- 105.
''''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אלכס, 20/08/06 10:27
''תגיד לי עם יד על הלב...!''
השיר מוקדש לסמ''ר אורי גרוסמן זכרונו לברכה ולחיילינו אשר הקריבו נפשם ונפלו בלבנון. ''הטיעון לפיו נוכחות ישראלית בליטני תמנע ירי טילים על ישראל, הוא אחיזת עיניים. גם הטיעון שאומר שאסור לתת לחיזבאללה הרגשה של ביטחון הוא כבר מזמן לא אקטואלי. חיזבאללה רוצה להעמיק עוד ועוד את השקיעה שלנו בביצה של לבנון. ההסתבכות שלנו היא סם החיים של חיזבאללה, זו סיבת הקיום שלה שבגללה התהוותה ונוצרה התנועה הזו. ...אנחנו מוכרחים להביט שלושה צעדים קדימה ולא לכיוון הרגיל, לא לתגובה האינסטינקטיבית המוכרת של צורת הלחימה בישראל - שמה שלא הולך בכוח, יילך בהרבה יותר כוח. כוח, במקרה הזה, ילבה את השנאה לישראל באזור, בעולם כולו ואולי חלילה דווקא המצב שניצור יביא עלינו את המלחמה הבאה ויידרדר את המזרח התיכון למלחמה אזורית כוללת''. דוד גרוסמן, אבא של אורי.
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אמור לי ואל תְחַפֵף
איך כשלת ? זִלזלת ? נכשלת ?
כזאת לאוּרִי שלנו עוללת ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוּרִי שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אְמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אמור לי ואל תכזב.
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוּרִי שלנו נכשלת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוּרִי שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !
- 104.
רודיארד קיפלינג, 15/08/06 14:24
אִם המְבוּכָה פשתה בכל המחוזות
את האָשָם תָּלוּ הכל בך –
האֵמוּן בך אם הִתְרוֹפֵף וחֵרֶף זאת
אתה מוסיף להאמין בעצמך.
אם לחכות תוכל מבלי להִתְעיֵיף
להיות שָנוּא מִבְּלִי להיות אויב –
לחיות בתוך מירמה ומוסרך לא יִתְרוֹפֵף
לא לדבר גבוהה, דמותך לא לזייף.
אם לחלום תוכל מבלי לִשְגוֹת בחזיונות
ברעיונות אשר הָגִיתָ לא להִשָבות,
להתמודד עם נצחונות ואסונות
ולשתיהן להתייחס כאל שוות –
אם אַמִּתְךָ סוּלְפָה, ויש לְאֵל ידך לשאת
שביד זֵדִים הפכה מַלְכּוֹדֶת לְכְּסִילִים,
מבין שברי מפעל-חיים אם מסוגל אתה לצאת,
לשחות וּלְאַחוֹת כמעט ללא כֵּלִים –
אשר צָבַרְתָּ מעולם, אם תֶארוֹז בחבילה
ולְסַכֵּן תהיה מוכן הכל על קְלָף של פִּיק שָחוֹר –
ולהפסיד ולהתחיל מהתחלה
ואת ראשך לא להָסֵב עוד לאחור –
אם את לבך תוכל לִכְפוֹת, כל עֶצֶם וכל אֶבֶר
לעמוד לרשותך זמן רב אחרי כְּלוֹתָם,
ולהתמיד עד היותך קרוב לקֶּבֶר
בכוח הרצון המצווה: לא תַּם.
עם המונים אם לדבר תצלח, וגם לשמור יוקרה
עם מלכים להתהלך בלי לאבד מגע-אנוש
אוייבים וידידים אם לא יוכלו לך מטוב עד רע,
אם כולם יובאו בחשבונך אך איש לא יְעוּטַר הִילַת קָדוֹש –
אם למַלֵא תוכל כל רגע חַמְקָנִי
במלוא שישים שניות של טַעַם לְלא פְּגָם –
תֵּבֵל לך ומְלוֹאָה, בְּנִי !
יותר מזה: היה תהיה אָדָם !
רודיארד קיפלינג תרגום: אריה לבנה
- 103.
נטימטום הסמולני הביא את הכאב עד פתח ביתך
אנטוני הופקינס, 14/08/06 15:38
מה יתן ולא תדעו עוד צער.
בשער בת רבים תנוחם.
- 102.
''לאה אומרת שאנשים חושבים כי השכול הוא שפעת''
רות, 14/08/06 15:34
השכול הוא שפעת… ?
לאה אומרת,
שאנשים חושבים,
כי השכול הוא שפעת...
אך הם שעברו זאת,
יודעים,
כי אויב בריאות האדם הוא לנצח. מדעת.
במילון לא תמצא הגדרה מדוייקת אשר תצליח לבטא שכול
בצורה חותכת. נוקבת. קולעת.
מַגְמָה רותחת. לוחכת.
פורצת מהר געש פָעִיל,
הטָמוּן בגרעין אותה פקעת.
כי מה שעושה השכול לנשמה עוֹשָה לגוף (אולי?) הצרעת
והיעדרותה של שמחת החיים, הנה, לבטח,
חסרון עיקרי, ברור ובולט, בלי כל צל של ספק - מגרעת.
אם פעם רוחנו היתה מכסה מרחבים אדירים...
מרחקים כבירים מדבירה וגומעת...
היום רק בשנת נדודים, בלילות טרופים-קטופים-רדופים, מצטיינת היא. בגודש שופעת.
שורף, דואב, צורב, כואב הוא השכול, בהגיונו מוטב לא לגעת !
גם דעתו, מרצון או מבלי... ברוחנו פוגעת... אותה משגעת...
כל הִרְהוּר בו את תאי זיכרוננו, חוט מחשבתנו, קורעת. שוסעת. קוטעת. גודעת.
שממה של דממה. שִבְרוֹן לב. אדמה נכריה. אכזריה. רעה ומרושעת.
יש בו בשכול, לדאבוננו הרב, סבלנות מעורערת, פוקעת
קוצר-רוח מדהים הגורם לאדם אי-שקט מַתְמִיד וחוסר-נצח בנחת.
למצוא מנוחה לנשמה... כמו לחפש מחט בערמת שחת,
בפרט כאשר נזכרים כי מדובר ברשלנות נוראה. איומה ועיקשת. נמנעת! פושעת!
