- 25.
תומר, 04/11/05 02:53
-
אריק, 31/01/12 11:48
-
- 24.
העתיד של המדינה תלוי בהישגי...
המרן מוטי שרעבי, 04/11/05 00:20
- 23.
מנחם, 03/11/05 11:30
אנשים המגדירים עצמם כמי שאינם מאמינים בהשגחה עליונה, סבורים שבעימות עם אנשים מאמינים תהיה ידם על העליונה. נימוקם עמם: אנו מקבלים רק דברים רציונליים, שכליים והגיוניים. איננו מסתפקים בהנחות שאי אפשר להוכיחן. לעומת זאת, לפי דעתם, המאמינים מקבלים גם טיעונים בלתי רציונליים ועובדות שאין להן הוכחה חותכת. לדעתם, המאמינים הם אנשים שאינם פתוחים להשקפת העולם הליברלית של ימינו.
הנחה זו מוטעית מיסודה. היא נובעת מחוסר ידע חדשני ומעודכן. עיון מעמיק בבעיות היקום לאור המדע מוכיח כי הרגשת עליונות זו של הבלתי-מאמין מנוגדת למציאות. ניתן לקבוע בבירור: גם אצל הבלתי מאמין – רבה היא האמונה. אמנם אין הוא מאמין בכוח רוחני עליון, אולם הוא מאמין בדברים אחרים. מהו פרושה של אמונה? אמונה היא הנחה שקיימים דברים שאין הוכחה על קיומם. קביעה זו שונה מהידיעה על קיומם של דברים מוחשיים אשר אמיתותם אינה מוטלת בספק. הבה ונווכח בכמה הנחות בלתי מוכחות מאמין האדם המגדיר את עצמו כבלתי מאמין.
כל אדם נבון, בראותו חפץ מסויים, מעוניין לדעת: מי יצר אותו? כיצד יצרו אותו? כיצד הוא פועל? וכדומה. אם כן, מדוע לא ישאל האדם בראותו את העולם על היקפו ועל עומקו - מי ברא את העולם? מי ברא את השמש ואת הירח? כיצד ומדוע הם פועלים כפי שאנו רואים? לדעת המדענים, במערכת הכוכבים שלנו בלבד מצויים לפחות כ- 100.000 מיליון כוכבים. ביקום קיימות לפחות עוד 10,000 מיליוני מערכות כוכבים, שכל אחת מהן מכילה כ- 100,000 מיליון כוכבים. מי ברא את כל אלו? גם אם נסתפק בכל הקשור למערכת הכוכבים שלנו, או רק לכדור הארץ שאנו חיים עליו, גם כאן צפה ועולה השאלה: כיצד הוא נברא ?
הבה ונראה מהו המענה הניתן לשאלה זו על ידי אנשי מדע שאינם מאמינים, על ידי אלו הממאנים לקבל את הפסוק הראשון בתורה: ''בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ''. (בראשית א, א) האם המענה שלהם הוא מדעי? האם הוכח? או שמא הם מגששים באפלה, ודבריהם נסובים סביב השערות והנחות שטרם הוכחו כל עיקרן, ויותר מכך, הן מצויות מעבר לגבולות המדע, ולכן אין גם אפשרות שיוכיחו אותן אי פעם מבחינה מדעית?
נקודת המוצא הראשונית של העולם – עלומה היא. מצויה היא הרחק מעבר לגבולותיו של המדע. אין פירושם של דברים שביום מן הימים, כאשר יתקדם המדע בצעדים משמעותיים, הוא יוכל להטיל את אדרתו גם על תחום זה. העובדה היא שתחום זה מצוי מבחינה מהותית ועקרונית מעבר למחיצותיו של המדע. הוא אינו נמדד, וממילא אין לו כל כניסה עכשווית או עתידית לתחומי המעבדה.
ומה אומרים עליו המדענים? יש להם השערות שונות. הם מאמינים בהשערות אלו! מול אמונה זו ניצבת האמונה בבורא שהתגלה לעיני עמו והנחיל להם את התורה הפותחת במילים: ''בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ''.
-
ראובן, 03/11/05 22:59
המאמין מאמין והחוקר חוקר.
מודל ''המפץ הגדול'' הוא מודל הנותן רצף של היקום בזמן. אבל אף מדען רציני לא יתחייב בפניך בנקיטת חפץ שאכן היה מפץ גדול ושהוא היה בזמן שמשארים שהוא היה.
האמונה, כבודה במקומה מונח, אך אין לאמונה דבר וחצי דבר אם מודלים להיווצרות היקום, פרט לאמונה שמה שכתוב הוא נכון.
החוקר לא מאמין והוא מתיחס רק לראיות אשר ניתן להיסתמך עליהם, כמו תצפיות וניתוחים מתמטיים.
כעת, אולי תסביר אתה במה אמונה עדיפה על מחקר כשמדובר במודל של היקום?
-
- 22.
מלכי צדק, 01/11/05 16:28
-
מי מאמין? המאמין או הבלתי מאמיציפי, 03/11/05 11:32
היכן מצויה הרציונליות במחשבתו של האדם המכנה את עצמו כמי שאינו מאמין?
האם אין הוא המאמין הגדול ביותר? בעל כרחו הוא מאמין בשורה ארוכה של הנחות, אשר אף אחת מהן אין לה הוכחה רציונלית.
לפי דעתו, היו ענני גז (מימן) שאירעה בתוכם התפוצצות, ומהתפוצצות זו נברא העולם על החוקיות שבו. נוצר יצור חי חד-תאי, ומיצור זה התפתחו יצורים אחרים.
מן הראוי שהאדם הלא מאמין ירד ממרומי האולימפוס שהוא בנה לעצמו ולא ישקיף על המאמין מלמעלה למטה מתוך הרגשת עליונות. בראשונה עליו לדעת כי הוא אינו רציונלי יותר מן המאמין. האדם המאמין – מאמין, וגם הוא מאמין.
במחשבה שניה הוא יוכל אף להגיע למסקנה הפוכה, וזאת על ידי התבוננות עניינית שתביאהו למסקנה - השקפתו של מי סבירה יותר? נציב אותן זו לעומת זו ונבחן אמונתו של מי אמינה יותר.
יהודי מאמין הנוכח לדעת במה שמאמין היהודי הבלתי מאמין - מגיע למסקנה ברורה: במקום שורה ארוכה של הנחות, שכל אחת מהן רחוקה מן ההיגיון, שבה מאמין הבלתי מאמין, עדיף להניח הנחה יסודית אחת המסבירה את בריאת העולם כולו: קיים כוח רוחני עליון, חכם וגיבור, אשר ברא ויצר את הכל.
כל בר דעת החפץ להבין כיצד נוצרו היקום והאנושות, אין לו תשובה סבירה ומתקבלת יותר. אם אכן מעוניינים להתחשב בהנחות שונות ולבנות עליהן השקפת עולם, עדיף לקבל הנחה שסבירותה גדולה יותר. למעשה, לא רק עדיף, אלא חייבים לקבלה.
לנוכח העובדה שעומדות לפנינו שתי אפשרויות בלבד להסביר את בריאת העולם, ועלינו לקבל אחת מהן - אין ספק שההנחה שקיים כוח רוחני עליון היא הגיונית וסבירה יותר מן השניה. הסיבה לכך היא, לא רק משום שהיא הנחה אחת מול הנחות רבות מאד שצריך להניח מולה, אלא גם משום שהיא סבירה יותר עבור מי שתר אחר האמת ובוחן את הדברים בצורה אובייקטיבית. ההנחה הראשונה של הלא מאמין היא בראש וראשונה רעועה ומשוללת כל הסבר. לכן, אם בין כך ובין כך מגיעים למסקנה שקיים בורא שבכוחו ובתבונתו יצר את האנרגיה שגרמה להתפוצצות שממנה נברא העולם, מדוע לא נצעד שלב נוסף ונקבע כי אותו בורא ברא את הכל ולא נזדקק לסוללת ההנחות האחרות, שגם הן הנחות בלבד, ללא הוכחה או אילוץ כלשהו?
-
- 21.
קורא, 30/10/05 14:10
- 20.
בורא עולם מול השגחה עליונה...!
אדי, 30/10/05 11:35
בורא עולם הוא אלוהי המדע. הוא מכונה בשם אלוקים, כוח עליון או האצבע שלחצה על כפתור המפץ הגדול. הוא יצר כללים שמאפשרים את קיומו והתפתחותו של העולם ללא התערבות נוספת מצידו, והלך לשתות קפה, או לקח חופשה ארוכה אי שם במרחבי היקום...
השגחה עליונה היא האל של האמונה הדתית.
האמונה הדתית מקורה ככל הנראה בפחד של האדם מפני המוות, והצורך במשמעות לחיים, בעתות של כאב וסבל . בכל הדתות והאמונות אנחנו מוצאים את ההבטחה לנצחיות הנשמה בצורה זו או אחרת, את יתרון הרוח על פני החומר, וכך זכו האמונות לפופולריות ותפוצה בקרב בני האדם.
ניתן היה לצפות ששתי ''ישויות על'' אלה תתקימנה בשלום זו לצד זו, אבל הבריאה המקראית שהיא מקור כוחה של האמונה המונותאיסטית, מתנגשת עם בורא העולם של המדע.
התפיסה הנוצרית שרואה בבריאה המקראית ''מדע'', פגיעה במיוחד. אם וכאשר יצליח המדע לערער את ''מדעיות'' הבריאה המקראית, תעמוד הנצרות בפני משבר אמינות כבד.
היהדות התחכמה לבעית אמינות הבריאה המקראית באמצעות דחיפתה אל מעל עולם החומר ''הפשט'', מעל המדע, אל עולם הרוח, סוד או רז.
הבריאה המקראית על פי היהדות היא מערכת של סמלים, שרק אנשים בעלי כישורים ומיומנות מיוחדת, מסוגלים להבין.
תורת האבולוציה היא מוקש, שגם היהדות תתקשה לעמוד בפניו. קיומם של דינוזאורים יוצר קושי שניתן להתגבר עליו, אבל קיים מכשול שגם היהדות לא תוכל להתמודד עמו- אם וכאשר יוכח שמוצא האדם מהקוף...
-
עוזי, 30/10/05 12:17
התורה לא מזכירה ולו פעם אחת את החתול אז יש לה בעיה? נו אז מה אם היו דינוזאורים, אתה יודע כמה מבעלי החיים בין שקיימים ובין שנכחדו אינם מוזכרים בתנ''ך?
שורש הויכוח אינו אם האם מוצא האדם מן הקוף או לא אלא האם יש בו ישות רוחנית המכונה נשמה או לא. אם מוצאו מן הקוף הרי הוא בבון מפותח ותו לא ואם יש בנו נשמה אז החלק הביולוגי שבו, הדומה במדת מה לקוף יותר מאשר לחיפושית מכיוון ששניהם ממשפחת היונקים ולא הזוחלים, הנו שולי וטפל ביחס למהותו העיקרית שהיא המופשטת.
לידיעתך, התורה אומרת שחלקו הבילוגי של האדם מקורו בעפר וזה לא מכובד יותר מהקוף...-
אבולוציה לא זקוקה להשגחה עליונ
אדי, 30/10/05 13:07
-
וואלה?, 30/10/05 23:34
האבולוציה לא חידשה שום דבר עקרוני. הכרחיות הבריאה נבעה משלילת האפשרות שהמקרה הוא ההסבר לקיומו של העולם. התפיסה הדרווינסיטית משתמשת גם באותו שיקול ''מקריות''! כך שאין חדש תחת השמש. אפשר לעטוף את התיאוריה במילים יפות ומשפטים מורכבים אך ההנחה הבסיסית שלה בעינה עומדת.
מהבחינה הזו איו באבולוציה כדי לשמוט את הטיעון המכריע בעד קיום האלוקים. מי שמאמין במקריות אפסית ופרועה יכול להמשיך באמונה הפאנטית שלו, זו שכמובן אינה זקוקה להסברים. אפיקורוסים מהסוג הזה היו מאז ומעולם, אין חדש תחת השמש אמר החכם באדם
-
איציק, 01/11/05 21:51
לך למכון לסטטיסטיקה הקרוב לביתך תפתח מאמרים סטטיסטיים מה-7 שנים האחרונים של גאוני סטטיסטיקה מגרמניה הולנג וקנדה ותתפלא לגלות שאין סיכוי שהתורה נכתבה ע''י גורם אנושי, עוד העלו הסטטיסטיקאים שהשפה העברית לא הגיונית עוד העלו הסטטיסטיקאים שכדי שיווצר יצור חי קצת יותר מורכב מעמבה באופן מקרי זקוק העולם ל-10,000,000,000 בחזקת -10 שנות קיום פחות או יותר או אם תרצו מספר מדוייק בחוברת מאמין או יודע של הרב זמיר כהן אני לא חושב שהעולם קים כל כך הרבה זמן אז אל תאמר שהאבולוציה לזקוקה להשגחה עליונה כמו שכתוב המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית כם יום זאת התחדשות וה' ברחמיו מעניק אנרגיה לאטומים לפעול ולהסתובב כי ברגע שהם יחדלו הכל יתכלה-הכלללללל אז אפילו הרוק שאתה מפריש בעת אכילה זקוק להשגחה עליונה.
