כאשר ערבי משתמש במילה מחסום, הוא יודע שהוא מדבר עברית, כך גם רמזור, מחשב, מדריך.

כאשר יהודי אומר: ח'רא, שא'פה, יאללה, יא אללה, דאואוין, זובור (שזה זין), חוממוס, פול, טחינה. הוא חושב שהוא מדבר עברית. מה גם שבחלק מהמלים הוא משתמש במשמעות אחרת מהמשמעות האמיתית שלהם. והוא גם משנה את צורת המליה שתתאים לעברית (למשל הוספת תכונת מלעיל, מלרע שאינה קיימת בערבית)

בנוסף,מה שנאמר על החודשים כלל לא נכון ! השמות האלה קיימים בערבית הספרותית ונמצאים בשימוש בכל מדינות ערב

איזה עדה זאת ג'רבי?

הכרתי מישהי ששם משפחתה הוא זלכה= זכר לכוהני המקדש
ולגבי השם פרחה, דווקא הכרתי מישהי נוספת בשם פרחיה.

ספטמבר בערבית הוא ''אילול'' (אלול) ולא ''תשרין'' כפי שנכתב. לדוגמה, ''אילול אלאסווד'' הוא ספטמבר השחור. ''תשרין אוול'' הוא אוקטובר, ו''תשרין ת'אני'' נובמבר. אחר כך באים: כאנון אוול, כאנון ת'אני, שובאט, אד'אר, ניסאן, אייאר, חזיראן, תמוז, אאב.

שמות החודשים הלועזיים הם ערבית ספרותית בכל המדינות.
לדוגמה, העיתון הסורי ''תישרין'' שנקרא על שם ''חרב תישרין'' היא ''מלחמת אוקטובר'' - הניצחון הערבי הגדול של מלחמת יום כיפור.
זה לא לקוח מהעברית אלא משורשים שמיים עתיקים יותר שמהם שאבה גם העברית.
בשפה המדוברת יש הגייה ערבית לשמות הלועזיים.

האם מישהו יכול לבאר מה פרוש זק''ס (שמה של הסופרתת כלת פרס נובל), מהרי''ק, ברב''ש,

בנ''ו או בינ''ו או בינו.דהיינו בשם השם נלך ונצליח.
חיד''א-למרבה האירוניה ר''ת של שם אחר בר''ת

שם נוסף שתעלומה בעיני, מה זה
ניר ''כחלילי'' ??
הרי בתורה כתוב בראשית מ''ט, י''ב:
''חכלילי עינים מיין'', אז מה זה כחלילי?

עם כל הכבוד ליוסי אלפי, גם אני תמיד טענתי ש''בבא סאלי'' פירושו
אבא מתפלל , ולצערי האמת שונה.
העירו לי דוברי ערבית (אני לא, שוב לצערי) שאבא מתפלל הוא בבא
מסאלי, כמו בעברית, צריך מ''ם.
ואילו בבא סלי הוא על שם המחצלת
שלו , שלפי האגדה היה צריך לעבור נהר, וישב עליה והעבירה אותו את
הנהר.
אבל אני גורס, שהשם ''סאלי'' הוא
הכינוי המקוצר לשמו האמיתי, ישראל.
בדומה לשאר הצדיקים ממשפחתו,
למשל ''בבא חאקי'' ששמו היה יצחק,
וכן השאר.

שמות החדשים בערבית לא נלקחו מהעברית. שתי השפות (ושפות שמיות רבות נוספות, לדוגמה: הארמית הסורית) לקחו את השמות הללו מן הבבלית. העברית הצמידה אותם לחדשי הלבנה, והערבית הצמידה אותם לחדשי החמה.

שהכתבה היא רצינית ,ובאמת תסביר את הקשר בין השפה עברית לשפה ערבית מבחינה הסטורית ,אבל שוב פעם כתבה עם רמה נמוכה ,החיים שלנו לא סביב צלחת חומוס או בקלאוה ,כתבה לא ראויה לפרסום ,ממש תת רמה ,

פרחה דווקא שם יפה
שמה של סבתי היה פרחה,כמעשה המנורה הייתה,מקשת זהב עד ירכה עד פרחה.
חשבתי לעצמי,שהשם פרחה ,שמחה בערבית צריך להפסיק לשמש מילה נרדפת לזולות,וקלות לדעת.
והייתי מציע לחלופין את השם'' זוסיה''

פוליס- police- משטרה
בנטלון-pantalon-מכנסיים
קמיס- בספרדית camisa- חולצה

אני לא יודע מהו הציטוט המדוייק, אבל נדמה לי ש''נפל בועז וצלל יכין'' או משהו כזה.