תיקדבקה: מה שהתרחש בשבת 18.11 מסביב ובתוך רצועת עזה, היא דוגמא נוספת לשיתוק המחשבתי והמבצעי אשר אחז בצ'ה''ל. בשעות הצהרים הגיעו פעילים של קבוצת 'אנרכיסטים נגד הגדר' לחניון של טנקים, נגמ''שים, דחפורים, וכלי הנדסה כבדים אחרים הדרושים לפעילות מבצעית ברצועה, שמוקם באזור שבין ארז למעבר קרני. המפגינים השתלטו על טנקים, נגמ''שים ודחפורים של צה''ל, לדבריהם במטרה 'לעצור את מכונת המלחמה ', הניחו לידם בובות, סמל לחללים פלסטינים, והציתו אותן באש. כמה מהפגינים טיפסו על הטנקים ומתחו עליהם כרזות שהם צועקים 'עמיר פרץ שר הביטחון, כמה ילדים (פלסטינים) הרגת היום?' החיילים המעטים ששמרו על המקום נהדפו על ידי המפגינים ונעלמו כשלא היו.
במילים אחרות, אם קבוצה של פלסטינים מהרצועה או מהגדה, הייתה משתלטת על חניון הטנקים ומניפה עליהם את דגלי פלסטין ללא הפרעה, והתמונות היו מתפרסמות ברחבי העולם, הפלסטינים היו זוכים בניצחון תעמולתי, שהיה שם את כל מבצעי צה''ל ברצועה ללעג ולקס, ומשכיח מכולם כי המדובר בטרוריסטים ולא בלוחמי חופש מדוכאים.
איך קורה שקבוצת אנשים, הפעם מפגינים, מצליחה להשתלט על ריכוז שריון של צה''ל? בפעם הבאה האנרכיסטים, שנאמנים לשמם, יביאו אתם כמה חיילי מילואים, או פלסטינים, שיודעים לנהוג בכלים אלה, ויעבירו אותם ללא הפרעה למרכז הארץ. בכך הם גם ידללו את כוחות צה''ל ברצועה, וגם יהיו בדרך להפיכה אנרכיסטית.
במקום שהטנקים של צה''ל יופיעו ברחובות עזה, הם יופיעו ברחבות תל-אביב.
כמה שעות לאחר מכן במוצאי שבת, הורה צה''ל הורה למוחמד אל-בארוד מבית להיא לפנות את ביתו בתוך 30 דקות, בטרם הוא יופצץ מהאוויר. כדי למנוע את הפצצת הבית, התאסף קהל גדול של מאות פלסטינים בתוך הבית, על הגג ובחצר, כשהם קוראים סיסמאות בגנות ישראל וארצות הברית, וצועקים כי הם מסכימים להקריב את חייהם כדי להגן על הבית, ו 'כן למות קדושים, לא לכניעה'. לאחר זמן מה הודיע צה''ל כי הוא מבטל את התקיפה האווירית. זו הפעם השנייה בעשרת הימים האחרונים שהפלסטינים מצליחים בעזרת הפגנות להפסיק את פעולותיו של צה''ל. הפעם הראשונה הייתה בבית חנון, כאשר הפגנה של נשים פלסטיניות הצליחה להביא לשחרורם של עשרות אנשי חמס וועדות עממיות חמושים, יורי קסאמים, שהיו נצורים בשני מסגדים. הנשים הפלסטיניות הביאו אתן בגדי נשים, והחמושים לבשו אותם ונמלטו מהמקום כשהם מתערבבים בין המפגינות. חיילי צה''ל קבלו פקודה לא לפעול ולהפסיק לירות.
כל זה קורה לא בפראק הלאומי ברמת גן, אלא בחזית קרבית פעילה בה צה''ל צריך להיות נתון במצב של ערנות וכוננות מלאה. אם צה''ל רוצה לנהל מלחמה באמצעות מסירת הודעות לאויב, היכן הוא עומד לפגוע בו ב-30 הדקות הבאות, דבר שמעורר צחוק ולעג ולא רק בעולם המוסלמי, כיצד צה''ל לא מבין מה יכולה להיות התוצאה? וכיצד קרה שהוא לא פגע והרס את הבית ביום א' 19.11 לפנות בוקר, כאשר כל המפגינים הלכו כבר לישון? פיקוד של צבא שמצמץ ראשון, פעמיים ביום אחד, גם בחזית הפנימית הישראלית, וגם בחזית הלחימה עם האויב הפלסטיני, הוא פיקוד שממשיך את השיתוק המחשבתי והמבצעי שלו שנחשף במלחמת לבנון.