- 35.
- 34.
- 33.
''תדע כל אם עבריה כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך''
אלכס, 14/02/07 18:03
ציווה דוד בן-גוריון את צה''ל בראשית דרכו. אין לי כל צל של ספק כי דן חלוץ איננו נמנה על אותם ''מפקדים הראויים לכך''. הצהרתו היום ש''באחריות אין אשמה'' מורה ומצביעה בבירור כי אין הוא מפקד כושל אשר לא יכול ואינו נמנה נמנה על החומר ממנו קרוצים ועשויים ''מפקדים ראויים''.
מדוע אֵם השולחת את בנה למלחמה ובנה איננו שב חי מן המלחמה חשה רגשי אחריות כלפיו ורגשי אשמה על מותו והוא (דן חלוץ) אינו חושב (לא כל שכן שאינו חש) שיש באחריות, בפרט למי שכשל כמותו, אף אשמה. צודקת ליאת מהצפון באומרה בתגובה 31 ''עכשיו לפחות לא תוכלו לומר שלא ידעתן. מות בנים לא גורם לאף אחד בצבא להתייסר על כשלונו. זה מותר וזה בסדר.
איפה הזמנים שבהם מפקדים התייסרו על טעיות קטנות יותר מזו שחלוץ עשה ומפחות הרג ומוות?
המוסר מת יחד עם הבנים היקרים''
-
- 32.
מהן טעויות ''סבירות'' ומהן טעויות בלתי-סבירות ? ? ? (עפ''י דן חלוץ)
אלכס, 14/02/07 17:33
''אנחנו חייבים להיות סובלניים גם לטעויות, בתנאי שהן סבירות...'' אומר הרמטכ''ל היוצא, דן חלוץ. מה פירושה של המלה ''סבירות'' בעיניו ועפ''י השקפתו ? ? ? האם טעות אשר קיפדה חיי-אדם, טעות שגרמה למות סתם, מות שווא ומות חינם של חייל וחיילת היא טעות ''סבירה'' ? ? ? (מוות, אם חלוץ לא לקח זאת בחשבון, הנו בלתי-הפיך). מה הקשר של טעויות ''סבירות'' בהתייחסן לביצוע ולתנהלות שלומיאלית, רשלנית, הרת אסון של אלו אשר אחראיים (כבני-אדם, כקצינים, כמפקדים) למהלך (צבאי- אך גם מדיני ופוליטי) אך מתנערים ולא לוקחים או נוטלים טיפת אחריות אישית, שילוחית או אחרת על עצמם ? דן חלוץ נתן את תשובתו הנבובה, הרדודה, הריקה מכל תוכן משמעותי וכן ש''אחריות אינה אשמה''. על אמירה שכזאת אי-אפשר אפילו להתדיין או להתווכח עם קצין או עם אדם (לא כל שכן עם רמטכ''ל). הוא יהיה תמיד צודק (אך לא חכם). הטוען, מצהיר או אומר זאת לוקה באופן בסיסי, מהותי ויסודי במצפונו ובמבנה אופיו ואישיותו כאדם (ראה תגובה 23) וודאי וודאי שאיננו ראוי או מתאים לשמש ולהיות מפקד.
- 31.
שמעתן אמהות!!! אין אחריות למות בניכם
ליאת, 14/02/07 17:01
-
כּל טִיפָּה שֶל טַל לְהַדִיחַ בְּנִיטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.רחל, 14/02/07 17:43
שְשוֹנִי הזָעִיר... הַפֶּרַח
שֶטִיפַּחְתִי בְּיַד חֲרֵדָה
בְּגִינַת חַיי הַשוֹמֶמֶת,
בְּאַדְמַת חַיי הַכְּבֵדָה.
שְשוֹנִי הזָעִיר ! יָדַעְתִּי,
לא יִמוֹט החוֹק האַכְזָר;
כּל טִיפָּה שֶל טַל לְהַדִיחַ
בְּנִיטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.
זוֹ הַדֶרֶך - אֲחֶרֶת אֵינֶנָה,
בָּה לַלֶכֶת, לַלֶכֶת עַד תּוֹם;
וְלִזְכּוֹר, וְלָשִיר, וְלִכְּמוֹהַ
וְלִזְכּוֹר, וְלִידוֹם... וְלִידוֹם...
רחל
סוף קיץ, תר''ץ
-
- 30.
-
משה, 14/02/07 16:28
מִסְפֵּד
הַשְכוֹל מִתְהַפֵּך בְּגַנֵּנוּ כְּחֶרֶב.
פּוֹקְדֵנוּ הַשְכוֹל, בֵּית-אֵם וּבֵית-אָב.
עִם שַחַר יָצָא נַעֲרֵנוּ – עִם עֶרֶב - -
בָּא בּוֹקֶר. תַּם יוֹם – הוּא לא שָב.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – עֵץ זַיִת מַכְסִיף,
הָיָה – צַפְצָפָה חֲלוּמַת הֶעָלִים.
הָיָה נַעֲרֵנוֹ – אַלּוֹן מַעֲנִיף,
הָיָה הַתָּמִיר בּדְקָלִים !
