- 14.
גיל, 17/10/05 12:51
נכון, שכתוב ''שחורה אני ונאווה'' אבל חכמינו כבר הפכו את הפסוק הזה לגזעני ששנו ''שחורה אני'' בכל ימות השנה'' ונאווה'' ביום כיפור. כלומר בכל ימות השנה אנחנו שחורים-כמו החטא, ורק ביום כיפור אנחנו עומדים נקיים מחטא ולכן נאווים.-
בני ברקי, 19/10/05 20:22
מה, זה שהצבע השחור מסמל משהו רע זה אומר שאנשים שצבע עורם שחור הם רעים???
שחור מסמל משהו מלוכלך ולבן - משהו נקי, החטא משול ללכלוך והקדושה והטהרה לנקיון. מה גזעני פה???
-
- 13.
-
חובב מושבע, 20/10/05 07:20
יש כאן כאלה שהיו מוכנים לקרוא אותו כל יום, נו אז מה?
-
- 12.
- 11.
- 10.
- 9.
- 8.
''נגרוס'' בלדינו זה סתם שחורים
כושן רשעתיים, 16/10/05 02:14
ולאו דווקא כושים. גם בעברית יש אלף ביטויים שבהם ''שחור'' מציין משהו רע (''יום שחור'', ''הומור שחור'', וכו'). אז מה?
- 7.
כושון, 16/10/05 00:56
ברור שבסיפורי הילדים הנ''ל (גם אני ראיתי מינוח כזה בספר ילדים, שכחתי את שם הספר) המונח ''כושונים'' לא בא לגנאי, אלא דווקא לחיבה. סיומת ההקטנה '...ון' מקביל לסיומת ההקטנה היידית '...לע'. אמנם יש בה טעם של זלזול, אבל גם טעם של חיבה. בדומה לכך, בעוד ש'יהודון' נשמע בעברית רע מאוד, ביידיש 'א יידל' יש לו לפעמים נימת לוואי של יהודי זקן, נמוך וחביב.
- 6.
דב ליבנה, 15/10/05 18:44
להיפך. ביאליק כתב את שיריו ובתקופתו דיברו בהברה אשכנזית:
''שלום רב שובך ציפורה נחמדת''
כל המלים במלעיל, שלום נשמע כמו
שולעם ונחמדת נשמע כמו נעכמעידעס.
וזמן די קצר אחר-כך כולם עברו לדבר
בהברה הספרדית, כולל להתפלל
(מלבד החסידים), וכך כולנו מדברים
עד היום. בהברה ספרדית.
חדלו לדבר לדינו ואידיש מ-2 סיבות:
1.כבר לא היה בהן צורך.
2.דיבור שפת-אם היא התנהגות
ספונטנית ולא שמענו על שום מקום
שבו תינוק נולד עם 2 שפות אם.
את הפסקת דיבור הלדינו צריך ליחס
לדוברים עצמם, שהפסיקו לדבר בה
עם ילדיהם.(כמו האידיש).
לעומת זה, היתה תקופה של
''מלחמת שפות '' שבה פוצצו אסיפות
והצגות(דז'יגן ושומכר) ודוברי אידיש
חטפו מכות(מאשכנזים...).
לא שמעתי שדוברי לדינו חטפו מכות,
לא שפוצצו להם הצגות ואסיפות,
ולא שהעירו להם ברחוב.
האמת, שמאד צורם לי לשמוע ברחוב
באוטובוס ובכל מקום, כל הזמן רוסית.
אפשר לגלות סובלנות כלפי העולים
בשנה-שנתים הראשונות לעלייתם.
אבל אחרי 15 שנה?
זה כבר מוגזם בכל קנה מידה.
זה לא היה בתקופה של שום עליה
קודמת. זה רק מראה שהם לא סופרים
אותנו ממטר. אנחנו לא קיימים בשבילם. בעבר, עולים התבישו לדבר
בשפות מוצאם.
שינסו מהגרים בכל מדינה אחרת,
לא לדבר בלשון המקום. איש לא יקלוט ולא יעסיק אותם.-
נעמי, 16/10/05 20:32
אין מה לעשות. אם באת ואתה מעל גיל 14 לאיזה מקום, תמיד תשאר עמך שפת אמך.
ישראלי בחו''ל מעדיף לדבר עברית עם ישראלים, כך שברור שרוסי לשעבר בישראל יעדיף לדבר רוסית עם יוצאי אותה תפוצה. זה קל יותר, אין בעית מילים חסרות, והשומע מבין בדיוק מה אתה אומר.
כדאי להיות סבלנים. הדור השני כבר ידבר עברית בחוץ. (ויתבייש בהורים). -
-
- 5.
- 4.
גולם, 14/10/05 12:18
''לא בן אדם'' - גם ביידיש (''נישט קיין מענטש'').
''בלע אותו חיים'' - מפרקי אבות: ''איש את רעהו חיים בעלו''.-
-
גדי יערי, 14/10/05 19:35
רגע, באם בפרקי אבות היה נכתב ''איש את רעהו מתים בעלו'' זה היה נראה יותר טוב?
-
-
- 3.
בני ברקי, 14/10/05 12:14
''זיי מיר געזונט''.
כמובן, הברכה ''תהיה בריא'' רווחת בכל השפות, החידוש היהודי הוא במושא העדיף (''לי) שבאמצע. -
- 2.
בני ברקי, 14/10/05 12:13
ולא סתם, אלא שלוש פעמים לפחות:
''מנחל בדרך ישתה, על כן ירים ראש'' (תהלים קי, ז).
''ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי'' (מזמור הנאמר בימים אלה של השנה בסוף התפילה - תהלים כז, ו).
''ואתה ה' בעדי, כבודי ומרים ראשי'' (תהלים ג, ד).
סביר להניח שהלדינו תרגמה מילולית מהתנ''ך - כפי שקרה בשפות רבות - כלומר, לקחה מן העברית, ולא המציאה את הביטוי.
- 1.
הגמוניה אשכנזית? היידיש הושתקה
בני ברקי, 14/10/05 12:05
לא פחות מהלדינו! וגם לה יש כיום רנסנס קטן, כידוע.
מעתה אמור: הגמוניה ציונית שביקשה למחוק תרבויות ''גלותיות'' ובכלל זה גם שפות ''גלותיות''-
אוהד בית''ר, 14/10/05 13:43
כי אצלנו בבית''ר מקללים רק בערבית. רק דיר בלכום שלא תעיזו להכניס לנו שחקן ערבי, הא?
-