תגובות עד כה: 18 תגובות, ב- 9 דיונים. הוסף תגובה 9.  כל הכבוד לעליון     ניר,    27/04/05 21:48 טובת הילד ניצחה ועל כך יש לברך את העליון הגב לתגובה זו 8.  צדק ???????????????     רודף צדק,  מרכז,    21/04/05 23:43 בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה ופשוטה כיצד אפשר **לאכוף** פסק דין נגד ההורים הביולוגים. והרי המרשם: יש לעכב את ההליכים בכל תכסיס שהוא (חוקי או לא, טענה לעודף מסמכים, עומס על עורכי הדין, תאריכי ישיבות לא נוחים, בעיות אישיות לא צפויות, התנגשות עם תיקים אחרים, חגים ביהדות או כל דת אחרת, תקר במכונית, מחלה של החותנת, הזמנה לדיון אשר לא הגיעה ליעדה, בחינות בגרות של הבן או בחינות קבלה לגן של הנכד, וכו', וכו'), ואז לשלוף את הטיעון המנצח: יותר מידי זמן עבר, וטובת הילד דורשת את הישארותו אצל ההורים המאמצים. כל הכבוד לביה''מ העליון: עכשיו כולם מכירים את הטריק, וישתמשו בו בפעם הבאה. הגב לתגובה זו          הצדק ניצח ובגדול!!!  ל"ת          גידי,    27/04/05 21:47 הגב לתגובה זו 7.  הפה שעיכב הוא הפה שלא רק שלא..     תרגיל שקוף,  ומדיף ריח רע,    21/04/05 19:13 גינה חטיפת תינוקות אלא דוקא הגדיל לפשוע ונתן לה גושפנקא כביכול חוקית. וחוצמזה המימד הרלוונטי היחיד הוא מחוייבות שופטי בית המשפח העליון כלפי תפישתם את הקשרים, יחצי הציבור והמעמד החברתי של הגוסס והעקרה שחוטפים תינוקות כליטרת בשר, אל מול חוסר מחוייבותם כלפי דלת העם שעליה נמנים הוריו היחידים, מולידיו של הילד שהיום הוסיף בית המשפט, נזק בלתי-הפיך לאומללותו. הגב לתגובה זו 6.  ''העקבת וגם ירשת''     אריה,  צפון,    21/04/05 16:59 הלטת ביהמ''ש העליון שמה ללעג ולקלס את האפשרות של ההורה לחזור בו מהאישור למסירת ילדו לאימוץ. שכן, מרגע המסירה אפשר באמצעות הליכים משפטיים ובתי משפט מסורבלים לעקב את החזרת הילד להוריו הביולוגיים, עד ש''טובת הילד'' להשאירו בבית הוריו המאמצים. חמור עוד יותר במקרה זה, כי האב הביולוגי לא נשאל על הסכמתו ובלעדיה אסור היה למוסרו לאימוץ (יטרחו ההורים המאמצים וימצאו את האב ויקבלו את אישורו!). למען טובת הציבור כולו אסור שאיטיות תחנות הצדק תשנה את ההחלטה. מה עוד ש''טובת הילד'' מי יודע מהיא? הגב לתגובה זו 5.  החלטה בזויה ופופוליסטית!  ל"ת      מי,    21/04/05 16:29 הגב לתגובה זו 4.  הביורוקרטיה לטובת המאמצים  ל"ת      אירנה,  מרכז,    21/04/05 15:53 הגב לתגובה זו 3.  זהירות , חטיפה     אמא של..,  בארץ,    21/04/05 14:25 וככה מנצלים מצוקה נוראה של אשה צעירה וחוטפים ממנה את תינוקה מבלי לנסות לברר מי האבא ומה דעתו ובטח לא - מה מצבו של זה שיקבל את החטוף האומלל, וביהמ''ש הנאור מברך על כל ''נבל ברשות תורה'' אבוי ואהה הגב לתגובה זו          לא סתם חטיפה         YZ,    21/04/05 17:06 זו חטיפה באישור ביהמ''ש העליון. ההחלטה היא תקדימית ובעתיד אנו צפוים לחטיפות נוספות מסוג זה. הגב לתגובה זו 2.  