תגובות עד כה: 23 תגובות, ב- 13 דיונים. הוסף תגובה 13.  להעביר את כל הערבים לפלסטין     אהד,  ירושלים,    10/02/05 11:39 וכשאבו מאזן יהיה הנשיא של הערבים ה''ישראלים'' נראה את הדמוקרטיה הגדולה שלהם. אצל הפלסטינאים מי שמדבר נגד הנשיא דמו בראשו, ופה נביל הדביל יכול לכתוב כל מה שבא לו. הגב לתגובה זו 12.  הישראלים לא יודעים לבנות     מציאות עגומה,    09/02/05 03:13 גשרים ??? ומה הפלשתינאים יודעים לבנות חוץ מטירור ומכות לנשים שלהם ? קודם כל אם אתה - נביל - כותב בעברית כזאת תקנית, אז אתה ערבי ישראלי. ולא פלשתינאי. הפלשתינאים לא יודעים לכתוב בעברית. אבל כמו רוב ערביי ישראל נאמנותך היא לפלשתינאים שמדרדרים את מצבכם בעיני הישראלים ולא כלפי מדינת ישראל. וזה מוכיח שאתם סוס טרויאני (למי שצריך עוד הוכחות). אבל מה - למדתם טוב מהיהודים, ולכן התמחתם ברוב אווילותכם בתקיעת גול עצמי. כי כשיגיע היום ובו תהייה מדינה פלשתינאים שבירתה ירושלים המזרחית - אתם והפלשתינאים תהיו עם אחד. ואז השותפים שלכם לדרך יהיו הפלשתינאים, ולא היהודים התמימים שנתנו לכם לעשות מה שאתם רוצים וכמה שאתם רוצים ואיפה שאתם רוצים (אוטונומייה מוחלטת). ואז נראה אותכם. הראשונות שיסבלו יהיו הנשים שלכן (מסכנות) שיצטרכו ללכת אחורה במנהרת הזמן, אבל גם הגברים לא ילקקו דבש. אתה יודע מה ? מגיע לכם. זה העונש למי שיורק לבאר ממנו הוא שותה. הגב לתגובה זו 11.  נביל-רוב ישראל רוצה שלום הוגן!     Ehad Haam-Zioni,  שלום ובטחון,    08/02/05 16:12 ויודע כי רק השלום-והסכם הוגן ערוך ומבוקר בקפידה-יביא בטחון ושגשוג לשני העמים -הרוב מוכן למדינה פלשתינאית עצמאית בגבולות הקו הירוק עם תיקונים הדדיים זהים שישאירו את שכונות ירושלים היהודיות וגושי התנחלויות הקרובים לקו הירוק-ויתר ההתנחלויות יפונו-תמורת הרחבת רצועת עזה והחזרת חלקים לא מיושבים בדרום שהיו פעם כפרים ערביים גדולים. -הרוב מוכן שבירתה של המדינה הפלשתינאית תהיה מזרח ירושלים הערבית-כולל אזוא המסגדים-וכל המקומות הקדושים ישמרו פתוחים וללא פגיעה. -הרוב רוצה שבעיית הפליטים תבוא על פתרונה הטוב, והם ייקלטו במדינה הפלשתינאית או במקומות מושבם-וישראל ביחד עם ייתר מדינות העולם מוכנה להטות כתף ולעזור עזרה ממשית-ולפצות על הרכוש שאבד- בצירוף מחוות סימליות. -הרוב בישראל מוכן שמשאבי הטבע (בין הירדן לים)-שאינם מכירים גבולות מדיניים-יחולקו לפי אחוזי השטח בין שתי המדינות. הרוב בישראל יודע כי אבו מאזן מציע לנו את ההזדמנות האחרונה לשלום-מה שעומד על הפרק הוא התקדמות רצינית-או נהרות דם שישטפו את שני העמים וכל העולם היהודי. לכן הדחף לשלום יבוא מלמטה ויוביל את המנהיגות הישראלית למעשה הגדול-צריך להתקדם בנחישות ובתנופה-ובכל הזהירות מהנסיון המר שהיה לנו-לקראת הסדר שלום סופי. לאבו מאזן נשאר *רק* להעביר את *זכות השיבה* לחלום לימי המשיח הפלשתינאי-ולנטרל את הקיצוניים השוללים באלימות את זכות הקיום של ישראל. נשאיר לפלשתינאים הלאומיים המתונים לעזור לאבו מאזן-ולעורר בנו יותר אמון בכוונות השלום שלהם וביכולתם. אזרחי ישראל צריכים לעזור לאבו מאזן ושרון-ולא לתת לפלשתינאים להידרדר לחוסר אמון מחודש-ולהחליף את מנהיגם אם יסרח בנמהיגות שלום ובטחון אמיתי הגב לתגובה זו          שוב אתה נודניק ?         