אולי נגיב לגופו של ענין ולא לגופו של אדם?

הגברת אודטה העלתה פה כמה נושאים, בואו נגיב נקודתית. מי שמסוגל - אליי, מי שלא, שסתם יישב ויקרא, אולי ילמד משהו.

1. הבחירה באושר.
האם בחירה אפשרית?
האם צריכה להיות בחירה מושכלת, או שאושר הוא עניין רגשי, שנדרשת בו ספונטאניות?
מה קורה אצל אנשים פסימיים, שגם להם מגיעה מנת האושר שלהם, אך אינם מסוגלים לבחור בו? האם יש ללמד אותם להיות מאושרים, להציע להם כלים?
כפראפרזה על ''דת היא אופיום להמונים'' - אולי אפשרי גם ''אושר כגראס להמונים''
אולי ללמד בביה''ס?
אולי לעשות סדנאות אושר, לתלמידים וגם למורים?
אולי ללמד את המנהיגים שלנו להיות מאושרים? שמתם לב שהם אף פעם אינם מחייכים? האם יש קשר בין התחת המכווץ שלהם על הכסא לבין חוסר היכולת שלהם לפתוח את שרירי הפנים האחראיים על החיוך? או שהם יודעים משהו שאנחנו - עמך - לא יודעים? אולי הענין הוא בכך שמי שמסטול כל היום מאושר, מפסיק לחשוב?

2. חזיות.
למה זה חשוב בכלל?
ואיך אודטק'ה מצליחה להוריד את הרמה של הטור שלה עצמה בכך שהיא מכניסה חזיות בין האושר לבין הנשק. הרי זו הרמה איומה להנחתה.

יאללה. בואו נראה לאודטק'ה - איך כותבים טור אינטליגנטי.

שבת היום. נחתם מספיק. התאים האפורים התאוששו קצת מהלחץ השבועי. בואו לחשוב!

מישהו מנסה לחקות גם את הרמן.
כנראה שרוצים לסכסך בינינו.
טיפ קטן: הדרך אלי עוברת דרך אחותי הבכירה. בלי האישור שלה לא התעסקתי עם אף אחת.
ורמז קטן : ''לחזור שלב''

איך נבהלתי היום. יצא לי לראות חצי שעה אחרונה מאודטה, ופתאום היא אומרת ''יונה פעמונה'' וואו - חשבתי שהיא הזמינה את פעמונה לתוכנית.

איזה צירוף מקרים, אה?

בסוף זה היה אייטם הקשור ללקט שירי רחוב מפרי איסופה של דרורה חבקין ז''ל.

אולי זה יכול להיות רעיון מצויין שכל הדמויות בטוקבק עולות לאודטה לאולפן ועושות לה חג טוקבקיה שמח בלב ובאולפן?

נראה לי שהיא תשמח, פחחחחח.......

שלום אודטה ,
בחיי לא חשבתי שאכתוב לך למרות, שאני מאוד אוהבת לקרוא את עצותייך במעריב שבת.
ראשית מבקשת שאם תחליטי להתייחס להערתי אנא בעילום שם , אני ממש לא מאלה שמפרסמת את שמי. אבל , הייתי חייבת לכתוב לך הפעם כי קרה לי דבר היום מדהים- ''סומו חברתי '' לפני כשבוע כתב על כך והרגשתי שהטיפוס מאוד מוכר לי , והיום במפגש עיסקי הגיע בגדול הסומו היקר - ומה זה נתתי לו בומבה כול הכתבה צצה לי בעורף ופשוט הכתיבה לי את מעשי אחד לאחד וזה עבד כמו פיצוץ. מה אגיד לך במקום עגמומיות ועצב על פני , חיוך אדיר פרוש לי על הפנים ואני פשוט בעננים

אחות יקרה
לאן נעלמו עקבותייך?
החבר'ה פינו לנו כאן מקום כדי שנוכל להיות בקשר
אפילו חור בשן השנון (וגם השן שנונה מן הסתם) נמצא בדממת תיקשורת.

אודטה שלום:
הכתבה שפירסמת בעיתון מעריב ב- 19.5.06 בנושא סומו חברתי היתה מאד מעניינת.
גם אני נתקלתי וניתקלת לא פעם במקרים מעין אלו ותודה על הטיפים כיצד להתגבר ו/או לעקוף סומו חברתי.

