בפארק הלאומי ברמת גן יש הרבה עורבים. בתקופה מסויימת אפשר לראות אותם כשהם מנסים לבקע את בלוטי עץ האלון אותם הם אוחזים במקורם תוך כדי שהם מטילים אותם על הקרקע. יום אחד כשרוב העורבים היו עסוקים באותו נסיון סיזיפי לבקע את הבלוטים צדה עיני עורב אחד שעמד מנגד ולא השתתף בהילולה ואז כאילו שהוא ראה שאני תוהה למה הוא לא בעיניינים הוא עף נמוך ותוך כדי מעופו חתף מעורב אחר את הבלוט שלו.. כאילו לאמר לי שזה שלהוא יש בלוט בפה זה כלל לא אומר שהוא זה שיזכה לאכול את ארוחת הערב וזו חוכמה שכמה אנשים שאני מכיר עדיין לא היגיעו אליה...אבל מצד שני אין לעורבים את חוקי הקיניין של בני האדם שיגנו עליהם...ולכן עורב לעורב זאב...