בן,    09/02/05 12:09 כמה ביילין משלם לך לחודש כדי להטריח אותנו בתגובותיך המשעממות ? אני מוכן להכפיל את הסכום רק עזוב אותנו בשקט ! הגב לתגובה זו 10.  The Truth     gil,  US,    08/02/05 15:49 Why do the palestinians want Jerusalem to be their capital A holy city? Nonsense. The capitals of Arab countries are not holy cities - Mecca is not the Capital of Saudi Arabia. Why do we want Jerusalem to be our capital? Because it has been our capital for thousands of years, and even before it was a holy city. ירושלים היא לב היהדות, ומה שהפלסטינים רוצים זה לעקור לנו את הלב. הגב לתגובה זו 9.  לא נכון     מ,    08/02/05 15:32 לא נכון שהתהליך הדמוקרטי בצד הפלסטיני כל כך מוצלח. החמאס והג'יהאד החרימו את התהליך, והאנרכיה של עשרות ארגונים חמושים עדיין קיימת, והאיום באלימות (פנימית) הוא עדיין חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הפלסטינית. כן נכון שלא כל כך ברור מה מוכנים הישראלים לעשות למען השלום. השמאל המתון (יחסית) מוכן לסגת לגבולות 67, לחלק את ירושלים, ולפנות התנחלויות, אבל לא לוותר על זכות השיבה או על חלקים ממדינת ישראל. הימין עד הליכוד לא מוכן לסיום הכיבוש*, כלומר לסגת או לפנות. בין שני קבוצות אלו יש אמצע שלא ברור על מה הוא מוכן לוותר בדיוק. חלק מוכנים לצאת מעזה אבל לא מהגדה חלק מוכנים ל 60% וכו' לא נכון שהפנטזיה הפלסטינית היא כל כך ברורה, מציאותי או קונצנזוס. לפחות שליש מהפלסטינים תומכים בחמאס ולא מוכנים לפתרון של שתי מדינות זו לצד זו. מיעוט קטן תומך בז'נבה, כלומר שתי מדינות וויתור על השיבה. אבל ביניהם יש אמצע שלא ברור אם הוא מוכן לוותר על השיבה או על המשך המאבק המזוין. כן נכון שלערפאת לא הייתה ברירה אלא לדחות את הצעת ברק, היא הייתה פגומה. לא נכון שלא הייתה לא ברירה אלא לתמוך בארבע שנות אינתיפדה. אבו מאזן הוכיח שיש ברירה אחרת. *כיבוש: השליטה הצבאית הישירה או העקיפה על 2.5-3.5 פלסטינים שאינם אזרחים ישראלים. הגב לתגובה זו 8.  פטריארכיה ציונית     השמן מהקורס,  עכו,    08/02/05 15:28 קודם כל, אני רוצה לחזק את ידיך נביל, כי אתה קורא לתינוק בשמו. (והמבין יבין). הפטריארכיה של ה''רוב היהודי'' והציונות היהודית, פטריארכיה שנותנת ציונים לערבים ה''טובים'' ומתאכזבת מהמעללים של הערבים ה''רעים'', פטריארכיה ''סלחנית'' ש''נותנת צ'אנס'' לערבים הסוררים, פטריארכיה שלא הייתה מביישת את גדולי הגזענים בהיסטוריה - היא פטריארכיה לא מעורערת, היא כל כך מושרשת בהוויה היהודית שלא מפקפקים בה. אז מה היהודי הממוצע עושה? מתמלא באופטימיות סרק שקיצה ליפול, שהנה, הנה בא המשיח הפלסטיני, והמכשול העיקרי היה ערפאת, אנחנו (היהודים) תמיד היינו בסדר, תמיד היינו שוחרי שלום. ורק ערפאת היה המכשול, אנחנו