• 38.

    חתול בשק

    מישו, 23/09/12 14:01

    הביטוי, בצורה מעט שונה מופיע כבר בגמרא.. אם לא קודם לכך:

    במסכת בבא קמא דף ט' עמוד א' ובמסכת בבא מציעא דף י''ד עמוד ב' מופיע הביטוי ''חייתא דקיטרי'' סברת וקיבלת....
    ומסביר רש''י שק מלא רוח (ב''ק) או שק מלא קשרים (ב''מ)...

    והרי זה בדיוק ''חתול בשק''....

  • 37.

    מה, שוב אין רוביק???? (ל''ת)

    או שהוא יגיע, 04/11/05 08:40

  • 36.

    יונתן בן עוזיאל - לדבל'ה

    אוהד בית''ר, 30/10/05 06:48

    דבל'ה, כתבתי לך תגובה על יונתן בן עוזיאל, אבל אולי לא תשים לב בכך הסבך שם למטה, אז אני חוזר ליה כאן.

    ברור שיונתן בן עוזיאל היה תנא (''שמונים תלמידים היו להלל הזקן ... גדול שבהם יונתן בן עוזיאל''). הפקפוק במחקר, אליו התייחסתי, הוא בשאלה אם ''תרגום יונתן'' הוא אכן של התנא הנ''ל, או שמא רק מיוחס לו.

    • אוהד יקר, תודה

      דב, 30/10/05 12:15

      לך ולחובבי המדור אני מאד ממליץ
      לעיין כל שבת (או כל יום אחר)
      בתרגום יונתן, וכן בתרגום אונקלוס
      לפרשיות השבוע, ותגלו שם ממצאים
      מאד מלהיבים על מלים וביטויים רבים
      מאד שנכנסו לעברית החדשה, מן הארמית. כמו: גלידה, מסקנה, פורקן,
      שמא, בעיה, אבא, אמא,מצלמה,משחה,אגרה, אילן, ועוד
      רבים.

      • חן חן גם לך!

        אוהד בית''ר, 30/10/05 15:24

        קצת קשה, הזמן בשבת צפוף, אבל תודה על ההמלצה.

        • יאללה

          יאללה ביתר, 30/10/05 17:09

          אפשר לקחת חומש למגרש.
          אתה היית במשחק בזמן המיגרש?
          ותודה לגשש.

          • חומש במגרש - קשקוש מקושקש

            אוהד בית''ר, 30/10/05 20:29

            תודה על הרעיון החדש
            אך מה חבל שאין בו ממש
            במשחק הראש כולו מוקדש
            לנעשה על המגרש
            ואם אתרכז גם בחומש
            עוד אהיה מטושטש
            לכן הזמן לחומש
            הוא אחרי שהטשולנש מוגש.

            הבנת?


          • אגב, אני מקווה שאתם זוכרים

            אוהד בית''ר, 30/10/05 20:30

            ...שלא צריך לקחת את הכינוי שלי ברצינות רבה מדי...

            • zufrho, זוכרים, בטח זוכרים (ל''ת)

              אלא מה?, 03/11/05 15:04

      • זה מהארמית, ואפשר ללמוד אותה

        בני ברקי, 30/10/05 20:48

        לא רק באונקלוס או בתרגום יונתן, אלא גם בגמרא, ואפילו בסתם מילונים ארמיים-עבריים.

        וזה לא ח''ו שאני נגד קריאת שמו''ת...

  • 35.

    מה המקור ל''שפעת האופות'' ?

    וויליאם ס, 29/10/05 19:46

    האם זה תוקף רק את האופות? מה עם האופים?האם הם מחוסנים?
    משונה

    • זה עופות - בור ועם הארץ

      דוד, 31/10/05 08:05

      יא דה-ביל ( קיצור של ויליאם)

      • אתה הדביל, דוד, כי אתה לא

        וויליאם ס., 31/10/05 09:23

        מבין בדיחות.

        • אוי נכון זו בדיחה

          דוד, 31/10/05 15:27

          כאילו אופות = עופות.
          יפה מתוחכם.

          • מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

            וויליאם ס., 31/10/05 21:45

            טוב, נו, סלחתי

  • 34.

    למה שבוע כן שבוע לא?

    מצטרף, 28/10/05 15:00

    זה המדור שאני מחכה לו כל השבוע

  • 33.

    רוביקיסטים, צריך למחות בקול! (ל''ת)

    החברים של רוביק, 28/10/05 13:53

    • השאלה: כלפי מי למחות? (ל''ת)

      כלפי רוביק?, 29/10/05 18:48

  • 32.

