיע לכם ויעשו הכל שלא תעבור 50% נכות .
אך הלוחמים הפשוטים ברוב המקרים הם מפקרים לעוני ללא פנסיה עתיד עבודה והורסים את העתיד שלהם ובני ביתם .
אני בקרוב לא ישתוק וכל זה בשבלי בשביל ילדי ואשתי ובשביל כל הלוחמים הפצועים ''הפשוטים''
שהם רוב הצבא והלוחמים הפצועים .
כל לוחמם שלא ניפצע לא יודע בדיוק אלו חיים גרועים היוי לו עם יפצע ואני שנים ארוכות מאד סבלתי בשקט בגלל בושה אבל בקרוב מאד הנהיג את הקבוצה הכי גדולה למען לוחמים פצועים פשוטים ולוחמים ''פשוטים בכלל .
- 22.
-
אולמרט-לבני-חלוץ-פרץ-פרס-בג''ץ:''תגידו לנו עם יד על הלב... !''
בנימין, 16/02/07 22:59
מתוך מילות הספד אותם נשא יוסי שחר, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.
אולמרט-לבני-חלוץ-פרץ-פרס-בג''ץ ושאר פוליטיקאים: ''תגידו לנו עם יד על הלב!''
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !
''תגיד לי עם יד על הלב.. .!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !
-
- 21.
שר הבטחון שלנו היא תוצאה של סמוך יהיה בסדר..כך חשבו .פה בקש גם מסקנ (ל''ת)
מסקנות פרץ הבית, 16/02/07 05:50
- 20.
בצד שמאל יושב מח''י - בושה שהוא עדיין במדים
בהצלחה לרמטכ''ל, 16/02/07 05:09
אחד המינויים הדחופים שעל אשכנזי לבצע הוא החלפת מח''י הכושל. חיל הים בפיקודו, הוא דוגמא כואבת לתרבות ה''סמוך'' המקוללת.
- 19.
אמא, 16/02/07 04:35
יש ביניהם קשר, וזה מדאיג ומגעיל אותי. מה התמורה שפרץ מצפה לה מאשכנזי הלא אשכנזי?
- 18.
מקווים שגם אתה לא תהיה פלופ,,,
מומו, 16/02/07 02:24
כמו כל הפוליטיקאים המושחתים והשמנים. תלך בדרך היושר ואל תתפס כמוהם,,אפסים גמורים שגומרים לנו את המדינה,,,,ואולי כדאי לעשות מהפכה צבאית בכדי למגר את השלטון האימפוטנתי,,,,,לצומת לבך אשכנזי.
- 17.
ב-72' אני הייתי בבסיס רפידים וכבר אז אמרתי לכולם
עציוני, 16/02/07 02:12
שזו טעות גדולה להחזיר את סיני ושהחזרתו תביא בסופו של דבר לעלייתו של רמטכ''ל מגולני. -
- 16.
-
הוּא פָּשוּט זִיגְזוֹנֵר.... לֹא פָּחוֹת אַף לא יוֹתֵר....
אלכס, 16/02/07 22:44
הוּא פָּשוּט זִיגְזוֹנֵר.... לֹא פָּחוֹת אַף לא יוֹתֵר....
כְּלוּם יִיתָּכֵן כִּי בְּלַהֲטוּטָיו הַפּוֹלִיטִיים,
אֶת חַיֵי בָּנֵינוּ יַצְלִיחַ מֵחָדָש לְשַחֲזֵר ? לְמַחֲזֵר ?
אוֹ שֶמָא אֶת רֶצֶף-זִיגְזוּגָיו-פִישוּלָיו-כִּשְלוֹנוֹתָיו בִּלְבָנוֹן
יְנַסֶה-יִשְתַּדֵל בְּכָּל מְאוֹדוֹ לְמַזְעֵר ?