נוֹלַד נַעֲרֵנוּ בְּצֵל הַגִּלְבּוֹעַ.
רוּחַץ נַעֲרֵנוּ בְּנַחַל חֲרוֹד.
נַעֲרֵנוּ שֶלָנוֹ הַטּוֹב, הַגָּבוֹהָּ.
אֲהַבְנוּך עַד צְחוֹק וּדְמָעוֹת !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – שְדֵה פַלְחָה מוֹרֶקֶת.
הָיָה – עַפְעַפֵּי שַחֲרִית נִקְרָעִים.
הָיָה – כְּתִפְרַחַת תַּפּוּחַ צוֹחֶקֶת.
הָיָה הַבָּשוּם בַּפְּקָעִים !
נִגְמַל נַעֲרֵנוּ לְאוֹר וְלִתְכֵלֶת.
נוֹעַד נַעֲרֵנוּ לִשְבוֹעַ יָמִים.
נַעֲרֵנוּ הַגֵּא, נַעֲרֵנוּ בְּרוֹש-יֶלֶד,
אֵיך זָנַק מוּל חֶרְמֵש הַדָּמִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּאוֹרֶן הַחוֹרֶש.
הָיָה – תְּאֵנָה הַחוֹנֶטֶת פַּגִים.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – הֲדַס סְבוּךְ הַשוֹרֶש.
הָיָה הלוֹהֵט בַּפְּרָגִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – בָּבַת-יִזְרְעֶאל,
טִיפְּחוּהוּ תְּכוֹל-שַחַק, מָטָר וְשָרָב.
לְפּוֹעַל-חַיָּיו עֵמֶק-רֵעַ יִחֵל,
יִחֵל וּבָטַח. לא לַשָוְוא ! –
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּצוּק הַגִּלְבּוֹעַ,
הָיָה – כִּמְעוּף נְשָרָיו נֶאְדָּר –
אַמִּיץ וְנוֹעָז וְגָבוֹהָּ-גָבוֹהָּ
עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו מוּל הַצָּר.
משה טבנקין.
-
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול, 14/02/07 16:40
רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
-
-
- 29.
די לתמונות שלו, 14/02/07 16:18
''בראשית ברא אולמרט את השמים ואת הארץ. ויאמר אולמרט לאולמרט כל הכבוד אולמרט. אתה גדול אולמרט. וישאל אולמרט את אולמרט מה בא לך לעשות אולמרט? ויאמר אולמרט כמה אנשים קטנים וחמודים שאפשר לשחק איתם ואחר כך אפשר לזרוק אותם לזבל.
ואז הוא הקים את המדינה.. וכולם אהבו אותו מאד לנצח (רק שזה לקח הרבה הרבה זמן אחרי שהוא נעלם.. מלא זמן
- 28.
איזה ליקוקים הם נותנים אחד לשני
אחמדינד'ן, 14/02/07 15:50
בן אדם כושל ומכשיל, וכשהוא מתפטר חודשיים לפני שמפטרים אותו. הוא יוצא צדיק.
לא חשוב שמחדליו עלו בחיי אדם
לא משנה שהוא מכר מניות לפני שהתחיל לנהל ''מלחמה''.
ותחשבו שאם בן אדם כל כך קר לב, שהוא מרגיש רק רטט קל בכנף, לפני שבני אדם (אחינו הערבים לצורך הענין) עומדים למות.
למה שירגיש משהו כשמיליון פליטים, מי יודע כמה אלפים הרוגים ופצועים
ו-160 חיילים מתו, סתם.
מה ירגיש?
אני אגיד לכם..-שמחה על המשקפיים החדשות שהוא קנה בפרוטות שהוא הרוויח, מלמכור בזמן את המניות שלו.
כל הכבוד
וטקס הליקוקים מזכיר את אחת הטקסים האלו האוסקר הישראלי יעני וכאלה שנפגשים כמה חברים ומחלקים פרסים לעצמם.
- 27.
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
תמרה, 14/02/07 15:23
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
כתרנגולות בסופרמרקט, גידלנו עבורכם ילדים, לשם כפרה.
כפרה על חיינו... עוון כולנו... עוול כלפיהם...
בפוליטיקה, בחברה, במדינה, בבג''ץ ובצה''ל
מעולם לא ייחסו חשיבות מיוחדת למשמעות חייהם !
ילד ...ועוד ילד ...ועוד ילד ...בזרם מתמיד !
לנֶצַח... לעד... כך תוּבְטַח בעירת נר התמיד...
מחורבן צאלים השני כבר כמעט אין שומעים יותר על תאונות
אין מדווחים... אין כותבים... אין מוסרים יותר על התאבדויות
זה וודאי, אינו אומר בהכרח, שהן אינן קיימות
בפוליטיקה, במדינה, בחברה, בבג''ץ ובצה''ל
פשוט מִתְמָחִים בהסתרת ובהעלמת ראיות
ההכחשה, הכזב, הטיוח, השקר, תקפים וחלים על הכל
ערך חיי האדם היום בצבאנו נמכר בחיסול בזיל הזול !
