• 22.

    חילינו אינם מסוגלים לשמור על חייהם מאש הנפתחת אליהם מכיוון כוחותינו

    אזרח, 18/03/06 22:08

    ייתכן וחיילינו למדו (כך אנכי מקווה) איך וכיצד להיזהר ולהישמר מאש אויב אך הם אינם יכולים, אינם מסוגלים ואינם ערוכים בשום אופן להיזהר, להישמר או לשמור את עצמם ואת חייהם מאש המופנית כלפיהם מכיוון כוחותינו. על כך צריכים מפקדים בכירים ומתכנני תרגילים בצה''ל לתת את הדעת ולמצוא מענה ותשובה הולמת: בשינון, הקפדה ושמירה על כל צדדיו הצפויים וגם הבלתי-צפויים של מבצע או תרגיל. ''אם מפקד היה יודע שכשהוא מתכנן תרגיל-אש ולא סוגר אותו מכל הקצוות וקורה אסון – הוא יאכל אותה בגדול – אולי האסון שקרה עכשיו לא היה קורה'' אמרה אחותו של רס''ר רמי כץ ז''ל שנהרג בצאלים א'. ואילו נעמי אונגר בספרה 'לעצור את הכדור' כתבה: ''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים'' אין לי, אלא רק להצר על העובדה כי גם בעבור-חלוף שנים כה רבות מאז נאמרו הדברים הללו, הן עדיין תקפים ובעלי משמעות כבדה וקריטית ועדיין קיימת רשלנות נמנעת, בלתי-מובנת, בלתי מתקבלת על הדעת, בלתי-נסבלת ובלתי-מחוייבת-המציאות, הגובה, בלי כל צורך, חיי אדם יקרים.

    הגב לתגובה זו

  • 21.

    ''הצבא אינו חברת ביטוח''

    מלכה, 17/03/06 15:00

    ''המפקד שפלט לפני פיקודיו ביום האסון שהצבא אינו חברת ביטוח שבר את האמונה בערבות ההדדית וקבע מחיר שיש לשלם בעד האימונים. אם כן מדוע באמת ירצו ההורים לשלוח את בניהם אליכם... ?'' נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה, בספרה ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות.

    הגב לתגובה זו

    • ''הצבא הוא באמת לא חברת ביטוח''

      מיכאל, 17/03/06 15:50

      ''הצבא הוא באמת לא חברת ביטוח. התפישה הזאת קיימת אך השאלה היא מה אתה עושה כדי למנוע תאונה ? כדי להעניש ? התפישה שאתה שולח את בנך לשלוש שנים, אחר-כך כל שנה לחודש מילואים והוא שייך למערכת זה נכון. זה עדיין קיים. וודאי... התפישה שהוא רכוש צה''ל קיימת. אתה קיבלת 12,000 שקל דמי ביטוח שלו. החיים שווים 12,000 שקל...'' צבי יקותיאל, אבא של סגן אמיר יקותיאל זכרונו לברכה שנהרג בתאונות אימונים בבית-גוברין.

      הגב לתגובה זו

  • 20.

    אנו משפחה שכולה ''אויבת המדינה''

    שולה, 17/03/06 14:58

    ''מבטו של הרמטכ''ל נח עלי, ואני מרגישה: אנו משפחה שכולה ''אויבת המדינה''. אני חשה שאנו נתפשים כהורים מובסים, שלא ייתכן אלא שבאנו לדרוש נקם, שהרי הצבא הוא שהרג את בננו. ואני, ברגע הזה, לא יודעת איזה מבט להחזיר לו, כדי שיאמין לנו שלא באנו לנקום. חוששת שבזהירות ינסו לעייף אותנו ולהרחיקנו, אלא שלרמטכ''ל יש מידע על הקושי להתיש אותנו....'' נעמי אונגר, אמו של ניצן זכרונו לברכה, בספרה ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות, עמוד 57.

    הגב לתגובה זו

  • 19.