    מחכים לרוביק. ללחוץ על ההנהלה. (ל''ת)

    ישראל סבא, 28/10/05 09:54

    • אתה בטוח שזו ההנהלה? (ל''ת)

      אולי רוביק, 28/10/05 13:54

    • סבא, נארגן הפגנה ביחד? (ל''ת)

      ישראלה סבתא, 29/10/05 18:51

  • 31.

    יושב רוביק לזירה! דחוף ! (ל''ת)

    אוהד הפועל ת''א, 28/10/05 09:12

  • 30.

    מה, שוב אין ''זירה לשונית''?

    אוהד בית''ר, 28/10/05 08:27

    יש לקרוא את רוביק לסדר.

    • חברים, זה לא עסק

      הגולם, 28/10/05 09:47

      כל מדורי הזבל מופיעים שבוע-שבוע בלי בעייה, והמדור של רוביק (אחד היחידים שבאמת שווים), משחק איתנו ב''שבוע כן שבוע לא שבוע אולי''?!

  • 29.

    שאלה לכל מאן דבאי.

    אמציה, 28/10/05 00:08

    האם מישהו יודע על סמך מקור ברור מה שמותיהם של כוכבי הלכת{בעברית ובאנגלית כ''א} כוללאלו ה''חדשים'' שנתגלו בעת החדשה?
    כי מצאתי כמה גירסאות לעניין.
    תודה

    • שמות כוכבי הלכת

      אוהד בית''ר, 28/10/05 08:25

      לגבי השמות הלועזיים - רובם מקורם בשמות אלילים.

      לגבי השמות העבריים - שאלה יפה. לא יודע לגבי המקור האטימולוגי, אבל לגבי המקורות הספרותיים - הם קדומים למדי. המקור הקדום ביותר שעולה בדעתי כרגע ושבו מרוכזים שמות כולם הוא ספר יצירה, שמתוארך כיום למאה הראשונה או השניה לספירה. אלא שלספר יש שתי גירסאות עיקריות - הארוכה והקצרה - וכמדומני ששמות הכוכבים מנויים רק בגירסא ארוכה. כל זה - בלי אחריות, רק בשליפה.

    • ''מאן דבעי'' - עם עי''ן

      אוהד בית''ר, 28/10/05 08:28

      ''בעי'' - בארמית: רוצה, צריך, וגם שואל.
      מכאן ''המילה ''בעייה'' בעברית.

  • 28.

    חליפה ליתום

    אהרן, 27/10/05 18:02

    ככל שידוע לי משמעות הביטוי הינה שאלה שאי אפשר לענות עליה בשל נתונים שאינם ממין הענין. הדימוי שאול מאדם שנכנס לחייט ושואל אותו:''כמה עולה חליפה ליתום''.

    • אהרון, שבת שלום

      דב, 27/10/05 19:30

      תקרא בבקשה תגובה 11

    • בוקר טוב (ל''ת)

      אליהו, 28/10/05 09:14

  • 27.

    א-פרופו חתולים

    דב ליבנה, 27/10/05 10:41

    מאד ממליץ להקשיב להרצאותיו
    המאלפות של הרב זמיר כהן,
    המשודרות בערוץ 25 בכבלים, החל
    מהשעה 23:00 (11 בלילה).הוא מביא הרבה מאד את המשמעות
    הפנימית של מילים, מושגים, ביטויים
    ואפילו אותיות ומשפטים, בצורה מאד משכנעת, על פי הקבלה, לא כמיסטיקה, אלא כאוצר של ידע וחוכמה של אלפי שנים בעם ישראל,
    שבתקופתנו נחשפת לראשונה לידיעת
    הרבים, לאחר שהיתה גנוזה ו''סודית''
    דורות רבים בידיעת מעטים בלבד.
    אל תחששו, אין שם הטפה לחזרה
    בתשובה. באחריותי.

    • מקובל? תגיד לו שיתפלל ...

      אוהד בית''ר, 28/10/05 08:32

      ... שבית''ר תנצח בטדי.

      אגב, תקופתנו היא לא התקופה הראשונה שבה הקבלה נחשפת לציבור הרחב. במאה ה-17 הייתה תקופה שבה היא פרחה עוד יותר, וזה נפסק בעיקר בגלל המשבר של השבתאות (שכידוע סמכה את עצמה על קבלת האר''י). למעשה, גם החסידות הציפה את הקבלה בשדרות העם הרחבות - אבל בגירסא ''ממותקת''.