את המציאות אפשר תמיד לצבוע וורוד ועובדות ניתן להטות
''הדג מן הראש מסריח !'' ...ישיחו ...יאמרו הבריות
מיטב נוער צעיר ובריא בשיא פריחת עלומיו
על חטאי ושגיאות מפקדיו ישלם בחייו
דור שואף דרור... צמא חיים... חופשי... רענן...
נרמס, נהרס, נדרס ונגרס באמצעות גוף מסואב שאנן
נופל שדוד ...ללא קרב מניח הנשק ...למולך מוקרב כקורבן !
אבות אכלו בוסר וחיי בנים יִכְלוּ טרם זמן
''כי במותם הם ציוו לנו...'' יחרוק התקליט הישן...
הולך סובב לו הרוח ועל סביבותיו שב
קדיש על הבן יאמר כבר לבטח האב
אין חדש תחת השמש
מה שהיה הוא מה שיהיה: היום, מחר או אמש.
השמש זרחה... הקָמָה בשלה... וצה''ל שחט
מי עוד זוכר שפעם חגגנו יחדיו ט''ו בשבט ?
-
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
חיים, 14/02/07 16:22
''...וְאֶל מִחוּץ לָעִיר תֵצֵא וּבָאתָ אֶל בֵית-הָעוֹלָם,
וְאַל-יִרְאֲך אִיש וִיחִידִי תָבוֹא שָמָה,
וּפָקַדְתָ קִבְרוֹת הַקְדוֹשִים לְמִקְטַנָם וְעַד-גְדוֹלָם,
ונִיצַבְתָ עַל עֲפָרָם התָחוּח וְהִשְלַטְתִי עָלֶיך דְמָמָה.
ולְבָבְך יִמַק בְך מעצֶר כְאֵב וכְלִימָה -
וְעָצַרְתִי את-עֵינֶיך ולא-תִהְיֶה דִמְעָה,
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
וְהִקְשַחְתִי את-לְבָבְך ולא-תָבוֹא אֲּנָחָה.
הִנֵה עֶגְלֵי הטִיבְחָה, הִנֵה הֵם שוֹכְבִים כוּלָם -
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
סִילְחוּ לי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלוֹהֵיכֶם עָנִי כְּמוֹתְכֶם,
עָנִי הוא בְחַיֵיכֶם וְקַל-וָחוֹמֶר בְמוֹתְכֶם,
כי תָבוֹאוּ מָחָר על-שְכַרְכֶם וּדְפַקְתֶם על-דְלָתָי -
אֶפְתְחָה לכם, בוֹאוּ ורְאוּ: יָרַדְתִי מִנְכָסָי !
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
ושְכִינָה מָה אוֹמֶרֶת ? - הִיא תִכְבוֹש בֶעָנָן רֹאשָה
וּמֵעוֹצֶר כְּאֵב וכְּלִימָה פוֹרֶשֶת וּבוֹשָה...
וְגַם-אֲנִי בַלַיְלָה בַלַיְלָה אֵרֵד על-הַקְבָרִים,
אֶעֱמוֹד אַבִיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹש בַמִיסְתָרִים -
וְאוּלָם, חַי אֲנִי, נְאוּם יי, אִם-אוֹרִיד דִמְעָה.
וגָדוֹל הכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִימָה -
וּמָה-מִשְנֵיהֶם גָדוֹל ? - אֱמוֹר אַתָה, בֶן-אָדָם !
אוֹ טוֹב מִזֶה - שְתוֹק ! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי.
וּבְשוּבְך אֶל בְנֵי עַמְך - אַל-תָשוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסָר כְּלִימָתִי תִשָא והוֹרַדְתוֹ על-קֳדְקֳדָם,
וּמִכְאֵבִי תִקַח עִמְך והֲשֵבוֹתוֹ אל חֵיקָם''.
חיים נחמן ביאליק, בעיר הַהֲרֵיגָה
תמוז-תשרי, תרס''ד
-
- 26.
אביאל, 14/02/07 14:42
- 25.
אולמרט-לבני-חלוץ-פרץ-פרס-בג''ץ:''תגידו לנו עם יד על הלב... !''
בנימין, 14/02/07 14:23
מתוך מילות הספד אותם נשא יוסי שחר, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.
אולמרט-לבני-חלוץ-פרץ-פרס-בג''ץ ושאר פוליטיקאים: ''תגידו לנו עם יד על הלב!''
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !
''תגיד לי עם יד על הלב.. .!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !
-
הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים
נתן ונחצ'ה, 14/02/07 14:50
הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים
הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים, אֲבָל לַקֶצֶּף אֵין זוֹכֵר
זוּלַת הַהֵם, אֲשֶר עָבְרוּ עִם רוּחַ לַיְלָה מְאַחֵר
מזִיכְרוֹנָם הוֹא לְעוֹלָם לא יִימָחֶה,
לא יִימָחֶה.
הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.