תודה - את נפלאה.

ענת.

אני מקווה ששוב יפרסמו את כתבותיך.
הן מענינות לי.כמו התוכנית בטלויזיה

אודטה המקסימה חסרת לי מאד, שמחה שחזרת, תישארי תמיד

שוב צריך לחפש אותו כמו פעם?

הלך לנו לאיבוד וואחד חור בשן.

גבוה, בלונד, עיניים כחולות ....

נשיא בית הדיון הגבוה לאירוניה....

מסיבות של שממון יצירתי בטוקבק, אתה מבוקש לבוא לעשות פה קצת שמייח כי עוד מעט אנחנו ניפול לרצפה מרוב שעמום...............

בוא כבר, יא ראש טיל נושא נפץ גרעיני ולא קונבנציונאלי.

מה תגובתך?

וכך אמר מורינו יוסי במופע שלו:
'' גבר שלא פוחד מאישתו הוא לא גבר!
משהו אצלו לא בסדר...''
וגם זה משל יוסי
''תהיה גבר תשפיל את עצמך...

נומר????????

האם שימי עבר סרוס או שהסכיזופרניה תקפה אותו שוב? היו לנו כמעט שלושה של שקט ושלוה מכמה חולרות,כנראה היתם בתרדמת חורף .מקוים שבפעם הבאה תעלמו לעד.כן יהי רצון ונומר אמן.

כשהחלום הפאשיסטי שלך יתממש, אז תוכלי (אולי) לקבוע לאנשים איך, מתי, היכן, וכמה לכתוב.

בינתיים אנחנו באינטרנט להזכירך, פלטפורמה שהינה אחת מסמלי חופש הביטוי המשמעותיים ביותר. וכמו שלך נותנים לכתוב את האג'נדה המבהילה שלך, בה כל משפט שני עוסק בפאשיזם, כך גם לאחרים ישנה זכות קיום, ובעיקר זכות תגובה. לכתוש קצת אנשים כמוך זו מצווה, ואני תקווה שמישהו, ייכנס בך, פעם אחת ברצינות, וכראוי.

אם את מחזיקה עצמך כה נעלה, לכי לכתוב בפורומים רציניים. נראה אותך מתמודדת עם קליבארים אמיתיים, ובנושאים אמיתיים.

בינתיים לא התביישת להתבוסס במדמנת הקיגל כל החורף, ועכשיו הגעת במהירות חשודה אף לפה. את שולחת את כולם לחיות את חייהם - מעניין, איך נראים אלו שלך?

ורק בכדי להרגיע את יצר הסקרנות שלך. יונה פעמונה הינה דמות עצמאית, שממש אינה זקוקה לשימי כדי שייצק בה תוכן. אותו דבר אמור לגבי המורה יוכבד.
אז את ניתוחי הטקסטים תשאירי למומחים אמיתיים.

רק את ואלוהיך יודעים במה את באמת מומחית. גם אם זה כלום, זה בסדר גמור. במסגרת הפלורליזם האינטרנטי שבטוקבק הנ''ל, בו גם לבוגרי אוניברסיטה וגם לבוגרי מסלול צביעת שיער - יש את אותה זכות לביטוי, הברירה הטבעית כבר תסנן את הבררה - ותשאיר למעלה את האיכות.

איכות תמיד מנצחת. זכרי זאת היטב. את לא צריכה לספר לנו שאת בוגרת אוניברסיטה. אנחנו אמורים לחוש זאת באיכות תגובותייך.
אני חוששת שהתעסקות אובססיבית בפאשיזם אינה מרמזת על אג'נדה שהופקה בבית יוצר חכם מדי.

את שקופה וצפוייה מדי. גם חוש הומור בריא לא היה מזיק לך מדי פעם.
מסוגלת?