מאופיינת על ידי ''סמוך עלי!'', אדישות תהומית מקוממת,
תרבות חברתית יְרוּדָה, פְּסוּלָה וקְלוֹקֶלֶת, מלווה בחוסר ברור של משמעת,
וקצינים אשר במקום להשתמש במוח ושכל - בחרו ( למה...? מדוע...? משום מה...? )
להפעיל רק ראש דלעת.
אך מה שלאה לא אמרה
והיא היטב זאת יודעת...
הוא שכשהעין בוכה ושוטפת, נוטפת, מוצפת, קולחת,
היא נזכרת, בלית כל ברירה: באותה הפקרות נוראה ! רשלנות איומה ! לא-מקרית !
עיוורת ! עיקשת ! קישחת ! נמנעת ! ארורה ופושעת !
אשר בשמחת ימינו פוגעת.
תוחלת חיינו קוטעת. שוסעת. קורעת. גודעת.
- 101.
רחל, 14/08/06 15:21
צריחות שצרחתי נואשת, כואבת
בשעות מצוקה ואבדן,
היו למחרוזת מילים מלבבת,
לספר שירי הלבן.
ניגלו חביונות לא גיליתי לרע,
נחשף החתום בי באש,
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד כל במנוחה תמשש.
רחל
ניסן, תרפ''ז
- 100.
אלכס, 14/08/06 15:08
השיר מוקדש: למיכל ודוד גרוסמן, הוריו של אורי גרוסמן זכרונו לברכה אשר נפל השבוע בלבנון. כן מוקדש השיר לכרמלה מנור, אמא של סרן אורי מנור זכרונו לברכה, טייס חיל האוויר אשר אמרה: ''שאלו אותי לא פעם: ''מָה זה יִתֵּן לך, המלחמה הזאת'' ? לי, זה כבר לא יִתֵּן דבר. אבל לרבים מאיתנו יש עוד ילדים המשרתים בשלב כזה או אחר בצבא ואם הצבא לא לומד מטעויות, לא מפיק לקחים ובחיל האוויר לא מסוגלים להודות באחריות – לאן נגיע ?'' ....לעודד רענן: ''....כשאני מספר לאנשים שברצוני לחזור לפורטסמות, לנמל היציאה, וכשאני מנסה לברר שמות, תאריכים ואנשים, שהיו קשורים לאירוע, אני מקבל ''למה לך?'' כתשובה. ''עזוב את זה, מה יצא לך מִזֶה...?''. כן מוקדש השיר לכל שאר האבות והאמהות, אשר בחלומם הגרוע ביותר, לא תיארו לעצמם ולא היו מאמינים כי במדינתנו, מדינה בה גדלנו והתחנכנו ובצבאנו היקר לנו כל-כך, מסוגלים יהיו להוליך אותנו שולל, להתיש אותנו עד-כדי כך, לכזב ולשקר בריות בגבהות לב שכזו ובעַזוּת מצ''ח נחושה. ''כשקיבלנו את תיק החקירה, הרגשנו עלבון נורא ! שמתייחסים אלינו כמו אל ילד מפגר. זאת היתה התחושה. איך אפשר לכתוב תיק חקירה כזה ולחשוב שאנחנו נקבל את הדברים...? רמת החקירה. השפה שבה זה נכתב. השאלות שנשאלו ובעיקר אלו שלא נשאלו. התשובות שהתקבלו וכיצד הסתפקו בהם. זלזול. פשוט זלזול מוחלט ! חושבים שאנו מטומטמים ! הרי גמרנו פה בית ספר. שרתנו בצבא. פשוט עלבון לאינטיליגנציה'' (בינה, אחותו של רס''ר רמי כץ אשר נהרג באסון צאלים הראשון).
כָּחוּש-רָזֶה
''לכן כה אמר ה' אלוקים אליהם, הנני-אני, ושפטתי בין-שֶה בִרְיָה ובין שֶה רָזָה'' יחזקאל, ל''ד, כ'
הם פונים ברחוב אליך ושואלים: ''מה יצא לך מִזֶה...?''
הופכים אותך, בלית ברירה, לעוד יותר כָּחוּש. רָזֶה.
דַּל. מוּשְפָּל ועֲרִירִי. חָבוּל. חָבוּט. עָלוּב. נִבְזֶה.
על שֶלְך... כלום תוותר ? ...הרי הנך יַבְחוּש כָּזֶה ?!
אבל אתה יודע, כי בעצם, לא נותרה לך בְּרֵירָה
לחילופין, המציאות, פִּי שבעתיים חֲמוּרָה !
כל כולך, הנך בינתיים, חַבּוּרָה אחת גְדוֹלָה
חשרת עבים, בכל דקה, לבוא שֵנִית הֵן עֲלוּלָה !
הם פוגשים אותך, על אֵם הדרך, בשאלתם:
''הגד-נא... מה יצא לך מִזֶה... ?''
אינך נוכח, כי זה זמן רב, מחוּלְשָה אתה מְזֵה ?
עזוב את זה... ! תשכח מכך ! מי אתה ? נָבִיא ?! חוֹזֶה ?
המציאות חֲזָקָה מִמְך ! דוֹן קִישוֹט הִנְך ?! הוֹזֶה ?
מסביבך, כולם דוברים, אך אין אחד שפיו פוֹצֶה !
מצפצפים ...על מי ? ...על מה ? - מכנה משותף אחד בלבד אותם חוֹצֶה
קו תָּחוּם-בָּרוּר, בֵּינְך-בֵּינָם, שרק אמת אחת רוֹצֶה :
שאף אחד, מן העולם, שוב לחִינָם ושווא יצא !
נִרְגָשִים, נִיגְשִים בשְבִיל אליך ושואלים: ''אֱמוֹר-נָא, מה יֵצֵא לְך מִזֶה?''
הופכים אותך, בשאלתם, לעוד יותר פָּחוּס. רָזֶה.
חֲדַל-אִישִים. עוֹר וגִידִים. דַּך. מָך. יְדוּע חוֹלי. אִיש-מַכְאוֹבוֹת. הַלָזֶה.
נִקְלֶה. כָּחוּש. מוּתָּש. מוּחְלָש. רָצוּץ. קָצוּץ. ּמָעוּך. נִבְזֶה.
