• 5.

    נא להחזיר את סג''ל למדור דעות.

    לוק, 23/12/06 19:49

    אפילו יציעו לי מיליארד דולר כופר בנוסף על שלום הכי ורוד שרק אפשר לא אתמוך לעולם בנסיגה מרמת הגולן.

    מי שבעד החזרת אראל סג''ל למדור דעות מתבקש להקיש 1.

    מי שבעד החזרת אראל סג''ל למדור דעות מתבקש להקיש 2.

    מי שבעד אפשרות אחת ו\או אפשרות שתים מתבקש להקיש 3.

    אראל אתה חסר :)

    הגב לתגובה זו

  • 4.

    השועלים מהפ''תח לא מספקים,אז צריך את הזאב הסורי

    אנטוני הופקינס, 23/12/06 14:54

    סמולנים שומעים את המילה שלום ונכנסים לאמוק. היינו כבר בסרט שלכם. שבו בשקט.

    הגב לתגובה זו

  • 3.

    תענוג להסכים עם ימיני לשם שינוי (ל''ת)

    איציק, 23/12/06 13:14

    הגב לתגובה זו

  • 2.

    דווקא ממך ציפיתי ליותר

    אביחי, 23/12/06 11:41

    כל הטיעונים למה לא צריך להכנס למשא ומתן עם סוריה הם תרוצים.
    למה?
    כי המחיר ידוע. רבין הסכים לרדת מהגולן. פרס, נתניהו, ברק הסכימו אף הם.
    אבל, לאף אחד מהם לא היה את היכולת לבצע.
    אולי לשרון היתה יכולת כזו אבל הוא לא רצה.

    אולמרט לא מסוגל להעביר כלום.
    העם לא סומך עליו ובנושא זה אין לו רוב בכנסת.
    גם אם הוא היה רוצה הוא אינו יכול לבצע.
    לכן, כל הדיבורים האלה בדבר ארה''ב ואירן הם דיבורי סרק.
    בסך הכל תירוצים, חבל שאיש כמוך לא מבין זאת ובוחר להתעסק בתפל.

    הגב לתגובה זו

    • כולם מפחדים מהקיצוניים!

      אוהב שלום אמיתי, 23/12/06 14:46

      כול השמאל ורוב הימין המתון-מפחדים
      מהקיצוניים!כי הם ראו מה שהקיצוניים מסוגלים לעשות...
      אבל..מה שכן-לא נראה לי...שהקיצוניים יקריבו את עצמם במיוחד למען רמת-הגולן!!!

      הגב לתגובה זו

      • אני לא יודע עד כמה הקיצונים

        אביחי, 23/12/06 16:30

        מכתיבים את המדיניות בנוגע לסוריה.
        לדעתי אם היה עכשיו משאל עם בנוגע לירידה מהגולן לא היה לכך רוב.
        אולי אם משאל כזה היה נעשה לפני ההתנתקות ולפני מלחמת לבנון.
        כרגע אני לא מאמין שיש תמיכה מספקת בעם (ובטח שלא בכנסת).

        אגב קיצוניים, ראינו את השפעתם הדלה בנוגע להתנתקות.
        כשיש תמיכה רחבה בעם וכשיש ממשלה שמוכנה לעשות הקיצוניים לעולם לא יוכלו לעצור את התהליך.

        גם במקרה רצח רבין, התהליך הופסק לא בגלל הרצח אלא בגלל הפיגועים.
        הפיגועים גרמו לכך שתמיכת העם בהסכמים תרד ולכן התהליך נעצר.
        הממשלה אינה יכולה לפעול נגד רצון העם.

        הגב לתגובה זו

        • פעם שניה שימיני צודק במאמרו-הראשונה על חטא ההתנחלויות-ואתה מגזים...

          EHAD HAAM-ZIONI, 23/12/06 18:00

          ......בהערכתך את ''חוכמתו'' של עם ישראל-רק אחרי מכות קשות יש לו רצון לזוז כדי לשנות את הסטטוס קוו (אחרי יום כיפור, בעקבות האינטיפדה הראשונה, בעקבות האינטיפדה השניה)

          אתה צודק בראייתך הפסימית את הממשלה הנוכחית האימפוטנטית-אולמרט החלול לא מסוגל לעשות כלום-ואיבד את מעט האשראי שהיה לו עם בחירתו, על מלחמה שנכנס אליה במהירות שיא עם ראיה שזהו הספין האולטימטיבי לשדרג אותו כ''מצביא''-ואז נתגלו חולשות מדאיגות מאד בצהל שהתנוון במחסומים ובשני דורות כיבוש.

          אך אתה טועה לגבי היכולת של רבין או ברק להוריד את ההתנחלויות מהגולן ולהחזיר אותו לסוריה-היתה לשניהם הבנה ששלום עם סוריה היא המדיניות הנכונה-וברגע שהיה נחתם הסכם שלום היה הביצוע חד חלק וברור (ממש כמו לאחר הסכם השלום עם מצרים)

          הבעיה כיום אינה אולמרט או פרץ-הם המייצגים הנאמנים של העם החלול שלנו (שנע בין גישת ביזבוזי המטורף בתגובה הראשונה ובין חוסר ההחלטיות החלולה של הילדה עם המרגנית ''אוהב אותי-לא אוהב אותי'')

          לצערי העמוק נראה לי כי הגישה החלולה של חוסר תזוזה למשא ומתן והסכמים שיביאו לנסיגה תשתנה רק אחרי מלחמה נוספת ואלפי קרבנות חינם-יום כיפור חדש עומד בפתח.