תמיד היינו טובים, (תפיסה שאני קורא לה תפיסת הפוואר ריינג'רס של טובים ורעים). ח'ברה, יש לי חדשות בשבילכם, זו אותה הגברת באותה האדרת. נקודה נוספת שאני רוצה לבדוק היא, האם שני הצדדים מדברים על אותו שלום?? מבחינת הרוב היהודי שהולך כל יום לשייפ ולהולמס פלייס, שלום הוא מלה נרדפת לשקט, לא מתייחס בכלל למלה ''משא ומתן'', מבחינת הפלסטיני שאין לו בית, המלה שלום מזכירה לו שוויון זכויות, אפילו לא מלא (כבר וויתר על הפנטזיה הזו). למי שקרא את כל זה, תודה רבה, ותחשבו על זה. השמן העצבני מהקורס בחיפה הגב לתגובה זו          החברה היהודית היא פטריארכיה ?         מציאות עגומה,    09/02/05 04:42 אז איך קוראים לחברה הערבית ? מאטריארכייה ? צחוק הצחקתני. אין חברה בעולם שהיא יותר פטריכיאלית מהחברה הערבית ! כל הפוסל - במומו הוא פוסל. ותודה לאלוהים שנולדתי אשה לעם היהודי. ותנחומי שלוחים לכל המסכנות שנולדו לדת האיסלם . הגב לתגובה זו              לפני שאת כותבת, תחשבי קצת...             השמן מהקורס,  עכו,    09/02/05 06:54 הכוונה שלי בפטריארכיה היא פטריארכיה לגבי עמים אחרים, אם את כל כך לא רואה את זה, אני אגיד לך את זה בפרצוף - תחושת ה''עליונות'' שלך מזכירה מאוד את ''עליונותו'' של העם הארי על גבי עמים אחרים. לזה התכוונתי כשאמרתי גזענות. עכשיו, אחרי שהסברתי את מה שלא הייתי צריך להסביר, תקראי שוב פעם את מה שאת כתבת ב12. ותגידי לי, איזה בור את נותנת לי לשתות ממנו?? באמת, קצת תחשבי קודם. תגידי לי, מי את שתגדירי לי מי אני?? אני פלסטיני מתוקה שלי. תקבלי זאת או לא. אני יושב פה ונשאר פה. יאללה, להבא תחשבי קצת. ביי פלסטיני גאה הגב לתגובה זו                  ומה עם תחושת העליונות של                 מציאות עגומה,    09/02/05 15:03 המוסלמים כלפי הנשים שלהן ? איך אתה קורא לזה ? בוודאי שהבנתי שאתה מדבר על פטריארכייה לגבי עמים אחרים. מאיפה דווקא לך בא הדימוי הזה ? מהחיים. זה מה שאתה מכיר. כי כך בנוייה החברה הערבית במהותה. אבל כל עוד אתה כפריט יחיד - בצד הנכון של שרשרת ההיררכייה - זה מתאים לך, וכשמדובר על חברה - ונדמה לך שאתה בצד השני של שרשרת השליטה - פתאום זה מפריע לך. למה לא תלכו לגור בירדן, שם מעל 80% מהאוכלוסייה היא פלשתינאית וכמובן שם לא יתנהגו אליכם בפטריכיאליות.... הגב לתגובה זו                      המילה היא פטרונות                     מ,    09/02/05 16:26 המילה שאתם מחפשים היא פטרונות ולא פטריארכליות. זה נכון שישראלים נוהגים בפטרונות כלפי ערבים. אבל בסקלה של גזענות פטרונות היא לא הכי גרועה. חוץ מזה, כישראלים אנחנו צריכים לשפוט (לא בפטרונות) מה כוונותיהם של הפלסטינים, בדיוק כמו שהם צריכים לשפוט (לא בפטרונות ולא בצדקנות) את כוונותינו, כפי שעשה כותב המאמר בצורה לא מוצלחת. תפיסת פאואר ריינג'רס של טובים ורעים מאפיינת גם את הישראלים וגם את הפלסטינים. הגב לתגובה זו                          פטרונות היא פטרונות ופטריאכליו                         מציאות עגומה,    09/02/05 18:25 ופטריאכאליות היא פאטריאכליות. פטרונות (אדונות) חד משמעית אין ליהודים על הפלשתינאים. אין כאן בכלל יחסי אדון ונתין, או נתינת חסות או הגנה או כל מה שהכפוף לפטרון מקבל. פאטריאכליות היא חברה שבה במשפחות האב הוא השליט. (להבדיל מהפולניות אצלן הגברת היא המאטריאכאלית ...