- 6.
אבי, 25/04/06 15:06
לפני כחצי שנה היה לי הכבוד להשתתף במסעלפולין מיטעם צה''ל כקצין .ראשית מילה חזקה ומלוא ההערכה לאנשי יד ושם שבצעו מלאכתם באופן מופתי ומעמיק .עשייה מכובדת תוך הקשרים וקישורים מדהימים של הצוות .-יישר כח.
שנית. כקצין צהל בשירות סדיר זו לי חוויה אישית ערכית ממעלה ראשונה .כל הכבוד למערכת הרואה חיוניות במסע שכזה . שבתי משם אב/אדם אחר עם לא מעט תהיותשלא לומר מזועזע מעוצמת הזוועות . הפער בין הנרכש ללא מסע לבין השתתפות במסע היא רמה אחרת .בשבילי יום השואה הפך למעמד לא פחות חזק וערכי מיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל .
נזכור לעד וננציח . יהי זכרם ברוך...-
א., 25/04/06 20:17
השתתפתי במשלחת דומה לזו שאתה השתתפת, לפני כמה שנים.
כמוך, חזרתי משם אדם שונה לחלוטין.
ההזדהות שלי עם מדינת ישראל כיום היא מוחלטת ובשיחות שהיו לי עם משתתפי ''עדים במדים'' שהיו בסיור אחרי, כולם הודו שזו הייתה חוויה מכוננת.
כמוך, גם אני סבור שההכנה הטובה שקיבלנו ב-''יד ושם'' הייתה יוצאת מהכלל ומגיע ישר כוח למפעל החיוני הזה. לסיור שלנו התלווה גם שגריר ישראל באותה תקופה, פרופ' שבח וייס, וההרצאות שקיבלנו ממנו על המצב אז וכיום, היו מאלפות ומעשירות.
-
- 5.
אורלי, 25/04/06 14:28
גם אליי חוזרות כל שנה התמונות משם, הריחות, המילים של הניצולים שליוו אותנו. מי שלא היה שם לא יבין לעולם עד כמה החיים משתנים אחרי שנוסעים לפולין. כל נסיון להסביר במילים נועד לכשלון. צריך פשוט להיות שם. מאחותך.
- 4.
תפיזה מטופשת, האם הקורבניות היא התוכן היחיד של זהותנו?
מיכאל, 25/04/06 07:47
תפיסה זו מולידה שנאת זרים, לאומנות, וגד'-
י, 25/04/06 11:40
מכל מקום, אפשר להרגיש את כל כובד השואה והקרבן, בלי שמץ של שנאת זרים ולאומנות.
והכותרת בתגובה שלך, יותר מכל מעידה על אופיו וגישתו של הכותב
-
- 3.
ד''ר ארוין, 25/04/06 05:57
עברו חלפו להם הימים
בהם רואים אנו את מדינת ישראל
כמדינת המקלט ליהודים
א. עובדה שהגויים ממשיכים לתקוף אותנו, יום יום
ב. עובדה שעם כל הצבא החזק שלנו, ההלוויות מתבצעות אצלנו ולא אצלם
ג. עובדה שאנחנו היהודים מונעים מעצמנו להגן על עצמנו
ד. רק לפני חצי שנה עשינו את ''ליל הבדולח'' החדש בכל בתי הכנסת שבגוש קטיף
ה. אנחנו במו ידינו מגרשים את עצמנו מארצנו
הגיע הזמן לחשוב גדול יותר חזק יותר על מהותנו כאן בישראל ...
- 2.
מדינת ישראל איננה הפתרון לבעייה שצפה בשואה אלא חזון עצמאי
ארץ ועם ישראל, 25/04/06 01:05
השואה לא מכוננת את הזכות שלנו למדינה.
צריך להפנים שהקמת המדינה נובעת מזכותנו ההיסטורית על הארץ הזאת, ומעצם קיום עמנו - העם היחיד בעולם ששמר על זהותו, ועל הזיקה לארצו, גם כשגלה ממנה.
לכן על אף התרומה שיש למסע לפולין ישנה סכנה רבה באמירות כגון אלו שהופיעו במאמר.
- 1.
יש צורך להמשיך עם הצפירה ורגע הדומיה
rachel kapen, 24/04/06 19:11
שמעתי היום מידיד בישראל, זה שתרגם את 'מען לא ידוע'' שעובד למחזה ומועלה בכל רחבי הארץ, שהיתה החלטה לבטל את קול הצפירה ועמידת הדום ברגע של דומיה בשני ימי הזכרון החשובים של עמנו, יום השואה והגבורה ויום הזכרון לחללי צ''הל. ידידי היה נרעש ונרגז ובצדק. מחוות הזדהות אלה מאחדות את העם ולו לרגע קט ואסור לבטלם אך ורק מן הסיבה שאין כמותם בשום מקום אחר בעולם. הבה נזכור שמדינת ישראל אינה כיתר המדינות ולשואה אין אח ורע בתולדות האנושות כך שחייבים אנו להמשיך במחוות זכרון אלה שהיו לחלק בלתי נפרד מחיינו. -