-
חלי, 03/11/05 11:29
ניתן להגיע אל האמת מכיוונים שונים: אפשר להגיע אליה בראותנו את ההתאמה המופלאה הקיימת בין דרכי החינוך של התורה לבין הפסיכולוגיה האנושית, ואפשר להגיע אליה גם לנוכח ההתאמה בין התורה לבין תחושתנו המוסרית הפנימית. ניתן לעמוד על אמיתות התורה על ידי בדיקת המסורת של אבותינו, ולבדוק זאת כפי שבודקים את אמיתותו של אירוע היסטורי אחר. האדם יכול לחוש באמיתותה של התורה גם באופן חוויתי-אישי, כאשר הוא חי בהתאם לקו שהיא מנחה. בנוסף לכך, הוא יכול לחוש באמת זו כאשר הוא לומד תורה וממלא את התנאים הדרושים לכך. כמו כן, ניתן לעמוד על אמיתותה של התורה מתוך חקר אישי התנ''ך והתלמוד ומתוך התבוננות בגדלותם הבלתי מושגת.
אלא שישאל השואל: אם הכל הוא כה טוב ויפה, מדוע כה מרובים הם אלו שאינם מקבלים אמת זו? אם האמת היא כה ודאית, מה בדבר הבחירה החופשית האמורה לתת אפשרות לכופר לכפור? התשובה היא כי כאן ניתן להבחין בחותמה של החכמה האלוקית. מצד אחד, האמת מונחת לפנינו בצורה ברורה, ולא קשה להגיע אליה. אולם מצד שני, ניתנת אפשרות לרוצה לכפור - לא לראות אותה, ואף לנמק בצורה הגיונית מדוע הוא אינו מקבל אמת זו.
השמש זורחת לכל, אך מי ששמשותיו מכוסות אבק ותריסיו מוגפים, שוכב ספון בביתו האפל ומסוגל לטעון שהשמש אינה זורחת. הוא מסרב בכל תוקף לפתוח את התריסים, וגם אינו מוכן לצאת החוצה. אכן, אותו אדם נותר משוכנע ב'אמת שלו': אין שמש!
לפלוני, שאינו דתי, יש גישה מדעית: ''מה שאיני רואה בעיני ואינני שומע באוזני - אינו קיים עבורי. אני מאמין רק במה שניתן לבדיקה''. ואין לו, כביכול, לקב''ה מה לעשות עבורו, אלא לחזור על מעמד מתן תורה בחדרו של כופר זה...
האיזון העדין בין האמת הגלויה ובין יכולתו של האדם להתעלם ממנה, היא המאפשרת לבחירה החופשית להוות את הלוז שבעבודת האדם את בוראו, כאשר שני הצדדים: האמת לאמיתה והיכולת שלא להביט בה, ניצבות תדיר זו מול זו, תוך שמירת איזון המאפשר את קיומה של הבחירה החופשית.
-
-
מאיר, 03/11/05 11:28
לעתים, אנשים דנים בנושא העמוק ביותר - ב''אלוקים'' - בגישה גשמית ובאמצעות מושגים גשמיים. הם שופטים ובוחנים את הענין הא-לוקי באמצעות החושים הגשמיים, באמצעות העין והאוזן, למרות שגם הם מבינים כי דברים ברורים, בעיקר בתחום הרוחני, אינם נקבעים על סמך החושים הגשמיים, אלא בעיקר על ידי התבונה.
ננקוט דוגמה: האדם אינו מסוגל לראות או להבחין בחושיו בגלים שונים המצויים באויר. למרות זאת, הוא יכול לקבוע בביטחון גמור, שגלי רדיו מצויים באויר. זאת ועוד, האדם אינו מרגיש בתנועת כדור הארץ, אך למרות זאת הוא נע. כאשר אנו מחזיקים בידינו גוף כלשהו אנו חשים שהוא מוצק, בעוד שהאמת היא, שכל גוף מורכב מאטומים הנעים במהירות גדולה, ורוב רובו של החומר הינו חלל ריק. כך הם פני הדברים בכל נושא: את ההחלטה מה יש ומה אין, ומהי המשמעות האמיתית של הענין, אנו יכולים לקבל רק באמצעות התבונה.
גם בשאלת הבריאה והבורא, האדם הנבון חייב להגיע למסקנה הברורה והמוחלטת שיש אלקים, שהרי כל דבר בעולם מתוכנן להפליא. התבונן בעלי הכותרת של הפרחים, בנמלה הקטנה ביותר ובאיברים המשוכללים של גופנו... כשם שאתה משוכנע שאת האריג יצר אורג, וגם אם לא נכחת בשעת האריגה, מבין אתה, כי יצירה כה מורכבת אינה יכולה להיווצר מאליה, כך גם העולם כולו. עולם המלא חכמה נוצר על ידי מישהו - ''ה' בחכמה יסד ארץ!'' (משלי ג, יט)
חשוב על חלקיקיו הזעירים של האטום או על המבנה של כל היקום, על חוקי הטבע, על החשמל ועל כח המשיכה, היתכן שכל פלאי עולם אלו המעידים על תכנון, תיאום ותכלית נוצרו ללא יד עליונה, מכוונת ומשגיחה?!
ואכן, הנביא אומר: ''ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגויים''. (מלאכי א, יא) כלומר, התביעה להאמין באלקים מופנית לכל אדם - כולל לנכרי - שהרי לכל אדם העניק הבורא תבונה, והיא מחייבת את המסקנה היסודית שיש אלקים
-
-
-
מני, 03/11/05 11:27
נושא האדם עיניו למרומים, מתבונן ביקום על אינסוף מרחביו, בכדור הארץ ובכל אשר בו, בדומם, בחי ובצומח, ובלבו פליאה לנוכח החידות הצפונות בבריאה.
· האם תופעות הטבע הן ''תאונה'', כפי שטוענת תיאוריית האבולציה, או שהן נבראו על ידי כח עליון בחכמה אלוקית?
· האם גוף האדם הוא ''מקרה עיוור'' או מכונה פלאית מורכבת שנבראה על ידי יוצר כל?
· האם החיות, העופות והדגים, שגופם מהווה הרמוניה מופלאה, הם תוצאה של ''התפוצצות מקרית'' או שהם בריאה בידי בורא בעל תבונה עליונה שהיא למעלה מהשגת השכל האנושי?
המתבונן בעין בלתי משוחדת אינו יכול לטעות. הוא מכיר את היוצר, רואה את השגחתו ואת ידו המכוונת, ושר שיר הלל לבורא שברא כל אלה: ''מה רבו מעשיך ה'!''
-
- 19.
שלומי, 30/10/05 09:48
'' אתם מתארים את העולם לפני ומלמדים אותי לסווגו. אתם מונים את חוקיו ומתוך צמאון הדעת שלי אני מסכים כי הם אמיתיים. אתם מפרקים את המנגנון שלי ותקוותי גוברת.לבסוף אתם מלמדים אותי כי עולם ססגוני ומופלא זה מסתכם באטום והאטום עצמו מסתכם באלקטרון. כל זה יפה ואני מצפה שתמשיכו. אבל הנה אתם מדברים על מערכת פלנטרית סמויה שבה אלקטרונים חגים סביב הגרעין. אתם מתחילים להסביר לי את העולם על ידי דימוי. אני רואה אפוא כי אתם נעזרים בשירה. אתם כבר שיניתם את התיאוריה וכך המדע שנועד ללמדני הכל מסתיים בהשערה, הבהירות מתערפלת במטפורה, אי הוודאות הופכת ליצירת אמנות. מה צורך אם כן במאמצים כה רבים? אני כבר לא אדע לעולם. העוד אספיק להתקומם?!
אלבר קאמי / המיתוס של סיזיפוס -
- 18.
מאיר, 30/10/05 02:12
1. השיטה המדעית מבוססת על ההנחה לפיה הסיבתיות קיימת בעולם וכמו כן על ההנחה לפיה השימוש באינדוקציה תקף לתיאור העולם.ביחס לסיבתיות, כמובן שאי אפשר להוכיחה (דיויד יום) והשימוש באינדוקציה כאמצעי להכליל תופעות אינו קשור בכלל ללוגיקה.
2. נוסף על כך, המדע, בשונה מהמתמטיקה, מסתמך על התפיסה החושית של האדם ומכיוון שאין לנו שום ערובה שהם מעבירים לנו משהו אמיתי על העולם הרי שכל המפעל המדעי בספק יסודו כאשר השאלה מהו העולם באמת היא הנידונה.
3. המדען מאמין לחושיו ולתבניות הלוגיות של תודעתו ומכאן הוא יוצא ללמוד על העולם. לו חושיו היו פרי המקרה הרי שאין שום הצדקה לקבל את האמון אותו המדען נותן בכלי התפיסה שלו את המציאות. העובדה כי ישנם מדענונים קטנים הטוענים מחד כי הם פרי התפתחות אבולוציונית מקרית תוך ''הסתמכות'' על כלי התפיסה והניתוח שלהם את העולם, כאשר במקביל הם נלחמים בעוז בעד התפיסה הזאת - מעידה על כשל אלמנטרי במחשבתם ומסגירה את שטחיותם ופזיזותם בהסקת מסקנות התפורות בהתאם למאוויהם האישיים והמאוד לא מדעיים.
4. כיצד ניתן להבין את המילה ''בראשית'' בה פותחת התורה כאשר ציר הזמן עוד לא היה בנמצא?
5. ומהו המושג ''יום'' בו משתמשת התורה כאשר השמש והירח נבראו ביום הרביעי? ובכלל, קצב זרימת הזמן משתנה בהתאם למקום במרחב ובהתאם למהירות הגוף הנע מכאן שהזמן הוא אינדיבידואלי וקיומו של זמן אוביקטיבי אוניברסלי אינו נמצא בתחום הבנתנו, לפחות לעת עתה. נקודה למחשבה.
6. מזה ''ברא''?! וכי המושג ''בריאה יש מאין'' ניתן להסבר או להבנה כאשר כל הכרותנו עם העשיה היא רק מיש ליש? איזה מובן מבחינתנו כבני אדם יש אם כן למושג ''ברא''?
7. לא רק שאין ביכולתו של המדע לתאר את המציאות על כל רבדיה (בקושי את היחסים הפונקציונליים בין החלקים החומריים של העולם הוא מצליח לתאר אבל רחוק מאוד מלהסביר וההבדל הוא תהומי!) אלא שיחסיותו הופכת את הדיון הזה למגוחך וחסר טעם. מי שעדיין לא הבחין, היהדות מדברת על אמת מוחלטת והמדע בקושי עוסק באמת יחסית וטפשי לחלוטין להשוות ביניהם.אין טעם להתחבט על רקע מסקנות ביניים. לכשיסיים המדע את מלאכתו נתפנה לערוך את ההשוואות אבל לעת עתה יתכבדו נא לוחמי הצלב המודרניים וישבו בשקט במעבדותיהם ואל יטרידו אותנו באזעקות שווא ואיומי סרק המתחלפות חדשות לבקרים.
8. הקורא את התורה במקום ללמוד אותה כראוי לדבר האלוקים, ואותה הנמלה שרואה במדע את חזות הכל - זה כמו זה נדונים לקימוטי מצח אינסופיים ולשאלות ''כבדות משקל'' אודות היחס בין היהדות למדע.מן הראוי שאלו שחסים על זמנם וחייהם יעסקו בתכלית האמיתית וישאירו את השאלות הריקות הללו למשועממים חסרי תוכן אמיתי בחיים התרים אחר עיסוקים דיונים ומטרות דמה כדי לשרוף איכשהו את 70 השנים
-
שי, 30/10/05 07:23
ההבדל בינך לבין אותם ''מדענים קטונים '' ו''לוחמי צלב מודרניים'' הוא בכך שהם אינם מפחדים להטיל ספק, ובכך שהם מחוייבים להוכיח את טענותיהם. אתה לעומתם אוחז בספר טקסט עתיק ומשנה את פירושיו בהתאם לאותם מחקרים של ה''מדעונים הקטנים''.
הוכח שהעולם קיים יותר מ 5000 שנים = מיד אתם מוצאים פירוש לכך התנ''ך, הוכח שהיו דינוזאורים = מייד אתם מציגים איזה שהוא פירוש מפולפל לכך ש''אבותינו'' ידעו זאת כבר מזמן...עכשיו אני מבין בעקבות מאמרו של הפרופסור שגם את תורת האבולוציה אתם מקבלים...
אתם דומים בכך לנבואות נוסטרדמוס = טקסט מבולבל, רחב אפשרויות שניתן לפרשו כיצד שרוצים.