ׂ) ולכן הצחיק אותי שדווקא ערבי משתמש במושג הזה ששאול מחיי היום יום שלו, כנגד החברה הישראלית (היהודית). אתה צודק 100% שאנחנו צריכים לשפוט מה הן כוונות הפלשתינאים. הגב לתגובה זו 7.  נביל תכתוב במה שאתה מבין     דובי,  חיפה,    08/02/05 11:29 כבר הרבה זמן אתה מנסה להיות פרשן אבל לא בדיוק מצליח לך אז קח עייצה בחינם, תכתוב במה שאתה מבין ולא בדברים שאינך מבין. ובמיוחד לא בנושאי צבא וביטחון . הגב לתגובה זו          You seems the one who does         hmad,  Hamerkaz,    08/02/05 15:17 not understan what the man say´s Tacke your own advise into practice for your own sake הגב לתגובה זו 6.  הפסקת אש     בועז אופיר,  ראשון לציון,    08/02/05 11:08 בס''ד הפסקת אש על מה אתם רבים? שטחים על מה נהרגים אנשים? שטחים על מת אתם מתווכחים? שטחים על מה המלחמה? אדמה למה? רוצים לחיות רוצים לבנות רוצים ליצור רוצים לשמוע רק טוב רוצים את כולם לאהוב לא רוצים מלחמה לא רוצים פיגועים רוצים חיים רוצים לגדל ילדים רוצים כבר שלום רוצים שיגיע החלום לא רוצים אלימות לא רוצים למות כולנו בני אדם כולנו בשר ודם אפשר לדבר אפשר להסביר צרכים לשמוע צריכים להבין יש פתרון אפשר להביא את השלום הפסיקו את האש החיים עוברים החיים קצרים שני עמים, שני צדדים כמה הסכמים פגישות של מנהיגים ואנחנו מה רוצים... בסך הכל חיים לא רוצים לקבור מתים לא רוצים הלוויות אנחנו רוצים לחיות............... מאת: בועז אופיר- משורר ראשון לציון הגב לתגובה זו          לבועז מס 6         סימני,  פאריס,    10/02/05 22:05 אז למה אתם לא אוהבים חיילים. הגב לתגובה זו 5.  תגובה לנביל... כנסו...     גיס חמישי,  חיפה,    08/02/05 11:07 אתה טוען שהישראלים לא יודעים לבנות גשרים...ומה עם הפלסטינים שהם אחד העמים הכי כפויי טובה בעולם?! אירחו אתכם בירדן ואז עשיתם שם נסיון הפיכה כולל נסיון לרצוח את המלך ב1970. משם הלכתם ללבנון והתחלתם שם מלחמת אזרחים של 20 שנה שהרסה את המדינה. גם בשיראל אתם לא ממש מצטיינים בפייסנות. כמו כל הערבים הישראלים אתה פרו פלסטיני ותמיד ישראל אשמה בהכל. אם יש פנטזיות, אז זה רק לפלסטינים. הגשמת זכות השיבה היא עקרון שיהרוס את ישראל ולכן אתם כ''כ מתעקשים עליו. כשהפלסטינים לא מוכנים לוותר אז הם במסגרת העקרונות שלהם, וכשישראל לא מוכנה לוותר היא עקשנית, פנטזיונרית ולא בונה גשרים לשלום. מאמרך חד צדדי ומגמתי. הגב לתגובה זו 4.  האופטימים - נמוכי מצח שוטים.     דלאדייה,    08/02/05 08:24 רב העם - מפוכח הרבה יותר. אין מקום לאופטימיות כי סופו של המאבק הלאומי על הארץ לא נראה אפילו באופק. להפך , כל ויתור ישראלי , מהווה לקח פלסטיני שהמאבק משתלם ויש להמשיכו. הגב לתגובה זו 3.  לנביל.     