  • 26.

    טוב, אכתוב שנית

    אוהד בית''ר, 25/10/05 22:56

    לא מבין למה צנזרו אותי. בכל אופן, אני כותב שוב כי לדעתי יש בכך עניין.

    למיטב הבנתי, שני המופעים של הביטוי ''''הוליך שולל'' באיוב (יב, יז; יב, יט) מרמזים דווקא על הטעייה ולא על הורדה מכבוד.

    מפרשים אחדים מקשרים בין 'הוליך שולל' ל'השתולל', במובן של טירוף הדעת. ראו את המפרשים במקראות גדולות על ישעיהו נט, טו; מיכה א, ח; תהלים עו, ו.

    עם זאת, יש הגיון גם ב'שולל' במובן של ערום (או יחף), במובן של עני, אם ניקח את זה כמטאפורה ל'עני בדעת' או חסר מחשבה עצמאית.

    • ואני תמיד חשבתי

      עידודו, 01/12/05 16:34

      שהוליך שולל פירושו הטעה. מן השורש של''ל כלומר הוביל לדרך השלילה, הרחיק מן האמת.
      בין אם צדקתי או טעיתי, נראה כי הלכתי שולל.

  • 25.

    האם בתנ''ך חתול נקרא ''אי''?

    אוהד בית''ר, 25/10/05 22:24

    אגב החתול המציק לנו כאן: בישעיהו (יג, כב) וברמיהו (נ, לט) מופיעה המילה ''איים'', ובשניהם מתרגם יונתן: ''חתולין''.

    אז הנה הבשורה למודאגים: יש חתולים בתנ''ך, רק בשם אחר...

    עכשיו מעניין למה דווקא ''אי''?

    • טוב, אולי קצת הגזמתי

      אוהד בית''ר, 25/10/05 22:44

      זה שכך מתרגם יונתן זה עוד לא מאה אחוז בטוח שזו המשמעות המקורית בתנ''ך.

      אבל בכל אופן יש עוגן של תקווה למחפשי החתולים התנ''כיים.

    • תודה על מציאת החתול

      דב, 27/10/05 10:22

      תרגום יונתן, של רבי יונתן בן עוזיאל,
      מחשובי התנאים, וזה כבר מביא אותנו
      לדורות שלפני הגמרא, בניגוד לדעת
      גיורא שרשם כאן כאילו החתול הגיע לעברית בסוף ימה''ב בהשפעת חת
      ו-קט שבלשונות זרות.
      בפירוש לאיים שבישעיהו וירמיהו,
      יונתן מפרש חתולי בר, ואחרים מפרשים תנים, חיות בר שיתכן ו''אי''
      הוא חיקוי לקולם.

      • בכיף!

        אוהד בית''ר, 28/10/05 10:27

        אשר לסיווגו של יונתן בן עוזיאל כתנא - למיטב ידיעתי במחקר זה לא כל כך מוסכם...
        לא יודע, תברר.

        • יונתן לא סתם תנא

          דב, 28/10/05 13:56

          אלא מהחשובים שבהם, הגדול בדורו
          ונערץ ע''י שאר התנאים בני דורו.

          • ניסוח גרוע שלי. אסביר כוונתי.

            אוהד בית''ר, 29/10/05 18:47

            ברור שיונתן בן עוזיאל היה תנא (''שמונים תלמידים היו להלל הזקן ... גדול שבהם יונתן בן עוזיאל''). הפקפוק במחקר, אליו התייחסתי, הוא בשאלה אם ''תרגום יונתן'' הוא אכן של התנא הנ''ל, או שמא רק מיוחס לו.

            מבין?

  • 24.

    אבי-יויו - לא משכנע (ל''ת)

    הקשר רחוק, 25/10/05 22:03

  • 23.

    הצפנה

    ישראל סבא, 24/10/05 11:16

    אחד הדברים הראשונים שלמדנו בסיירת בצבא ב-1957 היה ''להצפין'' את המפה, כלומר - לכוון את חלקה הצפוני (העליון) של המפה לכוון הצפון האמיתי. אני משער שמשתמשים בביטוי זה גם היום.
    אני השתמשתי בביטוי הזה יומיים לפני קריאת המדור...

    • לגבי היום אני לא יודעת, אבל...

      ישראלה סבתא, 25/10/05 19:06

      ... כשאני הייתי קצינת ח''ן ב-1959 עדיין השתמשו בזה, לפחות לגבי המפות של הקרייה, כשנעזרו בהן כדי להגיע לשלמייה.