. רשימת ספרים מומלצת עבור הפוסטמה מאשדוד
פוסטמה אשדודית יקרה,
בתגובתך מאתמול למספר 42 (42 בא אחרי 41 ולפני 43), רשמת את המשפט הבא:
''...שתמיד המילה שלו תהיה האחרונה בבית (כן מותק בסדר אשתי,) שתאכיל...''.
הפסיק אחרי המילה ''אשתי'' אינו ברור לי, אשר על כן הנני נחלץ לעזרת מוחך הקטן והרפוי.
הריני ממליץ לך בחום על קריאת הספרים הבאים:

1. ''מעשה ב- 47 כרומוזומים''.
2. ''המסע לארץ הכרומוזומים – סיפורה של ילדה שהיא בת להורים שהם אחים מלידה''.
3. ''בעקבות הבית הנעלם – סיפורה של משפחת פליטים מגרוזיה''.
4. ''בעקבות האוצר האבוד – סיפורה של ילדה התרה אחר מוחה''.
5. ''מפתחות הקסם של פנינה – המוח נמצא, כעת מנסים לפתוח אותו''.
6. ''והילדה הזו היא אני – סיפורה של פוסטמה''.
7. ''יש לי אופניים – סיפורה של ילדה שעד היום רק רכבו עליה''.
8. ''מעשה קטן בזרת – סיפורה של ילדה שהזרת שלה גדולה ממוחה''.
9. הלו, יש מישהו בבית? סיפורה של ילדה המדברת אל מוחה''.
10. ''לבד על המרבד – סיפורה של ילדה בודדה בגן הילדים''.
11. ''יצאתי לחפש שכל, לא נראה לי שבקרוב אשוב''.
12. ''איך לשבור את השיא של שהייה מתחת למים?'' (לספר זה לא מצורפים בלוני חמצן, אלא רק סלע כבד הקשור בחבל).
13. ''המדריך השלם לקפיצת באנג'י ללא החבל''.
14. ''מטחנת הבשר היא חברתך הטובה ביותר – אז למה שלא תלחצו ידיים תוך כדי פעולה?''.
15. ''עמודי החשמל שבשכונתך – הכירי אותם מקרוב!''.
16. ''בואי נשחק ברולטה רומנית'' (הספר עוסק בגרסה יותר מתקדמת של הרולטה הרוסית, כשבמקום כדור אחד באקדח, יש 6 כדורים).
17. ''האם האש היא באמת אויב? לעולם לא תדעי אם לא תקפצי לתוכה!''.
18. ''בואי נלמד איך נושמים חנקן במקום חמצן'' (לספר מצורף בלון חנקן).
19. ''אמא, למה אני לבד? סיפורה של רווקה ערירית'' (זהו ספר תשובות מיוחד בעל עמוד אחד בלבד, שעליו מודבקת מראה).
20. ''בחני את עצמך: האם את פוסטמה? כן!''

כולי תקווה שהרשימה הנ''ל תעזור לך. במידה ולא, אפרסם בקרוב רשימה נוספת.

...וצדק לכל!!!

עדין לא קראת את הכתבה ,אך 99.9% ממה שאודטה כותבת ואומרת אלה הם דברים חכמים שאפשר ללמוד מהם הרבה מאוד! אודטה כל הכבוד לך! ותמשיכי כמו שאת! בלי לשים לב לאנשים שמגיבים מכוער!התגובה שלהם היא לא בעקבות דברים שלך,אלה כי הם אנשים שיוצא להם להגיב נורא בגלל בעיות שלהם! וזה הסבר קצר לשלליות שלהם!שיהיה לכולם רק מהטוב שבעולם! אמן!!!

המורה יוכבד,

איזה כייף. בחייאת, זאת באמת את שקראנו לה יוכבד השוכבד ושכל שנתיים היתה יוצאת מטעם משרד החינוך והפיריון לשנת שבתון של הריון?

שיוווו איזה סבבה של תענוג גרמתי לי להזכר בך, אחרי שגמרתי את מקיף ז' בירוחם מגמת חפיפת ראש ופסים בשיער. תבואי קצת פעם אצלנו בנווה המדבר הנקרא בפי העם נווה תירצה, ואני יעשה לך מניקור כמו שעשיתי לך תמורת הציון בחיבור על הרצל.

את זוכרת שוכי? כתבתי לך שאני לא שמעתי בחיים שלי עליו, אבל כתבתי שאני בטוחה שהגנוב הזה מהמרפסת, חסך פרנקים שוויצרים בגלל שלא בזבז על אפטייר שייב.

כתבתי לי שיש לי ראש לעסקים ועוד אגיע למעמד במערכת הבנקאות. בטח שהגעתי. בהתחלה רק ניגבתי אבק מהדלפק. אחר כך חילקתי תה, ובסוף שכהתחילו להעריך את כישורי האינטלקטואלים, היו שולחים אותי להביא עיתונים עם בחורות ערומות שהיו עטופים בעיתון הארץ לאנשים חושבים.