על שלך, כְּלוּם תוותר ? הִנְך נָחוּש, יַתּוּש כָּזֶה !
- 99.
רחל, 14/08/06 14:58
כאלה בקיץ ימותו,
אני יודעת זאת,
חיים יגאו, חיים ירונו
בריבואות קולות:
כל הדברים יהיו לפתע
גלויים למרחוק
והאדם יבטח באושר
בהיר נפש כתינוק:
חידת חיים תהיה מובנת,
צוקת חיים - קלה.
כאלה בקיץ ימותו -
ברכה היא או קללה ?
רחל
תל-אביב, תרפ''ו
- 98.
- 97.
כשהלב נשבר זורח אור גדול (כתב אביתר בנאי)
רקפת שלקיץ, 14/08/06 10:38
לדוד גרוסמן היקר,
מי יתן ויזרח האור לרפא את כאבך.
ולא ירפו ידיך לדבוק במשימת חייך.
זכור כי עשית כל שיכולת
ועוד דרך רבה לפניך.
ו''... הדרך הזאת רק אדם אחד ילך בה, ואולי יבוא איתו ידיד, כי מעשים של אמת נעשים במקום שבין אדם ועצמו ...''
כאן יה מה כאן
- 96.
בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִבְצָעִים
נתן, 14/08/06 10:07
אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה, נִמְנַעַת ומְיוּתֶּרֶת, פְּרִי רַשְלָנוּת והֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה ופּוֹשַעַת בצה''ל, במְדִינָה בְּתוֹך מְדִינָה פּורַעַת-חוֹק שהֵקִים. מְדִינָה בַּעֲלַת נוֹרְמוֹת מוּסָרִיּוֹת מִשֶלָה, חוּקִים מִשֶלָה, חוֹקְרִים מִשֶלָה, תוֹבְעִים מִשֶלָה, שוֹפְטִים מִשֶלָה.
בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִבְצָעִים
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורצית בנו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הם אינם יוֹדְעִים כי דמם אֵינוֹ נחשב בדמים –
הם לא קוראים לאֵם ולאָב: אל תַבִּיטוּ !
ורבה דאגה לדרגות ומדים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טרשים וסלעים יְקוּפְּדוּ !
עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם והאָב,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...
עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !
כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.
ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מידי הַפּוֹלִיטִיקָאִים
ומידי השוֹתְקִים גַם יַחַד !
- 95.
''אלה יפוררו את יסודות החברה בישראל וימוטטוה''
נעמי, 14/08/06 09:47
''דרושה עזות מצח
והרבה גבהות לב לבוא ולספר להורים שכולים דברים
שאינם אמת הרגשה איומה.
תופעה זו היא אחד הביטויים
לניוון שהשתלט על חיינו.
כזב ושקר
ועשיית עוול במשפט,
בגוף כה מרכזי בחייה של החברה, כצה''ל - היא כתובת על הקיר המזהירה ומתריעה: אלה יפוררו את יסודות החברה בישראל וימוטטוה''
אריה אבי חיים בר-נתן, אביו של חיים בר-נתן זיכרונו לברכה.
- 94.
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר''
אלכס, 14/08/06 08:32
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר''
''בעצב תלדי בנים'' (בראשית, ג', ט''ז)
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר...''
אתם יודעים, עד כמה, ביניהם לביניכם - רב וגדול הוא הפַּעַר
הן כְּסִיל לא יבין זאת... לא אֱווִיל... לא שוֹטֶה... וודאי לא אִיש בַּעַר
סָגוּר הלב ונָעוּל... מוּגָף לוֹ השַעַר.
כי כשהם אומרים לכם: ''אנחנו כל-כך משתתפים בצַעַר...''
אתם מרגישים עד כמה כבד היגון, עמוקה התהום, רחב הוא הפַּעַר
אמת כּוֹאֶבֶת. נוֹקֶבֶת. חוֹצֶבֶת. צוֹרֶבֶת. דוֹאֶבֶת. שוֹאֶבֶת. חוֹתֶכֶת כתַּעַר.
כְּלוּם אָכֵן, בְּאֱמֶת וּבְּתָמִים, זֶהוּ מַגָּש הכֶּסֶף, שאליו נתכוונו הנַעֲרָה והנַעַר ?
לֵילוֹת קְרִירִים... לֵילוֹת קָרִים... לֵילוֹת יְקָרִים...
לֵילוֹת קְפוּאִים... לֵילוֹת צוֹנְנִים... לֵילוֹת מַקְפִּיאִים...
לֵילוֹת סוּמִים... לֵילוֹת חֲמוּסִים... לֵילוֹת כְּמוּסִים...
לֵילוֹת טְרוּפִים... לֵילוֹת קְטוּפִים... לֵילוֹת רְדוּפִים...
לֵילוֹת שְקוּפִים... לֵילוֹת כְּסוּפִים... הלְבָנָה חצי-סַהַר
רוֹגֵש הלֵב והוֹמֶה... מָלֵא רוּחוֹת סַעַר
הֵן איש חָכָם לא יבין זאת... לא שוֹטֶה... אף לא איש בַּעַר
אָטוּם הלֵב וחָתוּם... איש לא יבוא בּוֹ, בשַעַר.
כי כשהם מאחלים לָך, לְך, לכם: ''הלוואי שלא תדעו עוד צַעַר''
אתם יודעים... עמוק בתוך הלב פנימה...
כי מרוב קורבנות...
הם אינם מסוגלים אפילו
...לראות את היער.
- 93.
השמאל ביקורתי אך מתייצב בשעת פקודה
שמאלנית עצובה, 14/08/06 08:32
לכל אלה שמבקרים בוקר וערב את השמאל הציוני,כולל העיתונאי ימיני שכמעט בצע סיכול ממוקד בסופר דוד גרוסמן על חריגתו מהקונצוס הימיני: תראו כמה בניקיבוצים נהרגו בלחימה הזאת.כדאי שבפעם הבאה שאתם תוקפים ומלכלכים על הקיבוצים תזכרו בנופלים הללו ותשאלו גם היכן הייתם אתם וחבריכם-חלק מכם ודאינלחם בהבל פיו ועם השלט ביד. -
- 92.
- 91.
- 90.
- 89.
