- 18.
- 17.
- 16.
שילה ושלמה, 02/05/06 15:01
שמוליק יקר!
אתה אדם ענק ברוח ובאהבתך לבני משפחתך! אהבתך לרותם תמיד תרקיע שחקים !
שירת חייו המרתקת, וחובקת העולם של בנך היקר , ממשיכה את ניגונה הקסום מבעד למחיצת המציאות החומרית של היומיום. יפי דמותו בעלת שאר הרוח, מפעים , מעניק השראה ומפיץ נוגה עצום החודר גם לחיי אלו שלא הכירוהו אישית !
חזק ואמץ איש יקר ועתיר מעלות !!!
שילה ושלמה.
- 15.
- 14.
- 13.
כפיר, 02/05/06 14:03
הכרתי את רותם - הייתי חברו ומפקדו כאחד. אין לי מילים להביע את גודל האובדן. רותם היה איש מיוחד ורגיש. מי ייתן שבני משפחתו לא ידעו עוד צער.
- 12.
עוזי, 02/05/06 13:21
כאשר בבוקר הגיעו אלנו ,החיילים שנשארו בבסיס לשמור ,השמועות שנגמ''ש התהפך ומילואימניק נהרג.
ועכשו אני בן 27 -גילו של רותם בעת נפילתו - מרגיש את האובדן של אדם בתחילת חייו -חיים שנגדעו לפתע ואיתם כל החלומות,השאיפות והתוכניות.
יהי זכרו ברוך
עוזי -חייל בחטיבה 401
- 11.
פנינה, 02/05/06 13:18
שמואל קראתי את הכתבה ורציתי לאמר לך שלמרות שהכרתי את רותם רק מהסיפורים שלך עליו - אני זוכרת אותו, ונזכרת בו בכל מיני נסיבות : כאשר אני רואה פועל סיני אני נזכרת בסיפורים שלך כיצד סייע לפועלים הזרים , או כשאני קוראת כתבה על סין , ולהבדיל כשאני שומעת על תאונת אימונים ועוד.
אינ מספרת לך את זה כי אולי העובדה שרותם עדיין חי בלבבות של אנשים רבים , תיתן לכם - הוריו ואחיותיו מעט נחמה על האובדן הנורא מכל
- 10.
.איתן, 02/05/06 13:17
למדתי עם רותם והכרתי אותו באוניברסיטה. היינו מכרים ,לא חברים.
אחרי האוניברסיטה לא שמעתי יותר ממנו ,ופתאום באחד מהימים אני צופה בטלוויזיה ובה מופיעים שמו ותמונתו עם ציון מותו מהתאונה. הייתי בהלם. בחור כל כך טוב ונעים פשוט מלח הארץ , בעל אינטיליגנציה מאוד גבוהה ואחד שמוכן לעזור, הרגשתי עצבות גדולה על האדם ועל הפיספוס שכולנו פיספסנו בעצם במותו.
תהיו חזקים.
- 9.
- 8.
- 7.
- 6.
- 5.
עמישראל, 02/05/06 12:20
שלא תדעו עוד צער. אוהבים ומחבקים אותכם בזמנכם הקשה. ומאחלים את הכי טוב שבעולם
- 4.
דליה, 02/05/06 12:19
אתמול היינו בטקס בתל אביב שהועבר בטלביזיה. כל מי שדבר שם היו אמהות ואחיות. ומה עם ה ''אבאים'' שאל בני.
אני שמחה לשמוע את קול האבות. והקול שלך כל כך כואב ומרגש.
אבא של רותם.
אני מאחלת לך גם חלומות טובים.
- 3.
יוסי, 02/05/06 12:15
אנשים שעברו משבר כזה נרתעים בהתחלה מללכת לקבוצת תמיכה של הורים שכולים, אך הקבוצות האלה עוזרות כי החברה אכן מתנכרת. אני שמח שיש לכם מקור לתמיכה ועידוד.
שלא תדע עוד צער.יוסי
- 2.
- 1.
שמואל אגבר, 01/05/06 23:01
הטלפון מצלצל בבית. אנו עומדים לפני היציאה לטכס ההנצחה והזכרון לבנים. ''מי מרים'' נשמעו קולות ברקע.
הלו....מי שם? מי מדבר...?
נדב, מדבר! הייתי עם רותם בביג'ין, קראתי את המאמר באינטרנט וזה נתן לי דחיפה לצלצל. אני לומד רפואה אלטרנטיבית. בקרוב אחזור ונפגש. שיהיה לכם ימים קלים ולהתראות. נדב.