את בטח זוכרת את הדוכן עיתונים של הרומני. זה עם השיני זהב שהחזיק פורנו וגם ערומות במדף מאחורי התמונה של בן גוריון והיה אומר שמיידלעך בתמונות מפריחות לו את השממה שבנשמה.

תבואי כפרה על שוכי. מרגלית תעשה לנו קפה שחור חזק כמו זה ששפכתי פעם בעצבים על היועצת שרצתה לדחוף לי נרות של ריטלין את יודעת לאן. ואוו ואוו, איך היא צעקה המהבולה הזאת. את זוכרת? המנהל מחלוף לקח אותי אחרי הלימודים לחדר שלו, סגר את הדלת, ופתאום הייתה הפסקת חשמל רק אצלו בחדר...

תבואי פה אצלנו בנווה תירצה, אני יספר לך מה קרה בזמן של ההפסקת חשמל. לא נעים לי מגברת אודטה שקוראת את הטוקבק ויכולה להתפדח ולהסמיק את הלחיים שלה, בר מינן.

אז תבואי יוכי שוכי? וואללה את תראי, או כמו שאהבת לאמר לי אז ולא הבנתי, תחזי במו עיניך שהרבה לא השתנה מאז שהחלפתי כתובת לסטודיו לאסטטיקה שלי. שכל הקליינטים הוותיקים ממשיכים להגיע אלי לנווה תירצה עם המכוניות הרחוצות שלהם ומביאים לי גם קרמבו ובומבונים כמו בימים הטובים.

אני מנסה להכניס את מרגלית לעסקים, אבל היא בתור סוהרת אומרת שהיא שומרת על טוהר מידות. אני יודעת שיש שומרי מישקל, אבל לא הבנתי מה הקשר בן הטוהר לבין המידות אקסטרא לארג' של המדים שנתנו לה בשב''ס.
מה שלא יהיה, אני נותנת לה חצי מהפידיון.

מה פתאום שוחד, כפרת עוונות? זה רק בגלל שלמה שהיא אומרת שזה ניקרא במקורות התורה שבעל פה התלמודית, פדיון האסיר, והולכת ישר לקרן שיקום הסוהרות.

ככה אני מרגישה שאני עושה מעשים טובים וגם תורמת לחברה. אין יותר אושר מזה, בדיוק כמו שאומרת גברת אודטה.

רק אני אגמור עם הקליינטים והספונג'ה במשרד של המנהלת, אני יסביר למה יש קשר בין בין חזיות לאושר. בדיוק כמו שכותבת גברת אודטה שהיא מומחית לחזיות האושר.

יונה, תלמידתי משכבר הימים.

שמחתי לקרוא את אחד מחיבורייך הטובים ביותר.
יפה, ילדתי את מתקדמת כהלכה.

אפילו שגיאות הכתיב שכה אפיינו אותך אך באחד האמשים האחרונים, נעלמו ואינם כאן. כה לחי!

רק להבא מתוקה, דיווח על חויות עם גזלנים - קצת יותר בצנעה. ישנם דברים שהשתיקה יפה להם, והמבין יבין.

את כותבת שאת לא מבינה את כל המילים אצל אודטינו. בשביל זה יש מילון אבן שושן. כצרכנית זהירה של תרבות בכלל, ותרבות עברית בפרט - אני בטוחה שמילון זה יהיה לך לעזר רב.

האושר שלי הוא לראות תלמידה, שהפנימה את ערכי מערכת החינוך המקרטע והמגמגם.
בפה מלא אפשר לומר שיונה היא אחת ההצלחות הגדולות ביותר של האינטגרציה הסוציואקונומית שהוציאה מערכת החינוך מתחת ידיה בשנים האחרונות.

תמיד תומכת,

יוכבד.

מה עוד אפשר לבקש?

בעזרת השם יתברך, סוף סוף אודטה שלנו חזרה אלינו בעיתון של המחשב באינטרנט. בחופשה הראשונה שיצאתי, אני ומרגלית שמנו נרות אצל קברי צדיקים.

את הנרות קניתי אצל גמליאל הגזלן שישן במערה ליד הקבר. הוא לא רצה כסף, אז אני ומרגלית עשינו לו טוב והוא נתן לנו את הנרות בחינם. אחר כך שפכתי מים קדושים מהברז של הבאבא על הנרות שקודם הדלקתי על הקברים, והתפללתי שאודטה תחזור בעיתון.

