יראה ללבב-על יעוד הנבואה ותוכנה הפנימי. הרב יובל שרלו.
http://www.ybook.co.il/catalog1.asp?bID=3623153

ליחזקאל הערקי,מס' 20
תודה.
הארת את עיני

בצה''ל התגייס בהשפעת אביו שקרא לתלמידיו להתגייס ולתרום

בתקופת מילחמת ששת הימים ומלחמת השיחרור הרב הנזיר יצא את הישיבה וסיע ללוחמים על אף גילוט המופלג סבא שלך היה עושה את זה?

האמת היא שהוא חינך את בניו לשירות המדינה.
ציטוט מויקיפדיה על בנו הרב שאר ישוב:
''בשנת 1948, בעת שלמד בישיבת ''מרכז הרב'', היה הרב כהן חבר בתנועת המחתרת ברית החשמונאים שנלחמה בשלטון המנדט הבריטי והיה חבר פעיל בהגנה. בהדרכתם ועידודם של אביו הנזיר ושל הרב צבי יהודה הכהן קוק עמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי''ש והקים עם חבריו את הגרעין הראשון של קבוצה דתית לוחמת''.

בפרשת הנזיר - שם נאמר:
''גדל פרע שער ראשו'' [ב'עין']

הרב הנזיר לא השיג את הנבואה, אך דאי שהגיע לדרגות קרובות אליה. כביטוי לכך ניתן למצוא בספרו של רבו המובהק הרב קוק אותו ערך באורות הקודש א' קלח' תחת הכותרת ספיחי נבואות הולכות ועולות.
אך יתר על כן, מפעלו הגדול של הרב הנזיר לא היה בנסיון להשיג נבואה, גולת הכותרת של מורשתו הנה הראיה או שמע השמיעה האחדותית של המציאות, השמיעה מעבר לחזותיות הרגילה. אמנם מרן הרב הנזיר לא זכה לנבואה אך הוא פתח פתח לדור שלם לעולם מושגים מיוחד, עולם מושגים של שמיעה והאזנה.
המרן הרב הנזיר לימדנו בספרו הגדול קול הנבואה שניתן לשמועה את קול הנבואה בלי לזכות בחוויה הנבואית עצמה.
'אל מעין הנבואה הננו נקראים'

'כל הלילה עבר בשיחות, ובאשמורה האחרונה התכוננו לתפילה... המקום מסוגל מאוד אך הדור'.
כדברי כותב המאמר יש לחלק את התבודדיותיו של מרן הרב הנזיר לשני חלקים, לפני ההתבדדות בנחל פרת ואחריה. לפני ההתבודדות בנחל פרת ההתבדודות של מרן הרב הנזיר נשאה אופן של שתיקות ארוכות, קצת קשה לי עם העדות על הצירופי שמות , וכי איך יכול המחבר לדעת שהנזיר עסק בצירוף שמות? וכי הוא היה שם? לפי מיטב ידיעתי לא מופיע תיעוד המתעד על כך לא במשנת הנזיר ולא בספרים האחרים עליו. לאחר האכזבה של נחל פרת ההתבודדות נשאה אופן פחות אינטסיבי מתוך הבנה שהדור עוד לא מוכן לנבואה, ולכן ההתבודדות ברובה היתה נסיון לזכך את הנשמה האישית בכדי לרומם את הדור כולו.

מדובר בטכניקה מסוימת שמקורה בר' אברהם אבולעפיה (מקובל מהמאה ה-12, אולי פעם אקדיש לו מאמר נפרד) שעיקרה שינון של שמותיו של הקב''ה בסדר מסוים, ע''פ צירופי אותיות מסוימים ובמנגינות מסוימות. לפי העדויות ששרדו מדובר כנראה בשיטה שדרשה רמה מאד גבוהה של ריכוז וארכה שעות רבות שבהן המקובל היה שקוע במעין טראנס כשהוא משנן את השמות שוב ושוב, אלפי פעמים. בעקבות אבולעפיה התפתח זרם שלם בקבלה שעסק בשיטות כאלו שמטרתן ראיית חזיונות והגעה למצבי תודעה פרה-נורמליים. הזרם הזה כונה 'הקבלה הנבואית'.

הנזיר מספר ביומנו כיצד - הודות לחוקר גרשום שלום - הוא התוודע לכתבי היד של אבולעפיה ולקבלה הנבואית. כתבי אבולעפיה - שמאז חלקם כבר נדפסו - מכילים הוראות מפורטות לביצוע אותן טכניקות. מן ההקשר שבו הדברים מובאים, ניתן להסיק שהכתבים הללו לא שימשו בשביל הרב הנזיר רק חומר לימוד אינטלקטואלי אלא הוא ניסה גם ליישם אותן בפועל.
כמו כן, ישנם חוקרים שטוענים שאותן טכניקות היו נפוצות בשנות העשרים בקרב חוגים מסוימים של מקובלים בירושלים שאיתם הנזיר בא במגע.