    ''אין ספק: לא ממצים את הדין עם מוכשרים ונאמנים שהמערכת רוצה בהם''

    בתיה, 17/03/06 14:28

    ''המומה, כואבת וקפואה, אני שומעת את דבריו החלשים של התובע הדורש למצות את הדין על רשלנות מירבית והוא לבדו מול סניגוריה משומנת היטב, מול נציגי התנועה הקיבוצית ומול הקצונה הצבאית. הולכת ונחשפת דרך סלולה לפיזור האשמות ולשחרור נאשמים... אין ספק: לא ממצים את הדין עם מוכשרים ונאמנים שהמערכת רוצה בהם'' נעמי אונגר, אמו של ניצן אונגר זכרונו לברכה, בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת מערכות.

    הגב לתגובה זו

  • 18.

    ''למחרת האסון לקחתי בידי עט וישבתי על השטיח, שעוּנה לרגלי המיטה. ''

    דרורה, 17/03/06 14:20

    ''למחרת האסון לקחתי בידי עט וישבתי על השטיח, שעוּנה לרגלי המיטה. על ברכי הנחתי פנקס והתחלתי לכתוב, וכך יום-יום נערמו רגשותיי בדפים. ניסיתי לנתח, לעשות סדר בהרס, לפתוח את הפלונטר. ואילו הבוקר החלטתי לרשום באורח מסודר את השיחות, כמי שמתבוננת מן הצד ומכינה דיווח. למי ? - אולי לקציני צה''ל שישבו ושתקו, שיראו את עצמם בראי''. נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל בצנחנים, בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת 'מערכות'.

    הגב לתגובה זו

  • 17.

    משהו דפוק באבהות שלכם, אם אינכם חושבים קודם כל על הבטיחות של הבנים

    מיכל, 17/03/06 14:13

    ''משהו דפוק באבהות שלכם, אם אינכם חושבים קודם כל על הבטיחות של הבנים שלכם באימונים'' נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה, בספרה 'לעצור את הכדור, הוצאת 'מערכות'.

    הגב לתגובה זו

  • 16.

    הוא לא מת מאש חבריו, הוא מת מאש

    לא נשכח ולא, 17/03/06 13:02

    השותפים ל''ברוח ובדם נפדה את פלשתין'', אש ממשלות הדמים והזדון בישראל, המפקירות את חיי היהודים, כדי לשמור על חיי ''אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע'', שהיא יורשת ותואמת הנאצים!
    לא ניתן כלל להבין את מדיניות מדינת היהודים, אלא אם מנהיגיה רוצים להביא עליה כליה!
    אלפי חיילים ואזרחים יהודים נרצחים בלי הפוגה בארץ ישראל, בגלל רדיפת ה''שלום'' של רודפינו, מהרסינו ומחריבינו!
    והם ישלמו! הם ישלמו ביוקר. כי למרות השחצנות שלהם, יש אלוקים, והוא ינקום את נקמת דם בניו השפוך בידי השמאל הישראלי, המתעלל בנו כבר למעלה ממאה שנה של קיום השבועה ''עולם ישן עד היסוד נחריבה''.

    הגב לתגובה זו

    • אין פה שום נושא פוליטי.

      אזרח, 17/03/06 14:11

      אלוף משנה חגי מרדכי אשר הגיע לביתה של אמו של עידו זכרונו לברכה אמר לה שעידו זכרונו לברכה ''נהרג כנראה מאש חבריו''. אתה אומר שלא. למי צריך להאמין, לך או לו ? ברור שאותו קצין מתמצא ויודע היטב את פרטיו של האירוע ומוסמך גם ורשאי לקבוע בשם הצבא את מה שהוא מוסר ואומר לאם.
      אשר לנושא האחר במכתבך, אין כאן ולא צריך להיות כאן מאומה פוליטי. זה אינו נושא לויכוח פוליטי. אין כאן לא שמאל ולא ימין. עידו, זכרונו לברכה, נפל בהגנה על מולדתנו. בחור יפה-נפש ואצילי, משכמו ומעלה, אשר התבטאויותיו מצביעות על ערכיו ועל הבית בו גדל וממנו בא. אינני כה בטוח שהמדינה אכן ראויה לו ולהקרבתו. בחורים כמותו, בצלמו ובדמותו, מחרפים את נפשם ומסכנים את חייהם, שעה-שעה, יום-יום ולילה-לילה בהגנה על ארצנו ועל מדינתנו אשר אינה מתנהלת בדיוק עפ''י אותם ערכים מהם קורצו ונוצרו אותם בחורים דוגמת עידו זכרונו לברכה. יהי זכרו ברוך !

