שמי עדי ואני בת 29, הסיפור של שרה גיבורת נילי מלווה אותי מגיל קטן.
סיפור שבעקבותיו הגעתי גם לבית אהרונסון בזכרון יעקב.
היום ראיתי את הסרט של ניר טויב "האהרונסונים", היה עצוב לי שראיתי שניר נפטר במיוחד לפני שכל המסע הושלם.
מלי, רציתי לחזק את ידייך ואת משפחתך שתלחמו על מה שמגיע לכם!! אני בטוחה שאתם לא עושים זאת בשביל הרכוש, אלא בשביל ההכרה שיידעו שמפחת אהרונסון עוד חיה וקיימת!! אל תאבדו את הכוח להיאבק במה שמגיע לכם!!!

כתבה מרתקת, מביאה פן אחר אנושי ורגיש לגרסא האירואית שהכרנו עד כה.
גם היום, בשנת 2013, סיפורם של המשפחה, כמו גם סיפורו של אבשלום פיינברג, סוחף ומסעיר - כלא עברו מאה שנים (בקירוב).
מדהים.

שתיהן אהבו אהבה מטורפת את אבשלום. כנראה היה לו קסם שאבד על הבנות..

שרה הקריבה את חייה למען מדינת ישראל ועמ''י.. וגם כל המשפחה שלה אביה אחיה..כל משפחת האהרונסון..
זה סיפור כ''כ עצוב..:(
תקראו את הספר .''שרה גיבורת ניל''י..'' זה ספר יפה ועצוב... כ''כ עצוב..הם כ''כ גיבורים.!!! יהי זכרם ברוך!