מדליקה נר לזכר הנופלים וההרוגים
אני, 14/08/06 07:29
משתתפת בצער המשפחות שיקריהם נפלו או נהרגו.
הרשימות הארוכות של הנופלים קורעות את הלב,
אי אפשר להשאר אדישים אחרי שרואים את התמונות וקוראים עליהם.
- 88.
-
- 87.
ה' ינחמכם עם שאר אבלי ציון , אחיי!
''האחים כתומים'', 14/08/06 07:12
אני בטוח שכל הציבור האמוני הכתום איתכם בשעתכם הקשה אל אף המחלוקת הרעיונית הקשה והקרע האיום שנפער אחרי הגירוש, כי אחים אנו ואובדנכם הוא אובדן אח לנו,בעזרת ה' ישועות ונקמות לעמנו המאוחד והיקר, משתתפים בצערכם ושלא תדעו צער עוד. האחים הכתומים! -
- 86.
- 85.
הילה, 14/08/06 05:36
יושבת כאן באמצע הלילה ובוכה איתכם על אבדן בינכם, משפחת גרוסמן יקרה. דויד גרוסמן אחד הסופרים האהובים עלי ביותר ומוכרים גם בקרב חברי ההולנדים. שמחתי לראות את הסופרים כאן ע''ג המסך מטילים ספק בנחיצות המשך הקרבות, וצר לי עד עמקי נשמתי על אובדן חייו של ילד זה ושל כל הבחורים-ילדים- שאיבדו חיים, עתיד, חלומות. -
- 84.
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אלכס, 14/08/06 04:39
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה''ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.
כי כשבצה''ל מודיעים ש...
''נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך
או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה''ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
''נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!''
אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד
האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגדא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש, המַבְאִיש, המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד,
טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר.
לא כמו דוֹבֵר צה''ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוא.
אין כל סימן בו לדוֹפִי או פְּגָם.
חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה''ל מודיעים ש''סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. חיובי. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה''ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה''ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.
-
אמא, 14/08/06 09:44
אל תטה אוזן למקטרגים ולמקטרים. אנא המשך בעבודתך הברוכה. מאד ייתכן, כי חלק לא מועט מהם, צריך היה מזמן להרכין ראש ולהתבייש. לא רק על שתיקתם עד עתה.
-
- 83.
משתתף בצערכם על בנכם, יהי רצון שיהיה שלום בארץ
קצין כתום במיל, 14/08/06 04:23
אני תושב ישע, כתום (כהה) המשרת כרגע במילואים ותומך במלחמה הצודקת הזו משתתף בצערכם על נפילתו של בנכם הגיבור.
אני תפילה כי מן השמים תנוחמו וכי יבא שלום עלינו.
עושה השלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל
- 82.
- 81.
- 80.
- 79.
- 78.
דון קורטיזון, 14/08/06 02:05
יודע דוד גרוסמן, שדיעותי רחוקות שנות אור מדעותיך.
חשוב לי לומר שאני משתתף בצערך ואשרי האבות שיש להם בנים כמו בנך אורי ז''ל. עם ישראל ואתה איבדו בן יקר. מי ייתן ולא תדע עוד צער, אמן.
מי שלא מצליח להבין למה הוא לא יכול לשמוח בנפול בנך בשל היותו בנך, לא יהיה מסוגל להבין למה טוב למות בעד עמנו...
- 77.
קטע מתיקשור שהתקבל ביום ה13 של הלחימה שמוזכר בו גרוסמן
דרך ענבל לויטה, 14/08/06 02:01
קטעים מתקשור ארוך שהגיע דרך ענבל לויטה בהם מוזכר דוד גרוסמן:
''....והרי אתם עוד מעט כהרף עין, הופכים להיות עם ככל העמים, חסר כל ניצוץ המשתמש בכוח המקוריות, היצירתיות, ההמצאה, התעוזה.
כל הכוחות העומדים לרשות קטנים וחלשים.
(מתקבלת תמונה של דויד וגולית. ילד. לא ספורטאי, לא חברותי, עם נמשים, נראה כמו דויד גרוסמן.
דויד גרוסמן מהווה שיקוף ודוגמא חיובית לעם שלנו. המלצה לראותו כמודל.
מולו מתקבלת תמונה נגדית, של אריק שרון כאנטיטזה....''
''...שלב הקבלה הוא הריפוי בהתגלמותו.
קבלו עצמכם כעם של מיעוט, כעם חלש שכוחו נובע מכוחות נעלמים.
תסתכלו על דויד גרוסמן, קבלו אותו אל תוככם לתוך ליבכם.
את הילד הרזה, הממושקף, הג'ינג'י...''
אהבה וחיבוק ביום עצוב זה.
- 76.
ז'אק סולסי, 14/08/06 01:56
דוד, רק לחבק אותכם!!!!!!!!!!! בטח הוא נח בשקט!!!!!!
- 75.
- 74.
למשפחת גרוסמן היקרה שולח תנחומים מכל הלב על אשר אי אפשר לנחם
ימני קיצוני, 14/08/06 01:20
כל הכבוד שגידלתם בן שכזה שמסר את נפשו בשליחות עם ישראל בהגנת העם והארץ.
אין ולא תהיה נחמה אך אני תקווה כי תקומו משבר נורא זה ולמרות החלל שלעולם לא יתמלא והכאב שלעולם לא ייעלם בכל זאת תוכלו לראות ולהנות ממה שנשאר. ונשאר. אך עוד חזון למועד. והעת היא עת ספוד וכאב.
אני מתנגד בכל לבי לדרכך הפוליטית ומשתתף בכל לבי ביגונכם הכבד.
מי יתן ולא תדעו עוד צער. אתם ושאר משפחות בית ישראל. -
- 73.
איתי, 14/08/06 01:19
ראשית אני באמת מצטער, על כל אחד ואחד שנופל למען המדינה.
בני טובים ומלח הארץ, עולים מכל המדינות, בני ידוענים וכלל החיילים.
לצערנו כשהחיילים נהרגים זה כואב שבעתיים.
ובכל זאת הייתי רוצה שתקרא את שאני כותב, ותנסה להפיק את הטוב שאתה יכול ממכתבי.