          אלא אם כן הנשיא האמריקאי הבא ידע ללחוץ ברצינות על ישראל ועל שכיניה ולא לותר על השגת ההסכם (כמו שקלינטון לא עשה בקמפ דויד-אך קארטר כן עשה והצליח). האם נוכל לקחת את הסיכון (בגלל טיפשותנו החלולה) שבשלוש-ארבע השנים הקרובות לא תהיה מלחמה איומה???

          הגב לתגובה זו

          • בקשר לברק...

            אביחי, 23/12/06 21:58

            ברק עסק ברצינות בעניין הסורי פעמיים.
            בתחילת כהונתו ואז הוא בחר להטיל את מלא כובד המשקל דווקא על הפלסטינים.
            כשזה כשל והוא עמד בפני בחירות הוא חזר לסורים אבל אז כבר לא היתה לו שום אפשרות ולגיטימציה לעשות משהו.

            אני עושה הפרדה בין ההבנה לגבי דרך לבין היכולת לבצע.
            היו כמה הזמנויות בהן ניתן היה חתום על הסכם: רבין, תחילת כהונתו של ברק, פרק זמן מסויים אצל נתניהו ואצל שרון.
            אצל רבין, ברק ונתניהו זה נפל בגלל אי יכולת לבצע. אם זה מסיבות טראגיות או ממשבר פוליטי (ברק ונתניהו).
            אגב, נתניהו היה קרוב מאד לחתימה אבל שרון היה זה שסנדל אותו.

            השורה התחתונה של כל משא ומתן עם הסורים ידועה, נאבד את הגולן.
            האמת היה שאין ממש צורך במשא ומתן משום שהכל כבר סגור.
            הבעיה היא שאין מנהיג שיכול להחליט ולבצע.

            הגב לתגובה זו

            • אביחי-אינני מאמין שנתניהו היה קרוב להסכם-ברק דווקא היה קרוב-ושרון..

              Ehad Haam-Zioni, 24/12/06 00:00

              עשה (או טירפד) מה שהוא רצה.

              אם תתיחס לאינפורמציה שאורי שגיא מספק (ושאול ישראלי מאשר)-היינו כמרחק שערה מחתימה עם הסורים-וגם קלינטון קבע בספרו שברק הוא זה שנסוג מהתחייבות לאסד דרך קלינטון.

              לפי כל המדובר על נתניהו, הוא רצה משהו שלא במסגרת ה''משחק המזרח תיכוני''-קו גבול על רצועת המצוקים (ומסופקתני אם הוא הפנים את חשיבות השלום עם סוריה)

              בוודאי שהבסיס לשלום הוא הקו הירוק-השאלה עם סוריה היא האם זה קוי 49 (שאנו רוצים) או קוי 67 שהם רוצים עם ''רגלים בכנרת''-ונדרש משא ומתן פרטני ונחוש על תנאי הפירוז ועל מסגרת היחסים.

              הגב לתגובה זו

            • ברק לא נסוג סתם

              אביחי, 24/12/06 09:36

              באותה תקופה סילבן העביר בקריאה טרומית הצעת חוק בדבר משאל עם.
              עפ''י ההצעה צריך רוב מבין כלל הבוחרים ולא רוב מבין המצביעים.
              לכן, מתמטית המשאל היה מוטה נגד הסכם השלום.
              לברק לא היה מספיק כח פוליטי כדי להפיל את החקיקה ולכן הוא נמנע מלחתום על ההסכם מלכתחילה.
              אגב, בתקופת שרון לא המשיכו בתהליכי החקיקה ולכן החוק הזה נח בפח הזבל.

              בנוגע לנתניהו אתה צודק אבל אני לא רואה בהתעקשות שלו משהו יותר מסוג של משא ומתן והצגה לבוחרים.
              נתניהו הוכיח כי למרות כל השואו הימני שהוא מציג בסופו של דבר הוא עושה את מה שהשמאל הכתיב (אמנם בדרך הקשה). ראה פינוי חברון.
              בין אם הוא רצה או לא רצה, לא היתה לו היכולת לבצע (לפחות באותה תקופה). בתחילת הכהונה הוא יכול היה לעשות הכל, אבל ככל הניראה הוא פשוט לא רצה.

              התזה שלי היא כזו: המחיר ידוע, צריך רק לסגור את הפרטים הקטנים.
              אף אחד לא רוצה להכנס למשא ומתן על הפרטים הקטנים אם הוא לא בטוח שהוא יוכל להעביר את ההסכם בארץ מבחינה פוליטית.
              כל שאר ההסברים הם תרוצים.
              איך קיסינג'ר אמר: למדינת ישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים.
              זה לא השתנה ולצערי גם לא ישתנה.

              הגב לתגובה זו

  • 1.

    מטורף מי שירד מהגולן

    ביזי, 23/12/06 10:58

    ההכרזה החוזרת ונשנית על ''ירידה מהגולן- תג מחיר ידוע מראש'' היא מנטרה מטופשת ומסוכנת.

    לתוקפנות חייב להיות מחיר. על הפסד בהימורים לא מזדכים כשיוצאים מקזינו. אחרת אין כל מניעה להמשיך להמר מתוך ידיעה שבטווח זמן מספיק ההפסדים מושבים.

    אם סוריה רוצה שלום- היא תקבל שלום. ואם אינה רוצה- גם מסירת הגולן לא תהפוך אותה למדינה אירופאית שקטה.

    כל אדם בר דעת מבין מה יכולה הייתה להיות ההשלכה של נוכחות סורית מעל המצוק כאשר החיזבאלה תוקף מצפון.

    הגב לתגובה זו