כָּמוֹהוּ גַּם, עַל חוֹף לִבָּם, רַטָט אָז מַשֶהוּ חִיוֵּור,
וְהֵם רָשְמוּ בְּתוֹך הַחוֹל, כְּשֶהַיָרֵחַ העוֹבֵר
הֵאִיר פִתְאוֹם, פָּנִים זָרוֹת וּשְחוֹק רָפֶה.
הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.
היו שָם קוֹנְכִיּוֹת רֵיקוֹת, שֶנַהֲמוּ קִינָה שֶל יָם,
ובֵּית עָלְמִין עַל הַגְבָעוֹת
וְשְנַיִים שֶחָלְפוּ דוּמָם
בֵּין החָצָב וְהַקְבָרִים וְהַשִקְמָה.
הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.
מילים: נתן יונתן
לחן: נחום היימן
-
- 24.
הם לא ידעו כי דמם לא ייחשב בדמים....
נתן, 14/02/07 14:21
אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת-נִמְנַעַת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.
בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !
עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, הַבֵּן, האָב וְהבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...
עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !
כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.
ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-לִבְנִי-פֶּרֶץ-פֶּרֶס,
שוֹפְטֵי בֵּית-המִשְפָּט ה''עֶלְיוֹן'' ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !
-
נתן ואלכסנדר, 14/02/07 14:51
אֱלִיפֶלֶט
נְזַמֵּר נָא אֶת שִיר אֱלִיפֶלֶט
וְנַגִּידָה כּוּלָּנוּ בְּקוֹל:
כַּאֲשֶר עוֹד הָיָה הוּא רַק יֶלֶד,
כְּבָר הָיָה הוּא בִּיש-גַּדָּא גָדוֹל.
בּוֹ שְכֵנִים וּשְכֵנוֹת דִּיבְּרוּ דוֹפִי
וְאָמְרוּ: ''שוּם דָּבָר לא יוֹעִיל –
אֱלִיפֶלֶט הוּא יֶלֶד בְּלִי אוֹפִי,
אֵין לוֹ אוֹפִי אֲפִילוּ בְּמִיל....''
אִם גּוֹזְלִים מִיָּדָיו צַעֲצוּעַ
הוּא נִשְאָר מְבוּלְבָּל וּמְחַיֵּיך,
מְחַיֵּיך בִּבְלִי דַּעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד, וּבְשֶל מַה זֶה, וְאֵיֵך.
וְנִדְמֶה כִּי סְבִיבוֹ – זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
בְּלֵיל קְרָב בִּרְעוֹם אֵש מְזַנֶּקֶת,
בֵּין אַנְשֵי הַפְּלוּגָה קוֹל עָבַר ;
הָעֶמְדָּה הַקִּידְמִית מְנוּתֶּקֶת,
מְלַאי תַחְמוֹשֶת אָזַל בָּהּ מִכְּבָר !
אָז הִרְגִּיש אֱלִיפֶלֶט, כְּאִילּוּ
הוּא מוּכְרָח אֶת הַמְּלַאי לְחַדֵּש,
וְכֵיוָון שֶאֵין אוֹפִי בְּמִיל לוֹ –
הוּא זָחַל כָּך יָשָר מוּל הָאֵש.
וּבְשוּבוֹ מְהוּמָם וּפָצוּעַ
הִתְמוֹטֵט הוּא, כָּרַע וְחִיֵיך,
הוּא חִיֵּיך בִּבְלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מָה זֶּה, וְאֵיךְ.
וּבְלִיבּוֹת חֲבֵרָיו, זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
וּבַלַּיְלָה חָבוּש קַסְדַּת פֶּלֶד,
אַט יָרַד הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל
וְנִיגַּש לִמְרַאֲשוֹת אֱלִיפֶלֶט,
שֶשָכַב בַּמִּשְלָט עַל הַתֵּל.
הוּא אָמַר: ''אֱלִיפֶלֶט, אַל פַּחַד,
אֱלִיפֶלֶט אַל פַּחַד וָחִיל,
בַּמָּרוֹם לָנוּ יֵש מִמְּךָ נַחַת –
אַף שֶאֵין לְךָ אוֹפִי בְּמִיל...''.
זֶהוּ זֶמֶר פָּשוּט גַּם תָּמוּהַּ
אֵין רֵאשִית לוֹ וְסוֹף וְהֶמְשֵךְ,
זִיּמַּרְנוּהוּ בְּלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מַה זֶּה, וְאֵיךְ.
זִיּמַּרְנוּהוּ סְתָם כָּךְ, זֶה מוּזָר,
כִּי דְבַר מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.
בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.
מילים: נתן אלתרמן
לחן: אלכסנדר ארגוב
-
- 23.
באי-נטילת אחריות אישית, שילוחית או אחרת ובהתנערות מלקיחת אחריות
בנימין, 14/02/07 14:19
-
בנימין, 14/02/07 14:35
''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים''. נעמי אונגר, בספרה ''לעצור את הכדור'', מערכות.
