- 47.
אגמושש, 10/05/08 15:09
מסכנים אני בדיוק עושה עבודת חקר על המלחמת הזאת !!
בטח הם היו שיא החזקים!
''נזכור ולא נשכח''
- 46.
יאפה שלי, 12/10/07 00:20
עברה שנה וקצת מאז ולא שכחנו אני רושמת את זה עם דמעות אבל לא נישכחבחייםאת מה שהיה באותו תאריך 4.8 לא נישכח מתעגעגים
- 45.
עצובה.., 03/09/06 12:54
''החיים הם גוב אריות, אשר לוחמי אמת ונאמני אל כדניאל מושלכים בו ללא רחם.'' \ יצחק ריבקינד
כל-כך עצוב..
דניאל, גיבור מקסים, יהי זכרך ברוך.
אזכור אותך תמיד!
- 44.
כואב, כל כך כואב! יהי זכרם ברוך
שחר, 08/08/06 17:59
''...ולפעמים הזמן בוחן אותנו
מניח לרגלינו מכשולים
אך לנו יש הכוחות שלנו
נראה לו שאנחנו יכולים
לראות את הכאב
ולהביט לו בעניים
להיצמד אל החיים חזק
לא לוותר
להאמין בכל הלב
שיהיה עוד טוב
ושלמרות הכל
אנחנו נתגבר
אלוקים רואה הכל
משגיח מלמעלה
שלא נאבד את התקווה
וגם אם לפעמים כואב
צריך ללכת הלאה...''
תהיו חזקים!
יהי זכרם ברוך
- 43.
צריך לאסור כליל על ילדים יחידים להתגייס. לא לתת את העקידה להורים. (ל''ת)
הדס, 05/08/06 20:23
- 42.
-
DK, 05/08/06 19:29
יא גאה אחד תבוא, תשב בחיפה תחת טילים. נראה אותך.
-
- 41.
- 40.
יתהיה שנמתו צרורה בצרור החיים אמן
אני, 05/08/06 03:14
במותם נתנו לנו חיים ותשקוט הארץ ארבעים שנה אמן
- 39.
-
ששוני הזעיר... הפרח שטיפחתי ביד חרדהרחל, 05/08/06 18:00
ששוני הזעיר... הפרח
שטיפחתי ביד חרדה
בגינת חיי השוממת,
באדמת חיי הכבדה.
ששוני הזעיר ! ידעתי,
לא ימוט החוק האכזר;
כל טיפה של טל להדיח
בניטפי דמעות אין מספר.
זו הדרך - אחרת איננה,
בה ללכת, ללכת עד תום;
ולזכור, ולשיר, ולכמוה
ולזכור, ולידום... ולידום...
רחל
סוף קיץ, תר''ץ
-
ששוני הזעיר... הפרח שטיפחתי ביד חרדה
רחל, 05/08/06 18:01
ששוני הזעיר... הפרח
שטיפחתי ביד חרדה
בגינת חיי השוממת,
באדמת חיי הכבדה.
ששוני הזעיר ! ידעתי,
לא ימוט החוק האכזר;
כל טיפה של טל להדיח
בניטפי דמעות אין מספר.
זו הדרך - אחרת איננה,
בה ללכת, ללכת עד תום;
ולזכור, ולשיר, ולכמוה
ולזכור, ולידום... ולידום...
רחל
סוף קיץ, תר''ץ
-
- 38.
ברק, 04/08/06 22:32
אין כאב גדול יותר מלאבד ילד לקבור אותו במקום, שיהיה הפוך כמו בעולם רגיל
אני גם בן למשפחה שכולה מפה אני נושא תפילה שיהיה סוף לכל המלחמות
אנחנו מחבקים אותך חיבוק גדול
והצטרפת לצערי למשפחה חמה ואוהבת ''משפחת השכול''
- 37.
-
יפים ממני וממך יפים ממני וממך האדמה לקחה.
נתן יונתן, 05/08/06 10:45
שירים עד כאן,
ניתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור.
מה עוד אפשר לרצות ?
מה עוד אפשר לרצות ?