עַד מָתַי, בְּאֲחִיזָתוֹ בְּקַרְנוֹת הַמִזְבֵּחַ,
בְּהִיצמְדוּתוֹ לְכִּסֵא הַשִלְטוֹן-הַהוֹן-הַשְרָרָה,
בָּנוּ יִתְעַמֵר ? אֵלֶינוּ כֹּה-יִתְאכְזֵר ?
עַד מָתַי, אֶת דַּמֵנוּ יַּקְפִּיא ? אֶת לִיבֵּנוֹ יְצָמְרֵר ?
עַד מָתַי בְּעֶמְדוֹתָיו יִתְחַפֵּר ? יִתְבַּצֵר ? יִתְמַסְמֵר ?
הַאִם חַיֵינוּ, בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, הַפְכוּ אָכֵן לִהְיוֹת לְגַמְרֵי הֶפְקֵר ?
עַד מָתַי הַצְהָרוֹת-סְרָק יַפְרִיחַ ? הַבְטָחוֹת-שָוְוא יַשְמִיעַ ?
לאֲוִויר הַעוֹלָם כָּך אוֹתָן יַמְשִיך לְפַזֵר ?
עַד מָתַי בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל יַרְעִיף חִיוּכִים ? אַחֲרֵי מַנְהִיגֵי-מְדִינוֹת בִּשְקִיקָה לְחַזֵר ?
הַאִם לֹא יִשְכַּח, עִם שוּבוּ, עַל קִבְרָם שֶל בָּנֵינוּ לְהַנִיחַ אַף זֵר ?
שֶמָא מַמְתִּין-מְחַכֶּה הוּא לִרְאוֹת עַד כִּי הַמְדִינָה וְהַמֶמְשָלָה בְּרָאשוּתוֹ
תִּתְפּוֹגֵג ? תִּתְפּוֹרֵר ? תִּתְפַּזֵר ?
''מָה נַאוּו עַל הֶהָרִים רַגְלֵי הַמְבַשֵר?''
מִי הָיָה מַאֲמִין.... ? מִי פִּלֵל.... ? מִי מִלֵל.... ?
...אֵיזֶה פּוֹלִיטִיקָאִי מַמְזֵר.
-
- 15.
- 14.
רבין: אל תגידו 'יהיה בסדר', ועשה בדיוק להיפך.
מיכאל בן חורין, 16/02/07 00:30
כשהביא לכאן את עראפאת ועשרות אלפי הרוצחים מתוניס,
צעקנו 'אל תתנו להם רובים'!
רבין אמר:' יהיה בסדר'. הם יחסלו את החמאס בלי בג''צ ובלי בצלם.
המעשה המתועב של הרבין הזה עלה לנו ב-1500 הרוגים ופצועים לאין מספר.
ועכשיו אתה לא יכול לפסוע מטר בארץ הזאת, בלי להיתקל באתר המנציח את זכרו של הבלופר הזה.-
רבין הוא גם זה שביטל ברגע האחרון
ח, 16/02/07 14:19
תוכנית להפציץ ב''טעות'' את המסגד על הר הבית בעת מלחמת שחרור ירושלים כאשר עפו טילים בירושלים על ימין ועל שמאל. כי הוא פחדן מוג לב... ופספסנו את ההזדמנות.
-
- 13.
- 12.
-
''צבא אשר אינו מקצועי ואינו מיומן''
אלכס, 16/02/07 23:18
בין הטענות הראשונות שהושמעו, לאחר מותם של אסף רוזנברג וגיל צוריאנו זיכרונם לברכה, קורבנות אסון כבל המסוק של יחידת חילוץ 669 היתה, כי הם ''לא היו מיומנים מספיק'' (טענה קלה וסימן היכר מובהק של המערכת הצבאית אשר בה הסימפטום והסינדרום של ''הקורבן אשם'' שב תמיד וחוזר. גם, אבל לא רק, משום שהקורבן כבר לא יכול להגן על עצמו). תא''ל (מיל') אמציה חן מי שהיה מפקד מתקן האימונים בצאלים אמר כי ''יש לנו צבא לא מקצועי עם כושר מבצעי לקוי''. על משפט זה מבוסס השיר.