''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצְתָה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם. ''ברור היה לי שהם לא בסדר אבל ברור היה יותר שהאחראים האמיתיים לא יושבים אתם על הספסל. היה ברור שהמערכת מגלגלת את האשמה על אנשים בדרגת סרן, כשהבעיות הן ברמת ניהול של תא''ל. כגודל הכאב היה גודל הכעס. אני חושבת שאת עיקר הכעס צברתי כלפי התובעת. עיסקות-הטיעון הרתיחו אותי. איזה מסר מעבירים על-ידי עיסקות אלה לציבור ולצה''ל...?''. איילה, רעייתו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג בחורבן צאלים הראשון.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
אך איש אינו לוקח זאת, חלילה, ברצינות יותר מדי חמורה
באשר להמשך קידומם הצבאי, אין ספק,
כי לא יחלוף יום והם יקודמו במהרה... ! ! !
המוות. השכול. היגון. הכעס. הזעם. הסבל. הכאב. עובדה גמורה. חתומה.
גדשה הכוס. הגיעו מים עד נפש. פקע כיס המרה.
כלום ''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' מתיימר להיות מס-מתק-שפתיים ? קלישאה ? אמירה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לא לחינם פרקליטות המדינה (העורב)
על הפצ''ר (הזרזיר) שפע הלל ושבחים מרעיפה, מעטירה
צה''ל ניצח ! ניצלה (בנס?) מדינה !
לשבט או חסד ייחרץ בעתיד גורלה או דינה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לכל היותר, יגישו שוב כמה הורים שכולים עוד עתירה לבג''ץ, שִגרה של עוד עתירה...
מנהיגות הצבא עם קציניה לעולם לא מחמירה...
ערך שמירת החיים צונח. יורד. נופל נפילה חופשית. מדרדר ומוּזל. מתחסל במכירה.
''כי במותם הם ציוו לנו את החיים...''. יחרוק תקליט ישן. אך יש צורך להמשיך בשמירה.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' כמה נכון, כמה כואב וכמה מעצבן ל''ת
לאפס שואף היום ערך חיי-האדם בצבא
באוצר מילות צה''ל לא קיים מונח המגדיר בוודאות מַהוּת אחריות אישית
אך יש במילון מושג המסביר מהי:
רשלנות פושעת. נמנעת. מיותרת. נמהרת. ארורה. טיפשית.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מבחינת הצבא, עובדה זו, בהחלט מספיק מרתיעה !
זורים חול לבריות בעיניים. משלמים מס מתק שפתיים.
דובר צה''ל מודיע: ''התאונה הבאה תתרחש'' בעוד שעה ? שעתיים ? יומיים ? שבוע ? שבועיים ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מאין ולאן הולכת את, משתרכת, בכבדות מתנהלת לך, השיירה... ?
רשימת חללים מתארכת... מלאכה מפרכת... חזיון שווא ? כלום אמנם, אכן, באמת ''אין ברירה'' ?
זר פרחים. רגבי עפר. אדמה. את חפירה. רב. פסוקי תהילים. אותיות נשמה. ''קדיש''. ''אל מלא רחמים''.
אב ואם. אח ואחות. מגש כסף. נער. נערה.
יש שקיבלו מכתבי אזהרה...
...יש שעבורם אין כבר דרך חזרה.
-
אתה לא מבין על אלו שם בשלטון לא חלים חוקים רגילים של בני אדם
חֹק האלים, 14/02/07 15:59
-
- 22.
גיא, 14/02/07 14:18
-
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
בנימין, 14/02/07 15:00
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה''ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.
כי כשבצה''ל מודיעים ש...
''נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך
או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה''ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
''נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!''
אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד
האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתִּיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגַדָּא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש ! המַבְאִיש ! המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד,
טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר.
לא כמו דוֹבֵר צה''ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוּא.
אֵין כָּל סִימָן בּוֹ לְדוֹפִי או פְּגָם.
חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה''ל מודיעים ש''סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. חיובי. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה''ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה''ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.
-
-
- 21.
- 20.
- 19.
- 18.
- 17.
יעקב, 14/02/07 13:35
-
משה, 14/02/07 14:29
מִסְפֵּד
הַשְכוֹל מִתְהַפֵּך בְּגַנֵּנוּ כְּחֶרֶב.
פּוֹקְדֵנוּ הַשְכוֹל, בֵּית-אֵם וּבֵית-אָב.
עִם שַחַר יָצָא נַעֲרֵנוּ – עִם עֶרֶב - -
בָּא בּוֹקֶר. תַּם יוֹם – הוּא לא שָב.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – עֵץ זַיִת מַכְסִיף,
הָיָה – צַפְצָפָה חֲלוּמַת הֶעָלִים.
הָיָה נַעֲרֵנוֹ – אַלּוֹן מַעֲנִיף,
הָיָה הַתָּמִיר בּדְקָלִים !
נוֹלַד נַעֲרֵנוּ בְּצֵל הַגִּלְבּוֹעַ.
רוּחַץ נַעֲרֵנוּ בְּנַחַל חֲרוֹד.
נַעֲרֵנוּ שֶלָנוֹ הַטּוֹב, הַגָּבוֹהָּ.
אֲהַבְנוּך עַד צְחוֹק וּדְמָעוֹת !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – שְדֵה פַלְחָה מוֹרֶקֶת.