יפים ממני וממך
יפים ממני וממך
האדמה לקחה.
שירים עד כאן,
דקה אחר דקה.
קצרות ואוהבות וכואבות.
אבל האחרונה
סופית וארוכה
סופית וארוכה.
שעון השמש והחול
שעון השמש והחול
הגיע עד הקו.
שירים עד כאן,
בגובה הפיסגה
גם האוויר מתחיל להיות דליל.
אבל לכם ולי
עוד נשארו מילים
עוד נשארו מילים.
לזכור איך שהיינו כאן
לזכור איך שהיינו כאן
כשייסגר הגן.
שירים עד כאן,
הבכי והצחוק,
קולות האנשים, כוכבי הזמן.
השמש והים
הלחם, העולם, המר והמתוק.
וכל מה שהיה נשאיר
וכל מה שהיה נשאיר
לחיות בתוך השיר.
מילים: נתן יונתן
הלחן: נחום היימן
-
- 36.
- 35.
jill, 04/08/06 22:08
For both families, I feel so sorry for your loss. Two braves children that will be remembered through history.
- 34.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול, 04/08/06 22:03
רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר
בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938 -
- 33.
ששוני הזעיר... הפרח שטיפחתי ביד חרדה
רחל, 04/08/06 22:01
ששוני הזעיר... הפרח
שטיפחתי ביד חרדה
בגינת חיי השוממת,
באדמת חיי הכבדה.
ששוני הזעיר ! ידעתי,
לא ימוט החוק האכזר;
כל טיפה של טל להדיח
בניטפי דמעות אין מספר.
זו הדרך - אחרת איננה,
בה ללכת, ללכת עד תום;
ולזכור, ולשיר, ולכמוה
ולזכור, ולידום... ולידום...
רחל
סוף קיץ, תר''ץ
- 32.
-
- 31.
-
יגורתי פן ילך גם הוא מאיתנו בלא ברכת הפרידה...
רחל, 04/08/06 22:06
יגורתי פן ילך גם הוא מאיתנו
בלא ברכת הפרידה...
כה נוגות העיניים:
בזוויות הפה מרירות נצפנה;
בשעשועי תינוקות יסתכל רציני,
יגעש ולפתע ידום, כאומר: הכל אחד...
וערב יהיה ובמסיבת חברים מקומו ייפקד,
ונשכה הביטחה כפתן.
וחיוורים נתרומם כולנו,
וחרדנו לחדרו והוא איננו,
ועל גבי השולחן
אחרון מכתביו ילבין...
רחל
-
''ניתנה לנו אורכה עד שהזמן שלנו יעצור...''
נתן יונתן, 04/08/06 22:14
שירים עד כאן,
ניתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור.
מה עוד אפשר לרצות ?
מה עוד אפשר לרצות ?
יפים ממני וממך
יפים ממני וממך
האדמה לקחה.
שירים עד כאן,
דקה אחר דקה.
קצרות ואוהבות וכואבות.
אבל האחרונה
סופית וארוכה
סופית וארוכה.
שעון השמש והחול
שעון השמש והחול
הגיע עד הקו.
שירים עד כאן,
בגובה הפיסגה
גם האוויר מתחיל להיות דליל.
אבל לכם ולי
עוד נשארו מילים
עוד נשארו מילים.
לזכור איך שהיינו כאן
לזכור איך שהיינו כאן
כשייסגר הגן.
שירים עד כאן,
הבכי והצחוק,
קולות האנשים, כוכבי הזמן.
השמש והים
הלחם, העולם, המר והמתוק.
וכל מה שהיה נשאיר
וכל מה שהיה נשאיר
לחיות בתוך השיר.
מילים: נתן יונתן
הלחן: נחום היימן
-
- 30.
ילד חמוד ?אל תתנו להם ללכת להרוג ולהיהרג
אימה, 04/08/06 20:40
ילדים חמודים יושבים בבית ולומדים ועובדים
אנשים שלובשים מדים ונושאים נשק הם לא ילדים חמודים. הם חלק ממכונת המלחמה ההרסנית.