צבא אשר אינו מקצועי ואינו מיומן
צבא אשר אינו מקצועי ואיננו מיוּמן
לא תצילנו שכחה - אף לא יצילוהו פעמיו של הזמן
לא יצילנו רהב, להג, שחץ, הבל פי מפקדיו
אשר שכול ויתמות לא עברו, כמו אם ובת, בן ואב.
לא יצילנו מצ''ח – בתישאול (לא תיחקור) של סִילוּף וזִיוּף הוויה –
לא יצילנו פצ''ר - בפיברוקה של עוד ראייה
בזריית חול לעיני הבריות... בטיפוחה של עוד אשלייה...
בטשטוש, טאטוא, מריחה וטיוח של מציאות וקיום בעייה
לא יצילוהו קצינים בביסוס ואִימוּת בדייה
החגיגה צריכה להימשך... קצין בצה''ל חייבת בהחלט להיות חוויה !
לא יצילנו ''סמוך עלי!'' של כבוד-הוד-עוד רמטכ''ל
הבא לכסות תחת קצינים (כסת''ח) ולקבור סופית את המחדל...
צבא שכזה, טוב יעשה, אם לקרב לא יצא -
כי שואה וחוּרבן ימיט על עצמו ועמו אם ירצה וגם אם לא ירצה
טוב יעשה אם ישב עם הסבתא בצוותא בכורסא מוּל האח
יספר לה צ'יזבטים ויפליג בערגה בשבחם של לוחמי הפלמ''ח
ישוֹרֵר שירי מולדת ויפצח ברינה ב''אם גם ראשנו לא שח''
ועם פינוקים, פיצוחים ושאר תפנוקים יתיימר להגן על כל זקן, על כל מך ועל דך
צבא שכזה – חומת מגן לא יהין, לא יוכל לעולם לשמֵש !
כוחו רק בפיו, אינו יודע פירוש-משמעות: מגל, חנית או חרמש.
צבא שכזה הוא האויב הגדול ביותר של עצמו – תכניותיו שלו ישבש !
מקור גאווה וחיים פסק וחדל מזמן כבר להיות –
מעיין אכזב מתגבר הוא, חרֵב ויבש.
צבא שכזה: ממורק, מצוחצח, מתחמש, מתחדש
את עובדת היותו מלך עירום לא יצליח לעד לטשטש
אֵמוּן הבְּרִיוֹת, צו הדורות, ערבות הדדית, רֵעוּת ואחוות לוחמים – מפקיר הוא ונוטש
בשדות-קרב להתמודד יוּכל רק בדומינו, דמקה, קלפים או שש-בש.
כי צבא שכזה, רשלן, טיפש, עלוּב ...ואוי ...כה אומלל
אין זכות קיום ויישות עצמו כל-כולו הִנוֹ משוּלל !
עוד טרם יצא לרדוף בשדות צר ואויב יהפוך את עצמו מְקוּלל
והוא עצם מעצמותינו, בשר מבשרנו, איך וכיצד נהיה כך מְחוּלל ?
-
- 11.
-
- 10.
- 9.
המשקיף., 15/02/07 23:48
רמטכ''ל?
או קבלן קולות האמור לגייס את קולות החיילים לזכותו של מעבידו?
שהשתלט על קולות עובדי
התעשיה האווירית. -
- 8.
למר פרץ: פרוש כבר הבייתה העם לא רוצה בך יותר
אבי, 15/02/07 23:12
כי נמאסת עוד לפני שהתחלת עשה טובה למדינה ותחפף בגלל המשכורת לא שווה להרוס מדינה שלמה. פשוט תתפטר כבר.-
-
הוּא פָּשוּט זִיגְזוֹנֵר.... לֹא פָּחוֹת אַף לא יוֹתֵר....
אלכס, 16/02/07 23:21
הוּא פָּשוּט זִיגְזוֹנֵר.... לֹא פָּחוֹת אַף לא יוֹתֵר....