לא ניתן לחמוק מבעיות נפשיות     אם מודאגת,    21/04/05 14:15 העליתם שתי נקודות מעניינות המבהירות את הרקע להחלטה. האחת, שבית המשפט לעולם אינו נענה לבקשת הורה ביולוגי לחזור בו מהויתור. האם זה הוגן בעיניכם שאם נדרשת לחתום ימים ספורים לאחר הלידה, בעודה במיטת בית החולים, והחלטה זו היא בפועל בלתי חוזרת? האם האמינה שתוכל לחזור בה ורומתה על ידי המימסד. והנקודה השנייה של טובת הילד המניחה שהוצאתו מחזקת המאמצים ומסירתו להוריו מולידיו היא טראומה נפשית שלא ניתן לשקם. לדעתי הטראומה האמיתית של כל מאומץ היא שאמו נטשה אותו, בעיקר כשזה נודע לו בגיל ההתבגרות. אין אימוצים נטולי בעיות, ואולי עדיפה הטראומה החולפת לילד פעוט שיחזור למשפחה האמיתית להוריו ולאחיו מאשר חיים בשקר מתמשך. הגב לתגובה זו          אם לא ''נדרשת'' לחתום!         יסמין,    21/04/05 15:17 מי שמעלה את הבקשה למסור ילד לאימוץ זו תמיד האמא ואף פעם לא הצוות. להיפך, הצוות תמיד מנסה לשכנע אותה לדחות את ההחלטה, לחשוב עליה טוב ומסביר לה שקשה אח''כ לשנות החלטה. אז אל תדברי על משהו שאת בכלל לא יודעת. ובאשר לטענה שנייה שלך - באיזו קלות את מדברת על טראומות של ילד! ילד זה לא כדור שאפשר לזרוק ואח''כ לדרוש חזרה. אם את באמת אמא, כמו שאת כותבת, אני ממליצה לך ללמוד קצת פסיכולוגיה התפתחותית, כדי שתדעי קצת יותר מה זה התקשרות של ילד לדמויות שמגדלים אותו בפועל. הגב לתגובה זו              לצערי הצדק אתי             אם כועסת,    21/04/05 17:42 איני יודעת את מי את מייצגת. אני סבורה שקביעת הכותבים שחתימת האם היא סופית בעוד שלאם נמסר שתוכל לחזור בה מהויתור ולכן חתמה 4 ימים אחרי הלידה, מראה שהאשה האומללה רומתה. אני זוכרת עצמי אחרי שתי לידות עם חום גבוה, בסערת רגשות, ובהחלט לא במצב נפשי להחליט החלטות הרות גורל, והיא היתה לבדה בהחלטה הזו. ובאשר לטראומה, ילד מאומץ נושא טראומה של אם שנטשה אותו והטוב ביותר הוא להסביר לו מינקות שהוא מאומץ. מה יסבירו לילד, האם יספרו לו על המאבק המשפטי שהוריו הטבעיים נהלו ועל התרגילים הנבזים והרמאויות של המאמצים? הגב לתגובה זו                  כנראה לא קראת טוב את דבריי                 יסמין,    22/04/05 11:58 אני לא מייצגת אף אחד. אני מדברת על עובדות כי אני עובדת בבי''ח ומכירה את התחום. דווקא בגלל שאשה כמו שכתבת יכולה להיות בסערת רגשות ולא תמיד החלטה שלה שקולה, מנסה הצוות לשכנע אותה לא לחתום מיד! כי הנחה מקצועית שלנו היא שעדיף שילד יגדל עם אמו הביולוגית. לאף אחד אין טעם לרמות ואני לא קונה כל מילה שמפורסמת בכתבות. זה שהיא חתמה אחרי 4 ימים, זה אומר שזו הייתה החלטה שלה, למרות מה שנאמר לה ע''יהצוות. הגב לתגובה זו              מה קורה כאשר ...             