מר גרוסמן,
בשנים האחרונות עובר המחנה ה''שמאלני'' משבר זהות, כמו כל משבר זהות נדרשים אנו להגדרות חדשות מדי בוקר.
לא עוד השאלה ''מי הוא יהודי?'' אלא ''מי הוא שמאלני''.
אני חייב להודות שאני הייתי שיייך למחנה ''הלשום'' כשכך הוא נקרא.
אני הוא הילד מ''נוער הנרות'' או ''ילדי הכיכר'' כפי שנהוג לכנותנו.
אבל כמו שכתבתי אנו עוברים משבר זהות אדיר במחנה. וכל פלג רוצה לקחת אותנו לכיוון שלו, אני חייב להודות שה''שמאל'' ויתר עלי, אני יכול עוד להזדהות עם אמירותיך או אמירות של זהבה גלאון.
לצערי אני כותב לך את זה דווקא באחד הימים הנוראים בחייך, אבל כאבך הוא גם כאבי, וכאבם של רבים אחרים.
אין עוד שמאל בארץ, יש שאריות בשר של שמאל.
הרצון להציג את עמדת ה- ''הגיון''-''שלום''-''הדברות'' כחזות הכל לא יכולה להתפס כיום כעמדה רצינית.
לכן הייתי חייב להפרד מהמחנה.
לעיתים הדרך היחידה (!!!!!) לפתור משהו היא בכוח, ברצונך או שלא ברצונך, הדרך היא כזו.
כעת בפני האדם עומדות שתי אפשרויות לקבל זאת או למרוד.
לצערי אתה וחבריך בחרתם להתכחש למציאות הזו.
האם לא עדיף להקריב את עצמו עכשיו על מנת לחיות בשלווה אחר-כך?
האם לא עדיף שהצד השני יתחנן שנעשה שלום, מאשר אנו נרדוף אחר שלום הבורח מאיתנו.
אנא הזכר ביהודים ש''התכחשו'' למצבם ערב מלחמת העולם.
איזה אסון בינ-לאומי יכול היה להמנע אלמלא סרבו האנשים להאמין למתרחש סביבם.
לכן יתכן והכנסת הראש תחת האדמה, כאילו היינו כבת-יענה, היא זו שהובילה אותנו למלחמה הזו.
לעיתים זקוק האדם לאירוע קשה בחייו על מנת שיפקח את עיניו ותבונתו תשוב אליו.
כל כך עצוב לי שמות בנך יהיה זה שיגרום לכך.
ודבר אחרון אמרה ידועה היא ''תפוחי זהב במשכיות של כסף, דבר דבור על אופניו''
רוצה לומר כל דבר בעולם נעשה באופן שהוא אמור להעשות ועל ידי מי שאמור לעשות זאת.
אם כך, תן לגנרלים להלחם ולהחליט מי יתקוף והיכן.
תן למדינאים להחליט על האופק המדיני.
ואתה דוד, אתה כתוב לנו סיפורים.
אל תרוץ עוד להיות מצביא או מדינאי, אחרת עוד תמצא את תא''ל אדם כותב סיפורת.
כולי צער על מות בנך.
חזק ואמץ.
-
- 72.
- 71.
תנוחמו מן השמיים משפחה אהובה יחד עם כל יתר המשפחות
מ., 14/08/06 00:48
כואב הלב רק מהמחשבה על האובדן והחלל הנורא.
- 70.
אין לי מילים לנחם אתכם וזה גם לא יעזור אבל אני גאה בבנכם
ימני עצבני, 14/08/06 00:46
כן. חיילים כמו אורי הי''ד, כבר חשבנו שאין. אבל יש ועוד איך. חיילים שהיו מוכנים לחרף נפשם מול הטילים רק כדי להציל אזרחים בעורף ראויים בעיני לכבוד . אני רק מקווה שהממשלה יודעת לכבד את היחילים כמו אורי הי''ד במותם ובעיקר בחייהם כדי שלא יקרה להם חס ושלום מה שקרה לאורי.
אני מצדיע לו ולכם בכאב אבל גם בכעס. אני רוצה אורים חיים לא מתים.
וזה למרות שאני גאה בו.
ה' ישמור אתכם!
- 69.
- 68.
בילדים זיג זג ירדו לי הדמעות כשהבן
רועי, 14/08/06 00:42
והאב היו קשורים גב אל גב, ועכשיו הן חזרו.
מה אפשר לומר חוץ מקלישאות כמו תהיו חזקים?
אנחנו חיים בעולם שמלא באנשים מטורפים.
נראה שהשפויים במיוחד נפגעים תמיד ראשונים.
המטורפים במיוחד או שהם בבונקר ממוגן.
או שהם צועקים ''להסתער, תראו להם''.
- 67.
- 66.
תנחומי לאמא...אי אפשר לעשות שלום..
שמואל, 14/08/06 00:38
עם נחש אלא רק להשמידו..מתוך ספרי צדיקים. ספר של צדיק יותר קרוב לאמת ואמת היא חותמו של אלוקים. תנחמו משמים .
- 65.
שלמה, 14/08/06 00:25
ריבונו של עולם משפחה באבל ומאיפה יש לכמה אנשים כל כך הרבה רשעות. הלסדום היינו לעמורה דמינו? אילו הייתי גוי והייתי קורא את התגובות כאן הייתי נהפך מיד לאנטישמי. אני עצמי מה שקוראים ימני שבימניים, אבל בראש ובראשונה אני יהודי. וליהודי יש חמלה לאח שסובל. ברגע זה למרות שאני נמצא בפנסילבניה בקאמפ לבני נוער, אני רוצה לחבק חזק חזק את משפחת גרוסמן ולבכות יחד איתם. אם נהיה קצת יותר בני אדם אחד לשני נוכל להשאר כאן לנצח, אך אם נמשיך במרחץ השנאה המבעבעת כאן, לא אויבנו יחסלו אותנו אלא אנו הבריונים הרגשיים וחסרי הלב נאבד את עצמינו לדעת. משפחת גרוסמן, המקום ינחם אתכם, ואני אבכה ועיני תרדנה דמעות על השריפה אשר שרף ה'. -
- 64.
- 63.
אלירן קיסר, 14/08/06 00:15
- 62.
כ''כ חבל שמערבים כאן פוליטיקה! אני חולק על דעותיך, אך משתתף בצערך.