      • סבתא, את נורא מצחיקה! (ל''ת)

        מת עלייך, 25/10/05 22:08

  • 22.

    לדב (מספר 13)

    החברים של רוביק, 24/10/05 02:37

    אם אני זוכר נכון, חוילה בתנ''ך זה לא וילה אלא שם מקום (''ארץ החווילה''). רק אחר כך עשו מזה מילה עברית ל''ווילה'', בעיקר בגלל הצלצול הדומה.

    לגבי קרוון וקרון - אתה בטוח? נשמע לי מוזר.

    • קרוון זה לא סוג של קרון? (ל''ת)

      דב, 24/10/05 12:57

      • נו, אז מה? מי אומר שזה הועבר? (ל''ת)

        צלצול דומה, 25/10/05 19:03

        • קרון זה קרון,מה לעשות?

          דב, 25/10/05 21:34

          אם זה נראה כמו קרון, מרגיש כמו קרון, מתגלגל או נגרר כמו קרון,
          כנראה שקרון הוא קרון.
          מה לעשות?
          למה להתווכח?

          • מניין לך שזה לא דמיון מקרי? (ל''ת)

            ארץ ו-earth, 25/10/05 21:58

          • ''קרוון'' = שיירה (במקור) (ל''ת)

            הבחור צודק, 25/10/05 22:00

  • 21.

    כינויי גנאי של עדות - מקורות

    ''יקה פוץ'', 24/10/05 02:32

    או ''פרענק פארעך'', או ''ווזווז''. ובאנגלית יש עוד יותר מוצלחים.

  • 20.

    חראווילה - הברקה מוצלחת (ל''ת)

    ככינוי גנאי, 24/10/05 02:30

  • 19.

    החתול, השק והביטוי המקורי

    וטרינר, 23/10/05 10:58

    את המונח ''חתול בשק'' טבע המדען ארווין שרדינגר, ממציאו של ''פרדוקס החתול'' המפורסם.
    לפי תורת הקוונטים, כל עוד החתול סגור בתוך השק לא ניתן לדעת אם הוא חי או מת (ויתכן אפילו שהוא חזרזיר).
    עד הרגע שבו החוקר פותח את השק ומגלהאת התשובה, החתול נחשב חצי חי וחצי מת (ולפי גירסה אחרת, חצי חתול וחצי חזרזיר, מה נקרא בגרמנית קצנשוויין).
    חג שמח ומקווה שעזרתי.

  • 18.

    ילען רוביק, תפסיק להמציא מהראש

    רוני כהן, 23/10/05 01:53

    תפסתי את רוביק המון פעמים ממציא דברים לא נכונים. מוטב לפנות לעזרת הקוראים במקום לחנטרש.
    ראשית ''לעולם ועד'' הוא עד בפתח כמו ''לעד'' ,לתמיד, דהיינו צורת ההפסק המשנה את התנועה מצירא לפתח בסוף פסוק כמו ''בורא פרי הגפן'' ''ג ''קמוצה ולא סגולה.
    ''ירח דבש'' נקרא כך כי בכל התרבויות הקדומות במזרח התיכון, אבי הכלה היה מספק ''תמד'' או מי דבר לאורחיו במשך חודש רו ירח שלם.
    אני מציע לרוביק שיבדוק את המקורות ולא ימציא תשובות.

    • לכלכת, אדון כהן

      אוהד בית''ר, 23/10/05 08:23

      ככה לכלכת על רוביק שלנו?

      להזכירך: לא מדובר במדע מדוייק, והרבה מהתשובות (כגון זו שהצעת) הן רק השערות, ומי מבטיח שהשערותיך טובות משל רוביק?

      (אני, אגב, מכיר לא בערך 10 תיאוריות למקור המילה OK, לפחות חצי מהן נראות משכנעות).

      וגם אם אתה צודק, הרי רוביק הוא הכותב היחיד, אבל ה-י-ח-י-ד , שמנהל דיאולוג מתמיד אתינו (קוראיו), עונה על שאלותינו, מודה לביקורותינו, מצטט אותנו (לפעמים בשמותינו לפעמים בכינויינו) וכו' וכו', וזה אחד הדברים שכה מרתקים את כולנו (אותי, לפחות) למדור הנפלא שלו, אז אתה בא וקוטל ככה? ועל איזו שטות?