YZ,    21/04/05 17:32 חלילה, הורי ילד בן שנתיים נהרגים בתעונה, למשל? לפי זה הטראומה של מות ההורים קטנה מהטראומה של מעבר למשפחה אחרת. ילד בן שנתיים יכול להתגבר על ''טראומה'' של חזרה לחיק אמו ומשפחתו האמיתיים, גם אם בעתיד ידע שלאחר הלידה אימו לא רצתה בו לתקופה קצרה של כ-3 חודשים (על ''דיכאון לאחר לידה'' אני מניח כי שמעת). ומה אם בגיל 18 יתברר לו כי ''אימו ואביו'' המאמצים זכו בו תוך מעשי הונאה ובזכות כספם וקשריהם? מי יפצה אותו על כך שאנשים אלו שללו ממנו את הזכות לגדול עם הוריו הביולוגיים, האוהבים, שלמרות מצבם הכלכלי הלא מזהיר, הם נלחמו בכל כוחם על מנת לקבלו חזרה? אם יתברר לו כי ''הוריו'' המאמצים רצו בו רק בגלל העובדה, כי ישנה סבירות גבוהה שלא יוכלו בעתיד לאמץ ילד אחר וזכו בו רק בזכות כספם וקשריהם? האם בימה''ש העליון נתן את דעתו לשאלות אלו, שסביר כי יתעוררו אצל הילד הזה בעוד 16 שנה? סביר להניח (לפי דבריך, משתמע כי את מבינה משהו בפסיכולוגיה) כי האם הביולוגית תעשה כל מאמץ לכפר על החלטתה האומללה לאחר הלידה ותקדיש לילד זה מעל ומעבר. גם האב ינהג כך בבנו בכורו, שבזכותו יתאחד שוב ובנה משפחה. אמר הנשיא ברק כי הם מרגישים כי הם מעמידים עצמם במקומו של אלוהים. אמר וטעה. לו אלוהים רצה שיהיה לזוג זה ילד, ודאי היה דואג לכך ולא נזקק להחלטתו של שופט זה או אחר. כתוב ''לא תחמוד את אשר לרעיך''... ימים יגידו... הגב לתגובה זו                  יפה,ז.א. שאם ההורים היו נהרגים                 מעיין,    23/04/05 05:02 הילד היה צריך להתגבר וידוע ששורדים גם מרצח משפחה שלמה אם זה בשואה או בכל פגע אחר. אז בואו נגרום לילד את הטראומה למרות שזה לא ארחכי. יש פה בעייה מורכבת ולא בית המשפט צריך לדון שוב ושוב אלא שתי המשפחות צריכות להגיע להסכם ולהתייעץ עם מומחים כיצד לגדל את הילד אצל ההורים המאמצים שהם ההורים שלו ולשמור על קשר עם ההורים שיצרו אותו בחוסר אחריות מסויימת! הגב לתגובה זו                  מה?                 יסמין,    22/04/05 12:10 תסלח לי, אבל כל מה שאתה כותב זה מאד מגמתי ופשוט לא נכון. אתה לא חייב להיות בעל תור שני, פשוט צריך לחשוב בהגיון. אם לוקחים ילד בן שנתיים מדמויות שמגדלות אותו, הוא לא יודע אם זה בגלל שהם נהרגו או בגלל החלטת בימ''ש. מבחינתו זו אותה טראומה. אז במקרה זה הם חיים ואתה רוצה ''להרוג'' אותם ע''י החלטת בימ''ש? ואם באמת מעניין אותך דעתי המקצועית, זה שהאם רוצה לקחת את הילד חזרה, לא אומר שתוכל להעניק לו את כל מה שילד זקוק. אין פה מקום לפרט למה, במיוחד שאתה בטוח בצדקתך. הגב לתגובה זו 1.  אם טובת הילד?לא צ.הסכמתם.אך  ל"ת      בהסכמה?צ.פ'' זמן,  לחרטה.טבעי=ט,    21/04/05 13:27 הגב לתגובה זו          יחסי פוליטיקה ומשפט         עדינה,  תל אביב,    22/04/05 16:26 השופטת רוטלוי מכהנת ברשות השופטת והמחוקקת גם יחד יש בכך ניגוד אינטרסים בפרשה זה בולט שיקול הדעת הנרחב מדי לשופטים יש לצמצם את שיקול הדעת כן לזכור שאצל רוטלוי נעשתה סחבת(במחוזי) של מעל 6 חודשים התרגילים של השופטים , היו יותר דומיננטים מהערכים כביכול להם חתרו רצוי להתיחס לפרשה זו כאל יחסי פוליטיקה ומשפט ולא כאל בעיה אקדמית הגב לתגובה זו