הָיָה – עַפְעַפֵּי שַחֲרִית נִקְרָעִים.
הָיָה – כְּתִפְרַחַת תַּפּוּחַ צוֹחֶקֶת.
הָיָה הַבָּשוּם בַּפְּקָעִים !
נִגְמַל נַעֲרֵנוּ לְאוֹר וְלִתְכֵלֶת.
נוֹעַד נַעֲרֵנוּ לִשְבוֹעַ יָמִים.
נַעֲרֵנוּ הַגֵּא, נַעֲרֵנוּ בְּרוֹש-יֶלֶד,
אֵיך זָנַק מוּל חֶרְמֵש הַדָּמִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּאוֹרֶן הַחוֹרֶש.
הָיָה – תְּאֵנָה הַחוֹנֶטֶת פַּגִים.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – הֲדַס סְבוּךְ הַשוֹרֶש.
הָיָה הלוֹהֵט בַּפְּרָגִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – בָּבַת-יִזְרְעֶאל,
טִיפְּחוּהוּ תְּכוֹל-שַחַק, מָטָר וְשָרָב.
לְפּוֹעַל-חַיָּיו עֵמֶק-רֵעַ יִחֵל,
יִחֵל וּבָטַח. לא לַשָוְוא ! –
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּצוּק הַגִּלְבּוֹעַ,
הָיָה – כִּמְעוּף נְשָרָיו נֶאְדָּר –
אַמִּיץ וְנוֹעָז וְגָבוֹהָּ-גָבוֹהָּ
עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו מוּל הַצָּר.
משה טבנקין.
-
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול, 14/02/07 14:45
רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
-
-
- 16.
- 15.
אריה, 14/02/07 12:05
-
רחל, 14/02/07 15:08
-
- 14.
חלוץ אתה מנהיג גדול ! דוגמה לכולם.
גיא, 14/02/07 11:35
מצער שמנהיג כמו חלוץ נעלץ לפרוש בגלל רועה שצמח במדינה שלנו,מה שחלוץ אומר פוגע בדיוק למצב הקים במדינה,מצב מסוכן המוביל להרס עצמי .
מנהיגים עם ערכים כמו שיש לחלוץ נולדים בודדים וזה כואב שלא מנצלים אותם אלה ההפך הורסים אותם.
אם היו במדינה שלנו הרבה כמו חלוץ הכל היה נראה אחרת.
אני מצדיע לך מר חלוץ! חזק ואמץ!
-
הַיִתְעוֹרֵר הַמֵּת ? הֲיִזְדַּעְזַע הַמֵּת ?
חיים, 14/02/07 14:43
אָכֵן חָצִיר הָעָם
''כִּי רוּחַ ה' נָשְבָה בּו... אָכֵן חָצִיר הָעָם'' (ישעיה מ', ז')
אָכֵן חָצִיר הָעָם, יָבֵש הָיָה כָּעֵץ,
אָכֵן חָלָל הָעָם, חָלָל כָּבֵד אֵין קֵץ ;
אֲשֶר יִרְעַם קוֹל אֵל גַּם-מִפה גַם-מִשָם -
וְלא-נָע וְלא-זָע וֱלא-חָרַד הָעָם.
וֱלא-קָם כָּאֲרִי וֱלא-נֵעוֹר כַּכְפִיר,
וֱלא-חָרַד לַקּוֹל גַּם אִיש אֶחָד מֵעִיר.
וְלא-רָעַד בַּגִיל יַחַד לֵב כָּל-הָעָם
מִיָמִין וּמִשְמאל וּמִיָם וְעַד-יָם,
בְּהִתְוַדַּע אֵלָיו בָּנָיו, זֶרַע אֵל חָי,
אֲשֶר בָּאוּ מֵרָחוֹק אֶל-קוֹל אֲדוֹנָי.
גַּם-לא פָשַט הַיָּד, גַּם לא שָאַל לִשְלוֹם
כָּל-הַקּוֹרְאִים בִּשְמוֹ בָּאֱמוּנָה וּבְתוֹם.
וּבִשְאוֹן עַם אֱוִיל סְבִיב אֱלִילֵי הַפָּז
נֶחְבָּא קוֹל אֱלוֹהִים, נִבְלַע רַעֲמוֹ הָעָז.
וּבְלֵב נָבָל וָרַע, וּבִכְלִימּוֹת וָרוֹק
יִבֶז דְּבַר אֲדוֹנָי, יִפְרָעֵהוּ לִצְחוֹק.
אָכֵן נָבַל הָעָם, מָלֵא נִיקְלֶה וָרוֹש,
כּוּלוֹ רָקָב וּמְסוֹס מִכַּף רֶגֶּל עַד-ראש !