      הגב לתגובה זו

    • ''זה שנגדעו חיים של אדם צעיר... זה כבר נעשה ! אבל להחמיר את המצב ?''

      נפתלי, 17/03/06 14:17

      ''אמרו לי, קותי, מה אתה רוצה ? אתה רוצה שאחרי עשרים שנה... קצין טוב... אז היתה לו פאשלה אחת ! בשביל זה צריך להפסיק את שירותו הצבאי ?! זה שנגדעו חיים של אדם צעיר... זה כבר נעשה ! אבל להחמיר את המצב ? ? ? שעוד מישהו ייענש ? ? ? '' צבי יקותיאל, אבא של אמיר יקותיאל זכרונו לברכה אשר נהרג בבית גוברין.

      הגב לתגובה זו

    • אין פה שום נושא פוליטי.

      אזרח, 17/03/06 14:30

      אלוף משנה חגי מרדכי אשר הגיע לביתה של אמו של עידו זכרונו לברכה אמר לה שעידו זכרונו לברכה ''נהרג כנראה מאש חבריו''. אתה אומר שלא. למי צריך להאמין, לך או לו ? ברור שאותו קצין מתמצא ויודע היטב את פרטיו של האירוע ומוסמך גם ורשאי לקבוע בשם הצבא את מה שהוא מוסר ואומר לאם.
      אשר לנושא האחר במכתבך, אין כאן ולא צריך להיות כאן מאומה פוליטי. זה אינו נושא לויכוח פוליטי. אין כאן לא שמאל ולא ימין. עידו, זכרונו לברכה, נפל בהגנה על מולדתנו. בחור יפה-נפש ואצילי, משכמו ומעלה, אשר התבטאויותיו מצביעות על ערכיו ועל הבית בו גדל וממנו בא. אינני כה בטוח שהמדינה אכן ראויה לו ולהקרבתו. בחורים כמותו, בצלמו ובדמותו, מחרפים את נפשם ומסכנים את חייהם, שעה-שעה, יום-יום ולילה-לילה בהגנה על ארצנו ועל מדינתנו אשר אינה מתנהלת בדיוק עפ''י אותם ערכים מהם קורצו ונוצרו אותם בחורים דוגמת עידו זכרונו לברכה. יהי זכרו ברוך !

      הגב לתגובה זו

  • 15.

    ''את המתים מתאונות אימונים קוברים בהסתר כמעט''

    אסף, 17/03/06 12:45

    ''שכבות כבדות של כעס יש בתוכי. בין שואה לשכול גידלתי בן, ויום אחד שלחתי אותו לכתובת אמינה. החזירו לי אותו בארון. מצפים ממני שלא אכביד על חייהם של מפקדים. את המתים מתאונות אימונים קוברים בהסתר-כמעט. המציאות נמשכת והשיירה עוברת, ואני כבר לא יודע לאן תגיע השיירה הזו...''
    צביקה אונגר, אבא של ניצן אונגר אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים. מתוך ספרה של נעמי אונגר 'לעצור את הכדור', הוצאת מערכות, עמוד 21.

    הגב לתגובה זו

  • 14.

    יהי זכרו ברוך (ל''ת)

    חכם מימון, 17/03/06 12:45

    הגב לתגובה זו

  • 13.