האמונה באלוהים אינה הגיונית ועובדת קיומו של אלוהים לעולם לא יכולה להיות מוכחת מדעית אחרת אין זה אלוהים אלא עוד מושג מופשט בעולמנו. ולכן ככל שאתם מנסים להוכיח אץ קיומו תוך כדי שימוש בכלים ''פסבדו מדעיים\לוגיים'' אתם מעוררים גיחוך.
איש באמונתו יחיה.
-
מאיר, 30/10/05 09:15
שלא במפתיע אתה חוזר על הבלים לעוסים ששוטפים בהם את המוחות של הישראלי הממוצע כמעט מגיל אפס. הקדושה אותה טיפוסים כמוך מיחסים למדע מעידה בבירור מי זה הנעול ללא מוצא בסבך של סטראוטיפים וסובל מקבעון מחשבתי חמור.
סגנון דבריך מסגיר את בורותך המוחלטת בכל הנוגע לפילוסופיה של המדע והשימוש העילג והתכוף שלך במושג ''הוכחה'' רק מעיד על התלהבותך והיסחפותך אחר דת המדע.
מדוע לא טרחת להגיב ולו על נקודה אחת מבין שמונה שהצגתי? נסה להתמודד ברצינות עם הדברים ולא לחזור כמו תקליט מקולקל על הססמאות הילדותיות שחלקנו כבר נגמל מהן וכולנו גדלנו עליהן.
למותר לציין את חוסר הבנתך המוחלט בכל הנוגע ליהדות ואת היהירות בה אתה מעביר בקורת עליה. תגובתך הנה תגובה ישראלית מצויה המעידה על קבעון מחשבתי עמוק וחוצפה חסרת גבולות שמקורה בבורות ושטיפת מוח שאם לא כן קשה להבין מדוע לא מצאת לספק קל מקום בדבריך.
מדענים אינם מפחדים להטיל ספק? לו היתה לך ידיעה מינימלית על התפתחותה של השיטה המדעית לא היית כותב את מה שכתבת ואם היתה לך היכרות מינימלית עם היהדות, מעבר להבלים האינפנטילים להם אתה נחשף בעיתונות הישראלית, היית יודע אל נכון כי הטלת הספק, דיונים וויכוחים אינסופיים - כולל בשטח המכונה פילוסופיה יהודית, הנם נשמתה של היהדות.
לטענתך ''הוכח'' שהעולם קיים למעלה מ 5000 שנה וכרענו כבר ברך לתיאורית האבולוציה ובכלל את הטקסט אנו מפרשים כפי שאנו רוצים...
מה יש לי לומר לך? פתח כמה ספרים ותשקיע בלימוד אינטנסיבי של החומר לפני שאתה חושף קבל עם ועולם את ההבלים הלעוסים והמאוסים שאתה טעון בהם. פתיחות אינה לצערי מאפיינת אתכם באמת למרות שאתם מתהדרים בה בכל הזדמנות. הדתי הממוצע יודע עליכם ועל תפיסותכם הרבה מעבר למה שיודע החילוני הממוצע על היהדות ונראה לי שהריחוק ממנו אתם סובלים ביחס ליהדות הולך והופך את ה''דיונים'' בסוגיות הנוגעות ליהדות לדו שיח של חרשים וחבל.
-
אדי, 30/10/05 12:27
האדם מאמין במה שהוא רוצה להאמין...
ואכן, עולמנו מלא באמונות ודתות שונות ומשונות.
המאמינים בכל דת ואמונה משוכנעים שהיא האמת המוחלטת ואין בלתה, והיהדות אינה שונה בכך מדתות אחרות.
כוחו של המדע בגמישות ובדינמיות שלו. על חורבותיה של תאוריה מדעית מופרכת, תקום תאוריה חדשה, כמו תשבץ אשר מתמלא בצעד אחר צעד, בשיטה של ניסוי ותעיה.
הספק בדבר יכולתו של האדם לסמוך על חושיו, הוביל את דקרט והפילוסופים של תקופתו לחפש הוכחה שהעולם קיים ואינו דמיון חסר ממשות.
מיותר לציין שמול הדרישה מתאוריה מדעית להוכחות חד משמעיות שאינן ניתנות להפרכה, עומדת האמונה הדתית, חסרת הוכחה לחלוטין....
ואותן תאוריות מדעיות שמלאות חורים כגבינה שוויצרית, יצרו את העולם הטכנולוגי המדהים שסובב אותנו.
תורת האבולוציה היא תאוריה, שהולכת ומוכחת על אף מגבלותיו השכליות של האדם, והיא נוגסת לאט לאט בבריאת העולם המקראית.
אני מאמין שבמוקדם או במאוחר תמצאנה חוליות חסרות באבולוציה, אשר יוכיחו שמוצא האדם מהקוף, וגם אז ימשיכו המאמינים להאמין בבריאה המקראית...
-
מאיר, 30/10/05 23:52
אתה שוב חוזר על המנטרות השחוקות אותן יודע לצטט כל תלמיד תיכון בע''פ ומתעקש שלא להתיחס כמעט לשום דבר שכתבתי, שלא במפתיע אני חייב לציין.
אתה כותב משפטים בלי הרבה קשר בינהם ומקווה ככל הנראה לבורות מצד הקוראים אותך שיעברו ביעף על הצהרותיך ויתפעלו מידיעותיך אודות דיקרט.
אין לך בעיה לחבר משפט כמו ''מיותר לציין שמול הדרישה מתאוריה מדעית להוכחות חד משמעיות שאינן ניתנות להפרכה'' ולהזכיר את הספק בתפיסה החושית - בה תלוי המדע לחלוטין להבדיל מהמתמטיקה למשל - משפט קודם לכן מבלי להתבלבל ואף לא להסמיק.
להיעדר האפשרות להוכיח את הסיבתיות בעולם והיעדר ההצדקה לשימוש בכלי האינדוקציה בתהליך ההכללה עליו מבוסס המדע - חסרונות ההופכות את ה''וודאות'' המדעית ללא יותר מאשר אמונה עיקשת באקסיומות שאינן ברי הוכחה - לא טרחת להתיחס ולא קשה לנחש מדוע.
אני מציע לך להבדיל בין המפעל הטכנולוגי שאינו מתימר לומר מאומה אודות האמת וכל כולו אינסטרומנט שברמה העקרונית אינו שונה מנגר או שען, לבין המדעים המדויקים שלפחות בתחילת דרכן התיימרו לחשוף את האמת המוחלטת והיום ברור כי היא רחוקה יותר מתמיד.
אין הרבה טעם להתיחס להצהרות נבובות על גבול הדמגוגיה. סגנון דבריך מעיד פחות או יותר על ידיעותיך. הצהרתך האחרונה למשל מוסיפה עוד נדבך למוניטין שלך. רקע בהסתברות אני מניח שיש לך ואם נדרשות מיליוני מוטציות בין שתי צורות קצה מה היחס בין ההסתברות לחשוף את אותן צורות הקצה אל מול ההסתברות לחשוף את צורות הביניים?
עכשיו מן הראוי שתבהיר לעצמך מיהו אותו פנאט ששום עובדה לא תזיז אותו מעמדתו...
-
-
-
לשי הדביל, 30/10/05 09:56
-
-
ראובן, 30/10/05 22:48
1. זוכה פרס נובל לפיזיקה פרופ' ריצ'רד פיינמן מתאר במודל שלו ''אלקטרו-דינמיקה קוונטית'', מערכת אשר יש בה אירועים לא סיבתיים. ההבל הזה שהמדע ''מבוסס'' על סיבתיות נובע מכך שהכותב לא מעודכן.
2. המדע מסתמך על ניסוי וצפיה ובכך הוא שונה מן הדת המסתמכת רק על קריאה ושמיעה. בשני המקרים המידע מגיע אל המוח על ידי החושים שלנו. אבל זה מה שיש. אנחנו בני אדם, לא?
3. גם הדתי מאמין על פי תודעתו ולא על פי שום אמצעי אחר. אם קיים אמצעי כזה, אשמח להתעדכן. לגבי אבולוציה, הראיות להתפתחות אבולוציוניות של הצמחים ובעלי החיים הם כה רבות ומגוונות עד שתיקצר היריעה לתאר אותן. היום מי שחושב שלא היתה אבולוציה דומה למי שחושב שהארץ שטוחה והשמש מסתובבת סביבה.
4. ''בראשית'', אכן לא ניתן להבנה (כי אנחנו מסתמכים על חושינו המוגבלים).
5. המושג ''יום'' בפרק א בספר בראשית מתיחס לטקסט של הבריאה ולכן אפשר להבין אותו רק בהקשר זה. אין כאן שום יחס למושג ''יום'' כפי שאנו מבינים אותו בחיי היום יום.
6.אין לנו שום הבנה לגבי המושג ''ברא'' בהקשר של ספר בראשית.
7. המדע מתאר את המציאות הרבה יותר טוב מכל טקסט דתי. החל במכניקה ניוטונית המתארת במדויק את תנועת הכוכבים וגרמי השמיים, ועד האוירונאוטיקה שבאמצעותה אנו מגיעים תוך 12 שעות לארצות הברית ועד תורת החשמל שבאמצעותה אנו מאירים את הלילה וכותבים שטויות באינטרנט.
8. איש באמונתו יחייה ואידך זיל גמור.-
מאיר, 01/11/05 12:17
1. ''ההבל הזה שהמדע ''מבוסס'' על סיבתיות נובע מכך שהכותב לא מעודכן.
'' - אם הסבתיות היא הבל, הסבר בבקשה מדוע הישנות של תופעה מסוימת בעבר, המביאה את החוקרים להכליל אותה בצורה של נוסחאות מתמטיות, מעידה על הישנותה גם מחר? וכי מכיוון שהשמש זורחת מדי יום אלפי שנה היא תזרח גם מחר ומחרתיים? מאין הבטחון שהנוסחה המתמטית מתארת את התנהגות המערכת לא רק בעבר אלא גם בעתיד? איזו הצדקה ישנה לאינדוקציה ככלי לנבא את התנהגות הטבע? המגננה היחידה כנגד הטיעון הזה הוא השימוש בסיבה, הווה אומר, האינדוקציה מוצדקת מכיוון שהתצפית המדעית אינה עוסקת רק בזיהוי תופעות אלא גם ובעיקר בנסיון לרדת אל שורשיהן, כלומר לזהות את סיבתן וכך למעשה להצדיק את האמון במשפטים המדעיים. בלעדי הצדקה שכזו לא ברור בכלל מדוע למשפט מדעי ישנה עדיפות על פני כל משפט אחר.
כמובן שגם ''זיהוי הסיבה'' הנו לא יותר מתצפית המזהה בסך הכל סדר קדימויות בזמן ולכן היא גופא אינדוקציה כך שהבעיה האמיתית לא נפתרה בכך וכפי שכתבתי דיוויד יום הצביע על קושי זה לפני למעלה ממאתיים שנה ועם כל הכבוד להתפתלויותיו של קאנט בנסיון ''להציל'' את האמינות של השיטה המדעית הוא לא בדיוק נחל הצלחה.
הפיזיקה המודרנית נקלעה למבוכה קשה עם התפתחותה של המכניקה הקוואנטית שבישרה כי הטבע אינו פועל כמו שעון שוויצרי כפי שעלה מהתפיסה הניוטונית אלא דווקא הכאוס (עקרון אי הוודאות המפורסם) הוא זה שמאפיין אותו ברמת החלקיק. העובדה שבכל זאת ישנם חוקי טבע ברמת המאקרו נעוצה בתופעות סטטיסטיות תמוהות שעל פיהן נקבעים ''חוקי'' הטבע.
ובכן הדרה קושיא לדוכתא, מה ההצדקה לתוקפו של המשפט המדעי? גם בעולם דטרמניסטי קשוח מתקפתו של יום היתה מעיבה על הבטחון במשפט המדעי, אבל בעולם של כאוס ברמת החלקיק, שמשמעה היעדר המושג סיבה מתמונת העולם ברמת המיקרו, מה יכול להצדיק את הבטחון בנכונותו ואמיתותו של המשפט המדעי? אם הביסוס המרכזי של המדע נשמט, מה בדיוק אמיתי בו? מבחינה פרקטית המדע הוא כלי מעולה אבל הדיון כאן אינו ברמה הזאת אלא בשאלה מהו העולם (לפחות החומרי)?
2. ''הכותב לא מעודכן'' - מכיר את הסיפור על הפילוסוף היווני שקפץ ללוע של הר געש מכיוון שהוא לא מצא שורש למספר 2? אתה בהחלט רשאי לחיות את חייך סביב מערכת לא אמינה שמשתנה תדירות ואינה מאפשרת תמונת עולם יציבה. אני בהחלט רואה כאסון את העובדה שאדם אינו יודע מה לעשות עם חייו ואין לו שום מערכת שתספק לו תשובה לשאלה המרכזית הזאת. המדע היה אקספרימנט שפרץ בקול תרועה רמה, והבטיח לאדם במהרה את התשובות לשאלות הנצחיות, והולך וגווע בקול ענות חלושה והנו נחלתו של מתי מעט כאשר אין בו לומר מאומה לאדם הממוצע. הקיום העגום העולה מתפיסה זו, ההופך את החיפוש, חוסר הבהירות ואי היציבות למטרה בפני עצמה מעורר רחמים בסך הכל.