שֶלא הֵקִים מִקִּרְבּוֹ בְיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב
רַב פְּעָלִים, אִיש חַי, אֲשֶר יִפְעַם בּוֹ לֵב,
וּבַלֵב יִבְעַר זִיק, זִיק מַרְתִּיחַ הַדָּם,
וּבָראש יִגַּה שְבִיב מֵאִיר דֶּרֶךְ הָעָם ;
אֲשֶר יֵקַר לוֹ שֵם כָּל-הַגּוֹי וֵאלוֹהָיו
גַם מֵהוֹן וּמִפָּז - מֵאֱלִילֵי הַשָוְא:
אֲשֶר מְעַט מַשָא-לֵב, הַרְבֵּה אֱמֶת, עֱזוּז
שִנְאָה עַזָּה לִמְנָת חַיֵי עַבְדוּת וָבוּז.
חֶמְלָה גְדוֹלָה כַיָם, רַחֲמִים רַבִּים כִּגְדוֹל
שֶבֶר עַמוֹ הָאוּמְלָל וּכְכוֹבֶד הָעוֹל -
כָּל-זֶה יֶהֱמֶה בַלֵּב, יֶהֱמֶה יֶחְמַר כַּיָם
כָּל-זֶה יִבְעַר כָּאֵש, יִבְעַר יַצִּית הַדָּם
כָּל-זֶה יִרְעַם כַּהֵד תָּמִיד יוֹמָם וָלֵיל :
''קוּם-עֲבוֹד, קוּם-עֲשֵה, כִּי עִימָנוּ יַד-אֵל!''
אֵָכֵן אוֹבֵד הָעָם, שוֹאֵף חֶרְפָּה וָרוֹק,
אֵין לְמַעֲשָיו יְסוֹד וּלְפָעֳלוֹ אֵין חוֹק,
אַלְפֵי שְנוֹת חַיֵי נְדוֹד, גָּלוּת גְדוֹלָה מִנְּשוֹא
הִתְעוּ אָחוֹר הַלֵּב, אָבְדָה עֵצָה מִגוֹי.
לִמוּד שֵבֶט וָשוֹט - הַאִם יָחוּש כְּאֵב
חֶרְפַּת נֶפֶש בַּצָּר מִלְבַד מְדוּשַת הַגֵו !
אוֹ אִם-יוּכַל דְאוֹג מִלְבַד דַּאֲגַת הַיּוֹם
עַם מִתְגַלְגֵּל בְּגֵּיא גָלוּת חֲשְכָה כַתְּהוֹם
לָשֵאת נַפְשוֹ לַיוֹם וּלְהִתְנַבּוֹת לְאוֹר,
לִנְטוֹת קַוּוֹ לַקֵּץ, צַווֹת דָבָר לַדּוֹר !
הוּא לא-יִיקַץ אִם-לא יְעִירֶנוּ הַשוֹט
הוּא לא יָקוּם אִם-לא יְקִימֶנוּ הַשוֹד
עָלֶה נוֹבֵל מֵעֵץ, אֵזוֹב עוֹלֶה בַּגָּל
גֶפֶן בוֹקֵק, צִיץ מָק - הַיְחַיֶּנוּ הַטָּל ?
גַּם-בִּתְקוֹעַ הַשוֹפָר וּבְהִינָשֵא הַנֵס -
הַיִתְעוֹרֵר הַמֵּת ? הֲיִזְדַּעְזַע הַמֵּת ?
חיים נחמן ביאליק תרנ''ז
-
- 13.
ד''ר ארוין, 14/02/07 11:32
- 12.
סבו, 14/02/07 11:26
הבעייה האמיתית של דן חלוץ הייתה שהוא איש רציני וגנרל רציני (גם אם לפעמים קצת השתחץ), אבל היו לו(מעליו) ''זוג עגילים'' שלא נדע מצרות, האחד עמיר פרץ,והשני אהוד אולמרט,
התקשורת הרי מלאה מהצלחותיהם וממעשיהם ''הטובים'' של שניים אלה ועוד היד נטויה,
מה שקרה במלחמת לבנון האחרונה היה פרי באושים של קודמיו ושל פוליטיקאים בכירים שבמשך שנים הזניחו את כל בעיות הבטחון ולא נוסיף.
(למזלו הרע הוא היה בראש הפירמידה הצבאית כשהדבר קרה ולכן הופל התיק עליו).
- 11.
אלי א', 14/02/07 11:23
- 10.
דוד י., 14/02/07 11:22
- 9.
- 8.
-
אבנרי, 14/02/07 11:31
-
- 7.
- 6.
אלי, 14/02/07 11:07
מי אשם בכישלון? מי ''ירה'' בך? תפסיק לפזר האשמות כלליות כנגד הציבור. מצטער, אבל אני לא אשם בכישלון וכך גם לא אותם חיילים בשטח!! הדרג המדיני? קודמיך בתפקיד? שאר הקצונה הבכירה שמקבלת משכורות עתק ולא עושה תפקידה? הצבא הכל כך שמן אך לחיילים בשטח אין מה לאכול? חיל האויר שכה דאג ללבנונים ושכח את חיילינו בשטח? לקחת אחריות, סבבה, תעלם מחיינו או ספר מי האשמים האמיתיים!!
- 5.
-
הוא פשוט זיגזונר.... לא פחות אף לא יותר....
דורי, 14/02/07 14:34
הוא פשוט זיגזונר.... לא פחות אף לא יותר....