    לפחות לא מסתירים את העובדות

    אלון, 17/03/06 12:13

    הצער עם המשפחה הוא גדול מאד. תנחומי אליהם.
    בצד המשפטי/ענייני של הפקת לקחים ולקיחת אחריות, זה חשוב שיש פתיחות בגילוי העובדות של איך הוא מת ואיך הוא נפגע.
    זה לא דבר טוב שהוא נפגע, בכך אין ספק, אבל לדעתי החקירה לא תטוייח ולא תגנז. יחסית קל לשחזר את האירוע המצמרר הזה ולמצוא מי פגע בו. אני לא חושב שצה''ל יסתיר את זה כי אין פה משהו שיש לו ערך מבחינת הצבא. ברגע שיקבע שהוא נפגע מאש ידידותית, אין לזה שום ערך להסתיר את זה.

    הגב לתגובה זו

  • 12.

    ''כשקיבלנו את תיק החקירה, הרגשנו עלבון נורא.''

    דפנה, 17/03/06 11:40

    ''כשקיבלנו את תיק החקירה, הרגשנו עלבון נורא. שמתייחסים אלינו כמו אל ילד מפגר. זאת היתה התחושה. איך אפשר לכתוב תיק חקירה כזה ולחשוב שאנחנו נקבל את הדברים ? רמת החקירה. השפה שבה זה נכתב. השאלות שנשאלו ובעיקר אלו שלא נשאלו. התשובות שהתקבלו וכיצד הסתפקו בהם. זלזול. פשוט זלזול מוחלט. חושבים שאנו מטומטמים. הרי גמרנו פה בית ספר. שרתנו בצבא. פשוט עלבון לאינטיליגנציה'' בינה, אחותו של רס''ר רמי כץ אשר נהרג באסון צאלים הראשון.

    הגב לתגובה זו

  • 11.

    ''תדע לה כל אם עבריה כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך''

    דוד, 17/03/06 11:37

    ''תדע לה כל אם עבריה כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך'' ציווה דוד בן-גוריון את צה''ל בראשית דרכו.

    הגב לתגובה זו

    • מסע יסורים ארוך בדרך אל האמת

      אסתר, 17/03/06 12:44

      ''על כן ראוי לכל אם עבריה השולחת את בנה לצה''ל, לתפור לו בשולי הבגד קופסא קטנה שחורה באמצעותה תתוודע אל האמת אם וכאשר תזדקק לה חס ושלום, ותחסוך מעצמה וממשפחתה מסע ייסורים ארוך בדרך אל האמת...'' רות מור-חיים, אמא של דביר מור-חיים זכרונו לברכה.

      הגב לתגובה זו

      • ''''במילא אין מקום בארץ לכאב שלנו, ואנו מושבעים להגיד ולדרוש ...''

        עופרה, 17/03/06 14:35

        ''במילא אין מקום בארץ לכאב שלנו, ואנו מושבעים להגיד ולדרוש – אמרנו קץ לשתיקה ולוּ במחיר מאבק שיכתוש אותנו, הקורבנות החיים, ואף במחיר קטיעת ההשתייכות לאותה חברה, שקיומה ידרוש שתתלכד נגדנו, ותגן על תדמיתה של המדינה''. נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל בצנחנים, בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת 'מערכות'.

        הגב לתגובה זו

      • היו לו פנים מובסות

        אזרחית, 17/03/06 14:55

        ''היו לו פנים מובסות'' אסתר בר-נתן, אמא של חיים בר-נתן זכרונו לברכה, כשראתה את פני בנה לאחר מותו.

        הגב לתגובה זו

  • 10.

    ''מרחו אותנו''

    אזרחית, 17/03/06 11:34

    'הושיבו אותנו סביב שולחן מלא מומחים. מרחו אותנו. דיברו איתנו על חשיבות המסר החינוכי, שרואה הפרקליטות במשפט הזה. יש איזה אבסורד בכך, שעד שאתה לא נפגע אישית, אתה לא מוּדע לנושא הבטיחות. אבל כשאתה נפגע, המערכת מתייחסת אליך בפטרונות כאל מסכן, מסכנה, אלמנה. צריך להתייחס לטענות שלה בהבנה – וכך פוטרים את הטענות שלי כלא רציניות...'' איילה כץ, אלמנתו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג באסון צאלים הראשון.

