רואים שאתה איש מיקצוע , אך הדבר רק מרתיח את ההטיפוסים האלו , המבצעים את מילחמתם בשל הפרעות אישיותיות שלהם ולא בשל ידע

קיראו כאן את האמת על גילוי האינסולין:
http://www.isav.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=65

זה מגמתי ולא אובייקטיבי

זה לא עניין של אידיאל בכלל, זה עניין פרקטי של היצע וביקוש טבעי.

למה מוציאים מכונית חדשה כל שנה?
למה אנשים רוצים לחיות עוד שנה גם במחיר של מאות אלפי דולרים?
למה אנחנו סקרנים, תאוותנים, שואפים למכסימום?

כנראה כי אלו היו תכונות האופי שהובילו את החיה הזו לרמוס את הכל ואפילו לצאת מהכוכב שלה לירח.

זה עניין טבעי, פרקטי ודווקא משמח.

אני לא אחזור ואכנס שוב להטלות הבוץ המילולי שאתה כל כך אוהב, רק אוסיף ואומר שאתה ללא ספק סוג מאוד מיוחד של תולעת מעי.

העניין פשוט מאוד, הטענה המרכזית שלך היא שהשאלה היא מוסרית ואילו אני טוען ששאלה אינה מוסרית אלא פרקטית.

אני טוען להיות נזר הבריאה?
דווקא עושה רושם שאתה הוא היצור הנשגב והאלוהי שמוכן להתאבד על מזבח המוסריות.
היכן הגבולות המוסריים שלך? היום זה עכברי מעבדה ומחר יצורים חד תאיים שאין לדעת איך אנו מונעים מהם את המחר האבולוציוני.

אני כנראה רק בהמה פשוטה הפרושה לרגלי האינטלקט האדיר שלך...

כל החיים המודרנים שלנו (ואני חש שגם שלך), בנויים על ניצול לא מוסרי, החל מאדמה שעליה אתה חי, דרך המחצבים שנשדדים מאפריקאים אומללים ועד לדלק מאובנים שנשדד מעירקים על ידי אמריקאים פאשיסטים, זה לא מפריע לך להמשיך לנהוג במכונית, ללבוש בגדי כותנה שהושגו במחיר ניצולם של מיליוני אנשים וכו'

כן אני ממשיך לתמוך בניסויים בחיות בפיקוח המכסימלי שיאפשר המשך מחקר כי זו הדרך הפרקטית ביותר להשיג תוצאות.

אגב, גמישות לשונית מרהיבה כשלך נדירה במחוזותנו, אתה האיש הראשון שפגשתי שמסוגל ללקק לעצמו את פי הטבעת, בראוו!

ידידי היקר,
ההבחנה שלך, שכל החיים שלנו - בייחוד כאנשי תרבות המערב - מושתתים על ניצול, היא מאה אחוז נכונה.
הבעיה עם זה היא שאתה לוקח את העובדה הבלתי-מעורערת הזאת ולמעשה משתמש בה כדי להגיד ''ת'שמעו, ככה זה, זה הטבע, עצם קיומנו תמיד יגרום הרס וסבל'' - ואילו אני לוקח את אותה עובדה עצמה ואומר או.קיי, בואו נתחיל לנסות לעשות סדר בכל הבלגאן הזה ולבדוק אילו מן הפגיעות הן בלתי-ניתנות להצדקה מוסרית, ואילו מן הפגיעות ניתן לצמצם למינימום גם אם הן מוצדקות. ''עשיית הסדר'' הזאת הובילה אותי, כמו הרבה אחרים, להשיל מעליי את ה''חינוך'' שקיבלתי אודות מעמדם המוסרי של בע''ח לא-אנושיים ולשנות את אורח חיי, גם כשזה לא היה כיף, נוח או פופולארי במיוחד. זה הוביל אותי מן הסתם אל התנועה לזכויות בע''ח, ואל האמונה שכל בע''ח ששווים לנו ביכולתם לחוש כאב ובצורך שלהם לחיות חופשיים זכאים להתחשבות שווה לזו שאנו נותנים לאותן זכויות בקרב הומו-סאפיינים. זו מסקנה מאוד פשוטה, מבוססת על הגיון, מדע וידע, לא קנאית ולא בטיח. אגב, זה גם אומר שהחשש שלך שהיום זה עכבר מעבדה ומחר צורת חיים חד-תאית הוא חשש מיותר, היות ואמות המידה לזכויות יסוד והתחשבות מוסרית של בע''ח מגובשת ומנוסחת לא פחות מאל הנוגעות לזכויות אדם.
אתה בא בקטע של יענו חוסר אונים (אני אומר ''יענו'' כי זו בעצם הסוואה לנוחות שלך), ואילו אני אומר כן! מפריע לי לרכוש מוצרים שמיוצרים בסדנאות יזע, ולכן אני אשתדל לא לקנות אותם. כן מפריע לי הפן האקולוגי של תעשיית הרכב, ולכן לדוגמה ארכב על אופניים ואשתמש בתחבורה ציבורית. כן מפריע לי איך שארה''ב מתייחסת לשאר העולם כאל מטע העבדים שלה, אז אני אדבר ואומר את דעתי ואביע התנגדות למלחמות שלהם.
המסקנה ההגיונית מהגישה שלך היא שאי-אפשר להיות מושלמים, אז אין טעם לנסות ואין עילה לדרוש כלום מאף אחד. המסקנה מהגישה שלי היא שהחיים הם מאבק מתמשך וקשה (חיים קלים = שקר קל) לשרוד תוך גרימת כמה שפחות פגיעה באחרים ובסביבה. ולא, אין פה עניין של סגפנות. סגפנות בהקשר הזה זה סתם כינוי סרק שאלו שלא רוצים לנקוף אצבע משתמשים בו כדי ''להגן על עצמם'' מהדרישות שאיכפתיות אמיתית מציבה להם.