ליבי עם האימה חבל עליה,ע ל חייה ,על משפחתה אבל הייתה צריכה לחשוב לפני ולא לתת לו ללכת לצבא-
אם את לא יודעת לאיית את המילה הזו - או שאת לא אםבאמת או לא יהודיה (ל''ת)
לא קונים את, 04/08/06 22:07
-
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול, 04/08/06 22:12
רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר
בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
-
- 29.
-
רחל, 04/08/06 22:10
תנ''כי פתוח בספר איוב
- איש מופלא ! למדנו גם אנו
לקבל את הרע כקבל את הטוב
בברכה לאל שהיכנו.
לו כמוך נדע בהגה והי
לפניו לשפוך את השיח,
וכמוך נבוא בחיקו האבהי
את הראש העייף להניח ?
רחל
חשון, תרצ''א
-
- 28.
- 27.
-
- 26.
תומר, 04/08/06 20:24
אחיי היקירים שנפלו בקרב נוחו על משכבכם בשלום! תודה אנחנו גאים בכם כולם!
תשמרו עלינו מלמעלה !-
יגורתי פן ילך גם הוא מאיתנו בלא ברכת הפרידה...
רחל, 05/08/06 07:14
יגורתי פן ילך גם הוא מאיתנו
בלא ברכת הפרידה...
כה נוגות העיניים:
בזוויות הפה מרירות נצפנה;
בשעשועי תינוקות יסתכל רציני,
יגעש ולפתע ידום, כאומר: הכל אחד...
וערב יהיה ובמסיבת חברים מקומו ייפקד,
ונשכה הביטחה כפתן.
וחיוורים נתרומם כולנו,
וחרדנו לחדרו והוא איננו,
ועל גבי השולחן
אחרון מכתביו ילבין...
רחל
-
אכן דלה מאד ידעתי זאת, האם, אכן דלה מאד מנחת בתך;
רחל, 05/08/06 07:20
אל ארצי
לא שרתי לך, ארצי,
ולא פיארתי שמך
בעלילות גבורה,
בשלל קרבות;
רק עץ - ידי נטעו
חופי ירדן שוקטים.
רק שביל - כבשו רגלי
על פני שדות.
אכן דלה מאד -
ידעתי זאת, האם,
אכן דלה מאד
מנחת בתך;
רק קול תרועת הגיל
ביום ייגה האור,
רק בכי במסתרים
עלי ענייך.
רחל
תל-אביב, תרפ''ח
-
- 25.
טלסניקוב ז'אן, 04/08/06 19:59
אני מרגיש את כאבכם ואני שולח לכם את כל האהבה שבעולם שאולי קצת תקל על הכאב הנורא מכל. יהי זיכרו ברוך. -
- 24.
-
יפים ממני וממך, יפים ממני וממך, האדמה לקחה
נתן יונתן, 05/08/06 07:16
שירים עד כאן,
ניתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור.
מה עוד אפשר לרצות ?
מה עוד אפשר לרצות ?
יפים ממני וממך
יפים ממני וממך
האדמה לקחה.
שירים עד כאן,
דקה אחר דקה.
קצרות ואוהבות וכואבות.
אבל האחרונה
סופית וארוכה
סופית וארוכה.
שעון השמש והחול
שעון השמש והחול
הגיע עד הקו.
שירים עד כאן,
בגובה הפיסגה
גם האוויר מתחיל להיות דליל.
אבל לכם ולי
עוד נשארו מילים
עוד נשארו מילים.
לזכור איך שהיינו כאן
לזכור איך שהיינו כאן
כשייסגר הגן.
שירים עד כאן,
הבכי והצחוק,
קולות האנשים, כוכבי הזמן.
השמש והים
הלחם, העולם, המר והמתוק.
וכל מה שהיה נשאיר
וכל מה שהיה נשאיר
לחיות בתוך השיר.
מילים: נתן יונתן
הלחן: נחום היימן
-
- 23.
-
יש ימים ותפארת שמיך רמוסה באבק ובדם.
רחל, 04/08/06 22:15
יש ימים - העולם מסביביך
רק סמלים לא תדע שחרם.
יש ימים ותפארת שמיך
רמוסה באבק ובדם.