הקב''ה שמע בקולי ועשה שאודטה תחזור בעיתון האינטרנט של המעריב שבמחשב שלי, בשבילי ובשביל כל מי שמשתגע בשבילה. אני בראש המשתגעות עליה גם אם אני לא מבינה את כל המילים האשכנזיות שהיא משתמשת. אבל אני בטוחה שאם היא משתמשת זה בגלל שהיא יודעת את הפרוש שלהם כמו דוקטור, או לפחות כמו הרוקחת שלא עושה שפם שעובדת אצלנו במרכז מסחרי.

ברוך המשיב אבדה לבעליה. זהו האושר שלי עליו היא כתבה.

בשם רבים וטובים, אוהבים אותך מאוד ותודה שחזרת. כל מילה שלך בסלע!!!
את כל כך מוסיפה לקיומיות שלנו, ופשוט עושה לנו את היום. כה לחי!!
מתים עליים, כפרה.

הכתבות שלך היו חסרות לי באופן אישי. ברוכה השבה.

מי שלא אוהב שלא יכנס. אחרת תשאירו לנו, הנהנים, את הכיף לקרוא את אודטה. ברגע שאתה נכנסים ומקטרים סימן שאין לכם חיים ושאי אפשר לקחת אותכם ברצינות.
אודטה כותבת לאלה שמעוניינים. לאלה שסתם מקללים, תפסיקו לקלקל לנו, או ללכלך את רמת התגובות הכללית. יש מספיק אתרים איפוא שאפשר להקליד משפטים כעוסים וחסרי משמעות אמיתית. לכו לשם בבקשה.

אין פליאה שרוב הצופות שלה הן עקרות בית עם קב''א של יתוש.
אודטה? את משעממת, נבובה וטיפשה.

אודטה חזרה.
יאלללה שימייייייייייייייי,
מתכונים............

כל הערכים האלה זרים ליהדות האורתודוקסית=חומייניזם אשר מתנגדת בתוקף לערכים כמו חירות,שיויון,חופש בחירה השכלה מדעית טכנולוגית ודרכם זו פוגעים בזכות הטבעית לאושר של החרדים הכלואים כעדר בלי זכות לבחור ובחילונים עליהם הם כופים את תפיסת עולמם הימי בניימית החשוכה והלא נאורה.אושר,צמיחה,מימוש עצמי אלו ערכים זרים ליהדות סיטרא אחרא זו ולכן היא פוגעת בזכות לאושר של תושבי המדינה.

כן הרבה שנים לא היה לי אושר -כי לא היה לי זמן לאושר-כי בדרך שהייתי זה לא היה חיים ''טובים'',היה לי את מלחמת ההישרדות ולכן גם לא ידעתי מהי ''אושר'',שכמעט הסתימה המחויבות שלי לבניי התחלתי להסתכל על עצמי ולא ראיתי שיש שם ''אושר''ושמחה,למזלי זה היה שחזרתי לחיים ממוות ואז ניסיתי להבין באמת ''מה הם חיים?,חזרתי למה שלימד אותי ניסים אמון וזה היה שאמר לי:'' בלי חופש אין אושר''
מודה אני לעצמי שהאומץ שיש לי התחיל לשחרר אותי מדברים שלא נתנו לחיות ''טוב'',היה תקופה של השנים האחרונות שהיה לי דאגות כול לילה שבני היה בקרבי מסוכן וכול פעם בחדשות אומרים כי נהרג חייל במקום שבני היה שם ומיד אני נכנסת לכאב ועד שהוא לא עונה לפלאפון אני בדאגה,היה יום וחמש דקות לפני החדשות בני מתקשר ואומר לי:''מא אני בסדר ולא יכול לדבר יותר ביי ביי''
אחרי חמש דקות ואומרים שיש שני פגועים,מיד בכיתי אבל משמחה כי בני לפחות דואג שלא הדאג ויקרה לי שוב מה שקרה לי-דרך אגב עברתי שטף דם במוח והייתי 48 שעות בלי הכרה-אז אודטה כנראה כול אמא בארץ שהיא אמא טובה קשה לחיות ברגיעה שיש בן בתוך דבר מסוכן מאוד,עכשיו שבני כבר חודשיים אחרי הצבא אני באושר ענק .
בחיי המאושרים עכשיו למדתי כי תחרויות זה דבר שלא גורם לאושר,זה רק נדמה שמנצחים מאושרים.
''ביום שחזרתי לעולם הזה חזרתי עם אומץ ,מאז אני לא עושה חשבון לאף אחד בעולם ואין בושה ואין סתר של כלום ,אני לא מבקרת ולא שופטת את עצמי ולא אף אחד,אני מרוב אושר מקבלת כול העולם למרות שאני עדין בעוני,למדתי לחיות באושר ללא כסף''
כן האושר שלי אצלי בפנימי שלי.
דפנה