אני ביקשתי ממך בקשה פשוטה: לראות צידוק מוסרי להמשך ניסויים בבע''ח לא-אנושיים ורק בבע''ח לא-אנושיים. הצידוק של ''החזק שורד, ככה זה בטבע'' הוא לא צידוק כלל, אלא גישה שהולכת נגד כל יסודות המוסר שלנו, ובצדק. כמו שאנחנו מוקיעים בחברה שלנו דברים רבים שהם ללא ספק ''טבעיים'' ונפוצים מאוד בעולם החי, אנחנו לא יכולים פתאום לאמץ את ''החזק שורד'' ביחס שלנו לכל מה שאינו הומו-סאפיין תחת טענת הטבעיות. זה פשוט לגמרי לא עקבי.
אני מבין את האמירה שלך, שזו לא שאלה מוסרית אלא מעשית, אבל תבין שזו צביעות צורמת לומר זאת, מפני שבדיוק את אותו הדבר אני יכול לומר בנוגע ליחסים שבינינו, בין בני האדם. הרי גם ביחסים שבין אדם לאדם יהיו תמיד נפגעים ויהיה תמיד אי-צדק, אבל אנחנו עדיין לא מרימים ידיים ולא מכריזים שבגלל זה ''זו כבר לא שאלה מוסרית אלא מעשית'', של הצבת גבולות. לא. אנחנו מנסים בכל זאת לקבוע אמות מידה, להביע התנגדות לכל סבל שלא ניתן להצדיקו מוסרית, ולצמצם את הפגיעה והסבל הקיים כמה שרק ניתן.

ידידי היקר,
ההבחנה שלך, שכל החיים שלנו - בייחוד כאנשי תרבות המערב - מושתתים על ניצול, היא מאה אחוז נכונה.
הבעיה עם זה היא שאתה לוקח את העובדה הבלתי-מעורערת הזאת ולמעשה משתמש בה כדי להגיד ''ת'שמעו, ככה זה, זה הטבע, עצם קיומנו תמיד יגרום הרס וסבל'' - ואילו אני לוקח את אותה עובדה עצמה ואומר או.קיי, בואו נתחיל לנסות לעשות סדר בכל הבלגאן הזה ולבדוק אילו מן הפגיעות הן בלתי-ניתנות להצדקה מוסרית, ואילו מן הפגיעות ניתן לצמצם למינימום גם אם הן מוצדקות. ''עשיית הסדר'' הזאת הובילה אותי, כמו הרבה אחרים, להשיל מעליי את ה''חינוך'' שקיבלתי אודות מעמדם המוסרי של בע''ח לא-אנושיים ולשנות את אורח חיי, גם כשזה לא היה כיף, נוח או פופולארי במיוחד. זה הוביל אותי מן הסתם אל התנועה לזכויות בע''ח, ואל האמונה שכל בע''ח ששווים לנו ביכולתם לחוש כאב ובצורך שלהם לחיות חופשיים זכאים להתחשבות שווה לזו שאנו נותנים לאותן זכויות בקרב הומו-סאפיינים. זו מסקנה מאוד פשוטה, מבוססת על הגיון, מדע וידע, לא קנאית ולא בטיח. אגב, זה גם אומר שהחשש שלך שהיום זה עכבר מעבדה ומחר צורת חיים חד-תאית הוא חשש מיותר, היות ואמות המידה לזכויות יסוד והתחשבות מוסרית של בע''ח מגובשת ומנוסחת לא פחות מאל הנוגעות לזכויות אדם.
אתה בא בקטע של יענו חוסר אונים (אני אומר ''יענו'' כי זו בעצם הסוואה לנוחות שלך), ואילו אני אומר כן! מפריע לי לרכוש מוצרים שמיוצרים בסדנאות יזע, ולכן אני אשתדל לא לקנות אותם. כן מפריע לי הפן האקולוגי של תעשיית הרכב, ולכן לדוגמה ארכב על אופניים ואשתמש בתחבורה ציבורית. כן מפריע לי איך שארה''ב מתייחסת לשאר העולם כאל מטע העבדים שלה, אז אני אדבר ואומר את דעתי ואביע התנגדות למלחמות שלהם.
המסקנה ההגיונית מהגישה שלך היא שאי-אפשר להיות מושלמים, אז אין טעם לנסות ואין עילה לדרוש כלום מאף אחד. המסקנה מהגישה שלי היא שהחיים הם מאבק מתמשך וקשה (חיים קלים = שקר קל) לשרוד תוך גרימת כמה שפחות פגיעה באחרים ובסביבה. ולא, אין פה עניין של סגפנות. סגפנות בהקשר הזה זה סתם כינוי סרק שאלו שלא רוצים לנקוף אצבע משתמשים בו כדי ''להגן על עצמם'' מהדרישות שאיכפתיות אמיתית מציבה להם.