כְּלוּם יִיתָּכֵן כִּי בְּלַהֲטוּטָיו הַפּוֹלִיטִיים,
אֶת חַיֵי בָּנֵינוּ יַצְלִיחַ מֵחָדָש לְשַחֲזֵר ? לְמַחֲזֵר ?
אוֹ שֶמָא אֶת רֶצֶף-זִיגְזוּגָיו-פִישוּלָיו-כִּשְלוֹנוֹתָיו בִּלְבָנוֹן
יְנַסֶה-יִשְתַּדֵל בְּכָּל מְאוֹדוֹ לְמַזְעֵר ?
עַד מָתַי, בְּאֲחִיזָתוֹ בְּקַרְנוֹת הַמִזְבֵּחַ,
בְּהִיצמְדוּתוֹ לְכִּסֵא הַשִלְטוֹן-הַהוֹן-הַשְרָרָה,
בָּנוּ יִתְעַמֵר ? אֵלֶינוּ כֹּה-יִתְאכְזֵר ?
עַד מָתַי, אֶת דַּמֵנוּ יַּקְפִּיא ? אֶת לִיבֵּנוֹ יְצָמְרֵר ?
עַד מָתַי בְּעֶמְדוֹתָיו יִתְחַפֵּר ? יִתְבַּצֵר ? יִתְמַסְמֵר ?
הַאִם חַיֵינוּ, בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, הַפְכוּ אָכֵן לִהְיוֹת לְגַמְרֵי הֶפְקֵר ?
עַד מָתַי הַצְהָרוֹת-סְרָק יַפְרִיחַ ? הַבְטָחוֹת-שָוְוא יַשְמִיעַ ?
לאֲוִויר הַעוֹלָם כָּך אוֹתָן יַמְשִיך לְפַזֵר ?
עַד מָתַי בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל יַרְעִיף חִיוּכִים ? אַחֲרֵי מַנְהִיגֵי-מְדִינוֹת בִּשְקִיקָה לְחַזֵר ?
הַאִם לֹא יִשְכַּח, עִם שוּבוּ, עַל קִבְרָם שֶל בָּנֵינוּ לְהַנִיחַ אַף זֵר ?
שֶמָא מַמְתִּין-מְחַכֶּה הוּא לִרְאוֹת עַד כִּי הַמְדִינָה וְהַמֶמְשָלָה בְּרָאשוּתוֹ
תִּתְפּוֹגֵג ? תִּתְפּוֹרֵר ? תִּתְפַּזֵר ?
''מָה נַאוּו עַל הֶהָרִים רַגְלֵי הַמְבַשֵר?''
מִי הָיָה מַאֲמִין.... ? מִי פִּלֵל.... ? מִי מִלֵל.... ?
...אֵיזֶה פּוֹלִיטִיקָאִי מַמְזֵר.
-
-
- 7.
אם אתה מאמץ כמודל חיקוי את השיכור ורמטכ'ל מתמוטט סדרתי איבדת אותי (ל''ת)
ויותר מחצי, 15/02/07 23:00
- 6.
מכלוף, 15/02/07 22:56
ככה אפשר לעבוד? עמיר פרץ אם תקבל קול 1 בביחרות הבאות אני צינצנת -
- 5.
בגולני יוסדה ושוכללה שיטת הסמוך, אולי כדאי להתחיל משם (ל''ת)
דוב הקוטב, 15/02/07 22:56
- 4.
הכי חשוב-תגמול חיילי המילואים!
יואב צור, 15/02/07 22:52
-
ובראש החיילים בקרביים לשים את יואב צור!
אורן, 15/02/07 23:36
יש בעיות רציניות ביותר בצבא. רובם בעיות מערכתיות. זה שאתה מחפש תגמולים וצומי לא יעזור לנו אם הימ''חים ריקים...
אתה מוכן להכפיל את מס ימי המילואים שלך בעבור אימונים?
זה הכיוון שאתה צריך לחשוב בו ולא ''מה תיתנו לי?''