דורון ספקטור.,    08/02/05 08:12 נכון שהכיבוש אשם.אבל להזכירך תנועת הפת''ח הוקמה עוד לפני כיבוש כל השטחים. והעולם הערבי הינו רבוי שינאה כלפי היהודים וכלפי העולם המערבי. הגב לתגובה זו 2.  אתה ישראלי או פלישתינאי?     רובי,    08/02/05 07:34 חבל שלא קראת את הספר של דניס רוס. היית מבין מי אשם שהשלום עדין לא פה. עראפת היה המכשול היחידי לכל הבלאגן שקורה פה. לא אבו מאזן, ולא שום אבו אחר. עראפת ניסה להכשיל כל מהלך שניסו לפרוץ דרך לשלום. גם עם רבין הוא ניסה כל מיני טריקים מלוכלכים של ילד בן 3. לי יש תקוה באבו מאזן יותר ממך. הגב לתגובה זו 1.  בבל''ת     באגי,    08/02/05 06:49 נביל ארמלי, ליבי יוצא אליך. הנאיביות שלך נדירה במחוזותינו בימים טרופים אלו. אני מניח שזו נאיביות ונותן לך להנות מן הספק. הטעויות הישראליות ידועות. נכון - אנחנו הישראלים טעינו לא פעם בדרכנו להסכם. אך ההאשמות בהן אתה מאשים אותנו - כאילו אנו הכשלנו את התהליך הן פאטתיות. הרי לכל אדם שמעורה קצת במצב ידוע, כי הרבה מן הכשלונות בדרך להסכם, עומדים לזכות אותו אדם - לו אתה קורא בחדווה - אבו-עאמר. עזוב לרגע את יחסו לישראל. מספיקים המכשולים שהוא שם לרגלי אבו-מאזו בתקופת כהונתו הראשונה. במדינה בה ''תהליך בחירת המנהיג (הפלסטיני) החדש לא היה מבייש את הנאורות שבמדינות המערב'' - נשיא המדינה לא שולח את שר הפנים עם מיליציה חמושה לכבוש את המשרד בכוח - כי מינוי השר החדש על ידי ראש הממשלה שלו לא נראה לו. זו רק דוגמא אחת מיני רבות. בוא נדבר על העובדות - על העמים - הישראלי והפלסטיני. העם הישראלי, כפי שציינת, שואף לשלום. הדעות חלוקות לגבי הדרך לשלום. לישראלים יש את שיר לשלום, יש להם את שלום עכשיו, יש את השמאל. יש פרשנים ואנשי תקשורת שמביאים סיפורים מהצד הפלסטיני. השלום הוא ערך עליו מתחנכים בני הנוער הישראלים מי מימין ומי משמאל. איפה המגבילות הפלסטינאיות? אז יכול להיות שלפלסטינים נמאס גם. יכול להיות שהם רק רוצים לגדל את הילדים - ולחיות חיים נורמאליים. אבל זה לא בא לידי ביטוי. הם חיים בעצמם תחת טרור מוסלמי. השלום יבוא מלמטה - לא מההנהגה. ההנהגה תעשה מה שהעם יכתיב. כאב מביא לוויתורים. לפעמים כדאי לעקור שן על מנת לשמור על בריאות הפה. הפלסטינאים לא הפנימו זאת. הישראלים באים לשולחן המו''מ לא עם פנטזיה - אלא עם קווים מציאותיים. רוב העם מוכן להתקפל מהשטחים. רובו מוכן לקפל התנחלויות. רובו מוכן לחילופי שטחים. אבל מה? - אף אחד בעם לא מוכן לזכות השיבה. אם היינו מסכימים - היינו חותמים גזר דין מוות לחיים כמו שאנחנו מכירים ואוהבים אותם. אנחנו מוכנים לוותר מתוך כאב, אך לא מוכנים למות.זה מה שהעם הישראלי מוכן לו - וזה מה שההנהגה הישראלית באה איתו לשולחן. רצוי שהפעם הפלסטינים לא יבלבלו נכונות להתפשר עם חולשה. אם הפלסטינים אוהבי חיים - הם ינטשו את הפנטזיה לטובת המציאות. הגב לתגובה זו          אתה צודק לגמרי  ל"ת          יאיר,    08/02/05 11:08 הגב לתגובה זו          All have been said here  ל"ת          AMR,    08/02/05 09:57 הגב לתגובה זו