תפיסתי בשאלה הזו של דת ומדע הנה כפי שניסחתי כבר קודם לכן - חבל על הזמן! המדע הוא יחסי וככזה חבל להשוות בין תפיסת עולם הטוענת למוחלטות כמו היהדות לתפיסת עולם שהיחסיות היא המאפיין הברור שלה. לכשיצהיר המדע שבידיו תמונה ברורה ומוחלטת על העולם מן הראוי יהיה רק אז לערוך את ההשוואה. לעת עתה ראוי שהם ישתקו ואנו נשתוק , לא מכבודה של היהדות להגן על עצמה מפני כל טיעון של זב חוטם שמחר יתחלף באחר. החיים קצרים וחבל על הזמן.-
ראובן, 01/11/05 18:14
למאיר. אני מבין את הרצון שלך להאמין בעולם דטרמיניסטי ויציב.לצערי (בעצם לא לצערי) המציאות הינה קצת שונה ממה שאתה מתאר לעצמך.
עיקרון הסיבתיות איננו הכרחי לקיומו של מדע. יש היום ענפים בפיזיקה אשר עוסקים בשאלה האם חץ הזמן הוא בעל כיוון אחד, כלומר מן העבר לעתיד, או שבמקרים מסוימים הוא יכול להתהפך. השאלה הזאת היא עדיין ללא פיתרון, אבל קיימים כבר מודלים מדעיים אשר בהם תוצאה קדמה לסיבה, או שמאורעות מרוחקים מאוד זה מזה קורים בוא זמנית, ללא יכולת להעביר מידע בדרך הידועה לנו.
כל זה בא לאמר שעקרון הסיבתיות איננו יסוד מוסד במדע, והסיבה היחידה לזה שרב התורות המדעיות משתמשות בסיבתיות כעיקרון הוא שלא נראו קודם לכן תצפיות שמפריכות זאת.
השיטה המדעית, כמוה כשיטה המשפטית. אין פוסקים ללא ראיות מספיקות. אחת התכונות המרכזיות של כל תיאוריה מדעית היא שהיא מנסחת ביחד אם התיאוריה גם את התנאים שבהם תהיה הוכחה לאי קיומה.
אייזק ניוטון, ידע בוודאות שיש שגיאות בתורת המכניקה שהוא ניסח, למרות שעד היום מקבלים תוצאות מדהימות על ידי השימוש בתורתו. אין זה המקום להסביר מה הייתה הראיה לאי נכונות תורתו.
מרגע שמנוסחת תיאוריה מדעית, מתחילים מדענים בכל העולם לנסות להוכיח שהיא לא שלמה ו\או לא נכונה והתוצאה היא שהמודלים המדעיים נעשים
יותר ויותר טובים, במובן זה שהם מתארים בצורה מדויקת יותר את המציאות.
הפיזיקה כעיקרון, לא נקלעת למבוכה מקיומם של ראיות המפריכות תורות פיזיקליות. להיפך, כל ראיה מהווה חומר למחקר נוסף ולשיפור או הכללה של תופעות נוספות בתיאוריה רחבה יותר.
בנוגע למכניקה קוונטית. גודל ההישג האינטלקטואלי המקופל בתורה זאת הוא ללא תקדים בהיסטוריה האנושית. אכן, היה ויכוח מפורסם מאוד בין אלברט איינשטיין ונילס בוהר (מנסח המכניקה הקוונטית), שבו איינשטיין אמר את המשפט המפורסם ''אלוהים לא משחק בקוביות'', אולם ביחד אם זה לאיינשטיין היה מספיק יושר אינטלקטואלי להודות שטעה ביחסו לקוונטים. הטעות בעולם המדעי היא לגיטימית ואפילו רצויה. כל שלילה של רעיון לא נכון מקדמת את המדע אל הרעיון הנכון.
לידיעתך, כל תעשיית המוליכים למחצה שמייצרת שבבי סיליקון למחשבים ולתיקשורת קיימת בזכות המכניקה הקוונטית. ללא זה היינו נשארים עדיין בעידן שפופרות הריק. התורה הזאת, לכן היא בעלת תוקף מעשי לנוכח המציאות שהיא יצרה. התורה הזאת משפיעה היום על כל תחום בחיי היום יום. וזה נוצר על ידי מה שאתה מכנה ''תופעות סטטיסטיות תמוהות''. אכן התורה הקוונטית היא תמוהה , היא עומדת בניגוד לאינטואיציה הטיבעית ואכן מתי מעט באמת מבינים אותה.
אי אפשר להתכחש להשפעה שיש למדע על חיי היום יום של כולנו. הרשימה היא ארוכה ואפשר לעבור עליה בראשי פרקים, רפואה, מכוניות, מטוסים, חשמל לתאורה ולהינע של מנועים, אנרגיה (חשמל), מחשבים תקשורת....... ועוד ועוד. אתה חי כל רגע ורגע מחייך בסביבה אשר נוצרה על ידי ידע שנצבר במחקר מדעי. אם אתה בוחר להיתעלם מכך, זאת היא זכותך המלאה, אבל בכך אתה בפירוש ובצורה בוטה מתעלם ממציאות חייך אתה.
אכן המדע אינו נחלתם של רבים והסיבה היא שהוא מעמיד בפני האדם אתגרים שרוב המכריע של בני האדם אינו מסוגל לעמוד בהם.
בקשר לשאלות הניצחיות, אני סבור שהן ישארו נצחיות.
דת עיסוקה באמונה, ואמונה מטיבעה אינה מבוססת על ראיות. אין לי עמדה ביחס לזה פרט לדעה שאמונה במשהוא שכבר הוכח כלא נכון, היא טיפשית עד למאוד.
-
מאיר, 01/11/05 23:02
-
ראובן, 02/11/05 08:24
קראתי בעיון את דבריך שנית.
הנקודה שלא התיחסתי אליה הוא עיקרון האינדוקציה והסקת המסקנות על פי נסיון קודם.
דרך זאת של הסקת מסקנות היא דרכו של עולם.
גם אתה מנסח את כללי החיים שלך ביום יום על פי אינדוקציה. אתה קם בבקר ומאמין שהשמש תזרח ושתלך לעניניך רק על פי נסיון העבר.
בוא נאמר שגם המדע עוסק באינדוקציה במובן זה.
אף מדען לא הבטיח שמודלים מדעיים ישארו קבועים לנצח
1. בגלל שקרוב לודאי שהמודלים יתעדכנו וישתפרו אם הזמן
2. בגלל שיכול להיות שמה שהיה נכון עד היום לא יהיה נכון מחר. הסיכוי לכך קיים, אולם מדענים אין עניינם בכך (פרט למקרה שניתן לנסח עיקרון שלפיו משתנים חוקי הטבע, אבל אז זה הופך להיות עיקרון מדעי לכל דבר)
ולמרות זאת אין שום ראייה לכך שחוקי הטבע השתנו בעבר. כל המחקר הקים עד היום אפילו מאשר שבעבר חוקי הטבע היו כפי שהם היום.
אני מקווה שעתה דעתך נחה
-
-
-
-
-
מתן, 01/11/05 23:31
-
- 17.
-
מאיר, 03/11/05 11:33
כל המתרחש תחת השמש, בכל רגע ורגע, מסובב ומושגח בצורה מדוייקת על ידי בורא ומנהיג העולם. אמנם חוקי הטבע הינם יציבים וקבועים, ורק לעתים נדירות הקב''ה פורץ את מסגרותיהם כדי לחולל נס על-טבעי, אולם גם בתוך מסגרת זו, השגחת הקב''ה הינה מדוקדקת ביותר. אם מאורע מסויים אירע דוקא ברגע זה, או אם מחלה מסויימת פגעה רק באדם זה ולא באחר, הרי זה משום שכך רצתה ההשגחה העליונה.
קשיות לבם של פרעה ושל תושבי מצרים נבעה מהעובדה שהם ייחסו כל מכה לתופעה חולפת וכפרו בעיקרון שיד ה' היא שעשתה זאת. במקום לאחד את כל התופעות ולראות בעיני רוחם שמקור אחד לכולן, הם הפרידו כל תופעה לבדה. לדידם, אם ברגע מסויים החל לרדת ברד, הרי זה משום שתנאי מזג האויר הכתיבו זאת. אם ברגע אחר פסק הברד, גם תופעה זו נבעה מכך שאין אפשרות שהברד ירד לנצח, והוא היה חייב להיפסק ברגע כלשהו. לפי הבנה זו, משה רבנו ידע רק לכוון את רגע ההפסקה, אולם הוא אינו מחולל התופעה בעזרתו של ה'. כמובן, יש בגישה זו ביזיון לשכל הישר שחנן אותנו הקב''ה, שהרי כיצד ניתן להפריד בין מאורעות הנראים כה קשורים?
כמאמינים מוטל עלינו לאמץ עיקרון שהוא ברור לחלוטין. אין כל הבדל אם הנס חורג מגדרי הטבע או שהוא נעשה במסגרתם. העובדה שמאורע מסויים, כגון, קריעת ים סוף, אירע רק פעם אחת במרוצת אלפי שנות ההיסטוריה, והיה זה בדיוק ברגע שבו הוצרכו בני ישראל לישועה, וברגע שלאחר מכן שוב חזרו המים למסלולם הרגיל, בהטביעם את חיל פרעה, מגדילה את ממדי הנס המופלא, גם בלי להתייחס לשאלה באיזו דרך ובאילו נסיבות הוא התחולל.
כאמור, ניתן להתבונן בשרשרת מקרים בשני מבטים שונים. ניתן לראות כל חוליה בשרשרת כעומדת בפני עצמה, כארעית וכבודדת. וניתן לראות אל כל החוליות כאחוזות זו בזו, כיוצרות שילוב וכבונות מערכה שלמה. האדם המאמין רואה את הקשר בין המקרים ומבחין גם ביד העליונה המכוונת אותם. לעומתו, הבלתי מאמין אינו זוכה להבחין בקשר, ולדידו, כל פרט הינו מקרי, חסר משמעות כוללנית, אבק האובד בשולי היקום.
אדם שיתבונן במשקל הדברים, ינסה להעריך את היקפם, את תזמונם ואת היותם קשורים לחוליות נוספות, לא יוכל להוותר אדיש, ומצפונו יוליכו אל דרך המלך, אל האמונה הצרופה.
-
- 16.
מאיר, 30/10/05 00:35
1. השיטה המדעית מבוססת על ההנחה לפיה הסיבתיות קיימת בעולם וכמו כן על ההנחה לפיה השימוש באינדוקציה תקף לתיאור העולם.
ביחס לסיבתיות, כמובן שאי אפשר להוכיחה (דיויד יום) והשימוש באינדוקציה כאמצעי להכליל תופעות אינו קשור בכלל ללוגיקה.
2. נוסף על כך, המדע, בשונה מהמתמטיקה, מסתמך על התפיסה החושית של האדם ומכיוון שאין לנו שום ערובה שהם מעבירים לנו משהו אמיתי על העולם הרי שכל המפעל המדעי בספק יסודו כאשר השאלה מהו העולם באמת היא הנידונה.
3. המדען מאמין לחושיו ולתבניות הלוגיות של תודעתו ומכאן הוא יוצא ללמוד על העולם. לו חושיו היו פרי המקרה הרי שאין שום הצדקה לקבל את האמון אותו המדען נותן בכלי התפיסה שלו את המציאות.
העובדה כי ישנם מדענונים קטנים הטוענים מחד כי הם פרי התפתחות אבולוציונית מקרית תוך ''הסתמכות'' על כלי התפיסה והניתוח שלהם את העולם, כאשר במקביל הם נלחמים בעוז בעד התפיסה הזאת - מעידה על כשל אלמנטרי במחשבתם ומסגירה את שטחיותם ופזיזותם בהסקת מסקנות התפורות בהתאם למאוויהם האישיים והמאוד לא מדעיים.
4. כיצד ניתן להבין את המילה ''בראשית'' בה פותחת התורה כאשר ציר הזמן עוד לא היה בנמצא?
5. ומהו המושג ''יום'' בו משתמשת התורה כאשר השמש והירח נבראו ביום הרביעי?
ובכלל, קצב זרימת הזמן משתנה בהתאם למקום במרחב ובהתאם למהירות הגוף הנע מכאן שהזמן הוא אינדיבידואלי וקיומו של זמן אוביקטיבי אוניברסלי אינו נמצא בתחום הבנתנו, לפחות לעת עתה. נקודה למחשבה.