-
במדינה שלנו מי שישב בבתי קפה לצחוק במלחמה שווה יותר
אלי, 16/02/07 00:22
הכושים השחורים שהלכו למלחמה הם לא ''משלנו'' הם שם רחוק עושים עבודה שחורה, אנחנו כאן יושבים לצחוק בבית קפה...
פרייר מי שהולך עוד פעם, שישלחו את מי שישב בבית קפה לצחק עלינו.
אני עם המדינה גמרתי !
-
- 3.
אני מיתבוננת בתמונות ואייני מאמינה....הזה קיצה של מדינת היהודים..?
נגה שלו_ברוכין, 15/02/07 22:34
בליל של אנשים בילתי מוכשרים מקבלים מאיתנו משכורות עתק.....
שימו לב מי בראש השולחן ... אני עצובה...ממש חרפה.-
נגה יקרה!את יכולה להיות עצובה אני מרשה לך
טורונטו, 16/02/07 03:41
בשכונה שאת גרה וסביבתה חיים אנסים, גנבים, מטרידים, מוליכי שולל, רודנים, שקרנים, כאלו שדפקו את כל המדינה ועוד, באמת אני מרשה לך להיות עצובה...
-
אלכס, 16/02/07 22:33
מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
נ. ב.
לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.
-
הַיִתְעוֹרֵר הַמֵּת ? הֲיִזְדַּעְזַע הַמֵּת ?
חיים, 16/02/07 23:15
אָכֵן חָצִיר הָעָם
''כִּי רוּחַ ה' נָשְבָה בּו... אָכֵן חָצִיר הָעָם'' (ישעיה מ', ז')
אָכֵן חָצִיר הָעָם, יָבֵש הָיָה כָּעֵץ,
אָכֵן חָלָל הָעָם, חָלָל כָּבֵד אֵין קֵץ ;
אֲשֶר יִרְעַם קוֹל אֵל גַּם-מִפה גַם-מִשָם -
וְלא-נָע וְלא-זָע וֱלא-חָרַד הָעָם.
וֱלא-קָם כָּאֲרִי וֱלא-נֵעוֹר כַּכְפִיר,
וֱלא-חָרַד לַקּוֹל גַּם אִיש אֶחָד מֵעִיר.
וְלא-רָעַד בַּגִיל יַחַד לֵב כָּל-הָעָם
מִיָמִין וּמִשְמאל וּמִיָם וְעַד-יָם,
בְּהִתְוַדַּע אֵלָיו בָּנָיו, זֶרַע אֵל חָי,
אֲשֶר בָּאוּ מֵרָחוֹק אֶל-קוֹל אֲדוֹנָי.
גַּם-לא פָשַט הַיָּד, גַּם לא שָאַל לִשְלוֹם
כָּל-הַקּוֹרְאִים בִּשְמוֹ בָּאֱמוּנָה וּבְתוֹם.
וּבִשְאוֹן עַם אֱוִיל סְבִיב אֱלִילֵי הַפָּז
נֶחְבָּא קוֹל אֱלוֹהִים, נִבְלַע רַעֲמוֹ הָעָז.
וּבְלֵב נָבָל וָרַע, וּבִכְלִימּוֹת וָרוֹק
יִבֶז דְּבַר אֲדוֹנָי, יִפְרָעֵהוּ לִצְחוֹק.
אָכֵן נָבַל הָעָם, מָלֵא נִיקְלֶה וָרוֹש,
כּוּלוֹ רָקָב וּמְסוֹס מִכַּף רֶגֶּל עַד-ראש !
