שמות רבה (וילנא) פרשה א ד''ה יז ויהי כי
יז ויהי כי יראו המילדות וגו', רב ולוי, חד אמר בתי כהונה ובתי לויה, וחד אמר בתי מלכות, בתי כהונה ולויה ממשה ואהרן, בתי מלכות ממרים, לפי שדוד בא ממרים, דכתיב (ד''ה =דברי הימים= א ב) וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון, עזובה זו מרים, ולמה נקראת שמה עזובה שהכל עזבוה, הוליד והלא אשתו היתה, א''ר יוחנן ללמדך שכל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאלו ילדה, יריעות שהיו פניה דומין ליריעות, ואלה בניה אל תקרי בניה אלא בוניה, ישר זה כלב שיישר את עצמו, שובב ששיבב את עצמו, וארדון שרידה את יצרו, ותמת עזובה מלמד שנחלית ונהגו בה מנהג מתה, וגם כלב עזבה (שם /דברי הימים א' ב'/) ויקח לו כלב את אפרת זו מרים, למה נקרא שמה אפרת שפרו ורבו ישראל על ידיה, מהו ויקח לו שאחר שנתרפאת עשה בה מעשה ליקוחין, הושיבה באפריון ברוב שמחתו בה, וכן אתה מוצא במקום אחר שקורא למרים שני שמות ע''ש המאורע שאירע לה, הה''ד (שם /דברי הימים א'/ ד) ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה, אשחור זה כלב לפי שאשחור בן חצרון היה, ולמה נקרא שמו אשחור שהשחירו פניו בתענית, אבי שנעשה לה כאב, תקוע שתקע לבו לאביו שבשמים, היו שתי נשים, כשתי נשים, חלאה ונערה לא חלאה ונערה הואי, אלא מרים היתה, ולמה נקראת חלאה ונערה שחלתה וננערה מחלייה והחזירה הקדוש ב''ה לנערותה, (שם /דברי הימים א' ד'/) ותלד לו נערה, לאחר שנתרפאה ילדה לו בנים את אחוזם ואת חפר (שם /דברי הימים א' ד'/) ובני חלאה צרת וצחר ואתנן, צרת שנעשית צרה לחברותיה, צחר שהיו פניה דומין לצהרים, ואתנן שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו, ולכך כתיב ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור
עוזר?
הגב לתגובה זו