      • אוהד ביתר, אתה צודק

        דב, 23/10/05 09:14

        אבל תסכים, שעיניינית, יש מן הצדק
        גם בדבריו של רוני. אני לחלוטין לא מסכים לסגנון פוגע, ולא לניבול פה.
        לא מקומם כאן.
        אבל יש הבדל בין תגובות קוראים שלרוב אינן מקצועיות, לבין אחריותו המקצועית של בעל המדור בעיתון.
        מעבר לזה אני מסכים מאד לדבריך
        ובמיוחד לשבחיך לבעל המדור. יש חשיבות רבה לדו-שיח הדדי ולתגובות
        משני הצדדים.

        • אני עומד על שלי

          אוהד בית''ר, 23/10/05 11:06

          דבל'ה,

          אילו היה מדובר במישהו שקובע מסמרות - היה בכך פגם בבירור האמת. אבל מכיון שמדובר במישהו שמוכן תמיד לבחון את קביעותיו ולתקן את עצמו בגליון הבא - אינני מוצא בכך כל פגם. אדרבא, מכיון שלא מדובר בכתב עת אקדמי מרובע אלא בדיאלוג חי ותוסס (ואל תשכח שגם הזמן מוגבל בין גליון לגליון) - נחמד שיש בכך גם את המימד הדינאמי הזה: כותבים, טועים, מתקנים, ממשיכים הלאה, ממש כמו ברב-שיח בעל פה.

          בסך הכל, כמות הטעויות של רוביק יחסית קטנה מאוד, בהתחשב בכמות המידע הזורמת בכל טור שלו. כנלע''ד.

    • לרוני כהן היקר

      רוביק רוזנטל, 25/10/05 14:15

      רוני שלום
      אני יכול בהחלט לטעות, אך כל תשובה במדור נבדקת בשבע עיניים ובשורה ארוכה של מקורות, ולעולם לא ''מן הראש''.

      לעולם ועד נכתב במקרא בסגול, ראה כמה הופעות בספר תהילים. פתח ספר וקרא.
      ביחס לירח דבש יש גירסאות רבות ושונות, ומה שהבאת הוא אחת מהן, שאינה מוכרת לי. אשמח אם הייית מביא מקור שבו הדברים נכתבו, ונשכיל כולנו.

      • היי רוביק, זה באמת אתה?

        מעריצה שרופה, 26/10/05 08:17

        איזה מדליק!
        האמת? כבר מזמן תהיתי, איך אתה מסוגל להתאפק! אני כבר הייתי כותבת מזמן, ומצטרפת לשיח הער עם הגולשים.

        אגב, אני עצמי כבר ''נמצאת'' כאן המון זמן, ונהנית נורא, וכבר המון פעמים רציתי לכתוב תגובות, אבל איכשהו לא היה לי אומץ.

        בכל אופן, אני שמחה שהגחת (בהנחה שזה אכן אתה ולא איזה גולש שובב שהתחזה לך), ומקווה שזה סימן לבאות!

    • מה זה ''ילען''? (ל''ת)

      ישראלה סבתא, 26/10/05 09:36

  • 17.

    צפון-הצפנה

    1, 22/10/05 22:52

    הכיוון צפון נקרא כך בגלל בגלל הפועל הצפנה. (צ.פ.נ.).
    השמש נמצאת בשמיים בבוקר במזרח (על שם הזריחה...) בצהרים בדרום, ובערב במערב.
    ואינה מצויה בצד צפון זהו צד שחבוי, צפון (בשורוק...), מהשמש ולכן שמו כך. משום כך ייתכן שזה הגיוני לשהתמש בנטית פועל זהה לצורך ביטוי של משמעויות שונות.

    • רוביק פישלת...

      צפנת פענח, 23/10/05 11:00

      לא להזכיר בתשובתך ש''צפון'' ו''צופן'' באים מאותו שורש... פישלת!
      ואפרופו:
      מה המקור של ''פשלה'' ו''פדיחה''?
      ומה ההבדל ביניהן?

      • למה פשלה?

        החברים של רוביק, 24/10/05 12:30

        מה זה עוזר לבירור השאלה הנדונה?
        ברור ש'צפון' כבר קיבל משמעות עצמאית שכבר יננה תלויה ב'צופן'. ממילא ברור, שחייבים להכריע אם ה'צפפנה' תוקדש לצפון או לצופן או לשניהם (ולהזכירך, זו הייתה השאלה).

  • 16.

    בור אחר

    יאיר, 22/10/05 22:21

    הרבה מהביטויים מקורם בגמרא ולא הסיפורים שגם הם שאבו מהגמרא.
    בושה !!!!