אני ביקשתי ממך בקשה פשוטה: לראות צידוק מוסרי להמשך ניסויים בבע''ח לא-אנושיים ורק בבע''ח לא-אנושיים. הצידוק של ''החזק שורד, ככה זה בטבע'' הוא לא צידוק כלל, אלא גישה שהולכת נגד כל יסודות המוסר שלנו, ובצדק. כמו שאנחנו מוקיעים בחברה שלנו דברים רבים שהם ללא ספק ''טבעיים'' ונפוצים מאוד בעולם החי, אנחנו לא יכולים פתאום לאמץ את ''החזק שורד'' ביחס שלנו לכל מה שאינו הומו-סאפיין תחת טענת הטבעיות. זה פשוט לגמרי לא עקבי.
אני מבין את האמירה שלך, שזו לא שאלה מוסרית אלא מעשית, אבל תבין שזו צביעות צורמת לומר זאת, מפני שבדיוק את אותו הדבר אני יכול לומר בנוגע ליחסים שבינינו, בין בני האדם. הרי גם ביחסים שבין אדם לאדם יהיו תמיד נפגעים ויהיה תמיד אי-צדק, אבל אנחנו עדיין לא מרימים ידיים ולא מכריזים שבגלל זה ''זו כבר לא שאלה מוסרית אלא מעשית'', של הצבת גבולות. לא. אנחנו מנסים בכל זאת לקבוע אמות מידה, להביע התנגדות לכל סבל שלא ניתן להצדיקו מוסרית, ולצמצם את הפגיעה והסבל הקיים כמה שרק ניתן.