    הגב לתגובה זו

    • ''מורחים את המשפט. המשפט נמרח במערכת. אצלי הוא נמשך שנה וחצי. ''

      גאולה, 17/03/06 14:52

      ''מורחים את המשפט. המשפט נמרח במערכת. אצלי הוא נמשך שנה וחצי. או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות, או שהיהודי ימות. או שההורים יישברו, או שזה יישכח. או שתהיה סלחנות. או שתהיה תאונה אחרת, גדולה יותר, וזה כבר יתגמד, התאונה האישית שלך... '' צבי יקותיאל, אבא של סגן אמיר יקותיאל זכרונו לברכה אשר נהרג בבית גוברין.

      הגב לתגובה זו

  • 9.

    ''נטביע בהם את הפחד, שלהם זה עומד לקרות. ''

    טליה, 17/03/06 11:31

    ''נטביע בהם את הפחד, שלהם זה עומד לקרות. שכל אחד מהם יאמר על ניצן: זה הבן שלי. שיאמר על צביקה: אני האב, זה קורה לי. יש לנו תפקיד איום באכזריותו, להדביק אנשים עייפי מלחמות בחרדה שאצלם היום או מחר...'' נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה, אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל בצנחנים בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת מערכות, עמוד 40.

    הגב לתגובה זו

    • ''שום מסר גדול לא יצא מן האסון הקודם''.

      נחמה, 17/03/06 14:50

      ''אז אולי האסון הזה לא קרה באותן נסיבות שהתרחש האסון הקודם אבל אנחנו כמו ניבאנו אותו. כי שום מסר גדול לא יצא מן האסון הקודם''. אמרה בינה, אחותו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה, אשר נהרג באסון צאלים הראשון.

      הגב לתגובה זו

  • 8.

    'אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים

    אזרחית, 17/03/06 11:27

    ''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצתה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם''. איילה כץ, אלמנתו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג באסון צאלים הראשון

    הגב לתגובה זו

  • 7.

    ''מערכת המשפט הצבאית''

    אזרחית, 17/03/06 11:19

    ''קיים פער בין המערכת הצבאית לבין מערכת המשפט הצבאי לרעת מערכת המשפט. המערכת המשפטית מרבה להשתמש בתקדימים ונוטה לסלחנות. מביאים כל מיני קצינים בכירים לעדות אופי על תרומתו של הנאשם לצבא. המשפט מתארך ומתרוקן מתוכן, בשעה שאתה יודע שבאותה שעה מתבשלת כבר הפאשלה הבאה. למעשה, עד היום אין לי מושג מי אחראי למה שקרה...'' איילה כץ, אלמנתו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג באסון צאלים הראשון.

    הגב לתגובה זו

  • 6.

    ''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה.''

    אריאלה, 17/03/06 11:17

    ''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים'' נעמי אונגר, אמא של ניצן אונגר זיכרונו לברכה בספרה ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות.

    הגב לתגובה זו

    • ''קוצים ודרדרים בצבא''

      נפתלי, 17/03/06 12:48

      במערכת הצבאית יש קצינים מעוּלים שאני מכיר אישית... מוריד בפניהם את הכובע ושולח את ילדי אליהם בעיניים עצומות. אבל כמו בכל מערכת גדולה גדולה, ישנם לצערי גם קוצים ודרדרים שאיך שהוא משתלבים בתוך המערכת ומכוח האינרציה גם מתקדמים ומגיעים לתפקידים בכירים. ואז קורה מה שקורה שהם לא מסוגלים לקבל על עצמם אחריות. ישנם גם קצינים כאלה בצבא...''. צבי יקותיאל, אבא של סגן אמיר יקותיאל זכרונו לברכה אשר נהרג בתאונת אימונים בבית-גוברין.

