- 5.
איריס, 02/08/06 00:47
מס' 2 היקר,
אני חושבת שהתבלבלת,
מהרשמים שכתבת ניכר שלא באמת היית בקובה האמיתית אלא ''בקובה התיירותית'' ומפליא אותי שאתה חושב שהמקומיים שם מרוצים מחייהם ומצורת השלטון, זה לא נראה ככה כשאני ביקרתי בקובה העוני והתנאים הסוציאלים מחפירים אמנם האוכלוסיה אינטיליגנטית והרפואה מפותחת אבל דור הקובנים הצעיר משווע לגלובליזציה ולקידמה
לכן אני חושבת שערב מותו של קסטרו (שיבדל''א) המשטר ייפול ויסתיים עידן המהפכות הדרום האמריקאי ולנו ישאר רק מוראלס הבוליביאני שינהיג את נצחון ההמונים
-
ג'וקר, 02/08/06 15:34
גם העיתונאים שבקרו ברוסיה הקומוניסטית ראו רק דברים יפים.
מי שמאמין.........שיאמין.
מענין למה 800,000 ''עבדים'' חוגגים במיאמי.
ובאמת, כל קובני שרוצה יכול לסכן את חייו ואת משפחתו ולעזוב את קובה.
-
- 4.
- 3.
אני לא יודע איפה היה מגיב מספר2
Jimmy Cohen, 01/08/06 18:22
קובה שאני מכיר מהרבה מאוד נסיעות,עניה מאוד,מלאה באנשים לא מאושרים,רעבים ללחם,כי המשכורת הרגילה שם לא עוברת את ה20 דולר של ארה'ב,לחודש...
תנסו לחיות עם זה...
שטות לומר שמי שרוצה יכול לצאת,אחרת לא היו כל כך הרבה בלסרוס ( בורחים ברפסודות מאולתרות ) העוני,גם הסיבה העיקרית לזנות שיש בשפע בקובה... אפשר להשיג בחורות חלומיות,הבעיה היא רק שצריך לשלם...
מספר 2 , ספר לנו מי שילם לך להפיץ כאלה שקרים ווזה שעוד לא הזכרתי למשל שלא כל קובני יכול להתארח בבתי מלון,או ללכת לחוף שמתחשק לו,או להיכנס למועדונים,ובלי להזכיר שאין באפשרותם לאכול כל מה שהם רוצים,כי ידם אינה משגת...-
קובה זאת דיקטטורה קומוניסטית אכזרית ועניה בגלל שאין לה נפט (ל''ת)אלכס, 01/08/06 23:58
-
mika, 02/08/06 02:54
i came back from a long holiday in cuba three weeks ago, and i agree with every word you say. this is the cuba that i saw too.
-
- 2.
גיל, 01/08/06 13:51
לאחר ביקור ארוך בקובה לפי כחודשיים, בלווית חבר דובר ספרדית, להלן המסקנות לאחר שיחות עם אין ספור מקומיים, מכל קובה:
1. בניגוד לשאר מדינות דרום אמריקה (וישראל), בקובה אין רעבים, אחוז האנלפבתים נמוך מהותית, הרפואה ברמה גבוהה ובחינם, האקדמיה ברמה גבוהה ובחינם. כל קובני זכאי לחופש במלון מפואר אחת לשנה, והיחס לזקנים ולילדים הוא מופתי.
2. קובה נמצאת בעיצומה של התקדמות כלכלית. יש יותר גמישות מצד השלטון להקמת עסקים קטנים. וישנה אפשרות לאנשים מוכשרים להתקדם בסולם השכר.
3. מה שמונע מקובה לפרוץ קדימה, הוא אמברגו אמריקאי של עשרות שנים שאין דומה לו בהסטוריה.
4. החשש הגדול של הקובנים, שקובה תחזור להיות בית הבושת של ארה''ב, כמו שהייתה לפני פידל.
5. האנשים ברובם, מאושרים. ישנה סולידריות חברתית מעוררת קנאה. האנשים חשים תחושת בטחון ושיש מי שדואג להם.
6. הרבה קובנים שעזבו למיאמי חזרו מכיוון שראו שלהיות עבד במיאמי פחות טוב.
7. כל קובני שרוצה, יכול לעזוב את קובה. למרות זאת, אין נהירה החוצה.
למרות כל האמור לעיל, הגבלת חופש הביטוי והקניין היא בלתי נסבלת בעיניי. אני מניח שיש דרך לשלב בין הדברים, אך חשוב להכיר את הצדדים החיובים הרבים בקובה.
-
ריו, 01/08/06 16:01
אולי תספר לנו קצת על קובה ???
איך הנשים ???
איך הנוף ???
איך המחירים ???
איך האנגלית ???(על מנת לתקשר כמובן )
איך היחס לישראלים ???
וכמובן איך הסיגרים ???-
גיל, 01/08/06 17:51
נשים - יפייפיות ורוקדות מדהים, מאד ליברליות
נוף - מהמם במיוחד בפינר דל ריו וכמובן ישנם חופים קאריביים משגעים
מחירים - לא זולה במיוחד (רכב - 60$, קאסה - 20$,לחדר מלון מפואר בהאוונה, 100$,לחדר א.ערב - 20$ לזוג, כוס מוחיטו - 2-3$, מוניות בהאוונה - 3-5$ לנסיעה)
האנגלית - לרוב רצוצה
יחס לישראלים - עדין לא נכבשה ע''י האספסוף ולכן היחס מצוין
סיגרים - מחירים של קופסאות רישמיות, נמוכים רק ב 25% מדיוטי פרי ממוצע באירופה. לא לקנות ברחוב, הכל מזויף. הכי טוב לקנות מאומנים שמגלגלים בעצמם, סיגר ללא חבק. יש שניים מאד ידועים (אלחנדרו לייבה בשכ' מירמר, וריי בהוסטל קונדה דה וילנואווה בהאוונה ויחה) והם יושבים בשתיים מחנויות הסיגרים המעולות של האוונה. המחירים בין 1-5 לסיגר. ניתן להוציא רק 23 סיגרים כאלה פר תיק (כבודה).
-
-
- 1.