6. מזה ''ברא''?! וכי המושג ''בריאה יש מאין'' ניתן להסבר או להבנה כאשר כל הכרותנו עם העשיה היא רק מיש ליש? איזה מובן מבחינתנו כבני אדם יש אם כן למושג ''ברא''?
7. לא רק שאין ביכולתו של המדע לתאר את המציאות על כל רבדיה (בקושי את היחסים הפונקציונליים בין החלקים החומריים של העולם הוא מצליח לתאר אבל רחוק מאוד מלהסביר וההבדל הוא תהומי!) אלא שיחסיותו הופכת את הדיון הזה למגוחך וחסר טעם.
מי שעדיין לא הבחין, היהדות מדברת על אמת מוחלטת והמדע בקושי עוסק באמת יחסית וטפשי לחלוטין להשוות ביניהם.
אין טעם להתחבט על רקע מסקנות ביניים. לכשיסיים המדע את מלאכתו נתפנה לערוך את ההשוואות אבל לעת עתה יתכבדו נא לוחמי הצלב המודרניים וישבו בשקט במעבדותיהם ואל יטרידו אותנו באזעקות שווא ואיומי סרק המתחלפות חדשות לבקרים.
7. הקורא את התורה במקום ללמוד אותה כראוי לדבר האלוקים, ואותה הנמלה שרואה במדע את חזות הכל - זה כמו זה נדונים לקימוטי מצח אינסופיים ולשאלות ''כבדות משקל'' אודות היחס בין היהדות למדע.
מן הראוי שאלו שחסים על זמנם וחייהם יעסקו בתכלית האמיתית וישאירו את השאלות הריקות הללו למשועממים חסרי תוכן אמיתי בחיים התרים אחר עיסוקים דיונים ומטרות דמה כדי לשרוף איכשהו את 70 השנים.-
חלי, 03/11/05 11:34
מציאות גשמית מול מציאות אלוקית
למרבית הפלא, המציאות הגשמית לא ניתנת כלל לתפיסת האדם. האדם מסוגל רק להתרשם מתנודותיה-זעזועיה של אותה מציאות על ידי אחד מחושיו, חוש המקביל ומתאים לקליטת אותן תנודות, אך אין באפשרותו לזהות את מהותה העצמית של מציאות זו. לדוגמה, כשאנו מתבוננים באילן, איננו רואים את האילן עצמו, אלא את תנודות גלי האור הנשלחים ממנו ומצולמים בעדשות עינינו. גלים אלו יוצרים במוחנו את דמותו של אותו אילן. לאמיתו של דבר, קלטנו רק את התמונה הפנימית שבתוכנו, למרות שנדמה לנו שאנו רואים את המציאות העומדת מול עינינו. גם אם ניגש לאילן ונמשש את ענפיו, לא נחוש באילן עצמו, אלא בתנודות האלקטרונים היוצרים בחוש המישוש שלנו תחושה סובייקטיבית של חומר מוצק.
מהו האילן עצמו? זאת לא נדע לעולם!
מצב זהה קיים לגבי כל סוגי הקליטה האנושית. הם אינם אלא התרשמויות סובייקטיביות של החושים, התרשמויות הנגרמות על ידי מציאות אובייקטיבית שאמנם קיימת, אך את מהותה אין באפשרותנו להכיר.
כיום ידוע שעינינו מסוגלות לטעות ולא לדייק בראייתן. דוגמה אופיינית לכך היא ההבחנה בין הצבעים השונים. עיני בשר ודם רואות את הים בצבע כחול, אך לאמיתו של דבר, כל בר דעת יודע שלמים, כולל מי הים, אין צבע. השתקפות האור במים היא המראה לעינינו את צבע התכלת. אנו העין האנושית מסוגלת לשגות.
אם כן, קיים דמיון מטעה. נדמה לאדם שהוא רואה ומזהה את העולם הנמצא מחוץ לו, ולאמיתו של דבר, הוא אינו מכיר לא את מה שנרשם בתוכו כתוצאה מקיומה של אותה מציאות.
למעשה, גישה זו היא הגישה הבוגרת לתפיסת הנושא האלוקי. עלינו להבין שלנוכח העובדה שלנוכח הת מהותה של המציאות החומרית לא ניתן להשיג, אם כן, כיצד יבקש האדם להשיג את מהותה של המציאות האלוקית? מהלך החשיבה בתחום זה הוא כדלהלן:
תחומיה של המציאות שהננו חיים בה אינם מסתיימים בגבולות הדמיוניים שהצבנו לה, בהתאם להתרשמותנו הסובייקטיבית מעבר ליקום החומרי קיימת מציאות אלוקית אין סופית, שלעולם לא נכיר את מהותה ואת עצמותה. מציאות זו שולחת מעין תנודות, גלים רוחניים אלוקיים, הניתנים לקליטה אנושית באמצעות חוש רוחני אלוקי שברא האלוקים בתוככי האדם. כאשר ייקלטו גלים אלו בחושיו של האדם, הוא ''יראה את האלוקים'', הוא יחוש בקרבתו, ומציאות רוחנית זו תהיה עבורו מוחשית וברורה, כתחושתו הנובעת מעצמים גשמיים הנקלטים בחושיו הגשמיים. לאדם זה לא יהיה כל ספק באמיתותה של המציאות האלוקית.
מכוחה של המציאות האלוקית האובייקטיבית נוצרת באדם תחושה סובייקטיבית ברורה של אלוקות, הממלאת עולם ומלואו באופן כללי, ועם זאת, מורה דרך לכל אדם ואדם בהשגחה פרטית מדוייקת
-
איש ימיני, 05/11/05 20:04
-
- 15.
גאון הדור, 29/10/05 20:53
המדע נכון וצודק ואילו הדת היא אוסף סיפורי עמים מתובלים בפילוסופיה ואגדות.
המדע הוא ... מדע. משהו נכון שמוכח באופן חד משמעי ונבדק על ידי מליוני אנשים בכל יום.
הדת היא קובץ מעשיות שבראשם שטות אחת גמורה - שיש אלוהים. באותה מידה הייתי יכול לומר שיש חייזר שברא הכל, או פרה סגולה שעמדה באמצע אגם ובראה את העולם או נחש גדול שברא הכל (וזה אפילו חרוז!). אי אפשר להוכיח שאין אלוהים, פשוט בגלל שאי אפשר להוכיח שמשהו שאינו קיים אכן קיים.-
בורות חסרת גבולות ומעוררת סליד
לחרפת הדור, 30/10/05 01:36
למד שלושים - ארבעים שנה את שיש ליהדות לומר ואחר כך נטה אוזן לדבריך. מה לעשות שמכתיבתך ברור שמושגיך אודות היהדות נתקעו אי שם בגנון רבקה?
המדע הוא אמת מוחלטת? אז אולי תסביר לנו איך מתרחש ה''נס'' שתיאוריות מדעיות מחליפות אחת את השניה בקצב מסחרר? אתה כל כך שטוף מוח עד שנעלמה מעיניך העובדה הזאת?
ולנוקאאוט שלך: ''אי אפשר להוכיח שאין אלוהים, פשוט בגלל שאי אפשר להוכיח שמשהו שאינו קיים אכן קיים'' -זה מסוג המשפטים שגם ילדון בגנון יבכה מרוב צער על האפסיות של זה שכתב אותם.
אתה גאון הדור? אתה חרפת הדור!-
גאון הדור, 30/10/05 10:47
צא אתה ולמד שלושים או ארבעים שנה את שיש למדע להציע ואח''כ את שיש לבודהיזם להציע ומה שיש לנצרות להציע ומהש יש לתרבות האבוריג'נית להציע ועוד ועוד.
אבל בוא נתחיל במדע - תאוריה כשמה כן היא - תאוריה, כלומר משהו משוער. יש כמה תאוריות מדעיות הנוגעות לנושאים שבגבולות הידע הקיים, אבל יש גם המון חוקים ועובדות מדעיות עליהן אין עוררין והם מרכיבים 99.9% מהמדע.
זה נכון שהמדע עדיין לא מביא פתרון לכל השאלות בעולם, אבל הוא לפחות מנסה להביא פתרונות רציניים. אתה טוען - אלוהים ברא את העננים, ואלוהים יצר את הגשם ואלו תשובות המתאימות לאיש המערות או לילד בגן שוּלה. אני מביא פתרונות מעשיים המסבירים בפירוט את התהליכים המורכבים הנעשים בתוך העננים.
אז פעם לא ידעו למה יורד גשם, לאן שוקעת השמש, למה הציפורים נודדות, למה אנשים מתים או למה ילדים דומים להוריהם. את הכל הסבירו ב''אלוהים הכל יכול''. כאמור יש כאלו שטענו כי אלו אלילים, יש כאלו שאמרו שזה הנחש האדיר מ''זמן החלום'' - כל אחד מצא לו סיפור בדיוני אחר.
כאמור המדע יודע להסביר היום בפרוטרוט 99.9% מאותן שאלות קיומיות. הדתיים נתפסים ל- 0.1% שעדיין לא נמצאה להם תשובה, אבל זה לא אומר שהתשובה אינה קיימת, אלא שפשוט עוד לא הגענו אליה. המדע המודרני קיים זמן קצר יחסית וקצב ההתפתחות שלו מהיר במיוחד. העובדה שיש תאוריה שמוחלפת באחרת אחת לכמה עשורים (ולא בקצב מסחרר כפי שטענת), אינה סיבה לפסול את כל המדע על כל הידע העצום שבו, כשם שפרשנויות שונות לתנ''ך אינן סיבה לפסול לחלוטין את כל הכתוב בתנ''ך (זהו עדיין ספר המכיל סיפורים מעניינים אודות האנושות וההיסטוריה).
עובדה היא שלפני אלפי שנים כשנכתב התנ''ך אנשים חיו בממוצע 30-40 שנה ואילו היום כמעט 80. המדע מביא לניסים ונפלאות שמהם יודעים הדתיים להנות - גם החרדים הולכים לרופאים לעשות ניתוח כשהם חולים ולא מסתפקים בתפילות או קמעות.
אתה אומר כי הטענה שלי כי אי אפשר להוכיח משהו שלא קיים הנה טיפשית. אם כך הוכח לי בבקשה מדוע זאוס הוא לא זה שברא את העולם? מדוע לא מדובר בפרה שעמדה באמצע האגם? אולי בכלל אנחנו צאצאים של חייזרים?
אתה לא יכול להפריך לחלוטין טענות אלו בדיוק כשם שאי אפשר להפריך את קיומו של אלוהים. אי אפשר להוכיח משהו שלא קיים.
מצפה לתשובתך המנומקת, ולא סתם לתגובות ילדותיות בסגנון ''זו תשובה של ילדון...'' או נאצות אחרות. תן נימוקים משכנעים בבקשה.-
לחרפת הדור, 30/10/05 12:10
1. לא התעסקתי עם הנצרות ולא למדתי אותה 30 שנה ולכן איני קובע שום קביעה אודותיה. אתה לא למדת יהדות ואינך מהסס להעניק לה תארים. מבין את ההבדל?
2. ''המדע מנסה להביא פתרונות רציניים'' - המדע ידידי אינו מסביר תהליכים אלא מתאר מתאר אותם. מהבחינה הזו אין בו כדי לתרום באופן מהותי להבנתנו את העולם. אם תשאל מדען מה הסבה שחומר פלוני דליק הוא יענה לך שקיים שינוי בפוטנציאל החימצון של שני החומרים. כשנשאל מה הסבה לשינוי זה הוא יתלה זאת במרחק השונה של האלקטרונים מן הגרעין באותו חומר פלוני. כשנמשיך לחקור מה הסבה למרחקים השונים הוא יתלה זאת במספר קליפות אלקטרוניות שונות. אם לא נרפה ונמשיך לשאול הוא בסופו של דבר יגיע לתשובה המושלמת ''ככה''! אלו הם תכונות החומר, מדוע ''אלו הם תכונות החומר'' אינה שאלה מדעית ואינה ברת תשובה בכלל.
למעשה החקירה המדעית עוקבת אחר שרשרת התופעות ואינה מסתפקת במבט בשלב הראשוני אולם מבחינה מהותית אין בשיטה זו שום בשורה. המדע יכול להסיק כי קוטב חיובי דוחה קוטב חיובי ונמשך לקוטב שלילי אולם אין זה מענינו לדון בשאלה מדוע זה כך.
אם כן איפה ההסבר?! אני נזכר בסיפור על אחד שסיפר לחברו בהתרגשות על רכבת בת ארבעים קרונות שנעה לה בקלילות. חברו הנדהם שאל אותו ''מה מניע את הקרון הארבעים''? ענה לו הלה ''הקרון השלושים ותשע''. תשובה זו לא הניחה את דעת חברו ולכן הוטא המשיך לשאול ''ומה מניע את הקרון השלושים ותשע''? על כך השיב לו חברו ''הקרון השלושים ושמונה''. בן שיחו לא הרפה והמשיך לשאול בעקשנות עד לקרון הראשון''ומה מניע את הקרון הראשון''? ענה לו חברו ''איני יודע''!