    • אתה בור בעצמך!

      אוהד בית''ר, 23/10/05 08:24

      אולי תהיא מקורות? או לפחות דוגמאות? שנחכים קצת מהערותיך?

  • 15.

    בקשר לחתול בשק

    נעם, 22/10/05 19:54

    אני שמעתי שהמשמעות היא לקנות משהו עטוף בשק, מחותל.

    • אכן כך - גם אני מכיר פירוש זה (ל''ת)

      און, 22/10/05 21:04

    • לפי המילון חתול פרושו מחותל

      דב, 22/10/05 21:34

      כלומר עטוף. אין קשר לחיה ששמה חתול!

      • הצעתי את הפירוש הזה לרוביק (ל''ת)

        והוא שלל אותו, 23/10/05 07:04

        • אי אפשר לשלול פרוש שבמילון !! (ל''ת)

          דב, 23/10/05 09:17

  • 14.

    החתול הוא עולה חדש

    גיורא, 22/10/05 19:28

    מעניין שבתנ''ך אין שם לחתול, למרות העובדה שחתול הבית היה קיים במצרים וזכה שם למעמד מכובד במיוחד. בארץ הסתובבו חתולי בר, אבל אלה כנראה נקראו נמרים, כמו קרוביהם הליאופרדים (נמרי חברבורות).
    בארמית כבר יש לו שם, שונרא. אבל בעברית המילה חתול הופיעה רק בסוף ימי הביניים באירופה, בהשפעת השפות ההודו אירופיות. המקור הוא כמובן בסנסקריט, ''חת'', וממנו הגיעו לאירופה ה''קט'', ה''קץ'' ודומיהם.
    ומאיפה ההברה ''אול'' בחתול העברי שלנו? אה, זו רק סיומת.

    • חתול וחיתול

      דב, 22/10/05 21:09

      אני דווקא שמעתי שחתול הגיע מהפועל לחתל, התכונה האופיינית לחתול היא כיסוי הצרכים (לחתל).
      עדיין לא מצאתי את המקור, אבל אני
      בטוח שהמקור הרבה יותר עתיק.

    • אכן אין בתנ''ך, אבל יש בחז''ל

      אוהד בית''ר, 23/10/05 08:27

      תוספתא (ליברמן), בבא קמא, ח, יז.
      תוספתא (צודקמנדל) עבודה זרה, ב, ג.
      תוספתא (צודקרמנדל) בכורות, א, י.

      וכן בשלל מקומות בגמרא (אבל זה כבר מאוחר יותר, אז ויתרתי).

      • תודה לאוהד בית''ר

        דב ליבנה, 23/10/05 09:28

        כמו שכתבתי אתמול, הייתי בטוח
        שהמקור הרבה יותר עתיק.
        זכרתי את המדרש שאילו לא ניתנו
        לנו המיצוות, היינו לומדים צניעות מחתול וחריצות מהנמלה.
        אוהד בית''ר, אתה תלמיד חכם, הגיע
        הזמן שתכתוב בשמך. אין לך במה
        להתביש, ותעזוב כבר את הניק של
        אוהד ביתר.

        • לא תלמיד ולא חכם

          אוהד בית''ר, 23/10/05 11:07

          סתם יודע להשתמש בתוכנות החיפוש הממוחשבות.

          ותחת הניק הזה אני יכול לכתוב ביותר חופשיות. לא עדיף?

    • גיורא, החתול מהגמרא ומהתוספתא

      דב, 23/10/05 09:23

      ולכן זה לא יכול להיות מסוף ימה''ב
      ולא מתחילת ימה''ב.
      ותודה לאוהד ביתר.

  • 13.

    קרוילה-דוקא הקרון מענין!

    דב ליבנה, 22/10/05 18:34

    מפני שהקרוון מלה בינלאומית, שהגיעה מהמלה העברית קרון
    (ו ' בחולם).
    אגב, גם וילה מלה בינלאומית
    וחוילה מופיעה בתנ''ך (בראשית, ב',יא)

  • 12.

    שניה--second כמו משפט

    דב ליבנה, 22/10/05 18:19

    כמו במשפט-- כך גם במלה שניה
    יש אותן 2 משמעויות בעברית ובאנגלית :
    1.החלק ה-60 של הדקה,
    2.זו שבאה מיד אחרי הראשונה.
    מאחר והמשמעות ה-1 אינה מופיעה
    במקורותינו, כנראה שזו העתקה
    מן האנגלית, למרות חוסר ההגיון שבה.

