כשזה מגיע ללאומי - הפרקליטות מאבדת שיניה
בוזגלו, שים לב: אם הסתבכת - עדיף שיהיו באמתחתך כמה מיליונים מיותרים כדי שתוכל באמצעותם לסגור תיק פלילי בשקט. באילו נסיבות כן מורים על פתיחת חקירה? נכון, שכחנו: גנבי רכב, פורצים, כייסים ועוד אנשים שאינם חנוטים בחליפות
08:09 | 03.1.2006 עמית בן-ארויה
כפי שקורה לכולנו מפעם לפעם, יום אחד התעוררו גם בני הזוג טרוים והחליטו שהם רוצים לחסוך בהוצאות. עיון בתדפיס חשבון הבנק שלהם העלה ממצא שנראה לא שייך: עמלה המכונה לאומיפון על סך 6.7 שקל בחודש. בני הזוג, לקוחות ותיקים של בנק לאומי, רגזו. הם מעולם לא ביקשו שירות טלפוני בתשלום. מכאן קצרה היתה הדרך להגשתה של תביעה ייצוגית. זו נדחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי הגב' טרוים לא הציגה מספיק נתונים על אנשים אחרים שנפגעו מהעמלה הקטנה והמרגיזה.
מי שדווקא הרים את הכפפה הוא המפקח על הבנקים, יואב להמן. הוא רקח עסקה עם בנק לאומי: הפרשה של 56 מיליון שקל לטובת הלקוחות. הבנק התעקש על כך שהוא עושה כן רק משיקולי תועלת ולא הודה בכל טעות מצדו.
בבנק ישראל הרגישו - למרבה הצער רק לאחר שמשפחת טרוים הרגישה - שמשהו פה מסריח. לפיכך, העבירו את החומר הנפיץ לבדיקת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, וזאת כדי לבדוק אם יש לנהל חקירה פלילית נגד בנק לאומי. דובר על עבירות אפשריות כגון קבלת דבר במרמה ואולי גם גניבה בידי מורשה.
ושימו לב לסחבת הביורוקרטית: התביעה הייצוגית של הזוג טרוים הוגשה באמצע 2001, מהפרקליטות נמסר שהתיק הועבר לעיונם בספטמבר 2004 ואילו רק ביוני 2005 הוחלט שם לסגור את התיק (''לאחר דיונים לא מעטים'', הדגישו אנשי הפרקליטות). ''לאחר בדיקה סברה הפרקליטות כי יש לראות בחומרה את דפוס המעשים'', נאמר בתגובת הפרקליטות לעיתונים. ואם אתם סבורים שהמעשים חמורים אז מדוע שלא תגישו כתב אישום, אנו מקשים. ''כבר עבר הרבה זמן'', השיבו השבוע במשרד המשפטים. ובכלל, הוסיפו, עד שהתיק ייחקר ויתברר בבית המשפט יעבור עוד הרבה זמן. המעשים התרחשו ב-93'-94' ו-97'-2001, הבהירו, והריחוק בזמן יקשה מאוד על החקירה.
שמעתם? הפנמתם? בוזגלו, שים לב: אם הסתבכת עדיף שיהיו באמתחתך כמה מיליונים מיותרים כדי שתוכל באמצעותם לסגור תיק פלילי בשקט (הפרקליטות לא פירסמה הודעה מסודרת על סגירת התיק אלא רק הגיבה לפניית כלי התקשורת). ''בנסיבות המקרה לא מצאה הפרקליטות הצדקה להורות על פתיחה בחקירה פלילית'', סיכמו במשרד המשפטים את הנושא.
אם כך, צצה השאלה באילו נסיבות כן מורים על פתיחת חקירה. נכון, שכחנו: גנבי רכב, פורצים, כייסים ועוד אנשים שאינם חנוטים בחליפות. נגדם יש בדרך כלל ראיות ברורות לעין. טביעות אצבע, עדי ראייה וכדומה. כדי להעמידם לדין אין צורך לנבור בניירת אינסופית ולהתעמת מול בכירי בנק לאומי והמנכ''לית גליה מאור בראשם.
בפרקליטות חזרו והבהירו, שכדי להוכיח את דפוס הפעולה של לאומי היה צורך לעבור סניף סניף ולחקור כל בכיר ובכיר. ''אלוהים יודע כמה שנים החקירה היתה לוקחת'', נאנח בכיר בפרקליטות. אגב, במחלקה הכלכלית של משרד המשפטים בחנו כבר ב-2001 תיק דומה ללאומיפון והחליטו ''מסיבות שונות'', להגדרתם, לסגור אותו. בכל מקרה, מבטיחים בפרקליטות, העברנו מכתב לבנק ישראל - שהעביר את המסר לבנק לאומי - הישנות המקרה בעתיד עשויה להביא לחקירה. יופי נחמה.
הגב לתגובה זו