ואני ממשיך לתהות, אם אינך יודע מה מניע את הקרון הראשון במה הועלת כש''הסברת'' לי מה מניע את הקרון הארבעים?
המשל הזה מתאר במדויק את שיטת המחקר המדעית. אין המדע יכול להסביר מדוע ישנה חוקיות בעולם, בו כדי להסביר מדוע בהנתן מערכת מסוימת בעלת תכונות מסוימות התנהגותה תהיה כזאת ולא אחרת . יש בו כדי לתאר את ההתנהגות אך לא להסבירה וההבדל הוא עצום.
כך שכל שעשה המדע הוא להסיט את התמיהה מרמת המקרו לרמת המיקרו, צעד שהביא את התמימים לחשוב שהמדע התגבר על חוסר הידע העקרוני ממנו סבל בעבר האדם וכביכול המדע יודע להסביר ולא רק לתאר.
קרא את תגובתו של מאיר מפתח תקווה לעיל ''כמה טיעונים יסודיים'' כדי שתתודע למגבלות נוספות של שיטת החקירה המדעית שאין בהם כדי להמעיט בחשיבותו אך יש בהם בהחלט להעמידו על מקומו ולהסיר את הילת הקדושה האופפת אותו, הילה שאין לה שום הצדקה אמיתית.-
גאון הדור, 30/10/05 13:06
ראשית - לא, אני לא מבין את ההבדל. אתה לא התעסקת עם מדע 30 שנה ובכל זאת אתה מעניק תארים וקובע קביעות לגביו. מה ההבדל? היהדות היא דת. כל הדת מבוססת על כך שהאלוהים קיים. ברגע שאני לא מקבל את הטענה הבסיסית הזו נשמט כל הבסיס ליהדות.
2. כאמור לא טענתי כי המדע מספק תשובה מוחלטת לכל דבר ודבר ביקום. אבל הפתרון של הדתות השונות (והיהדות ביניהן) היא לתת פתרון לכל דבר בכך שאלוהים קיים.
נחזור לדוגמה שלך - אם תשאל אדם שחי לפני 2000 שנה, או אדם דתי שחי היום (מנטלית אין הבדל גדול), למה חומר מסוים הוא דליק, הוא יגיד לך ''כי ככה אלוהים יצר אותו''. באותה מידה הייתי יכול לומר ''כי ככה החייזרים יצרו אותו'' או אולי ''כי זהו החומר שהוענק במתנה מהאל פרומותאוס ומטרתו להביא את האש לאדם''. אולי בכלל הסיבה לכך היא בגלל שבגלגול הקודם החומר הזה היה חומר אחר שביצע פשע כנגד האל ולכן ''נענש'' להיות דליק.
אני יכול להמציא אלפי סיפורים שכאלו, אבל אף אחד מהם לא יהיה נכון. אין אלוהים, אין חייזרים (לפחות לא כאלו שיצרו את העולם) ואין גלגולי נשמות והענשה של חומרים שונים על חטאים שביצעו בגלגול הקודם.
כאן טמונה הבעייה - אתה אומר הכל בגלל רצון האלוהים. אלוהים ברא הכל והוא התשובה להכל.
אחר יאמר - הכל בגלל נחש הקשת בענן שיצר את הזמן ואת האדמה ואת האדם.
שלישי יאמר - הכל בגלל החייזרים שהגיעו לכאן לפני עידנים.
למה שהסיפור שלך על אלוהים יהיה נכון והסיפורים האחרים לא יהיו נכונים?
למה אתה רואה באגדות האחים גרים סיפורי ילדים בלבד ולא בונה סביבם דת?
למה אתה מתעקש לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהמציאות?? אין אלוהים! אין חיה כזו! העולם לא קיים 6,000 שנה, אין ולא היה גן עדן, אין גיהנום, ואין שום מטרה לכל הטקסים הטיפשיים שלכם שכוללים סיבוב תרנגולות מעל הראש, נישוק מזוזות, תפילה על קברי צדיקים, חיתוך איברים בגוף ועוד.
זה הכל שטויות.-
מאיר, 31/10/05 00:14
המגיב הגיב לך לענין ולא נראה שטרחת להבין אותו ובטח שלא ניסית להתיחס לדבריו. לטענתו, המוצדקת בהחלטת, גם היום התשובה לשאלה ''מדוע חומר מסוים הוא דליק'' הנה בדיוק כפי שהיתה בעבר - ''ככה''! העובדה שאנו יורדים עמוק יותר בתהליכי הסבתיות אינה משנה באופן עקרוני את התשובה וחבל שלא התיחסת לנקודה המרכזית הזו.
המדע מהבחינה הזו אינו מציע פתרון אלטרנטיבי מחודש. מאז ומעולם היו שתי אפשרויות בלבד להסביר את החוקיות בעולם - ''אלוקים'' או ''ככה'' וגם היום ישנם מדענים הבוחרים בתשובה הראשונה וישנם כאלו המעדיפים את השניה כך שלא הרבה השתנה בתחום זה.
ביחס לקביעתך הנחרצת לפיה אין אלוקים:
1. אי אפשר להוכיח שאין
2. מערכת מסודרת מעידה בסבירות רבה ביותר על מסדר וזאת מכיוון שההסתברות לאי סדר עולה לאין שיעור על פני ההסתברות לסדר (חוק האנטרופיה)
3. ''המוציא מחברו עליו הראיה'' כלומר הטוען טענה הסותרת את מושגינו הבסיסיים - עליו נטל הראיה
4. ראה 1
מעבר לכך, האמון שלך בכלי התפיסה שלך (ומכאן אתה יוצא לטעון את טענותיך) יכול להיות מובן רק אם אתה מקבל שהם לא נוצרו באורח אקראי שאם לא כן לא מתקבל על הדעת להאמין להם, לחשוב באמצעותן וכו. העובדה שאתה מאמין להם ואינך שותק אלא משתמש בהם מעידה בבירור כי אינך מאמין שהם נוצרו במקרה, וזאת מבלי לגעת בכלל בשאלה כיצד החושים שמורכבותם עולה על כל דמיון יכולים היו להיווצר במקרה.
ההתלהמות בפיסקה האחרונה שלך מיותרת לחלוטין.
-
-
הפרכה באמצעות ניבוי תוצאות...!
אדי, 30/10/05 13:37
הפרכה או הוכחה של תאוריה מדעית באמצעות ניבוי תוצאות, אפשרית משום שהמדע עוסק בחומר.
האמונה הדתית עוסקת בהסברת המציאות על בסיס של אקסיומת קיומה של השגחה עליונה....
ואקסיומה כידוע אינה ניתנת להוכחה או הפרכה.
הנסיונות לנבא את העתיד, ולפעול על סמך היומרה לדעת את כוונותיה של ההשגחה העליונה, נכשלו עד כה, וגם זו לא משמשת הוכחה או הפרכה לקיומה.-
מאיר, 30/10/05 23:58
לו היית יודע על כמה אקסיומות מבוסס המדע לבטח היית מתפלץ אבל רקע בפילוסופיה של המדע כנראה שאין לך ובורות זו היא המביאה אותך לכתוב הבלים נמלצים כדוגמת אלה שכתבת.
למדע מקום של כבוד בקיר המזרח של התרבות המערבית אולם אותם פאנטים המאלילים אותו ומנסים לכסות באמצעותו על הריקנות המערבית וחוסר היכולת שלה להתמודד עם שאלות קיומיות וערכיות בהן אין המדע עוסק ואין מן הראוי שיעסוק - בסך הכל גורמים נזק ליוקרתה של השיטה המדעית ואינם מוסיפים בכך כבוד לעצמם.
-
-
-
-
-
יניב (חילוני), 01/11/05 12:46
מדהים איך כל בור ביהדות (ו- 99 אחוז מאיתנו כולל אותי הם בלי ספק בורים ביהדות) מרשה לעצמו לקבוע קביעות על היהדות, הדת ובכלל. אני כחילוני מאמין במדע, אבל גם רוחש כבוד רב ליהדות ולמקורות הידע והנסתר הגלומים בה. קטונתי מלדעת איך להסביר את הסתירות (והאם בכלל קיימות) בין המדע ליהדות, אך אין לי ספק שלא אנסה בכלל לגבש עמדה בנושא לפני שאלמד, משהו כמו 20-30 שנה יהדות ומדע. בניגוד לבורות במדע, שהיא מצערת אך לא מזיקה, בורות ביהדות בלי חוסר מודעות לכך היא נזק לדורות הבאים. עדיף להביו שאינך מבין במקום לזלזל ולפסול-
שירה, 03/11/05 17:31
התבוננות בחיים עלי אדמות מגלה שהאדם חי בתוככי עולם הנתון כולו לחוקיות סיבתית. חוקי 'הסיבה והמסובב', כלומר, הגורם והתוצאה, הינם מדוייקים להפליא ובלתי משתנים. כך הם פני הדברים בכל התחומים. קיימת חוקיות במרחבי הקוסמוס הידועים לנו, על פני כדור הארץ, בחומרים אורגניים ובחומרים בלתי-אורגניים, וכן בכל תחומי הפיסיקה, הכימיה, הביולוגיה וכד', בהתאם לחוקים אלו ברור, שאדם חייב לאכול כדי לחיות, שהרי ללא מזון הוא ימות תוך מספר ימים; כמעט באותה מידה הדבר ודאי, שמחלה מסויימת דורשת טיפול מסויים, ואם לא יינתן הטיפול ימות החולה. בנוסף לכך, הסטטיסטיקה מורה לנו, שאדם היושב בטל ממלאכה, לא יוכל ברוב המקרים לפרנס את עצמו בכבוד. במידה מסויימת נוכל אף להיווכח שמקצוע מבוקש או עסק מפותח כראוי מגדילים את סיכויי בעליהם להתעשר.
לעולם מסוג זה, על חוקיו ועל הסתברויותיו, הביא אותנו הקב''ה. בעולם זה עלינו לחיות ובו-זמנית גם לפעול למען רווחתנו. בדרך כלל אין אנו מסוגלים למרוד בחוקי הטבע או אפילו בסבירות הסטטיסטית. הבורא גם אינו חפץ שנעשה זאת. צונו הוא שנחיה במסגרת הטבע בה אנו נתקלים תדיר בחיינו.
אדרבה, הקב''ה ציוה עלינו לחיות בהתאם לחוקי הטבע. אמנם רצון ה' ניכר יותר כאשר הוא פועל בניגוד לטבע, כאשר מתרחשים נסים גלויים כקריעת ים סוף או נס חנוכה, אולם נסים אלו אינם אלא ביטוי לרצון ה' בשעה מסויימת, ואין כוונתם לרצון המתמיד. לעומת זאת, חוקי הטבע הם רצון ה' התמידי המלווה אותנו בעולמו של הקב''ה, עולם שהבורא השתית אותו על חוקי טבע קבועים ויציבים.
-
-
חן, 03/11/05 17:30
האירועים המתרחשים בעולם לרבבותיהם בנויים ומבוססים על חוקי הטבע הקבועים. למרות זאת, בתוככי המסגרת הטבעית מנהל ה' את עולמו בהתאם למצב הרוחני של כל רגע ורגע בנפרד. נדגים את הדבר בתחום ירידת הגשמים.
ידועים כיום החוקים המדוייקים הקובעים את התנאים שבהם אויר רווי מים משחרר אותם בצורת גשם. אך למרות ידיעות מדוייקות אלו, המדע אינו יודע האם ירד גשם, כמה ירד, והיכן ירד. רק לאחר ירידת הגשם יודע המדע להסביר, בעזרת חוקים, מדוע הוא ירד וכדו'. כאמור, ידיעה זו אינה אומרת דבר על העתיד, שכן העתיד נתון בלעדית בידו וברצונו של ה'. כל האפשרויות פתוחות לפניו והוא מסוגל להוריד גשם או למנוע אותו, מבלי לפגוע בשום חוק ממערכת חוקי הטבע.
חשוב להוסיף, אמנם ניתן לחזות את תנאי מזג האוויר למספר ימים מצומצם מראש, אולם גם חיזוי זה אינו קביעה עתידית, אלא ניתוח של גורמים שונים שכבר התהוו במציאות והם זאת חלים במסגרתו של ''חיזוי'' זה טעויות רבות מתקרבים לאזור אין זה אם כן חזוי עתידי, אלא הסבר הנתונים הקיימים יחד עם זאת.
