- 16.
תמר, 16/09/06 11:16
מחבוש - אינו שיבוש מערביתץ הוא לקוח מן המקורות.
''אין חבוש מתיר עצמו מבית-האסורים'' - ברכות ה'.
''לאשה עברת שחבשה בבית-האסורין; ילדה שם בן'' - דברים רבה ט'. ועוד ועוד.
לענין ''שאקאל'' עד כמה שידעתי מגעת, שאקאל שפרושו - תן, לקוח מערבית. התן היה מתגנב ללולים וטורף עופות. הפלמ''חניקים עשו כמוהו, התנגנבו ללולים ו''סחבו'' תרנגולות לקומזיצים שלהם.
- 15.
מוש, 19/02/06 00:34
יש מקומות בהם הם נקראו ''אשר-יוֹצר-פאפיר'' נייר אשר יצר. אינני זוכר את המשגיחים מתנגדים לזה אף על פי שהם פשפשו בחדרי חדרים. סליחה- בחדרי חרדים.
- 14.
שור-שור, 12/02/06 14:30
ההבדל בין ''שור'' ל''פר'' בהחלט אינו נהיר לי, ולא הפך ברור יותר בעקבות ההסבר הקצרצר. אפשר להרחיב? -
- 13.
חמור, 12/02/06 14:28
מישהו יודע אם חמארה (סוג של בית מרזח, יש עוד כמה בשכונת התקווה) קשור ל''חמר'' במובן ''יין''?
ואם כבר בראש טוב עסקינן, האם ''חשיש'' במובן ''עשב '' קשור לחשיש במובן חשיש?-
דב ליבנה, 12/02/06 19:05
(רוצח שכיר) מהמילה הערבית חששין,
כלומר שיכורי חשיש, שנהגו לעשן קנביס לפני יציאה לפעולה.
אגב, המלה קנביס בעצמה היא מעברית (קנה-בשם מופיע בחומש
בין סמי הקטורת).
-
- 12.
דב ליבנה, 12/02/06 09:11
בילדותי, לימדני אבי כי למונח ''חמרא''
בארמית 2 משמעויות : חמור, ו-יין
(כנראה בגלל צבעו האדום).
יש פרוש שלישי, עם קמץ ב-מ''ם
זהו המחמר, כלומר זה שמוליך את החמור.
ואז אבי שאל אותי :איך יודעים מהו
חמרא ? מסתכלים : אם הוא על השולחן, הריהו יין.
ואם הוא תחת השולחן, הריהו חמור.
מזכיר את שלונסקי: איך יודעים אם זה
אווז או אווזת? מרגיזים אותו.
אם הוא נרגז, הריהו אווז.
ואם היא נרגזת, סימן שהיא אווזת.
ויש אימרה יפה של רבי אברהם
אבן עזרא, ממשוררי ימי-הבינים
שכעס על כי חורזים שירים חריזה
''ענייה'', וכך כתב: אל תחרוז בשור
וחמור, העלה את החמור להר המור,
ואת השור הורד לעמק המישור. -
- 11.
עוד מילים ב''חרדית'': כינוסים חסידיים
אוהד בית''ר, 12/02/06 02:21
כמעט כל אדמו''ר עורך 'טיש' [=שולחן, ביידוש] בליל שבת, ולאו דווקא כל ליל שבת, לפעמים בתדירות נמוכה יותר. הטיש הוא שולחן נשבת של הרבי, שבו החסידים שרים, טועמים ''שיריים'' [=שיירים] שמחלק האדמו''ר ושומעים דברי תורה.
בחסידות קארלין, כאשר אין 'טיש' נפגשים בליל שבת ל'זיץ' [=ישיבה]: החסידים יושבים ביחד, מפטפטים, אוכלים קצת פיצוחים, מספרים קצת סיפורי צדיקים, וגם קצת רוקדים ושרים.
בוויז'נית ובעוד חסידויות, עורכים לפעמים 'באטע', שהוא מין טיש-זוטא, לעתים עם בנו של האדמו''ר.
בחב''ד עורכים מדי פעם 'התוועדות', 'פארברענגען' ביידיש, שבה הדגש הוא פחות על האוכל ויותר על דברי התורה החסידיים ועל הוודקה.
הפרק הבא, בל''נ: כינוסים ישיבתיים-
כמה שגיאות הקלדה! אני לא מאמין!אוהד בית''ר, 12/02/06 11:52
''''יידוש'' במקום ''יידיש''
''נשבת'' במקום ''השבת''.
''וויז'נית'' במקום ''וויז'ניץ''.
מה יהיה?? ככה זה כשכותבים בשעה מאוחרת. עייפים.
-
- 10.
חז''ל: המביא דבר בשם אומרו מביא
גאולה לעולם, 12/02/06 01:44
-
אוהד הפועל ת''א, 13/02/06 14:25
-
הבדלים בין גירסת הפועל לגירסת בית''ר
אוהד בית''ר, 14/02/06 09:05
וכנראה הפעם הפועל ניצחו...
אבל לא לאורך ימים! אל תשכח, הכדור עגול!
-
-
- 9.
רוביק, איך החמצת (ב)? - להכליב
אוהד בית''ר, 12/02/06 01:42
הפועל הוא בעצם צורה מעוברתת של הפועל ביידיש! הרי עסקת בהשפעת היידיש בגליונות קדומים, ובכלל, אתה אוהב את הקטעים האלה.
- 8.
-
חובב תנ''ך, 12/02/06 08:30
איך זה קרה, הרי רוביק מגלה בקיאות מרשימה בתנ''ך!-
-
אוהד בית''ר, 12/02/06 11:50
יודע תנ''ך, ועוד איך. וגם - לא תאמין - יודע אפילו לקרוא רש''י. ואתה יודע מה? הוא יודע אפילו יותר טוב מכמה מחבריי אוהדי בית''ר, שלא חשודים על השמאלנות. ואם אתה לא מאמין, צור איתי קשר, אני אעשה לך סיבוב בטריבונות, ותיווכח בעצמך.
-
-
-
- 7.
דני, 11/02/06 15:45
יש הבדל בין שתי המילים:
תפיסה זו החזקה פיזית.
תפישה זו מחשבה, דיעה,קונספציה.
תפיסה ביד מול תפישת עולם. -
- 6.
דני, 11/02/06 13:43
אני מחפש מילה שהיא ההפך של לפרוט
אני עובד על קופה
ומישהו נותן לי חמש מטבעות של שקל ורוצה מטבע של חמש- בשביל העגלה במרכול
איך קוראים לזה
לסכום או לאסכם תפוס על ידי הפעולה המתימטית- אינטגרל
רק אתה תעזור אני בונה עליך
- 5.
נעמי דינור, 11/02/06 12:33
הביטוי המעניין הזה שמשמעותו אישיות חצויה בין ספרדיות (בחוץ) לאשכנזיות (בפנים) מזכירה לי מילה דרום אפריקאית:
''קוקוס''
קוקוס הוא אדם \ נער \ ילד \ ממשפחה שחורה, הלומד בבית ספר אותו פוקדים בעיקר לבנים, מעדיף לדבר בדרך כלל אנגלית ולא את שפת השבט, ועושה את זה במבטא טוב. השם מהווה לגלוג לנסיון ההטמעה של התרבות האנגלית בקרב האוכלוסיה השחורה.
- 4.
- 3.
- 2.
-
דוד אלון, 11/02/06 21:53
בקורס ''הבנת הנשמע בערבית ספרותית'' באוניברסיטת חיפה התבקשתי לשקלט טקסט שהושמע בקלטת, כלומר לכתוב אותו ולתרגמו.
-
- 1.