כלום ייתכן כי בלהטוטיו הפוליטיים, את חיי בנינו יצליח מחדש לשחזר ? למחזר ?
או שמא את רצף-זיגזוגיו-פישוליו-כשלונותיו בלבנון ינסה-ישתדל בכל מאודו למזער ?
עד מתי, באחיזתו בקרנות המזבח, בהיצמדותו לכסא השלטון-ההון-השררה, בנו יתעמר ? אלינו כה-יתאכזר ?
עד מתי הצהרות-סרק, הבטחות-שווא, לאוויר העולם כך ימשיך לפזר ?
''מה נאוו על ההרים רגלי המבשר?''
מי היה מאמין ? מי פילל ? מי מילל ? ...איזה פוליטיקאי ממזר.
-
- 4.
חלוץ: גדול ענק אחד יחיד ומיוחד. הוא לא ילכלך על איש כזה הוא חלוץ.
אחד מהידע, 14/02/07 11:03
-
גדי, 14/02/07 11:28
-
- 3.
לך תעשה סיבוב, 14/02/07 10:59
-
נכון, אתה צודק טוב שחלוץ עזב-אנחנו לא שווים אותו ולא ראויים שיבזבז
אנשים קטנים, 14/02/07 11:34
-
- 2.
===== לא נשכח ולא נסלח !!! =====
יואב, 14/02/07 10:56
לא נשכח ולא נסלח. האם קראת את ''רוח צה''ל''? המסמך שאתם מכנים גם ''הקוד האתי''? הוא מופיע באתר האינטרנט של הצבא, וכתוב בו בבירור שהגירוש הוא פקודה בלתי חוקית בעליל.
אתם תעמדו לדין פלילי, כחוק. כולכם. כל המגרשים, מראש הנחש ועד אחרון החיילים. פקודות הצבא וערכי היסוד שלו אוסרים את הגירוש. כולכם למדתם אותן. לא תוכלו להתכחש.
לא נשכח ולא נסלח. נלמד את ילדינו על החיילים בשחור לדור דור.-
ר', 14/02/07 13:43
תגיד יה כטומטום לא הגיע הזמן שתחליף דיסקט ?
הגירוש בוצע 30 שנה מאוחר מדי, את פירות איחור זה ''אכלנו'' כולנו בלבנון הקיץ. את החסך האדיר של אימון מסגרות צבאיות שבחלקו קוצץ בגלל צורכי בט''ש (עזה ויו''ש) וחלקן בגלל ההידרדרות המוסרית האדירה במקום הזה שאחת מתוצאותיה היא חוסר הנכונות של אנשים לתרום למקום, דבר שמקרין ישירות על כל מערך המילואים ובעיקר על מספר ימי האימונים לה זכה בשנים האחרונות.
ואתם שבכם נעוצה הסיבה העיקרית להתדרדרות מוסרית זו, אתם פותחים את הג'ורה משאירים את גלליכם תחת כל עץ רענן.
אני חביבי גדלתי בארץ אחרת, ארץ שבה המשקל הסגולי שלכם היה אפסי. ארץ שהוקמה ע''י אנשים כמו סבא שלי ז''ל שייבש ביצות בחולה ולא גזל סנטימטר מעוקב של אדמות אחרים, ארץ של אנשים פרגמטים שלקחו מה שאפשר היה ולא נופפו בשם השם לשווא, ועבדו אותו בצינעה ובאמונה שאין שניה לה. אל תערבבו את הקדוש ברוך הוא בכל עניניכם הפעוטים, מפרשי השם הפכתם להיות המשתמשים בתורה כקרדום לחפור בה.
הפסיקו עם השיסוי וההסתה, חישבו שלאורך השנים אחדות העם הייתה חשובה מהכול, ונסו פעם אחת להתחבר למאחד ולא למפלג.
אתם רבותי תורמים תרומה ענקית להחרבת הארץ הזאת, להריסת כל חלקה טובה בה. לכם חלק גדול בכל הקומבינות הפוליטיות וחתימת ידכם ניכרת בכל הקומבינות המוסריות שהיו פה ב30 שנה האחרונות. שבו בשקט חיזרו לגודלכם הטבעי, שבו בשקט שלא יתעורר הדוב.
-
סבי אברהם זצ''ל היה חלוץ, עובד אדמה וממקימי ההתישבות
יואב, 14/02/07 15:41
סבי היה יהודי מאמין, איש ספר, ועובד אדמה. אדם עניו ושקט, שהיה גם מפקד ה''הגנה'' באזורו, ולאחר קום המדינה גם האחראי על הביטחון בישובו.
את תפקיד האחראי על הביטחון הוא העביר לאדם אחר כשהתחילו לשלם כסף עבור התפקיד, כיוון שחשב שהאדם השני זקוק לכסף יותר ממנו.
אנשים כמו סבי אברהם, עליו השלום, בנו את הארץ, באמונה בקב''ה בהתמדה, ובענווה.
-
-
- 1.
-
אלכס, 14/02/07 14:48
מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
נ. ב.
לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.
-