באותה מידה גם כל תאונת דרכים, כל פטירת חולה וכל דליקה נחקרות לפרטי פרטיהן. עצם התרחשות האירוע אינה סותרת חוק טבעי כלשהו, כשם שלא נסתר שום חוק כאשר האירוע אינו מתרחש. תופעות של חולה שלא הגיב לתרופה באופן הרצוי כפי שציפה הרופא או ציר מכונית שנשבר תוך כדי נסיעה, אינן מפתיעות את המומחים הנוגעים בדבר. יש למומחים שמות יפים לכל חריג: ''עייפות החומר'' בהקשר למתכת, ''אלרגיה'' בהקשר לתרופה וכדומה. אולם העובדה נותרת עובדה: חוקי הטבע אינם מכתיבים את התרחשותו של האירוע, רק רצון הבורא ושלטונו על הכל, הם המובילים את כל המהלכים
-
- 14.
אור, 29/10/05 19:04
קודם כל התנ''ך נכתב בידי אלהים 500 שנה לפני שנברא העולם .
מי שלמד קצת תורה יודע שבהר סיני אלהים העביר למשה את כל קובץ התורה אות אות כמובן שמשה רשם רק את האותיות ולא ידע מה הוא רושם לאחר מכן יהושוע סידר את התורה למילים כך שאנו יכולים לקרוא אותה בצורה ברורה.
לגבי שאלת כמה זמן נברא העולם ידוע שביהדות הצניעות היא דבר מרכזי וחשוב שיהיה אצל האדם אלהים ברא את העולם ב שישה ימים כדי להיצתנע למרות שהוא יכל לברוא הכל בדקה אחת .
שבת שלום לכם
-
איציק, 01/11/05 22:04
סליחה שאני מעמיד אותך על טעותך אבל התורה התקיימה תתקע''ד דורות לפני בריאת העולם שזה 974 דורות שזה.......המון! כתוב בספר הבריאה- ספרו של אברהם אבינו שהתורה אז היתה חקוקה אש שחורה על גבי אש לבנה(או ההיפך) על ידו של ה'(הדמייה מטאפורית הרי שאין זה נכון לתת לה' דימוי אנושי) וה' היה משתעשע ומקבל נחת רוח מהאותיות..... ואז באו אליו 600 אלף נשמות ישראל ואמרו שדי להם בנהמא דכיסופא(לחם חינם) והוא ברא בשבילם את העולם כדי שיתקנו תיקון ויזכו לעולם העליון בזכות ולא בחסד אבל האדם הראשון קצת פישל ולא עמד בנסיון וכל הנשמות שהוא הכיל התנפצו לניצוצות והנה אנחנו פה.... זה בערך תמצית של 2-4 דפים ראשונים בערך של הספר
-
- 13.
חיה, 29/10/05 17:49
- 12.
מדען בזוגלובק, 29/10/05 15:24
-
מפץ הקטניות, 29/10/05 19:21
-
חחח, 30/10/05 01:38
-
ואללה?, 31/10/05 08:26
מנין הקשר בין ''בריאה'' לזמן?
ומנין לך שרק מלאכתו של הבורא כפופה לזמן אך הבורא עצמו לא?
ועוד הגית:
''והבעיה שבבריאה גם הזמן נוצר''.
את זה אומרים פיזיקאים שאתה גם דוחה את הסבריהם לכך שאלוהים לא יתכן. האם יתכן שהזמן היה קיים גם לפני המפץ הגדול ואלוהים היה בתוכו, חיכה, חיכה, חיכה, (נשמע לו) ולבסוף ברא את העולם?
וסיכמת במסקנה הכי הגיונית (של בן תמותה) במילים הבאות:
''וברור אם כן מדוע זה שיצר את הזמן אינו כפוף למגבלות יצירתו הוא.''
המסקנה הנובעת מהכשל הלוגי בדבריך הוא שהנרי פורד היה יכול לנסוע במכונית ''פורד טי'' במהירות האור כי הוא, שברא אותה, לא היה כפוף לעוצמת המנוע שלה, למשקלה ולחיכוך של גלגליה.
מה כל כך מסובך להגיד מיחד שאלוהים הוא ישות בלתי נתפסת במונחים הגיוניים של בני תמותה, ומאידך להתיימר להסביר את התנהגותו באותו הגיון ולפי אותם כללים פיסיקליים הסותרים את קיומו?
-
עם הבריאה נבראו גם הזמן והמרחב
מאיר, 01/11/05 12:30
היהדות טוענת שעם בריאת העולם נברא גם הזמן. גם היום מקובל שזמן הוא מאפיין של החומר בדיוק כפי שהמרחב מאפיין אותו . ואכן גם זאת טוענת היהדות, שעם בריאת העולם נברא גם המושג מקום (מרחב). מה היה לפני כן קשה לדמיין, מה גם שהמילה לפני אינה מדויקת בהקשר הזה מכיוון שכאמור גם הזמן נברא.
''את זה אומרים פיזיקאים שאתה גם דוחה את הסבריהם לכך שאלוהים לא יתכן'' - מעניין, דווקא אחוז החוקרים בתחומי המדעים המדויקים גבוה הרבה יותר מאחוז המאמינים בו בתחומים ההומניים. אבל גם בלעדי זה, משפט שכזה מעיד הרבה על צרות אופקים וחיים בבועה רכה ומלטפת של בורות קשה. ישנם פיזיקאים רבים המאמינים באלוקים גם בקרב היהודים וגם בקרב הנוצרים. מעניין שדווקא ענקים שתרמו תרומה מכרעת להתפתחותו של המדע היו חדורים בהכרה דתית עמוקה. הרשימה ארוכה ותקבל אותה אם תבקש.
לידיעתך, הנרי פורד לא יצר מכונית, הוא השתמש בחומר גולמי קיים וניצל את חוקי הטבע לשנות את המיקום ביניהם לשם מטרה רצויה מראש. הוא בסך הכל חשף התנהגות נוספת של הטבע. ההבדל בין הרכבה ליצירה הוא כהבדל בין שמיים וארץ. הבריאה אותה אנו מיחסים לאלוקים היא בריאה יש מאין, מהכלום המוחלט ליש אותו אנו מכירים וחווים.
למה זה כל כך לא ברור?
-
-
-
-
- 11.
-
איציק, 01/11/05 22:09
גם במסכת נזיקין יש פירוש שמדבר על דינוזאורים לא קשה להאמין בזה הרי ידוע שגם בני האדם אז היו ענקיים מדובר על דור המבון זאת אומרת האדם הראשון וחבריו שהגיעו למימדים של 2200-2500 מטר יש וויכוח על זה כמה בדיוק. משה רבינו היה בערך 5 מטר והנפילים בארץ אז היו יותר גדולים.... עניין התנינים הוא- התנין זאת החיה היחידה ששמה מוזכר בסיפור הבריאה זה בגלל שהיה גלוי לה' שבמקביל לקבלת התורה בסיני קצת אחרי היתה דת אלילים גדולה מאוד שהאל שלה היה התנין והתורה מדגישה שה' ברא את התנין
-
- 10.
- 9.
קרחוני, 29/10/05 12:03
והגית בה יומם ולילה - גם חילוניים יכולים, ואפילו רצוי.
גדל כאן דור שלם של יהודים, שבכלל לא מכירים את הטקסט המכונן של העם שבתוכו הם חיים.
הם לא זוכים ליהנות מהיופי שבשפה ומההעושר הסיפורי. כמובן, הם גם לא מתאמצים לברר שאלות מהותיות הנוגעות לקיום שלהם, על בסיס ידע והבנה.
אני מציע: מהיום כולם קוראים פרק בתנ''ך!
(ושלא תהיה טעות - אני חילוני גמור..)-
איציק, 01/11/05 22:13
קודם כל כל הכבוד על ההצעה, שנית העניין הוא לא לקרוא מהספר תקרא תהילים כל היום בלי לפרש זה טוב אבל את התורה אם תקרא בלי להבין ולפרש זה לא יועיל לך, אנחנו כמובן לא ברמה של לפרש ישר מהספר בגלל זה היו תנאים שהביאו משנה והיו אמוראים שהביאו גמרא, אנחנו רק צריכים ללמוד מזה, אבל יש לי הצעה לכולם תתקרבו לחסידות ברסלב תלמדו מהספרים של רבי נחמן אתם תראו שלא יהייה לכם איכפת מכל החכמות האלה, תראו איזה כיף זה להיות פשוט לא רודף חכמה תתחילו לאהוב להתיירא ולהעריץ את השם בשמחה גם בלי להיות גאוני תורה או מדע.
אפילו המלאכים שואלים ''איה מקום כבודו להעריצו'' בואו נזרוק את החכמות ונחייה כמו שאבותינו היו חיים תהיו בטוחים שהחכמה תבוא מעצמה, אני מבטיח
-
- 8.
isaac, 29/10/05 05:00
- 7.
ראובן, 29/10/05 00:28
אין בעצם קונפליקט אמיתי בין מדע ואמונה, שכן מדע עוסק אך ורק ובאופן בלעדי בעולם החומר ואילו האמונה עוסקת אך ורק בעולם הרוח, ואין מצווה שחלה על אדם לצורך מילוי צורך חומרי אלה אך ורק לשם מילוי צורך רוחני, ונשתמש באמירתו של זצ''ל הפרופסור ישעיהו ליבוביץ' ''אם הקב''ה היה אומר לקרוא כל בקר את ספר הטלפונים זה מה שהייתי עושה'', וזאת כדי להבהיר נקודה זאת.
אין המדע עוסק אלה בתהליך שבו מדען מעלה השערה על סמך מדידות קודמות , מנסח תזה מדעית ולאחר מכן מנסח ניסוי בעל ערך כמותי אשר יאשר או יפריך את התזה שהעלה, או במלים אחרות אם התזה שהעלה מאפשרת לחזות מראש מה יקרה בניסוי היא הופכת לתיאוריה מדעית.
במאמרו, מנסה שלום רוזנפלד להביא את מה שבארצות הברית נהוג לכנות ''תיאורית הבריאה התבונית''. לצערי, הניסיון בחוגים דתיים להציג את התיאוריה הזאת כשוות ערך לתיאוריה מדעית הינו מופרך מעיקרו, שכן, תיאוריה זאת אינה מביאה שום מבחן כמותי אשר יאשר או ישלול אותה, ולכן היא נופלת בקטגוריה של אמונה ולא של מדע.
אחד הטיעונים המרכזיים בתיאוריה הוא שאין מורכבות אדירה כזאת, הנגלית לעיננו כאשר אנו מתבוננים בטבע ובבעלי החיים והצמחים, יכולה להיווצר מעצמה, ולכן חייבת להיות תבונה עליונה אשר יצרה את כל זאת, ולו אף בשלבים הראשונים של התפתחות החיים על פני כדור הארץ.
אין זאת טענה מדעית שכן היא אינה מבוססת על תצפית אלה על פליאה והצהרה מפורשת על חוסר ידע.
למה הדבר דומה? שמעתי בעבר דוגמא שממחישה זאת.
היה פעם איש פשוט שעבד בעבודה פשוטה והרוויח כסף מעט. והנה אותו איש נסע הרבה לחו''ל וקנה וילה גדולה ורכב שטח והרבה ציוד משוכלל לבית. באו אליו ממס הכנסה ושאלו אותו ''מאיפה לך כל זה?''. ענה- ''יום אחד הלכתי לים ותפסתי דג זהב שאמר לי – אם תשחרר אותי, אגלה לך איפה תוכל למצוא 10 מליון דולר במזומן. שחררתי אותו, הוא אמר לי , הלכתי לשם ובאמת מצאתי שם את הכסף, ומאז יש לי כל זה''. אמרו לו. ''איך זה יכול להיות? האם תוכל להוכיח שדבריך אמת?'' ענה להם ''מה זאת אומרת, וזה שיש לי וילה גדולה ורכב שטח וציוד יקר אינה הוכחה מספיק טובה?''.
ולסיום, כל אמונה היא טובה כל זמן שאינה מתנגשת אם דברים שהוכחו כבר כנכונים. למשל אם מישהו עדיין מאמין שהארץ היא שטוחה והשמש מסתובבת סביבה, הוא טיפש מטופש.
-
עמי, 29/10/05 08:34
-
מאיר, 30/10/05 00:48
האם שלילתה של האכזריות עולה מתצפית מדעית?
האם שלילת רצח המונים היא עמדה הנובעת משיקולים מדעיים?
האם מודעותו של האדם לקיומו עולה מתצפית מדעית?
האם קיום הבחירה החופשית עולה מתצפית מדעית?
האם ''רחמים'' כתכונה חיובית היא גם מסקנה מדעית?
כמה עלוב ומעורר רחמים הוא האדם הרואה במדע את חזות הכל! המדע הנו אילם מהבחינה הזו שאין בו שום מסר או הוראה לאדם ומי שמתעקש לעשות זאת ימצא את עצמו מהר מאוד במקום שעליו מצאו עצמם הנאצים לפני כחמישים שנה.