נתי, 14/08/06 00:10
צריך להיות ממש חולני כדי להתייחס לאבל של אבא על בנו כחלק מויכוח פוליטי. מה זה משנה אם הוא שמאלני או ימני?! כפי שהזדעזתי משמאלנים שזלזלו ברציחתו של אליהו אשרי הי''ד כי הוא מתנחל - כך אני מזועזע מימנים שמזלזלים ברציחתו של אורי גרוסמן הי''ד בגלל ש(אבא שלו) הוא שמאלני.
(אגב, ''שיר הסטיקרים'' שלך ממש חמוד!)
- 61.
אילנה, 14/08/06 00:02
גרוסמן היקר,
לאבד בן זה תמיד נורא. גם כשהמלחמה צודקת. ואם מאמינים שהמלחמה הזו היא טעות שעליה שילמו בחיהם אנשים צעירים זה עוד יותר כואב. יתכן וכל המלחמה הזו היא טעות אבל מה שבטוח שמות הבן אינו לשוא. וזאת משום שהנהגת המדינה עשתה מה שחשבה יהיה בסופו של דבר לטובת עתיד העם בארץ הזו, גם אם טעתה. אף פעם אי אפשר לדעת בודאות מה תהיה סופה של מלחמה ואם אכן תעזור להבטיח את קיומנו בארץ הזו. למות בארץ הזו במלחמה זה רע אבל יותר רע להטבח באושוויץ. לדעתי, במלחמות לומדת האנושות את גבולות הכח. אולי יום אחד תטמיר התודעה האנושית למקום שאין בו מלחמה.
המקום ינחם אותך בין שאר אבלי ציון וירושלים.
- 60.
אליעזר פייפמן, 13/08/06 23:57
משתתפים בצערך כמו שהשתתפת בצערנו (בפגוע בבנין הקהילה). לחצנו ידיים במלון רנסנס (1995) ובבקורך בבואנוס איירס. חיה ואליעזר פייפמן
- 59.
- 58.
- 57.
איתי, 13/08/06 23:41
דוד גרוסמן, אתה נכס לתרבות ולרוח הישראלית.
משתתפים באבל הכבד על נפילת אורי.
ברגעים קשים ועצובים אלה, תזכור שיש לך קהל קוראים מסור ונאמן שמזדהה עם המאבק הכן והישר שלך ומחבק אותך בחום.
שיהיה לך ולמשפחה הרבה כוח ואמונה להתמודד עם האובדן הנורא ולהמשיך ולתרום ליצירה הספרותית.
- 56.
- 55.
אילן, 13/08/06 23:32
הטנק הוא כלי גדול וכבד ומשמש מטרה קלה לציידי הנט.
מי שאשם הוא זה ששלח טנקים ללא מגן ריאקטיבי נגד טילי נט טאנדם מונחי לייזר
לאחר שכבר בשבוע הראשון
התברר שהטנקים הם מלכודת מוות .
שרפאל תשחרר לתקשורת את מכתבי התודה רבה
שמגיעים מהמרינס בעירק.
ישראל פיתחה ולמי שיש כסף נהנה.
300000 אלף דולר זו לא השקעה גדולה לבטח טנק של 5 מליון.
- 54.
- 53.
- 52.
- 51.
שירי, 13/08/06 23:08
כואב לי לשמוע על אובדנך,
ליבי איתך ועם המשפחה בשעת אבלכם.
אין מילים.... אלו הם פני המדינה........
ש.
- 50.
''עיצרו את העולם – רגע לפני שהעולם ייעצר לכם''
אזרח, 13/08/06 23:04
''אחי ואחיותי החדשים, צר לי עליכם, אתם שבעל כורחכם צורפתם למשפחתנו המתרחבת משבוע לשבוע. רק אנו, חברי המשפחה הוותיקים, יודעים מה באמת עובר עליכם בשעות אלה, בימים אלה.
והאמינו לנו – זה עוד החלק הקל. לאחר השבעה – מהיום השמיני והלאה – מתחיל מסע הייסורים הקשה מכל. אתם תקומו משבעת ימי האבל ותגלו שעולם כמנהגו נוהג, אנשים חוגגים ושמחים, אוכלים ושותים, בתי העינוגים מלאים מפה לפה. ואתם לא תבינו איך זה שהעולם לא נעצר ? איך זה שהשמש זורחת כמדי יום ביומו ? ...כאילו לא נפל דבר בישראל. ופתאום תבינו שצץ לו קיר גבוה, שיחצוץ מעתה ביניכם לבינם.
ותתחילו לשמוע את כל המשפטים שהייתם גם אתם נוהגים לומר, כשהייתם ''שם'': ''תהיו חזקים בשביל הילדים'', ''החיים חזקים מכל דבר'', ''החזיקו מעמד'', ושאר משפטים חסרי תוכן ומובן למי שאיבדו בשר מבשרם.
ויותר מכל – היזהרו מפוליטיקאים ומעיתונאים חסרי מצפון. אלה ינסו להוציא מכם אימרות גורפות-רייטינג ומקדמות-פריימריס. ובינינו – מי אנחנו שפתאום דעתנו חשובה יותר ? בעלת משקל יותר ? מדוע פתאום שואלים אותנו מה דעתנו על ההסכמים ומה לדעתנו הממשלה צריכה לעשות ואם צריך לנקום, לסלוח, לשנוא, לאהוב, להרוס, לגרש, להרוג ?
בתי, תמר קרלבך-ספיר, נהרגה בפיגוע בקו 5. ואם אותי ישאלו, אומר להם רק זאת: הניחו לנו בכאבנו. אצלנו כל לילה האוטובוס מתפוצץ. צאו אתם, שבן משפחתכם אולי יהיה באוטובוס הבא, צאו להפגין, עיצרו את התנועה, עיצרו את העולם – רגע לפני שהעולם ייעצר לכם''.
יעקב ספיר, צפריה.
-
- 49.
ניתנה לנו אורכה עד שהזמן שלנו יעצור.
נתן יונתן, 13/08/06 23:03
שירים עד כאן,
ניתנה לנו אורכה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור.
מה עוד אפשר לרצות ?
מה עוד אפשר לרצות ?
יפים ממני וממך
יפים ממני וממך
האדמה לקחה.
שירים עד כאן,
דקה אחר דקה.