יש ימים - ימי עבד יגע,
עבד דך, מעונה-הכבלים.
יש ימים - לא גואל ולא רע.
יש ימים כלילות אפלים.
רחל
כ' אייר, תרפ''ו
-
- 22.
ימניים להגיב בכל האתרים ומיד!!!!!!
חיפאי מופגז, 04/08/06 19:15
מדוע יש רק תגובות של שמאלנים?קומץ שמאלני קיצוני קובע את המדיניות שעל פיה מתנהלת המדינה. אני קורא לכל הימניים ושאר האנשים להגיב ולהשתיק קומץ של כמה שמאלנים קיצוניים שמציפים את אתרי האינטרנט בתגובות בעד נסראללה.
אני קורא לאולמרט הערבי להתחיל בהשמדת לבנון, סוריה איראן ובכלל את כל המוסלמים והערבים הקימיים בעולמינו.
שמאלנים יקרים ונושכי כריות, תצטרפו אל חבריכם הערבים!!!! -
- 21.
- 20.
-
רחל, 04/08/06 22:08
לערטל פצעי הנפש ומדוויה
וזהובי העצב הטמיר
בפרוטת מבט חומל-תמה
להמיר ?
לא ! נבחר לי בשרידי הכוח
להשמיע קלס שאנן
וכקודם קו התחום למתוח:
''עד כאן''...
רחל
תרפ''ו
-
- 19.
-
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול, 04/08/06 22:18
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר
בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
-
- 18.
- 17.
שלא תדעו עוד צער-חיזקו עד ביאת משיח
בוכים אתכם, 04/08/06 18:10
אנחנו מאמינים בתחיית המתים.
מאמינים שתזכו לפגוש את יקירכם ז''ל
ושהשם ינחם אתכם
בוכים אתכם-
Avi Ecuador, 04/08/06 19:01
הלוואי שיוכלו לחיות עם הצער הגדול שנפל עליהם לארגן את שארית חייהם...
הבעיה בצער כזה שהוא לעיתים קרובות הורג את החיים שממשיכים ''לחיות'' ולא מתגברים על האבדה.-
tza ar gadol, 04/08/06 21:06
people mean well, but this sentence is out of place. the pain is so great , life for this family will never be the same.
to the parents,many people share the loss of this innocent beautiful child. it is so hard for me to express the pain in my heart
-
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר''
אלכס, 04/08/06 21:58
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר''
''בעצב תלדי בנים'' (בראשית, ג', ט''ז)
כשאומרים לכם:
''שלא תדעו עוד צַעַר...''
אתם יודעים, עד כמה, ביניהם לביניכם - רב וגדול הוא הפַּעַר
הן כְּסִיל לא יבין זאת... לא אֱווִיל...
לא שוֹטֶה... וודאי לא אִיש בַּעַר
סָגוּר הלב ונָעוּל... מוּגָף לוֹ השַעַר.
כי כשהם אומרים לכם:
''אנחנו כל-כך משתתפים בצַעַר...''
אתם מרגישים עד כמה כבד היגון, עמוקה התהום, רחב הוא הפַּעַר
אמת כּוֹאֶבֶת. נוֹקֶבֶת. חוֹצֶבֶת. צוֹרֶבֶת. דוֹאֶבֶת. שוֹאֶבֶת. חוֹתֶכֶת כתַּעַר.
כְּלוּם אָכֵן, בְּאֱמֶת וּבְּתָמִים,
זֶהוּ מַגָּש הכֶּסֶף,
שאליו נתכוונו הנַעֲרָה והנַעַר ?
לֵילוֹת קְרִירִים... לֵילוֹת קָרִים...
לֵילוֹת יְקָרִים...
לֵילוֹת קְפוּאִים... לֵילוֹת צוֹנְנִים...
לֵילוֹת מַקְפִּיאִים...
לֵילוֹת סוּמִים... לֵילוֹת חֲמוּסִים...
לֵילוֹת כְּמוּסִים...
לֵילוֹת טְרוּפִים... לֵילוֹת קְטוּפִים... לֵילוֹת רְדוּפִים...
