אני אומרת את דבריי וממשיכה הלאה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אני שמחה ש:
כבר נרפאתי מהדת שהייתי צריכה להלחם בה על זכותי לרקוד.
איזה כיף זה לרקוד מבלי להלחם על זכות זו!!!
אני רוקדת ולעד ארקוד!
ואגב
כבר נרפאתי מדברים נוספים שהיו לי כשהייתי דתית כגון
זה שלא שכבתי והתחבקתי פחות עם בנים.
אך,איזה כיף זה להתחבק ,להתנשק ולשכב עם מי שאוהבים.(כמובן שלפני החתונה).
וכבר נרפאתי מזה שבעברי הדתי לא נהנתי מהחיים.
איזה כיף זה ליהנות מהחיים!
איזה כיף זה ללכת לעבודה המתאימה לי,שנהנת ואוהבת,שתאפשר לי גם את הזמן לרקוד.
ולהיעזר בייעוץ תעסוקתי מעולה לכך.איזה כיף זה בחיים לעשות מה שנהנת ואוהבת.
וכן,בהחלט גאה בכך שסידרתי לי את התנאים הדרושים לרקוד.
ובהחלט גאה בכך שבגלל הריקוד ויתרתי על עיסוק במחקר בנושא ירושלים.כי עיסוק במחקר כזה לא יתן לי התפתחות מקצועית המאפשרת לי זמן לרקוד.ובפנאי מעדיפה לעסוק בדברים נוספים לריקוד שנהנת ואוהבת.כגון מוסיקה קלאסית,תולדות האמנות,צרפתית ועוד.
אני גאה שבגלל רצוני לרקוד
ויתרתי על הדת ועל חתונה עם דתי או מסורתי.
ממש גאה בכך ביותר!!!
לעולם לא אחזור להיות דתית(אני גם כבר לא מאמינה בזאת).
חברה שלא מכבדת את רצוני וזכותי לרקוד לא ראויה שאהיה חברה בה.
אז בהחלט בלארינה סבלנות דורשת.
בסבלנות בניתי לי את כל התנאים הדרושים להמשך ריקוד תמידי.
וסילקתי מעליי את הדברים שהפריעו לי לממש אהבתי זו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו