את הפרות אצלנו בארץ מרביעים שוב ושוב בלי הפסקה כדי שיהיה להן חלב כל הזמן, וגם מפטמים אותן בהורמונים בשביל זה. העטינים שלהן מגיעים למימדים מפלצתיים ולכן החליבה עצמה היא הקלה בשבילן, אבל כל שאר תנאי החיים שלהן הם מזעזעים. פרות שמגודלות עבור תעשיית החלב, תוחלת החיים שלהן היא בסביבות 5-7 שנים, כלומר בערך שליש (אם לא פחות) מתוחלת החיים הנורמלית של פרה. התרנגולות באמת לא סובלות בזמן ההטלה כאשר מחזיקים אותן בתנאים נורמליים (כלומר, חופשיות בשטח פתוח, או לפחות כמה שיותר גדול). אז אולי את לא יודעת, אבל בארץ תרנגולות שמגודלות עבור תעשיית הביצים, מגדלים אותן בצפיפות בלתי אנושית בתוך כלובי סוללה. (את האפרוחים הזכרים, אגב, משליכים לפח בעודם חיים ורובם המכריע נחנקים למוות). התרנגולות הללו עומדות על רצפת רשת! כן, כן, רצפת רשת!! תנסי את פעם אחת לעמוד אפילו כמה דקות על משטח כזה ותראי כמה זה לא נוח. ולא רק זה, אלא כמו שאמרתי, הן חיות בצפיפות איומה, ולעיתים בגלל הלחץ הנפשי שהן שרויות בו, הן מנקרות אחת את השנייה למוות, או במקרה ''הטוב'' עד כדי פציעה קשה, ולכן הן מולעטות באופן תמידי באנטיביוטיקה (שמגיעה גם לביצים שאת אוכלת). ולגבי ילדותך בכפר אירופאי, אני בהחלט מאמינה למה שאת מספרת על כך שהחיות שם גודלו ומגודלות בתנאים הרבה יותר אנושיים, אבל תפנימי שאצלנו בארץ זה שונה. הארץ שלנו לצערי הרב רחוקה מאוד מלהיות כפר אירופאי פסטורלי, על כל המשתמע מכך. אם את רוצה לדעת עוד פרטים בנוסף על מה שסיפרתי לך, את מוזמנת לפנות לאתר של אנונימוס לפי הכתובת הבאה: www.anonymous.org.il. אולי אחרי שתסיירי באתר הזה תקבלי איזשהו מושג על מימדי הזוועה ותשני את דעתך.