אבל אחרי הטור הזה... רק עכשיו גיליתי את הטורים שלך, מה שנקרא מהסוף להתחלה וזה נורא מרגש לקרוא. כאב לי הלב על החתולה והדמעות זולגות להן...
אין ספק, זה מהפך רציני, חתולים כנראה מסוגלים להתאושש מדברים שאנשים לא יכולים.
איזה מזל שהגיע לידייך.
אומנם בתחילת חייה המזל לא האיר לה פנים, אבל הנה היא אצלך.
זוהי כנראההמתנה שלה על מה שספגה ועברה.
איזה מפלצות, עד כמה אפשר להיות רעים!
מסרי לה נשיקה ממני.
תודה על הסיפור, ביץ'. תבורכי. כשאני קוראת דברים כאלה אני מתפללת שאלוהים יגמול לסאדיסטים החולניים מהסוג שאת מתארת כגמולם, ושירגישו בדיוק מה שגרמו. אני גם מברכת על שיש בעולם האומלל הזה גם אנשים כמוך.
יש לנו ולחתולים מזל עם מספרת מוכשרת כמוך.
העולם הזה שכמעט יום יום אנחנו עוברים לידו בלי לתת בו יותר מהצצה חטופה, הופך בזכותך ובזכות המקלדת שלך לעולם לא פחות ממשי מזה של בני האדם. ממתין בשקיקה לטור הבא.
תודה