אין במדע כדי להוכיח שום דבר בעל משמעות מוסרית ואנושית לאדם שסביבם למעשה מתנהלים חייו הנעלים יותר של בן האנוש ומכאן שאין בו שום בשורה אמיתית לאדם העוסק בשאלות קיומיות ואינו מתפתה להדחיקם לטובת שאלות סתמיות וחסרות משמעות קיומית בהן עוסק בדרך כלל המדע.-
אדי, 30/10/05 12:53
-
מאיר, 31/10/05 00:17
-
-
ראובן, 30/10/05 18:49
אין בעצם שום קונפליקט בין מדע ואמונה.
המדע לא מיצג גם שום ערך מוסרי ואנושי.
זצ''ל הפרופ' ישעיהו ליבוביץ היטיב לחדד נקודה זאת בדבריו על המתות חסד. לדבריו השאלה של המתה אינה שאלה רפואית (בתשובה על עמדה שרק רופא יכול להחליט על המתת חסד), אלה שאלה אנושית.
הפרופ' גם הפריד את הלימודים האקדמאים לשתי קטגוריות
exact science מצד אחד ו humanities מצד שני. ההבדל ביניהם (לפי אחד מהסבריו) הוא שאם למדת כל מה שאפשר על מולקולה אחת של מים הרי למדת כל מה שצריך לדעת על כל מולקולות המים ביקום, ואילו כאשר אתה לומד על בן אדם אחד אין זה אומר כמעט דבר על חברו שכן ''נפש אחת = עולם מלא''.
מי שעוסק לעומק במדע מבין שהמדע המדויק הוא אך ורק ייצוג מתמטי של המציאות אולם אין הוא עומד במקום המציאות עצמה.
המדע המדויק אינו מיצג לא מוסר ולא ערכים, אולם עדיין ''תיאורית הבריאה התבונית'' איננה מדע וגם לא תהיה מדע מפני שאינה עונה על הקריטריונים המדעיים. זאת היא אמונה בלבד, אם כל הכבוד הראוי לאמונה שכן ''איש באמונתו יחיה''
-
-
- 6.
דייויד, 28/10/05 23:41
- 5.
שושה141, 28/10/05 17:27
-
-
איציק, 01/11/05 22:21
5766 שנים ליתר דיוק מאז בריאת העולם והעולם נועד להתקיים במתכונו המוכר עד תחילת האלף השביעית משמע 6001 בגלל זה אנחנו אומרים שתמו כל הקיצים והגאולה קרבה אנחנו לא מחכים שתגמר האלף כי העידנים התחלקו ל-3 זוגות של 2000 שנה וכל עידן הסתיים בערך 300-200 שנה לפני התעגלות האלף לכן גם העידן האחרון שלנו אמור להסתיים לפני התעגלות האלף-בקרוב משיח ''הנה אני נותן לכם את הטוב ואת הרע את החיים ואת המוות.....ובחרתם בחיים''-בתורהה כי עץ חיים היא למחזיקים בה
-
-
איציק, 01/11/05 22:17
אני לא יאריך אבל דבר ראשון הזמן התחיל להתקיים ביום הרביעי עד אז לא היה קיים המושג זמן דבר שני אנחנו לא לוקחים בחשבון משהו אחד ה' ברא את העולם מוכן כבר את העצים הוא ברא עם פירות הוא לא ברא ביצה הוא ברא תרנגולת כמו כן גם את הסלעים הוא ברא כחומם סופי שכביכול קיים מליוני שנים אבל אפשר לומר שהסלע נולד בן מליוני שנים.-
שושה141, 02/11/05 23:51
-
-
- 4.
המרן מוטי שרעבי, 28/10/05 16:19
-
לא נמאס לך למחזר את השטות הזאת
מייק, 29/10/05 19:03
כמה אפשר לשמוע פעם ועוד פעם את השטות הזאת. השמצה חסרת שחר וללא כל ביסוס עובדתי. ותמיד נשמעת מפיותיהם של חסידי המדע וההוכחה והרציונאליות.
אנשים שבכל הנוגע לחרדים מגלים פאנאטיות שלא תאמן. ללא בדיקה, ללא בדל הוכחה משמיצים ללא טיפה של הגינות.
ואתה בטח חושב שזה ממש מצחיק ומשעשע שאתה קורא לעצמך מרן. שיא השנינות.
אני מאתגר אותך. תביא בדל הוכחה לטענתך.
-
האם גם הרמב''ם מעוות את התורה?
אורי, 30/10/05 00:13
-
- 3.
המרן מוטי שרעבי, 28/10/05 15:53
-
- 2.
שרית לוי, 28/10/05 11:24
-
שרית לוי, 28/10/05 12:15
-
השען העיוור, 29/10/05 11:07
ברור לגמרי שאלוהים ברא את העולם. לא ברור כלל מדוע מי שמוגדר כ-''כל יכול'' נזקק לשישה ימים שלמים כדי לעשות זאת ועוד לא טוב כל כך במבחן התוצאה.
הדבר הטוב ביותר שפעל בבריאה הוא השעון שנתתי לו. עובדה שהוא ידע מתי נגמר היום הראשון עוד לפני שברא את השמש. אז, הוא התבונן במלאכת ידיו, בחוסר בטחון מסוים, ראה שיצא לו בסדר (''כי טוב'') ואז נרגע.
-
לפני שנחליט אם זה ברור שאלוהים
שי, 29/10/05 20:48
-
-
חכם מימון, 29/10/05 12:30
-
דני, 29/10/05 21:49
-
-
שרית לוי, 30/10/05 18:15
-
-
שאלה, 28/10/05 13:49
-
שרית לוי, 28/10/05 15:40
-
מפנה, 29/10/05 20:01
-
איציק, 01/11/05 22:33
-
שרית לוי, 02/11/05 19:48
אני בהחלט מסיכמה איתך,שאנו לא יכולים לדעת הכל,והכוונה מבחינת המדע.
לפחות לא עתה.
אני מאמינה שאלוהים ברא את העולם,אך כיצד עשה זאת,ממש ממש איננני יודעת.אולי אבולוציה,אולי מפץ גדול וכו'
ובאשר לתנ''ך הרבה סתירות בתנ''ך.
יותר ויותר אני מאמינה שאת התנ''ך כתבו אנשים.
זאת אמונתי.
אני מכבדת כמובן אנשים המאמינים בתנ''ך,ולא חושבת אותם לטיפשים חלילה.
זוהי אמונתם,ואני מכבדת זאת.
התנ''ך בשבילי הוא ספר ספרותי יפה.
רב עיניין כיצד נבראה הדת היהודית.
ואילו סיפורי עם מרכיבים אותה.
זה בהחלט יכול להיות מעניין.
(למרות שאינני מקדישה יותר זמן ללימודו של התנ''ך,מפני שהיקדשתי בעבר,ועתה זמנם של דברים אחרים)
אך התנ''ך בהחלט יכול להיות מעניין.
אך מבחינת נכונותם של סיפוריו,
אני אינני מאמינה בזאת.
אך מכבדת ומאוד אמונתם של אחרים.
ישנם אנשים התיחחסים לתנ''ך כאל תורת אלוהים.
זוהי אמונתם.
ואני כלל וכלל לא באה לומר שזו לא דרך וכיוצ''ב.
זוהי דרכם,ואני מכבדת זאת ומאוד.
באתי פשוט לומר את אמונתי שלי.
אך מכבדת ומאוד את אמונתם של אחרים.
-
שרית לוי, 02/11/05 21:49
אני מאמינה שאת התנ''ך כתבו אנשים.
זוהי אמונתי שלי.
אמונתך שונה ממני.
וזכותך להחזיק בה.
ואני מכבדת זאת ומאוד.
אני מאמינה שהסתירות שבתנ''ך באו בשל כך שנכתבו ע''י אנשים שונים.
כמו שישנן גירסאות אחדות לסיפורי עם.
ניקח את סיפור סינדרלה למשל,
ישנה גירסה אחת האומרת שהנעל היתה נעל מעור.
וגירסה נוספת האומרת שהנעל נעל זכוכית.
זה לא מה נכון.
כי זה בסך הכל סיפור עם יפהפה.
פשוט הגרסאות השונות נוצרו בזמנים שונים,ומבטאות את רוח התקופה שבהן הן נכתבו.
-
שרית לוי, 02/11/05 22:15
ביקורת המקרא מאוד מעניינת אותי.
ונותנת לי תשובות מספקות ביותר למה שרוצה.
יש אחרים,שהתשובות הרבניות והפרשניות השונות מספקות אותם.
זכותם,ואני מכבדת אותם ואת דעתם.
אך אני לא מקבלת את הגישה שבזה עליי להאמין.
אתה ואחרים אומרים שבזה צריך להאמין וזהו.
ומנסים ליישב סתירות שלא לפי אמונתכם.
זכותכם לעשות כן.
וזאת דרככם.ואני,כאמור, מכבדת זאת.
אך דרכי שונה.
וביקרות המקרא אכן נותנת לי תשובות המספקות לשאלותיי הרבות.
זוהי דרכי להבין את הסתירות הרבות שבתנ''ך.
יש אחרים שדרכם אחרת.
ואני, כאמור,מאוד מכבדת זאת.
-
-
-
-
חוצפה, 28/10/05 18:43
-
isac, 29/10/05 05:08
-
-
-
ר., 29/10/05 18:52
-
שרית לוי, 29/10/05 23:38
-
-
עמר, 29/10/05 18:58
שרית שבוע טוב, שאלת שאלה יפה. התשובה נמצאת כנאה בהסבר האמבריולוגי של התפתחותנו והבחירה של מין הילוד. מבחינת מראה חיצוני,כאשר עובר נמצא ברחם אימו מתפתחים בו אברים ראשונים. אברים הלו כולל אברי המין משותפים גם לבני וגם לבנות! ולכן אפשר להתיחס לילוד כרבים שנבראו ביחד, בשלב מסויים חלק מהאברים ימשיכו להתפתח אצל בנים ואילו אצל בנות הם יפסיקו את התפחותם ויעברו שינוים (הדגדגן יהפוך לפין, השחלות יהפכו לאשכים וירדו לשק האשכים וכו) על כן בשלב הראשוני מבחינה חיצונית הילוד כולל את שניהם ורק בשלב מסויים תהיה ההפרדה המלאה.ואז תהיה ''בריאה שניה'' שבה בת ביא בת ובן בוא בן. באשר למרכיב הגנטי
נכון הוא כי מין הילוד נקבע כבר בשלב ההפריה, אך אם תסתכלי בכרומוזמי המין של הגבר XY יש ביכולתם לתרום לילוד X (נשי ) או Y (גבי) ולכן כאשר נבראה אדם ראשון היה לו פוטנציאל להיות גם לתת כרומוזום נשי כלומר שוב כפול(XY) ואילו כאשר נולדת בת (XX) הפוטנציאל מימנה תמיד יהיה רק(X) רק בנות לכן כאשר אדם נברא ''נבראו יחד'' בלשון רבים ואילו כאשר חוה יצאה מתוך צלעו (X) מופיעה ה''בראיה השניה'' . אני מקווה שהצלחתי לתת לך רעיון שאיננו סותר לא את הדת ולא את המדע כל טוב-
שרית לוי, 30/10/05 13:31
-
-
אוהד, 29/10/05 21:28
שני סיפורי הבריאה הם ללא ספק שונים, אך דווקא ההבדל הגדול ביניהם מוכיח שהיתה מטרה לכתיבה בצורה הזו. נקודת הפתיחה של ביקורת המקרא היא שהתורה נכתבה ע''י בנ''א ולכן היא טוענת ששני סיפורי הבריאה וכן התורה כולה נכתבה ע''י אנשים שונים, אך למאמין בכך שהתורה נכתבה ע''י אלוהים אין בעיה עם הסתירות שבין הסיפורים, והוא צריך להבין את המטרה שבכתיבה הזו. ועייני בהסברם של הגרי''ד סולובייצ'יק ('אדם וביתו') ושל הרב מרדכי ברויאר ('פרקי בראשית')
-
איציק, 01/11/05 22:25
-
שרית לוי, 02/11/05 22:27
-
- 1.
יינון, 28/10/05 10:10
פרופ' רוזנברג טועה בפרשנות המטפורה של הראיה. הראיה לא מדבר על שתי מכוניות שמצליחות להמנע מלהתנגש זו בזו ולחלוף זו על פני זו בלי להיפגע. הראיה מדבר על צמיחת התורה מעל המדע. הוא מדבר על גדילה. דומה הדבר יותר לחותנת שכלתה שנואה עליה והיא לומדת לראות את אהבתו של בנה ואת הנכדים, ולומדת לאהוב את כלתה. נפשה גדלה, והיא לומדת לא לחלוף על פני כלתה, אלא לצמוח ממנה.
צודק רוזנברג שאין התנגשות בין המדע לתורה, אבל את המלצתו של הראיה לא ידע רוזנברג לקבל (כמו שלא יודעת היהדות לקבל עד ימנו) - לגדול ולצמוח מן המדע.
כל מה שרוזנברג יודע להמליץ עליו הוא על חוסר הצורך להתנגש, להתחכך. במילה אחת - התנתקות.