אור יהודה, ערב שבת המלכה, הקדושה כמו אופפת את עיירתנו השלווה והחלסטורלית, גברים בפיז'מות שבת ממהרים לבתי הכנסיות, ילדים זבי חוטם נשרכים אחר אבותיהם, ריחות של עמבה חריפה באוויר, אדים סמיכים של ערק זחלאווי משובח כמו עולים מהחידקל, שכנה נרגנת משליכה על בעלה קובה בורגול, חכם ציון בדראווי מחליף עצה עם הירקן עזרא דלל. הכל כמו תמיד, הכל כמו גן עדן, כמו קפאו מחוגי הזמן מאז שירכה דרכיה חווה אימנו ותעש הרע בעיני השם.
אפס, כי מתחת לפני השטח רוחשת אווירה מתוחה, טעונה, עוד רגע ותתפוצץ לאלפי רסיסים קטלנים. אפס, כי נפל דבר בישראל: רב ידוע ומכובד העלה על נס את עדת הנשים וחלק להן כבוד ויקר לא להן. רב מורם מעם קוצב לנשים אשר בתוכנו זכויות מפליגות ושבחים מרוממים.
וראוי מאוד, כי אביאה בפניכם, יוצאי עדות ורמייזא ואשכנייזא, את התפילה המיוחדת אשר מיהר וחיבר הפייטן הדגול, צרוד זמירות ישראל, רבי ג'וני קדחת, יוצא קהילת בצרה אשר בבבל המעטירה, סיני ועוקר הרים, אוחז תמרים וטוחנם בין שיניו:
איכה הומייה אור יהודה. איכה רגשו החילונים אשר בתוכה, המלעיזים דת השם, שמו יתברך ויתהלל ויתפאר. איכה הוכינו שוק על ירך. איכה שוקענו במצולות הרפש, איכה טומאה זכרותנו, נסתרה גירסא דינקותנו. איכה נדכאנו מפני הצלע שמאיתנו לוקחה, יא' ריבון העולמים.
ופסק חכם מנחוס מבית הכנסת של פדידה באור יהודה, כי מחר אחורי מוסף הגדול יש לענות בקול רם ובכוונה גדולה אחר החזן כהאי מילתא דתחנונא:
עננו, אלוקי הגברים, עננו.
עננו, אלוקי אברהם, עננו.
עננו, ופחד יצחק, עננו!
עננו, אביר יעקב, עננו.
עננו, ודכא הנשים אשר בתוכנו, עננו.
עננו, כי גאווה בליבנו.
עננו, כי מין הסגולה אנו, עננו.
הגב לתגובה זו