    • הסבר לשניה

      גדי, 22/10/05 21:52

      את השעה מחלקים פעם ראשונה לדקות ופעם שניה לשניות. מקור המילה שניה (בעברית ובאנגלית) שהיא החלוקה השניה שעשו ליחידת הזמן.

      • גדי, רעיון מבריק! מעולה! באמת.

        דב, 22/10/05 22:48

        רק עדיין מטריד אותי, למה לדקה
        לא קוראים ''ראשונה''? וכנ''ל גם
        באנגלית?

        • גם בלע''ז - דקה מציינת משהו קטן

          החברים של רוביק, 23/10/05 08:06

          אז בעברית תרגמו ל''דקה'' ובצה''לית ל''קטנה'' (שאפילו קצת קרוב יותר למקור).

      • חיזוק לדבריך: דקה מסמנים בגרש (ל''ת)

        אחד, ושנייה -, 25/10/05 22:10

  • 11.

    זוג מכנסים ליתום

    דב ליבנה, 22/10/05 18:13

    הביטוי הנכון הוא בצורת שאלה:
    כמה עולה זוג מכנסים בשביל יתום?
    כביטוי לשאלה שאין לה תשובה בגלל
    חוסר נתונים : מה אורך רגליו של היתום?
    באיזה סוג אריג אתה מעוניין?
    אריג יקר או זול? וכו '.

    • ליתר דיוק: כשנותנים נתונים

      דייקן, 23/10/05 08:05

      אבל לא רלוונטיים (העובדה שהן מיועדות ליתום, ולא הנתונים הנ''ל).

      התיקון במקומו, אבל מה לגבי המקור?

      • שניכם, הדב והדייקן - צודקים

        ישראל סבא, 24/10/05 11:49

        וכדי להוכיח את טענתי, הקלדתי בגוגל בעברית את המלים ''חליפה ליתום'' כך, בין גרשיים.
        הנה שתי דוגמות (לא דוגמאות) אפיינייות למה שמצאתי:

        http://e-dent.msn.co.il/modules.php?name=QA&file=posting&mode=quote&p=2122

        http://www.beesites.co.il/content/static/faq_2_1.asp

        ויש עוד.
        הקוראים עוזרים לרוביק. בשמחה.

        • לא הבנתי הדוגמאות שהבאת,סבא (ל''ת)

          דב, 24/10/05 13:03

          • מה יש כאן לא להבין?

            סבא, 24/10/05 13:53

            בדוגמה הראשונה כתוב:

            ''זה בערך כמו לשאול כמה עולה חליפה ליתום...
            איזו שן? איזה כתר? איזה שתל? מאיזה חומר? וכתר בשן חסרה זה די בעייתי,כמו לשים כובע כשאין ראש. לא מחזיק. במקרה כזה עושים גשר. הלאה. כמה יחידות גשר? מאיזה סוג.... ''

            רופאת שניים חביבה משתמשת בביטוי שבנדון כדי לתאר בלשונה ''שאלה שמאד קשה לענות עליה''

            בדוגמה השניה עונה בונה אתרי איטרנט בעל חוש הומור באותו מטבע לשון לשאלה:
            כמה יעלה לי אתר האינטרנט שלי?

            הדוגמאות מראות שאתה צודק בתגובתך הראשונה כאשר כתבת שזהו ביטוי לשאלה שאין לה תשובה בגלל חוסר נתונים.
            אני מקווה שעכשיו זה מובן.


    • אני מכירה ''כמה עולה לתפור

      עדי, 12/10/08 22:42

      חליפה ליתום?''
      והתשובה - ''תלוי. יתום קטן, יתום גדול...''

  • 10.

    ומה עם '' עבודה שחורה ''

    גונס, 22/10/05 17:54

    ע''ש הלכלוך ..?
    ע''ש מי שמבצע ? או סתם צירוף מיקרים?

    • בטח על שם הלכלוך (ל''ת)

      אין ספק, 25/10/05 22:05

  • 9.

    ספרי שאלות

    יוסף, 22/10/05 10:54

    רוביק שלום,
    הדברים מעניינים מאוד. מדוע אינך מוציא ספר המרכז את כל השאלות והתשובות עד כה? ואולי גם דברים נוספים מן הטור...
    תודה
    יוסף

    • הוא דווקא כן מוציא

      מושבניקית, 22/10/05 19:37

      מילון עם כל הביטויים ןמאיפה הם נלקחו וכו...
      בקרוב ממש אם הוא לא כבר יצא לאור.

