You belong clearly to the rabanut

הגב לתגובה זו

ואין להציגו כבעייתי, גם אם לגברת המלומדת יש טענות על בתי הדין.
היא כנראה מעדיפה שבאמת יהיו הרבה עגונות מסכנות שירימו קול צעקה, וכך היא תשיג את מטרותיה לקצץ בסמכויות בתי הדין.
אבל האמת הידועה למישבודק את הדברים, שאין תופעה רחבה של עגונות, כפי שהיא מציגה, יש בעות בודדות שבהם מוכז מאמץ לפותרן. אבל גם כשבעיה לא נפתרת אין זה מעיד על ''מגפה'' של עגונות.
באופן פראדוקסאלי, כל עגונה שמצאה פתרון לבעייתה, היא בעיה עבור הנשים המתפרנסות מהצעקות בשם העגונות שכמעט ואינן. זו בעיה שמטה לחמם של ארגוני הנשים בסכנה, ככל שהבעיה הולכת ונפתרת. יש חשש שזרימת התרומות מחו''ל תצטמצם, ועל כן לפחות הן עושות ''רוח'' כאילו יש תופעת עגונות בארץ.

הגב לתגובה זו

Close rabanut

הגב לתגובה זו

נכון השיקול הוא אינו הלכתי, אלא מטה -הלכתי, כלומר הרעיון הגדול שעומד מעבר להלכה. גם שיקול הזה אינו שיקולי, אלא שיקוליו של חז''ל ודי משתמע ממסכת קידושין, כתובות וגיטין. כתובה מזכירה רק בדר''א את הכסף ואין שום הזכור שזה במקרה של הגירושין ( זה מסר שמעבירים , אך לא כותבים ולא מרחיבים בו ) כמעט כל ענינה של הכתובה חובות הבעל כלפי אישתו בזמן הנישואין בנוסף לעניני קידושין ולא עסקי גיטין. כלומר טענתך שחז''ל חשבו אחרת בזמנם מאשר רבנים היום נופלת. כי חז''ל די הבליעו את הענין של גירושין בתוך עסקי נישואין, אפילו לא שמים לב שדנים בזה. לא כך הסכם השטותי שמציאה לוביץ.
לעניין כפיה על רבים. הלכה אינה חוק במובן הרגיל שלו, אלא הדרכה לחיים נכונים וטובים באמת ע''פפ מוסר האלוקי, שהוא היחיד הנכון. הרי מי מכיר טוב יותר את האדם מאשר מי שברא אותו. הרי דבר היקר לה' זה שלום בית ושמירת תא המשפחתי. לא סתם באופן יחיד ותקדימי מתיר ומצווה הקב''ה למחוק את שמו ( ובד''כ זה איסור חמור ) בפרשת סוטה. כיד שלא יהיו גירושין, כדי לשמר משפחה.
היום אנו חיים בעולם של עכשיויזם, של פתרונות בזק לכל בעיה. הרי אם לא יהיה משהו שמעמיד מכשול בפני פירוק, אנשים יפרקו משפחות על ימין ועל שמאל על כל שטות בלי נסיון לפתור בעיה, להתפשר, לתקן. הרי אם לא היה ענין של הפיצויים לעובד שיש לו קביעות על כל שטות מנהגלים היו מפטרים עובדיהם. האם לפטורי בזק של עובד את מסכימה, בלי נסיון לפתור קונפליקט? נישואין זה לא מעבר מחברת ביטוח אחת לשניה אם משהו לא טוב, זה חמור יותר מדובר בדיני נפשות. הרי בגירושין יש עוד צד שמשום מה אף אחד לא חושב עליו - ילדים. הם נפגעים קשה מהענין. אשתי פסיכולוגית מטפלת לא פעם בילדים של גרושים, שיש להם אין ספור בעיות רגשיות בגלל גירושי הוריהם. צריך לקעקע להם את הנפש בגלל שאבא עם אמא אתמול רבו ובלי לפתור בעיה רצו לרבנות וסידרו גט? נכון במקרים שבאמת אי אפשר אחרת והיה נסיון לעשות הכל יש להתגרש, אך זה פתרון למקרה חירום באמת. אך אם יהיה קל מדי אנשים לא ינסו כלום , כדי לפתור בעיה ומיד יתגרשו. אנשים מתגרשים כשאי אפשר אחרת מתוך 400 זוגות אולי יש אחת מסורבת גם זה לא תמיד. הרי ע''פ קולך אם בעל ביקש להסדיר טרם גט ענינים כספיים אישה כבר בסטיסטיקה של מסורבות גט וזה לא נכון. למקרים האמיתיים של סירוב יש אנשים כמו רב גורדון.
מה שכתבתי לך זו רק הלכה, זו דרך חיים הנכונה שהרבה לצערילארואים, לכן צריך מכשולים מלאכותיים שהלכה מציבה כדי לחנך ולכפות על אדם להתנהג באופן שקול ונכון. למה דבר דומה ? לנער המתבגר שלא מבין למה הורים אוסרים לו זה או זה ומקשים לו על החיים ואח''כ כשהוא מתבגר הוא אומר מליון פעם תודה להורים על כך שהקשו עליו ובגלל זה הוא לא הגיעה למקומות שלא כדאי להגיע. הקב''ה יודע בדיוק מה נכון ומה לא ודבר הזה עבר לחז''ל והם הצבו את העניו של הדרכה לחיים הנכונים ע''י ההלכה וכלליה וע''פ זה פועלים הרבנים. גם אם זה נראה ככפיה בסופו של דבר זה לטובתו של אדם, אע''פ שזה לא נוח לו ולא מובן והוא לא כ''כ רוצה לקבל את זה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

לו היו הרבנים מסכימים להעביר רפורמות הלכתיות אפשר שהדבר לא היה קורה. ועל כן האשמה מוטלת רק עליהם.
אבל מדוע שהציבור בכללתו שלא מאמין בהלכה האורתודוכסית צריך להיות כפוף להלכה האורתודוקסית בדבר היקר לו ביותר טקס הנישואין?
אם הרבנים לא יכולים להתאים את ההלכה למצב בחירה חופשית בנישואין אז כנראה שהם לא רלוונטים לציבור היהודי בכללותו אלא רק לאורתודוכסיה ואין שום סיבה שנסבול בגלל זה.

הגב לתגובה זו