שֶלא הֵקִים מִקִּרְבּוֹ בְיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב
רַב פְּעָלִים, אִיש חַי, אֲשֶר יִפְעַם בּוֹ לֵב,
וּבַלֵב יִבְעַר זִיק, זִיק מַרְתִּיחַ הַדָּם,
וּבָראש יִגַּה שְבִיב מֵאִיר דֶּרֶךְ הָעָם ;
אֲשֶר יֵקַר לוֹ שֵם כָּל-הַגּוֹי וֵאלוֹהָיו
גַם מֵהוֹן וּמִפָּז - מֵאֱלִילֵי הַשָוְא:
אֲשֶר מְעַט מַשָא-לֵב, הַרְבֵּה אֱמֶת, עֱזוּז
שִנְאָה עַזָּה לִמְנָת חַיֵי עַבְדוּת וָבוּז.
חֶמְלָה גְדוֹלָה כַיָם, רַחֲמִים רַבִּים כִּגְדוֹל
שֶבֶר עַמוֹ הָאוּמְלָל וּכְכוֹבֶד הָעוֹל -
כָּל-זֶה יֶהֱמֶה בַלֵּב, יֶהֱמֶה יֶחְמַר כַּיָם
כָּל-זֶה יִבְעַר כָּאֵש, יִבְעַר יַצִּית הַדָּם
כָּל-זֶה יִרְעַם כַּהֵד תָּמִיד יוֹמָם וָלֵיל :
''קוּם-עֲבוֹד, קוּם-עֲשֵה, כִּי עִימָנוּ יַד-אֵל!''
אֵָכֵן אוֹבֵד הָעָם, שוֹאֵף חֶרְפָּה וָרוֹק,
אֵין לְמַעֲשָיו יְסוֹד וּלְפָעֳלוֹ אֵין חוֹק,
אַלְפֵי שְנוֹת חַיֵי נְדוֹד, גָּלוּת גְדוֹלָה מִנְּשוֹא
הִתְעוּ אָחוֹר הַלֵּב, אָבְדָה עֵצָה מִגוֹי.
לִמוּד שֵבֶט וָשוֹט - הַאִם יָחוּש כְּאֵב
חֶרְפַּת נֶפֶש בַּצָּר מִלְבַד מְדוּשַת הַגֵו !
אוֹ אִם-יוּכַל דְאוֹג מִלְבַד דַּאֲגַת הַיּוֹם
עַם מִתְגַלְגֵּל בְּגֵּיא גָלוּת חֲשְכָה כַתְּהוֹם
לָשֵאת נַפְשוֹ לַיוֹם וּלְהִתְנַבּוֹת לְאוֹר,
לִנְטוֹת קַוּוֹ לַקֵּץ, צַווֹת דָבָר לַדּוֹר !
הוּא לא-יִיקַץ אִם-לא יְעִירֶנוּ הַשוֹט
הוּא לא יָקוּם אִם-לא יְקִימֶנוּ הַשוֹד
עָלֶה נוֹבֵל מֵעֵץ, אֵזוֹב עוֹלֶה בַּגָּל
גֶפֶן בוֹקֵק, צִיץ מָק - הַיְחַיֶּנוּ הַטָּל ?
גַּם-בִּתְקוֹעַ הַשוֹפָר וּבְהִינָשֵא הַנֵס -
הַיִתְעוֹרֵר הַמֵּת ? הֲיִזְדַּעְזַע הַמֵּת ?
חיים נחמן ביאליק תרנ''ז
-
- 2.
שמואל, 15/02/07 22:30
צבא שלא רעב הוא צבא של שמנים שבעים בלי רוח לחימה אז כבר עדיף את הדיילת שהיה קודם אדון דן חלוץ-
2...יקר. שים לב ללחיצת היד בין פרץ לגבי.
איריס שניר_גנור, 15/02/07 22:49
כף ידו של פרץ מעוכה וקטנה בלחיצת יד עלובה של איש נחות.
כף היד היא ראי הנפש,בל נישכח.-
פרץ מיתרוצץ כבר 10 חדשים במיסדרונות מישרד הביטחון.....
שולה וורן, 15/02/07 23:24
שימו לב ידידיי ...,כמעט ולא היו לו פגישות עם אישים מח''ול.
הוא עצמו מודע לחרפה הנובעת מעצם היותו שליח ציבור.
יש לתמרץ אותו על הפנמה זו.