      • התכוונתי ל...

        יוסף, 28/10/05 09:37

        התכוונתי לא רק לאטימולוגיות המופיעות בטור, אלא גם לכל הנושאים והקטגוריות האחרים, כמו הטור על ''שוברי לשון''.
        תודה

  • 8.

    chalifa

    nachum, 21/10/05 18:28

    bekesher labitui chalifa leyatom taita.

  • 7.

    MOKHTA is close to MUCUS

    Itai Nartzi, 21/10/05 17:48

    ..and I believe comes through Indo-European languages rather than Semitic roots.

  • 6.

    האנימון סנטנס

    English 101, 21/10/05 17:36

    קודם כל פירוש המלה Moon באנגלית הוא גם חודש, Synodic Month , חודש על פי הירח. אי לכך ''האנימון'' הוא חודש הנשואים הראשון שאחריו כבר לא מלקקים דבש.

    Sentence באנגלית הוא לא משפט אלא גזר דין, משפט הוא Trial.
    המקור הוא לטיני, המלה Sententia , שפרושה חוות דעת.

    • לא גזר- אלא פסק-

      גיורא, 22/10/05 19:10

      sentence פירושו פסק דין.

      גזר דין הוא verdict

      • מה זה משנה,ברור שזה אותו רעיון

        החברים של רוביק, 23/10/05 08:02

        של חריצת משפט על המציאות.

      • אל תלמד אותי אנגלית

        English 101, 23/10/05 16:13

        הרי אומרים
        He was sentenced to five years, etc
        או He was sentenced to life , אי לכך sentence הוא גם גזר דין.
        יש הבדל בין מי שחי את האנגלית ומי שמוצא מציאות במילון.

        • אבל

          zo, 26/10/05 15:54

          לא כל מה שאומרים הוא נוכן ואיל מה שכתוב במילון הוא בוודאי נכון :)
          שכחת את זה בחורצ'יק ?

  • 5.

    ועוד שאלה:

    גיל, 21/10/05 16:55

    האם יש קשר בין צלע מלשון צד(כמו במשולש או בהר) וצלע במובן ללכת עקום? האם הכוונה למי שוהלך על הצד, כלומר צולע?

  • 4.

    ירח דבש - לא קשור לחודש.

    שי, 21/10/05 11:53

    כך על כל פנים על פי מילון אוקספורד הגדול, ערך honeymoon.

    שם מוסבר שירח דבש נקרא כך על שם הלבנה המשתנה, ברגע שהיא מלאה היא מתחילה להתרוקן.

  • 3.

    שכחתי להוסיף שגם אנחנו האוהדים

    אוהד בית''ר, 21/10/05 11:50

    מעודדים את הקבוצה, וככה מחזקים אותה.

    תחי בית''ר לעד!

    המעודדים.

  • 2.

    מתי נכנסה הקידומת 'אל' לאופנה?

    הגולם, 21/10/05 11:35

    'אלחוש' היא רק דוגמא אחת, אבל יש גם 'אלמתכת' ו'אלחלד' וכל מיני כאלה. פעם היו עוד כמה מילים שנקטו את הקידומת 'אל', בדרך כלל כתחליפים לקידומות השלילה הלועזיות למיניהן.

    רוביק, אולי אתה יודע מי המציא את התחליף הזה? אילו מן המילים הללו הייתה החלוצה? למה לא נעשה בקידומת הזו שימוש נרחב יותר כל השנים?

    • שכחת את 'אלחוט'

      אוהד בית''ר, 21/10/05 11:55

      והשאלה באמת טובה. בכל מקרה, לא זכור לי משהו עם הקידומת הנ''ל בתנ''ך, בחז''ל או בימי הביניים. כנראה שרק בעת החדשה.

      • ויש גם אלסבון (ל''ת)

        איתן, 22/10/05 17:46

    • אולי זה נלקח

      מושבניקית, 22/10/05 19:35

      מהשפה האנגלית כמו:
      unforgiven
      וכן הלאה...
      אולי...

  • 1.

    עד - משורש ע.ד.ד. - לשון חוזק

    אוהד בית''ר, 21/10/05 11:03

    והוא קרוב אל ע.ז.ז.

    לשון חוזק מתקשרת בדרך כלל עם יציבות, ומכאן עם התמדה.

    אומרים שגם המילה 'תמיד' קרובה אל ע.מ.ד.