      הגב לתגובה זו

    • ''קוצים ודרדרים בצבא''

      נפתלי, 17/03/06 12:53

      במערכת הצבאית יש קצינים מעוּלים שאני מכיר אישית... מוריד בפניהם את הכובע ושולח את ילדי אליהם בעיניים עצומות. אבל כמו בכל מערכת גדולה גדולה, ישנם לצערי גם קוצים ודרדרים שאיך שהוא משתלבים בתוך המערכת ומכוח האינרציה גם מתקדמים ומגיעים לתפקידים בכירים. ואז קורה מה שקורה שהם לא מסוגלים לקבל על עצמם אחריות. ישנם גם קצינים כאלה בצבא...''. צבי יקותיאל, אבא של סגן אמיר יקותיאל זכרונו לברכה אשר נהרג בתאונת אימונים בבית-גוברין.

      הגב לתגובה זו

  • 5.

    ''הבן נקבר אבל אסור שכך יקרה גם לאמת''

    יפית, 17/03/06 11:15

    ''הבן נקבר אבל אסור שכך יקרה גם לאמת'' אמרה יוכי שפרן, אמא של שימרי שפרן זיכרונו לברכה, מקיבוץ נצר-סירני, אשר נהרג יחד עם חבריו ערן ויכסלבאום, אלעד שילה, שרון תמיר ואריק כהן זיכרונם לברכה, באסון צאלים השני.

    הגב לתגובה זו

  • 4.

    ''חובתו של אב לדעת כיצד נהרג בנו''

    שרה, 17/03/06 11:13

    ''חובתו של אב לדעת כיצד נהרג בנו'' אמר שאול שילה, אבא של סגן אלעד שילה זיכרונו לברכה, מקיבוץ גבעת-ברנר, אשר נהרג יחד עם חבריו שימרי שפרן, אריק כהן, שרון תמיר וערן ויכסלבאום זיכרונם לברכה באסון צאלים השני.

    הגב לתגובה זו

  • 3.

    למה קיבינימט?

    מוטי@@@, 17/03/06 11:10

    מוות מיותר, האים מקצועיות הפעולה לא היה מספיק אחראית? כך סתם הילד נהרג, אלוהים מה יהיה, יש לטפל באותן תאונות מבצעיות שלא יחזרו, איפה המפקדים?, האים נלקחו בחשבון דברים כאילה? והניתן למנוען?

    הגב לתגובה זו

  • 2.

    ''בצעוד בנינו אֱלי מבצעים''

    אזרח, 17/03/06 11:10

    השיר מוּקדש לשרשרת ארוכה-ארוכה של קורבנות-שווא וחינם, פרי הפקרות ורשלנות ארורה, מיותרת, פושעת ונמנעת בצה''ל.

    בצעוד נערינו אלי מבצעים
    את חמת ישראל לא שמענו
    כי אתה בחרתנו מכל העמים
    אהבת אותנו ורצית בנו.

    כי אתה בחרתנו מכל העמים
    מסינים, מהודים, מדנים
    אך בצעוד בנינו אל תוך בסיסים –
    נערים ישראליים, בחורים נבונים,
    הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים –
    הם קוראים רק לאֵם: אל תביטי !

    ורבה דאגה לדרגות ומדים
    וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
    אך המשך חייהם של קורבנות חפים
    אל אספלט וסלעים ירוּצָצוּ !

    עיניהם מדברות: אל תביטי, האֵם,
    איך שורות ארוכות הוּנחְנוּ
    תמימים וצנועים וידועים לשם,
    רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...

    עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
    אלוהי האבות ידענו
    כי אתה בחרתנו מכל העמים
    אהבת אותנו ורצית בנו !

    כי אתה בחרתנו מכל העמים
    לְהָרֵג מוּל כסא כבוד,
    ואתה את דמינו אוסף בכדים
    כי אין לו אוסף זוּלָתֶך.

    ואתה מריחו כמו ריח פרחים
    ואתה מלטפו במטפחת,
    ואתה תתבענו מידי הקצינים
    ומידי השותקים גם יחד !

    הגב לתגובה זו

  • 1.

    יהיה זכרו ברוך.

    עומר, 17/03/06 11:07

    הוא היה ילד יפה כל כך!!!!

    הגב לתגובה זו