לֵילוֹת שְקוּפִים... לֵילוֹת כְּסוּפִים... הלְבָנָה חֲצִי-סַהַר
רוֹגֵש הלֵב והוֹמֶה... מָלֵא רוּחוֹת סַעַר
הֵן איש חָכָם לא יבין זאת...
לא שוֹטֶה... אף לא איש בַּעַר
אָטוּם הלֵב וחָתוּם...
איש לא יבוא בּוֹ, בשַעַר.
כי כשהם מאחלים לָך, לְך, לכם: ''הלוואי שלא תדעו עוד צַעַר''
אתם יודעים
עמוק בתוך הלב פנימה
כי מרוב קורבנות
הם אינם מסוגלים אפילו
...לראות את היער.
-
-
- 16.
-
ג - שקט ונימוס כל יום כל היום תקרא תקרא
אור, 04/08/06 19:56
אתה נדחף לחיים האישיים של הורים שכרגע שכלו את בנם ופוקד עליהם לעשות כך וכך? אתה מכיר אותם בכלל, יודע מה הם עושים ומה לא? -
-
- 15.
- 14.
יונה, 04/08/06 18:00
על הנשמה הטהורה שנילקחה טרם זמנה מי יתן ותשכון תחת כנפי השכינה
הלואי ונהיה ראויים לדניאל
- 13.
- 12.
שמחה, 04/08/06 17:50
לאן ממשיכים מפה?
להורים-אין מילים שיוכלו להקל על הכאב.ואם זה יעזור אפילו במעט,דעו לכם שהעם שלנו איתכם.-
מה עוד אפשר לרצות ? יפים ממני וממך האדמה לקחה.
נתן יונתן, 05/08/06 07:38
שירים עד כאן,
ניתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור.
מה עוד אפשר לרצות ?
מה עוד אפשר לרצות ?
יפים ממני וממך
יפים ממני וממך
האדמה לקחה.
שירים עד כאן,
דקה אחר דקה.
קצרות ואוהבות וכואבות.
אבל האחרונה
סופית וארוכה
סופית וארוכה.
שעון השמש והחול
שעון השמש והחול
הגיע עד הקו.
שירים עד כאן,
בגובה הפיסגה
גם האוויר מתחיל להיות דליל.
אבל לכם ולי
עוד נשארו מילים
עוד נשארו מילים.
לזכור איך שהיינו כאן
לזכור איך שהיינו כאן
כשייסגר הגן.
שירים עד כאן,
הבכי והצחוק,
קולות האנשים, כוכבי הזמן.
השמש והים
הלחם, העולם, המר והמתוק.
וכל מה שהיה נשאיר
וכל מה שהיה נשאיר
לחיות בתוך השיר.
מילים: נתן יונתן
הלחן: נחום היימן
-
- 11.
אבי, 04/08/06 17:45
איזה פני מלאך חומד של בחור הבחורים הכי טובים נופלים-
-
קטיה, 04/08/06 21:12
אשכנזי או ספרדי???
2 פרחים משלנו נקטפו,ז''ל.
אפילו בימים קשים כאלה יש את הגזענים האלה !
שבת שלום, ולמשפחות שלא תדעו עוד צער.
-
-
- 10.
Avi Ecuador, 04/08/06 17:45
''החיסכון'' של השמאל שמשלמים בריבית קצוצה היום לצערי.
לא רצו לשמור על מתנחלים והיום אפילו על הבית לא יכולים לשמור ולהחזיר את הילדים הביתה בשלום.
לא רצו להיות בחזית לבנון והיום החזית בעורף.
לא רצו להקריב בנים והיום מקריבים כפל תשלום.
לא רצו שכל ישר וממשלה של יהודים שדואגת לערבים והיום ערבים מסבירים שהאידיוטיות לא משתלמת אפילו לאלה שאוהבים אותם.
- 9.
- 8.
- 7.
- 6.
מירב, 04/08/06 17:41
-
- 5.
- 4.