הבטחת לגבי גזית הוכחות מרופאים מדוע את מפגינה אדישות לקריאה, האם רק למתוח בקורת את יודעת ??
אולי אם היית זקוקה לריטלין לא היית מפגינה בטחון רב לקטילתו.
היות ואני מטופלת בריטלין אני ממשיכה להמתין לתגובתך לגבי גזית.
מעניין עד מתי תשתקי, אנחנו לא שוכחים

ובתמורה מפרסמת

מילא שכבר חודשיים מחכים לרשימת הרופאים. (למי שמעוניין, גבי גזית מתייחס לנושא מידי יום ראשון ב תכנית הבוקר שלו).
נאמר כך, או רשימת רופאים או לחלופין התנצלות על דברי הבל שנאמרו ונכתבו בתוכניות/כתבות של אומלטה.
הטיפשות היא מחלה אבל זה לא אומר שאת צריכה להדביק גם אחרים.
תורד אומלטה מהמסך.

אם כבר כותבים ומתארים אז למה לא עם תמונות מאתר החברה להמחשה? או לינקים:

http://www.laurensilva.com/URLrewrite.asp?404;http://laurensilva.com:80/Aubade_Fruit_D_fendu_Low_Rise_Tanga_p/auba-6523.htm&Redirected=Y

מטרייה!!! לקחת מטרייה, כי כשיורד גשם אפשר לפתוח ואז נשארים יבשים...

מבקשת לדעת באיזה רשת מוכרת את החזיה המומלצת.
תודה

אודטה, ברוב טפשות וחוצפה המליצה להפסיק נטילת ריטלין, והבטיחה לגבי גזית עוד לפני חודשיים - להביא בפניו את רשימת הרופאים שהמליצו על כך... עד היום כולנו ממתינים ל,רשימה'' הזאת... אודטה?...

הדבר היחידי שמעניין אותי זה איך לגמור עם זה בלי רופא שיניים. נראה אותך חושבת על אושר ושליטה עם כאב שיניים. חכמים בלילה.

הכי התגעגעתי - לפני פיזור אחת קטנה. החזירו לנו ובגדולללללללל.

אודטה יקרה,
קודם כל, יופי שחזרת לנו על גבי המסך!!

קראתי בעיון רב את הקטע על האושר ואני שמחה ש''הלשנת'' על שירלי נסברלין, ובדרך זו גם כבדת אותנו - כמו שאת תמיד עושה - בטכניקות משוכללות לחיים נעימים יותר. חן חן לך.
במשפט אחד: זה עניין של בחירה. קרי: אני בוחרת להיות מאושרת למרות מה שהחיים מציבים לי מידי יום. תודה מקרב לב על ההארה המועילה.

חזקי ואמצי.
אוהבת אותך, זיגי.

כבר 3 חדשים להכין קוגל יזה יצא לי מהאזניים.ברוך שובך אודטה!

מה הקשר ? מי צריך קשר, העקר שיש פשר ...

יאללה יא שאבב, היא חזרה אפילו בלי לדפוק בדלת. עכשיו כוווווולם לעבור בימ''ח ולחתום על כלי זין. בירות ופופקורן ימכרו בדוכן של תפוח זהב בהנחה לקבועי הטוקבק.

רגע רגע. לפני שתרוצו להוריד את הצלופן מהמיקלדת, הודעה מיוחדת לכל האהבלים נמוכי המצח בעלי סטנדרט כתיבה בגודל של נקודת ג'י:

לאנלפביתים ימכרו מילוני אבן שושן בהנחה ניכרת כנגד הצגת תעודת מוגבל שיכלי. אומנם לא מהדורה חדשה, אבל לפחות מנוקדת ובאותיות גדולות.