קצרות ואוהבות וכואבות.
אבל האחרונה
סופית וארוכה
סופית וארוכה.
שעון השמש והחול
שעון השמש והחול
הגיע עד הקו.
שירים עד כאן,
בגובה הפיסגה
גם האוויר מתחיל להיות דליל.
אבל לכם ולי
עוד נשארו מילים
עוד נשארו מילים.
לזכור איך שהיינו כאן
לזכור איך שהיינו כאן
כשייסגר הגן.
שירים עד כאן,
הבכי והצחוק,
קולות האנשים, כוכבי הזמן.
השמש והים
הלחם, העולם, המר והמתוק.
וכל מה שהיה נשאיר
וכל מה שהיה נשאיר
לחיות בתוך השיר.
מילים: נתן יונתן
הלחן: נחום היימן
- 48.
ששוני הזעיר... הפרח שטיפחתי ביד חרדה
רחל, 13/08/06 23:02
ששוני הזעיר... הפרח
שטיפחתי ביד חרדה
בגינת חיי השוממת,
באדמת חיי הכבדה.
ששוני הזעיר ! ידעתי,
לא ימוט החוק האכזר;
כל טיפה של טל להדיח
בניטפי דמעות אין מספר.
זו הדרך - אחרת איננה,
בה ללכת, ללכת עד תום;
ולזכור, ולשיר, ולכמוה
ולזכור, ולידום... ולידום...
רחל
סוף קיץ, תר''ץ
- 47.
לא קרוב של ההוא, 13/08/06 23:00
למר גרוסמן היקר ובני משפחתו אתכם באבלכם הכבד בנפול הבן .
מי ייתן ושפיכות הדמים באזורנו תיפסק לאתלר .
אני משער כי מהיום חייכם יהיו אחרת ממה שהיו אך אני מחזק אותכם ומאחל לכם כי תהיו מהשפויים שבמקומותנו, אמן .
למרות שאני לא מכיר אותכם אישית אך אני מרגיש צורך לכתוב מילותיי אלו .
- 46.
משתתפת בצערך ובצער כול משפחות ההרוגים ,עכשו אני מבינה למה התנגדתה
rakel7, 13/08/06 22:59
ללחימה בלבנון!!!!
- 45.
נתן מאיר, 13/08/06 22:49
אף על פי שדעותי שונות מדיעות הסופר המעולה - הרי חלומו הוא חלום של כולנו - החלום הנעלה ביותר של האנושות. לחיות בשלום ולרדוף צדק ויושר עם כל שכנינו. לצערי זה לא ניתן - כי כל מה שהם יודעים זה רק הרס והרג.. אולי לא כולם ואולי אפילו לא רובם. אבל אלה ששולטים כופים עלינו ועליהם לחיות באלימות ומלחמות. קבלו את תנחומי הכנים ומתפלל שלא תדעו עוד צער. יהי זיכרו של בנכם ברוך. אמן. מי יתן שיום אחד ישרור שלום ביננו ובין שכנינו.
- 44.
יוסי, 13/08/06 22:47
דוד, למרות שאני לא מכירך אישית, קראתי את ספריך, שמעתי אותך ברדיו, ואני מרגיש כאילו הינך בן משפחתי.
ביום הזה, אני כואב את כאבך הנורא, ומקווה שלא יידעו עוד משפחות בישראל את הכאב האיום הזה, של אובדן בן.
אין לי מילים לנחם אותך, גדול הכאב מנשוא. הייה חזק למען בני משפחתך, ולמען כולנו, שבמהלך השנים הפכנו להיות המשפחה הגדולה שלך. הישאר עימנו, ואנו נישאר עימך.
- 43.
ליאור, 13/08/06 22:46
דווד גרוסמן, אחד מגדולי סופרי הדור, מתתף בצערך ושלוח תנחומים.. ליאור
- 42.
- 41.
לדוד היקר ומשפחתו - לבנו כואב אתך
לאה, 13/08/06 22:21
אוהבים ומעריכים אותך מאד.
לבנו כואב אתך.
מחבקים אותך בחום רב.
ובאהבה.
ה' ישלח לכם נחמה
תנוחמו מן השמיים.
- 40.
לדוד היקר ומשפחתו - לבנו כואב אתך
לאה, 13/08/06 22:21
אוהבים ומעריכים אותך מאד.
לבנו כואב אתך.
מחבקים אותך בחום רב.
ובאהבה.
ה' ישלח לכם נחמה
תנוחמו מן השמיים.
- 39.
הריגת בנו של גרוסמן היא הוכחה טובה כי המלחמה שגיאה חמורה..
אפרים קישון, 13/08/06 22:20
הממשלה המטומטמת הוכיחה למר גרוסמן כי הוא צודק כאשר עמד נגד המלחמה וזה מה שהוא רצה למנוע, שישלחו לו את הבן שלו בארון!
- 38.
לדויד גרוסמן היקר, הלואי וכל בן יהיה אב שכמותך! (אנא קרא)
אורי, 13/08/06 22:16
בינך ינוח בשלום על משכבו וידע עד כמה אהבת אותו
ואת שאר החיילים שנלחמו בעוז
וכמה לחמת אתה את מלחמתם שלהם על עתיד לחיים
אמיתיים במדינת ישראל
לולא אנשים כמוך לא היה שווא להלחם בשום מלחמה
אני בטוח שבנך היה אמיץ כמוך!
שתנוחם אתה ומשפחתך
מעומק ליבי
- 37.
- 36.
- 35.
כואב הלב על אחד מהבנים ההמובחרים של המדינה הזאת
אברהם, 13/08/06 22:03
אני יותר ימני משמאלני,
אבל משום מה כואב לי על מותו של הבן של גרוסמן פי כמה
מאשר על כל אלה שקוראים לעצמם ''ימניים'' ומעיזים להזכיר את זה גם בתגובות פה,
אולי משום שבמקרה של גרוסמן מדובר באנשים חושבים ונאורים שמנסחים את עצמם בבהירות ולא מתלהמים וקוראים לכל מי שלא מיישר קו עם ''הלוחמים'' בוגד ו''עוכר ישראל''.
- 34.
- 33.
ביקש רחמים ופטור מהעקידה ברגעים האחרונים ולא נשמעה תחינתו (ל''ת)
איפה היה ה'?, 13/08/06 21:55
- 32.
