בניה? אתרי בניה? כבישים? חדרי לימוד? מסכות גז? מאגרי מים תת-קרקעיים? מי השתייה? בתי חולים? חדרי ניתוח? מערכת החינוך? עומס בכיתות? חומר הלימוד? תארים אקדמיים?
וזה ככה סתם מה שבא לי לראש תוך כדי כתיבה אודות נושאים שדנו בהם רק לאחרונה.
אז שירותים ציבוריים בתחנות דלק מפריע להם פתאום במשרד לאיכות הסביבה? עובדה, אפילו לא ישראלי אחד מתלונן על הטינופת והסירחון בשירותים ציבוריים בכלל ובתחנות הדלק בפרט.
בואו אלינו, (לא בעצם אל תבואו, לא צריך אתכם) למדינה 'פרימיטיבית' כדרום אפריקה ותראו מה זה תקנים ושמירה עליהם. כנסו לבתי שימוש ציבוריים במרכזי קניות, במסעדות, בארים, או בתחנות דלק ותראו מה זה תקן, מה זה ניקיון.
בדרוא''פ, שלוש תלונות לחברת הדלק על מצב השירותים (או השירות בכלל) באחת מתחנותיה גוררות אחריהן סגירת התחנה מיידית.
ומעל לכל, הרי שלציבור עצמו יש אחריות לא מעטה (אם לא עיקרית) על מצב הנקיון במקומות ציבוריים, דבר שבישראל לא רק ששכחו, אלא שמעולם כניראה לא ידעו.
בישראל אין אחריות לשום דבר. גם כאשר גשרים, תקרות, מנופים וחצאי מבנים מתמוטטים וקוברים אנשים תמימים תחתיהם.
אבל זה בסדר, מדינה שעל סדר היום שלה זה ההתעמרות, ההרס וההרג, מה לה ואיכות הסביבה. מה לה ולאיכות בכלל, פרט כמובן, לאיכות ההרס, ההרג והפגיעה של טיליה.