-
כף היד היא אולי ראי הנפש, ומה שכתבת נראה כמו הפרצוף שלך (ל''ת)
טורונטו, 16/02/07 03:32
-
-
- 1.
שימו לב פרץ רוצה ''לישם מסקנות'' מה דעתכם? וכיצד
דפנה, 15/02/07 22:28
שימו לב למה שאמר פרץ !!
הוא רוצה לישם את הלקחים - עד כאן הבנתי ומה אמר עוד פרץ? הוא רוצה לישם גם את המסקנות? ואת זה לא הבנתי כיצד ניתן לישם מסקנות?
מסקנה= היא תולדה של תחקור אירוע מימנו נקבעו התקלות והשגיאות
ולאחר קביעת התקלות והשגיאות קובעים את הלקחים, כלומר מה צריך לעשות על מנת לתקן את הליקויים שהתרחשו להשלים את החוסרים או להעצים את היתרון.
לקחים אפשר כמובן לישם !
מסקנות לא ניתן ליישם אלא להפיק מהם לקחים ואז לישם את הלקחים.
אבל פרץ רוצה לישם מסקנות כלומר לשכפל את הכשלים שהיו..... ממש מעניין.-
בפיקוד הצפון בתקופת אשכנזי היה כמעט כל שבוע פגש להצגת תחקירים!
גל, 15/02/07 22:47
בפיקוד הצפון בתקופת אשכנזי היה כמעט כל שבוע פגש להצגת תחקירי אירועים.
בפגש היו קציני הגזרה ובו הוצגו תחקירי אירועים ולקחיהם.
ברוב המקרים היו מוצגים תחת הכותרת לקחים אוסף של תקלות ושגיאות.
קציני מטה הפיקוד שישבו מסביב לשולחן אף פעם לא העירו למציגים שמה שמוצג הם בכלל לא לקחים.
עד היום לא ברור לי מדוע?
או שאף אחד מהם באמת לא ידע מה זה לקח או שסתם כדי שלא לפגוע בכבודם של המציגים.
-
דפנה בירינבויים, 15/02/07 22:51
-
איש עברי, 15/02/07 23:48
לא אומרים לא חידשת לנו מאום אלא לא חידשת לנו דבר (שלילה של דבר שלילי הופכת לחיובית)-
לאיש עיברי. okay אני מוכנה ללמוד כמה ,שיותר . למדני בבקשה ,למדני...
דפנה בירינבויים, 16/02/07 01:45
הכל.
אני רוצה לדעת כל פרט קטן מעברך ומעיבריתך.-
רחל, 16/02/07 23:27
תנ''כי פתוח בספר איוב
- איש מופלא ! למדנו גם אנו
לקבל את הרע כקבל את הטוב
בברכה לאל שהיכנו.
לו כמוך נדע בהגה והִי
לפניו לשפוך את השיח,
וכמוך נבוא בחיקו האבהי
את הראש העייף להניח ?
רחל
חשון, תרצ''א
-
-
-
גב' בירינבוים (אם זה אכן שמך) - צאי ולמדי
Tutor, 15/02/07 23:51
לא אומרים לא חידשת לנו מאום.
באנגלית היית אומרת
You did not .... a thing
ולא
you did not... nothing
אלא אם כן נולדת בהארלם
-
tutor ידידי.אני אישה בוגרת ,ביזמני אכן אמרו ''מאום''.....
דפנה בירינבויים, 16/02/07 01:42
באשר לך...מוטב ,שתרבה שנים באמריקה, שם מקומך !
-
-
-
הם לא ידעו כי דמם לא ייחשב בדמים....
נתן, 16/02/07 23:22
אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת-נִמְנַעַת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.
בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !
עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, הַבֵּן, האָב וְהבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...
עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !
כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.
ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-לִבְנִי-פֶּרֶץ-פֶּרֶס,
שוֹפְטֵי בֵּית-המִשְפָּט ה''עֶלְיוֹן'' ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !
-