כל חייל שמת למען המדינה הוא קדוש
יהודיה ישראלית, 13/08/06 21:55
שאף משפחה בישראל לא תדע צער.
אבל כל חייל שנהרג למען המדינה נפל על קידוש השם והוא קדוש ויקר.
ולמשפחת גרוסמן- ינחם אתכם המקום בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
שלא תדעו לדאבה עוד.
כואבת את כאבכם.
- 31.
דוד גרוסמן בתקופה שלכאורה נראיית טובה - מאבד את בנו
שי, 13/08/06 21:54
באחת מפסגות חייו של סופר - כשעושים אדפטצייה לסרט של ספר מצליח שלו. כשהסרט מצליח בגדול. דווקא אז, באה המציאות הישראלית והורסת הכל.
אין מקום לקיום נורמלי בארץ אוכלת יושביה. מנהיגים ששולחים ילדים לא שלהם לקרב. הבן של אולמרט אפילו לא הסכים להתגייס! בושה!
אולמרט היום הוא הטרומן שלנו.-
ש, 13/08/06 23:29
לפי הטוקבקים יש לי תחושה שאף אחד לא הצביע קדימה בבחירות האחרונות...
-
- 30.
חיים, 13/08/06 21:54
הלוואי ולא תדעו עוד צער.
הלוואי וכל מזמורי השלום שלך יפלו על אזניים ערלות.
חבל על מחירם הנורא של ''נסיונות השלום'' שלכם שהכניסו אותנו חזרה לגיהנום..
כמו כל הכוונות הטובות...
- 29.
אזרחית שפויה, 13/08/06 21:54
עצוב כל כך בייחוד נוכח האמת המצערת שהממשלה השתמשה בבשר החיילים באופן ציני ואכזרי.
תנחומי לכל המשפחות . ליבנו איתכם.
- 28.
עד שלא נבין בדרך הקשה. עם אחד אנחנו - להכנס ולקרוא
יהודי, 13/08/06 21:50
כמה שנים היינו עסוקים לריב אחד עם השני ימין נגד שמאל חילוני מול דתי עירוני מול קיבוצניק חרדי נגד ציוני, העיקר למצוא את השונה ולריב. מי אשם.
אז עכשיו השם מלמד אותנו בדרך הקשה. עם אחד אנחנו.
עם ישראל חייב להתאחד כי זה כבר לא משנה מי צדק ומי טעה.
אם לא נתאחד לא יישאר לנו למי להגיד שצדקנו והצד השני טעה.
כבר לא זוכר מה אמרתי נגד גרוסמן ודרכו. אבל סליחה ומחילה.
ומן השמים תנוחמו. -
- 27.
- 26.
אשת לוחם, 13/08/06 21:43
- 25.
כל הקונצנזוס ביחד לצעוק: בועה!
פטריוט, 13/08/06 21:41
כי אם נצעק יותר חזק שמאלנים אם נצרח. נצרח אעד שלא נשמע שום דבר אחר.
אז נרגיש מה זה צודקים
- 24.
בן שחונך לעידון, התחשבות, אחריות, ונתינה אין סופית
בוכים מרה, 13/08/06 21:39
את זה אנשי הימין המתלהם לעולם לא יבינו:
אלו האנשים החזקים באמת. אלו באמת הקימו את הדינה הזו.
לעומת הצועקים שלא הריחו את ריח הקרב מימיהם.
בוכים בוכים איתך על הטוב בבנינו שהלך ללא שוב.-
ארז, 14/08/06 01:19
אם כבר, הם הרסו, ולא מעט (גוש קטיף, צפון השומרון, ואלפי משפחות ''קורבנות השלום'').
מזלנו הגדול שהם לא היו פה ב-1948, שאחרת המדינה לא היתה קמה.
-
- 23.
- 22.
-
שלום שמלום, 13/08/06 23:33
קודם תבקש. כלומר, בדוק אם מישהו מקשיב לך או נענה ושותף לרצונות שלך. אם אין, תשפר את היכולות הצבאיות שלך. ''הרוצה שלום- ייכון למלחמה''.
-
- 21.
שהקב''ה ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תדעו לדאבה עוד (ל''ת)
כואב לי אתכם, 13/08/06 21:32
- 20.
- 19.
גיא, 13/08/06 21:30
- 18.
- 17.
- 16.
- 15.
- 14.
- 13.
- 12.
שמאלן, 13/08/06 21:20
מתנגד אך תורם את חלקו מתוך הבנה אמיתית של חברה דמוקרטית מהי - משתתף בצערך, איש יקר. -
- 11.
- 10.
איזה אסון. נורא. האב ניבא את נפילת בנו.
כואב הלב :((, 13/08/06 21:17
כמה נורא וכמה חבל על כל חייל ואזרח שנפלו ונרצחו בידי המחבלים המתועבים.
למר גרוסמן ומשפחתו משתתפת בצערכם העמוק. -
- 9.
דדי, 13/08/06 21:16
המהלך הזה של מלחמה ברגע האחרון לא נובע מהרצון להציל את מדינת ישראל או לשפר עמדות לקראת הכוח הרב-לאומי. המטרה היא להציל את חלוץ /פרץ/אולמרט.
את הקטע הזה אסור לנו לשכוח ביום הדין.-
אזרח, 13/08/06 21:36
הבעיה היא שיום הדין במה שנוגע לפוליטיקאים, לעולם לא מגיע.
יום הדין נעצר אצל המשפחות השכולות.
אתה הרי יודע את זה היטב
-
- 8.
- 7.
- 6.
-
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !שאול, 13/08/06 22:52
רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
-
- 5.
אבל אמרו לנו שהשמאלנים לא מתגייסים ,ושבני אליטות לא משרתים בקרביים (ל''ת)
המלחמה הזו, 13/08/06 21:15
-
- 4.
-
אולי כדאי לשלוח לראש הממשלה את הספר שלו
ג, 14/08/06 12:40
כדי שיבין שצריך להוציא משם את החיילים ומיד!!!!
-
- 3.
- 2.
- 1.
-
מוריה, 13/08/06 23:22
ולמשפחת אשל מחיפה-משתתפת בצערכם הגדול.
מן השמים תנוחמו.
-