והיה אם יופיע שם ילד אחד שפניו שוחקות ושיער לו זהב
תדעו שזה הוא, ו, 04/08/06 17:39
ולטפו את אבק המדבר מעיניו
ואז תעשו עימי חסד קטן
כיתבו נא מהר לכל אימותינו
שירווח להן קצת ויפוג צערן
הנסיך הקטן חזר אלינו
-
מוטחצביאלי, 04/08/06 21:46
דמעות עמדו לי. כמה רגיש כתבת. שלא ידעו ושלא נדע כל צער
-
האומר דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם-כי רק אז יאמר דברים מתוך עצמ (ל''ת)
הטובים הולכים ו, 04/08/06 22:32
-
-
- 3.
איך מנחמים על אבדן ילד כזה?אשריכם שזכיתם לגדל אותו ולו גם ל20 שנים (ל''ת)
נקווה שקורבנו, 04/08/06 17:35
- 2.
- 1.
-
''עיצרו את העולם – רגע לפני שהעולם ייעצר לכם''.
אזרח, 04/08/06 22:30
''אחי ואחיותי החדשים, צר לי עליכם, אתם שבעל כורחכם צורפתם למשפחתנו המתרחבת משבוע לשבוע. רק אנו, חברי המשפחה הוותיקים, יודעים מה באמת עובר עליכם בשעות אלה, בימים אלה.
והאמינו לנו – זה עוד החלק הקל. לאחר השבעה – מהיום השמיני והלאה – מתחיל מסע הייסורים הקשה מכל. אתם תקומו משבעת ימי האבל ותגלו שעולם כמנהגו נוהג, אנשים חוגגים ושמחים, אוכלים ושותים, בתי העינוגים מלאים מפה לפה. ואתם לא תבינו איך זה שהעולם לא נעצר ? איך זה שהשמש זורחת כמדי יום ביומו ? ...כאילו לא נפל דבר בישראל. ופתאום תבינו שצץ לו קיר גבוה, שיחצוץ מעתה ביניכם לבינם.
ותתחילו לשמוע את כל המשפטים שהייתם גם אתם נוהגים לומר, כשהייתם ''שם'': ''תהיו חזקים בשביל הילדים'', ''החיים חזקים מכל דבר'', ''החזיקו מעמד'', ושאר משפטים חסרי תוכן ומובן למי שאיבדו בשר מבשרם.
ויותר מכל – היזהרו מפוליטיקאים ומעיתונאים חסרי מצפון. אלה ינסו להוציא מכם אימרות גורפות-רייטינג ומקדמות-פריימריס. ובינינו – מי אנחנו שפתאום דעתנו חשובה יותר ? בעלת משקל יותר ? מדוע פתאום שואלים אותנו מה דעתנו על ההסכמים ומה לדעתנו הממשלה צריכה לעשות ואם צריך לנקום, לסלוח, לשנוא, לאהוב, להרוס, לגרש, להרוג ?
בתי, תמר קרלבך-ספיר, נהרגה בפיגוע בקו 5. ואם אותי ישאלו, אומר להם רק זאת: הניחו לנו בכאבנו. אצלנו כל לילה האוטובוס מתפוצץ. צאו אתם, שבן משפחתכם אולי יהיה באוטובוס הבא, צאו להפגין, עיצרו את התנועה, עיצרו את העולם – רגע לפני שהעולם ייעצר לכם''.
יעקב ספיר, צפריה.
-
מהו ''פיגוע ביטחוני של ממש'' ?
שלמה, 05/08/06 07:12
שמעון פרס אמר בשידור בערוץ 2, כי יש גורמים נוספים המאפשרים להאיץ עתה את תהליך השלום, ובכללם ''העובדה שעברו כחודש וחצי ללא פיגוע ביטחוני של ממש'' (''הארץ'', 12.3).
שר החוץ טבע מונח חדש, ועליו להסבירו. מהו ''פיגוע ביטחוני של ממש'' ? כלומר, מהו המספר המִזערי של ההרוגים הישראלים, הפצועים קשה והפצועים באופן בינוני, העושים פיגוע לפיגוע של ממש ?
התבטאות זו, ראוי היה שלא תבוא לעולם מפיו של שר חוץ.
-
-