אתה לא אומר לי מדוע זה צודק לנסות על בעלי-חיים, ורק ממשיך וחזור על זה שצריך להמשיך עם זה כי זה מביא תוצאות. או שאתה לא מבין את הטיעונים, או שאתה מתחמק מהם. גם ניסויים ביתומים ומפגרים וקשישים חסרי-ישע יביאו תוצאות ויצילו חיי-אדם - מדוע לא לעשות אותם? מדוע למנוע כך את הקדמה? על זה אני רוצה שתענה לי.
אתה טוען, אם לא במפורש אז באמצעות התמיכה שלך בניסויים, שהגבול בכל הקשור להתחשבות מוסרית עמוקה ומהותית עובר בין הומו סאפיין לכל שאר היצורים החשים. לנצל את החלש ממך לטובתך זה נורא ואיום בין אדם לאדם, אבל אחלה כשזה בין אדם לכל שאר בעלי-החיים.
אם אני אשאל אותך למה זה בסדר לעשות את זה לחיות שהן חלשות יותר מאתנו, אתה תגיד (כמו שאכן אמרת) שככה זה בטבע, שהוא כולו ''מסעדה אחת גדולה''. אם אני אז אשאל אותך למה זה לא בסדר לנצל ילד או בן אדם חלש ממני, אתה פתאום תתחיל לדבר איתי על מוסר.
איך אתה לא רואה את הבעייתיות בזה, לכל הרוחות? זה כל כך שקוף... כל מערכת הערכים שלך מסתובבת ומסתבכת ונבנית כך שבסיומה, איכשהו, במקרה כמובן, יוצא שלך ולנו מותר לעשות הכל לכל מה שהוא לא אנחנו על כוכב הלכת הזה.
באמת שלא צריך להיות גאון כדי להבין שלא מדובר פה בצדק או טיעונים הגיוניים, אלא באנוכיות ואדישות לסבלו של האחר.
כמו שכבר אמרתי, הקנאיות והקיצוניות נמצאות, לא בצד של התנועה לשחרור בע''ח, אלא באורח החיים שמצדיק כליאה, עינוי והרג המוני, שיטתי וכיום אף מתועש.
אתה טוען שאתה דווקא לא מאמין שאתה נזר הבריאה, אבל אתה מוכן להקריב עכברים, כלבים, חתולים, קופים ובעצם כל יצור חי אחר, בכל כמות שהיא, בשביל להציל כל כמות של בני-אדם. זו בדיוק ראיית האדם כנזר הבריאה, ולא משנה איך תכנה את לזה. הקריאות שלך למזער את ההתעללות ואת הניסויים המיותרים היא התחסדות מצועצעת (גם אם היא כנה, ואני מאמין שהיא כן). זו התנשאות של כובש, כמו בעלי העבדים שדגלו ביחס ''טוב'' לעבדים שלהם. זו יציאה מידי חובה במסווה של ''פרקטיות'' ו''לא רוצה להיות קיצוני'', ולא גישה עם עמוד שדרה חזק, עקבי ואמיתי. זו הדרך הקלה, כמו אוכלי הבשר ש''מזדעזעים'' מלאכול כבד אווז.

נורא קל, יעני, להסתכל על המאות שעברו ולהזדעזע מהדעות הקדומות שלהם. נורא קל לא להבין איך מי שכתב במגילת העצמאות האמריקאית שכל בני האדם נולדו שווים, למשל, החזיק עבדים אפריקאיים. אבל זו לא חוכמה. הרבה יותר קשה להסתכל כיום, על מה שקורה בתקופה שלנו, על מה שאנחנו עושים, ולזהות בזה את אי-הצדק ואת הדעות הקדומות.

בגל איזושהי תקלה באתר מעריב, ההודעות האחרונות שלי הופיעו במקום הלא נכון.
ההודעות שכותרתן
''לא נשנכע זה את זה, אבל... (1)'', ו-
''לא נשנכע זה את זה, אבל... (2)''
הן תגובה אחת ארוכה להודעה האחרונה של פיקס, שכותרתה
''פיליפ, באמת''.
אפשר לפסוח על ההודעה שכותרתה
''לא נשכנע זה את זה, אבל בכל זאת'' כי היא אותה ההודעה כמו הראשונה שלי מבין השתיים.
חבל על הבלבול הזה, במקרה שמישהו חוץ משנינו קורא את זה =)

אני מתייחס לתגובות שלך שבאו בהמשכים 1 ו-2)
מעניין מאוד לקרוא אותך.
אותי שכנעת!
משה בכר

ויש לו ילדים.
הם קוראים לעצמם ''אנרכיסטים''.
פעם פעמיים בשבוע, הם לוקחים מאבא כמה שקלים שהרוויח במעבדה, והולכים לכיכר דיזנגוף או לחוף הים לקשקש כמה סיסמאות, ולשכב עם איזה הומלס שיכור שחולק איתם בקבוק וודקה זולה.

הילדים של הסנדלר אכן הולכים יחפים.

אבל חוקר הסרטן, יותר משהוא חוקר סרטן, הוא ממציא סרטן. כי כידוע אם הוא לא היה משתיל את הסרטן בגוף של החיה - לא היה לחיה סרטן, נכון? ואם לא היה לחיה סרטן, היתה מתה ממשהו אחר: מכונית, קור, חום, יובש, צמא, גיל. יש כל כך הרבה דרכים למות, למה לה דוקא למות מהסרטן של ממציא הסרטן?

ולכן, הילדים של ממציא הסרטן ההולכים יחפים מסרטן, לוקחים את השקלים מהאבא ממציא הסרטן שלהם, והולכים לכיכר דיזנגוף או לחוף הים לקשקש כמה ססמאות ולשכב עם איזה הומלס שיכור שחולק איתם בקבוק וודקה זולה ומשתכרים עד העצם כדי לשכוח כמה אבא שלהם מ-ג-ע-י-ל. מענה חיות לפרנסתו. להבדיל משוחט, ששוחט חיות לפרנסתו, ממציא הסרטן גם שוחט חיות, אבל
ל.......א.........................ט
כל הכבוד לו, ולסרטן שהמציא. מגיע לשניהם פרס נובל.